באר שבע - באר שבע - היסורים מעמידים את עם ישראל

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח.

הערב יהיה לעילוי נשמת שמואל בן סעדיה, מנוחתו עדן, שפע בריאות ופרנסה לשי וינון לוי, מארגני ההרצאה. חזרה בתשובה שלמה, הריון תקין ולידה קלה ללנה חנה בת זוליכה לנה ומשפחתה. הערב גם לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם ראשיכם שבטכם זקנכם ושוטרכם, כל איש ישראל".

רש"י מפרש בשם המדרש: למה נסמכה פרשת "אתם נצבים" לפרשת "כי תבוא", הקללות? לפי ששמעו ישראל 100 קללות חסר שתיים, בפרשה הקודמת היו 98 קללות, חוץ מהברכות. כיון ששמעו 100 קללות חסר שתיים, הוריקו פניהם, ואמרו: "מי יכול לעמוד באלו.". התחיל משה רבנו לפייסם, ואמר להם: "אתם ניצבים היום, מה היום שהוא קיים והוא מעפיל ומאיר, כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם".

זאת אומרת, כמו שהיום חציו חשוך וחציו מאיר ככה גם אתם. כמו שהאיר להם בעבר, כך עתיד להעיר לכם בעתיד. והקללות והיסורים הם מקיימים ומציבין אתכם. זאת אומרת, אתם ניצבים כל הקיום שלכם זה הכל בזכות הקללות והיסורים שהם מקיימין ומצילין אתכם.

אז מי משתמש באמתלה הזאת? מי יכול לעמוד באלו? מי יכול לעמוד בכל הקללות? מי משתמש בזה? יצר הרע משתמש בטענה הזאת מאז ועד עתה.

זאת אומרת הוא טוען מי יכול לעמוד באלו? וכשאדם לא מבין מה זה מוסר, לא מבין מה התועלת שביסורין שהקב"ה מביא עלינו. וחושב שחס ושלום לימוד המוסר יגרום לו רק צער ויוריק את פניו, כי טבע האדם לחיות בשלווה. אדם רוצה לחיות בשלווה, במיאמי ביץ', בפלורידה. אבל יום אחד מגיע פסוק אחד מפרשה קודמת: "ותר ארצך אבק ועפר מן השמים", והוריקן מגיע. זה טוב או לא טוב? אז עכשיו נלמד.

אבל באמת בלימוד המוסר אם כי בתחילתו האדם מתעורר בחלישות הדעת, אבל לבסוף הוא מוצא שלימוד המוסר זה דברי פיוס. והוא ימצא שכל הקיום שלו זה הודות לדברי המוסר. אז זאת אומרת באמת שמתבוננים בסופו של תהליך מבינים שהמוסר מעמיד את האדם ושזה כאין יוסיף דעת, יוסיף מכאוב. מה פירוש? נכון, שמוסיפים דעת לכאורה מוסיף מכאוב. ככל שהידיעות מתרבות, יודעים שיש הגבלות, יותר קשה, אבל מקבלים לפום צערא אגרא, מקבלים שכר בהתאם למה שיותר קשה. בכל זאת אנחנו רואים שאדם שבע רצון, ליתן כל אשר לו בשביל משהו הוספת הדעת.

אתם רואים יש אנשים הולכים ללמוד, חילונים, הולכים ללמוד באוניברסיטאות, שנים, בשביל לקבל תואר, להוסיף דעת. יש כאלה שבשביל להצליח בסמסטר הם בתוך מים קרים, לא לישון, כדי להספיק ללמוד אחרי יום עבודה, כי עולה להם כסף, והם  צריכים לכסות את זה. וקשה גם לעבוד וגם ללמוד וגם להבחן. אז יש כאלה שמניחים את הרגליים שלהם בתוך מים קרים להישאר ערים בלילה ללמוד. "יוסיף דעת יוסיף מכאוב", כל שכל בתורה הקדושה שמנחילה עולם הזה ועולם הבא.

וידוע מאמר החכם: "מוטב להיות סוקרטס מצטער מלהיות חזיר מתענג". סוקרטס כידוע היה פילוסוף יווני, והוא מחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית, והוא אמר מוטב לביות סוקרטס מצטער מלהיות חזיר מתענג. הוא הצטער הרבה, רדפו אותו הרבה. והוא דבק באמת שלו, והיה מוכן למות בשבילה. ובאמת בסוף הרגו אותו. קראו לו מורד. בכל מקרה, מוטב, אומר החכם להיות סוקרטס מצטער בשביל להשיג דעת וללמוד ולהחכים וללכת בדרך ישר, מלהיות חזיר מתענג.

חזיר אין לו בעיה, הוא יכול להתפלש בזבל, בכל מקום, אין לו שום בעיה, אין לו שום מגבלה. אז זאת אומרת, אפילו חוכמה חילונית או גוית שממוזגת בחומר בכל זאת בוז יבוזו לתענוגי חזיר. אחד שרוצה רק להתענג, רק להנות, אבל להשקיע, ללמוד, להוסיף דעת, הוא לא רוצה. ועל זה דורשים ממנו להיות סוקרטס מצטער. אז מכל שכן חוכמת התורה והיראה שהיא מקור החיים, בלי תורה אתה הולך, רחמנא ליצלן, למרות שלא היית רוצה ללכת. לבוא לפה לעבור את העולם הזה שיש בו יותר יסורים מאשר הנאות, ובסוף עוד ללכת לגהנום בגלל שלא רצית ללמוד תורה, חוקיה ומצותיה ולקיימים, אז בשביל מה באת?    

והרא"ש מביא פלוגתא של הגאונים זכרונם לברכה: האם מותר להתענות בראש השנה והוא מביא מהירושלמי: "אמר רבי סימון: כתוב מי גוי גדול, רבי חנינה אומר: איזה אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלוהיה". יש עד עם בעולם שמכיר כביכול את האופי של הקב"ה? איזה אומה היא מכירה את הבורא יתברך?

וההסבר הוא כך: בנוהג שבעולם אדם יש לו דין, מה הוא עושה? לובש שחורים ומתכסה שחורים, לפי שאינו יודע איך דינו יוצא. אבל ישראל אינן כן. לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה. ראש השנה זה יום הדין. אז מה כולם לובשים לבן ומתעטפים? מה קורה פה? לפי שיודעין שהקב"ה עושה להם ניסים ומטה את דינם. לטובה כמובן.

נראה שבכוונתם לפאר ולהלל גדולתו של עם שיראל, שעם ישראל יודע את האופי של האלוקים. מפני שסדר העבודה של ראש הנה לכאורה סותר זה את זה. כמו שמצינו אצל דוד המלך, שאמרו לנו חכמים: "אי אתה יכול לעמוד על אופיו".

פעם הוא אומר: "תפילה לעני כי יעטוף", ופעם הוא אומר: "משפטיך למלך תן". אז אתה לא יכול לעמוד על אופיו של דוד המלך. כי פעם הוא קורא לעצמו עני ופעם הוא קורא לעצמו מלך. פעם הוא אומר לה': תפילה לעני כי יעטוף", אני העני, דוד המלך מתפלל לפנייך. ופעם הוא אומר: "משפטייך למלך תן". אני מלך ושאני אוכל לדון כמו דיני התורה.

כמו כן, חובת היום של ראש השנה גם כן נראה כאילו הוא סותר. כתוב: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו". מה זה "שופר" ומה זה "חגנו"? הדין וההלכה שהם מוכרחים דווקא שופר כפוף. כל כמה שהוא כפוף יותר משובח יותר. והיום הזה נקרא יום תרועה ומשמיעים יבבה, גנוחי גניח ויהלליילל 16:36. אבל מצד שני, מוכרח היום הזה להיות בהנהגת חג, לכן הוא אסור בתענית.

אז ששאלו האם מותר להתענות ביום הזה, אז אומרים לנו שהאומה שלנו יודעת את אופיו של הקב"ה. אבל רואים שיש פה איזה מן סתירה, מצד אחד שופר וצריך אותו כפוף, כמה שאדם מכופף את עצמו כמו השופר, ככה עדיף, כל שנה שהיא רשה בתחילתה עשירה בסופה. אם בתחילת השנה אתה בא כדלים ורשים באנו לפנייך, אז אתה תזכה לאריכות ימים ושנה עשירה בסופה.

אבל מצד שני מוכרח להיות הנהגת חג. כתוב: "בכסה ליום חגנו". +זה נקרא חג. והוא אסור בתענית. אבל לסוד הזה, לעמוד על אופי של ראש השנה יכולים רק הומה לשנו הישראלית, כיוון שנמסר לנו מאז שנכנסו לברית הסוד של אתם ניצבים היום, אתם ניצבים היום פירושו הקללות והיסורים הם שמעמידם אותכם כמו היום הזה שהוא מאפיל ומאיר, אבל כמו שהאיר הוא גם יאיר להם, עמדנו על הסוד הזה,

אז אין טענה של אמתלה ששומעים דברי תוכחה, לומר "מי יכול לעמוד בזה?". אדרבא! הקושיה זה התירוץ. אתה שואל מי יכול לעמוד בזה? אדרבא, זה שמעמיד אותנו! בלי זה איך נוכל לעמוד לפני ה'? אם נרצה לחיות חיי שלווה כמו חזירים, אז מה הסיכוי שלנו בכלל לשרוד? זאת אומרת, מה שפועל לטובתנו זה רק שאנחנו ניצבים בזכות הקללות והייסורים.

אומות העולם חוששים לתת לב, לכוף את עצמם, חוששים להתעמק על מה שהם סרו מדרך ה', משבע מצוות בני נוח. הטענה שלהם הם יפלו במרה שחורה, וילבשו שחורים ולא יגלחו, כי קשה לגוים לפרוש מתאוותם ומהרגלם. אפילו שהם יודעים שרע ומר דרכם. אבל לאומה הזו, עם ישראל, גוי אחד בארץ, הם יודעים להבין את האופי של האלוקים. כי יש להם שימת לב להיות כפופים ושפלים, לא ללך אחרי שירות הלב, ואם אדם רק שם לב לסור משאול מטה, מוכל לפניו אורח חיים למעלה למשכיל.

זאת אומרת, אם יתעורר להבין את הרמיזה של קול השופר, להקיץ מהתרדמה, מהבלי הזמן, אז ירגיש שהוא נמצא בחג, כי בזכות זה שהוא התעורר לשוב בתשובה, אז זה חג. זה האופי האמיתי של ראש השנה. איך הוא מתחיל? "למשפטיך עמדו היום". ככה אנחנו אומרים בתפילה, "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך", כל העולם עומד למשפט.

אז מה זה אומר? זיבורא ועקרבא . מה זה זיבורא ועקרבא? דבורה ועקרב. וואי! וואי!  אם זניים עוקצים אותך, אתה בבעיה. למה? תרופה של זה, זה הסכנה של זה. לזיבורא טוב לשים מים צוננים על מקום העקיצה. לעקרב טוב לשים מים חמים. אבל אם עקצו אותך שתיים, מה תעשה? אם תשים קרים, סכנה. אם תשים חמים, סכנה. כי כל  דבר הוא ההיפוך לשני ומסכן אותך. וואי! וואי! אז מה עושים עכשיו?

"למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך, "משפטיך", הרבה משפטים על כל פרט ופרט כל השנה. אבל תכף אחרי זה מה מסיימים? ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רע הגזרה". עשית כל השנה עבירות, רחמנא ליצלן, אולי גם שנים קודמות ועוד לא חזרת בתשובה, ואולי בגלגולים קודמים ועוד לא חזרת בתשובה, אומר לך הקב"ה אחרי שאת העומד למשפט מגלה לך סוד: אתה רוצה להיפטר? תעשה תשובה, תתפלל לפני הבורא כראוי, כמו שתיקנו לנו החכמים להתפלל, וצדקה תעשה, כי צדקה תציל ממוות. אלה מעבירין את רוע הגזרה. וזה דברים קלים מאוד! הרי בידו של כל אדם וברשותו לעשות את הדברים האלה, והם יכולים לבטל גזרה שכבר נגזרה.

על אדם הראשון אמרו זכרונם לברכה, שעשה תשובה ויצא בדימוס. מה זה בדימוס? יצא פטור מן העונש. הוא החריב את העולם, עשה עבירה שגרם מוות לכל צאצאיו 6,000 שנה, עבירה שאין כדוגמתה! ועשה תשובה ויצא בדימוס.. נפטר מן העונש. ואנחנו בדיוק באותו יום שהוא חטא ועשה תשובה, באותו יום, יום הדין, וכמו שהוא יצא בדימוס, גם אנחנו יכולים לצאת בדימוס פטורים מעונש.

זאת אומרת, ביום ראש השנה יש דין ברחמים. כלומר, מצד עצם המצב אנחנו באופן כללי ובאופן פרטי במצב של סכנה. אבל הקב"ה עושה איתנו חסד וממתיק את הדין ברחמים. הוא מוכן לרחם עלינו. אבל הוא אומר לנו מה לשעות. הוא אומר: "תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רע הגזרה". אז זה מותנה בהנהגת האדם. כלומר, אדם בידו להפוך את מידת הדין המרחפת עליו לרחמים. השאלה אם הוא מספיק חכם ולא טיפש לשמוע בעצת יצרו הרע.

עוד הסבר: ששמעו ישראל את המאה קללות חסר שתיים, מיד הוריקו פניהם ואמרו: "מי יכול לעמוד באלו", מיד קרא אותן משה והיה מפייסן. ושאל אותם שאלה: "מפני מה הגוים נתחייבו כליה ואנו כימין"? למה? לפי שבשעה שבאו עליהם יסורים מבעטין בהן. ואינם מזכירים שמו של הקב"ה.

אבל ישראל שהיסורים באים עליהם, הם נכנעים ומתפללים. שנאמר: "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא". לפי כך אמר להם הקב"ה: אף על פי שקללות הללו באות עליכם הן מעמידות אתכם. ולכן נאמר: "אתם ניצבים היום". הנה, למרות כל הקללות, למרות כל העבירות שעשיתם, אתם ניצבים היום, אתם עומדים וה' לא כילה אתכם.

לומדים מכאן שאפילו הקללות שמקלל הקב"ה הן מלאות חסד רב וצפונות בהם טובות רבות. כי ה' רחום וחנון והוא מקור הטוב והחסד. ואם כל חרון אפו כל בראיותיו הוא חס עליהם. ובתוך פורענויות עצמן הוא ממציא להם פתח של נחמה ורווחה.

אבל הגוים אינם מבינים את חסדו של הקב"ה והם מבעטין ביסורין. לעומת זאת, ישראל מכירין את הקב"ה שהוא מלא חסד ורחמים הום רואים בתוך הצרה והיגון כוס ישועות. ובתוך הקללות גם מקום לברכות. ועל ידי זה הם מתיצבים ועומדים, חוזרים בתשובה ומתקנים את מעשיהם.

והנה מצינו באדם הראשון אפילו לאחר שקילל אותו הקב"ה בעשר קללות, היה העולם מלא עונג ועידון, ואדם הראשון משל בכיפה על כל הברואים, וכל הבריאה עמדה לשירותו ולפקודתו, ואין שיעור ותיאור לתענוגותיו להנאתו בכל שטחי החיים. אין שום מלך בכיפה, והכיפה זה מי ששולט בכל העולם, יכול לתת לבנו יחידו כל כך הרבה טובה כפי שהיה לאדם הראשון לאחר החטא. אלא שלעומת הברכות שהוענקו לו קודם נחשב המצב שלו לאחר החטא בבחינת קללות. זאת אומרת, כל הטובות, גן עדן עלי אדמות, זה היה הקללות של אדם הראשון אחרי החטא שלו. מה היה לפני כן?

כך מצינו בתקופת נח, למרות שהקב"ה הביא מבול על העולם וגזר כליה על כל היקום, לא מנה באותו זמן גם את חסדו מאת ברואיו וציוה לנוח להכניס אל הטבע מכל בעלי החיים להחיות איתו ולקחת מכל מאכל שיהיה להם לאוכלה. והנה נח הבין מזה דרכו של הבורא, שלמרות הפורענות הקשה שהוא מביא על כל היקום, רצונו גם לעשות חסד עם בריאותיו ולמד ללכת בדרכיו, ולעשות כל מאמץ גם הוא להטיב עם הבריות. לא הסתפק נח באגירת מזון בלבד ולא שכל בריאה תתפרנס במה שתמצא בעצמה כדי להחזיק חיותה, הוא לא זרק לפניהם את האוכל והלך למדור שלו, אלא נרתם בכל כוחו להמציא לכל מין ומין את מזונו החביב עליו ובזמנו שהוא רגיל לאכול, מי בשעות היום ומי בשעות הלילה. עד שחכמים זכרונם לברכה אמרו בתנחומא נח שני עשר חודש בתיבה נח לא ראה שינה, לא ביום ולא בלילה, שהיה עוסק וזן הבריות שעמו. נח קיבל ברצון את הגהנום הזה.

תארו לכם מה זה להיות בגן חיות סגור. שאתה נכנס לגן חיות פתוח, אתה הולך להתעלף מהריח. שאתה בגן חיות סגור וכל הזבל בתיבה, וכל מה שהם עושים בתיבה, וצריך לשרת אותם 24 שעות שנה, אתם מבינים שזה גהנום, כן? זה לא גן עדן. אבל למה הוא עשה זאת? כי הוא הבין שזה רצון הבורא. למה העולם חרב? בגלל שלא עשו חסדים איש עם חברו. כי מלאה הארץ חמס. כולם גוזלים, אף אחד לא עשה חסד. אז היה צריך לחנך את העולם מחדש לחסד. אז הוא הכניס את נוח עם כל הבעלי  חיים והוא היה כמו האלוקים בתיבה. הוא זן ומפרנס את כל הברואים בתיבה. חסד כל היום. כמו שכתוב: "חסד אל כל היום". כמו שה' זן ומפרנס את הכל, ככה נח זן ומפרנס את הכל.

והוא הבין שזה רצון הבורא, שיחד עם זה שהביא קללה על בריותיו הוא גם עושה איתם חסד ומרחם עליהם. ולכן הלך בדרכי ה' והעמיד את עצמו במקומו להיות פרנס של העולם. ולא עוד, אלא שלא ראה בסבלו שום איסורים. כי אם הרגיש עונג ועידון. כי ידע שהוא מקיים את רצון הבורא להטיב עם הבריות, ואין לך תענוג מזה. וככל שהיה לו קשה לקיים, העונג היה גדול יותר והגהנום הפך להיות גן עדן.

כלל זה אנחנו מוצאים גם במהפכת סדום ועמורה. מסופר בתורה: לפני שה' הפך את סדום ועמורה, אמר לאברהם: "זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאוד". אברהם אבינו הכיר את המידות, מידות טובו של הקב"ה, שהקב"ה לא מונע משום אדם בעולם ובשום מקרה את מידותיו הטובות. "טוב ישר ה' על כן יורה חטאים בדרך". והוא הבין מזה שהקב"ה שהודיע לו את הדברים, גילה לו שעתידה להתרחש פורענות על סדום ועמורה. אבל בתוך זה הוא הבין רמז שיש מקום גם לחסדי ה' וצריך לעורר רחמיו, כדי שיתנהג איתם בדרכי טובו ויסלח להם בזכות הצדיקים הנמצאים בניהם.

מה עשה אברהם אבינו? סיכן את עצמו לעמוד כנגד הקב"ה ולתבוע ממנו דין פעם אחר פעם, והתבטא לפניו בביטוים נועזים. ואמר לבורא: "חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט". להגיד כזה דבר להקב"ה?! אומר: אולי יש 50 צדיקים, אולי 45, 40, 30, 20, 10... בין הדברים הוא אומר: "חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט". אז הוא הסתכן בדרישותיו, אפילו שהם היו חטאים ורשעים לה' מאוד והיו ראויים לפורענות, בכל זאת לא התייאש אברהם אבינו בהכירו את רחמי ה' והתפלל אולי בזכות הצדיקים שבתוכם, ימלטו גם הם.

אז יפה, לא? נח הבין דרכי טובו יתברך וזן את כל החיות יומם ולילה בלי הפסקה, כי הבין שככה צריך לדאוג, כמו שה' דואג לזון את הכל תמיד, "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל", גם הוא לא ישן. כל הכבוד לו, לא? לנח.

ואברהם אבינו... מי זה סדום ועמורה? אלו שהכחישו את כל עבודות של אברהם אבינו. אברהם אבינו עמוד החסד והם אנטי חסד, מי שעשה חסד אצלם היו רוצחים אותו. עני שהיה בא שמים אותו על המיטה או שמקצרים לו את הרגליים או שמותחים אותו. הבת של לוט האכילה עני, מרחו אותה בדבש, קשרו אותה על החומה ונתנו לדבורים לבוא למצוץ אותה, וככה היא מתה. היו רשעים גמורים. זה נקרא חוקי סדום. נגד האנושיות. היא הייתה שבעת לחם, בעלת גאוה, זה מקום פורה לאין שיעור. והצלחה סימאה את עיניהם ולא רצו תיירים. אין תיירים. לא רוצים תיירים. הכל בשבילנו. אין חסד. אז היה צריך לשמוח אברהם אבינו שהקב"ה יעקור אותם. ואברהם אבינו לא! מתנפל לפני ה' ומסכן את עצמו בביטויים שהם קשים לאוזן בשביל להציל אותם.

אבל תשמעו דבר מדהים, לא יאומן כי יסופר!

והנה נח אם כל הכרתו בדרכי החסד של הקב"ה כלפי בריותיו ואם כל הליכותיו באותם דרכים של הקב"ה, אבל לא השיג אותם בכל הקיפם ועומקם. עדיין נח רחוק, רחוק מלהקיף את עומק מידותיו הטובות ורחמיו של הקב"ה. שיש מקום אצל הקב"ה גם לרחמים על הרשעים הגמורים ביותר, ואפילו לאחר שנגזרה עליהם כליית מבול, עדיין היו רחמיו של הקב"ה על הרשעים הגמורים.

ולכן בשעה שגילה לו הקב"ה שהוא הולך להביא מבול על הארץ, למה הוא גילה לו? בשביל שיבקש רחמים עליהם. ,בוא אל התיבה אתה ובתך", הוא רומז לו רק אתה, רק אתה והבית שלך, בני הבית, אחרים לא. זאת אומרת אני הולך להביא מבול אז תתפלל, תבקש עליהם. לא עמד כנגדו לבטל את הגזרה ולבקש רחמים עליהם.

כמו שמציינים חכמים זכרונם לברכה בזוהר הקדוש: "אישאטיק ולא אמר למידו ולא בא אל רחמא". 38:05 שתק, נח ששמע שה' אומר לו שרק הוא ובני בתו יכנסו לתיבה, שתק ולא אמר לו כלום. וגם לא ביקש רחמים! "מה??? אתה הולך להשמיד את העולם? לא! לא! ריבונו של עולם, לא! לא!". לא, לא פנה, לא פנה להקב"ה. גם אם הוא הבין כי קלה ונחרצה מאת ה' יתברך להביא עליהם את המבול, אבל הוא לא הכיר את גודל רחמיו של הקב"ה אפילו על רשעים גמורים, וחיכה שהוא יתפלל.

אז זאת אומרת, הוא לא התפלל. וכשהוא ראה את האסון אחרי זה, שהוא ירק עם התיבה אחרי שנה, וראה עולם חרב... מי שרואה כרגע מה קורה בפלורידה, לא יאומן כי יספור! שמה הסופה עכשיו שאבה את המים מהאוקינוס נהיה יבשה. אתם לא מאמינים! הרימה את כל המים בחופים, הכל יבשה! עכשיו כשהמים יגיעו מבפנים, בחזרה, מי יודע איזה שטפונות יהיו. זה חוץ מהגשמים וכו. ויש דירות מוצפות.

אבל הוא ראה עולם חרב, אז הוא התחיל לבכות "ריבונו של עולם! למה לא ריחמת? למה לא...". אמר לו :"חסידי שוטה! שאני אמרתי לך רמזים שאתה הולך להכנס לבד ולהינצל לבד, אתה פנית? ביקשת? התפללת?" קורא לו "חסיד שוטה".

אתם שומעים? זה אחרי שנח בתוך התיבה 24 שעות, שנה, מאכיל את כולם, כי הוא למד ממידותיו של הקב"ה, אבל מרחמיו של הקב"ה הוא לא הגיע לתכליתם. אומנם נח הוכיח לבנו דורו, בנה את התיבה 120 שנה כדי להזהיר אותם שהקב"ה עתיד להביא מבול לעולם ושיחזרו בתשובה והם לעגו לו וביזו אותו. אבל עם כל זה לא השיג נח שאחרי כל שחיתותם עדיין לא תמו רחמי הקב"ה. ויש עוד מקום להרבות תפילה ותחנונים לפניו, ולא להניח להקב"ה לקיים את הגזרה האיומה הזאת למחות את כל היקום. והואיל ונח לא עמד על ההכרה הזו ולא עמד בפרץ במלוא כוחו לבטל את הגזרה, ראו אותו בשמים אחראי להבאת המבול על העולם.   

ישעיה הנביא קורא לימי המבול על השם שלו. "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ". הקב"ה נשבע שלא יביא יותר מבול כל העולם. במקומות מסוימים כמו היום, כן. על כל העולם, לא! אבל איך הוא קורא למי המבול? "מי נח". על שמו, בגלל היה מבול. שאם היה  מתפלל בהיותו צדיק יסוד עולם, היה יכול לגונן על כל העולם. ואמרו חכמים זכרונם לברכה בזוהר: לפי כך נקרא מבול ני נח, משום שלא התפלל על דורו.

ועכשיו תשמעו תוכחת נוספת, לא יאומן כי יסופר!

ואפילו אברהם אבינו שתפס אומנותו של הקב"ה להיות גומל חסדים, מי היה גומל חסדים כמו אברהם אבינו? שהיה עושה אשל בכל מקום ומקום, אכילה ושתיה, לינה ולויה, מלווה את האורחים, מאיל אותם לשונות בחרדל, שוחט שור לתת לאורח לשון וחרדל. אתם שומעים כזה דבר? והיו אצלו אלפים ורבבות. הוא הצליח לעורר את כל הדור שלו שיכירו את הבורא. כל זה מהאירוח שלו, מאכסניות שלו שהיו פזורות בכל מקום.

אז הוא תפס את האומנות של הקב"ה גמילות חסדים, ומסר גם נפש שעמד לפני הקב"ה בתפילה על אנשי סדום, וגם הוא עדיין לא ירד לעומקן של מידת טובו של הקב"ה עד סופן. למה? שאם כל רשעתם וחטאתם של אנשי סדום ואפילו לאחר שה' גזר עליהם להמטיר עליהם גפרית ואש ולהפוך את עריהם לשממה ולחורבות עולם, ים המלח זה התוצאה של סדום ועמורה, אין עוד להתייאש מהם, ויש מקום למצוא פתח לעורר חסדי שמים, לחונן אותם ולדחות את הגזרה.

אבל מה עשה אברהם אבינו? בזמן שהתפלל לפני ה' הוא טען רק לטובת הצדיקים ואמר: "האף תספה צדיק עם רשע, חלילה לך לעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע". אבל לא התפלל על הרשעים עצמם. זאת אומרת, כביכול אברהם אבינו ויתר על הרשעים והתפלל בעבור הצדיקים.

וכך אמרו חכמים זכרונם לברכה בזוהר "וירא": אמר רבי אליעזר: אף אברהם לא עשה בשלמות. נח לא עשה כלום, לא זה ולא זה. לא התפלל על הצדיקים, לא התפלל על אף אחד. אבל אברהם תבע דין כראוי, שלא ימות זכאי עם חייב. אבל הוא לא השלים שלא ביקש רחמים בין כך ובין כך על כולם. אתם שומעים איזה תביעות? ומפה רואים מה מידותיו של הקב"ה.

מי כן הכיר את הקב"ה והשלים הכל? משה רבנו. משה רבנו ירד לעומקן של מידות החסד של הקב"ה והתפלל לפני ה' על כל העם1 למרות שחטאו וה' גזר עליהם כליה ולא עוד, אלא שהקריב את כל עצמו בשביל כל אחד מהם. יהיה מי שיהיה. וכך אמר: "ימותו משה ומאה וכיוצא בו ולא תנזק ציפורנו של אחד מהם". ולא זז משם עד שה' אמר לו: "סלחתי כדבריך". התבטלה גזרת הכליה. הבורא פנה למשה ואמר: די, אני הרף ממני ואכלם", אני לא משאיר אותם. ואעשה אותך לגוי. אני אעמיד את עם שיראל ממך, כמו שהעמדתי מאברהם, אני אעמיד ממך. אמר לו : "לא! לא! ימותו משה ומאה כיוצא בו ולא תנזק ציפורנו של אחד מהם ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת". לא מוכן1 לא מעוניין! בשום אופן! עליו אמרו חכמים זכרונם לברכה שהוא עשה בשלמות כראוי. הוא הכיר את דרכי החסד של הקב"ה ולא עזב עד שעורר אותם, עורר את עם ישראל, והציל בזה את ישראל מכליה.

מה זה נוגע אלינו עכשיו? שאנחנו עומדים עכשיו בימים הנוראים לפני יום הדין והקב"ה גילה לנו שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון.

אתם יודעים שהסופה, הוריקון, בפלורידה ובאזורים שמה זה לא עכשיו קרה לפני שבוע, שבוע וחצי. לא. זה נכתב בראש השנה שעבר. זה לא עכשיו, תוצאה של עכשיו. כל מה שקורה עכשיו עד ראש השנה זה מהפסק דין של שנה שעברה. עכשיו אנחנו נבוא לראש השנה ויהיה פסק דין חדש. ואתם יודעים שהצפון קוריאנים וטראמפ ופוטין וכל החבר'ה עושים שרירים ואם זה לא יקרה השנה, נו, אז ידחו לנו את זה לעוד כמה ימים אחרי ראש השנה. אבל זה מוכרח לבוא גוג ומגוג. אבל השאלה איפה אנחנו נהיה בתוך הסלט. תראו מה זה, סופה רק רוחות, בלי פצצות, בלי אש, בלי כלום, רק רוח, מים ואבק, זה הכל. תארו לכם פצצות מימין! הצפון קוריאני יש לו פצצות מימין כבר, יא בא ביי! יש מעריכים שיש לו 60 פצצות מוכנות. רק הוא משחק אותה אהבל, כאילו הוא עושה ניסויים עכשיו.

אבל אנחנו עומדים בימים הנוראים לפני יום הדין, והקב"ה גילה לנו שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, חובה רבה מוטלת על כל מי שחושב שהוא יצא זכאי בדין, וחושב שהוא יכתב לאלתר בספרן של צדיקים גמורים, חובה רבה שיתפלל על כל בני אדם, וכל שכן על בני ישראל. שה' יעשה איתם חסד וירחם עליהם ויגזור עליהם גזרות טובות ויציל אותם מכל הפורענויות המתרגשות לבוא לעולם.

ועל אחת כמה וכמה אנחנו בעצמנו, שאנחנו לא יודעים איך אנחנו נחשבים לפני הקב"ה והאם אנחנו ראויים לזכות בדין, עלינו להכיר במידות טובו של הקב"ה ולעורר את רחמיו עלינו ועל כל יושבי תבל שיתנהג במידת החסד וידין את כל בריותיו לכף זכות. ולא עוד, אלא שעל כל אחד לחשוש שאם לא יתפלל כראוי על כולם, לא רק שהוא יסבול בעצמו, אלא ישא באחריות של כל הפורענויות הבאות לעולם. כמו נח שנקרא מבול על שמו "מי נח". למה לא התפללת על כולם שיחזרו בתשובה, שיכירו את הבורא, "כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון, לפני ה' יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כולם עול מלכותך", צריך להתכוון. לא להגיד את זה בשביל ללכת הביתה "עלינו לשבח לאדון הכל". צריך להתפלל! כי יתכן שבכח תפילתו הוא יכול לבטל את הגזרות הרעות. ואם יתרשל בזה עלולים לייחס אותם על חשבונו. אז אם יש לכל אחד לפחד מחומרת הדין של עצמו, אין לשאר כמה צריכה להיות אימת הדין מאחריות זו, שאדם יכול להתפלל על אחרים ואינו מתפלל ובידנו לתקן ע"י התפילות ולעורר רחמים על כל העולם כולו.

מה יותר מזה שכל העולם יכירו וידעו כי ה' הוא האלוקים? הרי זה מה שאנחנו אומרים: "יתגדל ויתקדש שמיארבא", אנחנו מבקשים שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה על כל הברואים. כל הזמן! בכל בית כנסת. כעשרה קדשים אומרים, תפילת שחרית, אח"כ מנחה, אח"כ ערבית. אם היינו מתכוונים באמת, הרי זה פסוק, "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה'", זה יהיה באחרית ימים, אחרי מלחמת גוג ומגוג. גוג ומגוג חייבת לבוא בגלל אותם אומות שרצחו וטבחו ביהודים אלפיים שנה. והקב"ה סוגר חשבון: "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע", סגירת מעגל. אז זאת אומרת,, אנחנו צריכים לדעת שאלה שישארו, וישארו שליש מהעולם, שני שליש ימותו, אז יכירו וידעו כל יושבי תבל. כל מי שיש לו טלית, ציצית קטן, הוא יזכה שיהיה לו 2,800 עבדים. אז צריך להתפלל שישארו הרבה. היום ברוך ה' להרבה יהודים יש ציצית קטן. פעם לא היה. מי היה הולך עם ציצית קטן? היו מתביישים. היום ברוך ה' חוטפים ציצית קטן ושמים והולכים וזה משמר את האדם. זה לא רק משמר,זה מצוה ששקולה כנגד כל המצוות כולם. בזכותה מקבלים פני שכינה ביום הפטירה. הגאון מוילנא בכה שהוא עוזב עולם שבמצוה כזאת בכמה פרוטות אפשר לקנות מצוה שבזכותה זוכים להקביל פני שכינה. "וראיתם אותו". ואנחנו מחלקים את זה בחינם! רק שאנשים ישימו. וכתוב שבשעה רחמנא ליצלן, יש מידת הדין מתוחה, תופסים בן אדם גם על מצוות שלא היה חייב עליהם מן התורה ועונשים אותו למה לא עשית את המצוה. מצוה ציצית היא לא מצוה מן התורה, ציצית קטן. היא חובה על הבגד. בגד של ארבע כנפות, שמים בו ציציות אם לובשים. אבל אדם זכות בשבילו להתחייב לשים על עצמו והוא מקיים בזה מצוה. והמצוה שלו, שהוא קיבל על עצמו, נחשבת כמצוה.

וכתוב שמי שמגיע לעולם האמת ולא לבש עיטופה דמצוה, עיטוף של מצוה, הוא מבוזה מאוד למעלה. למה לא רצית להתכסות בעיטוף של מצוה. אז בעולם כז האפשר לזכות בכל כך הרבה. אתה מקיים תרי"ג מצות כל יום. מזה שאתה הולך עם בגד כמו גופיה. מה הבעיה?!

אז אנחנו צריכים לעורר רחמי שמים בתפילתו על כולם! לא רק עלינו, על כולם! ואנחנו צריכים לשאוף שהקב"ה יתגלה בכבודו ובעצמו עלינו מהרה.

תשמעו עכשיו משהו שנוגע לכל אחד: הספורנו אומר: "אתם נציבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם". מה זה "לפני ה' אלוהיכם"? אומר משה רבנו לעם ישראל: מי שיטעה אותי לא יוכל להטעות אותו, את הקב"ה, ועל דעתו תקבלו עליכם.

זאת אומרת, אתם ניצבים היום כולכם, תזכרו שאתם ניצבים לפני ה' אלוקיכם לעוברך בברית ה' ובהעלותו. תזכרו אותי, אומר משה רבנו, אתם יכולים להטעות, את הקב"ה אתם לא יכולים להטעות. ולכן אתם נכנסים בברית על דעתו.

מה אומר פה הספורנו? יש גמרא שאומרת מה שבועה משביעים אותו: "תהיה צדיק ואל תהיה רשע, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעינייך כרשע". זה גמרא בנידה ל'. דברים תמוהים לכאורה. איך משביעים אותו "היה בעיניך כרשע אפילו שכל העולם אומרים לו צדיק אתה"?

הלא מחשבה כזאת על אדם עצמו, אם אדם שכל העולם קוראים לו צדיק והוא מחשיב את עצמו לרשע, מחשבה כזאת זה פסגת ושיא הענוה! איך אפשר לדרוש את זה מכל אדם ובשבועה שככה הוא ירגיש וככה הוא יחשוב וככה הוא יאמר. משביעים אותו. אפילו כל העולם אומר צדיק אתה, היה בעינייך כרשע.

אלא הביאור בזה הוא כך: שבשבועה הזאת קובע האדם לעצמו שהוא צריך להיות נידון רק מהקב"ה. ולא מדעת בני אדם. לא יעזור לך מה שכל העולם אומרים שאתה צדיק. הם לא דנים אותך. מי שדן אותך, זה הקב"ה! לכן צריך כל אדם להתחשב רק עם הדעה של הקב"ה. ומשום שהעולם איננו מוכן להבין ולדעת את הפנימיות של כל יחיד ויחיד ולא יוכל להכריע מה המצב הפנימי של כל אחד כהבנתו ואפילו העולם ידון אותם לכף זכות, וחושב באמת שאתה צדיק וישר, הרי הקב"ה הוא הוא היודע תעלומות, אפשר שידון אותו לחובה. לכך משביעים אותו: "תהיה צדיק ואל תהי רשע". אפילו אומרים לו, משבעים אותו "תהי צדיק", זה החובה, "ואל תהיה רשע, אבל היה בעינך כרשע, כי לעולם תחשוש מה ידונו אותך בשמים. ואל תסמוך על דעת הבריות.

יש חבר כנסת מש"ס, בשם גוואטה, שהתהדר בראיון שהוא הלך לחתונה של קרובי משפחה והזמינו אותו להיות מקדש בחופה. אז הוא אמר שהוא לא כל כך בקיא בזה, יש מקצוענים בזה. לא חכמים, מקצוענים. לא חכמים, מקצוענים. והם גם יודעים לשיר. אז אמרו לו: "אבל אני רוצה להגיד לך,אני מזמין אותך לחופה שלי,אבל תדע לך שאני מתחתן עם גבר". גבר עם גבר. אז הוא אמר: "אם ככה, חובה עליי וכל משפחתי לבוא". והוא מתהדר ברדיו שהוא הולך לחתונה הזאת והוא הלך! עם בני משפחתו. וזה פעם ראשונה שהוא חייב כל כולם ללכת. והוא אמר לכולם כמובן שזה אסור על פי ההלכה,אבל חייבם ללכת? זאת אומרת הוא מכיר ומורד ומזלזל ומצפצף על ההלכה. אומר שאסור אבל חובה ללכת. לא יאומן כי יסופר! בסוף הראיון הוא גם אומר לשדרן: "טוב תשים לפחות את ביתי הזמרת שהיא תשיר, תשים תקליט שלה". יש לו בת דוגמנית וגם היא החליטה להיות זמרת. אז הוא מבקש גם שישימו את השיר שלה. ולא יאומן כי יסופר!

הרב באורון, דיין גדול מירושלים, אמר שהוא חולה נפש וצריך אשפוז וצריכים לסלק אותו מהתנועה. לא יאומן כי יסופר ככה הוא אומר. והוא אומר זה כמו שלראות ספר תורה שקורעים אותו ולמחאות כפיים. איך אפשר לראות שעוקרים את התורה?! זכר וזכר מתחתנים בחופה ואתה הולך עם המשפחה ומחייב אותם לראות את הביזיונות האלה, את חילול ה' הזה?! ולא יאומן!

הרב בוארון אומר למועצת החכמים שצריך לזרוק אותו לכל הרוחות, והיום הרב בעדני מלמד אותו זכות שהוא צדיק, ומי שדיבר נגדו רשע! למה? הוא הלך לקרב אותם. פטנט. שמעתם? אתה רוצה לקרב? לפני שהתחתנו. אתה רוצה לקרב? אחרי שיתחתנו. להיות שם נוכח, להשתתף בתוך חילול ה', איזה מין דבר זה?!  לא יאומן כי יסופר! "היו צריכים לשמוע אותו". "היו צריכים לשמוע אותו לפני שידברו נגדו". פלא פלאות! ואני? לא שמעת אותי הרב בעדני לפני שיצאת נגדי ברדיו. לא היית צריך לשמוע אותו, אני לא הלכתי לחתונה של זכר עם זכר. אני קיימתי תורה ומצוות כל רגע, אז איך אתה לא שמעת אותי? למה לא שמעת אותי?

העולם התהפך רבותיי. לפני ראש שהנה. לא יאומן כי יספור! וזה עוד ממשיך. אם תשמעו את הראיון, תקיאו! תקיאו! גם חילונים היו בהלם שהוא אומר דברים כאלה. אבל מה לעשות?! עולם הפוך, ראינו. מחר אני אתייחס לזה בהרחבה בהרצאה, רק אמרתי את זה על הדרך שאפילו כל העולם יגיד לך שאתה צדיק, היה בעיניך רשע. ובפרט אם אתה באמת רשע, מה יועיל לך שכל העולם והרבנים יגידו שאתה צדיק. מה יעזור לך?!

אומר הרב הגאון הרב בוארון: "חולה נפש שצריך אשפוז".

יש לך את הקטע שהוא אומר? תשמיע בבקשה מה אומר הרב בוארון...

לכן צריך כל אדם להתחשב רק עם הדעה של הקב"ה, כי האדם לא יכול להבין פנימיותו של יחיד ולהכריע מצבו כהבנתו. רק הקב"ה יודע תעלומות. לכן לא יסמוך על דעת הבריות. זה הפירוש של הספורנו. משה אמר להם "אתם ניצבים, תזכרו, לפני ה' אלוהיכם, אתם עתידים לתת דין וחשבון לא לפניי, אפילו אם אני מרוצה ושמח בכם, ייתכן, אומר משה רבנו, שטעות היא דעתי. ועלה בידכם להטעות את ליבי. משה רבנו מבין שגם הוא יכול להיות מוטעה ע"י אנשים והתנהגותם.

ובפרט רבנים של הדור הזה, הוא אמר לרב בעדני שהוא היה אצל הרב שלום כהן, והוא השמיע לו את הכל, והוא אמר שהכל בסדר וכו'. עכשיו שלחו בוואטסאפ שמהבית של שלום כהן מכחישים והוא לא היה אצלו בכלל. ככה שלחו בקבוצות. עכשיו נראה מה יתברר במשך הלילה. לא יאומן כי יסופר!

אז מה? משה מבין שאפשר להטעות אותו ולכך הוא אומר תבחנו ותבדקו את עצמכם אם לפניו אתם מרוצים, אם גם בדינו אתם תצאו זכאים. אבל אם תחשיבו את עצמכם לצדיקים ומשום שכך אתם נראים בעיני הבריות, לא תזכו בדין! זה הלקח עבורנו שנעמוד עכשיו לפני הקב"ה בדין בראש השנה.

אל תסמכו שבמשפחה אוהבים אותנו, מכבדים אותנו, מעריכם אתנו וחושבים עלינו דברים טובים. לא לסמוך על עצמנו ולשקוט על השמרים. יש עוד טיפה זמן, שבועיים, לטכס עצות, לשוב בתשובה, לוותר את עצמנו. תשובה ותפילה וצדקה יעבירו את רוע הגזרה שנצא זכאים בבית הדין של מעלה, אמן!

(הצגת סרטון של הרב בוארון על הח"כ גוואטה)

שאלה:

שואלת: קודם כל, אני מאוד מתרגשת שאני פה.

הרב: תהי בריאה.

שואלת: וברוך ה' עשיתי תשובה.

הרב: איך עשית תשובה ואין לך כיסוי ראש.

שואלת: כי אני עוד לא נשואה.

הרב: אף פעם לא היית?

שואלת: לא.

הרב: מה את אומרת! למה חיכת עד עכשיו?

שואלת: אז אני רוצה לשאול אותך מה עלי לעשות בשביל לקום ולהתחתן?

הרב: אמרת שאין לך כח לקום.

שואלת: לא...

הרב: כן....

שואלת: קשה לי לעמוד הרבה.

הרב: את מוכנה ללמוד חצי שעה ספר "שערי תשובה" של רבנו יונה, שלושה חודשים רצוף?

שואלת: כן. למה לא?!

הרב: למה לא. מה השם שלך?

שואלת:תהילה בת פרלה .

הרב: תהילה בת פרלה, ה' יזכה אותך לזיווג הגון מהרה!

שואלת: אמן! תודה!

הרב:תהי בריאה.

 

שאלה:

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב:שלום.

שואלת: אני זוכרת שהבת שלי לבשה כיסוי ראש ממך, והביאה תינוק. ואתה נתת לי לאירניה ופסוריאזיס שעתיים לשמוע אותך בדיסקים. הבראתי כבר. שהלכתי איתה ללידה, שתי דקות היא ילדה. שמתי את הטלפון לידה ועשתה לה ככה, ילדה שתי דקות! היא אמרה שתהיה בריאה וזה...

הרב: ברוך ה'!

שואלת: רפואה שלמה לילדים שלך, שתהיה בריא.. ועכשיו אני רוצה שתברך אותי לבן זכר. 10 שנים מאז שהבאתי את הילד אני לא נקלטת. אולי בגלל האירניה, אני לא יודעת.

הרב: בת כמה אתה?

שואלת: 48 עוד מעט.

הרב: זה קצת...

שואלת: יש לי 11 נכדים, עוד מעט נכד עובר בר מצוה.

הרב: אבל 48 זה קצת, קצת מאוחר. קצת. את רוצה בכל אופן?

שואלת: מאוד!

הרב: מאוד. תאומים יותר טוב, לא?

שואלת: כן! אם יהיה גם... אפשר עוד משהו?

הרב: במקום לבקש פעמיים אז נדלג.

 שואלת: אה, סליחה! יש לי בנות, שתי בנות, ילד בן 11, ילד בן 14, ילדה בת 15 וילדה 13. מחצפים, מקללים.

הרב: אסור. אסור.

שואלת: מה לעשות עם השתיים שהולכות עם האלה, שערפת... כאילו אני אומרת את זה.. והעל כאילו הוא לא דתי. איך להסביר לך? עזבי אותו בפלאפון, עזבי אותו בוואצאפ...

הרב: רגע, את בטוחה שאת רוצה עוד שניים?

שואלת: לא, אני רוצה, זה ללא שום קשר. אני מאוד רוצה ילדים.

הרב: ואם אח"כ יקללו וכל מיני?

שואלת: אני מחנכת. אני עשיתי אותם דתיים והם ירדו מהדת בגלל הבעל,ש יהיה בריא, "עזבי, עזבי", מה העוון עליי? אני רוצה לשאול אותך, אחד בן 11, 14, 15, ו-13, חציפת, מילים גסות, אני לא יודעת איך להסביר, אני מאוד מצטערת שאני מדברת ככה, בגלל זה גם באתי.

הרב: טוב...

שואלת: אני מתפללת כל הזמן לקב"ה!

הרב: עם מה נתחיל? עם הקללות או עם הברכות?

שואלת: מה שאתה רוצה. ועוד משהו קטן. היה לי כיסוי ראש שלך, באמצע הלילה קמת, אמרתי וואיי נפל, שמתי אותו על הראש, בבוקר כיאלו מהאדמה נעלמה. אין לי כיסוי ראש. לא מצאתי בכל הבית.

הרב: אני יודע מי לקח לך אותו.

שואלת: אה, שתהיה בריא!

הרב: טוב....

שואלת: סליחה שאני באה ככה, ב...

הרב: הכל בסדר! הכל בסדר!

שואלת: באמת, אני מצטערת מאוד. לא ידעתי....

הרב: מה שמות הילדים?

שואלת: אלירן בוקבזה, הנה הוא יושב פה, מאוד אני רוצה ציצית...

הרב: אני לא מאמין שיש ילד פה שהוא מקלל, איפה יש ילד כזה?

שואלת: לא, הנה הוא, הוא קטן, הבן שלי. אניכל הזמן אומרת לו ציצית ותשים לו ציצית.

הרב: בוא מותק. בוא.

שואלת: הוא לא רוצה. הנה הוא...

הרב: בוא חמוד...

שואלת: מי שהוא קטן יש לו את ת'ציצית אני חזרתי אותו בתשובה מהבטן שלי עד עכשיו.

הרב: בוא, אני אתן לך ציצית, ואתה בעז"ה מהיום רק תברך את אמא, מי שמברך את אמא מאריך ימים.

שואלת: אמן!

הרב: מי שמקלל את אמא, חס ושלום כתוב, אני לא רוצה להגיד לך, יש פסוק שלם על זה. "מקלל אביו אמו.... לא רוצה לבגדי את ההמשך. אז לכן מי שמברך מתברך מה' באריכות ימים.

שואלת: אמן!

הרב: בסדר מותק? תברך שהחיינו...

שואל: "ברוך אתה... שהחיינו וקימנו והגענו לזמן הזה"

 שואלת: אמן!

הרב: ה' יזכה אותך להיות צדיק, תלמיד חכם וירא שמים.

שואלת: אמן!

הרב: לך תנשק את אמא. יש עוד ילדים פה?

שואלת: לא.

הרב: למה לא הבאת אותם?

שואלת: הוא לא רצה לבוא, ילד בן 14...

הרב: טוב. מה השמות של השלושה האחרים?

שואלת: רוחמה בת פאולה...

הרב: לא, רק את השמות.

שואלת: רוחמה, בת אל ונתנאל.

הרב: רוחמה, בת אל ונתנאל, בני?

שואלת: בת פאולה.

הרב: פאולה. ה' יחזיר אותם בתשובה שלמה ויהיו מברכים תמיד ולא מקללים.

שואלת: אמן! ויוסי בן ג'קלין, בעלי. הוא לא רוצה לחזור בתשובה.

הרב: אין דבר כזה!

שואלת: אני לא יודעת מה לעשות איתו!

הרב: יוסי בן ג'קלין, ה' יהפוך לבבו לטובה מהרה, לשוב בתשובה.

שואלת: הוא אמר לי לבוא לפה.

הרב: טוב.

שואלת: באמת...

הרב: הוא רצה שקט בבית.

שואלת: בן זכר.

הרב: מה השם שלך?

שואלת: פאולה בת חנה.

הרב: פאולה בת חנה, ושם בעלך?

שואלת: יוסי בן ג'קלין.

הרב: יוסף בן ג'קלין, ה' יזכה אתכם לזרע חי וקיים מהרה!

שואלת: אמן! אפשר כיסוי ראש?

הרב: בטח.

שואלת: רב אמנון יצחק אני לוקחת על עצמי שעה וחצי תענית דיבור כל לילה.

הרב: מתי שאת ישנה?

שואלת: לא, לא, שאני ערה.

הרב: בסדר...

שואלת: לא שישנה.

הרב: בהצלחה!

שואלת: מ-12 בלילה עד 1 וחצי בלילה.

הרב: יפה.

שואלת: תענית דיבור.

הרב: טוב.

שואלת: שתהיה בריא! תזכה למצות ולרפואה שלמה, פרנסה בקלות.

הרב: אמן.

שאלה:

שואל: כבוד הרב, ערב טוב.

הרב: ערב טוב.

שואל: קהל נכבד, קדוש... אני חושב שהנה כתוב פה בהרצאה שהמלחמה קרובה.

הרב: מאוד!

שואל: מה, חודש? חודשיים? שנה? ואיך היא תסתיים?

הרב: אז המלחמה הזאת כבר ניבא עליה יחזקאל הנביא בפרק לח ו-לט, וזכריה הנביא ב-יג-יד, שבאחרית הימים שעם ישראל ישוב לארצו, יבואו כל אומות העולם וילחמו בישראל. זה נקרא מלחמת גוג ומגוג. היום אנחנו רואים שהאיומים מסביבנו שכולם קוראים להשמידנו ולסלק אותנו מארצנו. כל סביבותינו אנו מוקפים מוסלמים, שאף אחד מהם לא רוצה בקיומנו. ובמקרה הטוב, לא פה. בים או באירופה.

שואל: אני חושב, כבוד הרב...

הרב: עוד לא גמרתי, שאלת שאלה.

שואל: אפשר להמשיך משפט קטן?

הרב: אח"כ אפשר להוסיף גם. אז זאת אומרת אנחנו רואים שכל מה שנאמר מראש מתקיים וגם "וסכסכתי מצרים במצרים", שהקב"ה יביא מלחמות בתוך העמים שסביבנו. אתה רואה סורים נלחמים בסורים, עיראקים בעיראקים, כורדים בטורקים, טורקים בטורקים, אתה רואה בכל הסביבה, לובים בלובים, תימנים בתימנים, כולם בסביבה נלחמים, אבל כולם מכוונים שברגע שהם ירגעו, הם יפנו את כל המלחמה אלינו. זה אחד. שתיים: רואים שאומות העולם הגדולות מאיימות זו על זו בפצצות אטום, מימן וכו'. זה לא היה לפני. שאני אמרתי את זה לפני 30 שנה, שיהיה פצצת אטום בא"י, אז אנשים צחקו, "עלה מה הוא מדבר? איזה אטום, מה אטום". היום האיומים זה רק באטום. לא מדברים פחות מאטום. זה ברור, כי זה כתוב במפורש בל"ח ביחזקאל. וגם איך אפשר להשמיד שני שליש מהעולם בתוך 7 שנים? אז זאת אומרת זה מוכרח שיהיה לא קונביוצלני. אתה רוצה שש שנים בסוריה קונביוצאלי וקת כימי וקצת חביות וקצת כל מיני. ומדינות שלמות מפציצות, מפציצות, ו-400 אלף מתו. אתה יודע מה זה 4 וחצי מיליארד שימותו? תוך 7 שנים. זאת אומרת, זאת המלחמה שעומדת על הפתח. היא מזמן כבר הייתה יכולה להתלקח, אבל להקב"ה יש את החשבונות שלו. כבר ידוע שבזמן אורח חיים הקדוש הוא רצה להביא את מלך המשיח, ומן השמים עיכבו, כי הקב"ה כנראה שעוד כמה יחזרו בתשובה. מי ומה ולמה? ומה השורש נשמתם שהקב"ה מחכה להם, אני לא ידוע. אבל יש כאלה שעדיין הקב"ה מחכה להם. אחת מהסיבות שהגעתי לבאר שבע עם הרצאה בנוסח הזה, זה שאולי יתעוררו אלה שעוד חסרים למניין, בשביל שבעזרת ה' יתברך, אולי כבר תפתח המלחמה ויגמר כל העניין. אז אין לזה תאריך מדויק. אלא אמר מלך המלך לרבי יהושע בן לוי, אמר לו :"היום אם בקולו תשמעו". אליהו בעצם אמר לו שהמשיח יתגלה "אם היום בקולו תשמעו". אם נשמע להקב"ה, היום תבוא הישועה. ואם יחזרו בתשובה, היום! אין לו בעיה! משיח מחכה לנו אלפיים שנה בהיכון. רק שנשחרר אותו. דבר.

שואל: אני חושב כבוד הרב שיש לנו צבא חזק, צה"ל חזק, אלוהים איתנו, ואנחנו ננצח במלחמה בעזרת ה'.

הרב: נו, מה זה קשור עכשיו למשיח ומה זה קשור למלחמות?

שואל: ואני חושב שלא תהיה מלחמה. אני אגיד לך למה, כבוד הרב, אם לכל כל.. לרוב המדינות יש נשק אטומי, אז כולם מפחדים מהתוצאות, ולפי דעתי לא תהיה מלחמה.

הרב: טוב, אבל יחזקאל...

 שואל: ככה אני חושב.

הרב: אבל אני סומך על יחזקאל הנביא קצת יותר...

שואל: אם כל הכבוד לכל מה שכתוב....

הרב: זאת אומרת אתה כופר בכתוב.

שואל: לא.

הרב: אז אני אומר לך שיחזקאל הנביא אומר, ואתה אומר "לפי דעתי לא יהיה". זאת אומרת הנביא אמר שטות.

שואל: שהוא דיבר, כבוד הנביא, עם כל הכבוד לו, לא היה...

הרב: מי זה הוא?

שואל: יחזקאל, מי שאתה אומר. לא היה אז פצצות מימין, אטומים וכל זה.

הרב: עזוב, עזוב. אתה ילד קטן. שב, שב. תרגע. שלא תהיה כופר.

שואל: אני מבסוט שאני ילד.

הרב: שלא תהיה כופר, חבל על הזמן! עוד יום הדין לפניך, חבל שהתוצאות יהיו חמורות.

שואל: בהצלחה כבוד הרב.

שאלה:

שואלת: ?????

הרב: בת כמה את?

שואלת: 40 פלוס.

הרב: 40 פלוס זה עוד סביר, אתה יכולה. מה זה פלוס? 9 או פלוס 2? מה זה קולה פלוס? קינלי פלוס? כמה? טוב, לא חשוב. קודם תתחתני אח"כ נדבר על ילדים, בסדר?

שאלה:

שואלת: כבוד הרב, שלום.

הרב: שלום.

שואלת:אני רציתי קודם כל תודה שככה אתה מזכה את עם ישראל. ברוך ה' אני 12 שנה בתשובה בזכותך. ורציתי שתברך את בעלי שיזכה להיות צדיק גדול. הוא עובר הרבה משברים עכשיו, ורציתי שתברך אותו שיזכה להיות צדיק. והבת שלי חולה באסמטת עור שלא עוברת מאז שנולדה.

הרב: מה השם שלו?

שואלת: שלו, דוד בן רותי.

הרב: הוא לומד?

שואלת: כרגע לא. אבא שלו נפטר לפני בערך שנה....

הרב: ללמוד שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף חייב.

שואלת: אתה יכול לברך אותו שהוא יזכה?

הרב: כן. דוד בן רותי, יזכה לקיים את מה שאני אומר, והיה בריא עולם ויהיה צדיק גמור.

שואלת: אמן! אני רוצה שתברך אותו גם...

הרב: רגע, הבת מה את אומרת יש לה?

שואלת: יש לה דרמטיטיס, אסתמת עור.

הרב: מה הקללה הזאת?

שואלת: אני לא יודעת?

הרב: יש לה אסתמת עור?

שואלת: כן.

הרב: בשוויץ בדבוס, אם הולכים לחודש ימים, זה מוריד את כל הפריחה וכל הגרודים. אבל צריך לבוא כל חצי שנה, שנה. ויכול להיות שבמשך הזמן במשך שנים זה כבר מפחית את הצרעת הזאת ולאט לאט מתרפאים. אבל יש אנשים שהולכים לשם קבוע וזה מקל עליהם לחצי שנה שהילדים לא מתגרים וכו'.

שואלת: אתה יכול לברך אותי שאני אזכה לפרנסה בשפע? אני עושה זיכוי הרבים ואני מזכה את הרבים.

הרב: ה' ישפיע עליך ועל בעלך שפע של פרנסה מאוצר מתנות חינם.

שואלת: אמן! אני רוצה גם לברך אותך, הרב, שהקב"ה יתן לך כח ושתמשיך עם האמת שלך...

הרב: אמן!

שואלת: כי אף פעם לא היה לנו רב כמוך בעולם! באמת! אם זה מבחינת ההקשבה, הכל.

הרב: כן...

שואלת: אתה יודע גם לענות על כל שאלה ובאמת חיזקת אותנו. אנחנו כל הזמן שומעים אותך. ובאמת אני מבקשת מהקב"ה שכל יום שהמשיח יתגלה ושייתן לך כח לנצח את כל השקרנים ושהאמת שלך תנצח בסוף.

הרב: אמן!

שואלת: אמן. תודה.

הרב: עכשיו, אני רוצה להגיד לך שהברכה שלי כבר הועילה.

שואלת: תודה רבה, הרב, ה' יברך אותך בכל מכל.

הרב: ומן השמים כבר השפיעו 1000 שקל לחג.

שואלת: אמן. תודה רבה הרב.

הרב: יעקב, יעקב, בוא.

שואלת: ה' יברך אותך!

הרב: תהיה בריאה!

שואלת: שהקב"ה יתן לך כח להתגבר על כל הרשעים והשקרנים!

הרב: אמן!

שואלת: ושהאמת שלך תנצח! אמת יש רק אחת.

הרב: תודה!

שואלת: תודה רבה, הרב. כל טוב.

 

שאלה:

שואל: אני רוצה לשאול שאלה שקשורה קצת לאמונה, התורה היא תורה אלוקית, עכשיו אני שמעתי הרצאה של איזה רב דתי לאומי, הוא אמר שאדם צריך לפרנס את הבן שלו עד גיל שש. אז הוא אמר הרבנות העלתה את זה לגיל 18. עכשיו אם יבוא איזה בן אדם לרב: "יש לי ילד בן 8 והוא.. יש הרבה בעיות וזה, אני אעשה על זה באסטה, הרי לפי חוקי תורה, איך יכול להיות לפי חוקי תורה שאדם מפרנס עד גיל שש? זה דבר לא הגיוני. עכשיו, והתורה היא אלוקית. דבר נוסף יש עוד משהו: "איש כי ימכור את ביתו לאמה", אמה זה כמו עבד, ואני יודע שיש מקומות בצפון אפריקה שהייתה תופעה כזאתי, הבחור... ילדים! איך יתכן שהתורה מתירה למכור ילד.. בת לאמה ובסוף עוד איזה יהיה שפחת מין, ממש זה.. הרי לפי עקרונות המהפכה הצרפתית, צדק, שיוויון, חירות, חופש...

הרב: נצרות פרוטסטנטית...

שואל: לא! לא! חס ושלום! אני אומר רק עקרונית.

הרב: עקרונית, שמעתי.

שואל: לא, אז אני רק שתי שאלות...

הרב: שמעתי את שתי השאלות. תן לי לענות!

שואל: בסדר. אני מחכה לתשובה. אני באמת רוצה לדעת תשובה בכנות.

הרב: אני אמרתי שאתה לא רוצה? שמעתי שאתה רוצה.

שואל: אני רוצה ברכה ל...

הרב: לא! קודם אני עונה תשובה.

שואל: כן.

הרב: אז קודם כל, זה נכון שעד גיל 6 חייב האב לפרנס. חייב מדין חובה. אחרי זה כל מי שמפרנס, הזן את בניו ובנותיו בכל עת, הרי זה עושה צדקה בכל עת. אבל מדין צדקה, אדם צריך להקדים בני ביתו לאחרים. אבל חיוב זה עד גיל 6. עכשיו, לגבי האמה, התורה לא התירה למכור, היא רק מציינת, אבל היא אומרת ככה: "כי ימכור איש את ביתו לאמה", לא כתוב "כי ימכור אב את ביתו לאמה", אם זה ביתו, אז הוא אבא שלה. אז הוא כן, אז היא קוראת התורה לאבא "איש", כאילו הוא איש זר. שהוא יכול למכור את הבת שלו, מדובר שהוא אחד עני מרוד, אין לו מה לאכול, אין לו כלום, והוא מוכר את הבת שלו בשביל שיהיה לו מה לאכול. זה לא נכון לעושת ככה. לכן התורה קוראת לו "איש, ולא "אב". אבל יש מציאויות בחיים. היו מציאויות , אתה יודע, שגם נשים רחמניות בישלו את ילדיהן. אתה יודע שהכניסו את הילדים לתוך הסיר ואכלו אותם בשביל לחיות ברעב, במצור שהיה בירושלים, בחורבן הבית? אתה יודע? אז זה מותר? אבל הם היו רעבים....

שואל: אבל לא כתוב בתורה לעשות את זה...

הרב: לא כתוב שצריך לעשות את זה, אז זאת אומרת, התורה מציינת דברים, היא אומרת "לא תרצח", אז היא מבינה שיש רוצחים. היא אומרת "לא תגנוב", אז היא אומרת שיש גנבים. אז היא התירה שיהיו גנבים? הוא  אומר "לא תשכב אשת אחיך", "לא תשכב...", אז אפשר? אפשר, אבל מותר? לא! אז התורה אומרת איך נראה בעיניה כל דבר שעלול להיעשות. התורה אומרת "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני", מי מטומטם לעשות פסל ולהשתחוות לו? אתה עושה את הפסל ואתה קורא לו האלוהים שלו ואתה מבקש עזרה? אתה נסרת אותו לפני רגע, אתה עשית אותה, בכל אופן התורה אומרת  שיהיה משוגעים כאלה שכם יעבדו לפסל. כן, הם מעדיפים לעבדו לפסל ולהתחייב לבורא. כן, יש דבר כזה. זאת אומרת במציאות ייתכנו דברים הזויים והתורה אומרת מה הדין של כל דבר ודבר. הבנת? וברכה רוצה אמרת?

שואל: ברכה לפרנסה וזיווג.

הרב: טוב, בן כמה אתה?

שואל: 58

הרב: ובת כמה את? אהה אתה לא רוצה חתן. את בררנית. טוב. שקט היא לא רוצה. מה השם שלך?

שואל: יחיאל בן פרחה.

הרב: יחיאל בן פרחה, ה' יזכה אותך לזיווג הגון מהרה ולפרנסה טובה ותלמד שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף.

 

שאלה:

שואלת: שלום כבוד הרב. דבר ראשון אני רוצה להודות לך, אני לאחרונה ככה קצת יצא לי להתקרב לדת, והרבה זה בזכותך.

הרב: ברוך ה'! תודה!

שואלת: לא פעם נתקלתי בהתחכמויות של אנשים בכל מה שקשור לתורה ולדת. השאלות שלי הם כדי לקבל ממך כלים עם אותם אנשים וגם כדי לדעת קצת יותר. השאלה הראשונה, אני לא רוצה לשאול יותר מיד, אני אשאל את השאלה שבאמת  נתקלתי הרבה פעמים בשאלה הזאת, זה לגבי ספר בראשית, יש שני גרסאות, יש את בבראשית א' ואת בראשית ב', בבראשית א' רשום שנבראה קודם כל הצמחייה ואז דגים ועופות ואז האדם והחוה ביחד. בבראשית ב' כתוב שנברא האדם, הצמחייה, בעלי החיים ואז החוה מהצלע של האדם. אני אשמח אם תסביר לי איך בדיוק....

הרב: בהתחלה מספרים לנו כללית ואח"כ פורטים פרט לפרט. תסתכלי במפרשים. יש ספר שנקרא "מעם לועז", הוא מסביר כל פסוק ופסוק ולמה יש שינויים ולמה התורה שינתה את הסדר. ספר מעם לועז, יש שמה את כל הפרשיות על כל התורה מילה ומילה. קצת ארוך, אבל כדאי.

שואלת: תודה.

הרב: תהיה בריאה!

 

שאלה:

שואלת: אני רוצה שתברך אותי ואת משפחתי לתשובה שלמה, לשלום בית אמיתי, גם לבת שלי, לירז בת אסתר, ואני אסתר בת ג'קלין.

הרב: ומיד גם.

שואלת: ומיד.

הרב: אז בואי וניתן לך כיסוי ראש קןדם. הנה כיסוי ראש כבר, מיד.

שואלת: אבל חצאית....

הרב: חצאית אין לי, אני לא מוכר חצאיות.

שואלת: ואת הבן שלי לזיווג הגון, אביחי בן אסתר.

הרב: ה' ימלא כל משאלות ליבך לטובה!

שואלת: אמן!

הרב: לתשובה שלמה, לכתיבה וחתימה טובה, את וכל משפחתך וכל בית ישראל, אמן!

שואלת: ואת שמחה בת אסתר, בעזרת ה' שיהיה לה זיווג הגון...

הרב: כבר הכנסתי את זה...

שש: ותלך בדרך הנכונה ויהיה לה דעה...

הרב: בינה והשכל.

שואלת: בינה ודעה.

הרב: בדיוק. הכנסתי את זה כבר קודם.

שואלת: אוקי.

הרב: שכל מה שאת רוצה בעזרת ה' לטובה...

שואלת: והכי הכי אחרון אופיר בן ליאת...

הרב: גם אותו הכנסתי.

שואלת: בריאות...

הרב: כן..

שואלת: לבריאות.

הרב:בריאות ובריאות. בעזרת ה' אמן!

 

שאלה:

שואלת: שלום.

הרב: שלום.

שואלת: אני מבקשת, פשוט הנכד הוא לא מדבר מגיל קטן.

הרב: בן כמה הוא?

שואלת: הוא בן שלוש וכמה חודשים. ואני מבקשת אם אתה יכול לברך? קוראים לו אביאל בן קמיל.

הרב: ההורים שלו דתיים? 

שואלת: לא...

הרב: לא.

שואלת: אני אגיד לך את האמת, לא.

הרב: אז תגידי להם שבעזרת ה' יחזרו בתשובה....

שואלת: אתה יכול לברך אותם בבקשה?

הרב: בהחלט! ורגע.

שואלת: קוראים ל...

הרב: רגע! רגע! ושהם ילמדו שניהם כל יום חצי שעה, ספר "שערי תשובה" ביחד, שניהם, ובעזרת ה' תוך פרק זמן קצר, הבן יתחיל לדבר!

שואלת: אמן!

הרב: אבל שיעשו חצי שעה ותשובה. מה שמותם?

שואלת: של הילד?

הרב: שמותם.

שואלת: של ההורים: אלעזר בן ירדנה, וקמיל בת דינה.

הרב: יזכו לשוב בתשובה ובזכות לימוד התורה הבן ידבר.

שואלת: אמן! תהיה בריא!

הרב: גם אתם!

שואלת: כל טוב.

הרב: את רוצה אולי גם כן לפני יום הדין כיסוי ראש אולי? יופי! ברוך ה'.