בת ים - בת ים - עצם המצוה קובע ולא התכלית

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

אמרתי בלחש לטובת מי הערב הזה ויהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן.

וכן דודי דוד אהרון בן רומיה.

 

אדם רגיל בהרבה הנחות ראשונות וזה מעביר אותו מלהתעמק בעיקרן של הדברים. זאת אומרת כל אדם יש לו הנחה ראשונית לגבי כל דבר. ובגלל שיש לו כבר הנחות שהוא מניח שכך וכך הסיבה והטעם לכל דבר, הוא לא מתעמק בדברים.

לדוגמא מישהו יכול להגיד לי מה העניין של החסד והצדקה לתת לעני. למה צריך לתת צדקה לעני. מישהו יודע?

-תשובות מהקהל-

למה, את אומרת לעזור לו. למה צריך לתת.. שאלתי למה צריך לתת לעני צדקה

כי אין לו צריך לתת לו.

מה הגברים אומרים? שמי שמרחם מרחמים עליו מן השמיים

והיא אומרת שנחשוב שעשינו משהו.

כן, אז זה הנחות ראשונות שהיו לכם לכן אף פעם לא התעמקתם בזה.

הוא אומר שהוא שמע שזה עניין של דורון. בקיצור.. אני לא שומע מה הסיבה שצריך לתת צדקה לעני

-קהל-

מה? ערבים זה לזה. אם לו אין אז גם לי אין. אז אם הוא לא יאכל ואני יאכל אז זה כאילו לא אכלתי הוא אומר...

יהודי עוזר ליהודי..

צדקה תציל ממות..

עוד לא שמעתי תשובה. כפרה? היא אומרת אולי כפרה.

בקיצור מה אני אומר..

שואלת:רגע הרב. בן אדם הכסף הוא לא שלו. בורא עולם הכסף שיש לבן אדם זה לא שלו הוא של בורא עולם.

הכסף לא שלך אז תפתח את היד תן כי זה לא שלך הכסף

הרב: אז למה לעני לתת גם לעשיר? לכולם לתת. אם הכסף לא שלך של הבורא תחלק אותו.

 

אבל מה אמרתי בהתחלה שאדם רגיל לחיות עם הנחות ראשונות. ככה הוא מניח ככה הוא שמע, ככה הוא מבין, ככה נראה לו.

ולכן הוא לא מתעמק בעיקרן של דברים ולדוגמא העניין של החסד והצדקה לעני.

אם תשאל אדם למה נותנים מצוות צדקה יענה תכף את ההנחות  הקדומות שהיו לו שזה לתכלית ההטבה להיטיב לעני. כמו שחלק אמרו פה להיטיב לעני

 

מלבד שגם מצד הסברה זה לא מספיק תשובה כזו כי ישר תקפוץ שאלה. למה צריכים בכלל עניים?

מה הקב''ה לא יכול לפרנס את כולם חלק עשירים וחלק עניים?

זה בדיוק מה שמספרים לנו חכמים זיכרונם לברכה בגמרא (שואלא בתרא י) שאל טורנוסרופוס  הרשע את רבי עקיבא, אם אלוהיכם אוהב עניים הוא  מפני מה אינו מפרנסם? מה ענה לו רבי עקיבא? .. בשטרי גנדרא חמבו... אתם יודעים מה הוא ענה לו? הוא לא ענה מה שאתם אמרתם.

הוא שאל עוד פעם. אם אלוהים אוהב עניים למה הוא לא מפרנס אותם. אמר לו רבי עקיבא כדי שניצול אני בהם מדינה של גיהינום.

כל המטרה שאנחנו צריכים לתת צדקה לעניים כדי שנינצל מגיהינום. אה?

והטענה של טורנוסרופוס הרשע היא באמת צודקת, למה, אם הקב''ה העניש אדם להיות עני, שיחיה בעניות, איך אנחנו עשויים ההפך מהגזרה של הקב''ה.

אם הוא רוצה שהוא יהיה עני אז עזוב אותו. ה' העניש אותו שיהיה עני , מה אתה מתערב, תשאיר אותו עני.

כעין זה מצאנו אצל הרמב''ן, על מה שאמרו חכמים ז''ל בגמרא (ברכות ס) כתוב בפסוק ''ורפא ירפא'' הפסוק אומר שרופא יכול לרפאות. רפוא ירפא.

אומרת הגמרא מכאן שניתן רשות לרופא לרפאת. מכאן מה אני שומע, בלי שניתנה רשות לרופא לרפאת היה אסור לו לרפאת. למה אסור לו? כי אם אדם נהיה חולה זה בגלל עונש, ואם ה' העניש אותו אז שהוא ירפא אותו. מה פתאום שאתה תתערב.

נגיד יש מורה בכיתה, ילד מפריע, אז הוא מוציא את הילד, צא החוצה. יצא הילד מישהו יכול לבוא להכניס את הילד?

בשביל מה הוציא אותו, בשביל שילמד, שיקבל עונש, שישים לב שהוא לא מקשיב שהוא לא שומע. אז מה אתה מכניס אותו , מה אתה מתערב.

אם הבורא עשה עני אז שהוא יפרנס אותו מתי שהוא חושב. אין לו בעיה, לא חסר להקב''ה.

ואם הוא עשה חולה, מה אתה מתערב? שהוא ירפה אותו. ''רפאינו ה' ונרפא הושיענו ונוושע'' ''רופא כל בשר ומפליא לעשות'' ''רופא חולים''

אהה, אבל  כתוב בגמרא ''ורפא ירפא''. בתורה כתוב ''ורפא ירפא משמע שיש רשות לרופא  לרפא. אבל אם התורה לא הייתה אומרת ורפא ירפא, לא הייתה רשות לרפא.

אבל הטענה של טורנוסרופוס גם היא באה מהנחה מוטעית. גם הוא הבין שהחסד שעושים זה עבור העני.

למה נותנים צדקה לעני, בגלל שהוא עני אין לו. אם לא תיתן לו לא יהיה לו מה לאכול, אז את החסד עושים בשביל העני,ככה הוא הבין.

ולכם הוא הקשה את הקושיה שלו. למה הקב''ה לא מפרנסם. אם המטרה זה לתת למי שחסר אז שהקב''ה ישלים את החיסרון. למה אתם מתערבים?

כמו ברפואה. אבל רבי עקיבא ענה לו , אתה טועה יאחביבי, אתה טועה. בעיקר הדבר.

עניין הצדקה והחסד הוא כדי שניצול אנו בהם מדינה של גיהינום.

כל המטרה של הצדקה והחסד זה לא להתחסד עם העני, זה לא להתחסד עם העני. אלא עבור דברים אחרים לגמרי. מהם הדברים, כדי שאנחנו נינצל.

איך נינצל? על ידי שניתן צדקה, אדם מתעלה והוא הופך להיות איש חסד.  כדי שהוא יהיה איש לחסד הוא ינצל מדין גיהינום בזכות החסד.

וזה נקרא סוד המעשים. אין הכוונה לתכלית שיצא מהמעשים..הכוונה לא לתת לעני שיהיה שבע. לא.

התכלית ממה שיצא מהמעשה צדקה שאתה עושה, לא. אלא עצם המעשה שאתה עושה, עצם החסד זה המטרה. המרה שתעשה את החסד.לא שיהי שבע או לא יהיה שבע, יספיק לו או לא יספיק לו. אתה עושה את זה בשביל שאתה תהיה בעל חסד. וכשאתה תהיה בעל חסד אתה תינצל מגיהינום בזכות החסד.

וזה מפרש הרמב''ם על משנה באבות פרק ג' משנה יט'. אומר הרמב''ם:  והכל לפי רוב המעשה, על המשנה הזאת, והכל לפי רוב המעשה.

אדם זוכה לחיי העולם הבא לפי מה? לפי רוב המעשה. לא כתוב לפי רוב המעשה.

לא כתוב לפי גודל המעשה. אם עשית מעשה גדול, מגיע לך עולם הבא, ואם עשית מעשה קטן לא מגיע לך, מה עשית.. מה עשית דבר קטן. לא.

כתוב במשנה והכל לפי רוב המעשה.

שהמעלות שאדם זוכה להם הם יגיעו אליו בכפול המעשים הטובים פעמים רבות. אם אתה עושה מעשה ואפילו קטן אבל הרבה מאוד פעמים, אתה כופל אותו כל פעם כל פעם כל פעם. המעלות יקנו בנפשך בשביל שתקרא נדיב, תקרא אבעל חסד, תקרא איש צדקה. זה רק אם אתה תרבה במעשים הרבה פעמים. אז יגיע לך קניין החזק בנפש. אבל אם תעשה רק פעולה אחת גדולה לא יהי לך מזה קניין חזק.

זה כמו מקרה, פעם אחת עשיתי כך וכך.  ועל כן העצה של הרמב''ם שאדם ירבה במספר המעשים.

והוא מביא דוגמא, כשיש בדעתך. כשאתה רוצה לתת צדקה לעניים, אתה רוצה מרצונך הטוב לתת צדקה. למשל אתה רוצה לתת תרומה, צדקה אלך שקלים.

יותר טוב אומר הרמב''ם שתחלק את זה למאה עניים שכל אחד יקבל עשרה שלקים ממה שתתן את כל הסכום לעני אחד. אנחנו  היינו מבינים הפוך. מה נעשה בעשרה שקלים, חצי מנה פלאפל בקושי. אבל אם אתה נותן אלף שקלים, הבן אדם בחודש יכול למלא את המקרר, לקנות את כל הדברים שחסרים לו. אומר הרמב''ם לא.

למה? לו היינו מביטים על תכלית עצמם של המעשים, הרי סוף כל סוף מתפרנס נצרך אחד באותו הסכום שחשב ליתן. מה אכפת לך ליתן את זה דווקא למאה עניים? אלא כמו שאמרתנו, עצם המעשה זה הכוונה. לא התוצאה, לא כמה יהיה לו בסוף שיהיה לו ברוח גדול, לא זה העניין. אלא אם אתה תכפול את המעשים ותיתן מאה פעמים עשרה שקלים לעניים. הקניין של הנדיבות יהיה לך בנפש. אתה תהיה נדיב. אתה תתרגל. אתה רגיל לתת, רואה עניים נותן עשרה שקלים עשרה שלקים, כל הזמן נותן נותן נותן, זה נהיה קניין בנפש. זה מה שהתורה רוצה, היא רוצה שאתה תקנה מעלות בנפש שלך. אל תיתן פעם אחת חד פעמי בום וזהו. ומה אתך?

לא המטרה התכלית שיצא ממה שאתה נותן, אלא המטרה זה עצם המעשה שאתה עושה. והנה במצוות חסד יש לנו על כל פנים גם הבנה בשכלנו. זה הבנו. הבנו.

אבל גם בכל מצוות התורה מצאנו שזה בדיוק כמו שאמרנו עכשיו , גם בכל מצוות התורה לא רק בחסד.

לדוגמא המדרש בבראשית רבה מד, א, כתוב פסוק ''אמרת ה' צרופה''  רב אמר, לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריאות. מה פרוש? למה קיבלנו מצוות, לצרף אותנו, מה זה לצרף? כמו שיש כסף והוא מעורבב עם כל מיני סיגים, כל מיני מתכות. אז הולכים אצל צורף והוא צורף את זה ונהיה כסף צרוף מה זה כסף צרוף, מזוקק. שהוא נקי. או זהב מזוקק, 24 קראט. אין מתכות נוספות. לא ניתנו מצוות לישראל אלא לצרף אותנו שנהיה מזוקקים, בלי מידות רעות, בלי מחשבות רעות, בלי מעשים רעים, בלי תכונות רעות. שנהיה צדיקים מזוקקים.

ועל זה נאמר, מה אכפת לו להקב''ה אם אנחנו  שוחטים את הבהמה מהצוואר או שולטים אותה מהעורף? מה אכפת לו להקב''ה? הרי שניתנו המצוות לצרף בהם את הבריאות. זאת אומרת אז למה, אם בסוף הבהמה מתה וחותכים לה את הקנה והוושט ואז אפשר אחר כך לאכול אותה, אז מה כפת לך מאיזה צד אתה עושה את זה, מצד הצוואר, מצד העורף, יש גויים, הגווים שוחטים מהעורף. אנחנו היהודים שוחטים מהצוואר. מה אכפת לו להקב''ה מאיפה? אם הוא רוצה להתיר לנו לאכול בהמה אחרי שחיטה או אחרי עריפה, מה אכפת לו מאיפה, אתה רוצה שנחנו קודם כל נוציא את הנפש הבהמית ואחר כך נאכל מה הבעיה? תוצא תקבל, תקבל את התוצאה בין מפה בין מפה. מה אכפת? אומר מפה ראיה שהמצוות ניתנו לצרף בהם את הבריאות. זאת אומרת הנה כי אין הטעם למצוות מפני שהן בעצמן הינן איזה עניין של טוב.

כשה' אומר דווקא מהצוואה הוא רוצה דווקא מהצוואר, לא בגלל איזה תכלית. אלא בגלל שכך הוא רוצה  ואם אתה עושה את מה שהוא אומר בדיוק, ורק בדיוק, אתה תהיה מצורף.

כח המעשה שאתה תעשה אותו כמו שצריך, ישפיע על הנפש שלך לא הבהמה עכשיו בעניין, אתה. אתה תהיה מזוכך ומצורף, צדיק.

בעצם השחיטה אין חילוק אם זה מן הצוואר או מן העורף. אלא המצווה היא כאילו לעניין של מעשה יבש, לכאורה.

כאשר אין בעצם המעשה שום ענייו של טוב. אלא זה סוד של המצוות. במצווה יש סגולה שעושים אותה כמו שצריך שהיא מצרפת את העושה.

וזה מהפלאים הגדולים והנשגבים של הקב''ה הכל יכול. כשהקב''ה החדיר במעשה יבש כזה דברים הכי גדולים ענייני חכמה ורוממות וכל זה תוכל להשיג רק אם תעשה את המצוות כמו שהוא ציוה בדיוק.

לא בגלל התכלית שהיא לא תסבול הבהמה, שזה יהיה מהר, שלא תתעכב, שיהיה לך קשה, לא שום שום שום טעם, יבש. תעשה כמו שאני אומר, יש את הסגולה.

ניתן דוגמא, יש דין של עיר הנידחת, עיר שבני העיר הודחו לעבוד עבודה זרה והם החליטו לעבוד עבודה זרה, עיר שלמה. זה נקרא עיר הנידחת שהם נידחו לעבוד עבודה זרה. אז יש עונש שצריך להרוג את אנשים העיר, לשרוף את העיר. אז לפי הטבע, אם צריך להרוג כל כך הרבה אנשים שעבדו עבודה זרה. איסור עבודה זרה זה לא רק ליהודים. זה כל הגויים, גם ב7 מצוות בני נח אסור לשום בן אדם בעולם לעבוד עבודה זרה. אז זה הדין, אבל אם הורגים כל כך הרבה אז אדם  כבר נהיה הלב שלו גם, בשבילו להרוג זה כמו דאע''ש, זה לא מדבר אליו, הוא נהיה אכזר כמו תליין.

 

מה כתוב שם, אל תחשוש, לא יהיה לך טבע של אכזר,''ונתן לך ה' רחמים וריחמיך''. הפוך.אומר הקב''ה תעשה את המצווה כמו שאני אומר  אני ייתן לך רמים, הפוך, תגבר בך מידת הרחמים.

איך זה עובד? הרי זה טבע של בן אדם שאם הוא עושה פעולות כאלה וכאלה כבר אין לו  רגש. הרי אנשים שהולכים להיות פתולוגים רואים גופה ביום הראשון או השני מתעלפים. שהם צריכים לפתוח גופה ולהתחיל לבדוק שמה כל מיני דברים הם לא עומדים בזה, אבל אחרי כמה זמן בשבילם זה כמו באטליז כמו בעופות טך טיך טך טיך  אז זה טבע. אבל ה' אומר אם אה עושה את המצווה כמו אני אומר הפוך, היה לך רחמים. איך זה עובד? ככה ה עובד. סגולה של כל מצווה שאם עושים אותה כמו שצריך בדיוק היא מזככת את האדם אפילו שנראה לך שזה הפוך, זה מזכך את האדם.

יש הרבה דוגמאות אבל לא נתפרס העיקר שנבין את הפרינציפ. אחרי שנתבאר לנו שבן לטוב ובין ההפך, עיקר הדברים הוא בסוד עצם המעשה ,שעצם המעשה שעושים אותו כפי שראוי על פי התורה זה העיקר. ולא הטעם של תכלית שיוצאת מן המעשה. זה שיהיה ברור רק בתנאי שאתה עושה את הדברים בדיוק כמו שה' ציוה. אבל אם אתה תשנה את המצוות באיזה שינוי שהוא זה כבר לא אוו מעשה, הוא גם לא יפעל את מה שהוא פועל תמיד.

 והנה דוגמא מדהימה. התורה אוסרת לדרוש אל מאוננים וקוסמים. אסור לדרוש. יש אנשים הוליכם לפתוח בקלפים יש אנשים הולכים לפתוח בקפה. יש שואלים מגידי עתידות, יש הולכים למעוננים שהוא אומר לך עונות, בעונה זאת אל תצא, בעונה כזאת אל תצא אם יעבור חתול שחור תזהר, דיר באלק, ואם היה ככה,ואם על מיני, ויש קוסמים, אומר אל תדרוש. אסור לדרוש אותם. למה, כתוב בתורה ''תמים תהיה עם ה' אלוהיך'' אל תבקש לדעת את העתידות. תמים זהו.

מה שה' עשוה, יעשה, מתכנן, אל תברר. אל תחפש מי שיגיד לך כאילו יש מי שיודע, כאילו.. אבל אל תבקש. למה, אם אתה הולך לבקש אתה עובד על איסור של דורש אל המעוננים והקוסמים. אתה עובר איסור מן התורה חמור ביותר

-הערה מהקהל-

לאא, אין קבלה, קבלה לא עונים אף אחד לא יודע בקבלה שום דבר ממה שיש ומה שהיה ומה שיהיה.

-הערה-

 הוא יודע? איזה יודע בחיאת... פחות או יותר.. אבל לא יודעים. פחות או יותר גם אני יודע.

שואל: יש הרבה רבני השקר גם

הרב:מאוווד מלאן ת'לפים.

אז תקשיבו עכשיו טוב, אז אסור לדרוש אל מעוננים וקוסמים, ורש''י אומר: לא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיביא עליך הבורא תקבל בתמימות.

מצד שני תשמעו מצווה אחרת. מצד שני כתוב:''נביא מקרבך אליו תשמעון''

ללכת לנביא אמיתי, אין  בדורנו. מה זה? רגע רגע

נביא מקרבך, זה כבר הפסיק נביאים לפני 2000 שנה, אין נביאים. חוץ מאיזה אחד עושה ככה, עם העניים ככה מביאים אותו בכיכר השבת, כן מדומיינים אחד ככה עושה ככה כל הזמן, וכל שבוע אומר שיש רעידת אדמה.יש מקום שאין רעידת  אדמה כל שבוע? גם אם הוא לא יגיד יהיה.

מכל מקום, נביא מקרבך אליו תשמעון, אז מה כתוב שאצל נביא אתה רשאי לדרוש עתידות, אה? אה?

הרי אתה אומר לי לא לדעת מה העתיד. אז איך אתה אומר לי שאצל נביא אני כן יכול לדרוש את העתיד? אצל מעוננים וקוסמים לא. אצל נביא אמיתי כן. אבל אם המטרה היא לא לדרוש, לא לדעת, לא לחפש מה יהי בעתיד, אז מה זה משנה אם זה פה או פה. המטרה צריכה להיות  אותו דבר.

אמרנו שלא המטרה לא התכלית קובעת לא, לא, לא. אלא הדברים שאמרנו,אין עניין המצוות והעבירות בגלל תכלית המעשים. בגלל מה שיוצא מכל מעשה. לא זו הסיבה. אלא הכל  הוא שם בעצם המעשים כמו שהם. זה ה' אומר זה כן תעשה זה לא תעשה.

אפילו שהתוצאה תהיה זהה. אני אומר לך זה לא זה כן. אני אומר. אם תעשה כמו שאני אומר אתה מאה אחוז אתה מצוין אתה עושה מצוות ולא עובר עבירות. ככה אני רוצה. ולכן אף על פי שהתכלית בשני המקרים זה לדרוש על העתיד אבל זה דווקא אם אתה עושה מעשה איזור שדורש אל מעונים וקוסמים זה אסור.

אבל מי שדורש אחרי נביא זה כבר לא אותו מעשה, זה מעשה אחר לגמרי ועליו לא היה צווי, הפוך, כתוב ''אליו תשמעון '' וזה מצווה.

יש מעשה באסא המלך שהקב''ה העניש אותו שהוא דרש ברופאים, הלך לרופאים. למה לא דרשת באורים ותומים, היה אורים ותומים. אורים ותומים היו אומרים לבן אדם כל מה שהולך להיות איתו. אדם היה חוטא, היה חולה. אסא היה חולה, אז מה אתה צריך לעשות, תלך לכהן, יש לו אורים ותומים, תשאל אותו על מה קיבלת את החולי, יגיד לך על מה התיקון, מה מתקנים. הוא לא שאל באורים ותומים והוא הלך ישר לרופאים. אז ה' הקפיד עליו. אז זאת אומרת הנה היה צריך לשאול את האורים ותומים. זה כמו נביא. לעומת זאת שאול המלך הלך לבעלת אוב, זה אסור, לשאול מה יהיה איתו, ואז עלה שמואל הנביא באוב ואמר לו שמחר הוא והבנים שלו ימותו ויהיו במחיצתו למעלה. הוא נענש בגלל שהוא שאל באוב.

אז רואים, שלשאול מה שה' אמר אסור, אסור. איפה שמותר, מצווה. איי אבל בסוף אני יודע מה יהיה בעתיד. כן אבל זה אני מתיר לך זה אני אוסר לך.

מה הבעיה?  הקב''ה החליט שומן אתה יכול לאכול, חלב אתה לא יכול לאכול. זה באותה בהמה מה זה משנה, זה חלב קצת יותר עבה, קצת יותר סמיך ככה, זה שומן, זה אחד ליד השני למה, ככה אני החלטתי. זה כרת  וזה מצווה. אם אתה אוכל לצורך מצווה סעודת מצווה לחגים או משהו, כמו בן שזה לא נבלות וטרפות מצווים.

אבל אם תאכל סנטימטר משמה שזה דומה מאוד, סמוך, זה כרת. אה?

מה ההבדל בין נבילה לבין בהמה כשרה? חוט השערה. אם אתה שוחט את הקנה ואת הוושט צריך לשחוט לפחות רוב שני הסימנים קנה וושט, צריך. אם אתה פחות מרוב, כמה זה פחות מרוב? חוט השערה. אם לא הגעת לרוב והגעת לחצי, נבלה. מה ההפרש בחיאת, עוד שערה. זהו.

זה כמו בן אדם להבדיל יש צלפים בעזה עכשיו משני הכיוונים, אתה מרים את הראש ויש לך קסדה, גם אם יורים יש קסדות שלא עובר הכדור, אבל אם עלית עוד קצת עוד סנטים, בום בראש. מה ההבדל,כולה סנטים? כולה מת.... בין חי למת סנטים. מה פרוש, פה הוא ירא ופה הוא ירא, פה היה כובע, פה אין כובע.

ה' אומר לנו מה הוא רוצה, אם נעשה בדיוק מה שהוא רוצה סגולת המעשים המצוות שאנחנו עושים בדיוק היא מזככת אותנו והופכת אותנו לצדיקים ואנחנו זוכים לחכמה לרוממות הנפש לתיקון המידות, להמון המון המון עניינים בלי לעשות כלום. בעצם שעשינו את המצווה ככה זה עובד.

טוב, אחרי הנחה שהעיקר זה המעשה שמו למדנו. העיקר זה לעשות מה שצריך לעשות כמו שצריך לעשות. ושהכוונה בעצם המעשה ולא על תכלית שתצא ממנו,אז אנחנו מבינים שעצם המעשים אנחנו עשויים הם הפועלים לצרף אותנו להיות מזוככים.

ונראה להוסיף עוד שזה פשוט גם שכמה שיש לך כמות של חסד זה כמובן נמשך כמה כמות טוב יש בך. כמה אדם מרבה בחסדים, זה מראה על טוב ליבו. זה פשוט.

כי רק מידת הטוב והחסד שבאדם זה מה שמחייב אותו לעשות חסד. אם הוא אדם שיש לו לב טוב, או כמו שאומרים נשמה טובה, או כמו שאומרים לב זהב. כל הכינויים האלה באים להגיד שהמידות שלו טובות ובגלל זה הוא מרבה לעשות פעולות טובות, חסדים צדקות וכו.

וזה עניין שאמרו גם חכמים זיכרונם לברכה ותשמעו דבר מדהים. מופיע במדרש ברות רבה ה, ג: אמר רבי יצחק בר מריון בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצווה יעשנה בלבב שלם. כל אחד מאיתנו אם כבר זוכה לעשות איזה מצווה תעשה אותה בלבב שלם. והוא מביא דוגמאות, אם היה ראובן יודע שהקב''ה מכתיב עליו בתורה ''וישמע ראובן ויצילהו מידם'' בכתפו היה מוליכו אצל אביו. ראובן היה האח, הבן הבכור, בן 12 השבטים שנולדו ליעקב אבינו.

יוסף היה בבור, אחיו השליכו אותו לבור. וראובן היגיע לבור ראה שישליכו אותו לבור, רוצים להרוג אותו. כתוב ''וישמע ראובן ויצילהו  מידם''

כתוב שאם היה יודע ראובן שבסוף היה כתוב בתורה את הפסוק הזה: ''וישמע ראובן ויצילהו מידם'', בכתפו היה מוליך אותו אצל אביו, לא הי רק מציל ואומר מה, למה נהרגהו? לא. היה שם אותו על הכתפיים ולוקח אותו לאבא שלו ליעקב.

אז מה אמר לו פה רבי יצחק בר מביון? תכף תשמעו.

מביא עוד דוגמא. אם היה יודע אהרון שהקב''ה מכתיב עליו בתורה ''הנה הוא יוצא לקראתך ורעך ושמח בליבו'' בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו. אם היה יודע אהרון הכהן בשעה שהוא הלך לקבל את פני משה רבנו כשהוא בא ממדיין מאצל יתרו. הוא יצא לקראתו. אם הוא היה יודע ה' יכתוב עליו בתורה שה' מעיד על אהרון שהוא כשיראה אותך הוא שמח בליבו, אני מעיד עליו אני יודע מה יש לו בלב, הלב שלו שמח לא מקנא בך. כי עד עכשיו אהרון הכהן הי המנהיג במצרים הוא היה הנביא במצרים, הוא הנהיג את העם, הוא הבכור, הוא גדול ממנו. ואחיו הקטן משה פתאום הוא יהיה מנהיג והוא לא. אז היה צריך לקנא. אומר ה' ומעיד עליו ''ורעך ושמח בליבו''. אם היה יודע אהרון שה' יכתוב עליו את הפסוק הזה בתורה היה יוצא לקראת אחיו משה בתופים ובמחולות לוקח תזמורת והולך ללוות אותו.

מה אומר פה? תכף נשמע דוגמא ונבין. מה אמר רבי יצחק בר מריון?

דוגמא נוספת. אם היה יודע בועז שהקב''ה יכתיב עליו ''ויצבוט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר'' עגלות פטומות היה מאכילה. רות המואביה, בועז הוא היה היבם שלה והיא באה לחסות בצל כנפיו. וכתוב שהוא נתן לה מעט קלי והיא אכלה ושבעה והותירה. אם הוא היה יודע שה' יכתוב עליו את הפסוק הזה ''ויצבוט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר'' עגלות פטומות היה מאכיל אותה.

אז מה אמר פה רבי יצחק בר מריון? הוא אומר שיש תביעה על שלושת הצדיקים הגדולים האלה, על ראובן, אהרון, ובועז התביעה הייתה על ההטבה שבקרבם, הם עשו מעשים טובים, אחד הציל את אחיו ממות, השני קיבל את אחיו ולא נכנס למחלוקת ולא רב ונתן לו את הסמכות בשמחה, וזה האכיל את הענייה המסכנה והאלמנה. אומר רבי יצחק בר מריון התביעה שההטבה שהייתה בקרבם לא חייבה אותם במעשה יותר גדול, זה לא הי במידה מרובה כזאת שתוליד מעשה של עגלות או אווזים פטומים. אלא ההטבה הייתה במידה מוגבלת. הנה אם היה יודע שמכתיבים עליו היה לוקח אותו על כתפיו מחזיר לאביו, למה עצרת באמצע? למה להצלת אותו רק ממיתה ושימכרו אותו למצריים זה כן. היית כבר גומר את הסיפור, לוקח אותו הביתה. למה לא עשה בסוף?

 למה אתה נותן לענייה לאכול ואתה נותן לה קצת. תן לה כבר הרבה. וכן הלאה.

אם אתה שמח עם אחיך למה רק בלב, תבוא עם תופים. תבוא עם תזמורת. חאפלה,

אז זאת אומרת, שאדם נתבע למה לא הטבת יותר אם יש לך יותר אפשרות תיטיב יותר.

איך נבחרה רבקה? מה אמר אליעזר עבד אברהם? אם אני אומר הטי נא כדך והשקיני מעט מים והיא לא, היא שתה אדוני איווה, אתם מכירים את השיר, והיא גם תשאב, וגם לגמלים. אווו זאת האשה שהוכחת לעבדך ליצחק. זאת האשה, למה זאת האשה, כי ההטבה היא בלי גבול, מבקשים מעט והיא נותנת המון, היא ילדה בת 3 והיא משקה את מי, את העבדים ואת הגמלים, הגמלים שותים 40 ליטר כל גמל. מה זה, היא הייתה אומרת יש לי  פה בכד מה ששאבתי תשתה בבקשה, מה ביקשת, בבקשה תשתה. לא, היא הולכת ושואבת.. זה חסד מושלם. זאת מתאימה לבן של אברהם שהיה עמוד החסד של העולם. זאת מתאימה להיכנס לבית הזה ואם יש לה שלמות במידה כזאת יא ודאי שלמה בכל המידות.

אז רואים שיש תביעה על האדם שאם אתה עושה כבר משהו, תעשה את המצווה בשלמות, אל תחפף, אל תעשה פחות, מה שאתה יכול יותר להדר.

מה ההבדל בין עבד לבן? האדון אומר תביא לי כוס תה, מביא לו כוס תה. האבא אומר לבן תביא לי כוס תה, מביא לו עם עוגיות, למה, כמה שהוא יכול להיטיב  יותר, האבא אומר תה אבל הוא אוהב את זה עם עוגיות, הוא אוהב את זה עם בייגלה אוהב את זה עם וופלים, אני יודע, אז הוא מביא לו.

מביא לו על הצד המושלם.

עוד מצינו בחכמים זיכרונם לברכה תשמעו איך הקב''ה מדקדק עם כל בן אדם איך שאתה מתנהג כך הוא יתנהג איתך.

כתוב ''וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אותו מן הבור'' אמר ירמיה הלוואי היה לי סולם אחד אמר לו הקב''ה סולם אתה מבקש? מה זקנתך רחב  ותורידם בחבל, אף אתה כן, וימשכו את ירמיה בחבלים. אה?

ירמיה הנביא ניבא נבואות קשות לישראל. לא יכלו לסבול את הנבואות שלו, ואמרו למלך צדקיה, אי אפשר שהבן אדם הזה יבוא וירפה את כל אנשי הצבא ויבוא ויגיד שיפלו ביד בבל וכל מיני דברים כאלה, צריך לעשות סוף לדבר. אמר להם המלך אני לא יכול לעשות שום דבר, תעשו מה שאתם מבינים, לקחו אותו זרקו אותו לתוך בור והוא היה בתוך טיט והיה תקוע בבור עמוק עמוק עמוק בלי אוכל בלי מים, פירושו שהוא הולך למות.

 ואז בא עבד מלך הכושי זה ברוך בן נריה. בא אל המלך צדקיה שנקרא כושי, כמו שכושי הוא משונה בעורו כך צדקיה משונה מכל המלכים לטובה כי הוא היה מלך צדיק. והוא בא אליו וביקש ממנו להציל את ירמיה, אז הוא אומר לו לך תציל אותו. עם מה הוא בא להציל אותו? כתוב וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אותו מן הבור.

וזה קשה מאוד עם חבלים וזה כואב והוא תקוע שם  הרבה זמן וכו. אמר ירמיה הלוואי והיה לי סולם אחד. היה יותר קל לעלות עם סולם. אמר לו הקב''ה, סולם אתה מבקש, אהרב זקנתך רחב, אתם זוכרים את רחב, רחב שבאו המרגלים שהיו אצלה והסתירה אותם בבית איך היא הורידה אותם מן החלון, חבלים. עם תקוות השני. הורידה אותם.  אמר לו מה זקנתך רחב כתוב בה ותורידם בחבל, אף אתה כן. מידה כנגד מידה. לכן כתוב וימשכו את ירמיה בחבלים. מה רואים פה שנתבעה ונענשה רחב על שהורידה אותם בחבל ולא בסולם. אבל עצם המעשה שלה היה כולו חסד. היא הצילה אותם. חיפשו להרוג אותם.  אבל הרי אותו המעשה עצמו יכול היה להיות יותר בחסד. אם הייתה מורידה אותם עם כרים עם כסתות.  אז רואים מזה שההטבה שהייתה בקרבה לא הייתה באין סוף אלא מוגבלת. היא היטיבה להם אבל עם הגבלה וזה לא נקרא בשם מעשה חסד לאמיתו רק חסד שהוא עם כל האפשרויות זה נקרא חסד מלא. ובזה היא חטאה לפי גודל ערכה. כי רחב הייתה בעלת הבנה גודלה והיא זכתה להתחתן עם יהושע בין נון והיא העמידה שמונה נביאים בינהם ירמיה. והיא הייתה קודם עוסקת בעיסוק מאוד מאוד לא נעים. ועם כל זה היה לה השגות גדולות, היא ראתה ושמעה מה היה לעם ישראל שיצאו ממצרים. אז היא הבניה שזה העם של האלוקים.

יש אחד מהשרים עכשיו באחת המדינות כמדומני הונדורוס שהוא אמר עכשיו אנחנו צריכים להיות עם עם ישראל תמיד. כי אם לא אנחנו מסכימים איתם או לא מסכימים איתם, אם הם עושים מה שאנחנו רוצים, אזם זה מתאים לנו, לא מעניין. אנחנו חייבים להיות איתם. אתם יודעים למה? אומר הקב''ה אמר על העם הזה ''מברכך ברוך ואורך ארור ונברכו בך כל גויי הארץ'' הבנתם? ככה הוא שואל.

הבנתם? אם אתם תברכו את העם הזה אתם תהיו מבורכים, אם אתם תקללו את העם הזה אתם תהיו מקוללים וכל  הברכה של כל העמים זה בזכות העם הזה. ונברכו בך כל  גויי הארץ. מי אמר את זה, האלוקים שברא את המיים והארץ הוא בחר בעם הזה והוא כתב את זה בתורה. ואם הוא אומר ככה אנחנו לא נהיה טיפשים. אנחנו צריכים לשמוע. גויי, שר, וקיבל מחיאות כפיים, יאחחבביבי יאחביבי

אז רואים שאדם מה?

-קהל-

אני ידע שי שאת זה, לא, זה ארוך קצת, בסדר הם יראו את זה אחר כך אם תרצה.

מכל מקום רואים מ]ה שרחב עשה מעשה הצלה גדול אבל היא יכלה לעשות אותו יותר טוב, יותר מקושט, חסד מלא, לא עשה, אז זה פגע בירמיה.

אבל תשמעו עכשיו דבר מדהים. גם ''זה לאומת זה עשה אלוקים'' היסוד הזה שלמדנו עכשיו שהעיקר זה לעשות מעשים והמעשה הוא הגורם. לא התכלית היוצאת דווקא. אז יש עניינים של זיכרון,יש עניינים של זיכרון בטוב ויש עניינים של זיכרון ברע.

נגיד עניין מצוות ציצית מה כתוב ''למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי'' אז מצווה זו היא מצוות זיכרון. למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי.

עוד מצווה, מצוות תפילין, כתוב ''והיו לאות על ידיך ''מה הפרוש, מה הפרוש? הפרוש הוא כמו שאמרנו שעד כדי כך יהיו מצוירים בנו, בנו, העניינים של התפילין והסודות שבהם עד שיניח על אלא הציורים לאות על ידו וקיום מעשה התפילין.

התפילין, המעשה שיבוא, ותשים את התפילין בפועל על היד פה כנגד הלב ותשים את התפילין פה כנגד המח,  פה ביד יש לנו חוש המישוש. פה בראש יש לנו 4 חושים, חוש השמיעה, הראיה, הריח והטעם.  פה יש לנו תפילין שבפנים יש 4 פרשיות מחולקות ב4 תאים. פה יש לנו את כל 4 פרשיות מגולגלות בקלף אחד. זה כנגד חוש המישוש זה כנגד 4 החושים. ויש בזה סודות גדולים.

כשאדם מצויר אצלו שזה לאות .. בכל הפרשיות כתוב יציאת מצרים שזה סוד האמונה שה' בחר אותנו מכל העמים והוציא אותנו מגוי של ערלים מטומאת מצרים, לגאול אותנו, לתת לנו את התורה. כשאדם מבין את כל העניינים, ולכן כתובות את כל הפרשיות שמזכירות את זה. כשהוא מניח את התפילין פה ופה והוא יודע, אז הציורים האלה כבר חקוקים אצלו, ועל הציורים שיש לו כבר ההוא מניח את התפילין. אז עכשיו הוא אומר לנו כאן כך: עניין מצוות התפילין, והיה לאות על ידך'' ויסוד הדברים שאמרנו שכל כך יהיו מצוירים עניני התפילין והסודות שבהם עד שאתה מניח על אלא הציורים שהם בליבך בדעתך לאות על היד בקיום מעשה התפילין, מעשה התפילין בא על מה שאתה כבר מבין.

זה בצד הטוב. יש בצד הרע.לא תאמינו, מה בצד הרע בא לזיכרון במקו תפילין? מה בא בצד הרע במקום תפילין לזיכרון? בצד הרע? מה? קעקועים.

אנשים עושים קעקוע לזיכרון. אחד עושה את הבחורה את  הפרצוף של החברה שלו, אחד עושה את זה, אחד עושה את הכדור אחד עושה, כל אחד עושה ג'ננה אחרת. מה זה אומר, הוא אומר, אנשים שחקוקים על ידם תמונות. פעם זה היה רק בידיים היום בכל הגוף. כל תאוותם כל חמדתם זה עניין של תפילין אבל בצד הרע. הפעולה הזאת נמשכת להם מזה שגם מאז ומקדם כבר היה מצויר בהם כל התאוות וההשחתות האלה, זה כבר היה אצלם בפנים, זה כבר היה חרוט אצלם בקרבם כל ההשחתות האלה היו עד שבאו למעשה. ואז הוא הלך להוא ואמר לו תעשה לי פה נחש, תעשה לי פה ככה, מאיפה זה בא לו? כבר היה לו הציור הזה שזה מה שהוא רוצה, אבל הוא עדיין לא עשה את המעשה. אבל אחר כך הוא עשה את המעשה.  אבל ממה זה התחיל. בדמיונות שלו. בהשחתה הפנימית שלו.

ומכל מה שהיה בקרבו הוא עשה את התאווה שלו בפועל. אנחנו עושים על הצד הטוב, על הציורים האמתיים שלנו על פי התורה שמים תפילין שמים טלית, עושים מעשים שהם בעצם מביעים את מה שבפנים, כשעושים סוכה אנחנו יודעים שה' הקיף אותנו במדבר בענני כבוד, שהקב''ה ליווה אותנו שהשכינה הייתה מעל ראשינו. אז כשאנחנו עושים את הסוכה, הזוכה זה מעשה שמבטא את מה שאנחנו בפנים יודעים. זאת אומרת המעשים הם באים רק על מה שכבר צריך להיות בתוכנו.

לדוגמא כל ענייני המודה, אהרב יושבים צרפתים יושבים איטלקים יושבים זה,  פותחים חברות עם שמות משמות שונים ומשונים אהה? ורסאצ'ה , מאסרצ'ה ככל ה... חרפאצ'ה. בקיצור כל השמות האלה זה רק בשביל שכל שלושה חודשים תחליפו את המלתחה. והם יתעשרו ואתם תחליפו כי זה לא במודה אומרים לכם זה לא במודה, זה לא במודה. אז מה זה בעצם? לכאורה זה דברים קטנים קטנים כן, נייק מייק זה, מה ואם הסמל הזה נמצא אז מה החולצה שלך מקודשת מה? החברה מתעשרת רק מה, זה נראה דברים קטנים ופעוטים. כשנכנסים אצל הרב קניבסקי שליט''א הוא רואה אנשים שיש להם פה סוס, ואומר מה הסוס עושה עליך?

יש אנשים שיש להם עכבר, כל החברות יש להם כל מיני בעלי חיים אז הוא שואל אותם מהזה, למה הסוס עליך? צוחק עליהם

יש לנו לדעת אם אתם חושבים שענייני המודה זה דברים פעוטים וקטנים צריך לדעת שהם תולדות משורש הצפעוני, הנחש. הנחש.

ואלה התוצאות. אצל האנשים ה''למען תזכרו ועשיתם אותם'' למען תזכרו של כל הטומאה. שיש להם בתוך ובקרב. אצלכם זה למען תזכרו מה הם זוכרים? יון יצא דבר חדש, יצא עכשיו מודה ראית? ראית ראיתם עוד לא השגתי את זה, מתי שיגיע תודיעו לי טטטט

אצלהם זה למען תזכרו, זוכר ולא שוכח. עד לעשייתם אותם. רק אז הוא נרגע, לכמה, שלושה חודשים.

וזה המרכבה הטמאה. מצאנו בספורנו, אחד המפרשים, על הפסוק של הפרשה, ''אם בחוקותיי תלכו ועשיתם אותם'' נכון? מה אתם מבינים, אם בחוקותיי תלכו אומר רש''י, זה שתהיו עמלים בתורה. למה הוא אומר שהיו עמלים בתורה? כי הוא אומר אם בחוקותיי תלכו, תלכו זה כל הזמן ללכת, להתקדם להתקדם לא לעמוד. לא תשבו. לא תעמדו, תלכו כל הזמן תלכו. אם בחוקותיי תלכו זאת אומרת תהיו עמלים בתורה כל הזמן.. ועשיתם אותם ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם. אומר הספורנו ככה: אם בחוקותיי תלכו ועשיתם אותם אז ז היה לכם זה שלמות בקניין. אז יהיה לכן קניין שלם. באופן שתעשו אותם את כל המצוות , כמו פועלים הטוב מהאהבה ומחפץ לעשות את רצון ה' יתרך.

מה הוא פרש ''ועשיתם אותם''? לא כתנאי, לא. הרי כתוב  אם בחוקותיי תלכו, אז זה כאילו תנאי. אם בחוקותיי תלכו.. בסוף מה כתוב ''נתתי גשמיכם בעיתה והארץ תיתן יבולה'' לא. שומעים ''אם בחוקותיי תלכו ''זה כאילו תנאי.

אחר כך כתוב ''ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם'' והוא אומר זה לא תנאי. אלא ''אם בחוקותיי תלכו'' עש פה זה תנאי אם בחוקותיי תלכו ותהיו עמלים בתורה ותעיינו בתורה ותשמרו את כל מה שה' רוצה. אז ממילא בטבע יצא לכם ''ועשיתם אותם'' זה בטוח שאתה תעשה את המצוות כי אם אתה לומד ואתה מבין ואתה משתוקק לעשות את רצון הבורא ודאי שאתה תעשה אותם. זאת אומרת מי שמתחיל ללמוד את התורה ברצינות ולא חפיף רק לקרא שנים מקרא אחד תרגום, הוא יושב ולומד ועמל להבין את התורה בטוח שהוא גם יקיים את מצוותיה.

אז ''ועשיתם אותם'' זה כבר לא תנאי. זה הבטחה. זה פשוט זה ברור.

נסכם מה שאמרנו.

למדנו שלא, לא התכלית היוצאת מן המצוות היא העיקר. אלא עצם המעשה שאנחנו עושים הוא העיקר ולא התכלית היוצאת.

כמו שאמרתי בהתחלה שאנחנו יושבים ומבינים את התורה והמצוות עם הנחות קדומות. למה נותנים צדקה שעני יהיה לו מה לאכול. לא. רבי עקיבא היה גאון הגאונים הוא אומר מה פתאום. מה פתאום. המטרה שנותנים שנינצל מגיהינום, איך נינצל? ניקנה את מידה החסד והנדיבות אם אתה בעל קניין במידות הטובות מגיע לך גם עדן. אבל אם אתה עושה מצוות כי יוו, אני לא יכול, אני רואה אותו רעב. אני לא יכול לאכול אם אני  רואה אותו רעב.

זה מצווה, זה קניין, זה אתה משתיק את המצפון שלך, אתה לא עושה שום מצווה, אתה דואג רק שאתה תוכל לאכול.

או, לא נעים, כולם מסתכלים כולם נותנים לו כסף ואני לא. זה מצווה? זה מהבושה אתה עושה. אתה לא עושה מצווה.

אבל אם אתה עשוה מצווה אפילו באמת ונותן לאחד אפילו אלף שקל זה עדיין לא אומר שזה מצווה מושלמת ויהי הלך קניין ממנה. אבל אם תיתן מאה פעמים עשרה שקלים אווו זה הופך אותך להיות נדיב, בעל חסד. אתה קונה קניין של המידה של חסד ונדיבות, זה מה שה' רוצה שהמידות שלנו יהיו מתוקנות ונהיה שלמים בכל דבר ודבר ונעשה את זה על הצד הטוב ביותר והמטרה זה לא התכלית אלא עצם המעשה אנחנו עושים. והבאנו דוגמאות רבות וראינו שאפילו בזיכרון תלוי מה מונח אצלך פה בראש.  אם יש לך זיכרון למען תזכרו ועשיתם אותם. למען תזכרו מצוות ציצית, לאות- זיכרון של תפילין. אתה יודע מה אתה עושה. אהרבה אחר כך יבוא המעשה ועל ידי המעשה אתה נצרף אתה נהיה מזוכך אתה נהיה צדיק.

ואם אתה שומע שגם שעושים דבר טוב ומצוין אבל עושים אותו חסר, אפשר לעושת אותו יותר, יתבעו אותך. בא אורח, מה תשתה? אתה רוצה מים? מציעים לו מים. מה הוא יגיד, לא, נס קפה? כן כן תביא מים. אבל מה הוא רצה, נס קפה.  אני יעשה לך נס קפה. יופי. לא שואלים אותו כבר על עוגות, חס ושלום כי הוא כבר רוצה נס קפה, לך תדע אולי ירצה ארוחה עוד מעט. אדם שהוא נדיב שהוא בעל חסד לא שואל שאלות, מוציא, מוציא חם קר. עוגות עוגיות אבטיח מלון, יאללה מה שיש אודרוב.אייווה. חסד לעשות עד הסוף מצוות לעשות בשלמות. ולעשות מה שה' אומר. גם אם אתה לא מבין מה הוא אומר ויש לך קושיות, איך זה אומר תמים תהיה ואומר את זה לא לשאול ואת הנביא כן  לשאול? מה אכפת לך מה הוא אומר, מה אכפת לך מה הוא אומר? אמר, תעשה. ברגע שאתה עושה אתה זוכה לקיום המצווה בשלמות . מצוין. זה סגולה להפוך אותך מזוכך. לא ניתנה תורה לישראל אלא לצרף את הבריאות. אתה תצא מכאן מצורף לגן עדן ישר אשריו של מי שזוגה. ''אמרת ה' צרופה מגן לכל החוסים בו''

אני מודה לכם על ההקשבה ומקווה שמישהו ישכיל לעשות את מה שאני אומר.

 

למי שיש שאלות בבקשה.

שאלות לא ברכות. ברכות בסוף למי שירצה.

כן הבחור פה באמצע, לקום כן לקום

''ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם  שהכל נהיה בדברו'' אמן

 

שואל: שלום כבוד הרב

הרב: שלום

שואל: רבנו מורינו, אני שומע אותך הרבה שנים

הרב: אתה מחזיק את המיקרופון כמו זמר.

שואל:עכשיו יותר טוב?

הרב: יותר טוב כן

שואל: שומע אותך הרבה שנים. המשפחה שלי כל פעם שאני עושה איזה משהו  אומרים לי אל תגזים אל תגזים ככה אני יודע שאני בדרך הנכונה.

הרב: או, זה תמרורים.

שואל: כן. הרבה פעמים נפחתי קמתי נפלתי קמתי וכיונתי שתמיד אמרתי שאפשר להיות דתי וגם ליהנות מהעולם הזה וזה הטעות שלי, תמיד השארתי לי איזשהו פתח אתה יודע, ליצר הרע, וכשאתה נותן את השיעורים כשאני שומע אותך, הגדולה בשיעורים שלך  זה נראה לי מה שהרבה לא מבינים זה שאתה לא משאיר אפילו פתח קטן ליצר הרע. וזה שיעורים שאתה 'קיצוני' כן, ככה צריך להיות קיצוני אם אתה רוצה להיות עבד ה' אם לא אין מצב שאתה תהיה צדיק ותשרוד את זה. זה מה שהבנתי במשך כל השנים שלי. יש לי כמה שאלות אם אפשר.

הרב: בבקשה

שואל: קודם כל אני רוצה לשאול עליך למה אתה דתי, מה משאיר אותך דתי?

הרב:איתי? הקב''ה.

שואל: מה זאת אומרת הקב''ה?

הרב: עם זה שאני יודע שיש הקב''ה זה מספיק

שואל: לא עולם הבא? אני רואה יש הרבה מחזיק אותם עולם הבא, זה לא  מה שמחזיק אותך או שמה שנקרא על הדרך

הרב: לאאא. מה שמעניין אותי זה שיש בורא לעולם. אם יש בורא לעולם הכל אמת ואני צריך לעושת את מה שהוא רוצה הוא ברא אותי, הוא יחזיר אותי אליו, אני יצטרך להסביר לומה עשיתי פה, אני מבין למה הוא שלח אותי, אני יודע מה התפקיד שהוא הטיל עלי ולכן אני  עושה הכל

שואל:אוקי. אני מתכוון להראות לאבא שלי את ה...

הרב: את התשובות

שואל: את ההקלטה הזאת. יש מכה במדינה שנקראת 'האח הגדול' זה מכה, אני לא שמעתי אותך מדבר על זה כנראה שזה פשיטא שאסור לראות את זה

הרב: אף פעם לא הסתכלתי בדבר ולא התודעתי אליו,

שואל: גם אני אף פעם לא ראיתי את זה

הרב: שמעתי שיש דבר כזה.

שואל: גם אני אף פעם לא ראיתי את הדבר הזה.

הרב: מענין למה אין האחות הגדולה

שואל: דווקא שמעתי שהעונה זה האחות קטנה

הרב: אה יש?

שואל: כן,

הרב: יפה

שואל: זה מה ששמעתי אני לף פעם לא ראיתי אני ממש אנטי כל הדברים האלה אני אנטי אנטי, אני כאילו אמרתי אני לא יודע אם מותר לי להוכיח את אבא שלי במיוחד אני כשאני  בא נגיד אני אומר את זה ככה, אני חי בטומאה, אני לא נשוי אבל אני חי עם מישהי, כן. 

הרב: אז למה אתה לא מתחתן?

שואל: זה פרק ב' אנחנו אמרנו שנתחתן אבל  אמ.. זה נגרר ונגרר זה חלק מהשאלות שיהיו בהמשך. אם אני יכול להתחתן אצל רב בלי רבנות. אם זה אפשרי דבר כזה? זאת אומרת ב מבחינה הלכתית

הרב: למה צריך  בלי?

שואל: למה בלי? כנראה שאני חוטאת, כי יהיה לנו כמה הטבות אם אנחנו נהיה בלי, זאת אומרת אם לא נהיה מוגדרים כנשואים.

הרב: אהה פטנטים שעושים בשביל שכל אחד יקבל תקציב?

שואל: היא גרושה אני גרוש היא עם ילדה אני עם ילד, אז..

הרב: לא שווה, לא שווה

שואל: לא שווה, אמרת אמרת...אז עוד חודש בעזרת ה' אני יסגור אה...

הרב: מזל טוב

רק שתדע שהמזונות קוצב הקב''ה ולא המדינה. הוא נותן והוא יכול לתת לך ישיר למה אתה צריך לקבל מהם

שואל: זה נכון, זה נכון, אני כל יום נלחם בדבר הזה, מה ... מזונות זה רק הקב''ה פרנסה זה רק הקב''ה.

אחד הדברים שחיזקו אותי, כל הזמן הייתי שומע שיעורים והרצאות אבל אף פעם לא הבנתי מה זה עולם הבא, זאת אומרת אני  גדלתי בבית תימני מסורתי מבחינתי. כאילו מחילה מכבוד אבא שלי הוא התרגל הוא הולך לבית הכנסת מחתים כרטיס ופה כאילו לא למדתי בדיוק, למדת יכן הלכות אבל לא ממש הבנתי מה שאומרים שעובדים עלינו שהעולם הזה שקר, אני רק לא מזמן התחלתי להבין שמעתי את הרצאה שלך חמשת העולמות. והבנתי באמת שיש עולם הנצח, זאת אומרת שמעתי על זה ואף פעם לא נכנסתי בזה, זה ממש שינה אותי,ממש הבנתי שכמו שתינוק תשעה ירחים בבטן ממש ככה אנחנו.שזה עולם השקר, לא שבאמת ,כי בסופו של דבר אתה  לא לוקח אתך כלום, עובד עובד ואלא לוקח אתך כלום זה ממש לא עולם שלשמו הקב''ה יצר אותנו.

הרב: זה הכנה לעולם האמיתי

שואל: זה משהו שחדר אצלי

הרב, כמו שבבטן הכנה ליציאה לעולם הזה

שואל: אודי, עוד אלה אם אני יכול להוכיח את אמא שלי ואבא שלי או ש..

הרב: בעדינות, אבא אמא כתוב בתורה כך וכך, אבא כתוב בתורה כך וכך אמא כתוב בתורה כך וכך.

שואל: טוב, זה לא יעזור אם אני יגיד להם ככה...

הרב: תראה להם בספר. או שתגיד אבא מה כתוב פה? שהוא יקרא.

שואל: אבא שלי מהתימונים האלה שלא.. עזוב אותי..

הרב: אז תגיד לו בתימנית..

שואל: מממ. טוב. יש לי פה איזה קונטרס, איזה מוסר של שתי דקות אם אתה אם אפשר לגזול מזמנכם

הרב: בשמחה

שואל: אני לא יודע אפ זה סיפור אמיתי או לא אבל זה ממש ממש דיבר אלי

הרב: מאיפה לקוח?

שואל: מקונטרס חסדי אור יוסף

הרב: כן

שואל: זה..

הרב: מחלקים בבתי כנסת כן.

שואל: זה בקשר לכל השאלות לגיוס חרדים לצה''ל.

הרב: אוקי

שואל: 4-5 דקות זה בסדר לגזול מהקהל פה

הרב: הציבור, הציבור יחליט, אם הם לא יעשו מממממ אז זה בסדר.

שואל: טוב, אז ככה, שדרנית ברדיו הפופולארית  חגית אורטל אהבה  בעיקר את תוכניתה 'מגיבים למצב' זה כמו תוכנית בא נגיד 'זהבי עצבני'

הרב: זה, זה מחלקים בבתי כנסת?

שואל: יש לזה מוסר.

הרב: לא הבנתי, זה מחלקים בבתי כנסת בשבת

שואל: לא מחלקים, שמים על השולחן מי שרוצה לוקח

הרב: שמים את השם של ה...

שואל: כן, ממש ככה מילה במילה.

הרב: אש הדא... טוב. נראה עוד שורה או שתיים

שואל: יכול להיות שזה סיפור אמיתי ולכן ציינו  את השמות

הרב: בא עוד שורה שתיים נראה

שואל: אוקי  לתוכנית זו היה רייטינג עצום והעומס של המרכזייה הטלפונים באולפן... בקיצור אני יקצר ויגיע ל..

הרב: פואנטה

שואל: אז עלו כל המאזינים ואמרו כל פעם נגד החרדים נגד החרדים אז היה ככה בחורצ'יק שהיה שיפוצ'ניק מוסמך ביותר שהיה כל הזמן בישיבות שלו, הוא חייג לטלפון ותוך צלצול או שתיים העלו אותו על הקו. זאת אומרת שהבינו שהוא עם החרדים

הרב: ברור

שואל: ואיתנו על הקו מר צביקה  מה דעתך האם חובה לגייס את החרדים או לא?

ובכן גברתי פתח השיפוצ'ניק, אנחנו ננהל שיחה מסודרת ונבונה ברשותך ובסוף תגידי נכון  או לא נכון אוקי, את תחליטי אם לגייס או לא לגייס.

אז ככה מהר מאוד שהמאזין בעל הגהה תימנית  שנון ומבטיח מאין כמותו אולי ממנו תצמח הישועה,

ובכן גבירתי היהודים... אהוווו  יש פה יותר מידי..

הרב: בסוף תגיד את הפואנטה במה הוא הפיל אותה, איפה ..

שואל: הוא אומר שהעצם  הצבא שומר על החרדים והיא אמרה לו איך יכול להיות  הוא נתן לה דוגמא נגיד יש איזשהו טייס שקוראים לו דוד גולן אוקי, הוא עשה כמה שנים טובות בסוף פרש הלך לחול התחיל לעושת עסקים התחתן עם משהי גוי הביא ילדים בסופו של דבר הילדים הם גויים וכל העניין שאנחנו שומרים על המדינה זה בשביל לשמור על היהודים אז הוא אמר שכל מי שעשה צבא בעצם החילונים אנחנו לא רוצים שנתבולל ודווקא האליטה מתבוללים וברור לך ולי שהחרדים בעצם, האברכים הם לעולם לא יתבוללו הם תמיד יישארו יהודים ולכן התוצאה מכך שבעצם צה''ל שומר על האברכים.

הרב: רק.

שואל: רק על החרדים זה התוצאה. כי ברור לנו שהם מאב אחוז לא התבוללו. זה בעצם המוסר ש..

הרב: זה מה שאהבת..

שואל: כן. ולכן אני בעד זה שאברכים לא יתגייסו. ממש.

הרב: יפה, טוב, תודה

שואל: אפשר ברכה

הרב: כן, ה' יזכה אותך לעלות במעלות התורה

שואל: אמן ואמן

הרב: לבנות בית נאמן בישראל זרע חי וקיים דור ישרים מבורך

שואל: אמן

 

תן לגברת פה

שואלת: כבוד הרב

הרב: שלום

שואלת: שלום לך . אני אמא שלך ניקול בן זקן אם זכור לך .

הרב: מunited states of America

שואלת: אתה זוכר?

הרב:כן

שואלת: קודם כל יש דרישת שלום ממנה

הרב: תודה, תשימי את המיקרופון

שואלת: עכשיו הנכד הוא נמצא פה בארץ הוא לומד בישיבה אני רוצה שתברך אותו קודם כל

הרב: זה שברכתי אותה שהיא תהיה בהריון והיא לא הייתה יכולה להיכנס להריון.

שואלת: בדיוק, נכון

הרב: ואמרו לה שאם יהיה שערות ביד יהיה לה ילדים.

שואלת: ואתה זוכר שהיה בעיה עם בעלה גם.

הרב: נכון שבעלה התנגד שתלך בכיסוי ראש

שואלת: נכון

הרב: וב''ה יש נכד עכשיו.

שואלת: בן 19

הרב: וואוו

שואלת: הוא לומד בישיבה. תודה רבה, תודה לכולם

ועכשיו אני רוצה שתברך אותו שהוא יגדל באמת בתורה, הוא מאוד רוצה להישאר פה ההורים לא כל כך מוכנים לבוא בנתיים. .

הרב: מה שמו?

שואלת: אליעזר אברהם

הרב: אליעזר אברהם בן ניקול

שואלת: נכון

הרב: ה' יזכה אותו להיות צדיק תלמיד חכם וירא שמיים

שואלת: אמן

הרב: ובזכותו יעלו הוריו לארץ הקודש.

שואלת: אמן ורפואה שלמה לנחמה בת רבקה ולחנה בת רבקה שניהם ..

הרב: נחמה בת רבקה וחנה בת רבקה יזכו לרפואה שלמה מהרה.

שואלת: אמן,ישמור אותך ה'.

 

יש לך במקרה את זה, תראה רגע את הקטע..

-הקרנת סרטון-

זה הילד בן 19.תודה רבה.

כן תדליק את האור

 

עוד שאלה בבקשה

הגברת פה תן לה לשאול, כן תן לה לדבר.

שואלת: שלום כבוד הרב, טוב, קודם כל יש בחור אחד מהבית כנסת שהוא אמר לי שהוא שמע את ההרצאה של הרב לפני בערך שש או לי קצת יותר משש שנים. שהרב אמר בהרצאה שאם באותה שנה לא יהיה מלחמת גוג ומגוג אז יותר אל תבואו להרצאה שלי.

הרב: לא היה כזה דבר

שואלת: לא היה כזה דבר?

הרב: לא

שואלת: אוקי. דבר שני איך אני יכולה להתחזק היותר באמונה בנושא הכלכלה כאילו לדעת ש.. אני יודעת שהכל מאת ה' והפרנסה קצובה ו.. אבל יותר.

הרב: מי יותר חשוב את או נמלה?

שואלת: אני או נמלה?

הרב: כן

שואלת: אני

הרב: ולנמלה חסר אוכל?

שואלת: לא

 הרב: למה לא חסר לה?

שואלת: כי הקב''ה זן ומפרנס אותה

שואלת: ואם את יותר חשובה אז הוא לא ייתן לך יותר ממנה?

שואלת: כן אבל אני לא יודעת אולי נמלה מתה מרעב. לא מכירה..

הרב: את יודעת כמה היא אוספת, יכולה לפרנס אותנו. מצאו בחור של נמלה 300 כור שזה פי מיליונים ממה שהיא אוכלת

 היא חיה שישה חודשים והיא אוכלת רק שעורה וחצי. ומצאו אצלה פי מיליונים בחור.  היא כל הזמן אוספת היא לא מפסיקה רגע, אין לה זמן למות

אל תדאגי, את שמעת שמישהו מת מרעב בישראל?

שואלת: אני רואה הרבה

הרב: ראית שמעת שמישהו מת מרעב?

שואלת: לא

הרב: יש עניים אבל .

שואלת: יש

הרב: מישהו מת מרעב

שואלת: לא

הרב: את יודעת כמה נוסעים לחוץ לארץ בשנה?

שואלת: כמה?

הרב: בין חמש לשש מיליון. תפרנים כולם. איך הם נובעים כולם. תראי כמה מכוניות יש ברחובות, תראי יש אנשים יש להם שני מכוניות  שלוש מכוניות שי.. איפה, מי מסכן כל כך לגמרי? וגם אם יש מישהו מסכן, יש מי שלא עוזר לו, יהודים לא עוזרים אחד לשני?

שואלת: עוזרים, אבל זה העניין אני לא רוצה להיות תלויה בידי בשר ודם

הרב: אבל את תהיי תלויה. גם אם את עובדת אצל מישהו את תהיי תלויה בבוס

שואלת: כן, אבל זה לא אותו דבר

הרב: למה לא אותו דבר?

שואלת: כי פה אני עובדת על מנת לקבל

הרב: את לא עובדת את עבד, שפחה

שואלת: נכון

הרב: אז למה את צריכה להיות עבד, שפחה אם את יכולה להיות..

שואלת: אז לא לעבוד?

הרב: את? בטח שלא. מספיק במטבח.

שואלת: אוקי ובעלי אברך?

הרב: בעלך אברך. הנה יש פה חברה שלי הנה, זה אברך, אהה כמעט. זה אברך. זה אברך

 חצי? חצי. זה אברך, עוד אחד שמה.

שואלת: והנשים במטבח?

הרב:בטח במטבח, עושות מיונז וסחוג ופיתות ועוגות ועוגיות והכל מה...  אל תדאגי.

-הערה מהקהל-

הנה ישלה חתן שהוא במטבח ואשתו מפרנסת. הוא אברך במטבח.

אל תדאגי הקב''ה נותן מזון לכל בריאה. רק חפשי אברך ירא שמים

שואלת: זה מה שאני מחפשת

הרב: ה' ימציא לך במהרה

שואלת: אמן

 

שאלה אחרונה, מי זה הוא? הנה שמה, פה בחור יושב כאן

שואל: שלום כבוד הרב

הרב: שלום

שואל: מה שלומך?

הרב: כמו שאצלך

שואל: אצלי ברוך ה'

הרב: גם אצלי

שואל: רציתי לדבר איתך בקשר ל.. אם את זוכר אותי, בקשר ל חלום שאשתי חלמה לפני חצי שנה שהיית פה אז רציתי...

הרב: אני לא זוכר את החלום שלי אתמול, אתה רוצה שאני יזכור את אשתך...

שואל: לא משנה, לא צריך להזכיר את החלום.  רציתי להגיד שדיברתי עם אותו רב והייתה אי הבנה בייננו, עם הרב הזה שאני לא הבנתי אותו נכון.

וחשבונות שמיים הם חשבונות שמים ואף אחד לא יכול...

הרב: לא הבנתי, אתה היית פה בפעם הקודמת?

שואל: כן, כן

הרב: פעמיים היית פה ועכשיו שלישית.

שואל: כן, פעם רביעית גלידה, אז אותו רב הסביר לי שחשבונות שמיים אף אחד לא יודע ורציתי לבקש סליחה מכל מי ש...

הרב: נפגע

שואל: שהטעיתי אותו ונפגע מאותו סיפור.

הרב: אה, אשריך. זה ממש משמח.

שואל: לא. באמת..

הרב: אני אומר, שאדם מגיע למסקנות חיוביות זה משמח.

שואל: ברוך ה' שהגענו.

הרב: אתה כבר נראה יותר טוב, רגוע.

שואל: רגוע ברוך ה'

הרב: בגלל זה לא זיהיתי אותך...

שואל: רציתי שהרב יברך אותי ואותו חבר

הרב: בשמחה. בשמחה. תגיד את השמות.

שואל: לא, לא, את השם של החבר אני לא יגיד, אני לא יודע אם הוא רוצה.

הרב: כן, אז שלך?

שואל: שלי עמוס בן רינה

הרב: עמוס בין רינה ה' ימלא...

שואל: שיהיה סולחה ביני לבין אותו חבר

הרב: ה' ימלא משאלות...

שואל: אבל  שיהיה סולחה אמיתית

הרב: ה' ימלא משאלות...

שואל:   ושנחזור להיות חברים כמו פעם

הרב: ה' ימלא משאלות ליבך לטובה ויזכה אתכם לשלום אחווה רעות, ולא יהיה סכסוך והכל יבוא על מקומו בשלום.

שואל: אמן

 

ברכה או שאלה?

שאלה, תן לה שאלה

שואלת: שלום כבוד הרב

הרב:שלום

שואלת: גילו לחברה שלי לפני שלושה חודשים את המחלה

הרב: אז זה לא שאלה, ברכה

שואלת: לא, היא שואלת מה היא יכולה לקבל על עצמה כדי להתרפא.

הרב: היא דתייה?

שואלת: כן.

הרב: היא פה?

שואלת: היא בחוץ היא לא מרגישה טוב.

הרב: הבנתי. אז 'ודם כל לעשות תשובה שלמה מלאה, ללכת בצניעות גמורה. ללמוד ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים. לתת צדקה בכל יום כי מעשה צדקה, צדקה תציל ממות ובעזרת ה' יתברך, להתפלל לה' יתברך ומי שיוכל לעשות בעבורה, מצוות חסדים, לזקוף אותם לזכותה אז כמובן שזה יוסיף לה זכויות. אם היא יכולה לעשות הרצאה שלמה שכל הזכויות של הערב יהיו בשבילה הכי טוב בעולם.

שואלת: אוקי

הרב: מה שמה?

שואלת: הילה מלכה חיה בת רבקה ריקי

הרב: הילה מלכה חיה בת רבקה ריקי תזכה לישועה ורפואה שלמה מהרה.

שואלת: אמן. תודה

 

אני רק רוצה לבקש משהו שאני נדרשתי. מי שתרמו את הערב הזה הם זקוקים לישועה. והם מבקשים אם תוכלו ללמוד שתי הלכות כל יום במשך חודש ימים בלבד, זה לוקח שתי דקות, שלוש דקות אולי. שתי הלכות לא משנה באיזה נושא בשביל שיהיה ישועה למי שזקוק פה ואני  לא יכול להגיד את שמו כי הם לא רוצים אבל אתם תכוונו למי שתרמו את הערב הזה. מי שמוכן ירים את היד ויתברך ממעון שמיים בכל טובה וברכה שלא יצטרך לתפילות של אחרים והיה בריא ושלם.

כן להרים את היד גבוה גבוה. יפה. ה' יזכה אתכם לרפואה וישועה ולהצלחה בכל מעש ידיכם.

תודה רבה.

 מי שרוצה יתקרב פה יש לי ספרים לתת חינם, ציציות וכיסויי  ראש.

''רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקב''ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר''