עמנואל - עמנואל

עמנואל 24-11-09

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

אנחנו נלמד קצת על המצב של עשיו, מה המידות המשקפות את עשיו והאם נמצא בנו כעין זה. "ויאמר עשיו הנה אנכי הולך למות ולמה לי זה בכורה", אמרו בגמרא שעשיו היה כופר, כפר בעיקר. מנין למדים? נאמר כאן "למה זה לי בכורה" ונאמר במקום אחר "זה אלי ואנווהו", כמו ששם מדבר מהקב"ה, גם כאן כפר בקב"ה. זה אלי ואנווהו, אז על מי נאמר זה אלי ואנווהו. ומה אמר, למה זה אלי, מכאן שכפר בעיקר. אמר רבי יצחק, אמר הקב"ה, יבוא עובדיה שדר בין שני רשעים - אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם ויפרע מעשיו הרשע שדר בין שני צדיקים - יצחק ורבקה ולא למד ממעשיהם. שעובדיה הנביא התנבא על ידו ועל אחריתם מה יהיה העוון עליהם, אז יבוא דווקא זה שהוא נקרא גר אדומי היה עובדיה, יבוא עובדיה שדר בין שני רשעים, אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם ויפרע על ידי  נבואתו מעשיו הרשע שדר בין שני צדיקים - יצחק ורבקה ולא למד ממעשיהם. וזה פלא גדול מאד, שאדם שגר בין יצחק ויעקב ועוד זכה להכיר את סבו אברהם, אדם שהכיר בגדלות האבות הקדושים ובכח שנמסר להם בברכות, אדם כזה יהיה מסוגל להיות כופר בקב"ה? זה פלא. אבל סוד הדבר נעוץ במה שהיה חסר לעשיו ההרגשה שזה אלי ואנווהו.

לאדם ניתן שליטה בתחתונים לעשות בהם כאוות נפשו, כמו שאומר דוד המלך, "תמשליהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו", הקב"ה המשיל את האדם אליו, "כל שתה תחת רגליו", את כל הבריאה שם הקב"ה תחת רגליו של האדם למשול עליה. אז ניתנה לו שליטה לאדם בתחתונים לעשות בהם כאוות נפשו, וזה גם מרמז על זה שיעלו גם לירח ויעמדו רגליהם עליו, כל שתה תחת רגליו ירח וכוכבים. וזה לו לנסיון, מה הנסיון? האם הוא ישתמש בעולם למלאות תאוותיו ממנו ולספק את דרישות גופו, ניתנה לו ממשלה כביכול בתחתונים, האם הוא ישתמש בכל זה רק בשביל מימון תאוותיו וסיפוק דרישות גופו, או שהוא יכיר האדם שהוא שם כאן בעולם לעובדה ולשומרה להיות עמל ולשמור על מצוות התורה.

המסילת ישרים כותב, שהעולם דומה למשחק השרים, יש משחק אצל השרים אלה העשירים הגדולים יש להם פרדסים וגנות, והם עושים משחק, זה נקרא גן המבוכה, מה פירוש - יש שדרות, שדרות של צמחים, וזה הולך עם מבואות וצריכים להגיע לאכסדרה באמצע, אבל זה דרך מאד מפותלת ויש בה הרבה גלגולים שאתה הולך ונתקע צריך לחזור בחזרה לחפש דרך אחרת ולהגיע עד שמגיעים לאמצע, ויכולים להשאר חודשים ולהתבלבל עד שמוצאים בכלל את המקום. זה נקרא "גן המבוכה", ואדם צריך לעבור דרך השבילים להגיע לאכסדרה באמצע, אבל מהשבילים האלה יש מהם ישרים שמביאים אותו ישר אל מבוקשו, ויש עקומים שהם משגים אותו ומרחיקים אותו מהאמצע. אז ז"א אם הוא ילך בשבילים הישרים, דהיינו ימצא את הדרך הישרה לעבור משביל לשביל לשביל לשביל עד שיגיע לאכסדרה זה השבילים הישרים נקרא, ויש כאלה שהם מתפתלים ומתעקמים ולא מובילים לשום מקום, ומרחיקים אותו מהאמצע. אבל זה המשל נאמר על ידי המסילת ישרים למי שכבר הגיע למדרגה שהוא מכיר את חובתו בעולמו אלא שנעלם ממנו רק הדרך להשיגה, ז"א הוא יודע שיש אכסדרה, הוא יודע שצריך להגיע לשם, רק הוא מחפש את הדרך איך להגיע לשם. זה כבר גן המבוכה לאנשים שהם בעלי מדרגה שהם כבר מכירים את חובתם.

למה המשל הזה בא? אנשים שיודעים שבעצם תכלית החיים זה העולם הבא שהם יוצאים ממנו ולא העולם הזה, וצריך למצוא את השבילים הישרים שיובילו את האדם ישירות לעולם הבא.

אבל לאדם שלא יודע איזה דרך ישכון אור, עליו להחליט קודם כל מה מבוקשו בעולמו, כמו ששאלתי במשך למעלה משנה ערב ערב בכל רחבי הארץ והעולם שאלה, למה באת לעולם? אני מבקש תשובה חילונית, לא דתית. מאות אלפים של אנשים, אחד מהם לא ענה לי. תן לי תשובה חילונית, לא דתית, למה באת לעולם. אף אחד לא יודע תשובה.

אדם צריך קודם כל להחליט מה מבוקשו בעולמו, אם לזה שיש בו חיי העולם הבא או זה שמוליך לחיים הנצחיים. הדרכים הישרות מביאות את האדם לחיי נצח, והדרכים העקומות מוליכות אותו לחיי העולם הזה בלבד.

נמצא שבאותה מסגרת אנשים רצים זה ליד זה באותה המהירות, זה לעולם הבא וזה להנאות העולם הזה. ועל זה אנחנו אומרים בתפילה לפני הלימוד, "מודה אני לפניך ששמת חלקי בין יושבי בית המדרש ולא בין יושבי קרנות, שאנו עמלים והם עמלים, אנו רצים והם רצים, אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם". אז כולם רצים אבל בכיוונים הפוכים, עשיו מצידו בחר בתענוגי העולם הזה, כל עסקו היה לצוד חיות ולצוד אנשים מתחת בעליהם, וכל זה כדי למלאות את תאוותיו. הצורה השטחית של מילוי הדרישות של החוקים היוו עבורו השקפת עולם, הוא לא התעמק לחדור לתכלית הדברים, הוא לא בחן מה סיבת בריאת העולם, מה תפקיד האדם, מה סופו אחרי מותו של האדם, מה לעשיו ולדברים מסובכים כאלה בשעה שחושיו שיכורים מיופי הבריאה המרהיבה עין. הוא מתפעל, הולך לראות נוף, מטייל, טס, נוסע, פיקניקים, מנגל, זה מה שמעניין אותו, מוזיקה, קצת עשן, מספיק לו. אבל התורה דורשת מכל יהודי להשקיע את המרץ שלו ביפוי המצוות, "זה אלי ואנווהו" וזה מיוסד על קבלת עול מלכות שמים והכרה בתכלית האדם. ז"א עלינו לקבל עול מלכותו יתברך, להכיר שיש מנהיג לבריאה, לקבל עול מלכות שמים ולדעת ולהכיר מהי התכלית שלנו בעולם, לא לבזבז את הזמן על דברים שאינם מביאים אותנו אל התכלית. המצוות הם האמצעי להביא את האדם אל תכליתו. המצוות מביאות גם את העולם אל תכליתו, ולכן לא מספיק לעשות את המצוות באופן של מלומדה, דהיינו על דרך ההרגל, אלא צריך להשקיע את המחשבה שהמצוות יעשו בצורה הנאה ביותר, ולא עוד, אלא שצריך ליפות גם את עצמו כל אדם, להיות דומה במידותיו כביכול לקב"ה, כמו שכתוב "זה אלי ואנווהו" - אני הוא, הוי דומה לו, זה אלי ואנווהו - אני הוא - אני אהיה דומה לו. ז"א אנחנו צריכים להשתדל ללכת בדרכיו.

הרי שעל האדם לתת צורה לחומר כדי לתקן עולם במלכות שדי. ז"א לתת צורה לחומר, כל החומר צריך להלביש עליו צורה, מה תהיה תכליתו, והעיקר זוהי הפנימיות של הדברים. וכמה פעמים הוזהרנו בתורה לא להמשך אחר העולם יפיו ופיתוייו, משום שזה עלול להוליך את האדם שולל, והיסוד הראשון של הזהירות הוא כמו שכתוב בתורה "ואכלת ושבעת", לבריאות, אבל "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם", תזהר, אתה אוכל, אתה שבע, אבל אחרי זה "וישמן ישורון ויבעט", אתה מרגיש שאתה כבר נפוח, כבר לא צריך כלום, אין אל מי לפנות, אתה לא חסר שום דבר, אז אתה הולך לחפש רק יפוי ואתה הולך לחפש עיתוי וככה אתה מנהל את חייך כמו עשיו.

והנה לפנינו מחזה מוזר, אדם בא מן השדה עייף מן הציד, ולא היתה לו הצלחה בציד. עשיו הולך להשיג ציד, ובא מלאך כל איל וכל צבי שהוא צד קושר אותם, בא המלאך ומתיר לו. בקיצור אין הצלחה במעשי ידיו, השקיע בבורסה ונפל. אין הצלחה. עבד עבד עבד, חזר רעב, אין אוכל. ורואה שאחיו התלמיד חכם מבשל תבשיל ומה הוא אומר לו, האברך כולל יש לו אוכל למכביר, והוא בא מהציד רעב, אומר לו "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה", הוא לא אומר תן לי לאכול פן נמות, אני רעב, יש לי בולמוס רעב, אני הולך למות, אני הולך למות, תן לי לאכול, לא, "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה". התורה מגלה שלא היה באכילה משום שביעת הרעבון כדי לישב את דעתו בלבד, לא, אלא היתה לו משיכה למראה החיצוני של המאכל, שהרי אפילו במצב שאוחז את האדם בולמוס של רעב, ומוכרחים להלעיט אותו כמו גמל לתוך גרונו ישר, בכל זאת מדגיש עשיו את הצבע של המאכל, לא אדום אחד, "מן האדום האדום הזה", כל כך היה מסור למילוי התאווה לעיניים שאינו רואה כאן אלא את האדום, לא מעניין אותו אפילו מה המאכל. אכן אדם גיבור חיל מלומד מלחמה, אבל כשהוא רואה איזה מאכל נכנע הוא לגמרי לדרישת תאבונו, אסור הוא בזיקת אהבתו, אין לו את הכח לעמוד נגד רעבונו ומוכרח הוא להשיג מיד את מה שמשכה עינו ויעורר את רצון רבו. אסף בטנו לאלהיו, כמו שכותב חובת הלבבות.

באחד הסמינרים היה אדם משכיל, שהיה לו שם, היה לו בית חרושת לממתקים, וכשהוא בא לסמינר אז הוא הביא איתו שקיות הרבה של ממתקים. והוא התחיל לחלק לילדים, ראה ילדים וזורק להם את הסוכריות, כולם קופצים אוכלים את הסוכריות, משתוללים, כשהיה סימפוזיון אז אמרו לו תדבר, אז הוא אמר תשמעו, ישבתי פה כל ההרצאות, לא שכנעתם אותי, אבל החלטתי לחזור בתשובה. ואתם יודעים מי החזיר אותי בתשובה? הוא הצביע על אחד הילדים של אחד מן האברכים שהשתתפו שמה בסמינר, ואמר הילד הזה החזיר אותי בתשובה. שאלו אותו איך הוא החזיר אותך בתשובה? אמר כשחילקתי את הסוכריות כולם התנפלו, גם הילד הזה התנפל ולקח, אבל הוא לקח את הסוכריה ורץ לאמא, ואמר לה אמא, זה כשר או לא? אז אמא הסתכלה ואמרה לו לא, זה לא כשר, הוא בעצמו לקח את הסוכריה וזרק אותה לפח. אם ילד יכול לשלוט על התאווה שלו לסוכריה בשעה שכולם הכניסו ישר, זה מראה שהתורה אמת.

עשיו הרשע, אלוף הציד, "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה", לא יכול לעמוד ולשלוט ברעבונו ובכוחותיו, לא יכול, לא יכול, לא יכול, רואה סוכריה מתנפל עליה, לא מעניין אותו העיקר הצבע, והופ בפנים. וילד קטן כשר או לא כשר? לא כשר, זורק לפח. זה החזיר אותו בתשובה.

אדם השקוע במילוי רצונותיו אינו מסוגל להתמסר לקב"ה, כי ברגע שתתרחש התנגדות בין דרישת האלוקים לבין דרישת תאוותיו, אין לאל ידו לשבור תאוותו ולבטל רצונו מפני רצון האלקים. כמה אנשים נכשלים בענין של כשרות, או מזלזלים בזה, או  מחליקים, אומרים מה זה משנה זה כשר, או לא יודע, אני סומך עליו, שמע אם הוא אוכל אז גם אני אוכל, וכל מיני תירוצים העיקר להכניס מהר את המאכל לפני שיהיה אפשרות להתחרט. כלוא האדם במאסר חושיו ואין לו את היכולת לסגל לו שום אידיאל זולתם, זהו אדם השפל המוכן למכור כהונה עבור נזיד עדשים.

הרבה אנשים מוכרים את הרוחניות שלהם בנזיד עדשים. לא עומדים בנסיונות קלים שילדים קטנים עומדים בהם, למה? כי הם לא יכולים להתמסר לאלקים בשעה שהם מסורים למילוי רצונם ותאוותם, כשמתנגשים שני הרצונות, הרצון האלקי והרצון הבהמי, הבהמי מתגבר ואז מוכרים כהונה עבור נזיד עדשים.

כשהשכל עומד אין אונים נגד הזרם הכביר של התאוות, זה האדם שמסוגל להיות כופר בעיקר, משום שמבטו על עולמו תמיד - זה בטני ואנווהו, ולא זה אלי ואנווהו. זה בטני, זה הכי חשוב הבטן, ובטן רשעים תחסר - לרשים חסר עוד בטן, אם היה להם עוד אחת היו מבסוטים, אפשר היה לאכול מחדש. היתה תקופה בהסטוריה בתרבות רומי שהיו אוכלים אוכלים אוכלים חוץ מכבודכם, ואחרי אכילה מאסיבית, גסה מה שנקרא בלשון חכמים, היו מכניסים אצבע לגרון, מקיאים ומתחילים לאכול שוב, וממלאים שוב פעם את הכל, והולכים הצידה - אצבע ומחדש. הזלילה הגדולה, תקופה ארוכה בהיסטוריה, כך היו מתנהגים בני אדם.

אמר שלמה בחכמתו, "שאול ואבדון לא תשבענה ועיני אדם לא תשבענה", כמו שהשאול והאבדון - הגיהינום, אתם יודעים הגיהינום פיה צר ולמטה רחב והיא לא שבעה, מה שזורקים מקבלת. ככה עיני אדם לא תשבענה, אומר שלמה המלך ע"ה.

מובא בגמרא מעשה מדהים, באלכסנדר מוקדון שהוא הסתובב וכבש את העולם והגיע לפתח גן עדן, גן עדן תחתון, כאשר לא נתנו לו להכנס ביקש שיתנו לו משהו מגן עדן, נתנו לו גלגל העין של אדם. הלך רצה לראות מה הערך של הדבר ש נתנו לו מול כל הכסף והזהב שלו, שקל את זה נגד כל כספו וזהבו וגלגל העין הכריע את כל המשקל של הזהב והכסף. שאל את החכמים מה זאת? אמרו לו זה גלגל עין של בשר ודם, שאף פעם אינו שבע. אמר להם איך אתם יודעים שזאת הסיבה? לקחו קצת עפר, כיסו את העין ושוב לא היה אפשר לשקול. כל זמן שאדם חי העיניים שלו לא שבעות, מה שתתן לו עוד הוא רוצה, עוד עוד עוד, קח אותו למדינות, קח אותו לזה, תראה, לא שבע, טיפה חול על העיניים - זהו, שבע.

מאיזה פסוק למדו חכמים כן? משלמה המלך, "ועיני אדם לא תשבענה", אמרו חז"ל, שהלב והעין שני סרסורי החטא. אלה המתווכים הגדולים שהגורמים לכל החטאים, כיון שהעין אינה שבעה והלב אינו שבע. וזו המצודה הפרושה על כל החיים, אם אדם אינו מחליט להשתלט על החושים שלו ולטהר אותם, אז ימשך תמיד אחרי הדברים הערבים לשעתו ויחיה חיים של שטחיות. לא יוכל להתעמק בדברים שכליים, בעבודת ה' ודאי שלא, כמו שכתב הגאון מוילנא זכרונו לחיי העולם הבא, שלא יתכן עבודת ה' אלא רק לאחר שאדם ימית את התאווה והנאות העולם.

וחכמים ז"ל אמרו בגמרא, רצונך שלא תמות, מות עד שלא תמות. אתה רוצה לא למות? תמות, ואז לא תמות. איזה מן עצה זו? אני לא רוצה למות אז תמות? כן. רצונך שלא תמות? אתה לא תרגיש את המיתה? אתה לא רוצה להרגיש מיתה? מות - תמית את התאוות שלך עכשיו עד שלא תמות. לא יהיה חיבוט הקבר כי לא יהיה קשה לנשמה להפרד מן הגוף, למה יש חיבוט הקבר? כי הנשמה לא רוצה לעזוב את הגוף, הנשמה כל כך היתה שקועה בתאוות של הגוף, היא לא רוצה לעזוב, ואז צריך לחבוט אותה ולחבוט ומלאכים חובטים בשביל להפריד, ויש כאלה שלוקח ימים. אתה רוצה לא למות? מות - תמית את עצמך ואז ממילא אם אין תאוות אז אתה כאילו עובר מעולם רוחני לעולם רוחני, בלי שום קושי. כמו בלון מימן, משחררים אותו הופ - הוא עולה למעלה ישר.

אז לכן עיקר חיות האדם זה להתחזק תמיד בשבירת המידות, כמו שאמר שלמה המלך ע"ה, "החזק במוסר אל תרף", אל תרפה, "נצריה כי היא חייך", ז"א אם אדם לא לומד לפחות שעה מוסר כל יום, אין לו שום סיכוי לגבור על יצרו, שישכח מזה. שילמד כמה שילמד, יעשה מצוות כמה שיעשה, אבל אם לא ילמד מינימום ביום שעה מוסר, אדם לא יוכל לעולם לגבור על יצרו.

בעל מדרגת האדם הסבא מנובהרדוק, שכתב את ספרו "מדרגת האדם", והעיד עליו הסטייפלר זצוק"ל, שכל מה שהוא כתב קיים בעצמו, היה לומד ארבע שעות מוסר ביום! ורבו התנגד לזאת, ובכל אופן הוא לא שמע לו ולמד וטען, שמה שהוא למד מוסר הפך אותו לאיש אחר. אז אם הוא במדרגתו האלקית היה צריך ארבע שעות, היינו צריכים 16 מינימום, אבל אני אומר לפחות מושגים, קצת דירוג, קצת דגדוג, שאדם יבין איפה היצר עובד עליו, אם הוא לא יכיר אותו אז אוי ואבוי, הוא נמסך בתוך דמך והוא לוקח אותך לאן שהוא רוצה ואתה חושב שאתה בוחר ואתה רוצה, וזה לא אתה בכלל, אתה מובל עם רצועה כמו בעל ארבע לאן שהוא רוצה, אתה אפילו לא מרגיש, ואתה אומר כן אני רוצה ככה, כן כן אני רוצה, לא לא אתה רוצה, לא לא, זה יצר הרע שלך שאתה כבר לא מבדיל בינו לבינך.

כל זמן שאדם נמשך עדיין אחר האדום האדום הזה, עדיין הוא פרא נטול מכל חכמה אלקית, ואין שום עבירה חמורה בעיניו ואין שום מדרגה אליה יוכל להגיע, רק שיעזוב את הנזיד עדשים של העולם הזה יהיה מוכן להשגת הבכורה ולעלות בסולם העולה בית אל. ז"א אם אנחנו רוצים להתחזק באמת, ואני מדבר כרגע לא לחילונים דווקא אלא לאנשים שאמונים על התורה, אנחנו צריכים לא להסתנוור מהעולם הזה, לא לראות את חיצוניותו ולהתלהב, אלא להסתכל בפנימיות הדברים וערכם. מה אני עושה בכל רגע בחיי, האם אני עושה מה שה' רוצה ממני כרגע או לא, מה מה תאוותי, מה הרעיונות והחלומות והדמיונות, לא, מה נכון לעשות בכל רגע אבל לעשות את זה כמו שצריך לעשות בבחינת "זה אלי ואנווהו". לא מספיק שאני יודע שזה אלי, אלא "ואנווהו" - אני אתנאה לפניו במצוות. אנשים רוצים להתנאות בבית יפה, בבגד יפה, ברכב יפה, אשה נאה דירה נאה כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם, להתנאות במוות, בלימוד, בתפילה, בעבודת ה', שמה להתנאות, ולהיות דומה לו, "זה אלי ואנווהו" - ואני הוא, הוי דומה לו, או, זה מטרה, זה תכלית. בזה אתה אדם, אם לא אתה בעל חי, וגם בעל חי רואה רק את האדום האדום הזה.

אנחנו צרכיים להיות בני אדם, זה הצלם אלקים, אבל בתור יהודי יש לנו דרגה יותר גבוהה מסתם אדם, אנחנו לא רק צלם אלקים, אנחנו קיבלנו מנה גדולה, קיבלנו את התורה. המהר"ל מפראג קורא לזה השכל האלקי, ז"א אנחנו יש לנו את הזכות לשמוע את דעתו של הקב"ה בכל דבר וענין, ולעשות בעצתו, במצוותו מה שהוא מבקש מאיתנו.

היום אנשים הולכים ליועצים, משלמים הרבה כסף, פסיכולוגים, פסיכופתים, הולכים לעורכי דין, רואי  חשבון, מי לא מתייעצים איתו, כולם מתייעצים עם כולם, יש לך עצה של הקב"ה, למה אתה לא שומע? הקב"ה חונן לאדם דעת, תשמע עצה מה הוא כותב בתורה, יש לך שולחן ערוך מוכן, רק תושיט את היד ותקח. הכל כתוב, הכל מוכן. ואנשים מתעצלים, להשיג את הפרנסה הם לא מתעצלים, רצים יומם ולילה, עולים הרים מטפסים גבעות, יורדים עמקים גאיות, אבל בלימוד התורה, שמה חפיף דליל, אפילו אם לומדים - שטחי מידי, יותר בקיאות מאשר עיון, ויותר פשטות מאשר דקדוק. אנשים פשוט שטחיים.

אדם צריך להיות רציני, חיים זה דבר רציני, אם קיבלת מתנה תהיה חכם תנצל אותה. אם נהיה חכמים לעשות כך, אשרינו ואשרי חלקינו.

אבל שאלה ראשונה ששואלים אדם שמגיע לעולם האמת, עסקת בתורה? אם לא עסקת בתורה מה עושים איתו, אתם יודעים? ישר לגיהינום. למה? כי אם הוא לא עסק בתורה ודאי שהוא לא קיים את התורה כמו שכתוב בתורה. ומצוות אנשים מלומדה כתוב על זה "ה' יפליא הפלא ופלא", על זה מקבלים עונשים, מה פירוש מצות אנשים מלומדה, הרי דברים רציניים בעיניך אתה עושה אותם בדקדוק רב, חשבונות אתה עושה חפיף? מה חייבים לך ומה אתה חייב אתה עושה חפיף או שאתה בודק חשבון שאתה מוכר משהו, אתה בודק? אתה קונה אז אתה בודק שהחזירו לך עודף נכון, בכסף קטן מדובר, ומה עם חשבון החיים? אתה לא עושה חשבון, חפיף, חפיף? מה כולה חיים זה הכל רק חיים, מה מה, מה, איזה חשבון? כל יום אתה עושה חשבונות, וחשבון אחד רציני - חשבון החיים. איך בן אדם יכול להתהלך בעולם בלי לעשות חשבון, להיות ממרי דחשבנא - מאלה שחושבים ועורכים מחשבות בליבם מה אני עושה כאן ואיך אני עושה יותר טוב. כל יום צריך לחפש עצות איך להרויח ולהשתכר בעבודת ה' יותר, במצוות ובמעשים טובים.

כידוע לכם, ארגון שופר כבר עשרות שנים משתדל לזכות את הרבים בארץ ובעולם, אין מקום כמעט שלא הגענו, ואתם חושבים שאנחנו נחים? אנחנו לא נחים, אנחנו כמעט כל ערב יוצאים להרצאות, ואם אין הרצאות אז יש ענינים אחרים, ענינים גדולים, ואתם חושבים שאנחנו מסתפקים? לא מסתפקים, לא מסתפקים. ארגון שופר הפיץ כבר למעלה מ-15 מיליון קלטות טייפ, וידאו, סי די די וי די חינם ליהודים, ויש עוד ארגון בעולם שעשה כזה דבר? ואתם חושבים שאנחנו נרגעים? לא נרגעים. עכשיו אנחנו החלטנו לעשות 12 אלף חברותות. שמעתם פעם על דבר כזה? אתם זוכרים את תלמידי רבי עקיבא? 12 אלף זוגות, 24 אלף תלמידים שנפטרו בין פסח לעצרת כיון שלא כיבדו זה את זה. אנחנו רוצים לעשות תיקון למה שהיה, 12 אלף חברותות שילמדו אברכים עם בעלי בתים או אחרים, העיקר שילמדו. פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, לא משנה אבל העיקר שילמדו. לכן הבאתי לכאן קבוצה של בחורים ואברך חשוב, שהם ירשמו, כל מי שרוצה ללמוד או אשה שרוצה ללמוד, אחד על אחד, חינם אין כסף, מתי שיתאפשר לכם, אבל לעשות קביעות, אפשר גם יותר, אני אומר מינימום פעם בשבוע, ולהתחיל ככה לאט לאט, השאיפה שלנו להגיע אח"כ להקמת אלף ישיבות שנקראות "אהל יהודה" לעילוי  נשמתו של מורי ורבי הרב שפירא זצוק"ל, וכבר התחלנו לשדר בכל יום חמישי באתר שלנו - שופר. נט, שיעור עולמי שצופים בו עשרות אלפי אנשים, שיעור בגמרא, זה נקרא שאלה שבועית העולמית, וזה מופיע גם בגנזי המלך המחולקים בארבעים אלף עותקים באלפי בתי כנסת בארץ. מה זה השאלה השבועית העולמית? שואלים שאלה ויש ציבור, הציבור הזה פשוט מאד מנסה לתרץ את התשובה, אחרי כן יושבים ולומדים את הסוגיות שמדברות על השאלה, ובסוף מסכמים מהגמרא מה התשובה לשאלה. זה לוקח בערך שעה וחצי, ואנשים שלא יודעים אפילו ללמוד בחייהם, יושבים ומעורים בתוך השיעור וכל אחד אומר דעתו, וכל אחד שואל, ונפתח פתח להבנה עצומה, והאנשים האלה ממשיכים הלאה והלאה, וככה יתגבשו חבורות חבורות בכל רחבי הארץ והעולם שילמדו בישיבות אהל יהודה בשיטה הזאת, כל שבוע שאלה שכולם עוסקים בה, ואז צריכים לתרץ אותה, ואז כשנפגשים יהודים אומרים  נו, מה אתם תירצתם בשאלה, ומה יצא לכם בסוף, ואיך עלתה הסוגיה, ואיזה יופי, כל עם ישראל מחוברים בשאלה עולמית שבועית. זה רעיון מדהים שכבר עובד כמה חדשים, יש דיסקים להשיג בארגון שופר של השאלות האלה, כל שאלה ושאלה, וזה מופיע באתר שופר, כל יום חמישי בשידור ישיר ואח"כ בשידור חוזר. מי שנכנס יכול לצפות. אז בינתיים אלה שרוצים טפסים שירימו את היד שיוכלו למלא, להיות שותפים במבצע 12 אלף חברותות, וגם נשים להעביר ביניהם. זה דבר אחד שאנחנו עשינו כל אחד יקבל גם מגנט ויוכל לשים אותו על המקרר, התחבר לתורה, אל תשאר לבד. כל אחד יכול לא רק ללמוד, גם ללמד אם הוא רוצה, אנחנו נשמח מאד אם יהיו מלמדים ולומדים. אבל זה עריבות של עם ישראל ובפרט לפני המלחמה שצפויה להיות בחדשים הקרובים בין ישראל לאיראן סוריה חיזבאללה לבנון ועזה, צריכים להיות מוכנים כי אנחנו צריכים זכויות רבות, ומה שיעמוד לנו זה רק התורה וגמילות חסדים. אין משהו אחר שיכול להגן עלינו, צה"ל יכול לתקוף אבל לא להגן, להגן זה רק הקב"ה, "אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר" וכל אחד צריך להיות חכם, להיות מחובר לשיעורי תורה שתהיה לו הגנה אזורית ומרחבית. כל מי שעוסק בתורה מגן על עצמו ומשפחתו, ואלה שנמצאים בסביבתו כי התורה מגינה ומצילה בעידן דעסיק בה ובעידן דלא אסיק בה. בכל עת התורה מגינה, וצריך להיות מחוברים לתורה כי אין בלתה. והקב"ה מחובר אליך בשעה שאתה מחובר אליו. וה' אומר, אם תעזבני יום יומיים אעזבך, אבל אם אתה מתחבר לקב"ה ומתקרב אליו, הוא מתקרב אליך בכפליים. אז כל יהודי חייב ללמוד תורה ופה יש לו הזדמנות מפז חינם, אחד על אחד, מה יותר טוב מזה, אישי. אם רוצים שיעור - אפשר גם לעשות ש יעור, אבל אישי יש אנשים מתביישים קצת, יש כאלה לא מבינים קצת, כשיושבים עם בן אדם לבד ולומד אין לו שום בעיה, הוא לא נחשף בתוך ההמון ואז לא קשה לו שום דבר, מה שהוא רוצה לשאול הוא שואל כי יש אנשים שמתביישים, כשהם לומדים מתביישים, וכידוע - לא הבישן למד. אז צריכים לנצל את ההזדמנות, גם מי שלא יודע לקרוא יכול ללמוד, גם מי שלא למד יכול ללמוד, ויש פה מסירות נפש של אלה שמעוניינים ללמד חינם אין כסף. מי שחכם ינצל זאת ויזכה לזכויות רבות. אז זה דבר ראשון.

דבר שני, הוצאנו עוד דבר חדש שיוכל לחזק רבים, לא לכולם יש אינטרנט כידוע וטוב שאין, אבל לאלה שיש הם זקוקים לזה כדי להתחזק, וזה גם מחובר את כל העולם כולו, ואלה שנצרכים לזה ניצלים בד"כ שנכנסים לאתר שלנו, וב"ה צופים בנו כרגע עשרות אלפי יהודים ברחבי העולם ששומעים ורואים אתכם. אתם יכולים לעשות שלום ומצלמים אתכם והעולם רואה אתכם כמו שאתם.

מכל מקום, אתם צריכים לדעת, הוצאנו ספר חדש והספר הזה נקרא "עולם התשובה", זה הספר הראשון שאני מוציא, אחרי עבודה של ארבע שנים, ארבע שנים של הרצאות שמנותחות בתוך הספר הזה, עם שאלות ותשובות ומעשי ניסים ודברים נפלאים, ונותן מענה לכולם, 302 עמודים צבעוני כרומו, בחמישים שקלים בלבד אפשר להעביר שבועות שלמים בקריאה בהתלהבות ובקבלת תשובות לשאלות וסוגיות שלא ניתן להשיגם, רק בספר זה. עם ספר זה ניתן לחזק רבים וטובים, גם רחוקים וגם קרובים. אז זה עוד דבר נוסף שעשינו בשביל לזכות את הרבים.

והשיא של השיאים, זה מה שעשינו אנציקלופדיה אינטראקטיבית לזכות את הרבים, כי אנחנו לא שוקטים על השמרים וחושבים כל הזמן כיצד להגיע לעוד ועוד יהודים במהירות ובקלות, ובזיל הזול. מה עשינו כעת? עשינו אנציקלופדיה, אחרי שמונה שנים של מאמץ, לקחנו 32 שנה של הקלטות של סרטים, בחרנו שמונים ושתיים הרצאות נבחרות שנותנות מענה לכל השאלות והתשובות, ופתחנו תוכנה, שהתוכנה הזו זה מנוע חיפוש שאתה יכול לשאול שאלה אותי ואני עונה לך תשובה בסרט. כל שאלה - תשובה בסרט. אתה רוצה להבין משהו, אתה כותב את השאלה, לוחץ  טוז, מקבל תשובה. כל שאלה תשובה. 1727 תשובות לשאלות בסרטים בכל התחומים.

אני אראה לכם עכשיו איך זה עובד שתתרשמו, אבל אני רוצה גם שתזכו שכל אחד יהיה לו לפחות אנציקלופדיה אחת בשביל שיחזק את עצמו ובני ביתו, שכניו וידידיו ומכריו, ובזה יעשה גמילות חסדים גדולה מאד עם כל הסובב אותו ועם עם ישראל בכלל. מי שיקח עשר אנציקלופדיות כאלה יקבל ברכה מיוחדת על זה שהוא שותף בזיכוי הרבים, כי אני מתכוון להפיץ בלי נדר ובעזרת ה' מיליון אנציקלופדיות בחינם. מיליון!

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רציתי לשאול בקשר לקהילת תימן, שהיא הרגילה את ילדיה ובניה במשך דורות רבים, אלפי שנים, לגרוס את הזוהר. ולא חס ושלום ששמענו באיזשהו מקום שכאילו אסור ללמוד זוהר לילדים קטנים או לנוער. מה שכן, קהילת חב"ד עד היום נוהגת אכן כן לא לגרוס רק את הזוהר אלא גם ללמוד את התניא שזה בדיוק בעמקות הזוהר לא פחות, של הרב זלמן שניאור מלאדי, אז אנחנו יודעים שבמשך דורות נהגנו כך, אבל הבעיה, שיש חסידויות רבות, כבר בלבלו אותנו לגמרי, והילדים שלנו לומדים בבית הספר שלא יודעים בדיוק מה לומדים, שחוזרים הביתה הם לא שומעים להורים לפי המנהג הקדום, מנהג ברסלב ללמוד בפשטות, לא לומדים את הזוהר בכלל, מנהג חב"ד לומדים את התניא, ויש בזה עמקות גם של זוהר. קהילת תימן הפסיקה בכלל ללמוד את הענין הזה של גירסא, והענין הוא זה שקודם כל ימלא כרסו ובטנו בגמרא ש"ס ופוסקים, זה ברור לי, עפ"י הרמב"ם זה ידוע וטוב, אבל איפה המנהג הזה נעלם, וגם הקהילות נתפזרו בארץ ופיזרו אותם עפ"י  מדיניות מגבוה. מה שכן יש לי עוד שאלה נוספת, שאנחנו יודעים שעשיו הרשע היה רשע על אף שגדל בין צדיקים, אבל עד היום יש רשעים שהם נקראים יהודים כמו הסוכנות היהודית, שהיא שלחה אחד מבניה הטובים, אני לא רוצה להגיד את שמו, לאושוויץ ולמחנות בזמן מלחמת עולם השניה כדי לרצוח יהודים שם ולהכניסם לתאי גזים, זה לא אני אומר, זה כתב הרב משה שינפלד, ובשנת תש"ל הוא נפטר, ושם החוברת שלו זה 'שרופי הכבשנים מאשימים' בענין הזה אני הסתכלתי שם בחוברת והזדעזעתי, הייתי המום ממה שהיה כתוב שם, שהיה שיתוף פעולה, והנה ישראל קסטנר גם נהרג באותו זמן ע"י אחד מהש"ב בשביל שהוא ישתוק ולא יפליל את הסוכנות היהודית שנקראת יהודית בעצם במקרה. ואני לא מבין את זה האם יש יהודים שהם לא נקראים יהודים והם קוראים לעצמם יהודים, האם זה עשיו, האם זה הערב רב, אבל עד היום אנחנו מרגישים את עשיו מזדנב בנו. זה שאלה שניה, מי הם בעצם עשיו שנמצא בתוכנו. תודה כבוד הרב.

 

הרב: תהיה בריא. לא ידוע לי מנהג שילדי תימן למדו זוהר בגירסא, יכול להיות שלמדו מאמר, כשהיו אומרים מאמר בליל שישי היו אומרים מאמר מהזוהר על השולחן, לא היה נהוג בכל הקהילות כולם, וכל רב בעירו וכל אב בביתו צריכים לשאול שאלת חכם ולדעת מה לעשות מה כן ומה לא.

דבר נוסף לגבי יהודים, לצערנו הרב אכן, יש יהודים שהם גם רוצחים. התורה אמרה "לא תרצח", משמע שאפשר. אסור, אבל אפשר. ועשיו זה דימוי למידות מושחתות, כמו שהגדרנו בדרשה, והם יכולות להיות על כל אדם, לאו דוקא באומות העולם, גם בבני ישראל. ואם הרוצח שרצח את משפחת אושרנקו הוא יהודי הרי לך דוגמא. ואם הוא לא יהודי הרי לך דוגמא של עשיו. מכל מקום, אנחנו לא נכנסים לנבכי ההיסטוריה לבחון ולבדוק, כי יש בורא עולם בשמים שישלם לכל אחד ואחד כפי מעללו. תודה על השאלות.

שאלה הבאה. ליד מצד ימין בבקשה.

 

 

ש. יש לי פה חבר שרוצה לשאול את הרב שאלה, הוא בא במיוחד בשביל זה

 

הרב: מה צריך מקדימים? לא בישיבה

 

ש. זה שאלה שהוא רוצה לשאול על הגלגולים, כאילו איך זה יכול להיות שיש

 

הרב: אין בעיה, עזוב הוא יודע לשאול, יש לו מספיק שערות בשביל לשאול.

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: אהלן

 

ש. שאלה לי, האם יש הוכחה לעולם הבא?

 

הרב: אם יש הוכחה לעולם הבא, כן. אחד - מתים קליניים שמתו וחזרו לחיים ומספרים מה הם ראו מעבר לעולמנו זה. שתיים - היפנוזה, שמצליחים להפנט אנשים למצב היפנוטי ולהחזירם, תעמוד תעמוד, שלא תברח לי. שלש, זה סיאנסים שניתן להעלות אנשים במצב כזה ולשאול מה עובר עליהם בעולם העליון כדי לאשש ולאמת עם מה שכתוב אצלנו במקורות. ארבע, זה גלגולי נשמות שאנשים חוזרים לעולם הזה שוב ומספרים מה היה בגלגול קודם וניתן לאמת את מה שהם אומרים, כמו הסרט של הילד הדרוזי שמופיע אצלנו גם באנציקלופדיה וגם באתר שופר, ויש הרבה כאלה סרטים, וילדים אוטיסטיים שהם לא בעלי דעה, והם יודעים דברים שלא נכנסו אליהם דרך הידיעה. אלה חמש דרכים על פי החוש לבדוק. חוץ מהמקורות שלנו שבהם כתוב בפשטות, ויש תיאור מדויק עם מידות והיכן, ויש אנשים שנכנסו לעולם העליון וחזרו, יש כאלה שנכנסו בחייהם לשם וכן הלאה. אבל זה כשתדע שהתורה אמת אז ממילא תאמין לכל מה שהיא אומרת, במידה ועוד לא הגעת לזאת, תוכל לבחון את חמשת הדברים שאמרתי, יש לי קלטת שלמה שלש שעות ורבע בנושא זה נקראת מבראשית, ותוכל לראות את הדוגמאות ואף לחזות באנשים שחזרו מן המוות והמראיינים זה לא אני, זה הטלויזיה הישראלית והמסקנות גם שלה, לא שלי, אלא של הלא מאמינים. וחוץ מזה אם תרצה עוד יותר, אז תכנס לאתרי אינטרנט לייף אפטר דייט, שמה תראה מיליונים של אתרים שמוכיחים את השארות הנפש לאחר מיתתו של האדם, והמכנה המשותף בין כל המתים כולם.

 

ש. תודה

 

הרב: תהיה בריא.

כן, שאלה מאחוריך.

 

 

ש. האם כבוד הרב יכול להרחיב קצת על מה שהוא דיבר על המלחמה

 

הרב: גוג ומגוג

 

ש. כן

 

הרב: ידעתי,

 

ש. מה שהוא אומר עוד שלשה חדשים, ועל סמך מה הוא אומר את זה

 

הרב: לא אמרתי שלשה, אמרתי חדשים קרובים. על סמך מה אני אומר? אני אומר את זה עוד לפני שהיו כל ההכנות, אני כבר אומר את זה מראש השנה לא האחרון, לפניו, בנאסא קולסאום, יש סרט שלי שנקרא גוג ומגוג, ראית אותו בהתחלת הערב? הראיתם להם את גוג ומגוג? חצי. מכל מקום כבר אמרתי אז שעומדת להיות תוך שנה שנתיים מלחמה גדולה בצפון, והנה בכל יום אנחנו מתקרבים, איראן עוד מעט מסיימת את ההכנות שלה למתקפה ע"י אימון חיל האויר שלה, היא רכשה צוללות נוספות, היא משייטת איתם כבר בים התיכון, הכל מוכן, האמריקאים עשו תרגולים משותפים עם ישראל, היו פה למעלה מעשרת אלפים חיילים אמריקאיים לתרגל את הנ"מ שנמצא בישראל, וכל הכוחות מוכנים, ברק היום מאיים על לבנון ומכין אותם כבר, תדעו לכם, אם תפתח אש בלבנון אנחנו נפרק את כל לבנון, כי אנחנו לא נתייחס לחיזבאללה כמליציה שעושה את מה שהיא רוצה והיא נפרדת, היות והיא חלק אורגני מהשלטון בלבנון, האחריות על כל לבנון וההפצצות יהיו על כל לבנון.

בקיצור, הכל מוכן, זה ענין של טיימינג הכי מתאים לאיזשהו צד לפתוח ולהמשיך, אבל זה מלחמה של או אנחנו או הם. הם הולכים להפציץ עשרות אלפי טילים בבת אחת, מכל החזיתות. והיות ואני יודע שזאת התחזית, וכיון שהם רוצים לפגוע בעיקר בתל אביב שזה יפגע באגו הישראלי, שהם הגיעו ללב ליבה של ישראל כאילו, ובאוכלוסיה השמנה מה שנקרא, של הישראלים, אז מכל מקום אני עושה עוד עזרה אחרונה לתל אביב, כמו שאברהם אבינו התפלל על סדום ועמורה לפני שהיא נכחדה, אז הוא התפלל וניסה בכל אופן, אני מנסה בשיטה יותר מתקדמת, ואני הולך לחלק בעזרת ה' ובלי נדר מאתיים אלף דיסקים בתל אביב חינם, בשבועות הקרובים, דיסק אחד זה יהיה מבראשית, סרט הזה שהסברתי ליהודי לפני כן, ודיסק אחר זה לרכבים שיהיה בתוך דיסק אחד אם פי שלש, ארבעים ושלש הרצאות שלי, ויש שמה חומר חבל על הזמן, מי שישכיל ויבין ויקבל על עצמו עול מלכות שמים, סיכוייו רבים לעבור את הכל. מי שלא - "ורחמיו על כל מעשיו". יו אנדרסטנד אוללה, אוקי.

כן, שאלה נוספת.

 

ש. ערב טוב

 

הרב: כן, ערב טוב

 

ש. אני מגיע מחו"ל, הרב ביקש כרגע לא להתעסק בעניני הברכות, אבל אני אסביר קצת את המצב. אני מגיע מוינה, יש לי, אני עוסק שמה בזיכוי הרבים, יש לי אחד התלמידים שהבת שלו כבר חולה מילדות, יש לה בעיות בנשימה, היא ילדה בת שמונה, והענינים מסתבכים, זה כבר משפיע על הלב, והדברים הולכים ומסתבכים יותר ויותר. אני באתי בהזדמנות הזאת גם להרצאה של הרב, שהרב יברך את הבת לרפואה שלמה, והאבא מוכן להתנדב ולקחת עשרה אנציקלופדיות שגם הזכות הזאת תהיה לרפואת הבת. שם של הילדה מיכל רפאלה בת פירה שירה

 

הרב: ה' ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, ויעתיק את חוליה למוחו של אחמדניג'ד מהרה.

 

ש. אמן. יישר כח.

 

הרב: תהיה בריא. שאלה בסוף. אפשר להמשיך למלא טפסים לחברותות, יש חלק שלקחו את הטפסים ועוד לא מילאו, אם חסר לכם עט ניתן לבקש.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: אהלן

 

ש. רציתי לשאול איך הרב יגיד להגיד תאריך למלחמה, הרי כתוב בדניאל שגם החכמים יכשלו בעת הזאת להבין ולדעת את החשבון, שמה ככה הכתוב שמה אומר, אז איך הרב יכול להגיד תאריך, עוד שנה שנתיים, אי אפשר, כי הרי זה תאריך של הגאולה כאילו יוצא

 

הרב: אני עוד לא דיברתי על גאולה, דיברתי על מלחמה.

 

ש. ואנחנו נדבר על מלחמת גוג ומגוג

 

הרב: אני לא אומר, אני אומר שזה יכול להתפתח לגוג ומגוג

 

ש. אה, זה לא גוג ומגוג

 

הרב: אני לא אמרתי שלא

 

ש. אה בסדר

 

הרב: אל תפחד, עשרות אלפי טילים

 

ש. אז רגע, אז לא לקראת הסוף

 

הרב: מה, מה אתה פוחד מהסוף?

 

ש. הרב אמר לקראת הסוף כאילו

 

הרב: ואם זה הסוף אז מה לא טוב, חיכינו לסוף לא?

 

ש. הלואי אבל אמרו שזה לא

 

הרב: אז מה אתה פוחד, אז זה בסדר, מה אכפת לך?

 

ש. טוב תודה רבה

 

הרב: תהיה בריא. כן, עוד שאלה איפה? בבקשה פה הנה כאן.

 

 

ש. ערב טוב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. לגבי מה ששאלו פה כמה, באמת רציתי לשאול את הרב, ודאי שיש איזה מעשה להגיד לכולם לתכלית ומה הולך להיות, אבל אם זה לא ודאי אז מחילה, שמעתי פעם קלטת של הרב לפני כמה שנים שהרב אמר שיהיה מלחמה וזה יתארך תשעה חדשים, ובתוך האינתיפאדה הרב אמר שהנה אתם רואים שזה המלחמה

 

הרב: לא, בחיים לא אמרתי, אם תמצא את זה ותשמיע, תבוא להרצאה שלי ותשמיע שאני אמרתי שזה מלחמה תשע חדשים, אני אתן לך מה שאתה רוצה

 

ש. ורגע, וזה שהרב אמר שתהיה מלחמה תשעה חדשים

 

הרב: זה אני אמרתי? הגמרא אמרה. אסור להגיד מה שהגמרא אומרת? 

 

ש. לא ודאי שאסור

 

הרב: אסור?

 

ש. לא

 

הרב: ודאי שמותר אתה מתכוון

 

ש. ודאי שמותר. אבל ראינו בנינווה, שיונה עד שהוא אפילו שהוא ידע בודאי שצריך להודיע להם שנינוה נהפכת לקח לו זמן להודיע את זה

 

הרב: למה הוא לא אמר?

 

ש. למה הוא לא אמר?

 

הרב: בשביל לא לקטרג על ישראל

 

ש. מה זה לא לקטרג על ישראל, אבל אם זה התכלית אז הוא אמור לעשות את זה

 

הרב: נכון, אבל הוא ידע שאם הם קלי התשובה הגויים, עם ישראל יהיה עליהם קטרוג, נכון? אז מה הוא עשה, בשביל להציל את עם ישראל אז הוא לא רצה ללכת לנבואה, נכון? אני רוצה להציל את ישראל, מה לא טוב?

 

ש. לא, מה שאני רוצה להגיד לרב ש

 

הרב: למה הוא לוחש לך, שהוא ישאל, למה הוא לוחש לך

 

ש. הוא רוצה לשאול במקומי

 

הרב: אה במקומך אז תן לו, אם הוא יודע יותר טוב לשאול שישאל. מה הבעיה?

 

ש. מה שכן, יש הרבה שמועות, גם סתם ככה כל יומיים מגיע אחד בשם רבו שמשיח הולך להגיע אוטוטו והדברים האלה לפעמים יוצאים במקום ש

 

הרב: אני לא מדבר על משיח בכלל

 

ש. במקום לקרב יוצא לרחק

 

הרב: אני לא מדבר על משיח בכלל, כי הוא יכול לבוא כל יום, אז אין טעם להגיד מתי הוא יבוא.

 

ש. ודאי אבל המלחמה

 

הרב: מלחמה צריך להודיע

 

ש. מה שהרב דיבר כל כך על הענין של המלחמה

 

הרב: פששש כל מה שאני אומר ב"ה הולך ומתגמש ומתגבש ואתה רואה שמיום ליום האיומים רק טילים ואטום ופצצות וכולם מוכנים ועושים הכנות והכל, מה זה בגללי?

 

ש. לא ודאי שלא

 

הרב: אבל אני ראיתי את זה שזה יהיה עוד לפני שזה היה.

 

ש. וברגע שאני אומר לבן אדם הסוף אוטוטו והוא רואה שהסוף לא מגיע אז מה, יש אחד שיכול להתחזק מזה ויש אחד

 

הרב: עזוב סוף, איזה סוף, איזה סוף,

 

ש. הסוף אמרת הסוף

 

הרב: עומדת להיות מלחמה. כשאני אמרתי על אובמה שהוא חרתה ברטה, שמונים ושלש אחוז הצביעו בארה"ב בעוד אובמה ואני אמרתי שהוא חרתה ברטה והוא יהיה רע ליהודים, ומי צדק? איך ידעתי? ואמרתי שכמו תדעל מלך גויים, איך ידעתי? ומאיפה ידעתי? חוצפה, איך אתה יודע. מנין לך לדעת. אל תגיד מה שאתה יודע, ז"א אתה רוצה שאני לא אתריע גם במקום שאני חושב ורואה ומבין מהפסוקים ומהמצב את מה שהולך להיות

 

ש. לא, אני שואל אם זה יכול להפיל אז אולי אין בזה תכלית, סתם אני שואל, לא שאני אומר לרב מה להגיד.

 

הרב: אני אומר עכשיו הודיעו שיש שפעת חזירים, להזהיר את הציבור או לא להזהיר?

 

ש. אם זה עכשיו מציאות שעכשיו יש שפעת חזירים, ודאי שצריך להזהיר

 

הרב: יש מציאות עכשיו שכולם מתכוננים למלחמה אז לא להזהיר

 

ש. לנו זה  נוגע? חמישים שנה כבר יש התכונות למלחמה, כל הזמן

 

הרב: אבל היו כבר שמונה

 

ש. בסדר, היו שמונה ועדיין המצב ממשיך לא רואים שזה הסוף

 

הרב: מאה אחוז, אתה רוצה להמשיך תמשיך, אין בעיה, אני רק מודיע, מי שרוצה לשמוע ישמע, מי שלא רוצה שלא ישמע. מה הבעיה?

 

ש. לא, אני אומר שברגע שתמיד מדברים על הסוף והסוף והסוף

 

הרב: איזה סוף, מי מדבר על הסוף, מדברים על מלחמה, כשאני הוצאתי ב-92 קלטת שנקראת השלום עם ערפאת, מספר 35, איך ידעתי "ושלמכון דעם מחבלא לא יתקיים הרי מחד שנאה תתא עליכון כנחל מגבר", איך יכולתי להגיד בשעה שכולם אומרים מזרח תיכון חדש ויהיה שלום וקיבלו פרס נובל על המדשאות, ואני אומר ששלום עם המחבלים לעולם לא יהיה רק מכת השונא תלך ותתגבר מיום ליום כמו שאנחנו רואים, איך יכולתי להגיד את זה מראש?

 

ש. זה פשוט שמי שמכיר גוי ודאי

 

הרב: אבל למה לא אמרו את זה אחרים אלה שמכירים גויים, גם אלה שישבו בין הגויים לא אומרים.

 

ש. לא שומעים

 

הרב: כל הכבוד, אבל מישהו אמר את מה שאנחנו אמרנו עם פסוקים?

 

ש. לא שומעים

 

הרב: אה הבנתי, זה ברור פשוט פשוט, עכשיו הבנתי הכל. מכל מקום אתה צריך להבין דבר אחד, להגיד מצוה להגיד במקום שאתה הולך להציל, צריך להזהיר, גם כשאתה אומר לבן שלך כשהוא יוצא לדרך אתה אומר לו הזהר, מה אתה מפחיד אותו, מי אמר שיקרה משהו? אבל להזהיר אותו תזהר איך שאתה חוצה את הכביש, איך שאתה הולך, תזהר מחברים רעים תזהר זה, זה מצוה להציל. ובפרט שזה נכון.

 

ש. לא, ודאי שזה נכון, אבל היה כתוב במודעות למשל לקראת הסוף לקראת הסוף

 

הרב: לקראת הסוף אני כל הזמן אומר

 

ש. אנחנו תמיד חיים לקראת הסוף

 

הרב: אתה חי, אני עוד לא, אני רק מודיע.

 

ש. בסדר, תודה רבה

 

הרב: תהיה בריא. כן, יש לו שאלה שמה. לקראת הסוף שמה תן לו.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. ברוך הבא לעמנואל

 

הרב: ברוכים הנמצאים

 

ש. בא לי רעיון, שישים שנה, שישים שנה השלטון הוא חילוני, חשבתי שהרב יגיש מועמדות לראשות הממשלה, אז זה ישנה את כל ההיסטוריה פה בארץ. הם ניסו שישים שנה ונכשלו ושוב נכשלו, ורק מלחמות מלחמות מלחמות, אז אם החרדים יקחו את זה לידיים אין ספק ינצחו.

 

הרב: קודם כל אני מסכים איתך, לא שאני אהיה ברשות הממשלה, אבל מה שלא עשתה המדינה בשישים עשתה התשובה בשלשים. הוצאתי שיר על זה, מה שלא עשתה המדינה בשישים עשתה התשובה בשלשים. והשיר מתאר מה המדינה עשתה לעם היהודי ומה עולם התשובה עשה לעם היהודי. זה שיר מיוחד שיצא במסגרת דרש זמר - דרשות בזמר שהוצאנו, ושמה אתה יכול לשמוע בדיוק. אבל אני רוצה להגיד לך שאם אני הייתי בראשות הממשלה, כמו שאתה חושב, לא היינו לקראת הסוף, היינו בסוף.

 

ש. למי מחכים?

 

הרב: אני אגיד לך, מחכים למשיח. יותר טוב שהוא יבוא ויעשה את העבודה כמו שצריך, בלי ממשלות, בלי שום דבר, שליח מאת ה', יעשה רצונו, ובהבל פיו ימית רשע, הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות. אנחנו רק נשתדל להביא אותו, ואז הכל יהיה בסדר.

 

ש. אמן, יישר כח

 

הרב: אמן.

עכשיו אני אשמיע לכם את השיר שישים למדינה.

כן, מה שלא עשתה המדינה עשתה התשובה בשלשים, ומה שיציל את ישראל זה התשובה, ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה.

כן, שאלה אצל הנשים, את רוצה לשאול?

 

 

ש. בעצם מה שמדברים פה כך על המדינה וכאילו בעצם נגד המדינה החילונית, בעצם עצם זה שהרמב"ם אומר שאפילו שיש מלכות לא מלכות צדיקה בארץ ישראל בכל זאת אנחנו צריכים לשמוח אז כל מה שבעצם כל כך יוצאים נגד המדינה

 

הרב: איפה הרמב"ם הזה?

 

ש. בלא יודעת, קראתי בעלון מצוטט מהרמב"ם אז בעצם, לא משנה אפשר לחשוב, אפילו אם היתה לנו, לא יודעת, כל האנשים האלה שהיו בגטו ברור שעדיף את המדינה החילונית פה בארץ ישראל מאשר איזה מנדט בריטי שישלוט בארץ ישראל.

 

הרב: לא, את מתכוונת שעדיף להיות בארץ ישראל, מדינה זה משהו אחר. מדינה פירושו של דבר זה רשויות ששולטות על בני האדם מה שנקרא אזרחים. לדוגמא, בארה"ב מאפשרים ליהודי להיות דתי כמו שהוא רוצה, בארץ ישראל לא מאפשרים ליהודי להיות יהודי כמו שהוא רוצה, רודפים את היהודי החרדי, התשקורת והממסד, וועדות וכל מיני כשלונות עושים רק בשביל שהחרדים יצא מלימודו ויהיה חלק מתוך האזרחות הטובה, הבונה, מלח הארץ כמו שהם רואים. רק הם שכחו שהם עריקים על פי התורה והם לא מקיימים את מצוותיה, ועם ישראל זה העם היהודי ששומר תורה ומצוות ושקיבלו את התורה בהר סיני. אז להעמיד חוקים שהם נגד התורה זה גרוע ביותר, להיות אצל הגויים ולקיים את מה שצריך בלי שיכפו עלייך לא לקיים, לכאורה זה יותר עדיף מצד התורה, כי מה שחשוב לתורה זה מי מקיים את התורה ולא חשוב איפה, לדוגמא, התורה לא ניתנה בארץ ישראל דווקא, אלא במדבר, למה לא בארץ ישראל, ארץ ישראל חשובה מאד וקדושה מאד, והנביאים התנבאו בארץ ישראל, כיון שה' רצה ללמד שתורה מקיימים אפילו במדבר, בכל מקום שתהיה. אבל אם קמה "מלכות" במרכאות, שמחליטה לעקור את התורה ומצוותיה, ומותר לחלל שבת בפרהסיא היהודית, ואפשר לעשות כל עבירה ולמכור חזיר ולעשות כל מה שרק רוצים, וגם הסוטים הם אנשים מתורבתים אצלם וכו' וכו', אז על מה אנחנו בעצם תולים תקוות? עם ישראל צריך ללכת בדרכי אבותיו.

 

ש. על כל פנים שאלה אחרת, שמעתי כל מיני רבנים, יותר של הנטורי קרתא בעצם, שאחרי הגירוש שהיה בכל הישובים בצפון השומרון, אז הם אמרו כאילו די בשמחה גם, אפשר להגיד ככה, אמרנו לכם, כל מה שצה"ל כבש בכח הזרוע יבואו ויחזירו את זה, ואתם תראו שצה"ל יחזירו, והם אמרו את זה ממש את כל הישוביםש אמרנו שאנחנו נכבוש ואנחנו ננצח וכל הקשקושים האלה אז בעצם יחזירו, אז בעצם איפה ההבטחה שה' הבטיח לאברהם אבינו שארץ ישראל בשלמותה, לא בני ברק ולא ירושלים וכל המקומות של כל הצדיקים האלה, אז בעצם היה מי שאמר דין נצרים כדין תל אביב, הוא לא התכוון למה שכתוב בתורה, אבל על כל פנים ארץ ישראל השלמה את כולה ה' הבטיח, אז בעצם הרבנים שאומרים שכל המקומות שנכבשו בכח הזרוע יחזירו אותם, אז נותנים לגיטימציה לכל הרשעים שבאים ויש להם זכות להחזיר חלקים בארץ ישראל שהיא לא שייכת להם, היא לא שייכת לצה"ל, והיא לא שייכת לנתניהו, והיא גם לא שייכת לכל הנטורי קרתא שמאשרים לעשות את המעשים האלה

 

הרב: קודם כל לא מאשרים כלום, את אומרת בעצמך שהם רק התרו, והם צדקו, אבל את צריכה להבין דבר אחד, ארץ ישראל השלמה זה כולל דמשק אם את לא יודעת, אז למה לא עושים התנחלויות בדמשק? כי הקיני הקניזי והקדמוני עוד לא קיבלנו את זה, ארץ עשרת עממים, אנחנו קיבלנו רק שבעה אבל לאברהם הובטח עשרה, אז גם דמשק עד הפרת אנחנו מגיע לנו, אז בואי נלך שמה גם כן  נתנחל ונקח בכח, לא. יבוא מלך המשיח והוא יתן לנו את הכל והוא ידאג לכל, ואנחנו צריכים להיות כאלה שיושבים בכל מקום שאפשר, לא מסכנים את חיינו וחיי אחרים, ועושים את מצוות ה' כמה שיותר, ואם נעשה כמה שיותר נהיה זכאים ליותר עי"ז שישלחו לנו את מלכנו שיעמוד בראשינו, ולא צריך לדחוק את הקץ ולא צריך לקפוץ על כל ג'בלאה, ולא צריך להודיע כל פעם שארץ ישראל שלנו, התורה כתבה את זה במפורש. אבל אני לא צריך כל פעם להוכיח את זה מחדש ואני לא צריך לסכן אף אחד, אני צריך לחיות כמו שצריך בכל מקום שאפשר, ולא יוצר שום סכנה לשום גורם יהודי, ולהמתין בסבלנות כמו שהמתנו אלפיים שנה בגלות.

 

ש. אז שוב, זה לא סותר שאנחנו צריכים להלחם על חלקים שה' נתן לנו, כי אם אנחנו נשאר במקומות האלה

 

הרב: אנחנו לא שמחים להלחם על כלום, רק על המצוות. אנחנו צריכים להלחם על מה שבידינו להלחם בלי אבידות, לדוגמא, אם יבואו פורעים לביתך וירצו להוציאך עם קלצ'ניקוב, האם את תצאי או לא?

 

ש. ברור שלא, כי אז הם יעשו את זה עוד, אנחנו ברגע שאנחנו נגיד לא לא לא על גוש קטיף גם ירושלים לא תהיה

 

הרב: שואל שאלה, את גרה בתל אביב ונכנס מחבל עם נשק, אומר אם לא תצאי עם הילדים אני יורה בכולכם, את תגידי לו תירה או שתצאי?

 

ש. שאלה קשה, זה כשמודבר בבית שלך

 

הרב: תעני לשאלה, גם שאלות קשות צריך לענות, תעני

 

ש. יש מצב שהייתי מסכימה להיהרג בשביל הבית שלי

 

הרב: אסור לך, אם היית נהרגת היית מתאבדת, כי אסור להיהרג על ארץ ישראל, יהרג ולא יעבור זה על שלש מצוות בלבד, שפיכות דמים עבודה זרה וגילוי עריות, ואם מגרשים אותך מהבית אסור לך להיהרג בשביל זה. מותר לך להתגונן אם את יכולה ויש סיכוי שתצאי חיה, אבל למות בשביל לעבור רחוב, חכי עד שהוא ילך ותחזרי בחזרה.

 

ש. אוקי, אז שכל העם הזה, בעצם עם ישראל שיקח את עצמו וילך למקום אחר

 

הרב: לא, למה ללכת

 

ש. אז למה אנחנו נהרגים פה, למה יש פיגועים גם בירושלים

 

הרב: עוד פעם, בגלל שבאים עלינו אני צריך להתגונן, אבל לחפש שיבואו עלי למה אני צריך? למה אני  צריך להתגרות בג'בלאה מול ערבי בשביל שיירה ויהיה תסיסה, מה זה מפריע לי עכשיו? הג'בלאה הזאת עכשיו מפריעה לי? מה קדושת ארץ ישראל בנגב לא טוב, צריך ללכת דווקא בג'בלעה מול הערבים? תמלאי את הארץ קודם, יהיה צפוף נדבר. אני אמרתי שאסור? אני אמרתי שפשוט מאד כל מקום שאפשר יהודי יכול להיות, מקום שהוא מסתכן ומסכן אחרים לא לעשות כן. מה שמורים גדולי ישראל לעשות עושים, מה שלא - לא מסתכנים. כמו שבתל אביב לא צריך להסתכן במקום שאפשר, ונתתי לה דוגמא ברורה, אנחנו לא מצווים להסתכן. לא מצווים להסתכן. הפוך, אנחנו מצווים "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ארץ ישראל שלנו, חביבה עלינו, קדושה שאין כדוגמתה, אבל מה לעשות, את חושבת שאם נכנס בכח להר הבית שזה שלנו, שזה שלנו! אז מה את חושבת, שהעולם ישתוק? אז אם את רוצה פצצת אטום בראש, תעשי את זה, אין שום, זה שלך, הר הבית שלנו, הכל שלנו, אבל מה, את רוצה שהעולם את מבינה, יבוא עלינו, אין בעיה, בבקשה, מי שרוצה יעשה כן, מה הבעיה, זה ברור. זה שלנו, זה ברור. אפילו אם יכחישו, אז מה, אז צריך לעורר את כל העולם השונא שיבוא עלינו מיוזמתנו? מילא הם באים עלינו מרצונם חובה עלינו להתגונן ולחפש כל עצה ואנחנו צריכים "הבא להרגך השכם להרגו" ודאי, כמו בכל מקום, אבל לחפש צרות כמו שאומרים, מה בוער? מה בוער? אפשר לקיים מצוות במדבר, אפשר לקבל את התורה במדבר ולהשאר במדבר. מה הבעיה? דווקא אני רוצה להראות בעלות, בכח בכח אני בעל הבית, אני בעל הבית, מה יש, מה בוער, תמתין. אל תדאג, הקב"ה יבוא יאחז בארבע כנפות הארץ וינער את כל הרשעים ממנה, כמו שכתוב, אל תדאג. לא ישאר אף אחד בסביבת בית המקדש, אל תדאג. אבל תן לקב"ה לעשות, זה פסוק מפורש, זה מה שהוא יעשה. אז למה אני צריך להחיש את זה בכח, מה אני רוצה להגיד לקב"ה שמע, אתה מתעכב יותר מידי, בא אני אזרז לך את התהליך? אני עושה מצוות וכמה שיותר לקרב יהודים יותר,  יותר יותר יותר ממילא הקב"ה יעשה בזכות ריבוי המצוות של עם ישראל. אבל לחפש היתקלויות, מי צריך את זה? לא צריך את זה בתל אביב, לא בירושלים ולא בבני ברק, לא בגבעתיים ולא ברמת גן, לא בשומרון ולא בשום מקום, לא להתקל עד כמה שאפשר.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: תהיי בריאה, רגע יש לו שאלה פה, רגע, תעבירי קדימה. רגע סבלנות. כן.

 

 

ש. דבר שקשור לגבי הפאות וכיסוי ראש לאשה, שכתוב כאילו אומרים במסכת סוטה אם אני לא טועה, פרע את ראש האשה

 

הרב: ופרע את ראש האשה כן

 

ש. אז מה, מזה לומדים שהיה לה כיסוי ראש מטפחת?

 

הרב: כן

 

ש. כאילו שאתה מדבר נגד הנשים אומר להן פאות מטפחות, מתווכח איתן אז הם אומרות כאילו, איך לומדים מזה, כאילו מה, איך אפשר לשכנע אשה

 

הרב: "ופרע את ראש האשה" משמע ששיער האשה היה מכוסה והקב"ה אמר שפורעים את ראשה בתורה, וזה מכאן ראיה שהאשה הולכת בכיסוי ראש, והגנאי שלה לאשה שסטתה זה שפורעים את ראשה ומגלים את שערות ראשה, "ופרע את ראש", עכשיו אני אקריא לך את רש"י על המקום ותשמעי מה הוא אומר, בסדר? "ופרע את ראש האשה" סותר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגילוי הראש גנאי להן, וכך מופיע בהלכה וזה נפסק להלכה, וזה מצוה מן התורה, וזה מצוה מן התורה שהאשה חייבת ללכת בכיסוי ראש.

 

ש. רק שאלתי לגבי אם זה פאה אז יכול להיות שגם בפאה ופרע את ראש האשה כאילו זה גם פאה זה כיסוי, זה הכוונה, אני שאלתי

 

הרב: עכשיו השאלה היא אחרת, האם נחשבת פאה לכיסוי ראש או לא, אז רוב הפוסקים אומרים שלא, מעט הפוסקים האשכנזים אומרים שכן, מעט מהספרדים בדור האחרון נוטים לומר שכן, אבל פסק הלכה האחרון לספרדים זה שאסור להם ללכת עם כיסוי ראש פאה, וכך הרב קנייבסקי פסק לבחורה ספרדיה שמתחתנת עם ספרדי, והיא רצתה ללכת עם פאה כמנהג הליטאים שהם למדו שם, כל המפשחה וכו', ואמר לה שמן הדין ספרדיה צריכה ללכת בכיסוי ראש מטפחת, כאמותינו הקדושות, כך לשונו הקדוש והטהור של הרב קנייבסקי, כידוע הוא אשכנזי, אז זה החיוב. אלה שהולכות עם פאה מצד האשכנזים ולא כולם, החרדים יותר הולכים בלי, אבל זה מנהג אבותם בגלל חולשה שהיתה לפני 150 שנה לערך באירופה, ואז הקלו להם מסיבות שלא יהיה יותר גרוע. כמו מספר מנהגים שעשו באירופה שהיה קצת ירידה, אז תיקנו לצורך השעה וזה נשאר. כמובן שכל אשה שתכסה את ראשה יותר טוב מעלתה יותר גדול,ה כמו שידוע מהגמרא, באותה אשה שזכתה לשבעה בנים כהנים גדולים בבית המקדש בזכות שלא ראו כתלי ביתה את שערות ראשה. כן. ויש בזה מעלות גדולות, והשם זכיני ששמתי למספר רב של נשים כיסויי ראש, ורבות הנשים שנפקדו בגין זאת, ורבות הנשים שנתרפאו ממחלות קשות, ואף אשה אחת בשויץ, אם תראי את הסרט בשויץ, שהיתה אשכנזיה ולא נתנו לה גט, ראית את זה? ולא נתנו לה גט במשך חמש שנים, ורצו על הגט מיליון דולר ולא היה לה, שאלה מה לעשות, אמרתי לה שהיא תכסה את הראש בכיסוי ראש, אמרה מה אתה לא רואה שאני מכוסה, אמרתי לה בכיסוי ראש, אבל אנחנו האשכנזיות הולכות עם פאה, אמרתי לה כיסוי ראש, את רוצה, את רוצה בבקשה, היא שמה כיסוי ראש, אחרי חודש שלח לה בעלה את הגט בעשרת אלפים דולר, ועד היום היא עם הכיסוי ראש, היא שאלה אותי עד מתי אני אלך כך, אמרתי לה עד החופה הבאה. וזה סיפור ידוע בשויץ כולם מכירים אותה. אז איך זה עזר? ז"א כיסוי, את תמיד רוצה להגיד, למה את צועקת, אפשר לדבר בנימוס למה לצעוק? רגע, אני רוצה להגיד לכם שיש דבר חדש בשופר, שופר מתקדם תמיד, ועכשיו הוצאנו כיסוי ראש לנשים עם סמל של שופר, בשלשה צבעים, בז' לבן ושחור. מדהים, אם תשימו את הכתר הזה על הראש חבל על הזמן. אבל לא קיפחנו גם את הגברים ועשינו להם גם ציצית עם סמל של שופר. זה מכותנה משהו עולמי. וכיפות בדרך מצ'יינה. עוד מעט יגיעו. כן.

 

 

ש. הרב, גם הזכרת את הענין של נשים שכיסו את הראש וקיבלו ברכה לזרע בר קיימא

 

הרב: כן, ואת רוצה להגיד שאת, כן,

 

ש. לא לא לא, לא באה להגיד שאני כזו, אני רק רוצה ברכה לזרע בר קיימא

 

הרב: זה מה שאמרתי, שאת רוצה גם כן.

 

ש. כן אבל לא בגלל ששמתי כיסוי ראש

 

הרב: ודאי. מה שמך ושם אמך?

 

ש. מרים בת הלן אליה

 

הרב: ה' יזכה אותך לזרע חי וקיים מהרה

 

אמן.

 

הרב: כן, תן לחבדניקית שמה שצועקת בקול רם, תן לה. מעבירים לך את המיקרופון.

 

 

ש. אוקי,

 

הרב: לא לצעוק אבל

 

ש. אני לא צועקת, אני הייתי רוצה להגיד לך לגבי מה שאתה אמרת על נושא הפאות שיש לך מזה לא יודעת מה, הסתייגות מזה. קודם כל לפי מה שאני רואה פה בקהל שלנו היקר, מה שאתה אומר כיסוי ראש, אני הייתי זורקת אותו לפח הזבל, זה דבר ראשון.

 

הרב: למה את קיצונית

 

ש. שרואים שיער בחוץ, פאה

 

הרב: למה את כל הזמן קיצונית?

 

ש. פאה היא מכסה את כל הראש ואתה לא רואה דבר ואתה לא משאיר קליעת שיער שאם אתה יוצא החוצה ואתה מסיר את זה, זה הכל גלוי, זה אני אגיד לך לגבי השיער קיים.

 

הרב: תרשי לי לענות

 

ש. אצל חב"ד גוזרים את השיער ואין לך צ'אנס לראות שאשה תרים את הפאה או כיסוי ראש, אז מפריע לי שאתה מדבר על נושא הפאה בצורה כזאת, כאילו אם הרבי אומר לשים פאה הוא יודע על מה הוא מדבר

 

הרב: שמעתי גם אני יודע למה אני מדבר, עכשיו תקשיבי

 

ש. אתה יכול לראות את כל הקהל שלנו, ולצערי הרב אני חושבת שיש הרבה ליקוי בזה, יש הרבה, ויש הרבה שצריך שיפור בזה

 

הרב: שמעתי, אוכל לדבר?

 

ש. תדבר בשמחה

 

הרב: אה, תודה.

 

ש. אבל מה שאתה אומר זה ממש מכאיב, זה לא נכון.

 

הרב: מה שאת אמרת

 

ש. למה שומרים קוקו, מי ששומר שיער למה

 

הרב: אני יכול לענות? אני יכול לענות?

 

ש. כן

 

הרב: יופי. עכשיו שימי לב, תגידי לי, אשה שמכסה את גופה בבגד צמוד זה כיסוי?

 

ש. לא צנוע

 

הרב: שמעתי, אשה שמכסה את גופה בצבע הגוף.

 

ש. נו מה מה מה מ

 

הרב: מה מה מה מה מה, מה

 

ש. פאה זה לא שיער

 

הרב: מה אני שואל, מה מה

 

ש. פאה זה לא שיער

 

הרב: מה, פאה זה כמו שיער ובגד בצבע הגוף זה כמו הגוף

 

ש. זה לא גוף שלך, זה לא שיער, זה לא שיער. זה שאני רואה פה כובעים פה שרואים שיער זה חמור מאד וקיצוניים וגיהינום יש פה, זה סכנת נפשות.

 

הרב: בום. עכשיו תשמעי, תרגעי אני אסביר. שמעתי, שמעתי,

 

ש. אסור שיראה אפילו שערה אחת ופה הכל חשוף וגלוי,

 

הרב: אסביר לך אסביר, יש פוסקים שאומרים שזה בכלל לא נחשב כיסוי ראש, זה כלום.

 

ש. אז הפוסקים האלה

 

הרב: אאאא.... לא לדבר על פוסקים שחיו מאות שנים לפני הרבי ופסקו את מה שפסקו, הבנת? הזהרי, הזהרי בלשונך, לא לדבר על גדולי הפוסקים, את יכולה להגיד שאת אוחזת מדברי הרבי, אין בעיה, תגידי מה שאת רוצה, אבל אל תשללי את דעתם של גדולי הפוסקים.

 

ש. .... לא שומעים

 

הרב: ראיתי מה אני לא מבין, אשה שמגלה משערות ראשה ודאי שזה חמור, מי אמר שלא? אבל מה הקשר, ואשה שהולכת עם פאת קאסטם זה מצויין. או כמו שלך ארוכה ומפוזרת זה נפלא. את צריכה ללכת גם עם הפאה צנוע, לא צריך ללכת ככה פפפם.

 

ש. לא שומעים

 

הרב: את אומרת, את אומרת, את אומרת, אבל מי שיראה אותך מרחוק יחשוב שאת רווקה. ובפרט שאת צועקת, הוא יגיד זאת נערה. כן. בבקשה.

 

 

ש. כבוד הרב, על הפאות יש פסק דין הלכה שפאה חייבת להיות קצרה צנועה ומוכרת כפאה, רבי מלובביץ' אמר לכולנו לכסות ראש בפאה, לא בקאסטם, חס וחליחלה, קאסטם זה כמו שללבוש בגד שהוא לא צנוע, היום יש בגד לא צנוע וגם פאה שהיא לא צנועה.

 

הרב: נכון  נכון נכון, אבל הרבי אמר, ויש עוד הרבה רבי בעולם, גדולים מהרבי שאמרו לא. יש ויש. והפסק לספרדיות שאסור. נקודה. זהו.

 

ש. יש פסק דין הלכה שכל אשה תלך לפי פסק דין של רב בעלה, אז אם אשה רוצה ללכת עם פאה שתתחתן עם בעל שרבו מתיר פאה, אם התחתנה עם ספרדי אז לא.

 

הרב: יפה יפה, ואם רבו מתיר לו לאכול בכשרות שהיא לא כשרות, אז היא תתחתן עם בעל שמתיר לו רבו לאכול שלא כל כך בכשרות, וככה כל אחד יחפש לו מי שרבו מתיר לו מה שמתיר לו ויהיה על הכיף כיפאק, יפה רעיון טוב.

 

ש. אפשר עכשיו לבקש טובה? יש משחק שילדים מאד אוהבים להלביש ברבי, אפשר במקום זה להכין משחק להלביש כהן הגדול, או שאף אחד לא יכול להכין את זה

 

הרב: מי צריך משחקים בכלל, צריך ללמוד תורה

 

ש. תודה צריכים ללמוד אברכים, לילדים בגיל חמש שש שיהיה להם משחק להלביש כהן הגדול ושיהיה להם משחק לבנות בית מקדש, במקום שהם בונים עיר אמריקאי, לא יודעת מה, שיבנו משהו קדוש.

 

הרב: איפה מוכרים את זה, בעמנואל?

 

ש. אז אני מבקשת תכינו את זה

 

הרב: אבל מי יכין משחקים ברבית, מי זה ברבית? אני לא שמעתי בבני ברק ברבית, רק בעמנואל. כן, עוד שאלה. יחביבי, יש פה קהל חם חבל על הזמן, אני עוד מעט מוריד את המעיל. כן, בבקשה יש לו שאלה שם.

 

 

ש. למה כל השנים שום רב לא הצליח להקים את המדינה רק ראשי הציונות?

 

הרב: להקים את המדינה, מה יש להקים פה?

 

ש. עשרות אלפי שנים היינו בגלות, רק עד לפני שישים שנה שהגיעו ראשי הציונות והביאו את כולם ארצה, ואנחנו רואים שהם בעצם אלו שהקימו את הארץ ולא כל הרבנים וסיפורים

 

הרב: הארץ לא צריכה לקום היא קיימת כל הזמן, לא הקימו שום דבר, עשו חורבן גדול שאין כדוגמתו ליהדות שהגיעה מן הגולה, אם אנחנו לא היינו עושים את עולם התשובה עם כל אלה שעוסיקם בזה לא היתה חס ושלום תקומה לישראל כי כולם הלכו והתדרדרו, וראשי הציונות גם הדתיים לא מצליחים לשמור על הציבור שלהם שיהיה נאמן לתורה, אולי למדינה כן, אבל לתורה לא כל כך והנשירה שמה גדולה מאד, ודווקא אלה שמחזירים בתשובה את החילונים הופכים אותם להיות חרדים אפילו ממנהיגי הציונות הדתית. תהיה בריא. מה שלא עשתה המדינה בשישים עשתה התשובה בשלשים.

 

ש. בכל אופן למה שום רב לא הצליח להעלות אותם לארץ ישראל, רק ראשי הציונים

 

הרב: להעלות? להעלות? מה זה להעלות, מי העלה אותם?

 

ש. להגיע לארץ ישראל מתימן, מפרס, מאירופה מהכל

 

הרב: מתימן באו עוד לפני הציונים, על מה אתה מדבר, 110 אנחנו פה, לפני כולם, לפני ביל"ו הרוסים

 

ש. לא כולם רק חלק

 

הרב: חלק, ומי עלו כולם, חלק גם כן

 

ש. מלפני שישים שנה התחילו להגיע פה לארץ ליישב ביצות

 

הרב: חצי מהעם היהודי נמצא עדיין בחוץ אם אתה לא יודע

 

ש. אבל יש המון שנמצאים פה ויבשו ביצות, אף אחד לא הצליח לייבש ביצות

 

הרב: אבל הראשונים שהגיעו היו התימנים, איפה זה כתוב בהיסטוריה של הציונים, החביאו את התימנים. כמה בילו בילו היו חצי שנה פה רוסים וחזרו בחזרה, כי החום הפריע להם, את התימנים הביאו בשביל לעבוד את הארץ אח"כ הציונים, מישהו הזכיר אותם? כל הספרדים מתוך ספר של 400 עמוד תשע עמודים שהיה כדאי גם שלא היו כתובים עליהם, מתוך 400 עמודים! הבנת עיוני? יש לי עוד מה להגיד אבל לא עכשיו. תהיה בריא. שאלה נוספת, אל תרגיזו אותי. כן, תן לבחור פה שורה שניה.

 

ש. כבוד הרב, אני בתפילת שמונה עשרה מברך "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", אני אגיד לרב את האמת, אני מפחד, אני מפחד מאחרית הימים מה שהולך לקרות, איך אני מרגיש מושלם עם הברכה הזאת, אני קשה לי לברך את זה.

 

הרב: קודם כל אל תפחד, התחלת לגדל זקן אני רואה שהוא מתפשט כאן מתחת לשפה התחתונה שלך, אני מאמין שהוא יתרחב על כל הפנים אז אתה כבר בכיוון הנכון. אבל דבר נוסף, אל תפחד, תעשה תשובה ואין לך מה לפחד, הפוך, אם תעשה תשובה תצפה כבר, למה - כי אתה תקבל שכר מיד. למה לחכות, אתה מבין, שיעבור העולם ואתה לא תזכה לראות את מה שעתיד להיות לעם ישראל, כל הטובות המובטחות. את הייסורים כבר עברנו, אמנם עוד מעט יהיה עת צרה ליעקב וממנה ייוושע, אחרי זה זה רק ההבטחות הטובות, אז למה לא כדאי לחכות?

 

ש. כן, אבל עדיין אני לא בטוח, אני מפחד, אני לא סומך עלי

 

הרב: במה? במה אתה, מה תעשה תשובה, מה הבעיה, קבל עליך עול מלכות שמים שלום, מה יש לשמור שבת לנוח, לאכול פיצוחים זה הבעיה שלך, מה להניח תפילין

 

ש. עדיין אני לא בכזאת רמה בכל זאת

 

הרב: רמה, בן כמה אתה?

 

ש. 18

 

הרב: אתה עברת גיל 13 מזמן, אתה לא צריך להיות צדיק, אתה צריך רק לקיים תורה ומצוות וזה הכל

 

ש. בטוח שככה אני אעבור את האחרית הימים

 

הרב: ככה אני עובר, גם אתה תעבור

 

ש. טוב תודה רבה

 

הרב: בא תקח ציצית עם שופר, בא

 

ש. יש לי ציצית

 

הרב: שלי שלי, עם שופר, בא. תברך שהחיינו

 

ש. יש לי כבוד הרב

 

הרב: אבל על בגד חדש מברכים שהחיינו, זה לא משנה אם יש, אם קנית עוד חולצה חדשה גם מברכים

 

ש. ברכת שהחיינו

 

הרב: אמן.

 

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש עם סמל שופר? אבל לשים על הראש, לא לשים בארון. זה תרומה של ר' יונה זכותו תגן עליכם.

כן, רבותי עוד שאלה אחת, תן לו שם בפינה

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רבי יעקב יוסף אמר על הרב מאיר דוד בן יחזקאל כהנא שהוא ספר תורה מהלך וכל דבריו מקובלים כספר תורה מהלך, והרב מאיר כהנא הסביר ואמר, שאעפ"י שמייסדי המדינה היו פורקי עול חלקם והיו מכעיסים בעבירות, וכמובן שאין להם זכות כמי שמחטיא ומי שעושה עבירות כמובן, אבל המהלך של שיבת עם ישראל לציון והקמת פה שלטון עצמאי של יהודים זה מהלך אלהי וכל מי שבכיוון של הסאטמרים והנטורי קרתא וכל השריפים אז אומרים שזה מהלך של בל דבר וזה כוחות השטן וכל זה, ועושים מזה ליצנות וצחוק, ולועגים לדבר הזה, אז הוא אמר בספרו שזה בועטים במעשי ה' וכפויי טובה, והרב בעצמו היה חוגג את שיבת עם ישראל לארצו ושמח בזה שמחה גדול,ה ואמר שזה הוכחה מעשית לגאולה עצמה שעם ישראל פה בונה את הארץ ומחזיר עטרה ליושנה כמובן

 

הרב: טוב, שמענו ואני לא מסכים, ואני אומר לך שהקב"ה לא שותף למעשים שהם נגד תורתו, הוא גם לא מגלגל זכות ע"י חייב, הוא רק מגלגל זכות ע"י זכאי, ולכן הוא הוציא את ישראל ממצרים ע"י משה ואהרן ולא ע"י דתן ואבירם וכן על זה הדרך. אז נא לא ל טעות, מה הקב"ה עושה זה ענינו, אבל ידו לא בזה שיקימו מדינה נגדו ויגידו חוקים כנגד תורתו. זה ודאי שלא. מה יצא ממה שהתכוונו הרשעים לעשות, זה בדיוק כמו שהתכוון המן להרוג את היהודים ובסוף "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", זה אפשרות, אבל לא שה' נתן יד בשביל שיקימו את המלכות שתרים יד כנגד תורתו.

 

ש. לא חייבת לנצח, אבל אתה רואה שעם ישראל חוזר למקורות

 

הרב: זה לא בזכותם, זה נגד רצונם ועל אפם וחמתם. והם מנסים לעשות הכל לעכב זאת. ואנחנו  משתדלים לעשות אחרת.

טוב, אני רק לסיום רבותי, אני מודה לכם, אתם נפלאים, אני רוצה לחלק לכם ספרים שתרמו לי במיוחד בשביל לזכות את הרבים, ספר שערי תשובה של רבינו יונה חשוב מאד, מי שמוכן ללמוד חצי שעה בכל יום במשך חודש ימים, יקבל ספר חינם וילמד חצי שעה חודש ימים ויהיה זה לזכות עם ישראל כולם לשמירתם ולרפואתם. אז מי שמעוניין יוכל להרים, גם גברים גם נשים, מי שירים את ידו, רגע לא לבוא, אני בא אליכם, לא לבוא, יהיה בסדר נחלק ויהיה בסדר טוב? ילדים טובים. טוב.

אנא אנא אנא עבדא דקודשא בריך הוא....

תודה לתושבי עמנואל, ברוכים תהיו לה', ה' ימלא משאלות ליבכם לטובה, תזכו לכל טובה וברכה, וה' יסייע אתכם במעשי ידיכם.