עמנואל - שידור חוזר מההרצאה:עמנואל 12-07-2006

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

רצים כנפיים?

בואו לא חי כבליים

ערב טוב!

ערב טוב! איך רציתי לדעת איך הגעת להרצאה של הרב המון איתך?

אני ראיתי, וכולם אמרו לי,

לרדת הכנסיות, כולם אמרו לי שזה, ובאתי. פורסם פה ב'קול מקסיקו',

ששרתה והגענו.

אה, בואו נראה פה,

בבית-הספר לכל השמועות,

ב'קול מקסיקו' רואה שהביכוש של הרבם במשחק.

היה על המודעות הכביש.

אנחנו ילדנו ואמרו בבית-הכנסיות.

על המודעות בבית-הספר לכל השמועות.

כל מקסיקו רואה שהביכוש של הרב עמלון יצחק.

כבוד הרב זכה לארח פה את הרב עמלון יצחק במקום של הקהילה הטורקית.

האם הרב ראה פעם רעה הקלטות של הרב עמלון יצחק בווידאו או שמע באודיו?

אני שמעתי אותו אישית פעם אחת פה,

לפני כמה שנים.

כן, וידאו, וידאו. שתי וידאו. איזה וידאו ראית?

של בלגיום?

והוא היה עם בלגיום.

עוד קלטת?

עוד קלטת של תל-אביב.

הוא היה עם תל-אביב.

הוא היה נחמד, הוא היה נחמד עם כל כך הרבה. אני ראיתי שתי מילים.

ספיצ'או, קונפלנציאל, קונפלנציאל, אוניברסיטה, רליכיון.

הוא וספיצ'או, הוא מחסד העולם. הרב עמלון יצחק, ההקלטות שלו זה כמו אינפוזיה בשבילנו. מה יש לך להגיד על הרב ממה שראית עד עכשיו?

שהוא זה בן-אדם באמת,

באמת, שהוא יודע מה לעשות, והוא צדיק גדול,

כי הוא עשה הרבה בעלי תשואות בכל זה. קודם כול, יש לו ידיעות מדהימות,

יש לו ידיעות בכול.

הוא מאוד מוכשר, וטוב, טוב לראות אותו, גם בחו״ל.

הוא אקסלנטי חכם. הוחלטת לו לריזרעיל סירה סוספסוס, הוא אינטליגנט, סמארט וקיאל.

אני חושב שהוא, יש לו הרבה דברים, הרבה דברים כמו בן-עולם.

הוא הכי טוב, הכי טוב. מה את מצפה מערב כזה?

חלוויה. שהרבה אנשים יחזרו בתשובה.

הוא יחזור בתשואה לי,

ליוחזר ולחשב ולחשב ולחשב ולמד יותר משהו על הממשלה. שישי תחזור בתשובה.

אני מקווה, אני רואה את ההתלהבות של האנשים,

ואני מקווה שזה ייתן הרבה פירות והרבה עומס לכל יהודי.

שמלא אנשים מפה יוצאים יותר דתיים.

רמתי אב הרבה, ואני מקווה שיעמוד את הציפיות.

שמלא אנשים מפה יוצאים יותר דתיים.

ערב טוב.

בואנה סלוטצ'ה, סדה, מעסיקה ביירות.

לפני שלושה חודשים,

בשעה 05 בבוקר,

קיבלתי פקס במשרד,

וכתוב שם

הרב אמנון יצחק,

הרסת לי את החיים.

הרב אמנון יצחק, הרסת לי את החיים.

כל מה שהאמנתי בו,

כל מה שידעתי, בוודאות עורער.

היסודות שעליהם חונכתי,

האמיתות האקסיומטיות שעליהן נלחמתי,

התפוררו.

בשעת שחר מוקדמת זאת,

אחר שצפיתי בקלטת

על תולדות הציונות,

אני יושבת, כולי נסערת,

ושואלת את עצמי מה אעשה מחר עם כל מה שהבנתי היום.

אני חילונית גאה,

תל-אביבית בנשמה,

סטודנטית להיסטוריה לשעבר ולמדעי המדינה,

ועכשיו,

מההריסות האלה

אני מקווה שיהיה לי הכוח להתרומם ולהקים,

יחד עם בעלי וביתי,

בית יהודי אמיתי,

שיסודותיו חפורים כ-3,000 שנה לעומק.

בית כזה,

נראה לי שגם הווריאציה החילונית שלך,

שרית למשל,

לא יוכל להרוס.

אינני יודעת עדיין

מהו הצעד הראשון,

אך הדרך כבר ברורה לי.

אנא,

התפלל למעננו שנצליח,

כי ברור לי שבחוגים שבהם אני נמצאת

תהיה זו דרך קשה,

קשה מאוד.

יישר כוח,

גילה דורפמן.

זה מכתב שקיבלנו ב-05 בבוקר,

יהודייה בוחרת מרץ

שמאלנית

אנטי-דת ואנטי-חרדים.

אחרי צפייה וקלטת

מגיעה למסקנה שכל הבסיס

שעליו היא חונכה עד היום קרס.

ממילא

היא פנויה לשמוע את כל שאר הדברים.

היא ראתה קלטות שלנו כבר לפני כן,

אבל היא לא התייחסה לזה ברצינות

עד שהתברר לה שמה שהיא חונכה עליו,

היה שקר.

זה לא מקרה אחד.

אלפים ורבבות של יהודים היום בארץ ובכל העולם כולו חוזרים למקורות,

והיום רק בישראל יש כמיליון בעלי תשובה.

מאות ורבן-גוריון ירושלים ורבן-גוריון ירושלים. לפני זמן צלצל אליי סטודנט מחוג לפילוסופיה באוניברסיטה בתל אביב ואמר שהוא מצא קלטת

ולקח אותה לשיעור.

שם הקלטת, לוגוס, אתוס, פתוס.

הם לומדים פילוסופיה והוא ביקש להשמיע את הקלטת הזאת בחוג לפילוסופיה.

באמצע השמיעה, כשאני אומר טענה לוגית,

הפרופסור צעק

יש אלוקים.

שאלו אותו הסטודנטים למה הוא אומר יש אלוקים.

הוא אמר, תחזירו את הטייפ עוד פעם.

החזירו,

שמעו את הדוגמה,

ואז הוא הסביר את הדבר.

במה היה מדובר?

באחת ההרצאות הסברתי שאחד מהמפקדים בחיל האוויר הגיע למשרד ושאל האם

ניתן להוכיח שיש בורא לעולם לוגית,

בלי משל.

אמרתי, כן, אפשר להוכיח תוך 20 דקות,

ואם אתה מבין מהר, תוך 5 דקות.

הוא אמר, בבקשה,

אבל לוגית.

אמרתי לו, אוקיי.

שאל אותי, מה ההוכחה שיש בורא לעולם?

אמרתי לו, אתה ההוכחה.

אמר, אני ההוכחה כיצד?

אמרתי לו,

האם אתה נברא או שאתה בראת את עצמך?

אז הוא אמר, אני נברא.

שאלתי, האם תוכל להוכיח שאתה נברא?

אמר לי, לא, אבל אני יודע שאני נברא.

אמרתי לו, ההוכחה שאתה נברא היא כך.

יש שתי אפשרויות.

אם אתה בראת את עצמך,

יש שתי אפשרויות.

או שהיית לפני שבראת את עצמך,

או שלא היית לפני שבראת את עצמך.

אם היית לפני שבראת את עצמך,

לא צריך שתברא את עצמך, כי כבר היית.

אם לא היית לפני שבראת את עצמך,

לא יכולת לברוא את עצמך כי לא היית בשביל לברוא את עצמך.

מוכרח שאתה נבראת על-ידי מי שקדם לך.

הבין?

אמרתי לו,

כל נברא מעיד שיש מישהו שקדם לו שברא אותו.

כל הנבראים כולם,

נלך אחורה אחורה עד הראשון שבהם,

כולם נבראו על-ידי מי שקדם להם.

הנברא הראשון,

מי ברא אותו?

מוכרחים להגיע למסקנה שאמרנו בהתחלה,

שהיה בורא שברא את הנברא הראשון.

אם לא היה בורא

שברא את הנברא הראשון, לא היה נברא.

אמר מסכים. ומי ברא את הבורא?

אמרתי לו, את הבורא לא ברא בורא,

כי אם לבורא היה בורא,

גם הוא היה נברא.

ונברא ועוד נברא ועוד נברא בלי בורא בהתחלה, אי-אפשר.

חייב להיות בורא ראשון שברא לכל הברואים.

אבל גם חייב

שלבורא הראשון לא יהיה בורא,

שאם כן יהיה כל הזמן נבראים בלי בורא. זה לא ייתכן.

הוא הבין.

אמרתי לו,

עכשיו עוד דבר צריך להבין.

כל נברא הוא מוגבל.

הנה, הכוס הזאת

היא מוגבלת, יש לה גבול.

מישהו הגביל אותה.

השולחן הזה מוגבל.

מישהו הגביל אותו. הנגר.

האולם הזה מוגבל.

רק 2,500 איש נכנסו ב-1,000 בחוץ.

מי הגביל אותו? הקבלן.

כדור הארץ מוגבל.

מישהו הגביל אותו בגבולות שלו.

הירח, השמש, הכוכבים, מוגבלים.

מישהו הגביל אותם.

מי זה המקביל לכל המוגבלים?

הבורא שברא את כל הנבראים.

מי שברא נבראים,

ברא אותם בגבולות מוגבלים.

אבל המקביל הראשון אינו מוגבל.

שאם הוא היה מוגבל,

היה מישהו שקדם לו שהגביל אותו.

בזה אמרנו שאי אפשר.

נמצא שיש בורא ראשון לכל הנבראים.

מישהו שקדם לו שקדם.

ראית?

ראית?

ב-BVD.

ראית חי או ראית בדאו? בדאו. בדאו. בדאו, בדאו, בדאו. אני ראיתי חי.

אה, ראית את חי.

תשמע לך היום.

מרשים מאוד.

נגד.

זהו רב גדול.

הוא חזק ומקרב. מאוד דייגניק.

אני נותן פה הרבה ידע בנושא הזה של תורה וחזרה ותשובה.

אני רואה את התוצאות היום פה בשטח.

אומר את האמת.

באמת? אומר לאנשים את האמת. מה אני מצפה? לשמוע דברי תורה ולאנושא. אולי להסכים לשמוע ולהתרשם יותר.

היה נשאר במיאמי כל הזמן, פנה.

רוצה להגיע לפיה, בקיצור. מה הקטע של האיש שם לפיה?

אני צנוע.

אבל מה, הסדר יפה?

אני לא רוצה סטייל, אני רוצה קרוב למשפחה.

הוצאנו עיתון חדש שיצא אחת לשבוע בימי אלף עותקים. זה נקרא שופר ניוז,

בדיוק כמו מערים וידיעות.

שלוש שנים אף אחד לא דיבר על זה בישראל או מחוצה לה.

ואפשר לראות גם באתר האינטרנט את כל מה שכתוב כאן,

עם הרעיונות, החיים, בדיוק עם האנשים שמובאים שם.

ובשנים האחרונות, מאז שהתקרבתי לדת, אני מרגיש עניין בחיים שלי.

ואני בדרך כלל למדתי הרבה מהדת.

מה אני פחות ישראלי מכל מישהו אחר? ומה?

ומה?

וזה שיש לי שורשים?

וזה שאני לא מחקה את הצרפתים ואת האמריקנים?

ארגון שופר הולך להקים, בעזרת השם,

עיר שתיקרא שופר סידי. מה אנחנו יכולים לעשות פה להתחזק על המצב בארץ?

אדם שלא בירר את האמת מאלף עד תו,

הוא חי בשקר.

ספק אמת, גם שקר.

השאיפה הכי גדולה שצריכה להיות ליהודי זה לבוא לארץ-ישראל ולקדש שם שמים שם ולקיים את המצווה של יישוב ארץ-ישראל.

כבוד הרב, יש לי שתי שאלות שמלוות אותי זמן רב,

והן שמונעות ממני לחדור בתשובה.

ואם עניתי לך, בעזרת השם אתה חוזר בתשובה? אם התשובות משכנעות אותי על-ידי הבקשה,

ודאי.

אוקיי.

שאלות שמונעות אותי על-ידי הבקשה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו וברחמם ירוויח.

היום אנחנו נלמד שיעור,

מה שלא למדתם עד היום,

קצת על דור המדבר וקצת על עצמנו,

והנושא הוא מעשה העגל.

ויאמר השם אל משה,

ראיתי את העם הזה, והנה העם כשעורף הוא,

ועתה הניחה לי וייחר אפי ואכלם.

הקדוש ברוך הוא מבקש ממשה רבינו,

תניח לי,

אני רוצה לכלות את העם הזה.

ואעשה אותך לגוי גדול.

אני אתחיל ממך לעשות את העם הזה מחדש,

כמו מנוח שהתחיל העולם.

למה?

כי עד שעורף הוא.

תמוה.

הקדוש ברוך הוא אומר למשה שבני ישראל חטאו חטאה גדולה.

עשו להם עגל

וישתחוו לו,

ויאמרו אלה אלוהיך ישראל

אשר העלוך מארץ מצרים.

ובכל זאת,

לא גזר קליה בגלל זה,

ורק אחר שראה אותם כשעורף

אמר למשה שהוא רוצה לכלותם.

זאת אומרת,

ליקוי במידה שהייתה בהם גרועה מחטא העגל

וגרועה מעבודה זרה.

המידה הזאת, הפחותה, שנקראת קשיות עורף,

היא יותר גרועה מעצם המעשה של העגל.

על המעשה עצמו הוא לא רצה לכלות את ישראל,

אבל על קשיות העורף כן.

וקשיות עורף זו מידה.

פעמים היא טובה,

פעמים היא לא טובה.

כל גדולתו של האדם

בזה שיש לו את כוח הבחירה.

תודה רבה, אדוני.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

חברי הכנסת, חבריי הכנסת, חברי הכנסת דבי נפתח, אדוני היושב-ראש. חבריי הכנסת, חבריי הכנסת, אהבתי שעה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

מראה הקדוש ברוך הוא שהוא שולט על הפחים, אש ומים לא יכולים לדור בפחיסה אחת, הוא מוריד אותם יחטא,

הרבה.

מראה שהוא שולט בכל המעופפים באוויר.

בבקשה, אדוני.

מוזיקה

בן-גוריון, בעולם סוכר רב נוחב אסטואן נורא.

ירושלים העיר עתיקה ירושלים העיר הקדושה

למלא הדם,

למלא השינה, ירושלים.

שייתן ערך לאומדן נפל כמובן דורם מולנו לנוח חילולי רב.

שייתן צופים לעברה.

שייתן צופים לעברה.

מרשים מאוד, ספגט. והוא רב גדול.

הוא חזק, חזק ומקרב.

מאוד דייממי. הוא עושה פה הרבה ידע בנושא הזה של תורה וחברה ותשובה.

אני רואה את התוצאות היום פה בשאלה. אומר את האמת, אומר לאנשים את האמת.

מה, אני מספר, לשמוע דברי תורה ולאנושא.

זה נראה לי מישהו אחר כך, לפני כמה שנים.

היה נשאר במיאמי כל הזמן, פנה.

אתה רוצה להגיע לפיה, בקיצור. מה הקטע של האיש? היא שמה פיה, אני צנועה.

אבל מה, זה היה יפה.

אני לא רוצה סטייל, אני רוצה קרוב למשפחה.

הוצאנו עיתון חדש שיצא אחת לשבוע ב-100,000 עותקים. זה נקרא שופר ניוז,

בדיוק כמו מערים וידיעות.

שלוש שנים אף אחד לא דיבר על זה בישראל ומחוצה לה.

ואפשר לראות גם באתר האינטרנט את כל מה שכתוב כאן,

עם הרעיונות, החיים, בדיוק עם האנשים שמובאים שם.

ובשנים האחרונות, מאז שהתקרבתי לדת,

אני מרגיש עניין בחיים שלי.

אני, מה נגידך? למדתי הרבה מהדת.

מה, אני פחות ישראלי מכל מישהו אחר, ומה?

ומה?

וזה שיש לי שורשים?

וזה שאני לא מחקה את הצרפתים ואת האמריקנים?

ארגון שופר הולך להקים, בעזרת השם,

עיר שתיקרא שופר סידי. מה אנחנו יכולים לעשות פה להתחזק על המצב בארץ?

אדם שלא בירר את האמת מא' עד ת'

הוא חי בשקר.

ספק אמת, גם שקר.

השאיפה הכי גדולה שצריכה להיות ליהודי זה לבוא לארץ-ישראל ולקדש שם שמים שם ולקיים את המצווה של יישוב ארץ-ישראל.

כבוד הרב, יש לי שתי שאלות שמלוות אותי זמן רב,

והן שמונות ממני לחזור בתשובה.

ואם אני תלחז, בעזרת השם, אתה חוזר בתשובה?

אם התשובות משכנעות אותי על ידי הבקשה?

ודאי. אוקיי.

אשתנתן בארץ-ישראל ודדה, כחברים על ידי הבקשה שם ונצליח בהשם עלינו ברחמם ירוויח.

היום אנחנו נלמד שיעור

מה שלא למדתם עד היום,

קצת על דור המדבר וקצת על עצמנו,

והנושא הוא מעשה העגל.

ויאמר השם אל משה,

ראיתי את העם הזה והנה העם כשעורף הוא,

ועתה

הניחה לי וייחר אפי ואכלם.

הקדוש-ברוך-הוא מבקש ממשה רבינו,

תניח לי,

אני רוצה לכלות את העם הזה,

ואעשה אותך לגוי גדול.

אני אתחיל ממך לעשות את העם הזה מחדש

כמו מנוח שהתחיל העולם.

למה? כי עג שעורף הוא.

תמוה.

הקדוש-ברוך-הוא אומר למשה שבני ישראל חטאו חטאה גדולה.

עשו להם עגל

וישתחוו לו,

ויאמרו אלה אלוהיך ישראל

אשר העלוך מארץ מצרים.

ובכל זאת

לא גזר קליה בגלל זה,

ורק אחר שראה אותם כשעורף

אמר למשה שהוא רוצה לכלותם.

זאת אומרת,

ליקוי במידה שהיתה בהם

גרועה מחטא העגל

וגרועה מעבודה זרה.

המידה הזאת, הפחותה, שנקראת קשיות עורף,

היא יותר גרועה מעצם המעשה של העגל.

על המעשה עצמו הוא לא רצה לכלות את ישראל.

אבל על קשיות העורף כן,

וקשיות עורף זו מידה.

פעמים היא טובה,

פעמים היא לא טובה.

כל גדולתו של האדם

בזה שיש לו את כוח הבחירה.

הקדוש-ברוך-הוא הטביע באדם את החופש ואת היכולת

שאינו כבול לרצון השם

ובידו לנהוג כאוות נפשו.

אנחנו לא אנוסים על-ידי הקדוש-ברוך-הוא לעשות את רצונו.

ניתן לנו כוח הבחירה לנהוג כאוות נפשנו.

הכוח הזה הוא כוח הבחירה,

והוא הבחינה שנקראת צלם אלוקים שבאדם.

בזה אנחנו דומים לקדוש-ברוך-הוא,

כיוון שהוא בעל היכולת בלבד

ואין זולתו.

אין בעל יכולת

חוץ מהקדוש-ברוך-הוא.

והודות לכוח הזה שנתן הקדוש-ברוך-הוא באדם,

כוח הבחירה,

ראוי האדם להיות דומה לקונו,

כמו שנאמר, זה אלי ואנווהו.

חכמים זיכרונם לברכה דורשים,

וענווהו הביא דומה לו.

מהו רחום, אף אתה רחום,

מהו חנון,

אף אתה חנון.

ורשי אומר,

לשון ענווהו זה אני והוא.

אעשה עצמי כמותו להידבק בדרכיו.

זה אלי,

ואני והוא, ואנווהו.

אני והוא,

על אותו משקל.

מדהים.

יותר מזה,

רוממותו של הקדוש-ברוך-הוא בעולם תלויה כביכול באדם.

כמו שכתוב, מאותו כתוב.

זה אלי ואנווהו.

זה אלי תלוי בעולם.

האם האדם מתדמה לקונו במידותיו?

אז הוא מביא נוי לקדוש ברוך הוא ומכתיר אותו לאל,

באשר על ידי כך משתקפת בו באדם

תפארתו וגדולתו של הקדוש ברוך הוא.

וכך כתוב,

ישראל אשר בך אתפאר.

הקדוש ברוך הוא מתפאר בישראל כשהולכים

במידותיו.

וחכמים, זיכרונם לברכה, אומרים, אמר הקדוש ברוך הוא,

אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם,

אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם.

ישראל נותנים כביכול כוח לקדוש ברוך הוא והוא מתפאר על-ידם.

גם מלאכי השרת מקלסים את הקדוש ברוך הוא בזה ואומרים,

ברוך השם, אלוקי ישראל.

האלוקים של ישראל

זה שבח גדול.

ולא עוד, אלא שהקדוש ברוך הוא קרא ליעקב אבינו אל,

שנאמר ויקרא לו אל אלוקי ישראל.

והכול משום כוח הבחירה שהוטבע בהם,

שבידם להידמות למידות של הקדוש ברוך הוא,

שרק הודות לכך משתקף

צלם האלוקים ומתגלה דמותו כביכול.

זאת אומרת, אנחנו צריכים כמה שיותר התדמות לכוננו,

וזה רק מתוך כוח הבחירה שניתן לנו לבחור

בין הטוב לבין הרע.

ולאו דווקא ישראל,

אלא כל אדם הנברא בצלם אלוקים,

וכל אדם נברא בצלם אלוקים,

והוטבע בו כוח הבחירה,

ראוי להגיע לגדולה זו.

והרי גם יעקב, עוד לפני שהיה

עם ישראל,

קיבל את השם הזה על-ידי מעשיו,

והוא שהטביע את השם ישראל לכל דורותיו אחריו.

וכן בידו של כל אדם ואדם בכל הדורות להשיג מדרגה כזאת.

ובזה גדול כוחו של האדם על המלאכים

באשר אין להם כוח הבחירה,

ואין באפשרותם להתדמות לשם,

ומשום כך אין הקדוש ברוך הוא מתגדל ומתפאר בהם.

אתם תארים לכם, היושבים כאן במיאמי,

אתם יכולים להתדמות לקדוש ברוך הוא במידותיו,

בכם הוא מתפאר, במלאכים לא.

למה?

לכם יש את כוח הבחירה, ולהם לא.

אתם, בצלם אלוקים, בעלי יכולת לבחור,

והם לא.

נמצא לפי זה

אדם העובר עבירה

אינו פוגע בצלם אלוקים שבו,

כי החטא אינו נובע מכוח הנגד שבאדם,

כי אם דווקא מכוח העצמאות שבו.

יש לו עצמאות לבחור.

מכוח הבחירה שחונן,

שהוא דומה בזה לקונו,

ואם הוא משתמש בכוח הזה לרעה

ובוחר בניגוד לרצון ה',

אין זה אלא משגה,

טעות,

ולא משנה מעצמיותו בתור אדם, עדיין הוא בצלם אלוקים,

גם אם הוא חטא.

הוא חושב שמחר היום ברע,

בידו לבחור מחר.

הכוונה היום

להשתמש באותו הכוח ולהתגבר על יצרו ולבחור בטוב.

ומטעם זה ברא השם את התשובה,

עם תחילת בריאת העולם.

כי זה קשור בזה.

אם השם הטביע באדם את כוח הבחירה,

שיש לו יכולת גם לחטוא,

הרי היה הכרח לברוא יחד עם זה גם את התשובה,

שתהיה בידו את האפשרות לחזור מהחטא ולבחור בטוב.

בזה וזה הן חופש הבחירה והן כוח התשובה

הן מהות עצמיותו של האדם

שנברא בצלמו ובדמותו של הקדוש-ברוך-הוא.

מה זה בדמותו?

בצד דמיון

של הקדוש-ברוך-הוא, בדומה לו.

אבל לעומת זאת, אם האדם לקוי במידותיו,

הרי זה ניגוד לעצמיותו בתור אדם ופגיעה בצלם אלוקים שבו,

אם אדם לוקה במידותיו.

באשר האלוקים הוא מקור כל הטוב,

ועל האדם הנברא בדמותו וצלמו להיות דומה לו מקור של טוב,

וככל אשר מידותיו מקולקלות,

הרי הוא משונה מטבע בריאתו ומתרחק ממהות האדם.

נפגמת על ידו דמות הקדוש-ברוך-הוא המשתקפת באדם,

ומכאן מובן למה לא אמר השם לכלות את בני ישראל על עצם חטא העגל,

כי זה משגה וטעות,

משום שלא הייתה זו אלא עבירה מכוח בחירתו,

שהוא דומה בזה לאלוקים,

ואין בזה פגיעה בעצמיותו.

אבל לאחר שהשם ראה שהעם לקוי במידותיו,

ונפגמה עצמיות האדם ודמיונם לאלוקים,

אין להם זכות קיום,

ונגזר עליהם לכלותם.

אם בכל המידות כך,

על אחת כמה וכמה קשיות העורף,

שבעת

יעמי מלך קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי קלמי

היומי על ימי מלך, כל סיג שנענישה כמו ידוי ודוי.

היומי על ימי מלך, כל סיג שנענישה כמו ידוי ודוי.

היומי על ימי מלך, כל סיג שנענישה כמו ידוי ודוי.

סיומי על ימי מלך, עשו שנענישה כמו ידוי ודוי.

על ימי מלך, על ימי מלך, על ימי מלך, על ימי מלך, על ימי מלך, על ימי מלך,

ביאבים ארימי מלך.

ישנם ישנם כבדים.

ביהומים ארימי מלך.

בוגשת ישנים ישנם כבדים.

על ימי מלך טוב סי שני שקים מים דוי ודאי

ביומי על ימי מלך טוב סי שני שקים מים דוי ודאי

סליחה ספקית וראי יחמור על כך

לילה

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, א

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

יוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי

תבוא, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי,

צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה צופה

אפשר להתחיל?

לפה, לפה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמו וירוויח.

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן

השיב את חמתי מעל בני ישראל וקנאו את קנאתי בתוכם,

ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי.

אנחנו לומדים

ממעשיו של פנחס,

שהוא קצף את הקצב שהיה צריך לקצוף הקדוש ברוך הוא.

אני חושב שזה לא טוב.

אחד, שתיים,

אחד,

כן.

פנחס,

קינא את קנאתו של הקדוש ברוך הוא, שהיה צריך הוא לקנא ולקצוף על בני ישראל,

וכמה תיקון גדול נעשה בעולם בגלל שהוא נכנס

ועשה מעשה שבעצם השם היה צריך לעשות,

והוא לא המתין,

ועשה את זה קודם.

שאם הוא לא היה עושה,

הקדוש ברוך הוא היה קוצף,

ואז חס ושלום הייתה קליה על כל בני ישראל.

ובא אדם בודד

ומחליט שהוא רואה

מעשה זימה כזה שנעשה בפרהסיה לעיני כולם,

למרות שזה היה מוצנע באוהל,

אבל כולם יודעים מן העניין,

מה גודל התיקון שהוא עשה בעולם, שעם ישראל כולו ניצל בגין מעשהו זה?

ולא עוד.

אלא שהוא קם לתוך העדה

בשעה שיש דיון אם צריך

או לא צריך,

ונזכר הלכה.

הבועל הארמית, קנאים פוגעים בו,

ולא המתין כי חם לבבו

ועושה מעשה ופוגע בזמרי בן-סלו והמדיינית,

ובזה מתקן את התיקון הגדול הזה.

הוא קם לתוך העדה בשעת הלכה שלו,

והוא קם לתוך העדה בשעת הלכה שלו.

סכנה גדולה הייתה במעשיו,

משום שההלכה, ואין מורים כן,

ככה עדים שמה שהוא עשה צריך לעשות,

אבל רק קנאים בשעת קנאתם באמת,

ואין מורים כן. אם בא מישהו לשאול אם אני צריך לפגוע באלה שעשו את המעשה הזה או לא,

לא מורים לו לעשות,

ולא מורים לו לעשות את זה.

הוא קם ועושה את המעשה תוך סכנת נפשות,

כיוון שהוא לא היה מחויב על-פי דין.

ממילא אם היה קם זמרי והיה פוגע בו,

לא היה שום דין על זמרי, כי היה לו דין של רודף אחריו.

ולמרות הסכנה הזאת

וחוסר הגיבוי במעשה הזה,

לא חש לכלום וקנא קנאת השם והציל את כל עם ישראל.

זאת אומרת, מעשה זה חולל כל כך רבות

עד שהקדוש ברוך הוא נתן לו שכר גדול ביותר,

וזה על עצם טוב לבו,

והכוונה הטובה שהייתה לו במעשה תוך סכנת נפשות.

וכידוע,

פנחס הוא אליהו והקדוש ברוך הוא האריך את ימיו בשנותיו והפך אותו מגוש עפר למלאך הברית

אליהו הנביא.

זאת אומרת,

אנחנו יכולים להתחזק מזה ולהבין שכשאדם עושה מתוך

לבו בכוונת הלב הטהורה שלו מעשה,

מעשה השכר משתלם לאין שיעור מאשר מעשה שנעשה בחיצוניות.

גם על מעשה בחיצוניות מקבלים שכר,

אבל בכלל, בכלל לא דומה.

כתוב אצל אברהם אבינו שאברהם אבינו

נתן לשלושת האורחים שנדמו לו כערביים והוא לא ידע שהם מלאכים,

לכל אחד לשון של בקר.

קבלת אורחים,

שלוש לשונות בחרדל.

בזכות זה כתוב במדרש שאכלו ישראל ארבעים שנה במדבר מן.

אתם מתארים לכם כזה בא אורח,

אתה שוחט,

שור,

בשביל לתת רק את הלשון בחרדל.

אלפי שקלים בשביל לשון בחרדל.

מה שהאכיל אברהם אבינו את השלושה המלאכים

היה יותר גדול מסעודתו של שלמה המלך שהיה עושה בכל יום.

זאת אומרת,

לא נבחן אברהם אבינו על הנתינה אלא על הלב שלו,

כי הקב' הוא משלם מידה

כנגד מידה.

אז אם הוא נתן שלוש לשונות,

היה צריך לתת לו כנגד זה משהו שווה ערך לשלוש לשונות פי 500,

כי מידה טובה מרובה פי 500. נו,

אז היה צריך לתת לו 1,500 לשונות תמורת זה.

ומה נתן לו הקב' ברוך הוא?

נתן לבנים שלו

40 שנה לאכול מן,

שלוש מיליון בני אדם,

שלוש ארוחות,

כדי סיפוק שלוש ארוחות, 40 שנה.

זה המינימום. תחשבו כמה ארוחות בזכות שלוש לשונות.

למה?

כי הקדוש ברוך הוא לא מדד את אברהם אבינו במעשה במה נתן,

אלא פי הלב שלו. בלב שלו, בשעה שהוא נתן את שלוש לשונות,

היה רצון להכיל מיליונים.

זה היה הלב של אברהם אבינו.

כשפנחס מקנא לשם,

זה המלך שלו.

כזה של הצלת עם ישראל כולו הוא רואה את חילול השם הגדול והנורא הוא רואה שאף אחד לא עושה שום דבר והוא קם ומחליט לעשות מעשה תוך סכנת נפשות גמורה והקדוש ברוך הוא אומר בקנאו את קנאתי אני הייתי צריך לקצוף והוא קצף את הקצב במקומי והוא הציל את עם ישראל ואני אתן לו את בריתי שלום וחיים והוא יחיה לעולם

וגם יזכה לכהונה.

למה הקדוש ברוך הוא נתן לו זאת?

כשאדם ממלא את השליחות שלו בעולם הזה על הצד הטוב ביותר

והוא עשה את הכול פיקס,

בשאיפה שלנו לצאת מן העולם הזה הם מתוקנים בנפש רוח ונשמה?

דהיינו שהשלמנו את כל התיקון.

אם אדם משלים את התיקון שלו בעולם הזה אז לכאורה אין מקום להשאיר אותו.

עמד במבחן, מגיע לו גן עדן, הולך לעולמו.

פנחס בשעה שעשה את זה

הוא מילא את התיקון שלו לאין שיעור.

אז לכאורה מה היה צריך?

היה צריך למות.

מיד לאחר מכן הגיע לתיקון השלם, צריך למות.

אבל, הקדוש-ברוך-הוא ראה את מעשיו וכמה הוא היה מוכן להסתכל בשביל לעשות את המעשה,

שלח את משה רבנו להגיד לו, והנה נותן לו את בריתי שלום,

אני נותן לו כהונה ואני נותן לו עכשיו משימה חדשה,

כי את התפקיד הקודם הוא סיים בהצלחה מרובה,

עכשיו אני נותן לו עוד תפקיד כדי שלא ייפטר מן העולם, ועכשיו הוא יצטרך למלא אותו עוד פעם.

זה שלום.

ואליהו הוא מלאך הברית,

הוא המלאך של השלום,

והוא מבשר,

והוא הגואל בסוף,

אז הקדוש-ברוך-הוא נתן לו שיהיה תפקידו כהונה להשכין שלום בעולם.

וחכמים אמרו בסוף

מסכת עדויות

שאליהו בא להשכין שלום בעולם,

וכל מה שהתפקיד גדול ורב יותר,

אז כך נמשכים חייו של האדם יותר.

כי הקדוש-ברוך-הוא רוצה בטובתו של אדם ונותן לו אפשרויות

להוציא לפועל את כל המשימות והשליחויות שהשם הטיל עליו.

בכל זמן שאדם לא עשה כן, הוא נקרא אדם חסר.

אם לא השלים את יעודו,

הוא נקרא חי, אבל חסר.

ונעדר ממנו תוכן השליחות שלו בחייו,

והוא עדיין לא הגיע למילוי שצריך לתקן בשורש נשמתו כדי להשלימה.

חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים,

בחמישה מקומות כתוב אליהו חסר,

חסר ו',

ובחמישה מקומות יעקב מלא בו'.

דהיינו אליהו אליה ויעקב עם ו'.

וזה רומז שנתן אליהו ליעקב ערבון.

חמש ו׳ים שלו, מאצלו הורידו מאליהו, והוא נותן חרבון למי? ליעקב אבינו.

וכתוב, אם ערבת לרעך, תקעת לזר כפיך.

אמר על זה המהר״ל מפרק, זיכרונו לחיי העולם הבא.

כוונת המדרש, כיוון שאליהו נברא,

לגאול את ישראל,

וכל זמן שאליהו לא גומר את הדבר הזה,

הוא נחשב עדיין כחסר.

זאת אומרת,

אם הוא לא גומר את הדבר,

הוו שלו חסרה, היא נמצאת אצל יעקב כערבון, שהוא אכן יגמור לגאול את בניו של יעקב, את בני ישראל.

והמלבים,

בישאל נפשו למות,

כתוב על אליהו, בישאל נפשו למות, מסביר המלבים,

כי אליהו ראה שכבר תיקן כל הצורך בחייו הזמניים,

ורצה לשוב לצרור בצרור החיים.

אז ביקש נפשו למות.

הוא יודע שהוא מילא את הכול, מה שהוא צריך למלא.

ויאמר לו ייקרא שמך יעקב כי אם ישראל,

כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותאכל.

הנה, אנחנו רואים עוד דבר דומה.

השפת אמת מבאר שיעקב מילא את התפקיד שלו כשניצח את המלאך,

שזה שרו של עשיו.

ואז לא היה לו יותר מקום להישאר בעולם,

כי הוא מילא את השליחות שלו, ניצח את שרו של עשיו.

ואז בא זמנו להיפטר,

לכן הוסיף לו המלאך שם במקום יעקב ישראל, לומר לו שיש לו עוד תפקיד גדול בחיים, לבנות את בית ישראל,

ולכן הוסיפו לו עוד חיים מן השמים כדי לבצע את המשימה האחרונה.

אז שינוי השם שלו בא להגיד שהייעוד שלו השתנה והוא עלה עוד מדרגה והוא צריך לבנות

את עם ישראל.

על יצחק אבינו כתוב,

וישוב אברהם אל נעריו.

שואלים חכמים, וישוב אברהם אל נעריו, ואיפה יצחק

אחרי העקידה?

איפה יצחק?

הרי יצחק נשאר בחיים.

אז למה כתוב שרק אברהם אל נעריו?

איפה יצחק?

ביצחק הכנו.

ריבותינו אומרים ששלח אותו אצל שם ללמוד תורה.

זאת אומרת, יצחק אבינו הרעיש את העולם במעשי העקידה

ומילא את הייעוד שלו,

דהיינו לתת ולטוע את האמונה בכל העולם כולו,

ואם כן, אין מקום להישאר יותר בעולם, הוא סיים את התפקיד. מה עשה אברהם אבינו?

ידע שאם כן ייקחו אותו לחיי העולם הבא.

הטיל עליו משימה חדשה, ללכת ללמוד תורה אצל שם.

משנים משימה, מאריכים חיים.

דהיינו, אדם שמרגיש שהוא מילא את יעודו לא יעצור.

יחפש משימה אחרת

בשביל שיאריכו את ימיו למלא גם אותה.

חנניה, מישאל ועזריה שעלו מתוך כבשן האש, שהטיל אותם נבוכדנצר לבפנים,

ויצאו חיים,

נס ומופת לעיני כל העמים.

מה קרה אתם?

לא נזכרו שמותם יותר מאותו מעשה והלאה. ולהיכן הלכו?

רבי יוסי אומר, מתו בעין.

רבי יהושע בן נביא,

אומר שינו את מקומם והלכו להם אצל יהושע בן יהוא צדק ללמוד תורה ממנו.

אז מה זה מתו מן העין?

פשוט מאוד הסתירו את עצמם והיו בבחינת מתים אצל כל רואיהם, כי הלכו ללמוד תורה.

למה הם הלכו ללמוד תורה? כי התיקון הגדול שהם עשו בעולם בקידוש השם, שהם יצאו חיים מתוך כבשן האש,

זה היה מילוי של המשימה שלהם בחיים ובעולם, ואם כן,

הם יעלו לעולם האמת.

אז מה הם עשו כדי להימנע מקצירת שבחים וכיבודים על מעשיהם,

ושהם יכולים חלילה

לאבד את כל מה שהם עשו?

הלכו והתחבאו מעינם של בני-אדם וקיבלו על עצמם עוד משימה חדשה, ללמוד תורה אצל יהושע בן יהוא צדק,

ועל-ידי זה התארכו שנות חייהם.

לומדים מכאן

שאדם צריך לקבל על עצמו משימות,

דהיינו, לעשות מה שמוטל עליו עד תום,

ולהכין לו בצד משימה נוספת חדשה שאתה תהיה סיבה להאריך את ימיו ושנותיו.

אמו של רבי טרפון ירדה לתוך החצר בשבת,

והלך רבי טרפון והניח את שתי ידיו תחת כפות רגליה, והיא היתה הולכת על הידיים שלו,

וככה הוביל אותה עד שהגיעה למיטה.

כיבוד אב האם יוצא דופן.

רבי טרפון היה ענק מריבותיו של רבי עקיבא,

והוא עושה כך, והוא הולך בחצר, היא דורכת לו, זה נעלה בית,

בשביל להגיע למיטה.

כך היה מכבד את אמו.

כשהייתה רוצה לעלות למיטה

היה גוחן על הרצפה והיא עולה על גבו למיטה.

לא מדובר כשהוא ילד,

שהוא רבי טרפון.

פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו.

אמרה האמא, התפללו על רבי טרפון בני שהוא נוהג בכבוד יותר מדי.

תתפללו עליו, מגיע לו.

אמרו לה, מה עביד לך, מה הוא עושה?

אמרה להם

את כל סיפור המעשה, כיצד הוא מתנהג עמה.

אמרו לה, אם הוא עושה את זה,

ואפילו אם הוא עושה את זה,

לא הגיע עדיין לחצי דבר שאמרה תורה.

זה אפילו לא חצי ממה שחייב אדם בכיבוד אב ואם.

המאמר הזה היה תמוה בעיני החפץ חיים,

זכר צדיק, קדוש ברוך הוא. איך יכול להיות?

אדם במצב של חולי קשה שאימו,

מבקשת שיתפללו עליו,

ובאים חכמים, שואלים מה הוא עושה, במקום להתפעל ממה שהוא עושה,

מקטרגים עליו.

ואומרים שהוא אפילו חצי ממה שצריך לעשות לא עושה.

איזה מין דבר זה?

וזה חכמים.

מה, הם לא יודעים מה זה קטרוג?

אדם שוכב,

נפל תורה, חדד לסכינה, אומרת הגמרא.

אם השור נופל, עכשיו חדד את הסכין, הוא כבר על הרצפה.

אדם חולה,

כבר מזומן לפורענות, עוד קטרוג,

אתה הורג אותו ממש.

איך חכמים אמרו דבר כזה?

אלא החפץ חיים אומר, הם התכוונו לטובה.

הם אמרו לשמים,

ריבי טרפון עוד לא גמרת את התפקיד, אפילו חצי ממה שהוא צריך הוא עוד לא עשה.

אז חייבים להשאיר אותו בחיים.

חייבים להשאיר אותו בחיים, שיושלים את התיקון לפחות.

אם היו אומרים שהוא עשה מעל ומעבר, היו לוקחים אותו.

אז מה הוא אמר?

אפילו חצי עוד לא עשה.

זו החוכמה של חכמים, זיכרונם בברכה.

ומספרים על רבי ישראל מקוזניץ,

זכר צדיק וברכה, שהגיע לשיבה מופלגת מאוד,

למרות שהיה חלוש וחולה כל ימיו.

שאלו אותו, במה האריך ימים?

השיב להם, החיים נפסקים ברגע שאדם מסיים את תפקידו עלי אדמות.

ואני, כל פעם שהייתי מרגיש שאני עומד לסיים את התפקיד, והגיע קצי,

הייתי מקבל תפקידים חדשים וייעודים חדשים עלי כדי להאריך את חיי.

ממילא לא יכלו לקחת אותי לעולם האמת,

כיוון שהחלפתי כל פעם תפקידים.

אז עוד משימות יש לי לעשות.

מכיוון שקיבלתי עלי משימה, מן השמים לא יפריעו, כי אם בן-אדם רוצה לעשות לכבוד שמים,

למה שיפריעו לו?

וכך היה עושה.

וזה מה שאומרים בתפילת ראש השנה.

כי זכר כל היצורים לפניך בא,

סליחה, כי זכר כל היצורים לפניך בא,

מעשה איש ופקודתו.

לכל איש יש את הפקודה,

מה הוא צריך למלא בעולמו.

יאחז צדיק דרכו.

לכל צדיק וצדיק יש דרך בעבודת השם שהוא צריך לעשות.

ולכל אחד יש תפקיד.

זאת אומרת, אדם צריך לעשות את ייעודו ותפקידו במלואו עד שהגיע למילוי תיקונו.

אבל יש אנשים שמחליפים תפקידים, לא מתאים לתפקיד הזה או רוצה תפקיד אחר.

מי שמחליף תפקיד, לוקחים אותו.

למה? כי הוא בכלל לא בכיוון, הוא לא יגיע לתיקונו.

אז צריך להיזהר ולשנות תפקיד גם.

כתב הרמב״ן בפרשת ויחי על החשמונאים,

שהם נענשו עונש גדול אף-על-פי שהם היו חסידי העליון, ובזכותם אנחנו יושבים פה, בעמנואל.

אם לא היו החשמונאים, חס ושלום, לא יהיו עם ישראל.

הצילו את כל עם ישראל.

מכל מקום, אף-על-פי שהם היו חסידי העליון, נענשו בעונש גדול.

בלעדיהם היתה משתכחת תורה מישראל וכל המצוות.

בארבעת בני החשמונאי, הזקן והחסיד,

מלכו זה אחר זה,

ועם כל גבורתם נפלו ביד אויביהם בחרב.

ולמה הגיע להם העונש הזה? חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו שני טעמים,

אחד מהם,

כל מנדאמר מבית-חשמונאי כתאנה עבדהו.

כל מי שהיה אומר שהוא מבית-חשמונאי,

עבד הוא.

כולם נחרטו בעוון הזה. מדוע?

כיוון שהם הלכו

במקום שהמלכות הובטחה לזרע בית-דוד בלבד,

וכיוון שהם לא מזרע בית-דוד,

הם התחייבו מיתה,

אף על-פי שהם התכוונו לטובה,

ולא היה מי שהיה ראוי למלוך בזמנם יותר מהם.

אבל כיוון שהמלכות לא מיועדת להם, והם החליפו תפקיד,

לכן הם מתו כולם בחרב.

יש מי שאומרים,

כיוון שהם היו כוהנים ונצטוו לשמור על כהונתם,

לכל דבר המזבח,

ומבית לפרוכת,

לעבודתם,

לא היה להם למלוך אלא לעבוד את עבודת השם.

מכיוון שהם שינו את תפקידם מכהנים בעבודת השם למלכים,

החליפו תפקיד, נענשו ונתקצרו עמהם.

זאת אומרת, אדם צריך להיות עמוס בתפקידים ולנצל את כל הכוחות וכל ההרגשות שנותנים לו מן השמים,

למען הפצת ופרסום כבוד השם ותורתו,

וצריך לעשות את כל ההשתדלות למלא את כל התפקידים שהוטלו עליו

ונגזרו עליו לפי תכונת נפשו, שורש נשמתו ותיקונו,

ועל-ידי זה הוא זוכה לחיים ארוכים שייגזרו עליו משמים,

כדי שיוכל לבצע ולקיים את כל מה שמוטל עליו להשלים.

ליהודים יקרים זו סוגיה מאוד כואבת וקשה,

ומי יודע כמה צרות באות לישראל בגין זאת.

זה מהלך שכבר שנים רבות התחיל להשתרש פה, בעם ישראל, כשעושים מצעדי תועבה ברחבי הארץ,

ייבאו את זה מגרמניה,

וזה מתפשט,

בתחילה באילת, אחר כך תל-אביב, אחר כך ירושלים,

ועכשיו רוצים לעשות מצעד תועבה בין-לאומי בירושלים.

והקדוש-ברוך-הוא מקפיד על עלבונה של ירושלים מאוד מאוד.

וכיוון שנתפרסם בכל העולם שהם קוראים לכל מיני אנשים שהם

לא ישרי דרך

בלשון נקייה,

אנחנו החלטנו לעשות מעשה.

והמעשה הוא לעשות

את ההפוך ממה שהם מתכוונים לעשות.

הם הולכים לעשות מצעד גאווה, ואנחנו מתכוונים לעשות מצעד הענמה.

והנה מצאנו,

אומנם לאחר מעשה,

סמך

למה שאנחנו הולכים לעשות.

אני אומר לכם את האמת, ברגע שהיה מצעד התועבה בתל-אביב,

שהיה במימון ובחסות של חברת-שטראוס מאוס,

שעשו פרסומת למילקי מאוס,

אנחנו יצאנו נגד זה.

אומנם התרענו בפניהם, והם לא שעו להפצרותינו,

והם קיימו במיליון וחצי שקלים חסות

למצעד התועבה, שהיו בו 220,000 איש.

וחילול השם גדול מאוד מאוד.

אז היו כאלה שאמרו, זה בתל-אביב, מה אכפת לנו?

מה זה, מה אכפת לנו? הקדוש-ברוך-הוא לא אכפת לו?

טומאה כזאת בסדר גודל כזה ולא אכפת לנו? איך לא אכפת לנו? מה זה, עיר אחרת? זה לא יהודים? מה קורה פה?

למרות שהפסרנו בהם שלא יעשו,

זלזלו ביכולתנו,

ואז קראנו להימנע מרכישת מוצרי שטראוס מאוס.

ואכן, אחרי סקר שנעשה התברר שהיום למעלה מ-60% לא קונים את כל מוצרי שטראוס, ברוך השם,

ולא מתפתים למילקי מאוס.

אומנם הם עשו עכשיו מילקי הפוך,

באמת הם הפוכים,

אבל זה עדיין לא עוזר.

עשו פרס דירה

חינם

למי שיקנה קצת מהמוצרים שלהם ב-30 שקלים.

בושה וחרפה, לאיזה שפל ירדו.

וכל מיני פטנטים חדשים ומיוחדים, ועכשיו הם הוציאו אפילו, אחלה,

חומוס, לייט.

אבל מעשיהם צריכים להיות לייט, לא החומוס.

צריך להיות שבמעשים שלהם תהיה דלילות

מרוב עיבוי הטומאה בארצנו הקדושה.

ולכן כל מי שהוא בעל-נפש לא רוכש את המוצרים שלהם ומתרחק מהם,

שלא לממן את פעילותם והצלחתם על חשבון ילדינו האיכרים,

שהם מפנים את משאביהם למקומות כאלה ואחרים.

והנה קם המצעד הזה,

ואז החלטתי ופניתי אל הרב הגאון, הרב שפירא, ואמרתי לו,

כבוד הרב,

אני חושב לעשות קונטרה למצעד התועבה,

מצעד הענווה.

והרב אמר לי, תצליח.

אז זה לא היה שייך מיידית.

ברגע ששמענו שיש המצעד בירושלים וקוראים לכולם להגיע,

אמרנו, זה הזמן בעיתוי ובחיפזון,

תוך חודש וחצי מהזמן שננקב ליל טו באב, שהוא יום גדול לישראל,

החלטנו שאנחנו עושים את מצעד הענווה,

ואנחנו,

שנאמר עלינו,

דרכם של בעלי תשובה להיות שפלים בענבים,

בעזרת השם נצעד ונוכיח לעולם כולו שהענווה תנצח את הגאווה.

אמן, כן יהי רצון.

בעיני היום מצאנו בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין אחד מהעובדים ניגש אליי ואמר

בסנהדרין צדיק ח' עמוד א' אמר זעירי

אמר רבי חנינא

אין בן דוד בא עד שיאכלו גסי הרוח מישראל

שנאמר כי אז אסיר מקרבך

על ליזה גאוותך.

כתוב, השארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה'.

רואים שמה שמעכב את הגאולה אין בן דוד בא עד שיאכלו גסי הרוח מישראל.

מה אומר הפסוק בצפניה?

כי אז אסיר מקרבך על ליזה גאוותך

וממשיך ואומר, והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה'.

אומר המצודות דוד,

לא תבושי,

לא תסבלי בושה בעבור קורו העלילות והמעשים אשר פשט בי מאז.

מה פירוש אסיר מקרבך?

לא יימצא בך שישמח להתפאר בגאוותו באותו זמן,

ולכן לא תבוש עוד,

כי בעבור זה ילך העוון ואין לו.

אומר הפסוק, ולא תוסיפי לגבהה עוד בהר קודשי,

שלא תוסיפו להתגאות בירושלים.

איך יודע צפניה הנביא שיהיה מצעד הגאווה בירושלים?

ומה התיקון לו?

עם עני ודל

וחסו בשם.

מה זה עם עני ודל?

אומר רשי,

עם ענוותן, ענווה מול גאווה.

מה אומר הרד״ק?

הפך על לזה גאוותך שזכר,

עני ענוו.

מצעד הענווה מול מצעד הגאווה.

במסכת דרך ארץ כתוב,

פרק שני,

אומר קהלת, מעוות לא יוכל לתקון.

מי אלה?

המנפנפים בידיהם והמהלכים בראש אצבעותיהם.

עליהם הכתוב אומר,

אל תבואני רגל גאווה.

הסמ״ג אומר,

במצוות לא תעשה, מצווה סד.

והעריכו ריבותינו בגנאי גסי הרוח במסכת סוטה,

שנקראו תועבה,

קדקתיו תועבת ה' כל גבה לב.

ולא יראו בנחמת ציון,

כמו שכתוב בצפניה, כי אז אסיר מקרבך את עליזה גאוותך,

ולא תוסיף לגבהה עוד בהר קדשי,

ושארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה'.

ואינו אומר עני ממש,

אלא רוצה לומר עם עניו,

וכן תרגם יונתן בן עוזיאל ענוותן.

הנה, יש לכם מקור שההפך מעליזה גאוותך

זה ענווה,

מצעד הענווה מול מצעד הגאווה.

ואני רוצה להקריא לכם מכתב שכתב הגאווה,

וכך הוא אומר,

ירושלים, עיר הקודש,

קדושתה ומעלתה נשגבו מבינתנו.

אין מילים בפינו ולא בקולמוסנו לתאר את חשיבותה ומרכזיותה של עיר הקודש בשמים ובארץ.

היא אינה נחלה פרטית של שום שבט, קהל או אדם,

אלא שייכת לקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו.

היא אינה נחלה פרטית של שום שבט,

אלא שייכת לקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו,

וכך לימדונו ריבותינו, זיכרונם לברכה, במדרש.

רבי שמעון בר יוחאי פתח,

עמד וימודד ארץ.

מדד הקדוש-ברוך-הוא כה לאומות,

ולא מצא אומה שהייתה ראויה לקבל את התורה אלא דור המדבר.

מדד הקדוש-ברוך-הוא כה לערים,

ולא מצא הר שתינתן בו התורה אל הסיני.

מדד הקדוש-ברוך-הוא את כל העיירות,

ולא מצא עיר שייבנה בו בית-המקדש, אלא ירושלים.

מדד הקדוש-ברוך-הוא כל הארצות,

ולא מצא ארץ שראויה להינתן לישראל,

אלא ארץ-ישראל.

זהו שכתוב, עמד וימודד ארץ.

בית-המקדש שהיה בירושלים בנוי לתפארה,

הנו המרכז הרוחני של העולם,

שער השמים לקבלת התפילות,

מקור הקדושה וההשפעה האלוקית,

וגם בימינו,

שהוא חרב עדיין, הוא בקדושתו.

והסיבה היא כי יש בית-מקדש למעלה,

כשם שיש ירושלים של מעלה.

וכל כך חביבה ירושלים לפני הקדוש-ברוך-הוא,

עד שאמרו ריבותינו במדרש

על הפסוק, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון,

אמר רבי ברכיה,

מתחילתו של עולם עשה הקדוש-ברוך-הוא בירושלים סוכה,

כביכול שהיה מתפלל בתוכה.

יהי רצון שיהיו בני עושים את רצוני כדי שלא אחריב את ביתי ומקדשי.

וכיוון שגרם החטא,

מה כתוב?

ויחמוס כגן סוכו, שיחט מועדו.

מקום שהיה מתוודע בתפילה,

מכיוון שאחריו

הוא מתפלל,

יהי רצון מלפני שיעשו בני תשובה שאקרב בניין ביתי ומקדשי.

ירושלים פלטרין של מלך נקראת בלשון רבים.

היא אינה נקראת ירושלם,

אלא ירושלים,

כמו ידיים, עיניים,

אוזניים, רגליים ועוד. ומדוע?

אלא כמו שהאיברים הללו הם זוגות,

ולכן נקראים בלשון רבים.

גם ירושלים כך,

אף-על-פי שהיא נראית אחת גשמית פיזית, אבל טעות היא.

אין דין ירושלים כדין עיר אחרת.

ירושלים, אומר רבנו בכייה, זיכרונה לברכה, בפירושו על התורה,

היא זוגית

ומחוברת עם ירושלים של מעלה,

ואינה נפרדת בשום פנים ואופן.

וכך אמר דוד המלך בתהילים,

ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו.

הכוונה מחוברת ירושלים התחתונה הפיזית

עם ירושלים העליונה הרוחנית,

ובית-מקדש של מטה כנגד של מעלה

נמצא שהיא מיוחדת ושייכת לקדוש-ברוך-הוא,

ואינה בשום פנים נחלה פרטית של מאן דהוא.

גדולה מזו,

כל חטא ועוון,

ואפילו קל שבקלים, בעיר הקודש והמקדש,

פוגם ומשפיע לרעה על העולם כולו,

בגורם, חס ושלום, קטרוג קשה ביותר בשמים.

ולכן היושבים בה,

גם הנמצאים בה, ואפילו לשעה קלה,

צריכים משנה זהירות במעשיהם,

כי הקדוש-ברוך-הוא יושב בתוכה וצופה על כל מעשה תושביה.

והעושה בה מעשה עבירה נענש מחומרה רבה,

כי אינו דומה מי שחוטא בביתו לחוטא בהיכל ופלטרין המלך.

וכבר כתב אחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות,

רבי שמעון בן-צמח דורן, זיכרונו לברכה,

יליד העיר מיורקה שבספרד,

ולימים נעשה רבה של אלג'יר,

וחי לפני למעלה מ-600 שנה בספרו שאלות ותשובות התשבץ,

סימן תקנט.

בשאלה שהופנתה אליו על-ידי יהודי טוב שביקש לעלות לארץ-ישראל ושאל אם יש בה דבר מצווה,

וישיבו שיש בה מצווה גדולה,

וגם נמחלות כל עוונותיו,

וכן נזכר בגמרא בכתובות קי'א,

אך מייד הדגיש בתשובתו

שכל זה בתנאי שייזהר מיום כניסתו לארץ,

והלאה,

שלא ייעשה כל עוון שהוא, ואפילו קל שבקלים,

וכן ייזהר לקיים כל המצוות הנוהגות בה,

כגון שביעית, עורלה,

תרומות ומעשרות,

הפרשת חלב ועוד.

בכתב שאם לא ייעשה כן,

תקיא אותו הארץ

לפי שהיא מקיאה את עוברי העבירה.

ועוד יותר,

שכתוב בתורה,

ושממו עליה אויביכם,

דהיינו שגם הגויים היושבים בה יהיו משתוממים ומגורשים ממנה אם יחטאו,

כי גם הם לא יצליחו בה מפני שהם עוברי עבירה.

וכתב עוד, וזה לשונו,

ואותם שהולכים לשם

ורוצים לנהוג בקלות ראש,

קורא אני עליהם, ותבואו ותטמאו את ארצי.

בנחלתי שמתם לתועבה?

אבל מי שהולך לשם שמיים להתנהג בקדושה ובטהרה,

אין קץ לסחרו.

עד כאן דברי התשבץ.

ממשיך הרב

הגאון בן ציון מוצפי.

ירושלים קריית מלך רב,

הנזכרת בפינו עשרות פעמים ביום בתפילות שונות,

בברכת בונה ירושלים,

במחזיר שכינתו לציון,

הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים,

בברכת המזון,

בברכות ההפטרה,

בברכות הנישואין בשעת החופה ובשבעת ימיה,

ולהבדיל בברכת אבלים,

בכל מקום ובכל שעה מזכירים אותה ואת חורבנה,

גם בסעודות שבת קודש חובה להזכירה.

הקדוש-ברוך-הוא יושב ומצפה מתי נהיה ראויים לבניינה הרוחני,

שהוא יבוא וישכון בתוכה בעצמו והוא יהיה לה חומת אש סביב.

ומה אנחנו עושים בשביל לבצר ולחזק את קדושתה?

הלא יבוא יום ונשאל את השאלה הזאת.

אין די לומר, בונה ירושלים,

כשאנחנו לא תורמים לבניינה וביצורה רוחנית ושמירה מכל משמר על קדושתה וצביונה בהיותה היכל המלך,

מלכו של עולם.

בדור יתום זה,

כאשר חוצפה יישגה

לכל הקדוש מחברו, חרב מחברו,

ומרשיעי ברית

נשאו ראש ופרצו וטימאו כל הקדוש לנו מימי עולם,

וחושבים להפוך את ירושלים למקום תנים ולעיים ולדרוס ברגל גאווה, בחוצפה ובריש גלי,

את התורה ומצוותיה.

ואין ידוע כי זו הייתה עצת בלעם הרשע,

באומרו אלוקיהם של אלה שונאי זימאו,

ולא מצאו מקום לעשות בו תועבותם כנזכר בתורה בלשון תועבה,

אלא את ירושלים עיר קודשנו.

וחמל השם על עמו וזכר את נחלתו,

וקמו, ברוך השם, רבנים ידועי שם ועסקנים נמרצים לעורר את הציבור מתרדמתו ולהסביר בשער בית רבים את קדושתה ומרכזיותה של ירושלים.

הרב עמלון יצחק שליטא רחש לבו דבר טוב לערוך מפגן קודש ומצעד ענווה וטהרה בירושלים, עיר הקודש, בחודש מנחם-אב,

ליל טובא-אב.

כולנו נקראים להצטרף למעמד קידוש השם הנפלא והעצום הזה, לקדש שם הקדוש-ברוך-הוא לעיני תבל ומלואה,

ולהביע את חרדתנו לגורל קדושת עיר הקודש והמקדש,

וחלילה לנו להישאר אדישים או נבדלים מציבור החרדים לדבר השם.

כי הקדוש-ברוך-הוא אינו מוחל על עלבונה של ירושלים ועל קדושת ארץ-ישראל,

עליה נאמר תמיד עיני השם אלוקיך בא,

ועלינו לדעת ולהבין

שאנחנו נמצאים עתה בשעת מבחן מי לשם אלי.

וזה חלק מהצירוף וההיתוך,

הליבון והבירור של דורנו לקראת הגאולה הקרובה,

וכל אחד מאתנו נקרא בשעת חירום זו להושיט יד ולעזור

ולסייע להצלחת מפגן קודש זה.

תולעת יעקב,

אלו ישראל אין כוחם אלא בפה.

נישא תפילה ממעמקי הלב להבינו שבשמים,

כי ירחם על עמו ונחלתו,

וילמד תועה רוח בינה,

ואת רוח הטומאה ייבאר מן הארץ.

חלילה וחס להשתמש בכל דרך אלימה שהיא,

אין זו דרך התורה ולא דרכנו.

ההתעוררות וחשבון הנפש הן שלנו,

כי עוונותינו הטו אלה שעדיין ירושלים יושבת בשיממונה ובית-המקדש חרב,

וזה עיקר הסיבה לכל התלאות והגזירות הניתחות עלינו,

הוא היעדר בית-המקדש.

וכשיש חס ושלום היעדר קדושה בתוכנו,

הדבר מביא היעדר בית-המקדש,

כמו שכתב המהר״ל מפראק, זיכרונו לברכה.

גם עלינו לדעת

שהזלזול בצניעות,

במוסר ובקדושה הוא הדבר הגורם לכל הצרות והניסיונות הפוקדים אותנו לאחרונה.

ולכן כולנו יחד בלב אחד

כי איש אחד נתבצר כחומה בצורה להגן בתפילה ובזעקה על קדושת עם ישראל ועל קדושתה של ירושלים,

ככתוב בישעיה הנביא,

פרק סב, פסוק א'

למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט

ועד יצא חנוגה צדקה וישועתה כלפיד יבער.

יראו עינינו וישמח לבנו בגאולת ישראל וירושלים,

החותם בדמע לכבודה של ירושלים,

הרב הגאון בן-ציון מוצפי שליטא.

ואני ידעתי שלא נוכל להסתפק רק במצעד הענבה,

ומכירות לבי, חיברתי שיר

שבא לבטא את מה שהולך להיות בירושלים,

ונתנו להלחין את זה לזמר ארז יחיאל,

שעשה עבודת קודש בהתנדבות גמורה,

הוא והמלחין הנוסף, אודי דמארי.

השם עליהם יחיו, שעשו מלאכת קודש,

מאוד מרגש.

אנחנו נשמיע לכם, תשימו לב למילים,

הם התפרסמו גם בעיתון ארבע כנפות בשבוע הקודם,

ועכשיו תשמעו את הביצוע של זה, זה צריך

להישמע בכל מקום,

וזה יעורר את הלבבות,

לא רק להגיע אלא לזכור תמיד את קדושת ירושלים ועם ישראל.

בבקשה.

ולמילה טהרה, כולם מילה השכינה ירושלים.

אבותינו דר קורבן,

אימותינו שאפו לרוחם,

והנה הם באו גאים וחיללו על ועוד סוג כבח ולא חסו על כמו דם.

ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה, כולה מלאה טהרה,

כולה מלאה אשכינה ירושלים.

ישראל דרך לעומתם,

קמו ועמדו למולם,

למנוע חילול עירן.

שכולם צופים לעברה, ירושלים.

ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה, כולה מלאה טהרה,

כולה מלאה אשכינה ירושלים.

עדה לא נותרה ברירה,

נתאחד את כולנו יחדיו להרים קרן הצורה.

אההההה, ולהחזיר את הערה למקומה.

ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה, ישרים בעלי ענבה.

ושוב פעם, הללויה, ירושלים.

נחמו, נחמו עמי, יאמר אלוהיכם,

דברו על אלי ירושלים וקראו אליה,

כי מלאץ בה,

כי מרצה עבונה,

כי לקחה מיד ה' כסליים בכל חצותו.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, ירושלים.

צעדים

כן, נשמע את זה ב-22,000 איש, זה חזק מאוד,

70 רמקולים, וואו.

הבנתם את המילים?

הבנתם את המילים?

לא הבנתם, עוד פעם שים להם.

כן, למי שיש שאלות, בבקשה.

שמה.

מי שרוצה דיסק

פה יוכל להשיג אותו בעשרה שקלים, בעזרת השם יתברך.

כן.

כן.

תן לו

אדוני היושב-ראש.

ערב טוב, חבר הכנסת אברהם.

אני חוזר בתשובה.

אני בא ממשפחה חילונית,

ואימא שלי מקשה עלי מאוד.

אבא שלי די עוזר לי,

אבל עדיין היא מקשה עלי,

ואני לא יודע מה לעשות.

מה זה מקשה?

כשאני הולך לבית-כנסת היא מהירה לי ומקשה לי את החיים.

ונגיד שאני נותן לי ידיים בבוקר, אז היא דופקת לי לדלת חזק ואומרת לי מה אתה עושה, ומפריעה לי.

טוב, היא מעליבה אותך, אתה לא צריך לענות, וזו זכות בשבילך.

ואם היא דופקת בדלת ושואלת מה אתה עושה, תגיד, נותן ידיים.

כן, זה לא עוזר.

זה לא צריך לעזור.

אתה צריך לדעת שיש בעיה כרגע.

כמה שאתה מקבל יותר חרפות וגידופים,

ככה השכר שלך יותר גדול.

כבוד הרב, בזמן האחרון אני מתחזק,

אבל אני יודע שבסוף החופש הגדול אני צריך לחזור ללימודים, ואחר כך אמא שלי תרצה שאני חדשה בה,

ואני חושב שאני אפול בסוף החופש.

כמה זמן יש לך עד לצבא?

שנה, אבל,

יש זמן, עד אז אימא שלי. כן, אבל כשאני אחזור ללימודים תהיה לי נפילה.

עכשיו אני יושב בחדר ולומד תורה,

ואחר כך אני לא יכול לעשות תורה.

למה אתה לא יכול?

כי אני בלימודים.

ואחרי זה אתה חוזר הביתה.

כן, אבל חמש שעות זה לא מספיק לי.

אני אוהב ללמוד המון.

ברוך השם, אז אתה תלמד המון, אל תדאג. אתה יכול ללמוד גם בהפסקות, אולי לפעמים בשיעורים, אם זה משעמם.

כבוד הרב יכול לברך אותי בתשובה שלמה בבקשה.

בהחלט. קודם כול אימא, נברך את אימא. מה השם של אימא?

רותי בת נורית.

רותי בת?

נורית. נורית. השם יהפוך לבבה לטובה ותשמח לזה שאתה חוזר בתשובה. אמן. אמן. מה אתה שימך? עוז בן יוסף.

איך? עוז בן יוסף.

עוז בן יוסף ורותי,

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה מהרה ותחזיר את כל הבית ספר בתשובה.

אמן.

תודה רבה.

כן.

עוד שאלה? למי יש?

אני. לכבוד הרב. כן. תן לו בבקשה.

חמישים וארבע,

אני קוראים לי יעקב.

ואני כל הזמן

לא יכול אפילו לישון בלילות, רק מתוך המחשבה הזו שלקחו לאימא שלי ארבעה ילדים.

ועד היום משרד הרווחה מוציא ילדים ממשפחות קשות-יום ומעביר אותם למוסדות.

שאלה שלי, יש לי שתי שאלות.

שאלה ראשונה שלי,

האם יהודי שמקיים מצוות,

שומר שבת, מתפלל כל יום,

ראוי שישתף עם משרד הרווחה פעולה?

זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה,

אני עד היום לא יודע לנהוג ברכב,

אבל כשאני מתפלל אני מנסה להתפלל בכוונה,

ואני לא מצליח תפילה אחת כל חיי, לא הצלחתי להתפלל בכוונה.

אבל ישנם המון צעירים שהנשמה שלהם כל כך גבוהה, מעולם עליון,

שהם יודעים לנהוג ברכב,

והם עברו את כל המבחנים בנושא חוקי נהיגה,

כי אדם שלא עבר את זה ואין לו רשיון, אסור לו לנהוג.

בתפילה זה בדיוק לקבל רשיון כדי לדעת לנהוג.

האם יכול כבוד הרב להסביר לכולנו וגם לצעירים איך לכוון בתפילה כמו שהם נוהגים בכבישים? תודה.

ובכן, השאלה הראשונה, אם יש עניין לעזור למשרד הרווחה,

הם לא מבקשים עזרה, הם בדרך כלל משתדלים לעזור ולא לעזור, תלוי למי,

והם מסתדרים לבד.

אם אתה עוזר לעצמך,

הנה מה טוב ומה נעים.

לגבי רישיון נהיגה זה דבר קל מאוד,

ומספר התאונות הוא גדול אומנם, אבל הוא מעט מאוד ביחס לנהגים,

בעוד שהתאונות בתפילה הן מרובות מאוד, וכמעט לא יוצא אחד מתפילה בלי תאונת דרכים.

דהיינו, אם זה היה מצפצף כל ברכה שאתה עובר,

כמו במשחקים,

אם הייתה כל ברכה מצפצפת בסוף, שנכשלת ולא עברת,

היה כזה רעש בית-הכנסת

שאחד לא היה שומע מה הוא מדבר בכלל.

אז ללמד את זה זה לא פשוט, אבל יש עצה ידועה,

וצריך להשתדל בה ולהתרגל.

פשוט לשים את האצבע על המילה שקוראים,

ולתת את מלוא תשומת הלב על המילה שמעל האצבע.

אתה אומר,

אתה חונן

לאדם דעת,

ואתה חושב על מה שאתה אומר, כמה שיקח, ייקח.

חוננו מאיתך חוכמה,

הנה אתה שם לב למה שאתה אומר, לא?

בקצב כזה שמים לב, לא?

ככה צריך להתפלל.

עד שתתרגל לאט-לאט, יותר מהר,

ולשים לב, עם האצבע.

עם האצבע.

אחר כך תוכל לעצור גם עם העין בלי אצבע.

וככה מתרגלים.

אבל אם בן אדם מחפש לסיים את התפילה,

אף פעם לא יוכל לכוון.

ואם אדם יודע שלפחות חמש דקות אסור לו לסיים לפני,

אז יש לו את כל הזמן להתבונן עם האצבע לאט-לאט.

בכמה שתפס, תפס.

פחות צפצופים בתפילה.

לא, תודה רבה. תהיה בריא.

השאלה הבאה.

כן, לפניך, אם אפשר למסור.

שאלה שמתלבטים בה הרבה,

בייחוד בציבור החרדי,

איך מבחינת, הרי כל דבר שיש בו שאלה,

אז פוסקי גדולי הדור מכריעים בו.

אם ככה, איך יש בציבור כמה מפלגות ולכאורה צריכה להיות מפלגה אחת שאותה יובילו גדולי הדור?

קודם כול, מעצם השם מפלגה פירושו פילוג.

ומחמד שכולם רוצים את השררה,

ולא כל אחד מוכן להודות לשני,

לכן יש המחלוקות האלה ויש המפלגות האלה.

אבל גדולי הדור מובילים את זה, לא?

כן, אבל אתה יודע שיש גדולי דור.

אז כיוון שיש גדולי דור,

סביב אותם גדולים יש אנשים שחושבים שרק הם הגדולים.

ומפה נבנה את המפלגה.

גדולי הדור בעצמם לא בונים מפלגות.

באים אליהם הציבור ואומרים להם, צריך לעשות מפלגה בשביל שיהיה לנו א', ב', ג', ד'.

זאת אומרת שזה עסקני מסביב?

ככה נבנו כל המפלגות.

ואין לזה פתרון?

כן, עוד מעט יבוא משיח, והכול יסתדר.

אין לזה פתרון לפני כן?

אם יהיה לפני כן, אז משיח כבר בא.

אז צריך את החלוץ.

אני לא החלוץ.

בינתיים הרב היחיד שעושה דברים כאלה.

תראה, אני משתדר בלי פוליטיקה.

וזה עובד.

אבל אנחנו נדבר על פוליטיקה,

וזה לא קשור לפוליטיקה.

ככה לממשלה... נדבר על פוליטיקה ודאי, לבקר את מה שצריך לבקר, מצווה.

לבקר? בשביל מה לבקר? מה יעזור?

זה לא ישנה, יש דברים שאתה יכול להועיל, יש דברים שאתה יכול להזהיר, יש דברים, תלוי מה, לאיזה טעם הביקורת.

להעביר ביקורת על חכמים, אין טעם.

לא על חכמים, אבל על מי שצריך. זה יוצא ככה, אם אתה מדבר על המפלגות, זה יוצא על חכמים. כולם כבר חשבו שאתה מדבר על חכמים ולא על העסקנים.

אבל אם תלאדר, יהיו עין הרב.

תראה, אם הם היו, אז הם היו פונים אליי, לא?

אבל עוד לא פנה.

עכשיו עוד שאלה בקשר לעניין של שטראוס.

או, זה חשוב מאוד, שטראוס-מאוס, אני מבקש... שטראוס-מאוס, יש להם עדיין הכשר מודר, אם זה לא ראוי, אז למה יש להם הכשר?

הכשר זה לא אומר, אתה יודע, יש אדם כשר, אפשר להגיד עליו איכס.

מה זה קשור לכשר? לא, איך ה... למה ראיתי את השאלה האלה? אני שואל אותך, יש עכשיו

חומוס

כשר למהדרין,

אבל יש עליו עובש.

אתה אוכל?

זה יותר גרוע מעובש.

אז למה זה מזה שהכשר?

הכשר זה משהו אחר. אם לא, אם לא ראוי, מבחינת התכונה, מבחינת התכונה הפנימית של המאכל והרכביו,

הוא כשר.

אבל הוא מאוס,

בגלל שמי שעומד מאחוריו הוא מאוס. אתן לך דוגמה.

ספר תורה שכתבו מין יישרף.

מה, זה ספר תורה?

ספר תורה לכל דבר,

אפילו על קלף גוויל.

אבל מי כתבו מין?

כיוון שכתבו מין ואפיקורוס, יישרף.

אבל יש בו שמות הקודש.

כתוב שם השם,

ואפילו הוא יגיד, אני כותב לשם קדושת השם, יישרף.

למה?

מי שעשה אותו הוא מין.

הבנת את הרעיון? אז מילקי שייצר אותו מין. מילקי מאוס, אני מבקש לדייק.

כן?

אז מילקי מאוס שייצר אותו מין, זה לא אותו דבר?

מי שייצר אותו?

זאת אומרת, שלא צריך לקנות אותו?

אנחנו לא קונים שום מוצר שהוא שטראוס-מאוס. ולא לתת עליו הכשר?

מה? ולא לתת עליו הכשר.

תראה הכשר,

אמרתי לך,

מבחינת התוכן,

מי שמעיד עליו שכשר,

מעיד עליו שלא נשתנה כלום, הוא כשר.

מצד מעשיו הוא פסול. אתן לך עוד דוגמה, אם לא הבנת את הראשונה.

יש אדם שקיבל תפקיד רם ונשגב,

והוא נושא בתפקיד הזה,

וגילו עליו איזה משהו שהוא עשה שלא כראוי.

אז מכניסים אותו מייד לחקירות.

אבל הוא נושא בתפקיד ויש לו שם מפורסם והוא מספר אחת במדינה.

אבל מתברר שהוא עשה מעשים שלא ייעשו.

אז מה הוא עכשיו? הוא כשר או לא כשר?

אם הוא כשר, למה הוא יוזמן לחקירה?

יש רב,

יש לו יורה-יורה, ידין-ידין, יש לו תעודה מכל הרבנים.

אבל התברר שמעשיו לא ראויים,

שלא נדבר עם ימים קולקלים.

אז הוא כשר או לא כשר?

אבל הוא יודע לפסוק.

ואם תשאל אותו בהלכה, הוא יודע יותר טוב ממך.

אבל שואלים אחד כזה או לא?

לא שואלים אדם שום קולקל.

הרי אלישע בן אבויה יצא לתרבות רעה,

ורבי מאיר, היו צריכים ללמד עליו זכות מה פתאום הוא המשיך לשאול אותו. למה הוא שאל אותו?

רימון מצא,

תוכו אכל, קליפתו זרק. רק רבי מאיר יכול לעשות דבר כזה,

אחרים לא.

פירושו, אפילו אם הוא יודע הכול, לא שואלים אותו, נכון?

אם הרב דומה למלאך ה' צבקות, תורה יבקשו מפיהו, ואם לאו,

אל יבקשו מפיהו, נכון?

אז זאת אומרת, מבחינת הידע שלו הוא לא השתנה.

מעשיו השתנו,

הוא השתנה כלפי אלה שהתייחסו אליו.

אותו מילקימאוס יכול להיות שבכשרותו נשאר,

אבל מי שהנפיק אותו בשביל מצעד התועבה שהיה בזה,

טומאה מרחפת עליו ועל מוצריו.

לכן הוא שטראוס מאוס ומילקימואוס.

תודה רבה.

בבקשה,

יש פה שאלה.

להזכירכם, הערב הזה לרפואת מיכאל מכלוף חיים בן פרחה ושמעון קדוש,

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. אמן.

כבוד הרב,

פה יושבת ילדה בת תשע וחצי,

ומתי שהיא נולדה, סליחה, אני מתרגשת,

לא מדברת ולא הולכת.

אני מבקשת מהרב לברך אותה

שתקום על הרגליים.

הרופאים אומרים שאולי יש סיכוי אחרי ניתוח.

יהי רצון, תגידי לי משהו.

האבא לומד תורה כל יום? כן.

הוא פה?

לא.

אפשר להגיד לו שילמד כל יום שעתיים בתענית דיבור?

אני חושבת שהוא עושה את זה כבר. הנה אמא שלו. בתענית דיבור.

הוא לומד, הוא לומד עד ארבע חצי הוריים,

מתשע הבוקר. שעתיים בתענית דיבור. שמונה שעות לומד בלי תענית דיבור,

זה לחוד.

שעתיים מתוכם בתענית דיבור דווקא רצוף.

בסדר, ניסע הוא לומד. אפשר?

בעזרת השם. רגע.

מה את מוכנה חצי שעה ללמוד מוסר כל יום?

להשתדל בלי נדר, בעזרת השם. למה להשתדל? יותר טוב להשתדל בזה באמת

מאשר להשתדל וללכת לרופאים, לא?

נכון.

חצי שעה מוסר להתחיל בספר שנקרא שערי תשובה לרבנו יונה.

בעזרת השם. אפשר ממחר?

בעזרת השם. יופי. מה שם הילדה?

שרה, בת יפה שנדל זלדה.

שרה, בת יפה שנדל זלדה. נכון.

שם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל ויקימיה ממיתת חולייה לחיים טובים ולשלום מהרה. אמן.

אמן.

כבוד הרב, אני גם רוצה לקבל קבלה לרפואה שלמה שלה.

כן. אני מקווה שכמה בעולם

יקבל גם קבלות.

בעזרת השם. מי שמוכן ללמוד שתי הלכות כל יום לרפואתה במשך חודש,

שירים את היד, בעזרת השם, שתי הלכות לרפואתה במשך חודש. שתי הלכות. איזה הלכות, הרב? מה שרוצים. העיקר שתי הלכות.

כל זה יהיה לזכותה,

בעזרת השם של הילדה החמודה, שתהיה בריאה. תודה רבה. תזכו למצוות, והשם ישלם לכם.

שכרכם מושלם.

סליחה, כבוד הרב, עוד משהו. אני אבקש למשפחה הזאת.

אני קצת בתוך הבית הזה.

מחכים פה כמה ילדים לזיווג, בעזרת השם.

וגם אפשר לעשות גם כן איזשהו משהו בנושא הזה.

השם יזכה את כל מי שזקוק לזיווג הגון.

זיווג הגון מהירה. אמן. אמן.

גם אלה שיושבים בחוץ.

כן,

עוד שאלה?

עוד, עוד ברכה. סליחה, סליחה. מה יהיה עכשיו? לא, לא, היא מבקשת בשביל הנשים,

בשבילה, היא לא ביקשה.

כל המבקש על חברו נענה תחילה. אמן, אמן.

טוב. כן, עוד שאלה בבקשה.

אם אין עוד שאלה, אז אנחנו נשמע עוד פעם את השיר.

כבוד הרב, יש לו שמה שאלה, כן. בבקשה. יש לי נכדה בת ארבע וחצי.

מהלידה היא קיבלה קצת אירועי מוח,

ועד היום נסעו בחו״ל.

כל העבודה של שתי רגליה לא מתיישבת, פלוס חצי הגובייאדים שמאל.

כן. היא הולכת עקום.

אבא, האם היו מוכנים לעשות מה שאני אמרתי להם?

החתני הוא בעל-אלכוהול, לא, איש כולל. טוב מאוד, אבל שעתיים בתענית דיבור כל יום.

תענית דיבור זה לא מדברים חוץ ממה שלומדים.

לא עונים בפלאפון, לא אומרים שלום. אבל אבא, שאלה, הילדה, היא בכולל לומדת.

יש אנשים, אני אגיד להם איזה. יש אנשים שלומדים בכולל ומדברים כל הזמן,

ולא תמיד מדברים בדברי תורה. אני לא ידעתי את זה. אני יודע את זה.

אז לכן אני אומר שעתיים בתענית דיבור רצוף כל יום.

זה האבא. אני אגיד להם משהו. אין בעיה.

ותגידי גם לאמא, חצי שעה מוסר כל יום.

טוב, יש בקשה אליך. יש לי אחיינית. עוד לא גמרנו עם הראשונים, כבר יש השנים. אה, כן.

מה השם שלה? הילדה?

שרה בת עופרה.

שרה בת עופרה שמשלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה. אמן. רק שאלה, בבקשה. אפשר להעביר לו שם מיקרופון? דקה, שנייה, בבקשה.

נו. יש לי אחיינית, שתברך אותה בזיווק. בבקשה.

טוב, שמה?

לימור בת מרים.

לימור בת מרים, זיווג הגון מהרה השנה.

אמן. תודה. שם, שם.

שאלה או ברכה?

שאלה, תן נשמה. שאלה יש לך? בבקשה, שאלה.

טוב,

בכל הדברים שאנחנו עושים בחיים,

אז זה מתחלק להשגחה של הקדוש ברוך הוא, שהוא עוזר לנו, ולהשתדלות שאנחנו צריכים כל אחד לעשות.

ואני שואלת את עצמי הרבה פעמים, עד כמה אני צריכה להשתדל,

איפה הגבול, כאילו, בין ההשתדלות לבין מה שכאילו כבר תלוי בהשם ואין לי כבר מה לעשות.

ברוחניות צריך להשתדל עד בלי סוף כל מה שרק אפשר לעשות.

בגשמיות לא צריך להשתדל הרבה, רק מי שאין לו ביטחון הוא משתדל הרבה,

כי הוא חושב שזה יעזור, זה לא עוזר.

השתדלות בגשמיות לא עוזרת כלום.

זו גזירה מהשם של בזיעת אפיך טוחן לאחים ותו לא.

אבל מי שהוא בעל ביטחון גדול לא משתדל כל כך הרבה, וזה מגיע אליו גם בלי השתדלות.

זה בגשמיות ובצרכים גשמיים.

בצרכים רוחניים ובעבודת השם יתברך צריך לעבוד את השם יתברך במקסימום האפשרי,

פול טורבו,

בלי הפסקה.

כמה שאפשר יותר, ככה משיגים יותר.

אפשר?

כן, אחורה נעביר.

אפשר קודם אני?

בבקשה, אם את חוטפת את זה, אין בעיה.

אוקיי, לא, לא, לא. לא, לא, בסדר, בסדר.

לא, בסדר. לא, זה בדיחה, כן.

אוקיי. כן.

ככה, אלוהים יש אחד, נכון?

כן. אלוקים, כן. אלוקים, אוקיי.

אז אני לא מבינה, כאילו, מה כל הגזענות בחרדים במיוחד, אצל החילונים זה לא ככה,

בחרדים במיוחד,

במיוחד ביישוב הזה,

שכאילו הספרדים יורדים על אשכנזים, אבל בעיקר האשכנזים יורדים על הספרדים.

אני יכולה להגיד מאח שלי שעכשיו הוא לומד במכון-לב, כן, זה יחסית טוב, כאילו, זה מקום חרדי,

אבל ההורים שלי רצו בשבילו ישיבה והעיפו אותו מהתלמוד-תורה האשכנזי.

עכשיו מעיפים מלא וטסים לב, פה הרוב הם ספרדים, האשכנזים ממש השמיצו את ההופעה, לא חשוב.

אני לא מבינה, וקראתי בעיתון דווקא של החרדים,

אני בעיקר קוראת מעריב, אבל קראתי גם של החרדים, בבית, יש לנו נתונים,

כל העיר או משהו,

ברכפלד, ממש מזעזע.

אני כמעט היית נדמעות בעיניים,

ברכפלד,

יש להם אחוזים בבניינים שהם לא מקבלים מעל, נגיד, זה ממש הזוי,

היה כתוב בעיתון,

מעל נגיד 30 אחוז, אני לא ממש זוכרת,

ספרדים,

או שהם לא מקבלים חוזרים בתשובה כי זה עלול לקלקל ויש סטיגמה.

זה הדבר הכמעט היחיד, לא היחיד, גם נוחות וגם זה,

שמפריע לי לחזור בתשובה, ואני הייתי דתיה בהתחלה, כן? הייתי דתיה בהתחלה.

זה ממש עושה לי אנטי, כאילו, וואו.

ועוד דבר,

פה ביישוב זה ממש מזעזע, כאילו, ממש.

ועוד דבר, יש לי, אחרי זה תענה לי על זה, ועוד דבר, ממש ממש חשוב.

רגע, זה הלחץ, בלאק-אוט, רגע.

תעשי וייט בלאק. לא, לא, שנייה, שנייה.

וואו, נו, היה משהו כזה, אוקיי, אחר כך אני אסחר. תענה לי קודם על זה.

וואו, וואו, וואו, אוקיי.

ובכן,

האלוקים הוא אחד,

אבל מה זה נוגע למה שמתנהגים בני-אדם? בני-אדם מתנהגים מה שהם רוצים להתנהג.

אבל הם חרדים, הם טוענים שהם,

וגם היה בעיתון, הרב אלישיב היה, אני ראיתי, נו, עוד פעם, בעיתון החרדי,

ואחרי זה הרב אלישיב אמרו, העיתון יצד נאמן למשוקץ, משהו שירדו על רבנים ספרדים. שמעת על זה?

ואז אמרו שמישהו מקבל את המחלה הזאת, שהרב עובדיה אומר שאסור להגיד אותה, אני יודעת, לא משנה.

אז איך קוראים לזה? זה בגלל שהוא משמיץ תלמיד חכמים. אני לא מבינה. כאילו, אלוהים אחד, אז מה הקטע?

הבנתי.

עכשיו, אחת הבעיות החמורות, ביישוב במיוחד, במיוחד.

בגללם חזרתי בשאלה. אוקיי.

אחד מהדברים המזעזעים שאני שומע ממך זה שאת קוראת עיתונים כל הזמן.

זה אחד הדברים אני אוהבת לקרוא, כן? זה טוב מאוד, אבל זה מה שקורה, כי את קוראת אלה ואלה ואלה, ואת כבר לא יודעות, כי זה עיתון חרדי.

לא, לא. עיתון זה נייר שמדפיסים בדפוס, הוא לא חרדי.

זה נייר. לא ל...

רגע, שנייה, שנייה.

מי שעומדים מאחורי עיתון זה בני-אדם. רק בני-אדם, רק בני-אדם, לא יותר מבני-אדם.

עכשיו, יש כאלה שיש להם אינטרסים.

אינטרסים כאלה ואחרים.

להרחיק אנשים מהתורה, פשוט.

לא, הם לא התכוונו דווקא לזה. אולי הם התכוונו להרחיק כמה ספרדים או כמה אשכנזים מכמה בניינים.

אבל זה לא הנקודה. לא. תקשיבי, תקשיבי.

מה שעומד מאחורי זה זה באמת שיש בעיה של מידות,

מידות לא טובות בבני-אדם שצריכים לתקן אותן. אבל זו אוכלוסייה ענקית, זה לא כמה אנשים שזה מידות, אוקיי. רגע, רגע, רגע, זה לא כמה. לכולם יש מידות. יש לך מידות?

אני חושבת. לכל אחד יש מידות טובות או רעות, נכון?

גאווה זה טוב או לא טוב?

תלוי. תלוי, נכון. וענווה זה טוב או לא טוב? דם תלוי. דם תלוי. מה שתלוי נופל. עכשיו אנחנו צריכים להבין שבעצם בעצם צריך לבחון את הדברים, מאיזה נקודה הם לא רוצים.

אז יש כאלה שאומרים, אני לא רוצה סוג אנשים כאלה אצלי בבניין,

משום שאם הם יהיו אז התרבות שלהם, ההתנהגות שלהם, הילדים שלהם, הקרובים שלהם,

המשפחות שלהם,

יכול להיות שהם לא מתאימים לאופי שאנחנו רוצים פה,

ויכול להיות אחרת.

תגידי לי, כשמתחתנים בדרך כלל בני-אדם,

אז יש בדרך כלל, בדרך כלל, יש דבר כזה שכל עדה אוהבת מהעדה שלה.

אבל יש כמובן עדיף. רגע, רגע, שנייה.

בדרך כלל, זה לא כולם וזה לא תמיד, אבל בדרך כלל. למה?

כי הוא אומר שזה אותם מנהגים, אותם מאכלים, אותה תרבות,

אותו אופי, יותר קל לא מתחבר. עכשיו אחד מתחבר עם אופי אחר.

הוא לא מכיר את התרבות, לא מכיר את האנשים, את התפילות, את המאכלים.

זה חשבון, יכול להיות, חשבון מוצדק או לא, אבל חשבון, יש חשבון כזה.

אדם רוצה בבניין שלו, כשהיו אומרים לך, תשמעי,

בבניין שלך, מה את מעדיפה? תרשמי בבקשה, מה את מעדיפה?

את מעדיפה כאלה, כאלה, כאלה, כאלה או כאלה,

בעלי השכלה כזאת, כזאת, כזאת או כזאת. לא אכפת לי כל הזמן שומרים על הניקיון. לא אכפת לי. רגע, רגע.

ניקיון עולה 200 שקל, נקים את כל הבניין.

אבל את הלכלוך שיכולים להשאיר הדיירים ברוחניות, לדוגמה,

אי-אפשר לנקות עם מנקה.

עכשיו, תקשיבי,

ואחר כך שואלים אותך איזה גילאים היית רוצה שיהיו בבניין,

כאלה, כאלה, כאלה, כאלה.

והם נותנים לך לחתום, מה היא מתבקשת?

תגידי לי עכשיו, תעני על הסעיפים. חבר'ה צעירים, ברור. מה, זקנים שימותו? לא. מה? למה לא?

זה לא אותו דבר, זה לא חרוקיה, זה בכלל לא אותו דוגמה. ודאי שלא.

את מבינה בגילאים, והם מבינים, בעדות ובצבעים.

אחד מבין כך ואחד מבין אחרת.

את לא רוצה לגור כאילו צעירה בבית-אבות, נכון?

כל הבניין זקנים בני 90, איפה את גרה בבית-אבות?

אז את לא רוצה, נכון?

ואחד אחר אומר, אני לא רוצה תרבות של השכן שלי כזה, אני מעדיף כזה.

כל אחד מעדיף משהו אחר מסיבות כאלה ואחרות, צודקות או לא.

עכשיו, מה הבעיה שלך?

את חייבת לגור אתם, סליחה, איפה שיש 30% או 60%? מה אכפת לך?

זה דופק אותי, כן, זה דופק אותי. מה פתאום? יש כאן מלא נוער שישב בכלא בגלל האנשים האלה, שנידו אותנו, חזרנו בשאלה, ונידו אותנו, וצחקו עלינו,

ולא היה לנו, לא סדרון ומועדון, כלום. די, די. אתם אפסים, אתם סבלים. שמעתי. לא כיבדו אותנו בתור בן-אדם. שמעתי. בתור בן-אדם. שמעתי. ועשינו שטויות בגלל זה. שמעתי.

עכשיו הם גם אשמים, נכון. כאילו, הורים מועידים ספרי תורה או ילדים?

ג'סט אמנט, אני אגיד לך. ג'סט אמנט, בבקשה. או, תודה.

עכשיו שימי לב,

אני שואל אותך שאלה.

את נשואה, לא. רגע, בטח שלא.

את נשואה, יש לך ילדים קטנים. אני שואל אותך, יש לך ילדים קטנים.

הילדים הקטנים, מתברר שיש בשכונה חבורה של בני-נוער שעושים דברים שלא ייעשו.

את תזהירי את הילדים שלך מלהתקרב אליהם?

אבל בצורה מכובדת, לא בקללות. קודם כל. ואני אארגן להם מסגרת, אני ארימה. אבל אני מדבר לא עלייך, אני מדבר על הילדים שלך.

תקשיבי עוד פעם למה שאני מדבר.

את נשואה, לא.

את נשואה

ויש לך כבר ילדים.

את בת 40. יש בשכונה שלך בני-נוער שהם לא 100. אוקיי. עכשיו,

את תזהירי את הילדים לא להתחבר ושלא יפתו אותם ולא יקרעו להם ולא ילכו במחיצתם ולא יראו במעשיהם? או שתגיד להם, תעשו מה שבא לכם. לא, אני אזהיר?

אבל אני לא אראה להם שנאה. רגע, אבל קודם כול להזהיר, נכון? להזהיר אני מבינה שזה טוב,

נכון? שלא.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

את יודעת שאחד מהנערים הזה ככה התחיל, ככה לעשות כל מיני דברים עם הילדים שלך שגורמים לך צער ופחד וכו'.

את לא תגידי לילדים שלך, תיזהרו ממנו, הוא כזה, והוא כזה, והוא כזה, לא בשביל להגיד עליו,

בשביל להזהיר אותם,

בשביל שהם יבינו שזה סכנה.

כן, אבל אפשר למנוע את המצב הזה שהם הופכים לסכנה. רגע, קודם כול. רגע, הם בחרו לחזור.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע. אבל לא להיות פושעים, אוקיי? הם בחרו לחקור, כולם לחזור בשאלה. רגע, החליטו.

עכשיו, את יודעת מה זה סכנה רוחנית ומה זה סכנה גשמית?

בטח.

בסכנה רוחנית רבים יכולים ליפול בנקל ולא ירגישו אפילו.

בסכנה גשמית כולם נזהרים.

בסכנה גשמית כולם בורחים.

אבל סכנה רוחנית היא לאו דווקא מאיימת.

לפעמים זה פיתוי כזה נוח, כל כך נעים, כל כך טוב,

שילדים נגררים.

מה יעשו ההורים לשמור מפני סכנה רוחנית? רגע.

אחד חזר בשאלה,

ופתאום מתחיל לשאול שאלות את הילדים שעוברים. תגיד לי, למה ככה וככה וככה?

והילד יכול להיגרר ופה ושם,

וההורים לא יכולים למנוע, זה דיבורים, רק דיבורים.

מה, אני רק דיברתי אתו?

כן, אבל דיבור זה יכול להיות גם פיתוי,

ופיתוי יכול להביא את הילד להידרדר גם כן.

ואחר כך הוא יצטרף לברזלים גם כן, ישיבת ברזלי.

אז מה יהיה?

אז מה יהיה? אז ההור חרד. איך אמרת?

מה, מגדלים פה חמורים?

מגדלים ילדים.

אבל הילדים האלה רוצים לשמור עליהם. הם לא אשמים שאחרים החליטו לרדת מהפסים.

אז לכן הם דואגים. כשזה לא עוזר,

ומתרבות החבורות ואין להן הכלים, לכולם, את הזמן להשקיע בתיקון המקולקלים שבחרו את דרכם,

אז הם לפחות מנסים להציל את עורם ואת ילדיהם.

אז לכן הם לא בוחלים בשום פעולה כדי להרחיק מהם.

כמה באמת כאלה שחזרו בשאלה יום אחריה אומרים, נו,

למה לא באו להחזיר אותי בתשובה?

אה, אתה בחרת לרדת. זה באמת פשוט, לא דיברתי על זה. נכון, יפה, נפלא. זאת אומרת,

אז הוא לא יכול לבוא בטענה, למה לא מקרבים אותנו? מה פירוש? אתה רצית לרדת. מישהו אמר לך לרדת? לא לקרב בתורה, לא להתייחסן כאילו אנחנו שבאלים.

אם לא הייתם גורמים נזק ותדמית שלילית לילדים שפוחדים עליהם, אף אחד לא היה אומר לכם מלה,

כמו שהולכים ברחוב חילוני בתל-אביב,

לא אומרים לאף אחד מלה.

אוקיי, אני עוד חודש באמת עכה לתל-אביב. להתראות.

אבל למה לא?

למה? למה? בגלל שהוא לא מהווה סכנה לילדים.

אבל בן-אדם שגר בשכונה, והוא כל יום צריך לרדת ולראות אותו ולשמוע על מעשיו ומעלליו,

זה מהווה סכנה.

אם זה מהווה סכנה, יש לו בעיה, הוא צריך להתמודד עם זה. הוא לא יכול להתחיל לחנך את כל הנוער פה.

את הילדים שלו בקושי הוא יכול לשמור ולחנך.

אתה רוצה שהוא לחנך את כולם? הוא לא יכול.

ולא תמיד יש מסגרות שערוכות לזה, כי הילדים האלה מאוד מתוחכמים ויודעים איך לסבן את כולם.

אז זה לא פשוט.

הם בנו לעצמם את הבמה שיגרמו להם את מה שאת אומרת.

אבל מה, אם הם היו רוצים כאילו להשתקם או לקבל יחס,

היו פונים לרשויות בצורה מסודרת ואומרים,

אם הם ידעו לשמוע,

אנחנו יודעים שירדנו.

הרשות פה על הפנים, הרווחה פה על הפנים, הכול מזעזע. אבל על הפנים, הדפסים. הבנתי.

אבל צריך להעביר דבר אחד,

אם זה היה מסודר,

הגיוני, תשמעו, יש לנו נפילת ביניים, נפילת ביניים, נכנסנו לכיס אוויר,

עוד מעט נתאפס,

תנו לנו בינתיים איזה משהו או זה, יכול להיות שזה היה בא בחשבון,

האחרות ועושים גם מעשים קולקלים ונכנסים לבתים ועושים כל מיני דברים, אז מה את רוצה שיעשו?

הציבור רוצה להתגונן. שלא יבואו אליהם במלחמה. שלא יבואו אליהם במלחמה, פשוט, על הנוער הזה. שלא יבואו אליהם במלחמה. לא מלחמה. אין מלחמה אף פעם. מלחמה. יש הגנה.

לא מלחמה. אף אחד לא יוצא למלחמה.

רק כשמרגישים שזה מהווה איום מנסים להתגונן. בכל מקום, לא רק פה.

בכל מקום בעולם, כשהחברה מרגישה שהיא מהווה איום, מצב מסוים,

מחליטים להתגונן.

משטרה גם כן לא מרימה ידיים, בדרך כלל, חוץ מעמונה וגוש-קטיף,

רק עד שהם מרגישים שהם בסכנה.

אז אותו דבר ככה.

הבנת?

כן, תודה. אני מוכן להתפלל בעבורך שתשובי לאיתן התורה. בטח, בטח. מה שמך? מיכל.

בת?

מזל.

מיכל, בת מזל, תזכי לשוב בתשובה, ואת הכוח שלך בדיבור תפני בשביל לקרב את אותם אלה שירדו,

שישובו אתך בתשובה. תודה רבה.

אני רוצה להגיד תודה רבה לאבא שלי, שהוא יו״ר עמותת יחד בלב אחד, שהוא אורגן את זה, ומי שרוצה יכול לתרום לעמותה הזאת, במיוחד ביישוב הזה.

שלום, צדוק. יפה מאוד, יפה מאוד.

אשרייך, את רואה מאיזה בית בא?

בד מבית של מזכי רבים, את רואה?

תעזרי לאבא באמת, גם כן. הלו.

כן, בבקשה, שם היא רצתה לשאול שאלה. תני לי, היא כבר עומדת עשר דקות, וחוטפים את המיקרופון.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

רציתי לשאול איך אפשר לקדם עניין של שמירת

הלשון באופן שיקרב אנשים ונשים כולם להתחזק בעניין בלי שחלילה זה גם אולי יתפרש כאיזושהי התנשאות או איזושהי קבוצה כזאת. צריך לפרסם את דברי החפץ-חיים בהקדמה שלו בשביל שיראו מה גודל המחלה של מי ששומר את לשונו וכמה רווח והצלה יהיה לו וכמה רפואות

יהיו לו ושלא יזדקק למחלות כלל וכלל.

שרוב החוליים באים בגלל הלשון.

מוות וחיים ביד הלשון,

ואם אדם ישמור את פיו ולשונו הוא יזכה לחיים ארוכים.

מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב,

ניצור לשונך מרע.

זאת אומרת, מי שנוצרת לשונו זוכה לאריכות ימים.

מי לא רוצה אריכות ימים?

מי לא רוצה להימנע ממחלות?

הנה, אומרים לו, תשמור על הפה שלך כמו שצריך,

תלמד את ההלכות, תקיים אותן, תאריך ימים.

תפרסמו את זה, תעבירו בבתים,

תכניסו את זה לתיבות דואר, לשמור על קדושת הגיליון,

וככה לאט-לאט לכתוב איפה יש שיעור, או איפה לומדים, או איפה זה, ובעזרת השם תצליח.

תודה.

אם אפשר בבקשה לברך את השבויים ואת החיילים החטופים,

וגם את החיילים שנלחמים עכשיו בכל מיני מקומות.

השם יזכה את כל אלה שנחטפו, לצערנו הרב,

השנה הזאת היא תשס״ו בגימטרייה, ויש ממנו שבי.

זו הגימטרייה של תשס״ו.

מכל מקום, השם יזכה אותם לשוב בריאים ושלמים למשפחותיהם ואלינו,

והשם יכה בסנוורים את נסראללה,

את אסד ואת כל הגורמים העומדים מאחורי המעשים הגרועים האלה. אמן. אמן. במהרה בימינו תחזנה עינינו. אמן.

אמן.

כן,

פה יש מאחורה בחורצ'יק,

אם אפשר להעביר.

שלום רב, כבוד הרב,

אני אופה פחה רוזנטל, מגינות-שומרון.

שאלה היא לך,

מה עם ישראל יכול לעשות ברגע זה למען המצב הנראה שיש בארץ?

איזו השתדלות מיוחדת הוא יכול לעשות, חוץ מתפילות והתחייב בדברים כאלה?

משהו נעלה יותר,

שהקדוש-ברוך-הוא ישמר אותנו ויעזור לעם ישראל לרחם עלינו.

אם יעשו עם ישראל קירוב לבבות

בין אדם לחברו,

אם נתחבר באחדות כמה שיותר ונסלק מעלינו את הטומאה,

בעזרת השם יתברך תבוא ישועה לישראל.

כי כתוב, חבור עצבים אפרים הנח לו,

אפילו אם עם ישראל מחובר חלילה לעבודה זרה.

אבל כיוון שמחוברים יחדיו,

אומר הקדוש-ברוך-הוא, הנח לו, החיבור כוחו גדול, שלא יהיה פירוד ולא יהיה נזק.

אבל אם יש פירוד, יש מפלגות,

יש בלגן,

זאת אומרת,

אנחנו צריכים לראות איך אחד יחבור לחברו על מנת להיות ביחד, לתת סיוע רוחני וגשמי, כמה שאפשר.

אם עושים את הדבר הזה בלב אחד, בלי מחיצות,

בלי 30%,

בלי כלום,

יש סיכוי גדול שאנחנו נתברך בהרבה ברכות מן השמים.

תודה רבה, כבוד הרב. אפשר להעביר שם לצד הבא. בקשה מיוחדת לי אליך. אני רוצה ברכה מיוחדת לקהלי-שומרון ולגינות שומרון רבתי לכל הישורות.

תודה.

כן.

אפשר פה?

בבקשה.

הרב מבקש

לסדר את המחיצה, יש פה כנראה תזוזה במחיצה.

אפשר לשמוע את השיר בינתיים? כן. אפשר. בבקשה.

ירושלים, העיר העתיקה. ירושלים, העיר הקדושה.

כולם אלה הטערה ולמלא השכינה ירושלים

אבותינו דלכו בר, אמותינו שאפו לרוחם

והנה באו גאים וחיללו העם ועוד זוג כבר לא חסו על כבודה.

ירושלים,

העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה, כולם אליה הטערה,

כולם אליה השכינה ירושלים.

נשרדה ערכים לעומתם,

קמו ועמדו למולם,

למנוע חילול עיראם,

אהההה.. שכולם סובלים לעברה, ירושלים.

ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה, כולם אליה הטערה, כולם אליה השכינה ירושלים.

עד כאן לא נותרה ברירה,

נתאחד כולנו יחדיו להריב קרן הצומח.

אההה.. אהה.. ולהחזיר הצמח למקומה, ירושלים, העיר העתיקה, ירושלים,

העיר הקדושה, ישרים בעלי ענמה.

ושופר על אלוהיה ירושתך נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם דברו על אלוה ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עבונה

שלקחה מיד אדוני כפליים בכל חצותו.

ירושלים העיר העתיקה

ירושלים העיר הקדושה כולה מלאה טהרה כולה מלאה שכינה ירושלים

אבותינו דרכו בה אמותינו שאפו לרוחה

והנה באו גאים וחללו עליו ועוד זוכה בה לא חסו על כבודה.

ירושלים העיר העתיקה ירושלים העיר הקדושה

מולה מלאה טהרה מולה מלאה שכינה ירושלים קשרי דרכו לעומתם קמו ועמדו למולה

למלוא חילול עירם

שכולם צופים לעברה ירושלים ירושלים

העיר העתיקה ירושלים העיר הקדושה כולם מלאי הטהרה

כולם אלה השכינה ירושלים עדה לא נותרה ברירה להתאחד כולנו יחדיו להריז קרם לצופה

ירושלים העיר העתיקה מולה על ירושלים העיר הקדושה יש עירים בעלי

ושופר, הללויה, ירושתך.

נחמו, נחמו עמי,

יאמר אלוהיכם,

דברו על אלי ירושלים וקראו אליה,

כי מלאה צבאה, כי נרצה עמונה,

שלקחה מיד אדוני כסליים בכל חצותו.

עד שמסדרים את העניין,

אפשר בינתיים לרכוש כרטיסים לאצטדיון למי שמעוניין,

אצל מארגן הערב?

כן.

שאלה, 30 שקלים על הכרטיס.

יהיו הסעות מכל רחבי הארץ.

כן, מי רוצה לשאול?

תן לו פה שורה ראשונה.

מיקרופון.

אצלנו ביישוב, עד לפני כמה שנים, שנתיים,

היה נהוג שהמועצה משלמת חשמל לבית-הכנס ולכל הדברים האלו.

בנוסף לכול,

יש כאן כמה כוללים שבשנה האחרונה, מי שהיו בחירות כאן,

השתיקו להם כל נושא התקציב וכל הדברים פה.

כאשר יש כמה אנשים במועצה שנוסעים פה ברכבים מאוד יקרים,

עם DVD בתוכו, והכול, השאלה היא אם זה יותר חשוב מלימוד תורה וחשמל,

אפשר למנות דוגמה לא טובה לסובאמרו, שעולה 10,000 שקל, והשלם את כל הכסף הזה בקרוב ל-100,000 שקל,

שנאתי לכוללים, לכל החשמל.

כאשר כבר היה כמה פעמים שהחשמל לצמנו בכנס אישי נותק,

ולא היה חשמל יכול לשלם חודש כזה סגור,

כי לא יכל לשלם את זה.

ויש תקציב יפה מאוד שישלם את זה מהרכבים דומה שמזכירים פה.

וזה כמה גורמים, זה לא אחד.

דבר שני, יש כאן מאוד מאוד צנאה חזקה בין הספרדים לאשכנזים, יותר נכון ביניהם לבין הספרדים.

אולי לעשות כאן ברכה לאשכנזים שהחליטו להסתדר אתנו ולבואו נגדנו, ויכול להיות כאן אחזות ושלווה.

טוב,

אז קודם כול,

אתה לא מצפה ממני באמת שאני אקבע מה יעשו עם הכספים של המועצה.

יש לכם אפשרות להחליף את המועצה ולתת את הכסף של המכוניות לכוללים וללכת ברגל גם. אין בעיה.

בבחירות, מה שנבחר זה מה שיש. אתם צריכים להעמיד ציבור גדול שיבחר, אם אתם חושבים שזה לא צודק,

ולהנהיג את הציבור כמו שאתם מבינים.

אבל להגיד אם זה יותר חשוב או לא חשוב, זה תלוי באמת אם זה בא על חשבון זה או לא בא על חשבון זה.

אם זה ברור שזה בא על חשבון זה או שזה נלקח לצורך, ודאי שזה פסול.

אבל אם לא, בלאו הכי צריכים לתת להם את הרכבים כמו שבכל מועצה ועירייה.

אין לי מושג למה הם עושים את זה. אני לא יכול להיכנס לעניין, אבל אני אומר.

ועל חשבון העירייה?

ועל חשבון העירייה?

אתה אומר דבר ברור?

לא, אם אתה אומר דבר ברור שמוסדות מסוימים מקבלים חשמל ואחרים לא מקבלים חשמל בגלל צבעם,

אז צריך להזמין אותם לבית-דין ולברר את העניין בבית-דין, ולהביא את הראיות, כמובן.

תביאו רק לך שכאן כבר אחריות.

עכשיו, לגבי אהבה ואחדות, שוב פעם,

זה תלוי במידות.

אם המידות פסולות

ואנשים מרגישים את עצמם שהם למעלה מאחרים,

אז הן תועבה בעיני השם יתברך, כי תועבת השם כל גבע לב.

ובדרך כלל בעלי גאווה קשה מאוד לשנותם,

וזה לא משנה מה צבעם.

אז יכול להיות כאלה ויכולים להיות אחרים,

אבל כל מי שמתגאה על הבריות,

הקדוש ברוך הוא ישפיל אותו.

זה עניין של זמן.

אבל אדם צריך לדעת.

אתה לא צריך להיות

חביב ונחבב אצל אנשים אחרים, אתה צריך להיות חביב ונחבב אצל הקדוש ברוך הוא.

אם אתה עובד את השם יתברך,

מה לך אם מעריכים אותך או לא מעריכים אותך, אוהבים אותך או לא אוהבים אותך.

אני אתן לך דוגמה.

דוגמה. בוא תסביר לי את הדוגמה הזאת.

אני עושה כמה פעולות, כן? כולם יודעים מה אני עושה, נכון?

לדוגמה,

פרסמו לפני כמה זמן,

בכנס שיתד נאמן הייתה

יוזמת או נותנת חסות ראשית,

לדוגמה,

את מאה המשפיעים בציבור החרדי הדתי.

בין המקרבים בתשובה לא הוזכר שמי,

כי יכול להיות שלא עשיתי יותר משניים והם עשו שלושה.

יכול להיות שככה הם בדקו את זה, אני לא יודע.

אבל מכל מקום, מה אתה מצפה שאני אעשה? שאני אגיד להם שאני עשיתי קצת יותר מהם, עשיתי ארבעה?

אז ברור שמי שכותב את זה, יש לו קנאה, צרות עין,

וזה מדבר בעד עצמו, לא צריך יותר מזה.

אתן לך דוגמה נוספת.

אנחנו עושים עכשיו,

כולם צועקים, איך יש תועבה בירושלים, צריך לעשות משהו.

ואנחנו באנו, עשינו מעשה,

והחלטנו להתחייב בסכום ענק על מנת לקיים את האירוע הזה, שהוא עולה מאות אלפי שקלים,

בשביל לקדש שם שמים ברבים.

וכותבים כל העיתונים הדתיים והחרדים הכול על כל מה שנעשה,

חוץ ממצעד הענווה ב-20 שנה לארגון שופר,

שעשה בשביל כל הציבור היהודי והישראלי בארץ ובעולם.

מלה וחצי מלה לא מוזכר,

כאילו אין ארגון כזה,

אין אדם כזה,

בלי שום בעיה, בלי בושת פנים. לא קיים.

לא קיים.

אם יש אחד שם באיזשהו מקום שעשה איזה פעולה, או ציפת שכביל, כתוב עליו,

ועם עוד אחד ועוד אחד, זה לא קיים.

כל המדינה יודעת שיש מצעד הענווה.

שום אזכור בשום עיתון כזה או אחר.

מה אתה מבין?

שום משרד פרסום ויחצנות חרדי

או דתי, כגון אפיקים או בולטון או בניגל או אחרים,

לא נותן מודעות לארבע כנפות ושופר ניוז כלל, כאילו אין עיתון כזה בעולם.

זאת אומרת, יש סוג אנשים שהאינטרסים שלהם הם לא האינטרסים שלנו. לא יראת שמים מניעה אותם ולא טובת הציבור בכלל.

הם יכולים למחוק בן אדם,

קבוצה ועם שלם אפילו, בלי שום בעיה.

זה טיפוסים בעלי מידות נחותות, זה הכול.

הבנת, מתוק?

והנה, אני לא עושה כלום. אני ממשיך וממשיך,

ומי שיגיד כן יגיד כן, ומי שיגיד לא יגיד לא, ומה זה משנה, מה זה מפריע לי.

אברהם אבינו קיבל הסכמה,

כל העולם עמד נגדו, הוא קיבל הסכמה,

מישהו הסכים איתו? זרקו אותו לכבשני אש,

בור כשדים,

הכניסו אותו לבור, לבית הסוהר.

הוא הפסיק? הוא לא הפסיק.

בסוף מה קרה?

הוא קיבל הכרה בכל העולם כולו.

הבנת?

זהו.

יש אחד רק שמסתכל עליך ויודע במעשיך,

לפניו תעבוד בלבד.

כל השאר זה ניסיונות, מכשולות,

ואתה צריך לעבור מעליהן בקלי קלות, עם חיוך.

הבחנתי במידותיך הרעות, יערב לך, שלום, תמשיך.

מה זה עניינך?

מאיים עליך?

תצחק, היחידי שיכול לאיים זה הקדוש ברוך הוא.

ומי שהשם לא גזר שיגע בך, לא ייגע,

ומי שגזר השם שיטיב לך, ייטיב,

ירצה או לא ירצה, זה מה שיקרה.

אם אתה לא מאמין לי, תיקח את רבנו בחיה,

ספר חובת הלבבות, שער הביטחון, ותלמד.

הוצאתי כבר חמישה דיסקים

בשער הביטחון, אפשר באתר להשיג בחינם.

תשמע אותם שם, תלמד, תראה איך אתה תהיה חזק.

עולם שלם יעמוד מולך,

לא תחוש להם כלל, הם לא ראויים לזה אפילו.

סע,

קדימה.

יש מטרה אל הקדוש ברוך הוא.

אם אתה מציב אותה, אתה תגיע והוא יעזור לך.

אם השם בצד שלך וכולם נגדך, ניצחת.

אם אתה מחפש אותם ולא תמיד את הקדוש ברוך הוא, הפסדת איתם.

הבנת, מתוק?

זהו.

תודה רבה.

כן.

כבוד הרב, ערב טוב.

בתחילת הערב כבודו דיבר על מיקי מאוס ובתחילת הערב, לא מיקי מאוס,

מילקי מאוס. אני קורא לזה מיקי מאוס. זה די דומה, כבוד הרב.

לא נעמוד על זה. זה דומה, אבל מיקי מאוס לא אוכלים.

מילקי אוכלים.

אוקיי, קיבלתי את דבריך, כבוד הרב. פשוט מאוד, כמו שאמר קודמי, לגבי חוקי התנועה.

כן.

אנחנו בבעיה מאוד מאוד רצינית,

ולפי מיטב ידיעתי, ומכמה שאני מכיר את הארץ,

אין יותר יפה מארץ-ישראל הישנה עם הסוסים והעגלות.

לא היו תאונות דרכים, לא היו פצועים ולא היו הרוגים.

לצערנו, היום מישהו שהולך,

יוצא מהבית, יודע מתי הוא יוצא, הוא לא יודע מתי הוא חוזר.

אנחנו בבעיה מאוד רצינית, כבוד הרב.

כל שנה יש לנו 500 הרוגים,

2,500 פצועים.

אפשר לבנות עוד מדינה בנגב, וכבוד הרב יכול ללכת לשם ויראה עוד מדינה יפה,

חדשה ומעניינת. עכשיו, איך מונים דברים כאלה, כבוד הרב?

אני חושב שמדינת ישראל צריכה להגיע למצב כזה, כמו שכבוד הרב דיבר על יום הענווה ועל יום הגאווה,

אפשר לעשות גם על יום למנוע שפיכות דמים במדינת ישראל. זה כבר נהפך לבלתי נסבל.

כולם פגועים בתאונות דרכים, בפיגועים, בטרור,

כבר אנחנו נעלמים והולכים חלילה.

אני מוצא לנכון,

אם כבוד הרב, במקום שאלי ישי אינם בכנסת,

יום בהיר אחד כבוד הרב אמנון יצחק יעלה על במת הכנסת ויעלה את הנושא של שפיכות דמים במדינת ישראל,

נחסוך חיי אדם.

צר לנו, אמהות, אבות, אחים, אחיות, אנחנו נהרסים כמו שתולעת מכרסמת את בשר-האדם.

כבר זה נהפך לבלתי נסבל, כבוד הרב.

לא ייתכן שנהגי משאיות שמובילים דלק או גז,

בשיא התנועה, וסיכוי התאונות שלהם הוא כל כך גבוה,

ואם קורה תאונה נוצרת השתחקות במתכת, ופיצוץ כזה יכול להיות יותר גרוע מפגע פיגוע.

מגה-פיגוע.

הגיע הזמן שאנחנו באמת,

לפי מיטב הבנתי ולפי ראות עיני, אני מוצא לנכון,

כמו שאמרתי,

כבוד הרב באמת יעלה פעם על במת הכנסת,

יעלה את הנושא הזה לכל השרים, בקיצור אתה קורא לזה, ולשר התחבורה, לחסוך דמים, כבוד הרב.

כבוד הרב, לחסוך דמים.

וגם, בין היתר,

יש רכבים מאוד מאוד אטיים במהלך התנועה,

כמו טרקטורים למיניהם, שהם צריכים לנוע בכבישים, להוציא חוק כזה או חוק אחר.

הם צריכים לנוע בכבישים בחצות הלילה, שלא תהיה הפרעה לתנועה.

ו...

ולכן, יש הרבה מה להרחיב על הנושא הזה, אני לא רוצה להרחיב. כבודו הבין את תמצית העניין,

שכבודו אולי יכול לעשות משהו בנהל בנושא. בעזר השם.

תודה. בעגלה ובזמן קרים.

מה זה?

תביא לי לראות.

כן, אני רוצה.

לא,

ערב טוב.

קוראים לי טוויטר ניסים,

אחד מהראשונים שבאו לגור בעמנואל.

החתונה הראשונה שהיתה בעמנואל, במקום הזה, היתה של הבת שלי.

אני מבקש מרה שיברך את אשתי מרים ארמנדין, בת חתונה לרפואה.

מרים ארמנדי, בת פורטונה, השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה.

כן, מארגן הערב בבקשה, תן לו.

הערב הזה בעיקר היה לרפואת הבחור מאיר בן שמחן יזוב, רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה.

אמן. הוא גם מבקש שהחברים שלו יקבלו משהו לרפואתו.

מי מוכן מחבריו ולא מחבריו לקבל משהו עליו במצוות? כן, אתה, מה אתה מקבל?

ללמוד חצי שעה כל יום תורה לרפואתו אשריך.

נו ו?

שני דפי זוהר.

שני דפי זוהר לרפואת אשתך ולרפואתו. כן, מי עוד?

כן.

תפילין להניח כל יום אשריך על חיי העולם הבא.

כן, חבר'ה, זה לא מספיק. צריך עוד.

עוד. מי עוד מוכן?

מי עוד מוכן לקבל עול מצוות?

מדהים. בציבור חילוני אני מקבל יותר זכויות מאשר פה.

מה זה?

כן.

ללמוד?

פרשת שבוע. פרשת שבוע.

עם רשי,

במשך שלושה חודשים, את המברך הראשון. אשריך לחיי העולם הבא.

גם זכויות, גם תהיה חכם.

יפה. מי עוד?

מי עוד מקבל עליו?

מי עוד מקבל עליו מצוות? אני מוכנה להגיד פרקי תהילים.

אשריך לחיי העולם הבא. אני חושב שמשפחה מקסימה הוא בחור נהדר.

ששן צהל הוא שידוך טוב.

אמן. הוא בחור חרוץ וטוב.

ואני מוכנה להגיד תהילים, אבל אני גם מבקשת,

תיכף, רגע. יש לי עוד בקשה קטנה. עוד רגע. מי עוד מקבל עליו? הנה, מארגן הערב.

דף גמרא ביום בעבורו, אשריך לחיי העולם הבא.

דבר גדול מאוד. כן, מה?

תהילים א' עד טו, אשרייך לחיי העולם הבא. מי עוד?

אשר יצר בכוונה חזק וברוך. מי עוד?

יש קבוצת נשים שתאמר תהילים לרפואתו אשריכם. מי עוד?

מי את הכבוד להבין?

מה אתה לוקח?

מי עוד?

משנה אבות ותהילים, אשריך הנחיה עולם הבא.

אשרייך, תענית דיבור למשך שעה במשך חודש ימים,

כל יום שעה, אשרייך.

תהילים בשבילו ולכל חולה עמו ישראל, כן? ומי עוד?

מי עוד?

ברכת אשר יצר, תזכה למצוות, אשריך.

עוד משהו קטן, תחשוב על עוד משהו.

קטן עליך רק אשר יצר.

כן,

מי עוד?

מי עוד?

מי עוד?

כן.

רגע, רגע, אבא שלו. אבא של החולה מקבל עליו מה?

כמה?

שעתיים בתוכנית דיבור בלי נדר. חזק וברוך.

מי עוד?

חומש תהילים ותניא לרפואתו. חזק וברוך.

מי עוד?

מי עוד?

רגע.

כן, מה?

כל יום תהילים ותניא לרפואתו.

כל יום עשרה מזמורי תהילים, חזק וברוך.

חומש תהילים ונתניא, חזק וברוך.

מי עוד?

מי עוד מקבל על עצמו משהו, כן?

עשרה מזמורי תהילים לרפואתו. חזק וברוך.

חזק וברוך. ומי עוד?

מי לוקח עליו לגמור מסכת שלמה?

כן?

הנה מרגן, ההרצאה, לוקח על עצמו בנוסף

מסכת שלמה לרפואתו, תבורך מפי עליון, ובריאות שלמה ואיתנה.

ואתה מה?

עוד יהודי לוקח פה מסכת שלמה לרפואתו, תבורך מפי עליון,

חזק וברוך ברפואה שלמה, ואתה?

משניות לרפואתו,

אשריך לחיי העולם הבא. כן, מי עוד?

בזכות כל אלה שהתכוונו,

רפואה שלמה לבחור ישראל בן שמחן יאזוב,

רפואה שלמה מאוצר מתנות חינם. אמן.

אמן.

אפשר לבקש עוד משהו? בבקשה.

הבחור שיושב כאן רוצה ברכה, קוראים לו אלעד בן-עמי,

והוא רוצה ברכה, להצלחה, ו... נפלא מאוד.

תיווך עמנואל.

אלעד בן-עמי יזכה בעזרת השם לזיווג הגון. עכשיו רציתי לבקש גם בשביל עצמי. ודאי, ודאי.

אז זהו,

אלעד בן-עמית יזכה לזיווג הגון מהירה.

רציתי לבקש בשבילי,

שגילו לי הרופאים ברחם תשיסטה מאוד גדולה, והיא מאוד מסוכנת. טוב, בפעם, מה השם? נחמה בת-ציפורה.

נחמה בת-ציפורה. כן, ואני מרגישה כל הזמן. רפואה שלמה, מחלמה מהירה, והרגשה נפלאה. אמן. תודה. ודרך אגב, כל לילה אני מקשיבה לשיחות שלך. קלטות, יפה מאוד. קלטות, ופשוט לא יכולה לישון, רק אוהבת לשמוע אתה. תהיי בריאה, אשרייך. שאתה באמת צדיק.

תהיי בריאה, לא יודע.

כן, בבקשה.

ערב טוב. ערב טוב.

אני מסתכלת עליך כל יום דרך האינטרנט, לפחות איזה שניים-שלוש, אז אני יודעת

שכשאתה מברך, אז זה מתקיים.

בעזרת השם.

אז יש לי בקשה קלה-קשה, כמו שאתה אומר. כן.

אני והבעל שלי עלינו לפני כשנתיים לארץ,

הוא דוברת אנגלית,

ואני גם אנגלית וגם עברית,

ועשינו לפני שבוע בערך.

בדיקה.

עשינו בר-מצווה של נישואין,

אבל אין לנו ילדים.

אז אני רוצה ברכה לילדים ולפרנסה

ולבריאות הנפש כגוף.

טוב,

תגידי לי משהו.

בעלך לומד תורה?

הוא לומד בעברית ואנגלית יחד אתי ולבד.

יש ספרים שאני קונה לו.

למה? כי אף אחד לא מוכן לשבת לידו.

למה שהוא דובר רק אנגלית והוא לא מלמד עברית?

אז אני מלמדת את התור בישיבה שלי.

אה, הוא לומד אצלך בישיבה. זהו.

יפה.

כמה זמן אתם לומדים?

13 שנה בערך.

לא, ברור, אבל כמה אתם לומדים ביום?

לפחות איזה שעתיים. אסרייך, יש לך סבלנות?

אני חושב שאת ראש הישיבה הראשון, ממין זה.

אסרייך?

עשיתי את זה גם בארצות הברית,

אז אחר כך הצטרפו עוד בנים ובנים ובנים עד שהר...

יאללה, כולם פה בנים. אמרתי לו, זה לא אשמתי שהם באים אלי ולא אליך, אז...

יפה מאוד.

מה השם שלכם?

השם שלי זה מלכה בב-ברוכה.

מלכה בת-ברוכה.

והוא יעקב עזריאל בן לינה פרל.

אוי אוי אוי. שרה.

והוא עזריאל?

יעקב עזריאל. יעקב עזריאל בן?

לינה פרל.

לינה פרל.

בסדר.

השם יזכה אתכם. אני אגיד לך, לאה פנינה שרה.

זה בעברית.

לינה פרל. לאה פנינה שרה.

השם יזכה אתכם, בעזרת השם יתברך, לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

עכשיו עוד דבר.

אני ביקשתי מאיזו ישיבה בירושלים את הקטורת, איזה 200 חלקים.

50 חלקים כבר חילקתי לאנשים.

נשארו לי סביבות 150 חלקים.

בעצם הבאתי גם

לבחור החמוד הזה שניים שהמשפחתי קרה בשבילו.

אבל אני מוכנה לשים הקדשה גם בשבילו, בשביל הרפואה שלו, ולחלק את זה עכשיו.

יישר כוח וחזק וברוך.

כן, עוד, הנה, שם הוא כבר מצביע.

אתם חוטפים? זה לא יפה.

מי החליט על התור?

מה זה, פה אני רואה תור כמו קופת-חולים.

כבוד הרב, יש לי שאלה שמעסיקה הרבה, נכנסה את בנות גילי.

הרבה פעמים אני והחברות שהולכות ברחוב, ואנחנו רואות זוג,

אני לא יודעת,

הוא נראה עם יראת שמים ועם ספר ביד, והוא באמת נראה עם יראת שמים. אני לא מבינה איך אשתו הולכת עם

פאה כל כך ארוכה ולבוש כל כך לא שנוא. אני חושבת שזה הרבה יותר גרוע מבחורה חילונית,

שהיא כולה חשופה, ובחורה דתייה זה צמוד. אני חושבת שזה הרבה יותר מכשיל.

אני, בכל אופן, כשאני רואה את זה כל פעם, אני מזעזעת מחדש.

אני לא מבינה איך הוא התחתון אתה בכלל,

איך הוא לקח אותה. והוא נחשב

לבחור בישיבה הכי טובה ולעילוי של הישיבה.

אני לא מבינה איך זה הגיוני בכלל שהוא יתחתן אתה.

זה לא, כל פעם שאני הולכת אני לא, את לא מבינה דבר אחר.

את לא מבינה שיכול להיות אחד שהמראה החיצוני

יראה שהוא לכאורה ירא שמים, שהוא לא ירא שמים.

אני מכירה כמה מקרים כאלה מקרוב. לא הבנתי.

אם היית מבינה שהתלבושת לא קובעת

והמראה לא קובע, אז לא היית מתפלאת בכלל. אז מה את שואלת? אני הבנתי מה שרב אמר. אז מה את שואלת? אבל אני מכירה כמה זוגות כאלה מקרוב. אני יודעת שבאמת הבעל למדן.

מה קשור למדן ליראת שמים? והם חוצים פאות בעצמם.

מה קשור למדן ליראת שמים? למדן עם יראת שמים, אני מתכוונת להכל. אם יש לו יראת שמים, הוא לא יהיה מוכן שאשתו תלך שלא בצניעות.

ודבר שני, הוא ודאי שלא יסכים שהיא תלך בפרהסיה שלו בצניעות.

אז זה מראה שאין לו מספיק יראת שמים.

אני לא חושבת.

את לא חושבת?

קשה לי לקבל את זה. זאת אומרת, את אומרת, הוא ירא שמים, אבל לא ירא שמים.

לא, אני לא אומרת. אז מה הוא ירא שמים בתכלית,

שמאפשר לאשתו ללכת בלי יראת שמים בתכלית.

אז מה את אומרת בעצם?

תודה רבה. יכול להיות שהוא ירא שמים.

עוד פעם, אם הוא ירא שמים והוא לא יכול להשתלט אפילו עם אשתו,

אז הוא לא ילך אתה ברחוב לידה.

אני שואל, היא אומרת שהוא הולך אתה ברחוב,

והוא מחזיק ספר. אבל הוא לא ילך אתה ברחוב.

אני לא מבינה. אני, לדוגמה, לא הייתי הולך עם אשתי אם היא לא היתה הולכת בצניעות ברחוב.

פשוט לא הולך ברחוב.

אני לא יודעת מה לומר, לא, נגיד שנפלתי,

אז מה אני אעשה?

יכול להיות שכן, אז אני לא הייתי יוצא לרחוב. אני לא יודעת מה לומר לכבוד הרב, פשוט אני אפילו בסמינר שלי, המורות הולכות עם דוקאסטם,

אני פשוט,

אני לא מבינה.

עוד פעם את לא מבינה? לא, כן, איך, אז, לא, אני עכשיו אומרת על המורות. הם באות ללמד אותי דוגמה?

אני חושבת שאני יכולה ללמד אותם דוגמה.

בזה כן.

בזה כן. בזה כן.

וזה כן, את מבינה נכון מאוד שפירות קאסטם הם לא צנועות? את מבינה טוב מאוד?

ועוד דבר. ואם את לא מבינה, את שואלי את הגברים, יגידו לך שאת מבינה מאוד. אני שאלתי כבר כמה. וזהו.

ועוד דבר, כבוד הרב, יש לי אשתו של דוד שלי יותר מ-20 שנה, אני חושבת שאין לה ילדים.

אני לא יודעת, אני עצמי מתפעלת אליה הרבה, ואין דבר.

תציעי את ההצעה שהצעתי פה קודם, שעתיים בתענית דיבור וחצי שעה מוסר,

שהם ילמדו.

שעתיים, מה? בתענית דיבור,

הבעל והאישה, וחצי שעה מוסר כל יום,

ובעזרת השם ניתן דרכה, ותקוותנו שזה יועיל. אני חושבת שהיא כבר מעל גיל 40. לפני שלושה חודשים ביסרה אותנו אישה בת 50 שהיא נפקדה.

מה השם שלה?

דבורה בת בתיה.

דבורה בת בתיה, ובעלה?

ישראל בן מזל.

ישראל בן מזל, השם יזכה אותם, ובעזרת השם יתברך,

בזכות מה שאמרתי, ויקיימו, לזרע חי וקיים מהרה.

אפשר להעביר סוף-סוף את המיקרופון לשם?

תיקח את המיקרופון.

שם, בסוף, רגע, יש שם יהודים עם לבן.

נו, מה יהיה? מה יהיה?

שם, מאחור, על הזעם הלבן.

אין פה מה להגיב בעצם.

הבנתי.

בסדר.

כבוד הרב.

בעזר השם, תכף.

תכף, בוטי. במסכת ברכות דף ה'

יש כתוב שמי שגומם לחסדים והעסק בתורה והבנים שלו מתים,

אז כל עוונותיו נמחלות.

אז איך זה אצל איוב?

כל הבנים שלו מתו,

והוא היה צדיק,

ואחר כך באו אליו גם הצרעת.

והצרעת לא הייתה מתחת לגוף, היא באה, היא פריעה לו והיא הייתה לה עדיניים, ואנשים ראו.

אז ככה שזה לא היה מה הבא. זה כאילו, הוא בא לעשות משהו.

זה לא,

תראה,

מה שכתוב זה על דרך הכלל בדרך כלל,

ויש יוצאים מן הכלל תמיד.

איוב, כיוון שהיה מחטיא רבים גדול,

הוא היה גלגולו של טרח בגלגול קודם,

והוא בא לתקן את זה, לכן היה צריך לעבור את מה שהוא עבר לתקן.

למרות שטרח שב בתשובה בסוף ימיו,

אבל התשובה לו הייתה מספקת

לגודל החטאת הרבים שהייתה בדורו,

לכן הוא התגלגל עוד פעם ובא לתקן את זה על-ידי הייסורים שהוא עבר.

מה עוד שהוא שמע, בהיותו יועץ של פרעה,

שהולכים להרוג עם שלם ולהטביע את ילדיהם,

והוא שתק.

וכיוון שהוא שתק

הוא היה צריך לצעוק אחר כך צעקות גדולות מסבל כנגד עם שלם שהוא שתק כשהוא שמע שהולכים להורגם.

אז יש יוצאים מן הכלל במה שכתוב.

תודה רבה, גבוה.

איך אפשר לדעת מתי זה זמן ללכת לישיבה ולשים ציצית?

איך יודעים מתי זה הזמן ללכת לישיבה ולשים ציצית? אני כבר מוכן, כאילו, עכשיו ללכת, ביד ביד תיקח אותי לישיבה ואני אלך ללמוד.

אני, אין לי בעיה, אבל אני חוזר לבני-ברק,

אבל ציצית אפשר לתת לך כבר עכשיו.

אבל אתה יודע, ההורים הראו אותי עם ציצית,

ישאו אותי מחוץ-לבית. תראה, אם אני אתן לך חולצת טי-שירט,

אז לא תהיה להם שום בעיה אם נתתי לך חולצת טי-שירט.

דרך אגב, תהיה להם בעיה.

מה? בגלל זה באתי לפה. אבל אתה עם טי-שירט.

כן. אז למה אין להם בעיה עם הטי-שירט שלך?

אז אני אתן לך עוד אחד טי-שירט,

ואתה תוריד רק את הכתפיות,

את השרוולים,

ואתה תחתוך את הטי-שירט פה,

ואתה תחבר לזה רק ארבע כנפות, וזה טי-שירט.

וכבוד הרב לא חושב שזה מוקדם מדי לקחת ציצית? אמרת שאתה מוכן? אני מוכן לעשות הכול בשביל הקדוש-ברוך-הוא. מאה אחוז, ואתה לא חייב ללכת עם הציציות בחוץ? אתה יכול לכניס סתם בפניו. כן, אני יודע, אבל אני אומר,

ההורים שלי ממש,

זה קשה. אבא שלי תומך בי, אבל הוא חושב שאני צריך לעשות מה שהוא עושה. הוא שומר רק שבת ושם כיפה על הראש.

הבנתי. זאת אומרת, אם אבא שלך מרוויח 2,000 שקלים,

אז הוא ממליץ לך גם להרוויח 2,000 שקלים בחודש? כמובן שאני לא חושב כמוהו. אני חושב לעשות כל מה שהקדוש-ברוך-הוא אומר לי אני עושה. אבל אני חושב שהקדוש-ברוך-הוא לא מבקש ממני...

בוא אני אגיד לך דבר אחד, הקדוש ברוך הוא מבקש ממך מגיל 13 שתקיים את כל המצוות

אפילו אם הוריך יאמרו לך לא לקיים מצווה אחת

ואפילו אם יגידו לך שמצטערים מאוד בזה שאתה מקיים מצוות

הקדוש ברוך הוא אומר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו ורשי אומר על המקום

אם יאמר לך אביך לחלל שבת

אין אתה שומע לא וכן בכל שאר המצוות.

לא שומעים לאבא ואימא אם אומרים לך לעבור על מצוות.

זאת אומרת, אתה צריך לקיים מצוות בהיותך יהודי מעל גיל 13,

ולא תהיה לך הגנה, אבא שלי לא הרשה לי.

שוב, אני אומר, אין לי בעיה עם זה, אבל ההורים, אני גר בבית שלהם עכשיו, ואין לי מה להגיד להם. אני מגיע הביתה עם הציטיט, הם רואים את הציטיט עלי.

אם אתה בבית של ההורים שלך והם רוצים שתאכל חזיר, מותר לך לאכול?

לא.

למה זה אתה מבין שלא?

כי אני יהודי,

ואני רוצה לשמור את הרוב המזוורות, אבל הם הראו את זה כצעד מאוד קיצוני.

מאוד. גם אלה שרואים שהוא לא אוכל את מה שהם רוצים, זה נראה אצלם צעד קיצוני.

ואם הוא בא ואומר שצריך לבדוק מתולעים, הם אומרים לו זה גם קיצוני.

ואם הוא אומר שצריך להטביל את הכלים, הם גם אומרים שזה קיצוני.

ואם הוא רוצה להפריש מעשרות ותרומות, אומרים שזה גם קיצוני.

ואם הוא נוטל ידיים, דופקים לו בדלת?

ודאי שזה קיצוני.

וכן, על זה הדרך.

כן, אבל ההורים שלי אפילו לא בטוח שהם יודעים שאני יכול לדבר בשבוע. אני עושה הכול בסתר.

נו, אז תמשיך ככה. מישהו חייב אותך לעשות את זה. לא, אבל הציצית, זה העניין של הציצית. אני חוץ מציצית ואני לא בישיבה. תראה, ציצית זה לא חובת האיש, אלא זה חובת הכלי.

אם תהיה לך, אם יהיה לך בגד בין ארבע כנפות, אתה חייב.

אז אם זה הדבר שיכול בינתיים, בינתיים להרגיע אותם או לא לגרום להם עד כדי כך, נו.

אז אתה מבחינת שמיים שם ציצית,

רק אתה לא יכול לשים אותה, אז מבחינת שמיים כוונתך לשמיים.

חשב לעשות מצווה ונאנס ולא עשה, כמי שעשה.

טוב, זה בקטע של ציצית.

אבל בדברים שהם עבירות או איסורים, אסור לך לעבור על איסור אחד.

כן, אני שומר. אני עושה הכול בספר, והם לא יודעים שאני, וכבוד הרב, מתי אני יכול ללכת לישיבה? יש לך בעיה לשים ציצית? אז אתה רוצה ללכת לישיבה?

זה העניין שאם אני בישיבה הם לא יכולים להגיד לי כלום, אני כבר לא אגור בבית שלהם. הם לא יראו אותי בכלל. אני רוצה להתנתק מהם 100%. אז אם אתה יודע את זה, אז מה אתה צריך אותי?

אני לא נותן כרטיסיות נסיעה חינם.

לא, אבל העניין הוא, אם כבוד הרב חושב שאני יכול להסתדר,

אם אתה תעבור עבירה בזה אתה לא תעבור עבירה בזה, ויש תשובה של הרב עובדיה בעניין זה.

ואם אתה תסתדר זה תלוי בך.

לפי מה שאני שומע אותך, כנראה אתה תסתדר טוב מאוד.

אז מה אתה ממליץ, הרב, שאני אלך עכשיו לישיבה?

אני לא ממליץ כלום, כי אני לא רוצה לטול אחריות עליך. אתה תחליט בעצמך ואני אעניב. אני רוצה.

בהצלחה.

אבל זה העניין שאני לא בטוח שאני מספיק חזק.

אז מה אתה רוצה, שאני אבדוק אותך עם הלחץ?

לא, אבל לתת עצה, כבוד הרב. נתתי לך עצה, שאם אתה מרגיש שאתה מוכן, בהצלחה.

אתה חושב שמישהו צריך לבוא לבית ולדבר עם ההורים?

אם זה יכול להועיל, לפי מה שאתה מבין ומכיר אותם, הנה מטום הנעים, אבל אם אתה יודע שזה לא יועיל,

אז מה זה יועיל?

נגיד אח שלי חזר לפני כמה שנים בתשובה.

ומה קרה?

הוא עדיין בתשובה,

אבל הוא הלך לישיבה,

והוא לא החזיק מעמד, הוא חזר הביתה, ועכשיו הוא עוד עומד בכולל.

שאלה, קודם כול, כולל זה מצוין. דבר שני,

ואתה חושב שאתה יותר חזק ממנו?

לא.

כי הוא כמה שנים בתשובה.

הבנתי.

אז אם אתה חושב שאתה לא חזק מספיק,

אז למה אתה רוצה ללכת בשביל לחזור?

לא, אבל אני חושב שאולי אני אסתדר יותר בישיבה ממנו, אבל אני לא חזק. אז הנה, אז אתה סותר את דבריך קודמים. לא, אבל אני חזק.

אני חזק אמור, אבל יש לו דברים אחרים, כמו פטריות, הוא אומר שאין מספיק קברתיות בישיבה.

הבנתי. טוב, אז הוא מחפש אידיאלים בישיבה. בישיבה לא מחפשים אידיאלים, מחפשים תורה.

מכל מקום החלטתך היא שלך,

ואם אתה מרגיש אתה יכול ללכת, אתה לא עובר עבירה,

זה הכי חשוב.

אני חשבתי שתיתן לי עצה, נגיד, בסוף החופש ללכת לישיבה.

יש הרבה אנשים שחושבים הרבה דברים שאני אגיד,

ולא תמיד זה יוצא נכון.

נגיד, היה לפני כמה זמן, עשית הרצאה בטבריה או במקום אחר,

וזה שאל איזה נער איך הוא יכול לא להידרדר.

אז אמרת לו שצעק הצילו.

אז אני צועק הצילו,

ובינתיים אתה אומר לי, תמשיך לזרום עד שתוכל לצאת. יש הבדל בינו לבינך. ההורים שלו לא עשו לו שום עכבה,

והוא הולך להתקלקל והוא רוצה שיצילו אותו. אז אמרתי לו, איפה הוא יכול להינצל?

אתה צועק, יש לי הצילום מהבית.

אז מה אתה רוצה שאני אגיד לך?

אתה לא דומה לו.

אין לי מה לעשות כרגע.

יש לך מה לעשות כרגע. חוץ מלשמור תורה ומצוות, אני לא יכול ל... זה דבר נפלא לשמור תורה ומצוות. אני יודע, אבל אני ממש אוהב את זה, אין יותר ראה מזה. אז מה עוד רוצים ממני?

לא יודע, אני אעצה, אני לא יודע מה לעשות.

אתם חושבים שלא נתתי לו עצה?

נתתי עצה או לא נתתי עצה?

לא, הוא רוצה חתימה.

הוא רוצה בשביל העם.

כן.

נתתי לו כבר קודם.

ההחלטה היא אצלך, מתוק.

הרב, אני מוכן לעשות לו ביקור בית אצל ההורים. אם זה יעזור, אני מוכן. יהי רצון שתצליח.

אמן. תודה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

הרב פתח בירושלים, עיר קודשנו,

שעליה נאמר, הוא רואה בטוב ירושלים,

ואנחנו גם רוצים לראות בטוב עמנואל.

אני תושב העיר כאן מאז הקמתה,

ואני מודה לקדוש-ברוך-הוא שאני גר במקום הזה,

ויש הרבה טוב במקום הזה.

ואת הטוב מגלים כאשר עושים את הטוב.

כמובן, יש הרבה דברים שצריכים תיקונים,

אבל ברגע שאדם יהיה עסוק בעשיית טוב,

הוא יראה את הטוב שבמקום.

פשוט נאמרו קודם דברים שצריכים גם להראות את הטוב שבמקום הזה, ומודים לקדוש-ברוך-הוא שזיכנו לחיות באווירה של קדושה במקום הזה. יצר היום מתגנב בצורות שונות.

אנחנו מודים לרב שהגיע למקום הזה. אם אני לא טועה,

זו פעם ראשונה שכבוד הרב מגיע לעמנואל.

לא.

פעם שנייה.

כן ירבו, בעזרת השם. אולי שלישית אפילו.

אולי שלישית אפילו. אז אנחנו מקווים שכבוד הרב ימשיך ויצמיד בדבר הזה,

וגם ישדל רבנים אחרים להגיע למקום הזה,

לאו דווקא, חלילה, אחרי פיגועים,

כיוון שהדבר הזה מחזק את התושבים.

אני, כתושב המקום הזה, אני אומר את ההרגשה שלי,

שאני נוסע השכם והערב, יודע שהיהודים כאן מגינים בגופם וברוחם על עם ישראל,

גם בתורה הקדושה וגם בעצם היותנו במקום הזה.

ומכאן אני מגיע לשאלה.

הרבה פעמים אנשים נפגשים עם אחינו בשפלה,

ושואלים אותם, איך אתם חיים במקום סכנה?

האם המקום הזה נחשב מקום סכנה?

והאם מנקים מזכויותיו של יהודי הגר במקום הזה כיוון שהוא נמצא במקום סכנה?

אולי להפך,

כיוון שהוא חי במקום הזה,

הרי הוא חלק מההגנה הכללית על עם ישראל היושב בציון,

בעצם היותו כאן גר במקום,

וגם בעצם לימוד התורה הקדושה דווקא במקום הקדוש הזה.

ובכן, בסוגיה זו צריך לשאול את גדולי ישראל,

אבל אם הרב שלי התיר לי לנסוע לפה,

אז כנראה הוא לא חושב שזה בהגדרות הראשוניות שאמרת.

כן.

כן, אחרון חביב. כבוד הרב.

כן.

תן לו עומד פה, כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

לא, אתה, אתה. לא חשוב, נו, לא חשוב.

שניכם, שניכם, נו.

אני רציתי לשאול,

קודם דיבר הבחור פה לגבי הנושא של מה שקורה בעיר מסוימת,

לגבי שיש ויכוח בין תושבים מול המערכת השלטונית,

שציבור שלם מרגיש שהוא לא מקבל את הזכויות שמגיעות לו,

לאחר בקשות בדרכי נוער ובפניות, רצון ושוב,

נעננו בשלילה על הרבה דברים.

האם המחאה של הציבור נקראת מחלוקת, או שזה ויכוח על מנת להשיג את הזכויות שלנו?

כל בן-אדם שיודע שמקפחים אותו מדבר שהוא ראוי לקבל ואחרים מקבלים, מותר לו למחות על כך, לבקש ולתבוע, ואין זה מחלוקת.

אם בן-אדם מתסיס ציבור שלם

כנגד מה שהוא חושב שמגיע לו ואחרים לא מקבלים, רק הוא חושב שמגיע לו,

כמו כורח ועדתו,

אז זה מחלוקת.

אבל לתבוע את מה שמגיע לך כי אחרים גם מקבלים, ודאי שזה ראוי.

תודה רבה, גברתי. אוקיי.

אם אפשר בבקשה לברך את אה...

ליאת בת שושנה, להיריון תקין.

ליאת בת שושנה תשלים את ההיריון תקין ולידה קלה כתרנגולת.

נו, אחרון חביב שם.

הנה, פה הייתה עוד אישה כאן מאחורי הזה. תן לה, בבקשה, נסיים בזה.

בטח, בהחלט.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

קודם כול, אני נורא שמחה לראות אותך פה.

אני גרה בקרני-שומרון,

והייתי רוצה לבקש ממך משהו,

שתגיע גם לקרני-שומרון, כי הרבה אנשים רוצים לראות אותך.

למען האמת, אנחנו ביקשנו הרבה פעמים, אבל אמרו שאתה לא מגיע למקום סכנה. אבל אם כבר התארת פה שאתה כן מגיע,

אז זה לא מקום סכנה.

אני אגיד לך משהו.

היהודי שאירגן פה את ההרצאה דאג לברר אצל הרב שלי אם אני יכול להגיע או לא יכול להגיע. הייתה תקופה שהרב שלי לא התיר לי לצאת בכלל,

והגיע השלב שהוא אמר שאני כן יכול לצאת.

אם זה יכול להתמיד ככה, אין לי שום בעיה, אני עושה מה שהרב שלי אומר.

אם יגיד לי לנסוע גם לעזה לתת הרצאה,

ניתן להם הרצאה בעזה.

אבל אני שומע על הרב שלי בכל דבר.

תבקשו, תשאלו, ובשמחה רבה, לאן שצריך נגיע. אז אני אנצל את המעמד הנכבד הזה לבקש ממך באופן אישי שתגיע לקרני-שומרון.

אבל לא אני קובע.

אנחנו נשאל את הרב שלך. עקרונית, אני מוכן. אנחנו נשאל את הרב שלך. בשמחה רבה, למה לא? רציתי גם לשאול שאלה עוד בתחילת הערב, אולי זה קצת מאוחר,

אבל לאור המצב של האירועים בגבול הצפון,

רציתי לשאול אם אתה חושב שאנחנו מתגלגלים למלחמת גוג ומגוג המפורסמת, או שאולי אנחנו בעיצומה אפילו,

ומשהו קצת על אחרית הימים, אם אפשר. אין לי כוח כבר.

אחרית הימים,

אנחנו מתקרבים אליה,

אנחנו למעשה ביומן, מה שנקרא,

ואנחנו נכנסים לאט-לאט יותר עמוק.

המצב הולך ומחמיר. מי שזוכר את הקלטת שלי מ-1992,

מספרה 35,

השלום עם ערפאת,

שאמרתי, ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,

רק מכת השונא תלך ותתגבר.

ואנחנו רואים את זה בלי הפסקה,

וזה לא פס ולא פג ולא כלום.

ועכשיו האיומים הם מכל כיוון,

ומעזים אנשים לשלוח טילים. מי חלם דבר כזה?

פעם היו יורים כדור מעבר לגבול, היו כבר מזיזים את כל הכוחות.

היום יורים פה, יורים שם, ולא מגלים לכם.

יורדים טילים בתענך, אף אחד לא אומר.

בבאבא סאלי, ליד הציון שלו,

נוחת קסאם, אף אחד לא מגלה לכם.

בכל מקום נופלים טילים,

והתשקורת משתפת פעולה, ושקט, לא אומרים שום דבר.

כאילו זה רק בשדרות, ושם זה בסדר. שם זה לגיטימי, כי הם רגילים.

אבל אם זה עובר לאשקלון, על מקום כזה,

אז גוועלד.

עכשיו יורים למעלה, בצפון,

ואמרו לי עכשיו, בדרך שנסעתי,

שנסראללה אמר שאם יעזו להכניס כוחות ללבנון, הוא יורה 160 טילים, ואחד מהם גם יגיע לחדרה.

ויש להם, אם אתם לא יודעים, ופרסמנו את זה כבר מזמן, 20,000 טילים מכוונים לישראל.

והוא אחד שבשביל הגאווה שלו, הוא לא כל כך גבוה,

אז הוא צריך ככה להתגאות.

אין לו בעיה ללחוץ על הכפתור,

ועוד רוב להבעיר את כל המזרח התיכון.

רק מה לעשות שהממשלה שלנו נחנכית

ולא עושה שום דבר,

וכל דבר היא צריכה לשאול את אמריקה.

האמריקנים שהטיפו לנו כל הזמן מוסר, איך אנחנו פוגעים בעזה וזה וזה,

כשפגעו בהם בלאדן, יצאו למלחמת עולם נגד אפגניסטן,

ונגד עיראק, ונגד זה,

וציר הרשע, ויא...

הורידו להם שני בניינים.

שני בניינים נהרגו הרבה,

אבל תשיעית

ממה שנהרגו אצלנו באינתיפאדה האחרונה. תשיעית.

ועל התשיעית הם יצאו למלחמת עולם.

זה נכון מה שאני אומר לאז שאמרתי את זה,

לפני שנתיים.

תשיעית.

זאת אומרת, אצלנו מספר האבדות ביחס למספר התושבים, אם אצלם זה היה 3,000,

אצלנו כאילו נהרגו 27,000

ביחס של אוכלוסייה לפיגוע.

ומה עשו? שום דבר. אתם זוכרים שאמרתי, שרון, שרונה,

הנה,

חשבו שהוא יעשה ויבעיר ויפוצץ, ויצא שרונה.

עשה התקפלות, התכנסות,

התנתקות, ניתוק, גירוש, מה שאתם רוצים, כל השמות, כבר מחליפים שמות.

היום לא קוראים לרצח רצח, חריגה,

חיסול, חיסול ממוקד,

פגיעת יתר,

כל מיני שמות כאלה.

היום לא אומרים גנב,

סחב, פילח,

לקח שלא ברשות,

כל מיני.

זה לאט-לאט נהיה יותר מעודן,

ובזה מסמים את עיניהם של הציבור.

אתם יודעים מה זה, אתם נוסעים בתענך, פתאום נופל עליכם טיל?

מה זה?

זה הפקרות.

זה לא ממשלה רצינית.

כל מדינה שיורים על לב האוכלוסייה לא שותקת.

ואם שותקים, זה מביא עוד ועוד ועוד.

מה זה?

כאלה תרגילים עושים אלה שחשבנו שהם כלומניקים?

לחפור מנהרה מתחת, להיכנס ללב הבסיס,

לפגוע בטנקים, להוציא את האנשים, לחסל אותם חיים, לקחת שבויים.

מה זה?

לעשות פעולת הסחה, לירות מרגמות, בינתיים לקחת שבויים,

לחסל חלק בינתיים ולעשות, מה זה?

מה זה?

איפה נשמע דבר כזה?

שום דבר. לא עושים כלום.

הכול קשקושים.

הכול מסתכלים. מה יגידו אומות העולם?

אמרנו את זה לפני שנים רבות,

פני הדור כפני הכלב.

מה זה פני הדור? המנהיגים של הדור.

מה הם כפני הכלב?

מה עושה כלב?

רץ לפני העגלה.

אז חושבים שהוא מנהיג את העגלה? הוא לפני העגלה, והעגלה אחריו, אז הוא המנהיג. הנה, העגלה אחריו.

אז הוא המנהיג.

מתי יודעים אם הוא מנהיג או לא?

כשמגיעים לצומת דרכים.

פתאום רואים שהכלב עוצר ומסתכל לאן העגלה פונה.

אם העגלה פונה ימינה, אז הוא רץ לפניה ימינה.

ואם שמאל, אז רואים שבעצם הוא לא מנהיג אלא מונהג.

איך המנהיגים כביכול של היום מסתכלים מה הציבור רוצה, מה מתאים, מה הוא יקבל,

מה לא, ולפי זה בונים את מה שהם חושבים.

בזמנו לגלגתי על ביבי,

שאמרתי שביבי הוא כמו הגה,

הוא לא נהג, הוא כמו הגה.

מה זה הגה?

הגה, שמים עליו שתי ידיים.

אם מסובבים את היד ימינה, אז הוא פונה ימינה האוטו.

אם מסובבים שמאלה, אז האוטו פונה שמאלה.

אז הוא תמיד מסתכל מה הימין אומר, מה השמאל אומר, ואיך שמסובבים אותו, הוא מסתובב.

בא שרון, יה שרונה, בא אודי,

אודי אולמרט,

כן?

יש לו שר ביטחון מהפועלים,

הפועלים,

והנה, יש לנו חגיגה,

יפה מאוד,

עכשיו יהיה לנו, שמר אחר, חוויות.

אבל זה חלק מ...

זה חלק מתהליך

של אהבליזציה,

שהציבור הזה פשוט מאוד בוחר בכאלה אנשים, בלית ברירה, כי אין מה להעמיד,

ואנחנו נופלים בפח ומחכים לאודי, מתי הוא יעשה משהו.

זהו.

פעם זה היה מטבחון.

המטבחון, אתם זוכרים?

למה קראו המטבחון? אכלו בעיקר שם.

נו,

הקבינט, מילים. היום אין, לא קבינט,

לא קברניט, לא קפטן, לא שום דבר. יש את אודי.

זהו.

גזירת שמים. גזירת שמים. תשתפר מתוק, יחליפו לך את הנגה בהתאם.

ודאי, גם עלינו. מישהו אמר שלא?

אבל גם אחרי שנמחר בן-אדם צריך לדעת איך לעבוד.

יש גבול לשוטיות. איך בן-אדם יכול להפקיר את המדינה שלו באזרחים? מה זה?

יורים על אזרחים.

ארצות-הברית, אם חוטפים להם אזרח אחד,

הם מאיימים במלחמת עולם על המדינה.

ישר באוּם, וביטול הכלכלה, וסנקציות, ובטיח, מה לא עושים בשביל אזרח אחד אמריקני שיעזו לגעת בו.

ופה נכנסים מאמצע היום, לא בלילה אפילו,

וחוטפים, עושים פעולת הסחה פשוטה.

שעותה א'-ב' בלימוד קרב,

פעולת הסחה, נכנסים, לוקחים,

בודקים את הפטרולים, מתי עוברים, תמיד חוזרים באותו מקום, יודעים את השעה,

מתצפתים, מכינים דרכי מילוט, הכול מסודר,

עושים את זה כמו בספרים, פשוט.

לא מסובך אפילו, לא פעולה מיוחדת.

ועד שצהל מבין בכלל מה קרה, ועד שזה, לוקחת שעה, מה זה?

בדיוק באותם מסלולים שכבר עשו קודם. מילא, פעם אחת ראשונה זה הפתעה,

אבל אתה יודע מה, איימים.

אמר נסראללה, קיימתי את הבטחתי, אמרתי לכם,

רק לקחת את כל האסירים בחזרה זה לשבות מכם שבויים.

הבטיח וקיים,

לקח עוד שבויים.

אבל מה אתם רוצים? אם צהל, במקום להפציץ

את אלה שצריך להפציץ, מפציץ מבנים ריקים בדרך כלל,

זה כמו אלה שמתאמנים על בקבוקים ריקים, פשש פשש, יורים.

את מי אתה מפחיד?

זה הבעיה.

אוכלוסייה, יורים על אוכלוסייה,

צריך לדעת שיש אחריות. אמרתם שאם עוזבים את עזה,

פירושו של דבר עכשיו היא מדינה בפני עצמה,

כיוון שהיא מדינה ריבונית והעולם הסכים.

אם מדינה יורה על מדינה, זו הכרזת מלחמה.

אבל מה עושים פה אודי וחבריו?

אומרים, זה טרור.

זה לא המדינה, זה טרור.

תארו לכם שאנחנו נפציץ עכשיו ב-Casamים או בטילים את סוריה, נגיד, זה טרור יהודי.

זה טרור יהודי, זה לא אנחנו.

איזה פטנט זה? מי שמע דבר כזה?

אנחנו שמים את התירוצים בשבילם.

זה המצב.

ואנחנו מתגלגלים, כן, הלאה, הלאה, הלאה, הלאה, והמצב לא ישתפר, מה לעשות?

לא ישתפר.

כן.

לכבוד הרב, ערב טוב.

אני כל הזמן רואה את הקלטות שלך.

יפה מאוד.

ואני רוצה שתברך אותי לבריאות.

אותך ואת כל הקהל הקדוש ברפואה שלמה והצלחה וכל טוב.

תודה רבה. רבי חנניה בן אגשיא אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך.

הרבה להם תורה ומצוות שנאמר,

אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

כרטיסים אפשר להשיג לאצטדיון אצל מארגן הערב.

כן.

תודה רבה.

מי שברך רבותינו הקדושים אברהם יצחק יעקב משה ואהרון דוד שלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל השלהם הקדוש ברוך הוא יתמלא

עליכם ברחמים ירפא את כולכם יבריא אתכם

השכין השלום ביניכם יזכה אתכם לכל טובה וברכה שמירה מעולה והגנה ראויה ותזכו לכל מידי מיטב אמן