אופקים - זה לא הגיוני!

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם,

ואנחנו ניצבים כמה ימים לפני ראש השנה,

שנעמוד לפני הקדוש ברוך הוא ליום הדין.

בואו נראה

מה הייתה האזהרה העיקרית של משה רבנו לישראל.

קיבלנו תורה ומצוות,

רמח מצוות עשה ושסה מצוות לא תעשה.

ומה הייתה האזהרה העיקרית

של משה רבנו?

שימו לב, יהודים עיקרים,

כמה פסוקים אני רק אומר לכם בעניין האזהרה,

ותכף נבין מה היא נוגעת אלינו גם בדורנו.

יש דבר אחד מסוים שעליו חזר משה רבנו בלי הרף,

ומה הוא?

רבי ירוחם,

זכר צדיק לברכה, אומר שהאזהרה העיקרית היתה

שלא יתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם.

מייד עם ירידתו של משה רבנו מהר-סיני הזהיר את עם ישראל,

כמובן, בספר שמות כג,

לא תשתחווה לאלוהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם,

כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבותיהם.

ושוב, בסיום אותו עניין,

לא תכרות להם ולאלוהיהם ברית,

לא ישבו בארצך, פן יחתיהו אותך לי,

כי תעבוד את אלוהיהם, כי יהיה לך למוקש.

כשמשה עולה להר לקבל את הלוחות השניים,

חוזרת האזהרה בספר שמות ל״ד.

הישמן לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה,

ופן יהיה למוקש בקרבך.

ומה יקרה אם יכרתו ברית?

פן תכרות ברית ליושב הארץ,

וזנו אחרי אלוהיהם,

וזבחו לאלוהיהם,

וקרא לך ואכלת מזבחו.

ואז מה יקרה?

ולקחת מבנותיו לבניך,

וזנו בנותיו אחרי אלוהיהן,

ויזנו את בניך אחרי אלוהיהן.

ושוב,

לפני הכניסה לארץ חוזר משה ומזהיר,

ספר במדבר ל״ג,

דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם,

כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען,

והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם,

ואיבדתם את כל משכיותם ואת כל צלמי מסכותם.

תאבדו, ואת כל במותם תשמידו.

ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם,

והיה אשר תותירו מהם,

לסיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם,

וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה.

בסוף פרשת בית חנן,

דברים זן,

חזר משה והזהירם,

כי הביאך אדוני אלוהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה,

אחריהם תחרים אותם,

לא תכרות להם ברית ולא תחונם.

ובסוף פרשת ראה, בפרק יב,

הישמר לך פן תנקש אחריהם,

אחרי שעמדם מפניך,

ופן תדרוש לאלוהיהם לאמור.

איך יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם,

ואעשה כן גם אני.

ושוב בפרשת שופטים, בפרק יח,

כי אתה בעל הארץ,

אשר אדוני אלוהיך נותן לך,

לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם.

ובסוף אותה פרשה,

בפרק ל',

כי אחריהם תחרימם,

למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם,

אשר עשו לאלוהיהם מחטאתם לאדוני אלוהיכם.

וכל האזהרות האלה לא הספיקו להם,

כשאנחנו מוצאים שבסוף הארבעים שנה הכניס אותם משה רבנו בברית

בעלה ובשבועה על עניין זה.

אתם ניצבים היום כולכם לפני אדוני אלוהיכם,

ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושוטריכם.

כל איש ישראל,

תפיכם, נשיכם וגירך אשר בקרב מחניך,

מחוטב עציך עד שואב מימיך,

לעברך בברית אדוני אלוהיך ובעלתו,

אשר אדוני אלוהיך כורת עמך היום,

ולא אתכם לבדכם, אנוכי כורת את הברית הזאת ואת העלה הזאת,

כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני אדוני אלוהינו,

ואת אשר איננו פה עמנו היום.

ורש״י אומר,

ואף אם דורות עתידים להיות הכניס אותם בברית ובעלה,

עלה זה לשון קללה,

כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגויים אשר עברתם.

רש״י מפרש,

לפי שראיתם עבודת כוכבים,

ושמא השיע לב אחד מכם אותו ללכת אחריהם.

ותראו את שיקוציהם ואת גילוליהם,

איך הם נקראים?

שקצים, גללים,

עץ ואבן, כסף וזהב אשר עמהם,

פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט,

אשר לבבו פונה היום מעם אדוני אלוהינו,

ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם,

פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה.

ופרש רש״י, לפיכך

אני צריך להשביעכם.

וכל זה פלא עצום.

כמה אזהרות שמענו פה שלא להתערב בגויים, לא ללמוד מעשיהם, לא לחקותם,

ולדאוג להרוס ולשבר את מצבותם.

בקיצור, לא לחונן כלל וכלל ולא להשאיר אותם בארץ.

תודה רבה.

ולהוריש אותם מן הארץ.

וזה פלא עצום, כמה פעמים צריך להסביר לדור דעה,

דור המדבר שראה את כל הניסים והנפלאות שנעשו במצרים,

קריעת ים סוף,

ושם ראתה שפחה

על הים אשל ראה יחזקאל בן בוזי הנביא מימיו,

והרגישו אמונה חושית

בלבם עד שהיו מסוגלים לומר זה אלי ואנביהו.

כמצביעים באצבע.

ונפתחו בפניהם שבעה תרקיעים,

וראו כי ה' הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ, מתחת אין עוד.

והלכו במדבר ארבעים שנה מוקפים בשבעה ענני כבוד,

אכלו מן שמלאכי השרת ניזונים ממנו.

אלה צריך להזהיר אותם בברית ובהלה בשבועה,

שלא ילמדו ממעשי הגויים.

הרי אותם אלילים היו מאוסים קשקצים,

כמו שפרש רשי על ותראו את שיקוציהם,

שהיו מוסרחים ומאוסים כגלל,

כפי שפרש רשי על המלים ואת גילוליהם.

העבודה הזרה של פעור היתה גובלת בשיגעון,

כמו שרשי מפרש בסוף פרשת בלק על הפסוק, ויצמד ישראל לבעל פעור

על שם שפוערים לפניו פי הטבעת ומוציאים רעי.

זו היתה עבודתו.

ועל זה צריך להזהיר ולהשביע את דור המדבר,

שלא ילמדו ממעשיהם.

אם היו מסבירים לנו את זה, לכאורה היינו מבינים את זה מייד.

אבל אנחנו נראה שאנחנו לא מבינים שום דבר.

ודור המדבר היה צריך כל כך הרבה אזהרות,

וגם לא עמדו בזה.

וצריך היה ברית ועלה ושבועה.

והנורא ביותר,

שאחרי כל האזהרות והעלות והשבועות

אנחנו מוצאים בפרשת וילך בדברים ל״א,

ויאמר אדוני אל משה,

הנך שוכב עם אבותיך,

וקם העם הזה,

וזנה אחרי אלוהי ניכר הארץ,

אשר הובא שם בקרבו,

בעזבני והפר את בריתי אשר קראתי אתו.

איך ייתכן, אחרי כל הנפלאות שעשה עמהם ה',

אחרי כל כך הרבה אזהרות,

שהתרחקו מהגויים ממעשיהם,

ועדיין הקדוש-ברוך-הוא מודיע למשה, טרם מותו,

שהעם הזה יזנה אחרי אלוהי ניכר,

שהוא יבוא שם בקרבו ויעזוב את השם ויאפר את הברית שקראתי אתו.

מביא רבנו ירוחם,

זכותו תגן עלינו, אמן, בשם הגאון מבינה.

ישנם שני מיני יצר רע.

יש יצר רע מבפנים,

ויש יצר רע מבחוץ.

עצם העובדה

שהתורה לא הרבתה להזהיר מפני יצר הרע הצפון בפנים כפי שהרביתה להזהיר מפני היצר הרע שמבחוץ,

זה מוכיח שיצר הרע שמבפנים,

כל כמה שכוחו גדול,

הוא כאין וכאפס

לעומת יצר הרע שמבחוץ.

למה?

כשאדם רואה בעיניו הנהגה מסוימת,

תהיה הנהגה זו רחוקה מעיניו בתכלית הריחוק.

אף-על-פי-כן,

הרושם הוא כל כך אדיר,

שאין כמעט אפשרות לבולמו.

הרושם של אותה ראייה כל כך גדול,

שנשתל שורש חזק בלבו,

באותו שורש עלול כבר להצמיח הרבה חטאים, אם לא ישרשו אחריו.

הכוונה לעקור אותו מן השורש.

אני חוזר על הדברים.

כשאדם רואה בעיניו הנהגה מסוימת של זמרים פסולים

שמופיעים בהופעות של גויים ושרים שירים של גויים,

במקצבים של רוק-נרול, של פופ, של ג'אז, של דאנס,

של טראנס, של ראפ, של רגאי,

שאולי לחלק מכם המושגים האלה זרים,

אבל אלה שמבקרים במועדונים, לצערנו הרב, יודעים בדיוק על מה אני מדבר.

ויש היום זמרים עם כיפה על הראש,

כמעט לאף אחד אין זקן, כמובן,

והם שרים את השירים בסגנון הזה של הכושי מאפריקה,

ומלבישים על זה מילות קודש,

ומופיעים בהופעה של גויים

עם תזמורות גדולות,

עם עשן,

עם זיקוקים,

עם אורות צבעוניים מתחלפים,

רוקדים כמו נחש, קופצים כמו תיש, לפעמים כמו עז,

ושרים שירים שלכאורה נקראים זמר חסידי או שירי קודש.

אפילו תפילות

ומשניות

ופסוקים שזה אסור.

כל זה הם שרים בשביל לעשות כסף,

ואך ורק כסף,

בשביל כבוד

ורק כבוד,

ובשביל אהדה

וקשר עם הרבה נשים.

ולחלקם יש גם פייסבוק,

שהם עונים למעריצות.

ואלה זמרי הזמר החסידי, במירכאות.

ונעמוד על הדברים יותר.

אבל שימו לב מה כתוב.

כשאדם רואה בעיניו הנהגה מסוימת,

תהיה הנהגה זו רחוקה בעיניו בתכלית הריחוק.

אף-על-פי-כן, הרושם הוא כל כך אדיר

שאין כמעט אפשרות לבולמו.

הרושם של אותה ראייה כל כך גדול שנשתל שורש חזק בלבו,

ואותו השורש עלול כבר להצמיח הרבה חטאים

אם לא ישרשו אחריו.

לכן צריך כל כך הרבה אזהרות וכריתת ברית ואלה, ושבועה

וכולי היי ואולי.

וכל זה, עם כל המאמצים של התורה, והקדוש-ברוך-הוא ומשה רבנו,

וכל זה ואולי.

איך קוראים ליצר הרשי מבחוץ בלשוננו?

חיקוי.

אנחנו חקיינים,

מחקים את אלה שאנחנו רואים.

תאוות החיקוי היא איומה,

ומייד מתעוררת בלבו של אדם השאיפה לחיקוי.

כל אחד שרואה אחד שהולך עם חולצה יפה מיוחדת, עם צווארון עומד,

הוא כבר שואל מאיפה קנית את זה.

אשה רואה את חברתה הולכת עם משהו מיוחד,

היא מייד מבררת את זה.

אחד עשה ג'ל בראש והעמיד את הסערות,

אז הרבה אחריו מעמידים את הסערות.

אחד עשה חור באוזן ותקע שם עגיל,

הרבה תקעו אחריו.

אחד עשה כתובת קעקע, רבים באו אחריו.

וכן, על זה הדרך.

אחד אומר שהוא הולך להופעה,

רבים משתרכים אחריו.

וככה זה הולך ומתפרס

ומשתקע ושוקע בתוך האנשים,

ובלשון הידועה קוראים לזה מודה.

מודה.

ואנשים הולכים לפי צו האופנה, קוראים לזה.

צו האופנה.

יש פרשת צו בתורה,

אף אחד לא מקיים,

אבל צו האופנה,

כולם צריכים לקיים, אם לא, הוא לא עומד

בצו האופנה.

מודה, אופנה.

למה נקרא שמה אופנה?

כיוון שזה כמו אופן

שכל שלושה חודשים מתגלגל ומחליפים את המלתחה,

כי אתה לא יכול להישאר עם אותם דברים כל הזמן. יש אופנה.

אותו הפסוק

בפרשת מסעש הזכרנו שמזהירה התורה, ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם,

והיה אשר תותירו מהם,

אותם המעט שתשאירו יהיו לכם לסיקים בעיניכם ולצנינים בצדיכם,

וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה.

מפרש רשי

שהמעט מהגויים שתותירו יהיו לכם לרעה,

לסיקים בעיניכם זה להתעדות המנקרות את העיניים,

ולצנינים זה מלשון משוכת קוצים ששוחחת אתכם לסגור ולכלוא אתכם.

אתכם

מאין יוצא ובא.

זאת אומרת, ההשפעה היא כל כך גדולה,

שדברים שהיו בעיניהם עד עכשיו מנוגדים לשכל,

מאוסים כשקצים וגללים,

יתחילו הם בעצמם לעשותם.

זאת אומרת,

גם דבר שאתה בהתחלה דוחה אותו ואתה אומר, זה לא הגיוני, בואנה,

זה מגעיל.

איך עושים דבר כזה?

סופם מבטיחה תורה שהם יעשו כמותם.

בהם ינקרו את עיניהם כמו ביתדות,

כי השוחד יעוור עיני חכמים,

עד שיראה להם שאותן עבודות זרות הן ישרות והגיוניות, רחמנא לצלן,

ויצליחו להקיף אותם כאילו בגדר של קוצים,

שלא יוכלו להשתחרר מאותה השפעה.

ובהרמב״ן הדברים מפורשים יותר.

אבל הכוונה לסיקים בעיניכם,

כמו השוחד שיעוור פיקחים,

כי ינקרו עיניכם להטעות אתכם,

ולא תראו ולא תבינו,

וילמדו אתכם בכל תועבותיהם.

לא תראו ולא תבינו איך נהפך שכלכם הישר למעוות.

זה הכוח של התאווה שנקראת חיקוי.

חיקוי.

התורה מסיימת את אותה פרשה במלים,

בהיה,

כאשר דימיתי לעשות להם,

אעשה לכם.

השם ירחם. הקדוש-ברוך-הוא אומר,

אם אתם תידבקו במעשיהם של הגויים,

ואתם תעשו כמעשיהם,

אם אתם תחקו את הגויים,

מה שאני דימיתי לעשות להם עונש,

אני אעשה לכם בדיוק אותו דבר.

אתם יודעים מה זה כשהקדוש-ברוך-הוא שופך את חמתו על הגויים? אתם שומעים רק בשנה האחרונה איזה אסונות הקדוש-ברוך-הוא הביא על הגויים,

איזה סופות אוריקן,

איזה הרים מעשנים,

איזה בולענים שנפערים,

איזה שרפות,

איזה רעידות אדמה,

איזה שיטפונות,

איזה חום לא הגיוני.

כל מיני מרעין בישין זה אפס וכלום

ממה שהקדוש-ברוך-הוא רומז. הוא אומר, אם תלכו ככל הגויים ותידמו להם,

מה שדימיתי לעשות להם, אני אעשה לכם, נחמנא לצלן.

וכותב אספורנו, כי תזנו אחרי אלוהיהם,

אומר אספורנו, בלי ספק,

ברור שתזנו אחרי אלוהיהם,

כי אם תשאירו אותם בקרבכם, אפילו תותירו מעט מהם,

המעט יהיה לו כוח להשפיע עליכם.

תראו, יש זמרים מטורפים בכל העולם.

מספרם, אפסי לעומת האוכלוסייה.

אבל מי מניע את כל העולם?

המוזיקה שלהם.

ובכל הבתים שומעים מוזיקה.

גם בישראל שומעים מוזיקה.

השאלה היא איזה מוזיקה

ואיזה מותר בכלל

ומתי מותר בכלל.

אבל הם שולטים בחייהם של האנשים באנושות,

הזמרים.

וכמה שיש יותר מטורפים,

מחקים אותם יותר.

כי מי שהוא לא ברוטלי,

הוא לא מצליח להבקיע.

מי שומע היום שירים

של אורי שבח?

זוכרים שהיה פעם זמר כזה?

היו שר שירים יפים, נעימים.

מישהו היום שר את זה? יש אנשים שלא מכירים בכלל את השם הזה.

היום זה הכול טראנס,

רוקנלול,

פופ,

ראפ,

קצבי,

חזק,

תגא דומבה, תגא דומבה, תגא דומבה.

לא, זה לא הקצב, זה קצב תימני.

יש קצב, חבל על הזמן, טראנס.

אתם רוצים לשמוע טראנס?

אז בואו תראו עכשיו

איך אומרים סליחות ב-2010 על-ידי חזן

בשם בנימין דנישמן,

שמופיע בקהילות גדולות בעולם.

טראנס,

סליחות.

סליחות.

איך זה?

מתאים לראש השנה, לא?

ביום כיפור להתחיל ככה את התפילה על הבוקר? כולם קמים.

אבל אחרי זה יקבלו גיהינום.

בשנה הבאה, בצליחות, יזמינו אתכם למועדונים.

מי שרוצה להגיד סליחות, מוזמן למועדון,

לדיסקוטק. מי צריך בית-כנסת?

את הדיסקוטק מכניסים היום לבית-כנסת.

אז בשביל מה צריך להכניס את הדיסקוטק לבית-כנסת?

אלה מה בית-כנסת, תלכו ישר לדיסקוטק.

אין גבול לשיגעון.

רוב המוזיקה היום היא כזאת, בלי שתרגישו,

ברוק אנד רול.

אתם שמעתם פעם את השירים, משיח, משיח, משיח, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי.

מכירים את זה?

איך אפשר להכניס את זה?

נו?

יפה.

אתם יודעים.

ככה קוראים למשיח?

מוישה, מוישה, מוישה,

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי.

זה ממש עיר מדהים.

זה נותן כבוד מאוד למשיח.

נכון?

אם היה נכנס לפה אחד מהרבנים החשובים, היו קוראים לו בשמו ככה?

חיים, חיים, חיים, חיים. אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי.

ובאיזה קצב זה? רוק אנד רול

של הגויים מאפריקה.

המשיח, יקבלו אותו עם טאםטאם.

אז אומרת לנו התורה, תיזהרו מהגויים,

אתם תתערבו בהם ותלמדו מעשיהם,

ואני אעניש אתכם כמו שאני מעניש אותם. תיזהרו לכם. תיזהרו לכם.

והיום בכל הבתים, רחמנא לצלן, שומעים את השירים של הזמרים הפסולים.

מי לא שומע?

שווקה,

מרדכי בן דוד,

פריד יידל.

מי לא שומע? חיים ישראל,

מדת טאסא, יניב בן משיח ועוד.

מי לא שומע?

שומעים.

יש להם שירים יפים,

מנגינות יפהפיות,

אבל ברובם של גויים.

אבל זה לא מספיק.

גם הזמרים בעצמם פסולים.

למה?

כי הם מופיעים בתערובת של אנשים ונשים נגד התורה וגדולי התורה,

ובמרד ובמעל הם הולכים דווקא ונגד.

שמעתם?

דווקא ונגד.

הם יודעים שזה אסור והם מצפצפים על כולם.

אם יש מורדים כאלה, אפשר לשמוע אותם?

אם אתם יודעים שיש חזן

שמורד בקדוש-ברוך-הוא,

אפשר לשים אותו שליח ציבור?

חזן, שמורד בקדוש-ברוך-הוא, אומר, לא שומע לתורה.

חזן צריך להיות הגון,

צריך להיות ירא שמים,

בתור ריקן מעבירות,

צריך להיות נשוי.

יש הרבה דברים שצריכים להיות בקריטריון של חזן.

וגם עוד דבר אחד שלא שמים לב כל כך,

שאם הוא מסלסל בקולו או משמיע את קולו לציבור ולא

מחזן לכבוד השם יתברך,

הקדוש-ברוך-הוא אומר, הוא שנואי בעיניי,

תעיפו אותו מהתיבה.

זה הלכה בשולחן ערוך

ומי שלא עושה כן תפילותיו לא עולות,

כל הציבור,

והם גם ייתנו עונש על כך.

חזן צריך להיות ירא שמיים שהוא נציג,

שליח של כל הציבור,

להעביר את התפילות שלהם.

זה לא הופעה.

זה לא הוא יגיד מכם ויסלסל ויסלסל והראש שלו במכם

ומה חושבים עליו כרגע.

זה בשביל להעביר את התפילה לקדוש ברוך הוא.

כמו שפעם הסבא שלכם היה מתפלל והיה מוריד דמעות כשהיה מתפלל,

כשהיה מתכוון לבורא יתברך וכשהיה מגיע לקטע מסוים,

כשיש מקום שם להרגיש את הדברים, היה בוכה?

שומעים את זה בקולו?

אבל היום, רחמנא ליצלן, אנחנו נמצאים בדור

שהזמרים הם כמו הגויים בדיוק. תוציאו את המלים שלהם,

תסתכלו על ההופעה

בלי קול,

ותראו הופעה של גוי.

מי אומר שזה כמו של גוי?

הגויים אומרים שזה כמו של גוי.

אתם רוצים לראות? הביאו אותי בערוץ-10 בקטע מסוים,

שם אותי בערוץ-10,

כיוון שאני יוצא כבר חודש וחצי נגד הזמרים הפסולים,

חודש וחצי נדבר כל הרצאה

על הזמרים הפסולים,

על-פי הוראת הרבנים ועל-פי פסקם,

ובאתר שופר יש את כל הפסקים של כולם,

וביומים הקרובים אני מקווה שייצא פסק אחרון סופי, שכבר יבהיר לכולם הכול בכול מכול-כול,

שכל מה שאמרתי זה בדיוק מה שההלכה אומרת וגדולי הרבנים.

אבל בואו תראו, אפילו הציבור החילוני מבין שזה הופעות של גויים.

בבקשה.

עוד לא מוכנים?

תהיו זריזים?

זה מראה שהם יהודים.

ערוץ-10.

עוד לא? אז אני ממשיך.

אותו פסוק שאמרנו,

אז ככה,

משה רבנו כרת עמהם ברית בעלה ובשבועה ואמר להם, פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה,

ומפרש רשי,

לפיכך אני צריך להשביעכם.

והרמב״ן מעיר על דבריו,

ויפה פירש,

מה הטעם לומר אני צריך להביאכם בעלה ובשבועה עתה בברית הזאת מיראתי?

אולי נפתה לב קצתכם לשיקוצי מצרים כאשר עשיתם בעגל.

מעידה התורה שחטא העגל נוצר מפני שראו עבודה זרה דומה במצרים, תראו מה זה מראית העין.

או לשיקוצי עמון ומואב אשר ראיתם בדרך

כשהיה לכם בבעל פעור,

אותה עבודה זרה של פעור שגובלת בשיגעון,

שעושים גדולים על העבודה הזרה,

על האלוהים שלהם.

זה גובל בשיגעון,

אבל כוח החיקוי גורם שגם ישראל עשו כן.

זה מעוור את עיניהם ומסמא את שכלם,

וזה עלול למעשים החורגים מגדר השכל.

ואמר, פן יש בכם אשר לבבו פונה היום

על הנפתה כבר לעבודה זרה,

או פן יש בכם שורש רע שיפרה וישגה,

ובימים הבאים יוציא פרחים רעים ויצמיח מרורות,

וזה על אשר עינינו פה עמנו היום.

כי האב הוא השורש,

והבן הוא נצר, משורשיו יפרה.

והזכיר את השורש לומר כי הוא יכול להביא באלה גם את הדורות הבאים.

אז ההורים קיבלו גם את האלה על הבאים אחריהם.

והיה קשה לרמב״ן, איך אפשר לכרות ברית עם כל הדורות העתידיים להיוולד?

עונה הרמב״ן שהשורש אשר ממנו יצמחו לפניו היום,

והוא בברית ובאלה הזאת,

ואמר פורה ראש,

כי משורש מתוק לא יצא מר.

התורה מגלה לנו בכוחות הנפש

שאפילו דור המדבר, כיוון שראו את שיקוציהם,

לא ייתכן שאותה ראייה לא תעשה רושם.

והוזקקו כבר לכריתת ברית

לאלה ולשבועה,

ולהכניס בברית את כל הדורות העתידיים להיוולד,

כי אף אם אדם לא נפטה כבר לעבודה זרה,

סוף-סוף השורש יישא פרי ויתגלה בדורות המאוחרים.

זה כוחו של היצר הרע מבחוץ,

שזה תאוות החיקוי שכולם נגועים בה.

יש כאלה שמנצלים את תאוות החיקוי לחכות

ולקנות

בטובים,

בצדיקים.

קנאת סופרים תרבה חוכמה.

יש כאלה שלוקחים את החיקוי לפסולים והמשוקצים והמתועבים ונדבקים מהם.

כמובן,

בשביל שהשיקוץ

יעבור שמים עליו, רחמנא ליצלן, פסוקים,

או אומרים שזו הכוונה לקרב רחוקים,

או שאומרים שזה בשביל שמחה, לשמח את האנשים

בכל מיני תירוצים מגוחכים

שלא דיברה התורה מהם כלל וכלל.

ואפילו המושחת שווקה,

שמופיע בתערובת אנשים ונשים בלא בושה ומקפיד שזה יהיה במעורב,

ושישבו אנשים ונשים יחדיו,

גם הוא יש לו מה להגיד.

הוא אומר שכל מה שהוא עושה, לקיים את הפסוק

תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב.

לכן הוא משמח בעריות את כולם,

ומכניס אותם לגיהינום.

מיד ליד לא תינקה רע המדינה של גיהינום,

ולפני ראש השנה כולנו מאחלים לו שתהיה שנה רעה לו.

אדם שמחטיא את הרבים אין לו חלק לעולם הבא,

ולא עוד שאין לו חלק לעולם הבא הוא לא מצטרף למניין

והוא נקרא רשע,

ואסור להסתכל אפילו בתמונה שלו ולא להיכנס לארבע עמותיו,

כמו שפסק הרב בן-ציון מוצפי.

זאת אומרת, הוא והדומים לו האחרים,

כולם באותו כלל של מחטיאי הרבים.

וגם אלה שמוכרים את הדיסקים שלהם הם מחטיאי רבים באותו כלל.

ומי שמשמיעים ברדיו את השירים שלהם הם בכלל מחטיאי הרבים

ודינם שווה להם.

ולצערנו הרב, פסתה המספחת בכל עם ישראל,

והרבה נלכדים בשחיטותם,

ונופלים ברשת שהם טומנים להם.

הם עושים את הכסף והולכים הביתה,

והציבור נשאר מלא עבירות.

והקדוש-ברוך-הוא אמר,

מה שדימיתי לעשות לגויים,

רחמנא לצלן, אעשה לכם.

וכל זה בעוונם של היחידים האלה.

איזה עבודות זאת?

תיכף אני אגיד לכם, בסדר?

הרמב״ם אומר, תשמעו מה אומר הרמב״ם,

אבל לפני כן אני אראה לכם

ערוץ-10, מה הראה לצופים.

מסעיר את האינטרנט החרדי.

האם הרב אמנון יצחק שוקל הסבה לקריירה מוזיקלית?

מנה טאסה יש לו שיר בראפ,

כמו כושין,

טקק, טקק, טקק, טקק, טקק, טקק, טקק, טקק, טקק, טקק, טקק,

עם דברי תורה.

מה אתה אומר אם אני אשיר?

בוא ידבר מעשה על בני ישראל לעמות.

בוא ידבר, בוא ידבר, בוא ידבר מעשה על בני ישראל לעמות.

מה אתה אומר?

טקק, טק, טקק, טקק, טקק, אה, נחמד לך, כבר אתה מתייאש.

רגע, רגע, חושבים.

עזוב, עזוב, זה...

ככה הם שרים, הם שרים פסוקים ככה, זה פסוקים, מה שהם אומרים זה פסוקים.

כן, מה קרה עכשיו?

טוב, עד שזה יעזור.

הרמב״ם מתבטא על הכוח הזה בדרך בריאתו של אדם,

והוא אומר ככה,

הרמב״ם, כשם שהיה רופא בכוחות הגוף,

כך הוא היה רופא בכוחות הנפש,

והוא ידע שאין עצה ותחבולה נגד יצר הרעש שמבחוץ,

נגד כוח החיקוי.

מה הוא פסק, הרמב״ם?

רק לברוח ממנו,

מפני שהשפעתו כל כך עצומה,

שכמעט אין דרך להילחם בו

פנים אל פנים.

העוצמה של יצר הרעשי מבחוץ

כל כך אדירה,

שלא שייך להתמודד אתו באופן ישיר.

מדוע זה כך?

אין לנו תפיסה,

אבל זה כוח החיקוי שמוטבע בטבע בריאתו של כל אדם.

אבל יש לזה הסבר,

כי חיקוי זה דבר טוב מאוד

אם משתמשים לכיוון הנכון.

אך זו מציאותו של יצר זה.

והסבא מקלם,

זכר צדיק לברכה, אמר,

ובחוקותיהם לא תלכו,

שישנם משפטים

וישנם חוקים.

משפטים

אלו דברים שמובנים בשכל ישר.

משפט,

אדם יכול להשיג בשכלו.

ויש חוקים

שהם דברים בלי טעם מובן

ולא משיגים את הטעם,

כמו פרה אדומה, כמו שעטנז וכו'.

אם אדם עושה את הדברים שהם משפטי הגויים,

עוד הוא יכול להצטדק, כי הוא עשה על-פי שכל. זה נשמע נורמלי, מה הבעיה עם זה? הוא יכול ככה להתפתל.

אבל לעשות כתועבות הגויים בחוקותיהם,

בדברים שאין בהם שום היגיון וטעם,

ורק מפני שהגויים עושים,

זו תביעה נוראה.

אדם שמקעקע את עצמו זה דפקט.

הקדוש-ברוך-הוא אוסר עלינו לעשות קעקוע.

למה?

הגוף שלנו, כמו שהנשמה לא ברשותנו, ואנחנו לא יכולים להתאבד,

אנחנו גם לא יכולים לשרוד שרתת

ולא לכרוח כורחה ולא לעשות כתובת קעקע,

הגוף לא שלנו.

אז איך בן-אדם יכול לקחת, לעשות חורים בגופו כמה שהוא רוצה,

ולכתוב על עצמו

כתובת קעקע?

ואנשים מציירים על עצמם ציורים וכל מיני קשקושים,

כי הם ראו שהגויים עושים זאת.

הם מסכנים,

אין להם שכל,

הם צריכים תשומי,

איך הם ממשיכו תשומת לב?

אז הם עושים אפילו קעקוע, כמו אייל גולן, באמצע הראש.

במקום כיפה הוא שם כתובת קעקע על הראש,

כאילו הוא אומר,

דעו,

אני אהבל.

שימו לב,

אני פה.

מה, אתה לוח מודעות?

זאת אומרת, בן-אדם לא מבין אפילו מה הוא עושה ולמה הוא עושה.

חושבים שזה יפה.

זה דברים שנקראים חוקות, זה לא דבר שכלי, זה לא דבר הגיוני.

ועושים את זה, ויש על זה תביעה נוראה.

ואף על-פי כן ההשפעה כל כך איומה, שאפילו מנהגי גויים, שאין בהם שום טעם,

אפילו דברים משוקצים ומתועבים,

עלול אדם להיגרר אחריהם.

ורבי ישראל מסלנט, זכר צדיק לברכה, שואל, למה בדורות הקודמים כל איש

אחזו פלצות מכל הקורא קדוש אלול?

בדורות קודמים, שהיו מעירים ומסכימים בחודש אלול לסליחות,

איך היו רגשי קודש וחרדה

כשהיו קמים?

באשמורת הבוקר,

לא כמו היום שאומרים שרוב העולם כבר סליחות ביום.

למה?

היו קרובים לדורות שראו גדולי עולם,

שראו חסידים וקדושים.

היום העולם אינסטנט.

היום כמעט אין את מי לראות.

ואם יש אחד פה ואחד שם,

מניין קטן,

שאולי יכולים להוות דוגמה.

פעם היו דורות שלמים,

שאנשים הפשוטים, אפילו בעלי בתים,

היו להם רגשות קודש, אלול, אלול, אלול.

מהיום שום דבר.

ואילו בדורות האלה,

כשאנחנו היינו צריכים לפחד בכפלי כפליים מיום הדין,

עקב המצב הרוחני הירוד,

שלווים ושקטים.

רבי ישראל אומר שיש סיבה רוחנית וסיבה גשמית.

אבל הוא מוסיף שיש עוד עניין.

ולזאת עתה, לבד סיבת הגשמיות,

יש עוד סיבה, והיא ההתדמות

כוח החיקוי.

ואת זה הוא אמר לפני 150 שנה.

כוח ההתדמות,

אני רוצה להיות דומה להוא, לחקות אותו.

כשהאדם,

העיקר הוא רק

כמו קוף,

מחכה את האנשים האחרים.

הוא רואה כמה מודלים שמתאימים לו,

והוא מחכה.

כמעט אין אדם עצמי שחושב לבד בעצמו,

שלומד ומקיים את כל הכתוב,

אלא כולם בבחינת

פוק חזים על מה הדבר.

כולם בבחינת לא יודעים ללמוד ולא יודעים לקרוא ולא יודעים להבין,

ומסתכלים מה עושים כולם ועושים אחריהם, בין אם זה צודק ובין אם זה לא צודק.

אתם יודעים עד כמה זה מושפע?

כמה אדם מושפע מדעת אחרים?

עשו מחקר בחוץ-לארץ

ולקחו

שבעה תלמידים,

שישה סיכמו אתם

שהם יגידו שקר,

ואחר כך ישאלו את השביעי

ויראו מה תהיה התוצאה.

לקחו סרגל,

מתחו קו 30 סנטים,

מתחתו קו 27 סנטים.

שאלו, כל השבעה ישבו, ושאלו את הראשון,

מה יותר ארוך, העליון

או התחתון?

הוא אמר, התחתון של ה-27 סנטים.

שאלו את השני, הוא אמר אותו דבר.

שאלו את השלישי, כל שישה השקרנים נשאלו ראשונים, והם אמרו שהקצר הוא הארוך.

שאלו את השביעי,

מה יותר ארוך?

60% מהנשאלים אמרו כמו השקרנים.

60% מהנשאלים, מה זה משנה כמה?

10,000, 20,000, 100,000, 2,000, מה זה משנה? 60%. ברור, 60% זה מחקר שהוא מספיק בשביל להגיד שזה הכלל.

כמו שעושים היום,

שואלים 512 איש וזה מציג את האוכלוסייה, וזה מספיק.

עשו את המחקר בצורה כזאת, שזה הספיק לקבוע כמחקר,

ש-60% מתפתים לענות כדעת הרוב,

אפילו שהם לא מסכימים עם מה שהם אומרים.

עשו את זה בסמינר בית-יעקב, והתוצאה היתה שווה.

עשו אותו ניסיון

ושמו שמונה אנשים,

שישה שקרנים

ושניים

שהם לא יודעים שיש שקרנים.

וכשהיה כבר לאחד,

אחד שהסתפק או שאמר אחרת,

השני, זאת אומרת, אם ב-40% היו כאלה שלא הסכימו,

כשהיה מצב שהיו שניים שהיו יכולים לענות,

השני כבר, מהשניים האלה שלא ידעו מהתרגיל,

רק 15% הסכימו לדעת השקרנים,

כי היו כבר שניים שאחד תומך בדעתו של השני,

שהוא מבין שהוא לא מפגר.

כי בן-אדם מבין שהוא מפגר. אם כולם אומרים ככה,

אם הוא יגיד אחרת הוא מפגר, או שהוא אמיץ.

אז רק 40% עמדו על דעתם, 60% לא.

אתם מבינים מה זה השפעה של ציבור?

ואת זה אמר הרמב״ם בפשטות, כי אדם נוטה, מכוח בריאתו הוא נוטה אחר חבריו ואחר סביבתו.

מכוח בריאתו, מטבעו, ככה השם ברא אותנו.

זאת אומרת, רק בודדים

לא ינהו אחרי הרבים.

וכבר ידוע לכם,

המשל שאומרים, דג ששוחה עם הזרם, דג מת.

רק אם דג מסוגל לשחות נגד הזרם, זה סימן שהוא חי, כי מת לא שוחה נגד הזרם.

זאת אומרת,

רוב האנשים נוטים להגיד את דעת הרוב ודעת הכלל,

אבל התורה אומרת, לא, זה חיקוי.

תחשוב מה התורה אומרת ותעשה.

אל תהיה חקיין.

אז איך הוא עושה? אז איך הם עושים? אז מה, הם לא יודעים?

אז מה, אל תטפנף בידיים.

תשמע מה מדברים, תבדוק, תחקור, דבר.

אל תסתכל בכמויות, זה לא בחירות.

כל אחד צריך לדעת

על מה מדברים ולענות לפי העניין.

זה מה שאנחנו לומדים כרגע,

שרבי ישראל הזהיר,

היצר רע שבדורו היה כבר חזק מאוד והיה בולט, זה היה כוח הידמות.

בדורות קודמים אפשר שזה היה פחות. אומנם הרמב״ם כבר לפני 800 שנה אמר

שככה טבע בריאתו וזה מקדמת דנא מהבריאה ככה,

אבל זה צריך להיות חיובי כמו השלילי.

ורוב בני האדם צריכים לנצל את זה להידבק בחכמים ובצדיקים ובמעשיהם,

אפילו אם הם מיעוט.

אפילו אם הם מיעוט.

למה? כי זה הנכון וזה הצודק.

אבל רוב העולם לא כך.

רוב העולם נוטה ומחקה את הרוב ההמון

בלי לבדוק למה.

כי נוח לו להיות עם ההמון.

לא נוח לאדם להסביר כל היום מהבוקר עד הערב לכולם למה הוא בדעת מיעוט.

כי מקשים עליו.

אתה לא מבין שאתה יוצא דופן?

אז הוא לא רוצה להיבדל מהחברה, הוא מבין שהוא מובדל מן החברה.

לכן היה קשה לחוזרים בתשובה בהתחלה לפני 30 שנה,

כי הם היו בודדים עדיין.

היום כבר מתחיל להיות קשה לחילונים לא לחזור בתשובה,

כי הם מרגישים שעוד מעט הם בודדים.

כל כך הרבה בעלי תשובה, אין בית שאין בעלי תשובה, ברוך השם.

אז זאת אומרת, הרוב קובע.

הפעם זה חיובי.

כשעלו לארץ,

התמזגו המעטים הצדיקים,

אני מדבר על האנשים הפשוטים

שבאו מארצות הנכר,

התמזגו עם הציונות, כיוון שהם היו הרוב,

ולהם היו התשקורת, הטמבלוויזיה וכל הכלים,

ואתם הם משפיעים יומם ולילה.

אז קשה לציבור לא להתמזג ולא ללכת באורחותיהם.

והם מאיפה יונקים?

הכול, הכול, הכול מהגויים.

שוב דבר כמעט הם לא מאמצים מהיהודים ומהיהדות.

אולי סביבון, סוף, סוף, סוף, חנוכה.

זהו.

או רעשן,

או סופגניות,

או סוכה,

כמה דברים חיצוניים שזה יפה לאווירה ולאופי היהודי, וזהו.

אבל כל השאר, משפטי גויים,

אורחות גויים,

תרבות של גויים,

מוזיקה של גויים, נבוס של גויים,

הקול של גויים.

ועל זה השם מזהיר בתורה כל כך הרבה פעמים בכל הפסוקים שקראנו, תיזהרו שלא תתערבו בגויים.

למה?

משדימיתי לעשות להם, אעשה לכם, תיזהרו.

וכל מה שאנחנו רואים בעולם זה אזהרה אלינו.

אמרתי, אך תראי אותי, תקחי מוסר.

מה שאני נותן מכות לגויים זה בשביל שאתם תיזהרו.

ורבנו ירוחם אומר

שאם נתבונן על עצמנו במבט אמיתי ניווכח לדעת

שלא נשאר לנו אפילו איבר אחד עצמי שלנו,

מקורי שלנו.

כל מבטנו

על החיים, על סידור הבית,

הכול דבוק מהרחוב.

הרהיטים, כלי הבית, הלבוש, צורת החיים,

הכול מתוכנן על-פי האופנה.

איבדנו לחלוטין את עצמיותנו,

את מחשבתנו המקורית.

המודה נהפכה לחוק חיים.

הלך המחשבה הרחובי נדבק בנו.

עד כדי כך גדול כוח החיקוי,

והוא מתבטא לכמה כריתות ברית זקוקים אנו לפני שאנחנו יוצאים לרחוב.

הלוא אנחנו רואים ושומעים כל מיני דברים,

וזה ודאי עושה רושם.

אדם יכול להשמיץ ולתעב,

ואף-על-פי-כן נדבקים בו דברים כשהוא רואה הנהגות רחוביות,

תפיסת מחשבה רחובית.

הכול משפיע ביודעין

ושלא ביודעין.

זאת אומרת,

כמה שנגנה את התופעות הכי רחוקות,

תדעו לכם שאנחנו עלולים להתדבק בהן בקלי קלות, ואם נראה הרבה,

נתדבק עוד יותר.

וככה זה לצערנו,

ואנחנו צריכים להחליט.

אם אנחנו רוצים להינצל במלחמה הקרובה,

כמו שאמר החפץ-חיים, כמו שאמר בראון קוטלר, זכר צדיק ברכה,

וכמו שאמרו הגדולים, והקראנו את זה בהרצאות האחרונות,

מי שלא יהיה דבוק בו מן הגויים,

לא יוכלו הגויים לשלוט בו גם בכלי המשחית שלהם.

תהיה עליו שמירה מיוחדת מן השמים.

כתוב באחרית הימים,

מי שלא יהיה בו מן הגויים, מתרבותם, מהמוזיקה שלהם, מהלבוס שלהם,

מכל הדברים שלהם, אם יתרחק מהם,

לא תהיה שליטה לגויים,

כמו שכתוב בבריאה,

וחיתכם ואימתכם

אפיל על כל חיית השדה.

הקדוש-ברוך-הוא נתן לנו שכל הבריות, כולל האריה והנמר, יפחדו מאתנו.

כל זה מתי שאנחנו בצלם אלוקים.

אבל אם אנחנו משנים את צלם אלוקים,

החיות בחלקן יכולות לשלוט עלינו.

לכן אור החיים הקדוש,

שחי לפני 250 שנה בלבד,

בשעה שהשליכו אותו לאצטדיון

והרעיבו אריה שיאכל אותו אחרי שלושה ימים של רעב,

וכולם עמדו מסביב לראות איך אוכלים את היהודי,

האריה קפץ אליו,

וכשהגיע הקרוב אליו,

קרע,

וכמו כלבלב קטן,

רכרח,

ולא נגע בו כלל.

למה?

הוא ראה צלם אלוקים

והוא לא יכול היה לגעת בו.

וזה מעשה מופת מלפני 250 שנה ומפורסם בגלילות טורקיה,

איך נעשה המעשה.

אם אדם לא משנה את הצלם שלו,

לא יכולים לגעת בו.

וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.

כך היה גם עם המהר״ל מפראג,

כשהיה אריה שנכנס לעיר,

והוא הלך עם התפילין מולו, והאריה ברח.

אז שאלו אותו, איך זה?

הוא אמר להם את הפסוק הזה.

אמרו לו, אבל הרבה הלכו לבית-כנסת,

עם תפילין,

ואריה לא ברח מהם, רדף אחריהם.

אמר להם, כי שם ה' נקרא עליך.

אם שם ה' הוא עליך,

שאתה ממליך את הקדוש-ברוך-הוא באמת עליך,

לא שתפילין רק על הראש,

אלא שהשם הוא עליך,

לא כמו הזמרים,

שהם מעל השם,

שהם קובעים מה מותר ואיך מותר, וממציאים הלכות כמו הרפורמים,

אלא אתה שם את ה' מעליך,

אף אחד לא יכול עליך.

וזו העבודה שלנו, יהודים יקרים,

בימים הספורים שנותרו לנו לפני ראש השנה,

לראות איך לבער כמה שיותר את תרבות הגויים מאתנו ולקבל קבלות

שלא נתחבר אליהם בשום דבר,

ונהיה מחוברים לתורה הקדושה,

כי עוד מעט זמן הגילוי מגיע ומשיח נמצא בדרך, כמו שאומרים,

ואנחנו ממתינים,

והמלחמה בפתח,

ואנחנו צפויים לכל רגע להתרחשויות,

ואנחנו לא נהיה מוגנים אם נהיה כמו הגויים, כמו שלמדנו עכשיו,

מה שדימיתי לעשות לגויים חלילה אעשה לכם, אם תהיו דבוקים בתרבות הגויים, במוזיקה שלהם.

לכן חובה עלינו לבער מבטים את כל המוזיקה הפסולה.

ונשאלת השאלה, מהי המוזיקה הכשרה?

אז מוזיקה כשרה, קודם כול, צריך להיות שהניגונים יהודיים ולא ממקורות

של גויים מטורפים ומשוגעים.

2. שהמוזיקה הזאת היא לא של כופרים ורשעים.

3. שהיא לא תהיה שירי עגבים ושירי חשק,

שזה אסור.

4. שהכלים שיהיו שם יהיו כלים הגונים למוזיקה יהודית.

5. שהמשורר ששר אותם

יהיה יהודי ירא שמים,

שראוי להשאיר אותם ונוכל לשמוע אותם.

גם אלה שהם כרגע פסולים יכולים לחזור בתשובה,

אבל חודש וחצי הם עדיין לא חזרו בתשובה, חוץ מיהודי אחד שקוראים לו ארז יחיאל,

שקיבל על עצמו לשוב בתשובה ובא בפני בית-דין,

וקיבל עליו תשובה בווידוי,

ואף מלכות 40 חסר אחד,

כיוון שכל אלה הם מנודים לשמים ואין להם חלק לעולם הבא.

אם הם לא זוכים לחזור בתשובה,

הרי הם עובדים ונידונים ברשעתם לעולם ולעולמי עולמים.

גיהינום תכבה ואישם לא תכבה.

אז זאת אומרת, רק אחד מהיהודים, ולא פלא שתמיד היה לו זקן,

כי יראת שמים היא על ראשו,

רק הוא נכשל פה ושם מחוסר ידיעה

בהופעה כזאת או אחרת,

וגם על זה הוא רץ מהר להתוודות ולחזור בתשובה.

אשריו ואשרי חלקו.

ואחרים מתעקשים עדיין.

ייתכן

שהם חושבים שאני אתייאש ואפסיק לדבר וזה יחלוף.

טעות יש להם, אני עוד לא התחלתי.

וכל יום אני אוסיף יותר ואחשוף את מצפוניהם.

ואני מציע להם, בתור יהודי שאוהב יהודים,

אני רץ בכל העולם בשביל לקרב יהודים שאני לא מכיר,

וחלק מאלה אני כן מכיר,

וחלק מאלה כבר פניתי אליהם ולא שעו לבקשותי,

שאני מבקש את טובתם,

כי יוכיח תוכיח את עמיתיך,

זה בשביל להגיד לו, מגיע לך גן-עדן, למה תיקח חלק בגיהנום?

והם עדיין מעדיפים את הגיהנום.

ועליהם אמר הרב בן-ציון מוצפי לפני ימים ספורים,

שרשעים אפילו על פתחה של גיהנום אינם חוזרים בתשובה.

והדברים ברורים.

אם התורה קוראת להם מחטיאה רבים,

אם הרב אלישיב קורא להם מחטיאי רבים,

הרב שטיינמן,

הרב ווזנר,

הרב עובדיה יוסף,

הרב צדקה,

הרב כדורי זצל,

הרב יהודה צדקה זצל,

הרב משש זצל,

אם כל הגדולים בעשורים האחרונים כתבו שזה דין מחטיאי הרבים,

איך הם עוד ממשיכים ואיך אתם שומעים אותם.

אז אם לא ידעתם,

יש לכם הזדמנות לחזור בתשובה.

ויש פה יהודים שהביאו דיסקים

בשביל לגרוס אותם.

יש פה קופה, אתם רואים, כתוב פה, קופת זכויות לראש השנה.

בקופה הזאת מכניסים דיסקים של זמרים פסולים

וגורסים אותם.

ואלה זכויות שכל דיסק הופך להיות פירורים,

כמו שמבערים עבודה זרה.

אז מי שהביא דיסקים מוזמן להגיע לבמה

ולגרוס את הדיסקים

האחד אחר השני.

בכבוד.

הנה הראשון.

כן.

תן לו מיקרופון שיסביר איזה דיסקים הוא גורס. של מי?

כן, של מי זה? יעקב שווקר.

של יעקב שווקר.

שחיות כפיים לגריסה.

יפה. מה עוד? הלאה, מה עוד יש לך?

אתה רוצה לכבד אחרים?

מי רוצה להתכבד? בכבוד. תעלו, תעלו.

הנה תראה איך הוא מפחד דעת קהל.

קום.

בכבוד.

עכשיו אתה תרוץ אחריו, נכון?

היי, היי, אתה כמו המחקר שעשו.

כן, מי עוד רוצה לזכות

לפני ראש השנה? הנה עוד חכם אשריך.

הנה עוד אחד אשריך.

כן, רגע, אחד אחד, אחד, אחד. קדימה, אחד, אחד.

שים בזה עובד לבד.

יפה מאוד.

קדימה.

אחד-אחד, תשאיר לאחרים לזכות. אחד-אחד.

אשריכם, ישראל.

בוא, בוא, תפתח אותם. קדימה, נו.

כן, הזמרים הנגרסים פה,

פרחי מיאמי, מנדי ג'רובי, יידל ורדיגר, אהרן רזיאל, להקת המדרגות,

ישי לפידות, חיים ישראל, קן ברג'ס,

שלמה כהן, פרחי לונדון, אפרים מנדלסון, ישראל ויליג,

שטרייכר מיכאל, פיאמנטה, צליל וזמר, להקת נפקא מינה, אריאל ברמן,

שרולי ויליגר, שרולי קינסברג, דוד החקיאן, מנחם טוקר, שלומי דסקאל,

עמית ליסטואן,

דודו פישר, ליפה שמלצר, מרדכי בן דוד, מונה רוזנבלום, משה לאופר,

שלמה בקס, חיים ישראל, אבי בן ישראל, אודי אולמן,

שמשון קלפקוביץ', אברהם פריד, יעקב שווקה, עדי רן,

אהוד מושקוביץ, ניסים ורטה, יוני שלמה, איציק אשל, אוף שמחס, קינדרלאך,

דודו דרעי,

קפטן ונפתלי גולד, יעקב זינגבוין, צבי הנדלר, אבי נקה, שמולי קינדיג,

דדי גראוכר, גדעון לוין, ברוך עבוד,

אודי אולמן, משיח חביבי, ישראל אדרי, אביעד גיל, שמשון,

דלבקוביץ',

שאול חיון, ישראל פרנס,

אסף נגלס ויוסי חאג'בי, כל אלה הביא בשקית הבחור שהיה כאן.

כן?

לאט לאט, 1-1.

יופי, קדימה, קדימה, בריצה.

זה עובד כבר שם?

תיכף. תעלה לפה, תעלה.

כן, יש לנו הפתעה.

יש מישהו שהביא לפה מחשב לשבור אותו.

איפה הוא?

איפה הוא?

איפה המחשב?

איפה המחשב?

בבקשה, בוא.

תשים את זה פה.

הבאת פטיש?

קדימה.

תן לו לדבר.

אשריכם שאתם זוכים. אשריכם שאתם זוכים. אשריכם. קופת הזכויות של ראש השנה.

כן, איפה הצלמים שמצלמים את המחשב?

איפה ליאור?

איפה ליאור?

ליאור, אתה מתחיל לצלם? ליאור, ליאור, אתה מתחיל לצלם?

נו, לא כבר.

רגע, רגע, רגע, רבותי.

כן, בואו נשמע מה יש לו לומר.

דבר לקהל.

טוב,

אני רוצה להגיד לכם דבר אחד.

אני הייתי אברך,

היתה לי תקופה יחסית שלווה, רוגע,

והחלטנו, אמרו, ילדים, חינוך, לתת להם סרטים,

לתת להם את הסרטים שיעשירו אותם,

גרובייס,

מלקלי, דודו פישר,

וכל זה, לתת להם השערה, לתת להם גם.

החלטנו, אני ואשתי,

להכניס את המחשב לבית, לתת לילדים ליהנות מהסרטים האלה.

לצערי הרב, הסרטים האלה לא רק שגררו אותי לסרטים אחרים,

שזה הרב, דרך אגב,

הקונן הזה, אי-אפשר לגרוס אותו, זה לא דיסקים, זה קונן שיש שם את כל השירים,

כל מה שהרב אמר,

כולל סרטים, כל הסרטים של הילדים,

סרטים אחרים, שגם פה, שאי-אפשר לגרוס אותו, גם אותו, בעזרת השם, נשבור.

ולצערי הרב,

דבר כזה גרר אותנו לעוד דבר שהוא הכי גרוע היום,

מה שאומרים הרבנים זה לא סתם אומרים, זה האינטרנט.

חבר'ה, אינטרנט זה מה שאמרו סרטן בבית,

להבדיל,

זה ממש ככה.

כי בתקופה האחרונה, אני עברתי תקופה ממש לא קלה,

אם זה עם הילדים שלי,

שהרופאים בסורוקה כבר היו מכירים אותם והיו אומרים עוד פעם, טוב, ישר מחלקה א',

ילדים א', תעלו אותם בבקשה.

כל פעם, היה פעם אחת שבא רופא ואומר לי,

חשבתי שפה זה קברות צדיקים,

ואתה כל פעם בא לפה, פעם בחודש, פעם בחודשיים.

פה זה לא קברות צדיקים.

החלטנו לקבל החלטה, אני ואשתי,

שבעזרת השם זכות זה יהיה בריאות לילדים, הרב ייתן ברכה,

פרנסה, שלום בית.

חבר'ה, גם תדעו לכם, האינטרנט הזה בא לי הרבה הרבה על חשבון הבית.

הייתי בא הביתה,

הייתי אומר שלום לכולם, להתראות, אני הולך למחשב.

אינטרנט זה דבר שגורר,

ולא רק לדקה ולא לשעה ולא לשעתיים. הייתי יושב עד 04 לפנות בוקר במחשב,

באינטרנט. 04 לפנות בוקר. זה דבר שרק גורר גורר, ואתה כאן לעבודה ואתה חוזר, ועוד פעם, אינטרנט, אינטרנט.

לכן קיבלנו על עצמנו החלטה שבעזרת השם,

בזכות זה הקדוש-ברוך-הוא יעזור לנו ויישא לנו בריאות, פרנסה ושלום בית כמו שצריך, כי זה היה בא על חשבון האשה, זה היה בא על חשבון הילדים.

ואני חייב גם להגיד לרב עוד משהו קטן.

לפני שקיבלנו את ההחלטה הזאת, עשינו הכנה לבנות.

הבנות היו מכורות לדבר הזה. כל דבר, אבא, סרט,

אבא, רק עוד סרט אחד, אבא, רק תן לי עוד כמה דקות לראות את המחשב.

וכשאמרנו להם שאנחנו מחליטים להוציא את זה, הם קיבלו את זה בשמחה.

ואתם צריכים לראות את זה ממש.

כאילו הילדה הקטנה, אני אישית התרגשתי כשהיא באה, לקחנו את המחשב לאדם,

הוצאנו אותם,

היא באה ונתנה מכה עם הפטיש שהיה פה, והיא אמרה, איכסא מחשב בום.

נתנה לה את כל העם.

אז אני מאוד קצת מתרגש,

ובעזרת השם, שיהיה מה שנקרא סייעתא דשמיא.

עכשיו, רגע, לפני שאתה מתחיל,

לפני שאתה מתחיל, אתה אומר,

איכסא מחשב בום.

נו, איכסא מחשב בום.

רגע, תגיד קודם, תגיד.

איכסא מחשב בום.

הלאה, בפנים, בפנים, בפנים.

זו קליפה קשה, אני יודע.

כל המחשב, כל המוח.

חזק וברוך.

חזק וברוך.

בפעם הבאה אנחנו נביא מגרסה לטמבלוויזיות.

תהיה בריא, בוא ניתן לך ברכה, והציבור יענה, אמן.

השם יזכה אותך לחנך את הבנים והבנות לתורה, למצוות דבירת שמים, בנחת יהודית.

השם יפתע לך שערי פרנסה טובה.

תזכה לעלות במעלות התורה,

לשקוד על דלתות התורה ולהבינה,

ולזכור את מה שאתה לומד,

ותהיה דוגמה לאחרים, בשלום בית נאמן ואיתן.

תהיה בריא, בשורות טובות.

אשריהם ישראל, אשריהם ישראל.

כן, יהודים יקרים, אתה כבר התארגנת שם?

עוד לא?

כן. מי עקב, אני רוצה רק שתרימו את הידיים, צלם תצלם,

מי עקב אחרי ההרצאות שלי בתקופה האחרונה,

מאז שיצאנו נגד ציון גולן. שירים את הידיים?

להרים גבוה, גבוה. לא רואים. גבוה.

להזיז, להזיז את הידיים. שיראו להזיז, כן.

להזיז, כן.

די, די. תודה. תודה.

די.

אתם זוכרים, אתם זוכרים,

אתם זוכרים,

רגע, עוד שאלה. כמה תימנים יש פה שירימו את היד?

אה, יש פה. יופי, תורידו.

עכשיו, אתם זוכרים

שאני אמרתי שציון גולן שקרן והוא עובד על כולם,

וגם הוא מונה את כולם, ובאצטדיון טדי הוא הבטיח שהוא ישיר בהפרדה,

והוא ישיר בקדושה ובטהרה,

והוא קיבל עליו וקיבל עליו וקיבל עליו,

וקיבל גם כמה צ'פחות מהרב עובדיה יוסף,

וירד כמו טווס מנופח וניצח את כולם.

סבלנות, אמרתי,

ומאז תפסנו אותו כבר כמה פעמים,

שהוא עובר על דבריו.

אבל יש עוד דבר אחד מרגיז.

הוא אמר באצטדיון שהוא ויתר. גם ראובן פנחס המארגן

אמר עם העוזר שלו, יצחק לגמי,

אמרו שהוא ויתר, ויתר,

ללכת לתימניאדה והיה מוכן להפסיד 18,000 שקל בשביל שהוא חוזר בתשובה והוא לא יופיע יותר כמו קודם. הוא היה מוכן לוותר והוא לא ילך לתימניאדה והוא מפסיד והפסיד 18,000 שקל.

שמעתם את זה או לא שמעתם ממנו?

אבל לצערי הרב, שקרן הוא שקרן.

ואתמול הוא הופיע בת תימניאדה

בים-המלח

והרקיד שם אנשים בנשים,

בטירוח הוא שר שירים והנשים רוקדות לפניו

נגד מה שהוא הבטיח לרב עובדיה יוסף ולכל עם ישראל בחסותו של ראובן,

פנחס ויצחק לגמי. בבקשה.

תודה רבה. מספיק. תודה. תודה רבה.

מה אתה צועק? מה אתה צועק?

אתה דתי?

בשביל מה יש לך זקן?

מה זה ורדה?

מותר לרקוד מול גברים?

מותר לרקוד מול גברים?

מותר שנשים ירקדו לפני גברים?

מותר לזמר להרקיד נשים?

אני אסביר לך.

של מה יש לך זקן? אני לא מבין. עד עכשיו לא הבנתי למה יש לך זקן.

אני אסביר לך.

אני אסביר לך.

יש פה בחור שלא מבין, יש לו זקן והוא לא מבין.

אז נסביר לו.

הוא שואל למה פה יושבים גברים ונשים בדרשה,

בדברי תורה,

ובפרט בערב של חיזוק וחזרה בתשובה,

מותר לשבת בצורה זו, ואף יש שמתירים לשבת במעורב ולהגיד,

הלו, הלו.

ויש.

והחזון איש אומר שאפילו מותר להגיד פסוקים מול נשים גלויות ראש,

שזה איסור לדבר מול אישה פסוקים כשהיא גלויית ראש.

אבל בערבים כאלה מותר לכתחילה ואף מצווה.

יותר מזה,

מצווה,

אם יודעים שיש מישהו שרוצה להמיר את דתו בשבת,

ואם לא ישכנעו אותו עכשיו הוא יטוס לחוץ-לארץ וימיר את דתו,

מותר לנסוע אליו בשבת,

יכולים לבוא לקחת אותי,

לנסוע בשבת אליו בשביל להצילו שלא ימיר את דתו, הלכה בשולחן ארוך.

זאת אומרת,

זה לא דומה ולא קרה זה אצל זה.

לרופא שעסוק במלאכתו,

מותר לו לגעת באשה.

לרופא, מותר לו לגעת באשה, הוא עסוק במלאכתו.

אז מה אתה מדמה בכלל עבירה

שהוא שר

שירים של עגבים,

שר לציבור בימות החול שזה אסור,

בחפלה, שקוראים לה תימנייד השכולה, פריצות,

והוא משורר שירים לפני נשים שרוקדות

לפניו?

אין לך מעורר אש בנעורת יותר מזה,

ומעשה שטן הוא, ושעירים ירקדו שם,

ויש על זה תשובה של החפץ-חיים בשולחן ערוך סימן שלט,

תקרא שם ותעיין, ותרמא דינו של רשע זה.

אז אל תלמד,

הפרדה, הפרדה.

כל גדולי הפוסקים שהזכרתי קודם, ואמרתי, חלקם

אמרו שערבה שירה,

אפילו בנפרד,

אפילו במחיצה.

כמו הפלסטינים, מחיצה שיש תכיר היום בין הפלסטינים,

אם זה ערב שזה שירה,

לא ערב של מצווה כמו חתונה או ברית מילה,

אסור לקיימו בכלל, בכל תנאי, ואפילו אם זה יהיה לצורך התרמה למוסדות,

ואפילו אם זה יהיה בחינם,

אסור באיסור גמור. נקודה.

אז זה ההלכה, מה לעשות?

ואם לא למדת אותה, אז תלמד,

תיכנס לאתר שופר, תראה את כל הפוסקים

שמביאים כאן את המקורות,

ויש תשובות בגין זה המלך בשבוע האחרון ולפני כן ולפני כן, של הרב יצחק רצבי,

שפסק את דינו של ציון גולן

על-פי השולחן הערוך והפוסקים,

מה עוד שהוא שיקר גם את הרב רצבי והוא הבטיח לו שהוא יקיים את דברו והוא יהיה הרב שלו הפוסק, והוא לא ישיר שירי עגבים וכו',

ואחרי שהוא היה באצטדיון חזר בו,

ולא רק חזר בו, אמר לו, אני לא מוכן לכל מה שאמרת,

אני אקבע איזה שירים מותרים ואיזה לא.

אז הוא נהיה פוסק לבד כבר.

אז זה רק להראות לכם שמי שנגוע בנגע זה,

כבר קשה לו להיפטר ממנו לגמרי,

כי לא בכדי אמרה המשנה שכל המחטיא את הרבים,

אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

אז צריך להבין שזה קשה מאוד לעשות תשובה ממצב זה.

כן.

איך מה?

אני לא שומע.

אתה מדבר איך היה שיר של שואקה, נגיד, רחם?

בזמנו היה ידוע, כשאני לקחתי את השיר ממנו ביישור,

כששמנו את זה בנס מצולם,

הוא היה עדיין מה שקרוי אברך בלכוד,

ולא היה עליו שם רע,

ולא ידעו בכלל מה טמון בלבו.

אבל מרגע שהוא התפרסם ברשעותו,

אז אין מה לעשות.

מרגע זה ואילך,

כמו שאמר הרב בן-ציון מוצפי,

שטבח שנכשל בטרפה והורה היתר הוא פסול.

הוא אומר שחזן ומוהל ורב וכל אלה, יש להם דין אחד.

זאת אומרת, אם הוא עושה,

ונכשל אפילו, פה מדובר שהם מזידים.

ולא רק זה, בערוץ-2, לפני שבוע וחצי, הוא אמר במפורש

שהקו שלו זה שהוא עושה מה שבראש שלו.

זה לשונו,

מה שבראש שלי.

אדם שעושה מה שבראש שלו הוא מופקר לכול,

אסור לשמוע אותו. זה לא היה ידוע קודם.

זה הוא גילה בעקבות

שיצאנו נגד ושאלו אותו,

והוא ענה בחוצפה, בלי שום בעיה.

ואם תיכנס לכיכר-השבת ותסתכל באתר שם,

אז הוא מגיב לי.

והוא אמר את מה שאמרתי קודם,

שמה שהוא עושה זה על-פי התורה שהתורה אמרה שצריך לעבוד את השם בשמחה.

אז איך שמחה?

אוספים אנשים ונשים שישבו מעורב,

ושם הם ירקדו.

הבחורים והבחורות ירקדו ביחד וישירו,

והוא גם אומר להם לשיר, ושומעים קול אשה בערווה וכן הלאה.

אתה רוצה לראות?

בואו נראה את ההופעה שצילמנו

של שווקה ברחובות

לפני יום.

יש לך שווקה מוכן?

כן, יש פה שיחה בינתיים מברוקלין.

אני אתן לכם אפשרות לשאלות רגע.

הלו?

שלום.

כן, אליהו, כבוד הרב. כבוד הרב.

כן.

סליחה, אני מדבר אתך מברוקלין.

יש.

הוא רוצה לדבר אתך,

להגיד לך מה הוא רצה לעשות אתמול. הם חזרו לישיבה אתמול,

והוא לולד בישיבה סמיר.

אתמול הוא רצה לדבר אתך, לעשות את המצווה הראשונה שהוא מתחיל את השנה וביאר צערה מקרדך,

ויש לו שם את ה-CVD של שווקי, הוא אוהב אותו,

ואני של סיון גולן,

והוא רוצה לשבור איתו והוא רוצה לעשות את זה יחד איתך.

יאללה, קדימה.

אני אספור עד שלוש.

וואן,

שו,

סרי.

מה שאני אספור את זה?

כן.

שמוע.

אני אספור את זה.

נו?

שברת?

זה קליפה קשה.

יפה מאוד. מה השם שלו?

מה השם שלו?

מה שמו?

אליהו יצחק.

איך?

מה?

אחד ידבר. יצחק בן?

אוקיי, אני אדבר. קוראים לו אליהו יצחק בן ניסן.

אליהו יצחק בן ניסן?

בן ניסן, כן.

השם יזכה אותו ללמוד תורה כראוי, ויעלה במעלות התורה, ויהיה מורה הוראות בישראל.

עכשיו, כבוד הרב, תגיד לי, אני רוצה לשאול

איזה זמרים שצריך למחוק אותם. לא נשמע אותם עד להודעה חדשה.

תיכנס לאתר שופר. יש רשימה של האסורים ויש רשימה של המותרים.

אוקיי, אוקיי. טוב, עוד שמעת, אליהו? אין יותר לשמוע. קיימת את המצווה, הבטחנו לרב, אין יותר לשמוע. אשריכם בריאות והצלחה ונחת, ותמשיכו לפרסם את זה ברבים.

תודה, כבוד הרב. כל טוב שלום. שנה טובה, שנה טובה.

כן.

אתה מוכן, אמשווקה?

גם לא מוכן? 100 שקל קנס.

כן.

הלאה, מה עוד?

רגע,

רגע,

רגע.

מי זאת שרצתה שם לשאול?

מה לשאול? מה לשמוע אמרתי?

אברהם פריד הוא אטרש, הוא לא שומע.

מי שלא שומע בקול החכמים,

לא שומעים אותו.

מי שלא שומע, לא שומעים אותו.

בעיה עם שמוע, תשמעו.

אם הם שומעים, נשמע אותם.

אם הם לא שומעים, לא נשמע אותם. אסור על-פי ההלכה לשמוע אותם. והרב בן-ציון מוצפי שליטא אומר שמי שמשאיר את הדיסקים שלהם בבית עובר כל יום

כמי שמשאיר עבודה זרה בביתו.

אני לא יודע. צריך לשמוע מה אישה רעה.

אם תרצי, תעבירי את הדיסק אלינו, אנחנו ניתן לי אישה שתשמע,

ואז נוכל לחוות דעה.

תודה רבה.

כן, שאלה נוספת.

הנה לבחור פה באמצע השורה השלישית.

תן לו מיקרופון, בבקשה.

דרך אגב, יש יהודי שאתמול

תרם כסף

שמי ששובר דיסקים, על כל דיסק שהוא שובר הוא נותן 5 שקלים.

יש לו קופה,

קוראים לו מוריס.

אתמול פרסמנו את הטלפון שלו, מי שרוצה להיות שותף אתו

או מי שרוצה לשבור יתאם עם ארגון שופר ויגיד,

אני בא מחר להרצאה במקום פלוני,

אני מביא 5 דיסקים של זמרים פסולים,

יקבל 25 שקלים,

מביא 20 דיסקים,

יקבל 100 שקלים,

הביא יותר, יקבל יותר.

כל מי שיאסוף יותר דיסקים יקבל כסף מזומן באותו ערב.

יש לנו ביום ראשון, שני, שלישי, הרצאות.

אפשר גם לשלוח על-ידי שליח,

למסור,

וגם בעיר רחוקה אפשר לשבור,

ואז, בעזרת השם, יקבלו כסף. הוא תרם את הכסף,

ואתמול צלצלו אליו עוד יהודים ואמרו שהם מוכנים לתרום

בשביל לזכות את הרבים.

כן, מה השאלה?

יש לי כמה שאלות. אפשר?

כן.

בקשר לארז יחיאל,

קודם כול, בקשר לארז יחיאל.

אפשר להוריד קצת את הסאונד של המיקרופון שלו? כן.

בקשר לזמר ארז יחיאל,

יש לו הרי אלבום של סליחות.

מה לעשות עם האלבום הזה?

ארז יחיאל הוא כבר בסדר.

כן, אבל יש לו אלבום של סליחות שאושר שם.

הוא מנגן את זה עם זמר, עם כלי שיר.

הוא מזמר את זה.

מה, זמר פסול או זמר ראוי?

אני לא יודע.

אני לא יודע. אני לא שמעתי את זה. אני צריך לשמור. יש לו אלבום כזה, כחול סליחות. שמעתי את זה.

אני לא מכיר את כל השירים של כולם, צריך לשמוע ולהגיד לך תשובה. אם תעביר לי את הדיסק הזה, הנה יש לו, הוא אומר, הוא יעביר לי, אני אשמע, תשאיר טלפון, אני אענה לך.

הוא עושה את זה אבל בצורה... שמעתי, אני אשמע ואני אגיד לך.

טוב, עכשיו לשאלות הרציניות. שאלה שנייה.

בקשר ל...

אם דור המבול, נגיד, או דור הפלגה,

לא היו חוטאים,

הרי השם לא נותן לבן-אדם משהו שהוא לא יוכל לעמוד בו.

הוא מעמיד את הבן-אדם בניסיונות שהוא כן יוכל לעמוד בהן, נכון?

אז נגיד דור הפלגה יכלו לעמוד בניסיונות הקשים שהיו להם?

כל אחד בכל הדורות היה יכול לעמוד בכל הניסיונות אם היה רוצה.

אז אם הם היו עומדים בניסיון,

מה היה קורה?

מה זה בניסיון? הם לא היו חוטאים, הכול היה בסדר, היו ממשיכים כמו כל הדורות.

היתה באה גאולה?

יכול להיות.

אז לא היה נוצר עם ישראל?

לא, גאולה צריך רק אחרי התורה. בלי התורה לא יכולה לבוא גאולה.

אז איך היתה ניתנת התורה? בלי כניסה למצרים ויציאה ממנה?

יכולים להגיע למדרגה כמו האדם הראשון. לא גאולה במושג של גאולה שאנחנו יודעים היום, כמו האדם הראשון, שאם לא היה חוטא,

היה עולה ישר לעולם הבא.

זה מה שכנראה היה קורה גם פה. אז אני אומר שאם היו מגיעים כולם לדרגה של האדם הראשון, אם לא חטא,

היו יכולים להגיע לדרגה של העולם הבא, כמו שישראל הגיעו במעמד הר-סיני בפעם הראשונה שביטלו מעליהם את יצר הרע. אם הדורות האלה לא היו חוטאים,

אמרתי לך, היו יכולים להגיע למדרגה. לא היה את המושג הזה, כניסה למצרים?

ירידה למצרים?

אם היו מגיעים לשלמות כמו שהיה הדבר,

אם הכול באים, אם היו מגיעים לשלמות, אז היו לכאורה כמו האדם הראשון. ומה העניין עם העניין של העמים, עם ישראל, עם כזה, עם כזה? אז הסברתי, אם הם היו מגיעים, אם היה האדם הראשון מגיע לתכליתו, איפה הוא היה?

בעולם הבא. ומה עם ישראל?

אבל אז לא היה עם ישראל.

לא הבנתי, גם אז לא היה. אצל האדם הראשון גם לא היה.

אז כולם היו ישראל אז, בדורות האלה?

היה צריך, בגלל שהאדם הראשון חטא והתקלקל,

היה צריך תיקון, והיה צריך תיקון שתבוא התורה ותתקן את עם ישראל, ועם ישראל יתקן את העולם,

ואז תבוא הגאולה. נגיד התורה היתה בער בדורות האלה, דור המבול, דור הפלאגן, נגיד. כן.

אז כל העולם כאילו זה ישראל.

תגיד, אתה מבין מה מדברים אתך, או שאתה רוצה לשאול רק את השאלות שאתה רוצה?

נו. עכשיו תקשיב.

הקדוש-ברוך-הוא, אם האדם הראשון היה מגיע לתכליתו,

לא היה עם ישראל. נקודה.

היה האדם הראשון כבר מגיע לדרגה של העולם הבא. עד פה הבנת?

אז הם לא כאילו מגיעים לדרגה של העולם הבא. עד פה הבנת?

כן. זהו. אז לא היה צריך שום תיקון נוסף. אין תיקון, לא צריך שום תיקון.

ואם זה היה קורה יותר מאוחר, והיו כולם מגיעים לאותה דרגה,

אז היה מצב בדיוק כמו האדם הראשון.

טוב, בסדר.

על השאלה אליך.

אתה זוכר, פעם בא אליך אדם מידעת אמת,

והשאלה הראשונה שלו היתה על קינה, שהיא לא פער עבירה בה.

אני לא שואל על זה.

הוא שאל אותך אחר כך על שפן ועל ארנבת,

אם הם מעלים גירה, כן או לא.

למה לא ענית לו?

אני לא עונה לאפיקורסים ולא נותן להם במה. אני שולח אותם ישר לספרים, שילמדו לבד, שיתעייפו. אבל הוא רצה גם לזכות את האחרים.

לא, הוא לא בא לזכות.

מי שרוצה לזכות, לומד. הוא אמר, תענה לכל העידה.

לא, לא. אני יודע מה הוא אומר. ויש לזה פירוש מאוד יפה לשפן ועל ארנבת. אני יודע מה הוא אומר, ואני יודע למה הוא אומר,

ואין מצווה לענות לאפיקורוס.

דעה מה להשיב לאפיקורוס. אתה אמרת את האמת. בדיוק. דעה מה שתשיב לאפיקורוס. יש לזה תשובה מאוד פשוטה. אז אומרים לאפיקורוס, תקרא בקונטרס

דעת אמת שאנחנו הוצאנו, על-ידי הרב סגל,

ומשם תדע את האמת.

זו התשובה לאפיקורוס.

אבל גם אחרים רצו לדעת את התשובה הזאת. הם לא שאלו, הוא שאל. למה התורה כותבת, שאלת ועניתי,

ובזה נגמרה התשובה. השאלה הבאה,

באחד ההרצאות

היה איזה נער

שמפקח אתך שהוא לא מאמין,

ואמרת לו, על העבירה הראשונה שתעשה תבקש לראות את האלוקים,

כביכול שיעניש אותך מיידית.

למה להגיד לו דבר כזה? למה לא להגיד על המצווה הראשונה שתעשה,

תבקש שתתן לך איזה שכר או איזה חוכמה,

הוא יראה לך את המציאות יותר טוב.

למה להגיד לו ישר על עבירה ועל עונש?

קודם כול, אני מציע לך להגיד את זה, אם תיתקל באנשים כאלה.

אני מאמין בזה, לא שאני לא מאמין בזה.

אבל למה להגיד לו ישר רע, על משהו רע? תגיד לו, על מצווה ראשונה. אתה רוצה רק להתדבק בשאלות? אתה לא מעוניין לקבל שיעור. לא, אני רוצה שאתה תראה עוד לסוף דעתי.

אני נכנסתי כבר לסוף דעתך, לא שירדתי.

עכשיו אני אסביר לך עוד פעם.

אתה מחפש אצלי בקלטות ובזה את כל הבעיות כאילו שאתה, לא, לא, לא. בטח שלא. כל מה שאמרת עכשיו זה דברים פשוטים, ברור. אני רוצה להבין נקודות מסוימות. אני אסביר לך עוד פעם.

הנקודה היא ככה.

אדם לא מתפעל מדברים שבאים לו בדרך שהיא נקראת טבעית או שהוא מקבל שכר, כי הוא תולה את זה בחוכמתו או בסיבה מן הסיבות או במקרה מן המקרים.

אדם שאומר, אני רוצה עונש עכשיו על מה שאני אעשה עבירה, מייד הוא יקבל, אבל הוא לא אמר את זה.

שאלת למה אני אומר ככה, נכון?

אתה אמרת לא. נכון ששאלת למה אני אומר, עזרת על אותו דבר, שמעו כולם כבר.

אני עונה כבר.

אתה רוצה עוד פעם לשאול?

תשאל עוד פעם.

אתה נהנה מהשאלות?

אני משיב.

אני אומר ככה, משום שאם בן-אדם יגיד שהוא רוצה עונש ויקבל עונש מייד, אבל הוא לא אמר עונש.

אתה לא נותן אפילו לענות. הוא לא מאמין.

שמעתי.

אני אומר לו מה לעשות, אם ירצה לעשות יעשה. שאלת אותי למה אני אומר לו, אני עונה.

אולי בדרך שלו אתה עונה לו.

אני עונה מה שאני רוצה לענות. אתה מוכן לשמוע מה אני עונה? כן.

אז אני עונה לו כשאני אומר לו, אם אתה לא מאמין שיש אלוקים,

תבקש אלוקים שאני לא מאמין בך. אם אתה קיים,

תן לי עונש על הדבר הראשון של העבירה שאני אעשה.

למה לא לבקש? ככה אני רוצה להגיד לו. על המצווה הראשונה. אתה תגיד לו, אני אומר ככה, ואני אסביר למה.

אולי הערה לו את המצווה. אין, אתה משהו.

אתה אלוף השאלות אתה, אלוף השאלות.

טוב, בסדר.

שאלה הבאה, לא חשוב התשובות, העיקר שיש שאלות. קדימה.

על הנסיעה לאומן?

כן.

כפי שהבנתי, אתה לא תומך בעניין הזה.

נסיעה לאומן בראש השנה?

כן.

אתה לא תומך בעניין הזה, נכון? אסור לנסוע לאומן בראש השנה.

למה לא נסיע? רגע, רגע, שנייה.

אסור בראש השנה, ראש השנה זהו קדוש, לא נוסעים. אבל רבי נחמן מברסלב כותב.

הוא שאל אם מותר לנסוע לאומן בראש השנה, אני אמרתי לא.

ראש השנה הוא קדוש,

לא נוסעים בראש השנה, לא מבין מה ברור.

מה לא ברור?

אז מותר לנסוע? אתה תומך בעניין הזה או לא?

אתה הרי שמעת מה אני עונה, אז מה אתה שואל עוד פעם?

שאלה הבאה.

העיקר שיש שאלות. תמשיך.

תגיד, אני צריך לדבר?

כן.

למה אתם מאריכים פיות לילדים?

למה מה?

למה אתם מאריכים פיות לילדים?

מי מאריך? אני מושך להם את הפאות?

לא.

לילדים קטנים. למה לאריך פאות?

למה בכלל יש פאות ארוכות?

כן, לילדים. פאות ארוכות זה פשוט מאוד הידור מצווה.

זה לא חובה, נכון?

לא חובה. לגדולי הדור אין פאות.

לחלק כן וחלק לא. לחלק לא.

אם זה לא חובה, למה, אתה שואל אותי בתור אבא של כולם או בתור מי? למה להכריח לילד להאריך פאות?

ילדים מגדלים להם פאות ומהדרים. דווקא ילדים, עדיין אין להם יצר הרע,

אז מלמדים ומחנכים אותם להדר במצוות.

מצווה ללמד את הילדים בהידור מצווה.

אין טעם ללמד את הילדים פחות,

כי אם היום תלמד אותם פחות לא יישאר כלום אחר כך.

אם תלמד אותם עכשיו לקיים את המצוות די בהידור,

יש סיכוי, אתה מבין, שהם יישארו ביהדותם.

טוב.

לא נורא, נגמרו השאלות, תכין הפעם הבאה עוד דף ארוך, ארוך, ארוך.

רגע, רגע.

יש פה יהודי אחד שמבקש משהו.

שמה? הבן שלו חולה. חולה. מה השם?

מה השם?

אור.

אור בן

אבבש.

אור בן אבבש.

השם ישנה לו רפואה שלמה מהם.

אמן. תן לבחור מאחוריך, בבקשה.

שלום, כבוד הרב. אפשר לשאול בישיבה?

אפשר בישיבה. כולם באו עם ניירות, אני רואה. כן, כן. לחוצים מול הרב, רוצים לזכור כמו שצריך. בבקשה.

במספר הצעות של הרב שזכיתי לראות, לא זכיתי לראות הרבה,

במספר מצומצם שזכיתי לראות,

הרב מדבר על ההכרה בבורא עולם מבחינה לוגית.

לא משלים ולא מדע, מבחינה לוגית.

ואחד הדברים שהרב אומר, ובין מספר הדברים הרב,

הוא אומר שכמו בעולם שאפשר להסתכל על נגיד בקבוק ולראות את הרוחב והאורך שלו והנפח שבו, שהם כולם מוגבלים,

מתוך ההגבלות האלה אפשר לראות שברוך השם יש לנו מקביל,

כי הרי כל ההגבלה היא מוגבלת.

ובכן, אני זה החליטי להיות לא מזמן בחברותא והעלינו את הדברים של הרב, כמובן, ציינו את שמו בשבח.

וחבר, אחד מהחברים הביא ציטוט של הרמב״ם שמאוד מאוד הגשה לנו.

אשמח אם הרב יכול לעזור לי. אני יכול להקריא את הציטוט?

תגיד.

הציטוט הוא מורה נבוכים. הרמב״ם כותב,

אין כל מי שאינו עושה מה שאין בעצמותו נקרא חסר יכולת,

ואין אנחנו מייחסים להשם יתעלה חוסר יכולת,

מפני שאינו יכול להגשים את עצמו או לברוא כמוהו או לברוא מרובע אשר צלעו שווה לאחסונו.

אנחנו הבנו, כי החבר אמר שברור מפה שהרמב״ם סובר באופן חד-משמעי

שהשם אינו יכול לעשות את הנמנעות,

דהיינו פעולות המהוות סתירה לוגית.

והרמב״ם כמובן הוסיף ואומר לאחר מכן שזה אינה חוסר יכולת.

השאלה שלי לרע הולכת ככה,

שאני כמובן, ברגע שהבחור מהחברות האלה אמר לי את זה, אני הלכתי לתעמיד חכם והתייעצתי אתו לגבי זה.

והתעמיד החכם אמר לי יותר עמוק,

שלא צריך ככה להיכנס לדברים של הרמב״ם באופן כל כך חודרני, שאפשר לראות את זה בפשטות.

ונגיד, למשל, האם הקדוש-ברוך-הוא יכול לחייב אותך

או לבנוע ממך את הבחירה לשמור שבת או לא?

הוא אמר לי, מה אתה חושב הגיונית?

אמרתי לו, לדעתי הקדוש-ברוך-הוא לא יכול.

הרי אחרי זה אתה יכול להגיע לשמים ולהגיד לקדוש-ברוך-הוא, מה אתה רוצה ממני?

אתה חייבת אותי לא לשמור שבת, לא אלה בחירה.

אז בוודאי שהקדוש-ברוך-הוא לא יכול לשנות את חוסר הבחירה.

האם אין הדבר הזה,

וגם ממה שהרמב״ם אומר,

חוסר מסוים, ומתוך זה שחוסר היא הגבלה?

ואם אנחנו רואים שלקדוש-ברוך-הוא יש הגבלה או חוסר,

שחוסר הוא אינו הגבלה,

אז מכיוון

כאן אנחנו יכולים ללמוד שגם לקדוש-ברוך-הוא יש מקביל, שלכל הגבלה, מי שלימד אותך את כל הפילוסופיה הזאת לא מבין מלה וחצי מלה,

לא מבין מלה וחצי מלה

במה שקרה,

משום שהרמב״ם במקומות רבים, אני לא שומע, אני לא שומע.

מי שלימד אותך את הדברים האלה לא מבין מלה וחצי מלה בהבנת הנקרא של הרמב״ם במורה נבוכים.

יש כאלה, אני יודע, שיושבים לקרוא מורה נבוכים כל היום וחושבים שהם מבינים.

הרי הרמב״ם עצמו אומר בהרבה מקומות

שהקדוש-ברוך-הוא הוא כול-יכול,

ואין לו שום הגבלה במקומות רבים,

אבל את זה צריך ללמוד אתך, כמו שאומרים, מתוך הספר.

לעניין השני שאתה אומר, שאמר לך שהקדוש-ברוך-הוא לא יכול למנוע אותך מן הבחירה, שאחרת תוכל לבוא לפניו,

זה לא תירוץ לשאלה ששאלת כלל וכלל,

שהרי הקדוש-ברוך-הוא כבר ברא מלאכים ששלל מהם את הבחירה,

אז אין לו בעיה אם הוא היה רוצה לברוא עולם של מלאכים בלבד,

אלא הקדוש-ברוך-הוא, מכוח שהוא טוב ומיטיב,

אז הוא ברא גם ברואים כמונו.

הוא יכול לברוא בכל וריאציה שהוא רוצה,

ואין לו שום מניעה והגבלה. הוא בחר לבחור את העולם הזה,

כשעלה בדעתו לברוא את העולם, כמו שכתוב בספרים הקדושים,

אז הוא ברא אותו בצורה זאת, והוא יכול לברוא בכל צורה שהוא רוצה.

מה שמדברים זה לאור המציאות שכיום קיימת,

שמרובע אלכסון שלו תמיד יותר ארוך מאחד מצלעותיו.

זה הדרך שברא הקדוש-ברוך-הוא את עולמו ככה. לכן, כיוון שכך החליט,

ככה זה יהיה,

וכרגע זה ימשיך להיות ככה.

אבל אם היה רוצה,

היה יכול לעשות בצורות אחרות.

אין לו חוקים שחלים עליו,

הוא מחוקק החוקים.

לכן,

הוא לא מוגבל לעשות כרצונו מתי שהוא רוצה, אבל מרגע

שהוא החליט שהעולם ייברר בצורה מסוימת,

אז כביכול הקדוש-ברוך-הוא מתנהג כפי ההחלטות שהוא החליט,

אז אין בזה שום סתירה למה שאנחנו אמרנו.

אפשר לשאול עוד?

עוד שאלה, בבקשה. לא, זו אותה שאלה, פשוט עדיין לא הגעתי לעומק דעתו של הרב, אני קטונתי.

אז אם הקדוש-ברוך-הוא עוקב אחרי החוקים שהוא עצמו קבע לעולם,

אז הרב אומר, לפי דברי הרב שהבנתי, אז הוא יכול לכופף אותם או לשבור אותם כפי רצונו. הקדוש-ברוך-הוא משנה את החוקים, כמו שראינו בים-סוף, שהוא קרע אותו ל-12 גזרים, כמו שהוא החליט להוריד מן מן השמים.

ראינו הרבה דברים שהקדוש-ברוך-הוא שבר את החוקים לצורך ישראל. מה הבעיה?

הקדוש-ברוך-הוא כביכול לגרור משולש אשר צלעו שווה לעשות.

הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה כרגע, המשולש וכל הדברים האלה, ככה הוא החליט.

לא היתה סיבה כרגע שהוא ישנה את זה,

אבל אם הקדוש-ברוך-הוא רוצה,

הוא מנקודה יוצר עולם,

והוא מעולם יכול לעשות נקודה, אין לו שום בעיה. אז יצטרך שהרב עוד פעם יתמשט בשבילי. כנראה שאני לא מבין, כי אני רואה פה את הרבה... כן, אבל זה לא המקום לשמה בשביל שאנחנו נדון כרגע במורה נבוכים,

שזה לא ספר קל בשביל להבין.

אז לכן תצטרך להתאפק עם זה.

אם תשלח לי באימייל את השאלה, אני אענה לך בכתב.

אז רק משהו קטן.

קטן, אפילו ארוך. אני שאלתי את הרב שלי,

והוא אמר לי, כמו הרב, הוא אמר שזה נושא מאוד עמוק, והוא דיבר על משהו שנקרא תורת הצמצום,

שהקדוש-ברוך-הוא צמצם את עצמו. כן, אבל עזוב, זה קבלה, לא נוגע לנו לערב.

מודה לך על השאלה, ותשלח לי אימייל בעזרת השם.

תודה רבה רבה. תהיה בריא.

כן, שאלה מאחורה. תן ליהודי שם מאחורה.

שלום, כבוד הרב.

אפשר לשבת. כן, כן, אתה יושב, אני רואה. תודה, תודה.

אתה רצית לנו עכשיו, כל הערב הזה, על הזמרים,

הלא-כשרים,

והשקרנים והרמאים.

אני שואל אותך,

שנאת חינם זה הפתרון לזה?

לא.

זה לא שנאת חינם, זה אהבת חינם, משתי סיבות.

אחת,

זה אהבת הזמרים כדי שיחזרו בתשובה,

כמו שכתוב ברמב״ם, בלכוד דעות,

שאם הם עוברים עבירות כלפי שמים אז אנחנו צריכים להוכיחם,

ואם הם לא קיבלים את התוכחת אז אנחנו מחויבים לבזותם

ואפילו לקללם ולפרסמם ברבים עד שיחזרו למוטב כדרך שהנביאים עשו.

והנביאים, רגע, סבלנות.

והנביאים היו אוהבי ישראל מאין כמותם.

שתיים,

זה גם אהבת הבריות,

משום שאני מציל את החוטאים והנכשלים שמכשילים אותם לפרנסתם.

זאת אומרת, אם אני מסלק את האנשים מהם כדי שלא ייספו בעונש שהם צריכים לקבל,

אז אני אוהב גם את הקהל וגם את הזמרים.

כן, אבל אתה עושה את זה בדרך שהיא לא,

בדרך שהרמב״ם הורה לי וגם לך. בדרך לא דרך.

שמעתי, ואני אומר, בדרך שהרמב״ם הורה לי וגם לך.

אוקיי. בסדר גמור.

ואם אתה רוצה ללמוד עוד משהו, אני אלמד אותו. הוא יהודי, אנחנו כולנו יהודים. כולנו יהודים, מה לעשות. לאחל לו שתהיה לו שעמם. נכון, אבל בזמן שהיה סנהדרין יהודים גם הוציאו להורג בחנק, בענק בשרפה ושכלה.

אנחנו לא סנהדרין.

אבל לא הבנת, זה מאהבת הבורא.

הבורא, מרוב אהבתות הבריות,

קבע שמי שחטא ונכשל בחטא,

ואמרו לו, היתרו בו,

ואמרו לו, והוא עשה,

השם ציווה וביער טהרה מקרבך,

בזה שמוצא להורג זו כפרתו,

מאהבתו של הקדוש-ברוך-הוא את בנו.

הבנת?

עונש זה מאהבה.

כשאימא לפעמים נותנת סטירה לילד או לילדה,

זה בגלל שהיא מבינה ששום כלי כרגע לא יועיל בחינוכו או בחינוכה.

בלית ברירה היא עושה,

מרוב אהבה לילד או לילדה,

שלא יצאו לגמרי לתרבות רעה.

זאת אומרת, זה כלי חינוכי.

לפעמים, מה לעשות,

משטרת ישראל שונאת את היהודים.

השופטים שונאים את היהודים.

אם יהודים עושים עבירה, אז עונשים אותם בהתאם.

התורה כל כך ממתינה וממתינה וממתינה,

ואומרת, תדבר ותסביר והכול.

עשינו ועברנו את הכול,

והם ממשיכים להחטיא את הרבים. אתה יודע מה דינם?

גדול המחטיאו מן ההורגו.

זאת אומרת, ערב כזה של שווקה, שתכף תראה,

זה יותר גרוע מלהרוג אנשים פיזית.

זה התורה אומרת.

אז הוא שונא יהודים,

הוא לא אוהב יהודים. אם הוא היה אוהב יהודים,

לא היה מחטיא אותם.

ואם הוא מחטיא אותם, הוא שונא יהודים.

הבנת?

ובוא אני אראה לך כמה הוא שונא יהודים.

והוא קורא לזה אהבה.

הוא הולך עם הכסף הביתה והם הולכים עם העבירות לראש השנה.

בבקשה, שים לב.

תשמעו איזה שיר הוא שר, ויהי שעמדה לאבותינו.

תראו איזה שקרן, ויהי עמדה לאבותינו,

זה עומד לאבותינו, הזכויות האלה שבחורים ובחורות, אחד ביד השני, ככה מתנגדים?

ומה קורה אחרי שהערב נגמר?

זה נקרא שירי קודש.

בסדר, תודה רבה.

זה רק מקצת, זה לקח שלוש שעות ככה.

אדוני,

אנחנו דואגים להגיד מה מותר ומה אסור. מי שרוצה ללכת לגיהינום,

Welcome.

מי שרוצה ללכת לגיהינום, welcome.

חובתנו להודיע.

כשהיתה שפעת העופות,

היתה חובה למשרד הבריאות להודיע.

הם אמרו שיש גם נסיוב נגד.

עוזר או לא עוזר, עוד עניין?

יש חובה להודיע. התורה מצווה הוכח תוכיח.

לכן חובתנו להודיע.

הוא לא מותק לגיהינום אחר כך על השפעה.

לא, מותק.

אל תביא לי את זה, אני יודע בעל פה.

אני אלמד אותך.

בוא, אני אלמד אותך.

שהנח להם לישראל.

מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים.

זה מדובר שהשוגגים הם עבריינים.

הם רק עבריינים קטנים יותר ממזידים.

אבל אם יש מי שיכול להוכיח מצווה להוכיח.

ונאמר שמי שיכול להוכיח בתוך ביתו ואינו מוכיח, נתפס בעוון ביתו. זה גם באורחות צדיקים.

ומי שיכול להוכיח בעירו נתפס על עוון עירו.

ומי שיכול להוכיח בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו.

ואני יכול להוכיח בכל העולם כולו.

אז לכן אני מוכיח.

אני לא רוצה להיתפס בעוון, ולא עוד,

אלא שאלפים ורבבות שוברים דיסקים מכל העולם,

ואתה שומע אנשים שמצלצלים מכל העולם בכל ההרצאות ושוברים את הדיסקים ומנקים את הבית.

אתה יודע איזה שמחה יש לקדוש ברוך הוא?

אתה יודע מה עשה משה רבנו כשהוא ירד וראה את כולם חולים במחולות?

מה הוא עשה? הוא שבר את הלוחות.

למה לשבור את הלוחות? באורחות צדיקים כתוב, הנח להם לישראל.

מוטב שיהיו שוגגים והם יהיו מזידים.

ואיך אתה מעז לשבור את הלוחות?

מעשה אלוקים הם, אתה שובר את הלוחות

עד שהקדוש ברוך הוא אומר לו, יישר כוחך ששיברת.

למה?

ברגע שהוא שבר,

חזרו בתשובה. אם לא היה שובר את הלוחות,

ישראל היו חס ושלום קלים מן העולם, כי הקדוש ברוך הוא אמר,

הרף ממני ואכלם,

כי עם קשה עורף הוא, לא יעזור.

רק השבירה של משה רבנו היא עוררה את העם לתשובה, וככה הוא הציל את עם ישראל.

רק השבירה של הדיסקים היא תעורר את הזמרים להפסיק לחטיא אותם ולרקוד בעגל!

מה?

תן לו מיקרופון.

תיכף.

דבר.

אולי מה שמקונן בתוך-תוכם של אותם נערים,

או אותם אלה שיש להם שאיפה להגיע למקומות האלה.

הם פשוט ילכו למקומות חילוניים,

ואז יצא, אין חובתנו לתקן את העולם כולו, חובתנו להזהיר.

אנחנו לא עושים שיקולים שאם לא יהיה בשר חלק בזול יקנו חזיר,

ואם לא יהיה כזה אז ילכו לשם.

אנחנו צריכים לדאוג מה מותר ומה אסור.

אנחנו לא אומרים,

ההלכה בשולחן ערוך אומרת שחזן שנותן בקולו לסלסל בשביל עצמו,

לא אומרת הלכה, אבל אם תגרש אותו מהחזנות הוא ילך ויהיה חזן לעבודה זרה,

אז הוא יהיה חזן לגויים.

לא מעניין את ההלכה החשבון שלך, זה חשבון שלא קיים בהלכה.

ההלכה אומרת מה מותר, מה אסור,

ממה צריך להזהיר.

מה יעשה הבן-אדם אחר כך זה עניין שלו.

אנחנו כמובן לא רוצים שהוא ילך,

אנחנו כמובן נסביר לו,

אנחנו נחמם אותו ונקרב אותו ונעשה הכול.

אבל אם הוא רוצה ללכת אנחנו לא נמנע בעדו,

אבל אנחנו נציל את כל השאר שלא יודעים בגלל כמה שיכולים ללכת.

אם הם כבר מסוגלים ללכת, הם היו שם גם קודם.

אדם לא עוזב את היהדות בגלל איזה דבר שנמנע או שאסור.

אם היה עכשיו שהודיעו שהיו פאות של עבודה זרה,

כל הנשים הדתיות שרפו את הפאות.

אף אחד לא אמר, אל תודיע להם. אם תודיע להם הם פשוט מאוד ילכו גלויות ראש,

כי הם לא ילכו בלי פאות.

אז לכן צריך להגיד מה שצריך,

וכל האמתלאות האלה של יצר הרע לא קיימות בהלכה,

והפוסקים, כל אלה שהזכרתי,

פסקו שאסור,

ואסור להזמין את הזמרים גם למקומות כשרים והגונים.

אסור.

אבל אתה מרחיק אותם,

הם ילכו הזמרים ויהיו אחר כך עובדי עבודה זרה.

ממש אין חשבון כזה.

והם אחראים מאוד.

הרי, הרמב״ם, הראש, מרן, קול גדולה פוסקים, כולם אחראים.

אמרו שצריך להודיע ולהגיד.

הבנת?

זה מה שאנחנו עושים.

יישר כוח.

רגע, תן לאנשים שם. הנה, נשים באמצע.

שחור ואדום.

כן, אחת ליד השנייה.

בריצה למעלה.

מגיע, כל הכבוד לאופקים!

כן, אלה שם. איפה אתה? איפה? איפה? תן להם שם.

איפה המיקרופון?

להעביר את המיקרופון לשם.

במקום שתיקח מיקרופון אתה מסדר לי קבלת קהל. בחייאת, תלך לשם. קדימה.

זה כואל? שומעים?

כן.

זה כואל? אפשר להעביר לשם? בבקשה, כן.

ערב טוב. ערב טוב. רציתי לשאול שאלה באמונה, אבל קודם, אני רוצה להקדים... רגע, יש ילד שבוכה ורוצה שאני אעשה לו חלקי. רק רגע, בוא, בוא.

בוא, מותיק, בוא.

בנימין בן-יעל מרים יזכה להיות צדיק ויראה שמים.

שואל דרך נאום אדם, קמו ברמבו שלנו. כן, בבקשה.

אני רוצה לשאול שאלה באמונה. שאלה באמונה.

קודם כול, אני רוצה להקדים שיש לי ילד בן שנה ותשעה חודשים,

ומאז שהוא נולד מצאו לו בעיה ברגליים, פלג גוף תחתון,

יש לו חולשה משמעותית,

והרופאים לא נותנים לו סיכוי ללכת בלי מכשירים והליכון והכול.

באמת, אנחנו משתדלים להאמין שהכול על הקדוש-ברוך-הוא ומה שהוא עושה זה לטובה,

אבל ככל שאנחנו מתחזקים באמונה, הניסיונות הופכים מדינים יותר קשים.

רציתי לשאול למה זה ככה, ואני רוצה גם שהרב יברך אותו. אני מוכנה לקבל על עצמי הכול. קודם כול, למה יאמרו הגויים?

יהודים לא שואלים למה על הקדוש-ברוך-הוא.

יהודים אומרים, נעשה ונשמע.

אז שאלות באמונה, אל תשאלי אף פעם.

תמיד תתחזקי באמונה, זה עדיף.

במקום לשאול שאלות, שלא תקבלי אף פעם תירוצים.

כי אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, אנחנו לא יודעים...

מה עשינו בגלגול זה, ובוודאי שלא בגלגולים קודמים.

ממילא לא נוכל לדעת ספציפית על כל אדם ואדם, על מה דינו.

מכל מקום תמיד יש את האפשרות לתקן,

ואנחנו משתדלים לכוון תמיד לנקודה שיכולה להועיל.

תראי,

תגידי לבעלך שילמד שעתיים בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף כל יום,

ואת תלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף כל יום,

ותקפידי שלא יצאו השערות מחוץ לכיסוי הראש.

ואני אברך את הילד, ומקווים שבעזרת השם יתברך הקדוש-ברוך-הוא יענה לתפילותיכם.

רוצה שהרב יברך אותו. שמו? יוסף חי בן גאולה. יוסף חי בן גאולה,

השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה,

ושהחולי שיש לו כרגע יעבור מיידית לאסד.

למה אתם מעבירים לבד?

אברהם, למה אתה לא שומר על המיקרופון, אברהם?

דבר, דבר, נו.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. לפני שלושה חודשים, בפעם האחרונה שהיית פה,

הגעתי לפה עם האחים שלי לפני בדיקה שהיה לאבי.

כן. היה איזה דו-שיח בינך לבין אחי. פה, פה.

כן. סליחה? לא, דיברתי עם הצלם.

אוקיי, מחילה.

היה איזה דו-שיח בינך לבין אחי על השבת,

ובסוף הוא לא השתכנע, לא קיבל.

מאז הוא קיבל עליו את השבת,

וברוך השם גם ציצית, כיפה, תפילות. אחי השני גם התחזק קצת, הרצאות.

אני עזבתי את אילת ובאתי לפה לטובת ללמוד בכולל וקצת לעזור לאבא.

אנחנו עשינו את החלק שלנו, כמו שהרב ביקש.

פה, פה. כן.

אז מאז הבדיקה, אנחנו גילאים לנו את הבדיקה שיש לאבא את המחלה בגזע המוח.

מאז זה הולך ומדרדר, כמו שהרב רואה פה לידי.

אנחנו צריכים ישועה, הרב, איזה נס.

פשוט רק את זה, מה שאנחנו צריכים. חוץ מזה, לפי דברי הרופאים,

לספור זמן.

ואנחנו מוכנים לעשות כל מה שצריך. כמה אחים אתם?

אנחנו חמישה אחים.

חמישה אחים זה יפה מאוד. כל אחת שעתיים לימוד תורה ברציפות,

בתענית דיבור, במשך שלושה חודשים. זה עשר שעות יומיות. זה נפלא מאוד.

אם אתם מוכנים לקבל על עצמכם דבר טוב מאוד.

אוקיי, גם הקטן, חמישה מתוחם אחד בן 11 בתלמוד תורה כל היום. עד חמש הוא לומד תורה.

אנחנו, בעזרת השם, נכנסים לכולל בשבוע הבא.

אז הקטן ילמד שעה.

עידן, שמעת?

אוקיי.

מה השם של האבא?

מרדכי חיים בן מרים.

מרדכי חיים בן מרים, הקדוש-ברוך-הוא יפקוד עליו חיים, בעזרת השם יתברך, בכלל עמו בית ישראל, מהרה.

אמן. תודה רבה.

כן, החבר'ה שם רוצים לשאול שאלה מאומן.

תן להם.

תן להם.

תן להם ריצה.

תגיד לי, למה אתה לא עובד?

הלו, דדון, למה אתה לא עובד עם זה? אתה נשאר פה.

ירושלים, כבוד הרב, למה אסור ישראל לרבנו בראש השנה?

אמרתי שאסור. אתה שמעת שאמרתי שאסור?

כן.

אמרתי שאסור בראש השנה.

בראש השנה, כן. ראש השנה זה יום טוב. מותר לטוס?

לא, לפני. מה זה קשור?

יומיים לפני. לא הבנת.

אם אתה אומר אם מותר לטוס לראש השנה,

לראש השנה, זה משהו אחר, אבל לטוס בראש השנה זה אסור.

זה ברור.

לא, זה לא היה ברור, כי הוא אמר ברור אחרת. טוב,

לגבי הטיסה לאומן, מי שרוצה לטוס,

אין איסור לטוס.

אבל גדולי הפוסקים, לא כל כך נוחה דעתם עם הטיסה לאומן, בפרט בראש השנה.

אבל גם לך אמרנו,

שמעתי.

רבי נחמן.

שמעתי, שמעתי.

שמעתי. זה לא משהו בספרים, כבוד הרב.

שמעתי.

שמעתי. אני אסביר.

הרב.

שמעתי.

שמעתי.

שמעתי. כבוד הרב.

אז מה, הרב שלום הרוש והרב ברלנד והצדיק מאבניאל סתם נוסעים?

אני יכול להגיד משהו?

אז מה, הרב אלישיב והרב שטיינמן והרב ועדני והרב עובדיה והרב זאם, הם סתם לא נוסעים? גם מי שנשארו לא טוב. גם מי שנשארו לא טוב. גם מי שנשארו לא טוב. לא הבנתי. אז הם סתם לא נוסעים?

אני אביא לך יותר אנשים שלא נוסעים מאשר נוסעים. אז מה, לא קובעים לפי כמה נוסעים.

אני מסביר.

גדולי הפוסקים אומרים שלא טוב לנסוע לאומן

בראש השנה לראש השנה,

למה לא לעזוב את המשפחה והכול.

עכשיו, לא אמרו שאסור,

לא אמרו שאסור,

אמרו מה שאמרתי.

מה אני אשם שהם אמרו?

אני אשם שהם אמרו?

אני אומר מה הם אמרו.

עכשיו,

צריך להבין עוד דבר.

יש הרבה בעיות היום כשהולכים לציון הזה,

ואם היית כבר פעם, אתה יודע על מה אני מדבר ואני לא רוצה להרחיב,

כשכמה אנשים שמתכוונים ללכת לקדושה ומגיעים שם גם לטומאה,

אנחנו, גם בארץ יש את זה. אתה צודק, אבל שם זה יותר קל, כי זה יותר מצוי ונגיש,

ואני לא אפרט, ואתה יודע בדיוק מה. לא נכון, מי שרוצה עושה גם פה. אבל אני מסביר עוד פעם מה שאני אומר.

מי שהולך למקום של קדושה ונופל בטומאה,

זה פי אלף אלפים יותר גרוע ממי שלא נסע כאילו לכוונה קדושה.

דבר נוסף,

אתה צריך להבין שאם אתה רוצה, אף אחד לא אסר, לא אמרו שזה אסור.

שואלים

אם אפשר, אם כדאי או לא, זו ההנחיה שאומרים

רוב פוסקי הדור על העניין הזה.

אני לא אשם שככה הם אומרים.

כל אחד אומר משיקולו וטעמו עמו,

ואני לא אפרט את כל הטעמים.

אני אמרתי שני דברים.

אתה תחליט מה שאתה רוצה, אין שום בעיה.

ודאי שיש איסור, אז מותר לנסוע. אמרתי שיש איסור? ודאי שאין איסור.

אז הכול טוב. נא נח נחמן, נחמן מאומן. תן חיוך.

אה, אין לי בעיה. אתה רוצה שאני אחייך?

אז אני יכול להשמיע לך גם שיר של נח נח נח נחמה בטרנס.

בטרנס.

בטרנס.

יש לך?

כן.

השני, השני.

בוא תשמע שיר של זיו טל.

זיו טל שאל.

טרנס-מן-טליבן, טרנס-מן-טליבן, טמבל, זיו-טל, זיו-טל, טמבל, טרנס-מנ-טליבן.

נו,

זה שירים של רבי נחמן, אתם רואים? זה החבר'ה רוקדים, תשימו לב.

למה הם רוקדים? זה שירים של המועדונים!

זה דיסקו!

דיסקו נחמן! הופה! הופה! הופה! נא נא נחמן! הופה! כן? הופה! הופה! הופה! תודה רבה! תודה רבה!

בשביל זה לא צריך לנסוע לאומן!

אפשר להיכנס לדיסקו פה ולרקוד ולשיר נח נח נח נחמן ונגמר הסיפור.

ואחרי זה לעשות תפילה המונית וזהו.

כן, שאלה נוספת.

תן ליהודי פה בשורה ראשונה, בבקשה.

אני רוצה תיכף לחלק לכם מתנות לגברים, לנשים,

ואני גם אחלק לכם דיסקים בחינם.

כל שווי של דיסק, 1,000 דולר.

כן.

שאלה.

רציתי לחזק את ידיו של הרב בנושא הזה של הזמרים,

אבל יש לנו בעיה גדולה.

חלק גדול מהזמרים האלה נתפסים כביכול בשמות של רבנים בחוץ-לארץ, כמו ששמענו,

ומשקרים בשמם.

תסביר במי מדובר. אני אסביר.

הרב השמיע, אני לא יודע אם שמעו את זה פה, את השיחה של הרב קוק.

נכון, מרחובות.

מרחובות.

ששוויקי אמר שהוא דיבר כביכול עם רב ראובן פיינשטיין,

שהוא אמר שהוא בכלל לא מכיר אותו.

נכון, שהוא אמר שהוא פוסק לפי ההלכות שלו והוא הרב שלו.

הוא אמר שאני בכלל לא מכיר אותו. הנכד שלי אמר שהוא שר יפה, אבל חוץ מזה הוא לא מכיר אותו. נכון.

הוא גם חתם לרב עובדיה שהוא יקיים את הכול על-פי דברו, והוא שכח את הרב עובדיה מלפי דברו.

מצד שני, כשהוא בא לפה,

הפוסקים של ארץ-ישראל, שהם למעשה גדולי הדור, זה מה שצריך לחייב אותו,

והוא מצפצף.

אבל יש לנו בעיה לא פחות קשה מזאת.

אתם גרים בבני-ברק,

בבני-ברק יש גרינטק,

וגרינטק התחיל את הסרטים החרדיים,

שזה חודר להרבה מאוד בתים,

ובלי פוצה פה הוא מצפצף, ממשיך להפיץ את המרכולת שלו,

והילדים שלו לומדים בישיבות הכי טובות,

והכול דופק השורה,

ובלוחות עבודות של בני-ברק מפרסמים את כל הסרטים של גרינטק שהתחילו כביכול ב-Groby's ודברים חסידיים כביכול,

ועכשיו זה סרטי מתח והכול.

ואני, שאני מלמד שנים רבות בתלמודי-תורה,

לא מצליח להתגבר על זה.

כמעט כל חדר של בעלי תשובה או תיכונים לבנות אומרים, מה יש לזה?

אף אחד לא אומר שיש בזה בעיה.

אני חושב שלפני שאנחנו נלחמים נגד חוצפנים מחוץ-לארץ אנחנו צריכים גם

לתקוף את אלה שכאן נמצאים בתוככי בני-ברק

ולצאת נגדם עם כל הסוללה,

כמו שהרב יודע, ללכת לרב שטיינמן ולכל הגדולים ולהוקיע את היצורים האלה,

שמכשילים את הילדים שלנו בכל הצפייה הזאת. קודם כול, אתה צודק, ואני אגיד לך רק משהו.

שעשרו את הסרטים האלה, ויצא פסק כזה מהרבנים הגדולים שאתה מזכיר,

אבל הם לא נשמעים,

ועכשיו פסקו על גרינטי גלפז ומתימן יבוא של שגיב מחפוד,

שהם מחטיאה רבים ואסור להיכנס לחנויות שלהם לקנות שום דבר,

והם בכלל אלה שנאמר עליהם שאין להם חלק לעולם הבא.

ובעוד ימים ספורים, כמו שאמרתי, יצא מכתב שיסביר בדיוק את הכול מכל הגדולים שאמרת,

ואז, בעזרת השם יתברך,

נראה מה הם יעשו, אם הם יעמדו עדיין בחוצפתם.

מכל מקום, אתה צודק, ואני מבין שהבאת דיסקים לגריסה.

כן, אבל הבאתי גם דיסקים,

שאנשים ייקחו דוגמה מה אפשר לעשות.

אני מוציא דיסקים לילדים,

ולפני שאני מוציא אותם אני הולך לגדולי ישראל, שישמעו אותם קודם,

ויוציאו הכשר.

ורק אחרי שאני מקבל את ההכשר אני מוציא את זה לקהל הרחב, ואני רוצה,

כאות

הוקרת הטוב לרב,

לתת לרב את הדיסקים שלי לילדים שלכם, שייהנו מהם לחגים, אם אתה מוכן. תהיה בריא, אנחנו נבדוק את כשרותם ונשתמש בהתאם.

לא מתימן יבוא. אני כל פעם מתבלבל, נוסח תימן זה החנות בבני-ברק. תודה רבה.

ושתזכה קודם כול, בעזרת השם, לחנך את ילדי ישראל לתורה ויראת שמים אמיתית. עומק. ואתה מרשה לי לדמור? כן, כן, כן. אתה מחויב על-פי ההלכה.

אשריך.

איזה דיסק? של מי זה?

ישראל בורוכוב דנסינג.

דנסינג של ישראל בורוכוב. להתראות בורוכוב.

חזק וברוך.

קופת הזכויות.

איזה דף?

רגע, יש פה דף שצריך לברך פה איזה ילד.

רק שנייה.

דוד רפאל בן יעל, השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

במהרה, בעזרת השם יתברך.

תן לבחורה עוד שמה, בבקשה, כן.

לא טוב, לא טוב.

טוב, תן לה, תן לה. בריצה, נו, בריצה.

איפה הפרטים? אין לי את הפרטים.

ממתי?

רגע, לפני שהיא שואלת את השאלה, תן לי רק להגיד,

תרשמו מי שיש לו פלאפון שירשום מספר.

מספר, מוכנים?

מוכנים?

054-2080

181. רשמתם?

אני חוזר.

054-2080 181. במספר הטלפון הזה ניתן יהיה להשיג את ארבעת המינים במחירים מיוחדים לאברכים ולאלה שאין אפשרות.

תקשיבו טוב.

זה ארבעת המינים שממוינים על-ידי אברכים יראים שבודקים ברמה גבוהה מאוד.

מהודר א', שזו הדרגה הגבוהה,

129 שקלים בלבד ארבעה מינים.

ב-69 שקלים מהודר וכשר ב-39 שקלים. ארבעת המינים.

אז מי שירצה בכמויות או בודדים יצלצל לטלפון, ויש פה נציג, הנה יש פה נציג,

רונן לוי. בוא, שיראו אותך, רונן לוי. בוא, בוא.

ממרגן הערב רונן לוי, אפשר יהיה להשיג אצלו את ארבעת המינים האלה במחיר הזה, שהוא מסובסד לכל הדעות. מי שיבדוק מה המחירים לא יאמין.

כן, שאלתך.

שאלתך, כן.

שלום, כבוד הרב. שלום.

רציתי לשאול לגבי כמה זמרים שונים.

רציתי לדעת אם אפשר לשמוע את הזמר שולי ריין.

לא.

אפשר לדעת מה הבעיה? מופיע בתערובת, כן.

אוקיי.

ומה הבעיה בדיוק באברהם פריד ויעקב שוויטר?

תערובת. מופיעים בתערובת

נגד גדולי ישראל.

איסור גמור.

זה מנדל טאסה?

אותו דבר בינתיים, עד שאחזור בתשובה.

לא.

יש לי שאלה.

הוא גם מופיע באולפן השקוף, אם את יודעת מה זה.

רציתי לדעת אם לא עדיף שהם ישמעו שירים שלהם בהופעות,

והם יתקרבו ככה לדעת מאשר שהם לא ישמעו בכלל. לדבר.

כן.

כי זה השאלות, השירים האלה בעצם?

מה?

עוד מעט, עוד מעט. את שומעת? אני אסביר לך.

קודם כול, אנחנו אומרים להם מה הדין, מה הם צריכים לעשות. הם מבינים, גם עמדנו בקשר עם מי שצריך לדבר,

והם לא רוצים בינתיים לחזור בתשובה.

אז אנחנו ממתינים, יש לנו סבלנות.

אבל רוב הנוער מתחבר לדעת, אני מסכים שהם מתחברים בדרך זאת, אבל הדרך הזאת בינתיים אסורה ופסולה,

ובינתיים הם מצליחים להכניס לנו את המוזיקה של גויים ואת החוצפה שעוברים על גדולי הדור, מה שאומרים. זה איום ונורא.

אז זה לא חינוכי,

אנטי-יהודי ונגד ההלכה.

אבל זה שהם חסידיים.

השירים הם לא חסידיים, כי בחסידות לא עושים עבירות,

ומי שעושה עבירות הוא לא חסיד בכלל,

ומי שמורד בגדולי הדור זה לא חסידי,

אפילו לא צדיק.

אז מה בדיוק אפשר לעשות בשביל לשמוע את השירים שניים? כאילו, במה הם יכולים לתקן?

ברגע שהם יחליטו שהם חוזרים בתשובה, תסתכלי באתר שופר,

איך הסביר הרב בן-ציון מוצפי, מה צריך לעשות בשביל לשוב בתשובה מדין מחטיא רבים. אם יעשו את זה,

יבואו בקהל ה' בשמחה ובששון ויוכלו לשיר את השירים הראויים שלהם בכלל ישראל,

ונשמח לשיר אתם ביחד בסעודות מצווה ובמקומות המותרים.

טוב, אני רוצה רגע לחלק מתנות, אם תרשי לי רגע.

רק שנייה.

אין שירים ביחד, אין שירים ביחד, אין שירים ביחד.

אהההההההההההה

תודה רבה לך, תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

הלו, כן, כל הנשים יקבלו עכשיו דיסקים של האנציקלופדיה בחינם,

איפה? באיזה צד?

בצד ההוא, מי שיוצאות משם, יקבלו.

הגברים מקבלים פה אצלי. שב, שב למטה.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.