ירוחם - ידיעה ברורה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

את מוחניהו!

בוחניהו! בוחניהו! בוחניהו! בוחניהו! ביחזבא! גם איראן! נוסרו! בלדל! אבוחניהו! בלדל! אבוחניהו! בלדל!

יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתנ״ך היא כבר מונחת השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

השלום בוא יבוא רק לאחר גוג ומגוג טילים רבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום מה נעשה לא להתפגע מכל מרעים בישין ורע נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביא

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא

גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים בתשובה,

כל אחד יחזיר אחד השנה,

משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון.

סוף דבר הכל נשמע,

עולם החומר כולו יגמר מול הצועקים

אווווווווווווווווו שמע ישראל השם אחד

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

שמע ישראל, השם אלוקינו,

השם אחד.

שמע ישראל, השם אלוקינו,

השם אחד.

שמע ישראל, השם אלוקינו,

השם אחד.

שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד.

ואיך אתם מסבירים את השואה?

בשואה, כידוע לך, הייתה הרבה התבוללות. אה, איך זה קרה?

הייתה השכלה והתבוללות ועזבו את הדת. הם עברו על דת השם, עשו עבירות ולכן הם מתו. זאת אומרת, מיטתם הייתה כפרתם.

התורה כל הזמן מצווה אותנו בידיעה. ידעת היום ואשב אותה.

אתה הוראת לדעת. דע את השם אלוקיך ועובדהו. לידע שיש ראשון יומתי לכל העמים חיים. אמונה תמימה היא חזקה מאוד, לפעמים הרבה יותר מבין הידיעה. למה התורה למעשה לא מצווה אותנו להאמין?

לא יודע, לא יודע. מה לא יודע? לא יודע לקרוא.

אני אגיד שלא יודע לקרוא.

מה יעשו?

לא יודע לקרוא. אם הייתי יודע לקרוא, הייתי עושה. לא יודע לקרוא.

אבל רב אברון מה זה?

מה אתה עושה פה? הוא אומר לו מה אני עושה? בטן גב כל היום, בטן גב.

הוא אומר מה אין פה ג'מעה אין פה זה. אבל אין לה פעה תודה מה זה נתקוע פה על המנגדל כל היום עושים איתי ככה.

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו

ברחמיו ירוויח הערב הזה בחסות עמותת מקדשי שמך ולעילוי נשמת המנוח

נסים בן תמרה למשפחת אוחנה ומשה בן ג'ורג'ט למשפחת אמסלם, מנוחתם עדן.

להצלחת ניסן אביסטרול, לברכה והצלחה בכל מעשי ידיו, וזיוו גבון במהרה,

ואליהו בן עורלי להקמת בית קדוש במהרה.

בפרשת השבוע הפסוק אומר,

פקוד את בני לוי לבית אבותם למשפחתם כל זכר מבין חודש ומעלה תפקדם.

אז פוקדים ומונים את

בני שבט לוי מבין חודש ומעלה.

את כולם מונים מבין העשרים ומעלה, ופה מונים מבין חודש.

כותב הרמב״ן,

וזה לשונו,

והנה לא היו שבט הלוויים כשאר השבטים,

כי מבין חודש ולמעלה לא היו רק עשרים ושניים אלף.

זאת אומרת, הם היו מעט.

והנה, לא יגיעו הם בין עשרים ומעלה לחצי שבט מישראל הפחות מכולם.

אם נסתכל בשאר השבטים, הם לא מגיעים אפילו לחצי שבט הפחות ביותר מכולם,

והם עוד נמנים מבין חודש ומעלה.

וזה תמוה.

איך לא יהיו עבדיו וחסידיו,

ברוכי השם, כשאר כל העם,

שבט לוי, חסידיך,

הם מופקדים

על העבודה, על התורה, על ההוראה?

איך יכול להיות שהם הברוכים פחות מהאחרים?

אנחנו לא היינו מתעוררים לשאול למה, אז היינו חושבים שעל-פי טבע, פשוט מאוד, הם לא התרבו.

אבל נכון לשאול את הדברים האלה

ולהבין

שהסיבה היא לא מקרית.

תירץ הרמב״ן,

כי שבטו של לוי לא היו תחת שעבוד מצרים.

הם לא היו תחת השעבוד.

והנה ישראל אשר מררו המצרים את חייהם,

כיוון שמררו המצרים את חייהם כדי למעט אותם,

היה הקדוש ברוך הוא מרבה אותם כנגד הגזירה.

כמו שנאמר, וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

אבל שבט לוי היו פרים ורבים כדרך הטבע, כדרך כל הארץ.

לא היה להם את העניין של כנגד מה שרצו למעט אותם,

אז לכן השם הרבה אותם, כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

אז זה, הם התפתחו כדרך הטבע.

וההערה הזאת היא נוראה למי שמבין,

כי אף ששבט לוי גדולים היו משאר השבטים,

עד שהם נבנו לבדם ולא נכללו בתוך מניין כל ישראל,

וכמו שמובא בחכמים זיכרונו לברכה שלגיונו של מלך נמנע בנפרד,

מכל מקום, כיוון שבשעבוד

של מצרים הם לא היו,

לא חלה עליהם ברכת הריבוי,

לכן לא נתברכו בריבוי אוכלוסין.

דבר זה מלמד אותנו,

כאשר אדם זוכה בכבוד

או בעשירות,

מפסיד עבור זה,

ורק בעת שסובל צער וייסורים יקבל שכר עבור הייסורים שקיבל.

זאת אומרת, זה הולך על חשבון זה.

אם אדם

הוא לא מתייסר ולא עובר ייסורים, הוא זוכה לכבוד ולעשירות,

ומילא כבר לא מגיעה לו ברכה.

מיוחדת.

מה נוגע לענייננו?

למה אנחנו לא מתעוררים לחשוב במהות המקרים שקורים אותנו בכל עת?

למה אנחנו לא שואלים על כל דבר, מה הסיבה לכך?

הטעם הפשוט, משום שאנחנו לא מתעוררים לשאול.

שערי האדם יראה לה עיניים,

והשם יראה ללבב,

והעיניים הגשמיות,

לא רואות את השגחת השם.

אלא מה רואות העיניים?

כל מה שאדם עושה בכוחו,

כוחי ועוצם ידי עשה לי את החי לזה.

לכן הוא סבור שהכול זה מקרה.

למרות שהוא מודע שיש השגחה והכול בסיבה אלוקית והכול הולך סחר ועונש וחשבון ויש דין ויש דיין והכול,

אבל בשעה שאדם רואה

את המעשים הקורים לנגד עיניו,

והמציאות יותר חזקה מההכרה שלו.

ואז ממילא, כיוון שהמציאות יותר חזקה,

הוא רואה שכוחי ועוצם ידי. אני עובד יותר, מרוויח יותר.

עובד פחות, משתכר פחות.

ממילא, מה אתה רוצה שאני אחשוב?

עוצמת המציאות גדולה יותר ממה שאתה בעצם חי ומכיר ומאמין.

אתה תדבר דברי אמונה,

אבל תחיה חיי כוחי ועוצם ידי.

באמת, חייבים למצוא עצות איך להשטריש בידינו את האמונה וההשגחה,

שזה עיקר האמונה הקדושה שלנו.

כמו שנאמר,

אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה.

וכתוב, אם אדם רואה שייסורים באים עליו, יפשפש במעשיו,

פשפש ולא מצא,

יתלה בביטול תורה.

זאת אומרת, אם אדם בא עליו ייסורים,

אז לא יחפש קופת-חולים,

אלא יפשפש במעשיו.

ואם הוא פשפש והוא צדיק כזה גדול ולא מצא שום עבירה שהוא עשה,

אז במה יתלה?

בביטול תורה.

היה לך טיפה פנאי, ובמקום זה קראת עיתון, במקום זה

הסתכלת בשטויות, במקום זה טיילת לך,

במקום זה עשית דברים אחרים.

אם היית לא מבטל תורה, לא היו באים ייסורים.

ובוודאי שזה לא מהדברים הקלים למצוא סיבה לייסורים ולמקראים שבאים עלינו.

אבל מחובתנו לבקש ולפשפש

מה הטעם לכך, כי אין שום דבר במקרה.

עד שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, שאפילו חלומותיו של האדם באים לא במכוון,

כל אחד לפי מה שהוא.

מי פה מהציבור מוכן להרים אצבע ולומר לנו את האמת,

שהוא חולם חלומות טובים?

מי חולם חלומות טובים שירים את היד?

אף אחד לא חולם חלומות טובים.

אתה חולם חלומות טובים?

תמיד?

אני שואל אותם כל הזמן.

לא קראתי מפעם, מפעם.

מפעם. הבנתי.

יפה מאוד.

אבל הגמרא אומרת,

לאדם טוב אין נותנים חלום טוב.

לא, אבל אנחנו נגיד שאתה חולם חלומות טובים בגלל

שאתה חושב על דברים טובים, אז מהרהורי היום.

אבל ברוך השם, אני רואה שפה בירוחם כולם חולמים חלומות רעים,

אז זה סימן שאתם אנשים טובים.

למה? לאדם טוב אין נותנים חלום טוב.

בכל שאינו מאמין בכך, הלוא דברי הרמב״ן ברור מללו שאין לו חלק בתורת משה.

ואם כן, חייב אדם מבקש עצות איך להגיע להכרה ואמונה בהשגחה.

כי חלק מהייסורים שאדם מקבל, הייסורים הם גם על ידי

חלומות רעים, כדי לעורר את האדם להרהר ולפשפש. למה החלימו אותו חלום כזה?

הסבא מקלם, זכר צדיק וקדוש לברכה,

ביאר את יסוד התפילה.

באמת קשה להבין מה מטרת התפילה.

שהרי יסוד התפילה הוא לבקש את צורכי האדם.

אתה חונן לאדם דעת, ברכנו, רפאנו, סלח לנו.

הרבה דברים אנחנו מבקשים שם. בשאלת צרכים, מבקשים צרכים.

ולכאורה כל מדע עביד רחמנא לתו עביד.

הרי יש לנו כלל.

כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא עושה לטובה.

אז אם הקדוש ברוך הוא עושה הכול לטובה,

בין אם זה טוב בעינינו או לא טוב בעינינו,

אז מה יש לך להתפלל ולבקש? מה, אתה רוצה לשנות את גזירת העליון?

אם השם חושב שזה לטובה וכל מה שהוא עושה זה לטובה, אז למה אתה רוצה לשנות? למה אתה מבקש משהו אחר?

ואם כל התפילה זה בקשת צרכים, לבקש את הצרכים שלך,

למה אתה משנה אותם?

וברור לנו שהקדוש ברוך הוא פוקד אותנו בדברים היותר טובים בשבילנו.

והוא המחדש בטובו ובכל יום תמיד מעשה בראשית, מחדש את הבריאה.

ואם לא היה הקדוש ברוך הוא, לא היתה נבראת הבריאה ולא היתה מתחדשת בכל העת.

גם עתה אין שום כוח בעולם, והכול ברצון השם יתברך,

וגם הטוב והרע נמצא בעולם.

אינו טוב ורע, אלא רק רצונו יתברך, והוא יודע באיזה משתי המידות לנהג אותנו לטובתנו.

אז למה אנחנו צריכים לשנות את זה על-ידי התפילה?

אלא שכבר הורה לנו הסבא מקלם, זכר צדיק וברכה,

שיסוד התפילה הוא לחזק בלבותינו את יסודות האמונה וההשגחה.

שהאמונה וההשגחה היא היסוד של כל ישראל,

שהשם משגיח על כל אחד ואחד מאתנו לתת לנו בדיוק מה שאנחנו ראויים לקבל ככלים לעבוד את השם יתברך.

ומי שאינו מאמין בזאת, אין לו חלק בתורת משה רבנו עליו השלום.

ומפני שזה לא מהדברים הקלים להגיע לכך,

לכן ניתנה לנו התפילה

כעצה להתחזקות באמונה,

כי אנחנו משננים כל הזמן.

אתה חונן לאדם דעת, אז חוננו מאתך חוכמה בינה ודעת.

אתה הוא החונן.

רפאנו ה' ונרפא, כי הרפואה היא ביד שלך.

סלח לנו, הסליחה היא ביד שלך.

הברכה היא ביד שלך. אנחנו משננים כל הזמן שבלעדיך לא יהיה.

תושענו ונבשע, לא תושענו ולא נבשע.

הכול זה אתה.

אז בעצם האדם בתפילה כל הזמן משנן

שיש השגחה אלוקית עליו.

וזה כמו לימוד מוסר, כל התפילה.

והמטרה היא לקרב את האדם לאמת.

ואז אנחנו קובעים מלבנו שאין מקרה בעולם,

וכל מה שהאדם מקבל בעולמו זה מגזירת השם יתברך שהוא לבדו עשה, עושה ויעשה לכל המעשים.

ומכיוון שטבע האדם מנוגד להשגחה,

משום שתולה את הכול במראה עיניו, כמו שאמרנו, וסובר,

כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה,

אני החכם, אני הפועל, אני המתכנן, אני המבצע, אני, אני, אני, הכול אני,

קשה לו לאדם להתנתק ממעשי ידיו

ולתלות שהכול זה בהשגחה עליונה עליו.

קשה לו.

אז לכן באה התפילה

שהאדם ישנן את יסודות האמונה האלה כל הזמן, שלוש פעמים ביום, יתבונן,

שאלמלא הקדוש-ברוך-הוא שאנחנו מבקשים ממנו שאלת צרכים,

אז אכן אנחנו עלולים לשגות ולהאמין באמת שיש בכוחנו לשנות

את מצבנו וגורלנו בעשייה גשמית.

אומנם בזכויות אנחנו יכולים לשנות,

אם נעשה זכויות רוחניות,

כמו שכתוב בפרשה האחרונה שהיינו,

אם בחוקותיי תלכו,

אז באמת כל ההבטחות האלוקיות יתקיימו.

ושכבתם ואין מחריד, וחרב לא תעבור בארציכם, וישיג לכם דישת בציר, ובציר ישיג את זרע,

וכו' וכו'.

והרוויתי אתכם והפריתי אתכם, והכול, הכול, הכול יהיה בסדר.

ואני אוליך אתכם קוממיות, הכול יהיה בסדר.

זה אם עושים את רצון ה', אז כשאנחנו עושים את רצון ה', השגחה האלוקית נותנת לנו יותר סייעתא דשמיא,

שנוכל לעשות את רצונו.

אבל אם אנחנו לא עושים את רצונו, אז הוא אומר,

אני אביא עליכם כל מיני דברים כאלה, קשים מאחרים,

בשביל שתתעוררו לשוב אלי ולהתבונן

שסרתם מן הדרך.

סוס לא מקבל הצלפות

אם הוא רוכב לכיוון שצריך,

ואם הוא רוכב מהר, לא מצליפים בו.

אבל אם הוא סוטה מן הדרך,

אז

מכוונים אותו או בהצלפות או במושכות, או שנותנים לו מכות.

העיקר שהוא יתקדם כמו שרוצים.

לכן, כל הקובע מקום לתפילתו,

אלוקי אברהם ועזרו.

וככה מסביר הסבא מקלם את דברי הגמרא,

שכל הקובע מקום לתפילתו, אלוקי אברהם ועזרו,

דהיינו, קביעות מקום הוא שיקבע לו מקום בלב,

שאין שום דבר בלי השגחה של הקדוש ברוך הוא.

כי יסוד התפילה הוא להשריש בקרבו של כל אדם את האמונה בהשגחה,

ורק שייקבע בלבו היסודות האלה.

אז יזכה שאלוהי אברהם יהיה בעזרו.

כל הקובע מקום לתפילתו, בלב,

שהכל מושגח מאת השם יתברך, וכל מדעביד רחמנא לתו עביד,

אז אלוהי אברהם יהיה בעזרו.

שאדם שמאמין בהשגחה ויודע שאין כלום ללא רצון השם יתברך,

זוכה בתפילתו לקבל צרכיו ורצונותיו

מאת השם.

איזה רצונות?

לעבוד את השם

בכלים נוספים,

ובקלות להשיג את המטרה האלוקית, לעשות רצון אבינו שבשמים ולעשות לו נחת רוח.

זה דבר גדול, שאדם יתפוס את הדבר הזה, שהכל מושגח מאת השם יתברך.

ואין לנו על מה להתרעם,

ואם יש לנו, זה רק על עצמנו.

כי אם לא השגנו,

שיתמלאו משאלות לבנו לטובה, לא לרעה, לרועה הטוב שלו מתקיימות,

אבל אם לטובה אנחנו לא משיגים מה שאנחנו רוצים,

משמע שאנחנו עדיין לא עובדים את השם כראוי.

כי כל תפילה שאדם מתפלל על רוחניות,

הקדוש-ברוך-הוא ייתן לו אותה במלואה.

כי חפץ השם שנצליח במלאכת שמים.

הוא רוצה, אדרבה,

הוא כתב לנו בתורה מה הוא רוצה. הוא מבקש,

תעשו רצוני, אני אעשה את רצונכם.

אז מי שמבקש מהקדוש-ברוך-הוא, תן לי עוד כוחות, עוד כלים, בשביל שאני אעשה את רצונך,

והוא מוכיח באמת בעליל שככה הוא פועל,

ודאי שייתנו לו.

ודאי שייתנו לו.

כל בן-אדם שרואים שהוא מצטיין במלאכתו או בעבודתו,

מעלים אותו דרגה.

למה? כי באמת, רואים שהוא משתלט על הכול והוא מתפקד טוב,

מעלים אותו דרגה,

עד שהוא יהיה למעלה ולמעלה.

אותו דבר בעבודת השם.

אם בן-אדם

הוא עובד את השם

במדרגה מסוימת והוא מבצע את הכול כיאות,

מעלים אותו דרגה בשמים,

נותנים לו עוד כלים.

מצליח גם בדרגה הזאת,

מעלים אותו עוד דרגה, נותנים לו עוד כלים.

האדם יכול להגיע לאין-גבול.

השאלה היא כמה הוא רוצה.

עכשיו בואו נראה מה השאיפות שלכם.

האם יש לכם שאיפות?

ירוחם היא קצת מרוחקת מהמרכז,

אבל יותר קל, יצר הרע שלכם פה הוא יותר קטן

מהמרכז.

יש לכם יצר רע, אין מקום שאין,

אבל זה לא עיר, זה לא תל-אביב, שם זה שמר החם.

זה לא יצר רע, שם זה השטן יושב.

אבל בירוחם יותר קל.

אז לכן

בואו נראה מה אתם עושים עם היצר הטוב שלכם פה.

מה השאיפה שלכם, תושבי ירוחם?

מה השאיפה שלכם בעצם?

בואו תגידו לי, מה אתם שואפים?

חוץ מלחיות בשלווה, בשקט, באושר, בכבוד, ולא יחסר לכם כלום, חשבון הבנק יהיה תפוח.

מעבר לזה,

מה אתם שואפים ברוחניות?

אם יבוא משיח, תהיה לכם בעיה.

הוא יתפוס אתכם על חם, אבל.

אם אתם עוד לא מוכנים, זה בעיה. הוא ישאל אתכם, חביבי, גמרת את השס?

למדת?

מה עשית? כמה מצוות עשית?

מה פעלת בשביל השם?

מה תגידו?

אתם יודעים, כשאדם מגיע לעולם האמת, פותחים לו את התנ״ך,

אומרים לו, קיימת כל מה שכתוב בזה?

אז הוא אומר, כן.

הוא אומר, כן.

יאללה,

פותחים לו דף. זה קיימת?

אה, זה אני לא יודע שכתוב.

איפה זה כתוב?

לא ראיתי את זה.

תפסו לו עוד דף. מה עם זה?

קיימת?

לא יודע, בכיתה ב' גירשו אותי מהבית-ספר.

מה יגיד?

קיימת או לא קיימת?

מה עשית? מה פעלת? נו, תגיד.

מה תגידו?

מה אתם אומרים?

יש מישהו מכם שחושב שאם כרגע, כרגע, לוקחים אותו לעולם העליון, הוא 100%?

הוא עומד לפני השם ואומר לו, ריבונו של עולם, אין טעם שתבדוק, אני אומר לך שאני 100%?

אבל יש, הוא קח את זה.

אה?

אני לא אמרתי שיש. אני שואל אם יש או אין.

כמו בטלוויז' שלא אמר על זה.

אם הוא חוזר בתשובה, בסדר. אז חזר בתשובה, שאלה אחרי שהוא חזר בתשובה. אם הוא עכשיו חושב שהוא 100% אחרי שהוא חזר,

אז אם מבקשים מאתנו 100% משמע שאפשר.

אליהו הנביא היה 100% לדוגמה, כן?

כל כך 100% שהוא עלה אפילו עם הגוף שלו לשמימה.

היו עשרה צדיקים שעלו עם הגוף שלהם לשמימה, ככה עלו.

הם היו 100%. היו ארבעה שמתו בעטיו של נחש,

הם היו 100%. ויש בכמה דורות, כל פעם כמה כאלה, שהם 100%. אבל אני יכול ללמד אתכם שיטה, איך כל אחד מכם יהיה 100%.

שווה או לא שווה?

ואם זה עולה כסף?

למה? עולה כסף. מוכנים?

אני לא מאמין.

בירוחם מוכנים?

תשלם כסף.

שקל וחצי ביום?

כן.

רק אחד מוכן, מה זה?

מה רק אחד?

כולם אני רוצה.

מה, אני אגלה לך?

בסוף אתה תשלם שקל וחצי, ואני הפסדתי על כולם. אף אחד לא שילם ולקח את ההעצה בחינם.

הבנתי. אז אחד ישלם שקל וחצי בשביל כולם בעלי קיבאק.

אז באמת, אחד ייכנס למכולת, יקנה לחם אחד, ובעל המכולת, אין לכולם לחמים.

יפה.

טוב, בינתיים אני אגלה לכם בלי כסף.

בינתיים בלי כסף.

אי-אפשר שאדם יהיה 100% רק אם הוא באמת צדיק ודבוק בשם מהבוקר עד הערב, ולא מעניין אותו בעולם כלום,

כלום,

כלום, חוץ מהשם.

לאחד כזה יש סיכוי שהוא יגיע ל-100%.

אבל כמה אנשים חושבים רק על השם ולא חושבים על עצמם.

אבל בואו נגיד שאני הגעתי בעבודת השם ל-80%.

אבל, אני החזרתי יהודי אחד בתשובה,

והיהודי שהחזרתי בתשובה הוא 60%. אז אני 80% ועוד 60%. כמה עשיתי?

140%. 140%. עכשיו, אני שומר שבת,

וגם הוא שומר שבת.

אז אני כל שבת שומר שתיים.

אני אמר תפילין, והוא מניע תפילין, הוא מניע שתיים.

אז אני עושה יותר ממה שאני חייב. אני חייב רק אחת,

ואני מניח שתיים.

אני לא מבין שציצית אחת והוא גם לובש, אני כאילו לובש שתיים.

הוא שומר שבת ואני שבת שתיים.

כיפור וכיפור, שתיים.

הכול שתיים, כפול.

אבל לא רק זה.

אני, כשאני מתפלל, או מניח תפילין, או מערך ברכת המזון, או עושה איזה מצווה,

אז יכול להיות שאני עושה אותה 100%,

יכול להיות שאני עושה אותה 20%. יכול להיות שאני עושה אותה חפיף דליל,

אם, לדוגמה, לא מתכוון,

סתם, אני מתנדנד ככה בתפילה,

לא מתכוון כלום,

אז מה היא שווה?

רק הנדנודים, אתה מקבל שכר עייפות,

מה מקבל?

אבל אם השני מתפלל בגללי, אם השני מתפלל בגללי, ואפילו הוא לא התכוון,

אני מקבל 100%,

כי אני לימדתי אותו להתפלל כמו שצריך.

זה שהוא לא התפלל כמו שצריך, אני לא מפסיד, אני מקבל 100%. אני נותן לעני פיתה.

הוא אוכל חצי פיתה.

אני מקבל שכר על חצי או על פיתה שלמה?

כי אני נתתי פיתה שלמה. זה שהוא לא אוכל, בעיה שלא.

אבל אני מקבל שכר לפי מה שאני נתתי, נתתי לו גן-עדן.

אמרתי לו, תחזור בתשובה, והוא חזר.

כל המצוות שהוא עושה, אני מקבל 100%.

אז אני יכול להיות 100%? זה לא יכול להיות 100%.

לא ידעתם את זה. שווה שקל וחצי, אה?

אין-סוף נכון. אמר רבי שמעון בר יוחאי,

זה מאלה שאתה חולם עליהם,

אמר רבי שמעון בר יוחאי,

מאן דמזכה לחיה ויה אין קץ לשכרו.

אין קץ לשכרו.

כי מה שאמרתי זה לא נכון,

כי זה רק התחלה.

כי הוא,

אני מקבל עליו.

בילדים שלו אחר כך, גם מקבל עליהם.

בנכדים, גם מקבל.

וכל מי שהושפע ממנו או למד ממנו, אני גם מקבל.

מי עשה אותו? אני.

לקחתי

גרעין, שמתי באדמה, יצא עץ.

מה עץ לקחו גרעינים, שמו באדמה, מצאו עצים.

לקחו את הגרעינים, שמו באדמה, נהיה ג'ונגל.

מאיפה זה התחיל?

הגרעין הראשון. מי שם אותו? אני.

מי שהתחיל,

עד הסוף, עד סוף הדורות, הקול שלו.

זה מאחד.

ואם יש לך שני בעלי תשובה,

יא ווי ווי,

ואם יש לך שלוש,

פמפרה,

ואם יש לך עשר,

ווי ווי ווי ווי ווי ווי ווי.

אתם מבינים על מה אני מדבר?

זאת אומרת, אם אדם חכם

והוא רוצה באמת להרוויח עולם הזה ועולם ה...

ולעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא,

תראו כמה משלמים עכשיו להחזיר שבויים,

כמה מוכנים לשלם,

להוציא רוצחים, עם דם על הידיים,

מאות, וכבר שחררו אלפים, ועוד ועוד, רק תביא,

לא משנה, חי, מת, תביא, תביא.

אתם יודעים מה זה להביא לקדוש ברוך הוא בן

שמבחינה אמיתית הוא מת,

כי התורה קוראת לרשעים מתים,

כי השם אומר כי לא אחפוץ במות המת,

כי אם ישוב מדרכו וחיה, כי הרשע נקרא מת עד שיחיה בתשובה,

אומר השם, מי שישיב לי אותו, את הבן שלי,

אני אשלם לו שכר לאין-גבול,

כי השם יודע מה זה נשמה,

הוא יודע מה זה בן, הוא יודע מה אפשר לעשות עם בן כזה, עולמות.

אז מי שטורח לכבוד השם להביא לו בן בחזרה הביתה,

שכרו לאין-שיעור.

מי מוכן פה מהציבור להחזיר יהודי אחד בתשובה?

מי מוכן?

תרימו את היד הגבוה, נראה.

תרימו. אתם כמו בחלומות, אף אחד לא חולם, גם אף אחד לא,

מי רוצה להחזיר יהודי? מה אתם מתביישים להחזיר יהודי? אז איך תחזירו?

איך תחזירו?

תרימו את היד הגבוה.

מצלמים אתכם מלמעלה גם, לא רק מלמטה.

אני ארוך, לא צריך, אל תבטיחו.

שלום.

אני אגיד לכם, אני החלטתי, בעזרת השם יתברך,

תוך שנה,

תוך שנה, אין לי סבלנות, כבר 30 שנה אנחנו רצים,

אין לי סבלנות.

החלטתי עכשיו, תוך שנה, להחזיר מיליון יהודים בתשובה.

מיליון.

מה אתם אומרים? יש סיכוי שאני אצליח?

איך אתם חושבים שאני יכול לעשות את זה מהר? יש לכם עצה?

יש לכם עצה?

בואו אני אתן לכם עצה.

אם כל אחד מכם,

יש מיליון מעלי תשובה לפחות, חוץ מכמה מאות אלפי דתיים,

אם כל אחד יקבל על עצמו במשך שנה

להביא אחד בתשובה,

עוד שנה אנחנו מיליון.

כל אחד יקבל על עצמו רק אחד למשך שנה.

אם יצליח יותר, יותר טוב,

אבל בתוך שנה ודאי שאתה יכול להביא אחד.

בתוך שנה להביא אחד, קטן עליך.

יש דיסקים, יש וידאו, יש אינטרנט, שופר, נקודה, נט.

יש הרצאות, יש סמינרים, יש שיעורים, יש בתי-מדרש.

הכול אין. היום זה דור שיש בו הכול,

הכול בכול, מכול-כול.

רק תפנה את האנשים,

תן להם חומר,

לך, הוא כבר יעשה את זה לבד.

מה אתם אומרים על הרעיון? רעיון טוב או לא?

טוב או לא טוב?

וואי, איזה ברידים אתם.

טוב או לא טוב?

מי מוכן

לקבל על עצמו תוך שנה

התאמצות והשתדלות להחזיר יהודי אחד בתשובה?

שירים את היד.

נו.

נו.

נו.

יא וואי וואי, עוד לא היה לי עיר כזאת.

אולי קוראים לה ירוחם בגלל שהשם ירחם, מה שקורה פה.

מה זה?

כתוב מודה ועוזב ירוחם.

עוד פעם אני נותן לכם צ'אנס.

תזכרו מצלמים מהשמים, מי שלא יצביע יפסיד.

מי מעוניין?

יש עקשנים פה, חבל על הזמן.

טוב,

אז עכשיו אני את שלי עושה.

אני הבאתי לפה כמה אלפים של קלטות וידאו בחינם,

שכל מי שרוצה ייקח בחינם,

וממחר

יחלק אותם לאנשים, תושבים פה במקום, משפחה, קרובים, ידידים, שכנים, מכרים, עובדים, פועלים,

ייתן להם בחינם ויכוון שזה יהיה בשביל להחזיר לפחות יהודי אחד בתשובה.

ואם זכית,

עולם הבעל בטוח.

עכשיו, אתם מוכנים או גם לא?

מוכנים? הנה, הארגזים, תיקחו מהר, תחלקו מהר. מהר, מהר, מהר.

גם זה לא זזים.

צלם, צלם אותם. זה ציבור, זה שידעו שיש בעם ישראל כאלה.

מה זה?

לא ראיתי דבר כזה.

שלום, כבוד הרב.

שלום, שלום.

יש לי שתי שאלות. קודם כול, שמי אדיר.

אדיר. כן.

קודם כול, שאלה ראשונה, לגבי כרטיס אדי.

אצלנו בבסיס התחילו עם קמפיין לגבי כרטיס אדי, כאילו להפיץ אותו, שחיילים יעשו.

יש סוברים שמותר, יש סוברים שלא מותר. הבנתי שיש המון מחלוקות לגבי הנושא הזה,

ולפי הקמפיין של אדי הוצאו איזה ציטוט מהתנ״ך,

אם אני לא טועה,

שמאשר את העובדה שאפשר לתרום את האיברים מאחורי המוות.

גדולי הרבנים לא מתירים, ובפרט בגלל שלא מחכים עד שאדם ימות טוטלית בלי שום אפשרות שיחיה,

כי אם האיברים עדיין לא במצב טוב, אז הם לא שווים שום דבר.

אז אין עניין לחכות ולהמתין עד כמה שזה, ואז משכנעים אנשים, גם כשיש אנשים במצב של צמח

או מצבים דומים, לנתק אותם.

ואנחנו יודעים שאנשים גם חזרו לחיים ממצבים כאלה.

כמו שאני מכיר אישית מקרים, אפילו תשעה חודשים

האשה היתה במצב של קומה לגמרי,

הרופאים רצו לנתק, המשפחה התנגדה והמשיכו להחזיק אותה,

ויום אחד התעוררה.

וזה לא מקרה אחד.

אז ממילא זה בעיקר הבעיה,

שאתה יכול לתרום בעצם גם את החיים,

לא רק את המוות.

שאלה שנייה, אני רואה את כל הסרטים שלך, יש לי הכול ב-DVD,

לא בווידאו.

את הסרט דווקא שאתה מסביר על השואה, אין לי.

האם אתה יכול להסביר קצת,

איך אתה מסביר את השואה?

איך זה קרה?

איך זה קרה שבורא עולם נתן,

בואו ניקח את היד,

ש-6 מיליון יהודים נספו בשואה?

טוב, השאלה שלך נמצאת בקפיצה קטנה לקנדה.

יש היום באתר האינטרנט שלנו,

www.sofair.net,

מדור שנקרא קטע מומחה,

ושם יש מדור שואה,

ושם יש בנושא שואה הרבה שאלות על השואה,

ואתה רק לוחץ על שאלה שכתובה, אתה מקבל את התשובה. זה, 1. שתלמד.

2. תשאל גם על חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, על ביתר, נהרגו מיליונים גם,

לא רק בשואה,

ועשרה הרוגי מלכות וגזירות כאלה ואחרות, ובזמנים אפילו מאוחרים גזירות תחתת ואחרות, פוגרומים בעם ישראל במשך דורות,

מה עם זה?

יש חשבון לקדוש ברוך הוא על כל דבר ודבר,

וכשגודשת הסאה מסיבה מסוימת,

אז מידת הדין מקטרגת, וצריכים לעבור.

מה אמר ירמיה?

אמר את מגילת היכל לפני שהיה חורבן.

ותיאר שם בדיוק מה יהיה, וזה זוועה, מה שעברו,

והכול התקיים. למה? כי לא שמעו.

בשואה, כידוע לך, היתה הרבה התבוללות.

היתה השכלה והתבוללות, ועזבו את הדת.

ורק בגרמניה היו למעלה מ-60% שהיו מתבוללים,

והדבר הזה פסה והתחיל להתרחב,

עד שהגיע השלב, אתה מבין, שהיו צריכים לעצור את הדבר הזה.

והחשבון הוא חשבון לא כמו שחושבים.

כי מי שנהרג במצב כזה,

אז יש לו זכות גדולה.

מה הזכות הגדולה?

שהוא נחשב הרוג מלכות.

ואם הוא הרוג מלכות,

אז אפילו שהוא לא היה שומר תורה ומצוות, הוא זוכה לחיי העולם הבא.

כמו שנאמר, בשר חסידיך לחייתו ארץ.

זאת אומרת, בשר חסידיך.

איך כתוב בשר חסידיך לחייתו ארץ?

הם לא היו חסידים,

אלה שהיו בחורבן.

הם עברו על דת ה' ועשו עבירות, ולכן הם מתו. אז למה כתוב בשר חסידיך?

כי אחרי שהם מתו, הם נקראים חסידיך.

פירושו של דבר שלפני כן כתוב, והיה אם בן הכות הרשע. בהתחלה כתוב בתורה שמקים את הרשע,

אז הוא נקרא רשע לפני שהכו אותו.

אבל אחר כך כתוב,

ונקלע אחיך לעיניך.

אחר כך הוא נקרא כבר אחיך.

אחרי שהוא לקה,

הוא נקרא אחיך.

זאת אומרת, מיטתם היתה כפרתם.

וזה תיקון להם יותר טוב ממה שהיו נשארים בחיים ומתים בכיף,

בתור רשעים.

אלה שמתו כאלה.

היו גם צדיקים שנתפסו בעוון אחיהם,

כמו שכתוב, וכשלו איש באחיו.

זאת אומרת,

אם אתה לא מוכיח את אחיך,

אם אתה לא מחלק אלטות ואתה לא מחזיר יהודי בתשובה, אז סימן שלא אכפת לך שמחללים פה שבת ועושים עבירות ואוכלים נבלות וטרפות. מה זה מעניין?

אתה יכול להיות דתי, לא מעניין אותך,

אבל את הקב' הוא מעניין.

לכן הוא אומר, הוכיח תוכיח את עמיתך,

ולא תישא עליו חטא,

אחרת אתה נושא חטא.

אז לכן, וכשלו איש באחים. אז פעמים נתפסים בגלל שיש דין ערבות.

עם ישראל ערבים זה לזה. אם אתה לא דואג שאחיך יינצל,

אז לא אכפת לך,

אז אתה גם נתפס.

כידוע לך, גם על פי החוק האזרחי,

אם אתה עד, שותף בראייה

לעבירה ואתה לא מודיע, לא מונע, אתה גם כן, אתה מבין בפנים.

זה חלק מהצדדים.

שם אני מקריא גם את הפסוקים מהתורה בפרשת כי תבוא,

שמדברים על השואה בדיוק כמו שכתוב בירמיה, בעיכה.

בדיוק.

שם כתוב מה יהיה. גם התורה אמרה מראש מה יהיה בשואה, והכול מתועד עם הקודים של השואה, הכול בדיוק בפנים.

תצפה ותראה.

תודה, כבוד הרב.

תהיה בריא.

שלום, בבקשה, כבוד הרב. ערכ טוב. שלום וברכה.

רציתי לשאול מה כבוד הרב חושב על התהליך של התקומה של עם ישראל.

כמובן, כמו כל דבר, גם עמדתי עוד פה חלוקות,

וזה יוצר ממש שתי מחנות בעם, ושימה כבוד הרב חושב על זה.

כל העניין של התחלת ידי גאולה, ו... אני לא יודע מה זה תקומה, אני יודע מה זה גאולה.

גאולה זה פירושו של דבר,

כשעם ישראל יגיע למדרגת האבות הקדושים, שהשכינה תשרה עלינו,

אז נהיה במצב של גאולה. לא מספיק להיות בארץ,

אלא צריך להגיע למצב שהשכינה תשרה בינינו כשייבנה בית-המקדש, כמו שכתוב על-ידי הרמב״ן.

הרמב״ן אומר, מתי ייקראו גאולים?

מתי שהגיעו למדרגה הזאת שאמרתי?

ולכן הוא אמר

שעם ישראל, שיצאו ממצרים, עדיין לא נקראו גאולים,

כשהם נכנסו לארץ הם לא נקראו גאולים,

כשהם הגיעו למעמד הר-סיני,

רק אז הם נקראו גאולים,

אפילו כשהם היו במדבר.

למה נקראו שם גאולים?

מכיוון ששרתה עליהם השכינה במשכן,

וכיוון ששרתה עליהם במשכן אף-על-פי שלא היו בארץ, נקראו גאולים.

נכנסו לארץ, לא נקראו גאולים,

עד שתשרה עליהם שכינה כי בימי אבותיהם דברי הרמב״ן.

הבנת? אז אני מחכה לזה, עובד על זה, וזהו.

והתקומה הפיזית,

לזה אין חלק בתאריך ה... יש לך תקומה יותר פיזית מיציאת מצרים,

שהם יצאו לצבאותם,

וענן השם מלווה אותם, וענני כבוד, ומן מן השמים, ובעירה של מרים, ומשה בראשם, ואהרון לידו,

כל המעלות הכי גדולות שיכולות להיות, אבל עד מעמד הר-סיני עוד לא נקראו גאולים.

רק במעמד הר-סיני, כשנבנה המשכן וקיבלו עליהם את זה, לא.

מעמד הר-סיני, אני אומר, עם המשכן.

מעמד הר-סיני קודם, ואחר כך עם המשכן.

בלי המשכן?

לא.

תהיה בריא.

אנחנו הוצאנו שיר עכשיו חדש,

כשהוא מדבר על 60 השנה של המדינה.

איך אתה רואה את 60 השנה של המדינה?

מה עשתה המדינה ב-60

ומה עשתה תשובה ב-30?

30 שנה של תשובה מול 60 שנה של מדינה.

מי יותר חזק,

60 שנה של מדינה או 30 שנה של תשובה?

אני שואל עכשיו לאור המצב הזה שאני מציין.60 שנה המדינה קיימת,

ויש 30 שנה של תשובה בארץ.

מה יותר חזק?

לא, אפשר לעשות גם תשובה בחוץ-לארץ בלי להגיע למדינה. זו לא המדינה. אני שואל, 60 שנה יש לך שלטון,

זה המצב הכי אידיאלי לחבר את העם, נכון?

זה המצב הכי אידיאלי להביא מהתפוצות ולעשות אותנו חטיבה אחת שעושה רצונו יתברך. אתם ניצבים היום כולכם

לפני השם אלוקיכם,

יחד שבטי ישראל.

אין לך דבר יותר חזק מזה שבאת, אתה פה,

ויש

את המסגרת שיכולה לאחד את כולם, נכון?

60 שנה היה לך את זה?

לא.

מה 30 שנה עשו?

לקחו

יהודים מכל הגלויות,

והתשובה נתנה להם מכנה משותף שקוראים לו התורה,

ואמרה שיש תשובה.

וכולם מתחברים ומתמזגים ביחד.

כולם. אין מיזוג כמו התשובה.

אבל המדינה לא עשתה ככה, בדיוק הפוך. היא חיפשה שלא יהיה איחוד, שיהיה פירוד.

למה?

שלא יהיו תרבויות, לא תהיה עדתיות,

שיהיה הקול אחד אבל לא דתי.

אז 60 שנה עשו רק קיטוב,

אז 30 שנה עשו איחוד.

בואו נשמע איך זה היה.

60 שנה.

ארכה מדינה דרכה. ארכה מדינה.

אדידה דרכה. ארכה מדינה.

מטילה!

הם באו בגליל,

הם עלו בחלפי נשרים,

הם שנתו מפולין,

ובמדבר הלכו רגלים.

הם חשבו נגאלים,

אך נהיו נגאלים,

הם באו עם מסורת,

אך נחשבו לישורת.

מה שלא עשתה המדינה ב-60 עשתה תשובה ב-30.

מה שלא עשתה המדינה ב-60 עשתה תשובה ב-30.

המדינה עשתה פירוק והתשובה עושה איחוד.

המדינה עשתה פירוק והתשובה עושה איחוד.

תודה.

כן, זה בקצרה, בעשר דקות,

לצמצם 60 שנה, שאפשר היה להפוך פה את העם לעם נגאל ולא נגעל,

אבל זהו, זה הפספוס הגדול.

אז עכשיו יש תנועה של תשובה,

והתפקיד שלה להביא לגאולה,

ובעזרת השם,

אני מאמין באמונה שלמה שאם אתם תתאמצו אתי ביחד,

וכל אחד יקבל על עצמו את האחד הזה,

בשנה הבאה עוד מיליון אנחנו יכולים לגאול.

אם נביא מיליון יהודים בתשובה לאבינוש בשמים בתוך שנה,

זה רעש בעולמות.

חבל על הזמן,

לא היה דבר כזה.

אז יש לכם הזדמנות, ביד שלכם,

להביא למצב. אין מלחמות, אין צרות,

אין בעיות,

שום דבר.

אנחנו מעל הכול חוזרים למצב של אדם הראשון לפני החטא בגן-עדן.

אם אתם מעוניינים,

תעשו מאמץ קטן.

שנה פרויקט, בן-אדם אחד.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי כמה שאלות.

אחד,

אומרים שאדם שמדבר לשון הרע על מישהו,

אז כל העבירות שלו עוברות אלי, וכל המצוות שעשיתי עוברות אליו.

דבר שני,

אדם שעשה מצוות ואחר כך עשה עבירות,

אז המצווה נמחקת

חוץ מתלמוד תורה וצדקה.

דבר שלישי, אדם שאומר אמני,

אשם הרבה בכל כוחו ובכל כוונתו,

קוראים לו גזר, בנו של 70 שנה.

ואדם שמחרפים אותו, מעליבים אותו והוא שותק,

מוחלים לו על כל עוונותיו. וגם אדם שמתחתן,

מוחלים על כל עוונותיו. מה בסוף יהיה?

מה התוצאה הסופית?

יהיה על הכיפאק.

אז מי שאומר לשונן על חברו

באופן שהוא רגיל,

לא חד-פעמי,

או באמת ברגיל, גם אין לו חלק לעולם הבא,

אבל אם הוא חוזר ב...

תשובה, הכל חוזר בחזרה.

זה אחד.

שתיים, אדם שעושה מצוות ואחר כך עשה עבירות, הוא לא מפסיד שום דבר, אלא אם כן

הוא תהה על הראשונות.

אם הוא התחרט למה הוא עשה בכלל מצוות,

אז הוא מוחק את הכל.

כמו

מי שהתחרט על כל העבירות שהוא עשה, הוא מוחק את הכל, זו התשובה.

אבל אם הוא לא תהה על הראשונות,

אלא רק הוא עשה עבירות אחר כך,

אז יש לו שכר מצווה-מצווה ושכר עבירה-עבירה.

מי שאומר, אמני אשמר הבא, נכון,

אתה צודק, יש לו זכויות גדולות מאוד.

ומי שמביישים אותו והוא לא משיב, אז נכון, נמחנים לו עוונות.

עכשיו מה הבעיה?

מה התוצאה הסופית? איזה סופית? תלוי מה היה.

יש לי עוד שאלה.

כן.

אדם, נניח, שהתגייר, ופתאום הגיע משיח, הוא לא הספיק לעשות כלום, מה יהיה אתו?

אם אדם מתגייר, אז הוא יהודי ויש לו זכויות גדולות מאוד, כי הוא יהודי שקיבל על עצמו להתגייר.

זה כמו אדם חזר בתשובה

ודקה אחרי זה מת.

הוא זוכה לגן-עדן ולעולם הבא.

אבל משלמים על לימוד התורה.

הוא לא עשה כלום. לא, אתה מתכוון על תחיית המתים,

שקמים בתחיית המתים וזכות התורה.

אדם שקיבל על עצמו תשובה, אפילו עוד לא הספיק לעשות כלום,

הוא זוכה לגן-עדן ולעולם הבא, כי המניעה מלקיים מצוות לא היתה מצדו.

המניעה היתה מצד זה שלקחו אותו,

אבל הוא רצה לעשות.

כתוב תינוק שבא לעולם ואמר אמן פעם אחת בימי חייו, בין העולם הבא.

ואומרים שיש לבורלם מרכבה,

כיסא כבוד,

והוא לא מוגבל,

ולא דמות הגוף ולא גוף.

אבל הכיסא ול...

זה הדמיה. אנחנו מדברים בלשונות

שהן הדמיה. דיברה התורה בלשון בני-אדם.

כמו שאתה אומר שאדם יושב על הכיסא הזה, ישיבה זה עניין של קביעות,

עניין של מצב קבוע,

זה בא להגיד מצב של קביעות. מרכבה זה כביכול, יש רוכב,

יש מרכבה.

מי רגלי המרכבה?

מי האנשים הכי קרובים שהקדוש-ברוך-הוא חופף עליהם ושכינתו עליהם?

זה האבות הקדושים ודוד המלך.

עוד משהו? לפעמים כשאתה מברך,

אתה מתנפל על אחמדי.

מה, אתה לא מפחד, אולי ישמעו אותך?

אה, אתה מתכוון שאני מעביר לו את כל המחלות של עם ישראל?

כתוב, שפוך חמתך אל הגויים אשר לדעוך ועל הממלכות אשר בשמך לא קראו.

ואני מעביר מחלות, כן. אולי הם שומעים אותך.

ואם ישמעו אותי, אז מה?

אולי אתה לא מפחד. הוא לא מפחד כששומעים אותו שהוא רוצה להשמיד את כל עם ישראל? אז למה שאני מפחד?

ערב טוב.

תהיה בריא.

שלום, ערב טוב.

השאלה שלי היא,

אמרו דחיית המתים, ומתים זה בעצם רשעים.

אז מה אומר, כאילו, דחיית המתים? דחיית המתים זאת אומרת

דחיית הרשעים? כאילו, לא הבנתי את ה...

מה זאת אומרת דחיית המתים?

יופי.

מתים,

כשהם נקראים רשעים, זה בחייהם.

זאת אומרת, אנשים שהם חיים והם רשעים,

הם נקראים מתים. מבחינה רוחנית הם מתים.

אלה מתים, מתים. לא חזרו בתשובה, גם לא קמים.

על אלה לא מדברים.

דחיית המתים

זה לאלה שהיו צדיקים

וכרגע הם מתים מן העולם,

והם יקומו בדחיית המתים.

אם הרשעים שנקראים מתים עכשיו יחזרו בתשובה,

הם לא יהיו מתים.

הם יהיו חיים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

ערב טוב לכבוד הרב.

ערב טוב.

זכות פועלו של הרב יהיה זכות ומגן על כל עם ישראל, בעזרת השם,

שמזכה אותנו לחזור בתשובה כולנו.

אמן. אני רוצה לשאול את הרב,

התורה כל הזמן מצווה אותנו בידיעה,

וידעת היום ואשב אותה.

אתה הוראת לדעת.

דוד המלך אומר לבנו שלמה,

דע את השם אלוקיך ועובדהו. הרמב״ם אומר,

לידע שיש ראשון ממציא לכל הנמצאים.

אבל עם ישראל בנוי למעשה,

הוא בנוי במושג של אמונה.

כל יהודי שאתה שואל אותו,

הוא למעשה מדבר רק באמונה.

הוא מאמין, אבותיו האמינו,

כולם מאמינים,

ולמעשה כולם חיים באיזה,

כביכול, הכול זה אמונה, לא ידיעה. למה התורה למעשה לא מצווה אותנו להאמין?

למה התורה מצווה אותנו לדעת?

קודם כול,

אמונה זה דבר חשוב מאוד, וזה מעלה גדולה, והאמונה התמימה היא חזקה מאוד, לפעמים הרבה יותר מן הידיעה.

האמונה התמימה.

וזה יש לזקנים בדרך כלל, לאמהות, לסבתות שלנו, אלה שבאו, ואחורה יותר, יותר, יותר.

ובזמן האנוסים בספרד, אלה שהיו מאמינים באמונה תמימה לא התפקרו,

ואלה שהיו עם ידיעה התפקרו.

זאת אומרת, ידיעה זה לא ערובה, אתה מבין, לה חזקה.

אבל בכל אופן,

התורה רוצה שהאדם ידע את הדברים,

כי באמונה אפשר להתבלבל, אפשר להאמין בזה ובזה ובזה ובזה. אפשר להאמין בהרבה דברים. אפשר להאמין באמונות טפלות גם. אפשר להאמין בכל.

אין מה שיעמיד אותך ברור. ידיעה זה דבר מבורר. דבר מבורר,

אי-אפשר לערער. נכון שאדם יכול, שהתאווה תעביר אותו על דעתו וכו' וכו',

אבל הידיעה היא ידיעה ברורה, וזה מה שהשם רוצה.

אז אחרי שאתה יודע את הדבר בידיעה ברורה,

וידעת היום,

זה עדיין לא יספיק,

כי הידיעה לא תספיק לכן מהשאבות האלה לבביך.

כשהלב שלך ירצה, כשהרצון יחשוק לעשות את מה שהידיעה אומרת,

אז אתה מוחלט גם באמונה וגם בידיעה.

אבל אם אתה לא תהיה במדרגה הזאת, אז אתה תמיד יכול להיות מעורער, בין אם תהיה לך רק ידיעה או תהיה לך רק אמונה.

אפשר להפיל את הבן-אדם,

אפשר לערער יסודות של אדם מאמין,

אם אין לו בסיס ישאלו אותו שאלות נוקבות והוא לא ידע לענות,

תהיה לו בעיה, הוא יתערער קצת.

אז לכן חשוב מאוד שאדם ידע.

אז אם ככה, אדם יבוא אחר 120 שנה ויגיד, לא ידעתי.

אתה מכיר את הסיפור בטח, בגלל זה אתה מחייך.

אני לא יודע, יש לרב הרבה סיפורים.

אבל לא, אתה רומז לי לספר, אני רואה.

אז הרב יספר.

אולי יזכיר לנו הרב גם על מה הוא מדבר. אולי אתה תספר, זה יהיה יותר מצחיק. לא, לא, אני לא יודע על מה הוא באמת.

אתה יודע, אתה יודע. לא, לא, באמת, אני לא, אז מי אמר לך על זה?

אני שואל, הרב יענה. אז אני אספר בקיצור, טוב, אם אתה מבקש.

בקיצור, אני לא אצחיק אתכם, אני רק אספר בקיצור.

היה אחד שאמר שהוא לא מאמין.

סליחה.

הוא לא אמר שהוא לא מאמין. הוא אמר, הוא יגיע לעולם האמת, הוא יגיד, אני לא יודע.

לא יודע, לא יודע. מה לא יודע? לא יודע לקרוא.

אני אגיד שאני לא יודע לקרוא.

מה יעשו לי?

לא יודע לקרוא. אם הייתי יודע לקרוא,

לא הייתי עושה, לא יודע לקרוא.

הגיע לעולם האמת,

נכנסתי לשם,

שאלו אותו מה השם שלך, אמר את השם.

אמר, איפה אני? גן-עדן או גיהנום?

אמרו לו, לא פה ולא פה.

אמרו לו, מה?

למה?

אז הוא אומר, לא יודע, אצלנו לא, לא, אתה לא מופיע, לא פה ולא פה.

אז מה אני עושה?

אמרו לו, תשמע, אנחנו נותן לך ויזה.

ואתה יכול להיכנס איפה שאתה רוצה, גן-עדן גיהנום, איפה שתבחר תיכנס.

הוא אמר, מה, כן?

אמרו לו, כן.

קח את הוויזה.

אמר, איפה אני אלך? גן-עדן? כולם דיברו על גן-עדן.

נכנס לגן-עדן, פששש.

נחלים מפקים, ציפורים מצייצות, צדיקים יושבים,

אור זרוע על ראשם,

מוזיקה פסטורלית.

מה זה?

איזה ריח גן-עדן, איזה דברים,

איזה אורות, איזה צחצחות, איזה עינוגים.

מחפש את החבר'ה, לא רואה אף אחד.

שואל עליהם,

אף אחד.

הולך עוד מקום, עוד מקום,

יפה, יפה, יפה, נחלים, אגמים, מה זה?

אבל אין מוזיקה, אין אקשן, אין בלאגנים, אין חבר'ה.

כולם לומדים וזה.

אמר, טוב, יש לי ויזה, אני אלך גיהנום, נראה, בטח, החבר'ה שם, אם הם לא פה, אז הם שם.

מגיע לשם, רואה חומה אדירה שחורה,

עשן,

איזה ריח.

מבקש מהשוער, עומד שם המלאך שחור ושחור.

אומר לו, אני רוצה להיכנס.

אז הוא אומר לו, פה אי-אפשר להיכנס, איפה המלאכים שצריכים לבוט אותך וזה?

הוא אומר לו, אני לא צריך, יש לי ויזה.

הוא מסתכל ואומר, אה, באמת, יש לו ויזה.

הוא אומר לו, טוב, אתה רוצה להיכנס? אתה הראשון שהוא מבקש להיכנס.

פה דוחפים את כולם בכוח.

אמר, אני רוצה להיכנס.

הכניס אותו.

איכשהו הוא נכנס,

ניגש לש׳ ג' שם, אומר לו, תשמע,

איפה עברו מפרדס-כץ?

אמר לו, עברו, מסתכל ברשימות, אומר לו, הולך ישר שמאלה מצד ימין, תנור שבע.

אומר לו, תנור שבע?

מה זה מאפייה?

אמר לו, לך, לך תראה את החבר שלך. הוא הולך, מגיע לשם,

הוא רואה את אברום שהיה ג'באר ככה על שיח, מסתובב ככה על האש.

אמר לו, אברום, מה זה?

מה אתה עושה פה? אומר לו, מה אני עושה? בטן גב כל היום, בטן גב.

הוא אומר, מה, אין פה ג'מאעה, אין פה זה? הוא אומר, אין, אף אחד לא יודע מה זה, אני תקוע פה על המנגל, כל היום עושים אתי ככה וזה.

הוא אומר, אין הפסקה, אין משהו. הוא אומר, זה הפסקה עכשיו.

אז הוא אומר, אז מה העונש?

הוא אומר לו, אתה יודע מה העונש?

כנס, כנס בפנים, תראה. אבל איך הגעת לפה?

אומר לו, אתה זוכר שאמרתי לכם שאני אגיד שאני לא יודע לקרוא? זה עבד.

הם לא שמו אותי בשום מקום, הביאו לי מזה, אמרו לך איפה שאתה רוצה.

אמר לו, לך תסתובב.

אומר לו, איפה אני אלך? אומר לו, עכשיו הגיעה משלחת של שופטים,

בית-משפט עליון.

עשו להם מערוף בגיהנום, אמרו להם, תבחרו את העונש.

איך איבדו אותם, אתה יודע, מגעים בכל אופן.

אז נתנו להם לבחור את העונש.

הסתובבו, הסתובבו, הסתובבו, הסתובבו.

לא ידעו איפה.

בסוף ראו את העונש הכי קל,

הכי קל.

בריכה מלאה,

צועה רותחת.

אמרו, תכניסו אותנו פה.

למה?

פה ראו לפחות את האנשים עם הראש בחוץ,

כל האחרים בלאגנים.

אמרו, תכניס פה.

רק הכניסו את הראש בפנים.

הכניסו בפנים,

פתאום יצא אחד עם גונג, עשה טאנג, נגמרה הפסקה להכניס את הראשים.

הוא אומר, זה מהעונשים הקלים פה. הוא אומר, וואי, וואי, וואי, אם זה ככה, אני לא מסתובב.

תמסור את זה של החבר'ה. ביי, אני הולך לצדיקים, איזה בנה.

רץ בחזרה למעלה, על הבכטו, החליפו את השומר.

שמו עכשיו שץ שחור משחור, כולו עיניים.

אמר לו, לאן אתה הולך?

הוא אומר לו, אני רוצה לצאת, פתח, פתח, פתח.

אומר לו, פה מי נכנס? לא יוצא.

הוא אומר לו, אל תדאג, אני יש לי ויזה.

אמר לו, אל תדאג, אני לא יודע לקרוא.

כן, זה היה בשבילך.

רק תזכור את הסיפור, כן?

כן, עוד שאלה?

איפה טוב, כבוד הרב.

על עניין תפילה,

איש של חברה שלי הוא בבית סוהר באמריקה לפני בערך 20 שנה,

בתת-קרקעי,

בלי בגדים,

בלי מיטה,

בלי שמחה,

כמה שעות עם אזיקים למקלחת,

כרמאות,

אבל בחסדי השם הוא שרד,

הוא יונתן פולארד.

הבית סוהר באמריקה לא מסכים עם אוכל כשר או ספרים,

בלשון הקודש או טלפון או כלום.

איש ואשתו הם חולים,

בלי עזר רפואי,

גם אין להם ילדים,

כי בית סוהר לא מסכים.

אני מבקשת עם הרב ועם כל האנשים פה להתפלל קצת כולם ביחד

עם התפעילות, יש פה עוד

תפעילות פה.

גם ברכות.

ואם אתם עושים את החסד הגדול הזה,

אני בלי נדר אעזור למי שצריכים,

ואני אתפלל בשבילכם.

תודה לקדוש ברוך הוא, לרב עמלון יצעק ולכולם.

גם אם אפשר להתפלל לרב מרדכי צמח,

בן מזל טוב, הוא הרב מרדכי אליאל שליטה.

גם רבקה מירצ'יק

היא בבית סוהר בארץ-ישראל.

וגם

גלעד בן-אביב,

כולם כולם.

מה הקשר שלך ליונתן פולארד?

כן, אני רוצה לדעת. יש לך קשר אליו?

חברה שלי היא

אשתו.

אשתו חברה שלך.

כן.

חברה שלי גרה עכשיו ליד בית-סוהר באמריקה.

הם רוצים לחזור לארץ

וגדלים לילדים, בסדר,

קשה מאוד.

טוב, מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, משה,

אהרון, דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא ייתן בלב

מי שצריך

שיהפוך את ההחלטה הרעה והמרושעת,

תשאיר אותו שם,

שישתחרר

מהרה

ויקוים מצוות פדיון שבויים

שלו ושל כל השבויים

ושל כל החולים,

וביניהם הרב מרדכי צמח בן מזל,

ובכלל שאר חולי עמו ישראל מהרה, אמן ואמן.

אמן, אמן. תודה.

כן.

ערב טוב.

שלום, הרב.

אנחנו מכירים הרבה שנים,

זיהתה אותי מרחוק.

יזעקו אותי לירוחם,

שאתה נמצא פה, ובעזרת השם גם בשבוע הבא תהיה בדימונה.

האשה שלי נמצאת בבית-החולים בסורוקה.

הרופאים אומרים, נשארו כמה ימים לחיות.

שני פרופסורים הזמינו אותי אתמול לשבת מולם עם פסיכולוגיה,

והיא אמרה, והם אמרו,

ימיה ספורים.

אשתי, אני מעיד עליה,

צדקת גדולה.

צדקת גדולה.

אמרתי להם,

טוב,

אתם את שלחם עשיתם.

הקדוש-ברוך-הוא הוא הנותן לחיים והוא מחליט מי יחיה ומי ימות.

לכן באתי הנה, כי ראיתי את הסרט של ארצות-הברית שעשית עם הילדים בגיל שלוש,

איך השתנו הדברים ממצב כזה למצב כזה.

לכן,

בזכות הציבור שיקבל עליו חזרה בתשובה,

מי שיקום וייקח עליו טלית וייקח עליו הוראות קבע וכו',

בזכות זה

שאני גם בא הנה ועוזב בית-חולים,

ואני לא יודע, כל המערכות

כמעט גרסו,

ולכן צריכה להיות איזו ישועה הרה ויברך בעזרת השם,

אולי לאות הכרה שלנו של שנים רבות

מעובק לבך ותפילה וזעקה.

כשם שחזקיה המלך, אמר לו הנביא,

אמר לו, תספור את ימיך,

תצווה את ביתך.

אמר חזקיה,

כמו שאומרים חכמים,

כאשר חרב חדה מונחת על האדם,

על התייאש מן הרחמים,

החרב מונחת על הצוואר של אשתי,

החרב יושבת על הצוואר שלה.

זעקנו היום עם הרב בצרי,

הרב המקובז, אבי בצרי, הגיע לבית-החולים והוא התפלל שם במיטה.

לכבודי הוא הגיע.

משעה 12 בצהריים הגיע לדימונה לשלהבת, 400 ילדים, תלמודות, תינוקות, בית רבן. כולם זעקו שפרות ותפילות לאשה.

אחר כך בית-הספר שלו, אחר כך בית-הספר שלו, אחר כך בית-הספר של חב'ד, ואחר כך בית-הספר של הבנות.

אחר כך ב-16 הלכנו לכולל, זעקה, קול העיר, זעקה למען האישה הזאת.

אני מאמין שהקדוש ברוך הוא,

כשם שריחם והוסיף שנים

לחזקיהו המלך,

כשם,

למרות שהרשיע מנשה הקדוש ברוך הוא, הציל אותו ויעלה אותו. למה שהקדוש ברוך הוא

הוא מלך הרחמים, בעל הרחמים, בעל החסדים.

הוא הגדול מכולם.

לכן...

באתי הנה

לבקש מהציבור שיקבלו עליהם תשובה ולחזור בתשובה.

אולי חטאנו בדיבור, במחשבה, בעיניים,

בגאווה,

בדברים שאנחנו לא מודעים.

אשתי היום,

כשהרב בצרי מברך אותה,

רק הראש שלה זז בידיים, היא עושה לי ככה.

לא הבנתי מה היא רוצה, היא אומרת לי, צדקה, צדקה, צדקה, צדקה, לתת צדקה.

כל החיים שלה צדקות.

היא מסתכלת מהמלפסת, מציצה מהווילון,

מי שמדבר את העיניים ברצפה.

אכן, כבוד הרב,

במעמד אדיר,

אולי החרב החדה,

תתכופה והקדוש-ברוך-הוא ישמע את תפילתנו וישמע את זעקתי.

בעזרת השם,

נשמע בשורות טובות וגאולה לאשה הזאת ולכל החולם וכל החולות

וגאולה לעם ישראל. אמן, כן יהי רצון.

חזק וברוך.

כן, שמענו את הקריאה האמיתית.

מי לא רוצה לעזור

לאשה שלו? מי לא רוצה לעזור לבעל שלה?

מי לא רוצה לעזור ליהודי?

זה התפקיד שלנו. אנחנו עם הנבחר, ואנחנו דואגים אחד לשני.

וראינו, למרות שלא הצבעתם הרבה, אבל לקחתם את כל הקלטות כמעט.

אז בואו תיקחו עליכם עוד משהו קטן.

מי שרוצה לשים ציצית ולקבל על עצמו ללכת עם ציצית

לרפואתה של החולה,

אישה שרוצה לקבל על עצמה כיסוי ראש,

ללכת, מי שרוצה לקבל על עצמו שבת, תפילין וכו',

זה הזמן כרגע.

לא תעמוד על דם רעך,

ופדיון נפש זה מצווה גדולה, וכל המציל נפש אחת מישראל

כאילו הציל

עולם מלא.

אז אני בא לקראתכם,

אתם תושיטו את הידיים ואני אתן, ותקבלו על עצמכם,

ובזכות זה נברך את האישה ונקווה שנתבשר בשורות טובות.

אמן.

ללכת תעמוד על ידיים ותעמוד על ידיים ותעמוד על ידיים.

ו‫בניץ יצורך זה השאיר מחלו עייתי.

גורים יכלים לי גם דגורים למטר הרווי.

נו זה השאיר מאכוטה יוגל יגפו,

יוגל יגפו ויום כסר הבין.

אשמח אשרוי ובאמצע להפסד שיר מעליו דוגל יפו אשמח אשרוי דוגל יפו אשמח אשרוי דוגל יפו אשמח אשרוי אני הייתי בחור חזק ורגיל עד שלפני שנתיים התחילו לי שני מקרים שבעקבותיהם חל שינוי רציני במצבי

האחד פיוג שעשיתי אותו בצורה לא נכונה,

שבסיומו בלעתי ויצרתי ואקום שגרם למתח מייבשת לכיוון האוזן,

שבעקבות זה אני מרגיש עד היום את הטשטוש באזור הראש הזמני וקשיים בבליעה, בדיבור, אפילו בראייה,

הראייה לא הציבה.

זה מקרה לפני שנתיים. אחרי זה, אחרי שנה בערך, קראנו מקרה אחר,

מבחינה מכבודכם, נמחצו לי אברי הרבייה

על-ידי משקל של מעל 100 קילו באופן ישיר.

בנסיבות אני אולי פירטתי בפקס, לכבוד הרב.

עד היום כאבים מקרינים לכל האזור, לא מרפים יום ולילה.

נזק בלתי הפיך עשיתי שני ניתוחים,

שזה רק החמיר את המצב,

והיום הרופאים לא יכולים לעזור לי.

אתה יכול ללמוד שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף.

בסדר? כן. אבל רצוף, גם השעתיים וגם השלושה חודשים.

בסדר. איזה, לא משנה איזה לימוד?

חוץ מתהילים, תהילים זה נוסף.

בשעות הלילה מותר גמרא והלכה ותורה גם?

מה שמותר תעשה, מה שאסור לו.

מה השם ושם האמא?

אברהם בן גאולה.

אברהם בן גאולה, השם יזכה אותך לרפואה שלמה וישועה

קרובה מהרה בתוך שערכו לעמו ישראל, בזכות התורה הקדושה. אמן.

אמן. תודה. נתנאל בן יחזקיה, רפואה שלמה מהרה, זיווג הגון לעמית בן אסתר,

זיווג הגון לאריאל דניאל בן אסתר, ורפואה שלמה לשלמה בן בת שבע.

כן?

ערב טוב, תודה רבה.

רציתי לשאול, מתי מגיע המשיח?

עוד מעט.

מתי?

מה, באיזה שעה?

לא.

זה תלוי בנו. אם אנחנו נעשה את מה שאני אמרתי,

טיק-טק.

את תעזרי? את לקחת על עצמך אחד להחזיר בתשובה?

כן.

יופי. אז בעזרת השם זה יהיה יותר מהר עכשיו.

ויש לי עוד שאלה. בבקשה.

אמא שלי אמרה לי שכתוב, נראה לי, ספר בראשית,

שהבעל של רבקה הביא לה הגיל לאף.

כן.

אני רוצה לשאול אם מותר לנו ללבוש את זה. לא, אסור לנו. פעם זה היה נהוג, היום לא.

למה?

אמרו שזה כמו רגל באוזן. לא, אמרתי.

פעם כן, היום לא.

פעם גם הלכו עם כיסוי כל הסערות והראש, גם קטנים.

את רוצה גם ללכת עם זה?

אה, זה לא. הבנתי.

כן. ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

אני רוצה לבקש מהרב עסק עם הקדוש-ברוך-הוא.

כן.

עשר שנים, ברוך השם, אני חוזר בתשובה,

זיכה אותי לשבת בישיבה, בעולה של תורה, להיות אברך.

כשמסתכלים אחורה לראות כמה הוא נתן לי, פדה אותי מהצבא הציוני, פדה אותי מהאוניברסיטת רעכרה, פדה אותי מכל הבריאות שאנחנו בהן,

וזיכה אותי לשבת בעולה של תורה, להקים בית של תורה, ברוך השם.

כשהייתי בישיבה שמעתי כמה קלוצות של הרב, והיה שם איזה יהודי מאנגליה שהציע עסק לרב, ואני מוכן לעשות עסק עם הקדוש-ברוך-הוא. הוא רוצה ללכת,

ואני רוצה גם לבקש מהקדוש-ברוך-הוא שהרב יברך ואני אקבל גם.

אני נרדם הרבה פעמים לסטנדר,

ובלילה צריך ללכת לישון מוקדם כדי שיוכל לקום מוקדם.

רוצה שהקדוש-ברוך-הוא יברך אותי בגוף הבריא ונאור המעליא על לשבת בעולה של תורה,

שאני אצטרך לישון פחות משלוש שעות בלילה, שאוכל ללמוד עוד תל אביב.

הרב יברך אותי,

יגיד לי מה לקבל על עצמי, יש, ברוך השם, הרבה מה לקבל,

שאני אוכל ללמוד תורה בלילה עוד כמה שעות.

שני דברים אני מבקש ממך.

אחד, ללכת 40 דקות כל יום,

מהר.

שתיים, לאכול דיאטה נכונה,

ובעזרת השם יהיה לך כוח גדול לעבודת הבורא.

אמן.

בהצלחה ופרנסה טובה ליצחק ברוך בן עליזה

ואדיבה בת כוכבה, ולכל משפחת ביטון ואסף,

עליזה בת סוליקה

ואבי יעקב בן אסתר, פועל שלמה מהרה,

ולוי חסדי, יזכה לכל טוב ולעבודתו יתברך.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. יש לי שאלה, זה בקשר לפאות.

היום הנשים שחוזרות בתשובה משמשות דוגמה לחוזרות,

לאלה שמתחילות,

ונראה לי שהבעיה זה הפאות.

אחת הבעיות, נכון,

זה כשלא הולכות בצניעות נשים ושמות פאות שהן לא צנועות

או אסורות.

נכון.

ולא מספיק זה גם שאלה שעם פאות, הן חושבות שהן יותר,

הן מעל אלה שחוזרות בתשובה. הן יותר צדיקות, כן. הן יותר צדיקות, זהו, בדיוק. בוודאי, כי יש להן קאסטם, זה מאיטליה, זה משהו חשוב.

זה לא ישראלי, זה משהו טוב.

כן.

עוד שאלה?

למה באנו לעולם בעצם, עם כל העולם? ביקור קצר וחוזרים.

ביקור קצר, הרי זה עוד גלגול ועוד גלגול. לא, לא צריך להתגלגל.

אם מתקנים הכול בהתחלה,

לא צריך להתגלגל. אין מושלם, אין דבר שהוא מושלם. אמרתי לכם פטנט, שכחתם שאפשר לעבור את ה-100% אם תעשו מה שאמרתי. אבל מי אמר שאין בן-אדם שהוא לא חוטא? כולנו חוטאים. מה, אני שכחת שהסברתי? אפילו אם תהיי 80% תעשי עוד אחת. בסדר, אז אנחנו נחלק את הקלטות, נעשה הכול, אבל יש כל מיני יצר הרע לבן-אדם. למשל לשון הרע,

אנחנו חוטאים בזה, העיניים,

אז בואו תחליטו שאתם רוצים לא להתגלגל עוד פעם ורוצים לגמור מהר ולהגיע מהר לגן-עדן ולקום בתחיית המתים ולהיות בחיי העולם הבא.

אם זה רציני בעיניכם ואתם רוצים,

אז מה הבעיה לא לדבר? למה לא לדבר לשון טובה? למה רעה?

למה לשון הרעה? למה לא לשבח את כולם?

למה לא להגיד על אנשים זכות? למה לא זה? מה יש? דברי. את רוצה לדבר? אוהבת לדבר? דברי דברים טובים.

מה הבעיה?

להסתכל? תסתכלי על דברים טובים. מה הבעיה?

אמרו לאדם לסגור את העיניים לגמרי? לא.

זה נכון, צודק, אבל יצר הרע, ככל שהמשיח יותר קרוב, אז היצר יותר קרוב. אבל אם את יודעת שהוא רע, יש גם טוב.

תדבקי בטוב, למה ברע?

אם יש לך חברה רעה וחברה טובה, למה תלכי לרעה אם יש טובה?

בסדר?

אין בעיה. תודה רבה. לילה טוב.

תהיו בריאים, משה הרועה הנאמר.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

עמכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפן ל-03-677779,

וגם לפקסס ל-03-5743070.

כתובתנו באינטרנט

www.sopar.net

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.