באר שבע - טמבלויזיה מכושפת

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה להצלחה רוחנית וכלכלית של כולל ישמח משה,

עמותת נשמת קול חי וכל התלמידים התורמים והמסייעים.

בפרשת השבוע למדנו ספרתם לכם ממחרת השבת, שבע שבתות,

תמימות תהיינה.

תכלית כל דבר בעולם

להיות כלי לקדושה,

וכשאדם משתמש בו לתכליתו הדבר מתעלה ומתקדש.

כל דבר שנמצא בעולם ונברא בעולם יש לו תכלית,

והתכלית היא שהוא יהיה כלי לקדושה.

כשאדם משתמש בדבר לתכליתו,

הרי הוא מתעלה ומתקדש.

כשאינו מגיע לתכליתו,

אזי טומאה מתפשטת עליו.

ככל אשר הקדושה גבוהה יותר,

הטומאה גרועה יותר.

כל דבר שמשמש יותר בתכליתו לדבר שהוא קדוש יותר,

בשעה שהוא לא משמש לכך,

אז חלה עליו טומאה יותר.

לדוגמה, המת

הוא אבי-אבות הטומאה.

למה?

מפני שתכלית גוף האדם

היא המעולה ביותר.

תכלית גוף האדם,

האדם עצמו הוא התכלית של כל הבריאה כולה,

וגוף האדם

הוא התכלית המעולה ביותר,

כיוון שהוא מרכבה לנשמה.

הנשמה נמצאת בתוך הגוף.

אם כן, הגוף

תכליתו לקדושה הגדולה ביותר של הנשמה האלוקית

שנמצאת באדם.

וכיוון שהאדם מת,

נתבטלה הקדושה שממנו הנשמה יצאה,

ואז שורה עליו הטומאה חמורה ביותר.

לכן, המת

הוא אבי-אבות הטומאה.

כיוון שהגוף,

תכליתו לקדושה

ולתכלית מעולה ביותר, להשכין את הנשמה בתוכו,

ממילא כשמסתלקת הנשמה,

אז הגוף הזה הופך להיות אבי-אבות הטומאה.

ישראל בגלות,

כיוון שאין זו התכלית שלהם,

כי התכלית של עם ישראל היא להיות בארץ-ישראל ולעסוק בתורה ובמצוות,

וכיוון שאנחנו מצויים עדיין בגלות,

אז לכן הם עדיין נקראים בבחינת טומאה.

וכן, מצינו שעם ישראל שהיו במצרים שרו ושהו שם במ״ט שערי טומאה,

כיוון שאין זה תכליתם להיות במקום כזה.

והזמן שבין יציאת מצרים

לבואם אל מדבר סיני בחודש השלישי היה זמן ההכנה למתן תורה.

זה היה זמן שהם היו צריכים להתעלות מטומאתם

ולהגיע לדרגת הקדושה של מתן תורה.

רבי אלקווץ בספרו ברית הלוי הקשה מדוע מתו תלמידי רבי עקיבא דווקא בימי הספירה.

הלוא חטאם

זה שלא נהגו כבוד זה בזה.

ובוודאי

שזה לא התחיל בימי הספירה, אלא זה היה הרבה לפני כן.

רק אם

נגזרה עליהם גזירה והמגפה פסתה בהם

בין פסח לעצרת,

למה דווקא בימי הספירה?

וביאר הרב אלקווץ,

זכר צדיק לברכה,

שכל רב שלומד עם תלמידים

ומשפיע עליהם מנשמתו,

היינו מעצם מהותו הרוחנית.

ולכן נקראים התלמידים בנים.

ואם התלמידים מתאחדים כראוי,

אז השפעתו באה לתכליתה,

כי רק בהצטרפות כולם יחד השפעתו מאירה בהם בכללותה.

זאת אומרת, השפעה של הרב היא על סך התלמידים יחדיו.

אם כולם מתקללים אחד בשני,

ויש ביניהם אהבה וחיבה ורעות,

והם יונקים מרבם

את מהותו ותכליתו וחוכמתו,

ממילא חוכמתו של הרב וצדקותו שורה עליהם כולם,

ואז השפעתו מאירה בהם.

כידוע, כל תלמיד לוקח ניצוץ מהשפעת ריבו,

היינו אותו ניצוץ

השייך למהות

של נשמת התלמיד.

כל אחד לוקח את החלק הראוי לו לקבל מריבו,

וממילא

רק כשהם מתכללים יחדיו נשלמת ההשפעה של הרב בתלמידים.

אבל אם התלמידים מתפרדים זה מזה,

הם מאבדים את השפעת ריבם

ונשארה השפעה ערירית מבלי בועל תכליתה, וזה מצב מסוכן.

והנה, תלמידי רבי עקיבא,

עם כל גדולתם,

לא נהגו כבוד זה וזה,

כמו שראוי להם על-פי מדרגתם,

ועל-ידי זה הם נתפרדו זה מזה,

וממילא לא נתנו להשפעתו של רבי עקיבא

לבוא אל תכליתה,

וכשהגיעו ימי הספירה,

שבהם מתנוצצים האורות של ההכנה למתן תורה,

נסתכנו ומתו.

כי מי שרואה את אור הקדושה מתנוצץ

ואינו מתאמץ לזכות בו

ולהתעלות על-ידו,

אלא דוחהו ונשאר בקטנותו,

בוודאי זה קטרוג גדול המביא את האדם לידי סכנה.

לפי זה,

בדור כזה,

שהוא נקרא דור התשובה,

בשעה שאנשים רואים

שמיליון בעלי תשובה

חזרו לאביהם שבשמים,

והם עומדים מנגד ולא פוסעים ומתקרבים אל האור העצום הזה שירד בדור הזה,

של שיבה למקורות,

מסתכנים הם בעצמם,

ואז חלילה יכולים להיפגע מכל מיני צרות ומכל מיני מחלות,

כמו שמבואר כאן.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים להתבונן

איך לנהוג כמה שיותר ואיך להיות מחוברים כמה שיותר.

כידוע שעד היום אנחנו נמצאים בגלות

ובניין בית שלישי לא נבנה עדיין,

זה רק מפאת זה שיש בינינו שנאת חינם,

מחלוקות,

מריבות,

צרות עין וכו'.

אם היינו מגשרים על הדברים האלה

והיינו יוצרים אחדות,

היינו נגלים תכף ומייד.

ויהי בישורון מלך,

בהתאסף ראשי עם,

יחד שבטי ישראל.

מתי יהיה בישורון מלך? מתי יבוא מלך המשיח?

בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל. כשתהיה אחדות

נוכל להיגאל.

עוד דבר שגורם,

שנינו במשנה אבות, שאנחנו קוראים אותה עכשיו בימי הספירה בשבת במלחם,

בממחן דברים התורה נקנית.

48 דברים מביאים את האדם לקניין התורה.

והגאון רבי חיים מבולוז'ין, זכר צדיק לברכה,

אומר שאפשר להשיג את התורה רק לפי ההכנה במעלות של התורה שהיא נקנית בהן.

כמו שכל דבר ניתן לעשות אותו רק בקניין על-פי התורה,

גם התורה נקנית במ״ח דברים, ואם יחסר אחד מהם, אין לאדם קניין בה.

ולכן, צריך לדקדק שיהיה באדם את כל מ״ח הדברים האלה, כמו שמבוארים במשנה.

זאת אומרת, מבואר שכל המעלות וטהרת הנפש וישרות בהשקפה ובהנהגות

צריך שיהיו בשלמותן, ולא יחסרו לאדם, כדי שיוכל להשיג את התורה בשלמות, ותהיה קניין אצלו.

ועל זה נאמר,

ואדוני אמו שההלכה כמותו זה יכול להיות רק למי שיש לו את קניין התורה.

מבואר בראשונים,

בספירה נקבעו לקנות את המעלות הללו.

כותב החינוך

בשורש מצוות ספירת העומר,

הסיבה והעיקר שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו את התורה בסיני ויקיימו אותה,

ומפני שהיא עיקרן של ישראל ובעבורה נגאלו,

נצטווינו למנות ממחרת יום טוב של פסח

עד יום נתינת התורה,

להראות בנפשנו את החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו כעבד ישאף צל.

זאת אומרת, כיוון שעיקר העיקרים

זה היציאה מעבדות לחירות כדי שנקבל את התורה,

לכן הצטווינו להראות את כיסופנו לקבלת התורה וליום הגדול,

חג מתן תורה, חג השבועות,

ולכן הוא גם נקרא חג השבועות, כשסופרים את השבועות,

שבעה שבועות.

כל זה נצטווינו לספור את ימי הספירה האלה.

והנה, ישראל

הכינו את עצמם בזמן ההוא לקבלת התורה,

וכן לדורות כמו שאנחנו מחויבים לספור את הימים עד זמן מתן תורה,

להכשיר את עצמנו במעלות הללו.

ואחרי שנקבעה ההכרה ביסודות האמונה וההשגחה בכל הגילויים שהיו ביציאת מצרים ובקריעת ים-סוף,

מתחילה הספירה

לקניין והתחזקות במעלות התורה.

ואמרו החכמים, זיכרונם לברכה,

שמ״ט ימים

מכוונים כנגד מעלות התורה.

כל יום

לומדים מעלה ועובדים עליה ממ״ח

מעלות התורה,

וביום מ״ט

חוזרים על כל המ״ח.

ואז בכל ימי הספירה

מתעלים וקונים את כל המעלות שבהן נקנית התורה ובחג השבועות מתן תורה.

אותם ימים גם מכוונים כנגד מ״ט שערי בינה,

וגם כנגד מ״ט פנים שיש בתורה, כמו שמפורש בירושלמי,

שעל כל דבר ודבר הראה הקדוש ברוך הוא למשה,

מ״ט פנים טהור ומ״ט פנים טמא.

החסרון במעלות שהתורה נקנית בהן

הוא לא רק חסרון שלילי,

שלפי מידת החסרון יהיה חסר לאדם בקניין התורה,

אלא זה חסרון חיובי ופועל,

שגורם לאבד את התורה ולחסרה.

ואפילו מה שכבר השיג,

יכול לאבד אם ירד ממעלותיו.

בגמרא ביבמות

מסופר על כד 1,000 תלמידים שהיו לרבי עקיבא.

24,000 תלמידים, כולם מתו בין פסח לעצרת בשביל שלא נהגו כבוד זה לזה.

והיה עולם שמם

עד שבא רבי עקיבא

אצל ריבותינו שבדרום

בשנה להם,

ועל-ידם הוחזרה התורה.

זאת אומרת, אמר רבי עקיבא לתלמידים שנותרו,

מכל תלמידיו נותרו חמישה או שבעה,

תלוי בגרסה, בגמרא או במדרש,

אמר להם, ראו מעשיהם של הראשונים ואל תעשו כמעשיהם.

כתוב, עמדו ויצאו ומילאו את ארץ-ישראל תורה.

זאת אומרת

ש-24,000

שלא נהגו כבוד זה בזה,

אלא כל אחד

דאג לכבודו הוא,

לא הפיצו תורה בכל ישראל,

והם נפטרו כולם בין פסח לעצרת, שזה הזמן של קניין המעלות

של התורה.

לכן הקטרוג היה גדול, כמו שלמדנו קודם.

תיכף נבין מה למשל.

אבל מה אמר רבי עקיבא לשאר התלמידים?

אמר להם,

אל תעשו כמעשיהם של הראשונים.

הם הבינו את דבריו, עמדו ויצאו,

ומילאו את ארץ-ישראל תורה.

אז תארו לכם,

אם חמישה או שבעה תלמידים

יכולים למלא את כל ארץ-ישראל תורה,

מה יכלו לעשות 24,000 תלמידים

אם לא היה להם את החסרון הזה לפי מעלתם,

שלא נהגו כבוד זה בזה?

והנה, לא היה בהם שום חטא,

רק זה שלא נהגו כבוד זה בזה.

ולפי גודל ערך קדושתם היה בזה פגם באחת ממעלות התורה שהתורה נקנית בהן.

יכול להיות שהיה חסר להם

דקדוק חברים לפי מעלתם,

שזו אחת

מהמעלות שבהן נקנית התורה.

יכול להיות שהיה חסר להם מעלת נושא בעול

עם חברו ומכריעו לכף זכות,

ואז ממילא אם יש להם חסר,

אין להם קניין בתורה שלם,

שהחיוב הוא להכריע לכף זכות.

זה לא רק להכריע אדם אם מעשיו טובים או לא טובים,

אלא גם להכריע את הסברה של חבר בשעת הלימוד לכף זכות,

ולא לשלול את סברתו במחי יד.

או אולי הפגם של באוהב את המקום ואוהב את הבריות,

שזה גם מן המעלות,

ונגזר עליהם להיפטר באותו הפרק,

אותו פרק הזמן שבין פסח לעצרת,

זמן שנועד בדיוק לחיזוק

בעניינים אלה של קניית מעלות התורה כמו שלמדנו,

לפי שחסר להם,

לפי עוצם קדושתם, ההכנה לתורה שתהיה בתכלית הקדושה.

ועל כן נשארה אוילות לדורות,

שייתכן שנתמעתה על-ידי זה מדרגת התורה עד היום,

ולכן אנחנו אבלים בימי הספירה

ומנועים מלשמוע שירים

ועוד דברים נוספים מדין אבלות על תלמידי רבי עקיבא ועל התמעטות התורה בכל הדורות

בגין חסרונם.

רואים מפה את גודל התביעה שיכולה להיות

אצל הקדוש-ברוך-הוא כלפי צדיקים שהוא מדקדק אתם כחוט השערה.

גם בגלל חסרון קטן

במעלות שהתורה נקנית בהן

יכול להיות הפסד לכל עם ישראל.

בעולם היה שמם,

וכמעט ונשתכחה תורה מישראל

אלמלא שהעריד תלמידיו של רבי עקיבא שיצאו והפיצו תורה בכל עם ישראל.

כמה הפסד

יכול היה להגיע לעם ישראל מעניין זה?

ואפשר

שהיה רצון ההשגחה שתימסר התורה דווקא על-ידי ריבותינו שבדרום,

שלא היתה עליהם התביעה בעניין זה,

ותתקיים התורה בישראל דווקא על-ידי תורה שנלמדת בשלמות הנפש

בכל הפרטים,

בלי שום פגימה דקה מן הדקה.

הרי שאפילו גדולי עולם

שזכו להיות תלמידי רבי עקיבא,

מאחורי ההגיעה והעמלות

שלהם בתורה,

והמדרגה שלהם העצומה,

שהיו תנאים קדושים,

מכל מקום נאבד הכול על-ידי חסרון מעט

באחת המעלות שלא נתקיימה תורתם.

יש להתבונן ולהתפעל כמה צריך

להשתדל כמה צריך להשתדל בישרות ההנהגה וההרגשים,

כיוון שאין שיעור כמה יזכה לקיום התורה ולהשיג בה.

והנה, אילו התקיימו תלמידי רבי עקיבא,

הרי היתה המשכת התורה לדורות כולם.

היא היתה על-ידי כל התלמידים.

עכשיו, כל לימוד התורה עד ביד גואל צדק הוא רק

מתורת ריבותינו שבדרום,

וזכו ריבותינו שבדרום שתתקיים כל התורה בישראל על-ידם.

הגמרא בירושלמי, בסוף ברכות, אומרת,

אם ראית דור שמתרפא בדברי תורה,

עמוד ויתחזק,

ואתה נושא שכר כולם.

אם רואים דור,

אם רואים את באר-שבע

ורואים שיש פה מאות אלפים של תושבים,

ורובם חילונים,

ויש פה כמה עשרות אלפים

שהם שומרי תורה ומצוות,

ביחס לרוב,

אז רואים

שכביכול מתמעט התורה, עמוד ויתחזק,

אל תתרפא,

ואתה נוטה שכר כנגד כולם.

זה אם אתה רק דואג לעצמך,

אבל אם אתה חכם,

אתה תדאג גם לאחרים,

שגם הם יתחזקו.

והגדר שנתקיים רצון הבורא בבריאה על-ידו ועל דבר זה הוא אמור בפנחס,

שכיפר על בני ישראל בקנאו לשם,

כי הוקם כבוד השם במעשה שלו.

והנה מעשה של פנחס הכהן,

מעשה יחיד,

לקנא לשם

על מעשה זמרי בן סלועם המדיינית,

כיפר על עם ישראל שהיו ראויים לקליה

בגלל מעשיהם.

והנה עומד אחד בפרץ

ועושה מה שהיו צריכים לעשות כולם,

והוא מציל את כל עם ישראל.

מעשה יחיד.

עמוד ותחזק בה.

אל תיחלש,

אל תגיד, אנחנו מיעוט, הרוב לא כך, בדיוק הפוך.

תעמוד, תהיה חזק ותטול שכר כנגד כולם.

לפי מצב הדורות הנוכחי

צריך להתחזק

בכמה יש להרוויח עד לאין-שיעור,

ולא רק בקיבול שכר,

אלא שמציאות הדבר עצמו יגדל לאין-שיעור.

ודבר השם היה יקר בימים ההם,

אין חזון נפרץ, כך כתוב בשמואל הנביא.

ובכל דבר

שערך הדברים עולה ומתייקר לפי מיעוט מציאותם,

כל שכן כשהם מוכרחים לקיום העולם,

ובשביל שאנחנו נזכה לגאולה אנחנו צריכים לעשות תשובה עם ישראל, כי אין ישראל נגאלין אלא בתשובה.

והיום

יש האפשרויות.

אם אני מסתכל 30 שנה אחורה,

כשהתחלתי בתשובה,

הייתי כמעט בודד בתל-אביב, בשכונת כרם-התימנים,

אם היו מראים לי את היום 30 שנה קדימה לא הייתי מאמין

שזה מה שהצלחתי בסייעתא דשמיא לעשות בעולם.

אבל יחיד

שלא הסתכל על הסובב

והחליט

להשפיע על אחד

ועוד אחד ועוד אחד.

עוד אחד ועוד עשרה

ועוד עשרה ועוד עשרה ועוד מאה

ועוד מאה ועוד מאה ועוד אלף ועוד אלף ועוד אלף ועוד מאה אלף.

מיליון.

זאת אומרת, הכוח היחיד הוא עצום, כוח הרבים לאין שיעור.

אם חמישה הצליחו להחזיר לכל ישראל את התורה,

כמה יכולים?

מאה.

בואו תראו מה החשבון, לא יאומן כי יסופר.

אם יהודי אחד

יחזיר עשרה יהודים בתשובה

במשך דור שלם,

במשך 25 שנה הוא יעבוד 25 שנה

בשביל להחזיר יהודים, הוא יחזיר עשרה אנשים,

דור אחד

שלם עשרה אנשים.

ובואו נאמר

שכל אחד מעשרה אנשים שהוחזיר בתשובה,

גם הם עבדו במשך דור שלם 25 שנה,

כל אחד מהם החזיר עשרה אנשים בתשובה בלבד.

אז בשני דורות, כמה יש?

100 אנשים.

עם המאה,

כל אחד יחזיר עשרה אנשים בתשובה בדור אחד שלם.

כמה יהיה בדור השלישי?

1,000. ובדור הרביעי?

10,000. ובדור החמישי?

100,000. ובדור השישי? מיליון.

בדור השביעי? 10 מיליון.

ב-80, 100 מיליון.

ב-90 מיליארד.

ובעשירי כל העולם.

זה אם אחד עושה עשרה בדור.

ותראו מה אנחנו הספקנו לעשות, בדור.

מאות אלפים של יהודים שחזרו בתשובה.

עכשיו, אני שואל אתכם שאלה, יהודים יקרים.

אנחנו נמצאים מספירת העומר,

והתיקון שלנו זה האחדות.

וכנגד שלא נהגו כבוד זה בזה, בואו ננהג אנחנו כבוד זה בזה.

בואו נעזור אחד לשני.

גם מי שלא רוצה עזרה, נעזור לו.

איך?

נפל טיל היום באשקלון.

בעצם כל יום נופלים טילים,

אבל לא כל יום יש נפגעים,

ואנחנו שוכחים איזה נסים גלויים וגדולים.

אנחנו כל יום חיים פה.

האזור זה פקעת

של בעיות

שעלול להתפוצץ בכל רגע.

כמו שאני מנתח את העניינים,

אין עוד הרבה זמן למלחמה כוללת

בשיעור שעוד לא ראינו עד עכשיו.

אני משתדל מאוד להחיש צעדים כדי שעם ישראל יספיק

להביא את הגאולה לפני שיהיה מאוחר.

אז החלטתי עכשיו על מבצע המיליון.

מה זה מבצע המיליון?

להחזיר מיליון יהודים בתשובה בשנה אחת.

איך מחזירים מיליון יהודים בשנה אחת?

אתם זוכרים פעם שאמרתי שבקלי קלטות

שאפשר להחזיר יהודים בקלי קלטות?

זה היה לפני 30 שנה.

אנשים צחקו עלי.

עם קלטות אפשר להחזיר בתשובה?

כן, עם קלטות אפשר להחזיר בתשובה, כן.

עשרות-אלפי משפחות חזרו רק מקלטות, מווידאו, מ-CD, מ-DVD, מהאינטרנט,

רק

מצפייה ושמיעה.

עכשיו אני אומר לכם שאפשר

בקלי קלות,

ואני אראה לכם פטנט שלא חלמתם עליו,

אבל הוא עוד לא ישים עכשיו, רק בקרוב.

אבל בינתיים אני אגיד לכם, יהודים יקרים, מה אני דורש מכם

בשביל להיות שותפים שלי במבצע המיליון,

להביא את עם ישראל לגאולה.

אם בתוך שנה נביא לקדוש-ברוך-הוא מיליון בנים בתשובה,

על בטוח הוא גואל אותנו.

בטוח.

אתם יודעים מה זה מיליון ילדים?

תראו כמה מדברים עם הפלסטינים להחזיר כמה חיילים שבויים,

כמה משא-ומתן, כמה צריך לשלם, כמה צריך לתת, והם לא מדברים אפילו.

להביא מיליון ילדים של הקדוש-ברוך-הוא

להבין שבשמים,

שנה אחת אנחנו נגאלים.

איך עושים את זה?

פשוט מאוד.

תקשיבו טוב למה שאני אומר.

כל יהודי פה,

יש מיליון יהודים שחזרו בתשובה, ועוד כמה מאות-אלפי דתיים וחרדים.

כל יהודי מכם יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה במשך שנה.

שנה.

תעבוד על יהודי אחד, שכן, קרוב, משפחה, לא משנה, מי שאתה רוצה.

תשקיע בו שנה.

תן לו קלטות,

תן לו דיסקים, תפנה אותו לאתר האינטרנט,

קח אותו לסמינר, תשלח אותו להרצאה.

אין. היום יש את כל הדרכים לעשות כן.

תעשה את זה.

בתוך שנה,

אם כל אחד מביא אחד, יש לנו מיליון.

פשוט או לא פשוט?

עכשיו,

יבואו אנשים ויגידו, תשמע,

אבל אני לא מוכשר להשפיע על אנשים.

אז אנחנו אומרים, לא צריך שתשפיע.

אתה גם לא צריך אפילו לשכנע.

אתה תפנה את האנשים למקומות שיש בהם האפשרויות

להכיר את האמת ולהתקרב אליה.

החובה שלך זה רק להשתדל.

ההצלחה זה מהקדוש-ברוך-הוא.

אנחנו כולנו

לא מסוגלים להצליח כלום בלי סיעתא דשמיא.

רק השם, אם הוא עוזר, זה עובד. אם לא, זה לא עוזר.

לכן,

חובתנו בלב שלם

לומר לקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם,

אני רוצה לעשות

את חפשך,

אני רוצה לקרב לך בן אחד מבניך.

עזור לי שאני אצליח.

ואני לא בטלן.

אני דואג שאתם תצליחו גם.

לא רק תתאמצו, אלא תצליחו, ולא רק אחד, כי אפשר יותר.

אז הבאתי לפה ארגזים מלאים,

של אלפי קלטות וידאו,

שנמצאים פה ביניכם, אם אתם שמים לב, ארגזים כאלה נמצאים,

מלאים קלטות וידאו,

שאתם יכולים לקחת כמה שאתם רוצים קלטות,

ותצפו בהן ותחלקו אותן לאחרים, זה הכול.

אתה לא רוצה לחלק ביד? שים לו בטבע דו.

אבל תדאג שזה יגיע לאחרים,

ועל-ידי זה אני בטוח שאלפים של יהודים מבאר-שבע יחזרו בתשואה.

אבל כל אחד מכם, אני מבקש, כל אחד,

כל אחד,

תסתכלו, יש פה מצלמה ועוד מצלמה,

ויש עוד אחת למעלה, עוד מצלמה.

מצלמים מן השמים.

שכל אחד מכם יקבל על עצמו, בלי נדר ובעזרת השם, להחזיר יהודי אחד בתשובה.

מי שמוכן מכם, שירים את היד, בעזרת השם, גבוה.

יפה, הנשים לפני הגברים.

גבוה.

גבוה.

גבוה. לא, אני רוצה לראות את הידיים גבוהות. מצלמים אתכם למעלה. מצלמים למעלה.

אתם לא רוצים להחזיר?

אז תרימו את היד, לא להתעייף.

להרים את היד.

יפה מאוד, אשריכם.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה,

וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יזכה את כולכם, הצופים בנו באינטרנט, שמקבלים על עצמם,

לכלל הברכות, להצליח להחזיר יהודים בתשובה ואת עצמם. אמן.

אז כל אחד מכם יזכה לא רק להחזיר, אלא כפי גודל

הצורך בשמים, ככה גודל השכר

שהוא יקבל מה' יתברך.

ומי שדואג לבניו של הקדוש-ברוך-הוא,

הקדוש-ברוך-הוא דואג לבנים שלו,

כי הקדוש-ברוך-הוא מודד מידה כנגד מידה.

למי שיש שאלות,

בבקשה להרים את היד, ואני אשתדל לענות.

אבל אני מבקש בשלב הראשון רק שאלות.

כן, שאלה.

שאלה, למי יש להרים את היד?

יש שם בחורצ'יק באמצע, תקום עם חולצה צהובה, כן.

יוסי, תחזיק מיקרופון, תחזור.

אפשר לקצר, בבקשה?

כן, שאל. שלום, הרב.

שלום וברכה.

רציתי לשאול לגבי עקידת יצחק.

עכשיו,

כתוב

בעקידת יצחק,

כתוב שהוא דיבר עם הבן שלו, אם אני לא טועה,

ואמר לו שהוא והנער יצחק

ילכו ויחזרו.

זאת אומרת,

ורשי פירש שהוא בעצם לא יעקוד אותו.

בגלל זה הוא אמר שהוא יחזור.

אוקיי?

אז

אם הוא ידע שהוא הולך לחזור,

אני לא מפקפק חלילה,

אבל זאת לא ממש חוכמה

שהוא יסכים לעקוד את הבן שלו, שהוא בעצם ידע שהוא לא יעקוד את הבן שלו.

אברהם אבינו נצטווה להעלות אותו לעולה,

והוא הלך בשביל לעקוד אותו,

לא, שאלה אחת. שאלה, אחר כך בשידור חוזר באינטרנט אפשר לראות.

מכל מקום

הוא נצטווה להעלות אותו לעולה,

הוא הלך לבצע את השליחות,

והוא יחזור אתו, בכל מצב הוא יחזור.

חי או מת,

אבל הוא יחזור אתו.

רגע, אבל רש״י פירש שהוא יחזור אתו חי, זאת אומרת, הוא ידע שהוא לא יהרוג אותו.

לא ברור שזה כך.

צריך לעיין ברש״י עוד פעם.

אוקיי, תודה.

כן.

כן.

שאלה פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לדעת,

וזו שאלה שתמיד חשבתי עליו,

למה חלקן שמות פאה וחלקן הולכות עם מטפחת ראש.

זה מאוד מעניין אותי.

ולמה? ואני אישה נשואה, ואני לא נכנסתי לזה, כי אני לא מבינה בזה.

צריך לדעת. אבל למה חלקן הולכות בלי כלום?

זאת השאלה, בגלל זה אני שואלת.

זאת אומרת, את, אם תענה לי, אולי אני אלכת עם פאה.

ומה הכי נכון?

מה, לשים פאה,

או ללכת בלי כלום, או ללכת עם מטפחת ראש.

טוב.

תודה.

קודם כול,

אלה שהולכות

עם כיסוי ראש,

מטפחת או פאה,

לפחות זה נחשב לכיסוי ראש.

מה טוב ומה לא, תיכף נברך.

אבל גם כשאנחנו מדברים על פאה, אנחנו מדברים על פאה קצרה וצנועה.

ואנחנו לא מדברים לא על ארוכה ומתנפנפת,

ולא על

שיער טבעי שנקרא custom.

הספרדיות

הספרדיות הולכות וצריכות ללכת עם כיסוי ראש מלא,

מטפחת או כובע שמכסה את כל הסערות.

גם באירופה

היו הולכות בעיקר

עם כיסוי ראש כזה.

לפני 150 שנה לערך

היתה קצת ירידה שם,

וכיוון שהיו יורדים קצת מהדת כדי לעצור את זה,

אז נתנו להם אפשרות,

גדולי הרבנים,

ללכת עם כיסוי ראש חלופי שהוא פאה.

וזה בדיעבד,

כדי שלפחות לא יורידו לגמרי.

הרבה מהאשכנזים גם הולכים עם כיסוי ראש, כמו ירושלמיות ואחרות,

וקהילות שלמות

אבל לגביהם יש להם היתר מהפוסקים שלהם, כמובן, שוב, בפאה צנועה וקצרה,

אבל זה לא כולל אותך.

את צריכה ללכת עם כיסוי ראש מלא, והבאתי לך היום.

ו...

עכשיו,

המצווה הזאת

היא מצווה מן התורה.

המצווה הזאת היא מצווה מן התורה,

ויש בה ברכה גדולה מאוד.

היא מביאה קדושה בבית,

ושבעזרת השם הילדים יהיו צדיקים,

ומסירה טומאה מהבית,

ומביאה עשירות בבית.

אם מקיימים אותה כהילכתה,

יש בה הרבה הרבה שפע של טובה.

היא מצווה מן התורה.

אשה שלא הולכת בכיסוי ראש,

עוברת על מצווה זו בכל רגע,

ולא עוד,

אלא שמחטיאה את הרבים,

ולא עוד,

אלא שאסור לברך לפניה ברכות,

או להגיד קריאת שמע,

או ברכת המזון.

אסור, כששיער האישה גלוי, לומר שום ברכה, משום שזה נקרא מהמקומות המכוסים בגופה של אישה.

אז לכן אישה צריכה לדעת שמצווה זו היא מצווה מן התורה יותר מהחיוב של הגברים לשים כיסוי ראש.

הבנת?

אז כיוון שזכית לשאול,

ולא סתם,

כי חיכית עד היום בשביל לדעת מה ללבוש.

אז לכן, בעזרת השם, יש לך הזדמנות גם לקדש שם שמים על-ידי קבלת מצווה חשובה זו,

ולפתוח דף חדש

שיתכפר לך גם על העבר,

ומכאן תהיה לך סייעתא דשמיא חדשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אפשר לשים את המטפחת הראש רק בשבת?

אפשר גם בשבת. להתחיל בשבת לפחות. אפשר להתחיל בשבת ולהמשיך הלאה.

בעזרת השם. בבקשה. יש לי עוד שאלה.

יש לי עוד שאלה, אם אפשר. כן.

בנות,

שימי קודם. דברי, דברי כבר, כשיש לך על הראש. יותר נעים.

התברך בשבת. התברך בשבת.

תברך בשבת. כן, כן. דברי.

תנו לה לדבר.

יש לי שאלה על הלבוש.

של הבנות הצנועות, כמו שאומרים.

לובשות חציות ובגד צנוע, אבל צמוד לגוף.

לפי דעתי, אני לא חושבת שזה צנוע.

לפי דעתי. שאלה יפה,

ואת צודקת.

צמוד מאוד, אם זה חציות ואם זה חולצות. את צודקת.

צניעות, פירושו של דבר, זה לא רק כיסוי האיברים,

אלא גם שלא יהיו הדוקים לגוף האישה ולא שקופים,

וגם לא צבועים בצבעים עזים, כגון אדום ואחרים,

שהם בולטים.

גם זה אסור.

וזה מכללי הצניעות.

ואישה צריכה לכסות

את ידיה אחרי המרפק

ואת רגליה,

שלפחות כשהיא יושבת מכוסה עשר סנטים אחרי הברך בישיבה, בלי למתוח באופן פשוט,

וכמובן, כמו שאמרת, לא הדוק, וצריכה גם ללכת עם גרביים.

זה מכללי הצניעות.

יש עוד דברים, את שומעת?

יש עוד דברים.

צניעות האישה גם בקולה.

שאישה לא תהיה צעקנית, צרכנית ודברנית.

צריכה אישה להיות גם צנועה

בדברים אלה,

וגם לא מסתובבת יותר מדי ברחובות.

דורי דורי, יא חממה.

מקניון לקניון ומחנות לחנות וחלונות ראווה מהבוקר עד הערב.

אז אישה צנועה מצניעה הליכותיה.

תודה רבה לך.

אני מקווה שבעזרת השם גם בביגוד תהיה צנועה.

בעזרת השם. אמן, אמן.

כבוד הרב, אפשר שאלה? כן.

אפשר לשבת?

המצלמה רואה את אלה שעומדים.

כן.

ככה. קודם כול, אני אאשר לך שהצלחת ככה לגרום לה לקחת כיסוי ראש. הפוך, היא הצליחה לקחת ממני מטפחת.

אני אחותה, ואני חוזרת בתשובה כבר כמעט שלוש שנים.

אני חד-הורית,

ולקחתי לעצמי גם כיסוי ראש, ברוך השם.

אני כל כך מרגישה שלמה עם עצמי, עם החזות, עם הנשמה,

מרגישה שזאת עני.

האמת היא שהמשפחה, חלק מהם גם חילוניים,

וקצת מאוד קשה לבלות במסגרות של חגים ושבתות.

כשמסתכלים עליך בעין כזאת של כל מלה שאני אומרת, כל משפט של קדושה,

זה מבחינתם נחשב לכפייה,

והם סותמים את הפה כל הזמן. תפסיק עם זה, ועזבי אותנו בשקט, וגם את היית שם,

ועזבי אותה, וכל פעם, כל מיני כאלה, ומאוד קשה.

ויחד עם זה יש לי אחות שגדולה ממני בשנתיים,

שהיא כמובן חילונית, אבל היא מאוד מאמינה, גדולה ורוחנית מאוד.

היא כבר כמה שנים נחשבה כחולת נפש,

בסופו של דבר היא התחילה ללכת וליפול.

עד שיום אחד לקחו אותה, והייתה לשומר, והחליטו שיש לה פרקינסון.

גיל מאוד צעיר, בת 46. והיום היא נראית

פשוט לראות אותה זה לבכות.

אתה רואה איך השרירים התנוונו,

איך היא פשוט איבדה את השליטה מכל הבחינות.

ואני מתחננת שתיקח שמירת שבת, שתיקח משהו על עצמה.

והיא אומרת, לא, הקדוש-ברוך-הוא נתן לנו שיער כדי להראות אותו,

הקדוש-ברוך-הוא נתן לנו חיים יפים כדי שנעשה חיים ונהנה וזה.

האמת היא שמאוד מאוד קשה לדבר ללב שלה ולנסות,

אף-על-פי שאני חושבת שאין לה מה להפסיד, כי היא במצב כזה שאני במקומה הייתי הולכת עד הסוף,

אבל היא לא.

היא עדיין חושבת שהמקום שלה זה הכי טוב.

טוב, הבנתי.

תראי, תשתדלי להראות לה את הווידיאו שלקחתם פה,

או שהיא תראה באתר האינטרנט, קלטת מבראשית ונס מצולם.

אני מקווה שזה יעשה לה משהו.

מכל מקום, הרופאים לא יכולים לתת לה שום דבר.

בשביל המחלה הזאת, שנקראת פרקינסון,

אם היא תחזור בתשובה שלמה, לא חלקית, שלמה,

ועכשיו, כשזה עוד רק מתחיל, כמו שאומרים,

אז במקרה הלא-מוצלח ביותר היא תצליח

לעכב את המחלה כמה שיותר,

ובמקרה המוצלח יותר היא תצליח גם להשתחרר, אם ירצה השם.

אבל הדרך היחידה זה רק אם היא תחזור בתשובה.

אכן, אני יודעת. אם אפשר, כבוד הרב, אני מוכנה, ואני גם מאמינה שחלק מהמשפחה יהיו מוכנים לקחת משהו בעבור ההחלמה שלה לבריאות שלה,

כדי שנוכל להתפלל עליה. ואני מוכנה לקחת כל מה שתגיד וכל מה שתבקש.

בעזרת השם, אני אגיד לך עוד מעט, ולבקש ברכה גם, בעזרת השם.

עוד מעט.

אני רק רוצה לעבור לשאלות, ואחרי זה נחזור.

תודה רבה. אפשר כוח.

יש פה שאלה, שורה ראשונה.

אפשר להסתכל גם לסוף.

אין שום בעיה, כבר.

כן, דבר.

רציתי לשאול אותך שתי שאלות.

השאלה הראשונה זה, אתה בעצם אומר דברים שאם אני אהיה דתי, אני בעצם אהיה מאושר.

אבל אני הייתי פעם דתי ולא הייתי מאושר מזה.

בכלל סבלתי מכל הקטע הזה של הדת.

לא אהבתי לשמור שבת, לא אהבתי להניח תפילין.

אז מה האושר פה?

קודם כול, איפה שמעת שאני אמרתי שתהיה מאושר?

לא, לא אמרתי כאילו אני אהיה מאושר. אתה אומר שזה נותן לך סיפוק.

אני אמרתי, איפה שמעת שאמרתי שמקבלים סיפוק? אני שמעתי את זה. איפה שמעת?

בקלטות, באינטרנט. אה, בקלטות.

אז בוא אני אסביר לך מה קודם כול.

מי שחי באמת ומבין את ארכה של האמת,

אז הוא צריך להיות המאושר עלי האדמות.

כי שלמה המלך החכם מכל אדם אמר

שאין שמחה כהתרת הספקות.

אם רק תתיר את הספקות ותדע מה האמת, זו השמחה הכי גדולה.

ואם תזכה לחיות כך,

אין מאושר יותר מזה,

גם אם מצבך לא יהיה טוב.

זאת אומרת, אם מצבך לא יהיה טוב,

זה לא אומר שאתה לא יכול להיות מאושר.

כי החכמים אמרו, זיכרונם לברכה,

איזה הוא עשיר,

השמח בחלקו.

לא אמרו, איזה הוא עשיר, זה שיש לו מיליארד דולר.

הם ידעו מה זה כסף, הם לא אמרו.

הם אמרו, השמח בחלקו.

אם אתה יודע שחלקך זה ייסורים,

אז אתה יכול אפילו לשמוח בייסורים.

והיו צדיקים ששמחים בייסורים.

ואם מצבך שפיר, אז ודאי שאתה תשמח.

מכל מקום, אם אתה יודע שהכול, זו האמת, על-פי מעשיך וחשבונך,

אין שום סיבה שלא תשמח.

אז האושר האמיתי זה האושר של ידיעת האמת ולחיות בה,

מה שבטוח שהסיכויים להיות מאושר באמת,

הסיכויים האלה יכולים להיות דווקא למי שמתקרב לבורא יתברך ובשלמות.

כמה שתהיה יותר קרוב בשלמות, ככה תזכה.

שאלה שנייה.

אני לא יודעת מה,

מפתח לפרנסה.

מפתח לפרנסה.

קודם כול, כמו שאני רואה אותך עכשיו, אני גם רואה שאתה לא מאושר בהיותך חילוני, נכון?

גם לא.

גם לא.

אז זאת אומרת, אתה רואה שלמעשה אתה קירח עכשיו משני דברים,

רק יש הבדל.

אם היית בצד של שומרי תורה ומצוות,

לפחות שכר על המצוות היית מקבל בגן עדן בסוף,

ובמקום שאתה נמצא,

אז לא רק שלא טוב לך ושכר אתה לא מקבל, אתה עושה עבירות, ועוד אתה הולך אחר כך ל...

לא אגיד לך לאן.

אז קודם כול, כדאי להיות כבר בצד הנכון.

זה נכון מה שאני אומר או לא נכון?

זה נכון. זה נכון.

ואם אתה בעזרת השם חוזר בתשובה,

למה שהקדוש-ברוך-הוא לא יפתח לך שערי פרנסה טובה

בשביל שתשתמש בכסף לטובה?

אם היום הוא ייתן לך שערי פרנסה טובה,

נגיד הוא מפיל עליך עכשיו מיליון דולר,

מה הדבר הראשון שאתה עושה? קונה מרצדס,

אה, מה אתה אומר לי?

מה?

אתה תיסע באופניים,

מה אתה עושה?

תיסע באוטובוס, תקנה חודשי חופשי,

מה אתה עושה?

מה אתה עושה?

אני אמרתי, אם אני אזכה או משהו, אני תורם בית-כנסת. כל הכבוד.

אני חושב שהקדוש-ברוך-הוא בשבילו זה מיליון דולר אם תלך רק לבית-כנסת.

לבנות הוא ידאג שיבנו, אתה רק תגיע.

הבנת?

אבל בעזרת השם, אם תקבל עליך

לשוב בתשובה

ואני אברך אותך עם כל הקהל הגדול הזה, אז אני חושב שיכולה להיות לך סיעתא דשמיא גדולה,

ובפרט אם תוריד את החיצונים שיש לך מאחורה

ואת העגיל באוזן, עבר על הזמן.

מה אתה אומר?

יש לי מספריים חדשים.

אי-אפשר, עמר.

מה?

עכשיו עמר.

עכשיו עמר?

אצלך זה מצווה שאין כדוגמתה.

מה?

אתה לא יכול להוריד?

אני יודע, זה קשה לעשות ככה. אני אוריד לך.

בוא, תמנה אותי, שליח,

ואני אעזור לך.

הקבוצה ברוך הוא ישמח.

שערי פרנסה.

בכבוד, חזק וברוך.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תח, שהחיינו.

שהחיינו וקיימנו.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

תודה רבה.

כן, עוד שאלה?

רגע, יש אשה בסוף שאומרת שיש דברים כלליים אוניברסליים.

תן לה שמה בבקשה.

בסוף.

טוב, ערב טוב לכולם. כבוד הרב, אני רק רוצה שתדע שעשיתי מאמץ, הלן אנושי, להגיע לשמוע אותך,

אף-על-פי ששמעתי אותך כבר קודם.

אני זוכר, אני כבר ראיתי אותך בעבר. נכון.

עכשיו, אני הבטחתי פשוט לשני אברכים, אני לא מרגישה כל כך טוב, אבל הבטחתי לשני אברכים מישיבת תומכי תמינים לבוא ולשאול אותך במיוחד את השאלה שהם רוצים לשאול אותך.

זה נורא מעניין שהם מאוד רוצים לשאול אותך.

בקשר למשיח. עכשיו, אני רק רוצה להזכיר לכולם שבגמרא כתוב ששלושה דברים באים לו לאדם בהיסח הדעת,

וזה עקרב, מציעה ומשיח.

השאלה שהם רוצים לשאול אותך, לא שאני רוצה לשאול אותך, זה עניין אישי שלי,

היא אם אתה מאמין שהרבי מלובביץ' הוא מלך המשיח.

תראי,

מלך המשיח

עוד לא בא.

אם הוא היה בא,

אז הוא היה מתגלה.

ואם הוא היה מתגלה,

אז הוא היה גם גואל את עם ישראל,

והיה נבנה בית-המקדש,

והוא היה מכנס את כל נתחי ישראל, כמו שכתוב ברמב״ם.

מכיוון שזה עוד לא קרה,

אז אני מצטער מאוד,

הוא לא המשיח.

עכשיו, לגבי העניין הזה, החלק השני של השאלה,

אתה כל הזמן מזכיר דבר מאוד מעניין, שזה מלחמת גוג ומגוג.

ואנחנו מתקרבים, אנחנו רואים מה שקורה בעצם בעולם. אירן מכינה עשר פצצות אטום לישראל,

והיא רוצה להתחיל להפעיל אותן בינואר.

לאיזה תקופה נראה לך שמלחמת גוג ומגוג תצא לפועל? כי השאלה אם יהיה לי זמן להחזיר את האנשים האלה בתשובה בטווח של שנה,

כי עד ינואר זה כבר לא שנה,

זה אפילו פחות משנה.

קודם כול,

אני מודאג מאוד ממש,

ואני בדרך כלל לא מודאג,

אבל במקרה הזה אני כן מודאג, ואני כבר מתריע על זה, אם את זוכרת, הרבה שנים.

מקלטת

בשנת 1992 מס' 35 של שלום עם ערפאת,

כבר אז הזהרתי שהאינתיפאדה לא תיגמר,

ושהמחבלים לא יפסיקו,

ולא יהיה שלום אתם לעולם,

ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,

הרי מחד צנעה תתה על עכון כנחל מגבר.

ותיארתי שזה התחיל עם הסכינים,

אקדחים, תת-מקלעים,

והיום אנחנו כבר אוחזים בטילים.

אז הדברים מתרגשים עלינו ובאים בדיוק כמו שכתוב בספרים.

ואמרתי בקלטת 51, גוג ומגוג,

שתיפול פצצת אטום בישראל.

על-פי הפסוקים בספר יחזקאל, ל״ח ול״ט,

שיהיה רעש גדול על אדמת ישראל, ורעשו מפני את גאי הים ועוף השמים וחיית הארץ,

וכל הרומס על הארץ, ונפלו ההרים ונאלסו המדרגות,

וכל חומה לארץ תיפול.

הכול מתואר שם בדיוק, וזה יהיה באחרית הימים, כשנהיה על אדמתנו פה בארץ.

ואז יבואו כל אומות העולם להילחם על ירושלים, כמו שאת שומעת היום, שכולם מדברים על ירושלים,

ותהיה המלחמה הזאת ויהיה אסון גדול, היא תימשך שבע שנים,

וימותו שני-שלישים מהעולם.

כן. רק שליש יישארו.

זאת אומרת, 4 מיליארד איש ימותו, שזה אסון שאין כדוגמתו.

אנחנו רואים מה ציקלון יכול לעשות.

כן, בבורמה אנחנו יכולים לראות מה זה רעש 7.9 בסין.

אנחנו רואים כמעט כל יום חדשות של אסונות טבע איומים ונוראים,

וסדרי גודל מתמיהים.

וזה, כמו שאומרים, הכנות לקראת.

עורו עורו, ישנים,

תתעוררו.

מה הקדוש-ברוך-הוא יכול לעשות,

אם הוא רוצה בן רגע,

המביט לארץ ותרעד ייגע בהרים ויעשנו בקלי קלות.

עכשיו, כולם מכריזים שרוצים להילחם בישראל.

זאת אומרת, אין לנו בעצם אוהבים אמיתיים.

אפילו שבוש מסתובב כאן בשטח,

למרות זאת הידידות שלנו עם ארצות-הברית

תלויה על קרעי תרנגולת,

וכבר ראינו שהוא בעצמו אמר שהאינטרסים של ארצות-הברית קודמים לאינטרסים של ישראל לפני כשנה,

ואם תתפתח פה מלחמה כזאת או אחרת, הוא לא מבטיח שבאמת

הם יוכלו לעזור לנו. אם מחירי הדלק, לדוגמה, יעלו,

אז אמריקה קודמת כלכלית לישראל,

והיום הדלק האמיר ל-120 פלוס דולר לחבית מ-30 עד 40 לפני שנה ופחות.

זאת אומרת, יש משבר בכל העולם,

משבר של מזון,

משבר של אוכל, משבר של אמון.

הרבה בעיות, העולם לפני קטסטרופה מכל מיני בחינות,

וזה התרגש עלינו.

לכן אמרתי שאני חושש מאוד,

ואני רוצה מאוד להספיק, לפחות מיליון יהודים בשנה.

עצם זה שאנחנו יוצאים לדרך,

הדרך עם זה זה כבר הגנה גדולה,

כיוון שכשאדם מתפלל על רוחניות,

אז בדרך כלל הקדוש-ברוך-הוא נותן לו את האפשרות להשיג את זה,

ולכן אני רוצה לפחות מיליון תוך שנה.

אז אני מקווה שהקדוש-ברוך-הוא ייתן את הסיפק הזה בידי ובידכם,

שכולנו נצליח לעשות זאת.

מה שבטוח,

מה שהצלנו יותר, הרווחנו יותר.

וממילא, אם תבוא גזירה,

אז אנחנו נוושע יותר מהר, והאבדות יהיו פחות.

כבוד הרב, אני

חושבת שעם כל הרצון הטוב שלנו להחזיר הרבה אנשים בתשובה, ישנם

אנשים מסוימים,

שכמה שאתה מנסה להחזיר אותם בתשובה, הם עדיין לא חזים בחטא.

בואי, לא ניגע. והניסיונות, רגע, כבוד הרב, שנייה.

יש בעיה בתוך העם היהודי,

שהיא נפוצה, לדאבוני הרב, אני לא כל כך אוהבת לדבר על זה,

ויש לי חיזוק בספר של הרב יהודה פתאיה, בספר שלו, מלחת יהודה,

שיש ספר מסוים שמדבר לכל האנשים שפה, שמטילים ספק אם יש הישארות הנפש, אם יש חיי עולם הבא.

שם נשמות ממש מתארות כל מה שעובר עליהן מרגע שהן יוצאות מהגוף.

ואיזה נשמה אחת שחטאה עם ערבי,

היא מתארת

כמה פעמים, כן, לא צריך להגיד. אז אני רוצה לשאול אותך עכשיו, כבוד הרב, יש פה באולם,

אני לא אנקוט בשמות, אנשים שאני הבאתי אותם ושילמתי עליהם כרטיס להחזיר אותם בתשובה, כי הם מנאפים עם אשת איש שנשואה לערבי,

ויש לה גם ילדים ממנו.

נשאלת השאלה, כל הרבנים בעיר אמרו לאותו בן-אדם,

אין לך מה לדאוג אם אתה הולך עם אשה נשואה לערבי ויש לה ילדים,

חביבי, תלך אתה חופשי, זה לא ניאוף.

לפי דעתי זה ניאוף ממדרגה ראשונה, זה לא משנה למי נשואים,

לצ'רקסי, נוצרי, ערבי,

ברגע שאישה היא נשואה, היא בהולד בעל. אני רוצה שאתה, כבוד הרב,

והבן-אדם, שני אנשים יושבים פה באולם והם שומעים אותך,

תענה על השאלה אם יש פה ניאוף או אין פה ניאוף. זה מטריד מאוד מאוד רבנים בבאר-שבע בעיר העתיקה, בכמה בתי-כנסת, השאלה הזאת.

תראי, אני לא על תקן של פוסק פה, אבל אני אגיד לך דבר אחד, אין קידושין תופסין בגוי.

כן. מכל מקום זו זנות שאין כדוגמתה. יפה.

אם ניכנס לגדר ניאוף או לא, נשאיר את זה לפוסקים.

אוקיי. אז את אומרת שאסור לצאת מאשה בהולד בעל. לא משנה, זה לא משנה בהולד בעל או לא. אמרתי, אסור לחיות עם אישה שהיא למעשה לא מקודשת לאדם.

אם היא מקודשת,

היא מותרת, ואם לא, היא אסורה.

וזו זנות. וזה לא רק זה, זה גם נידה,

ונידה זה כרת וזה איום ונורא, עוד בלי להגיע אפילו לאשת איש,

שזה איום ונורא.

אבל במקרה הזה קידושין לא תופסים, וזה מה שמבהרים לך,

מה ששמעת.

תודה רבה לך.

תהיי בריאה רגע, אבל את כל כך למדת ספרים של הרפתיה,

רוחות מספרות וכו'. הענינה שלו גרה לידי, היא פרופסור לקבלה והיא חברה טובה שלי בנטל. יפה. את נשואה.

מי אני? כן. אני אישה אלמנה.

אלמנה חייבת בכיסוי ראש גם לפי הרפתיה. אלמנה חייבת בכיסוי ראש? לפי הרפתיה גם כן, כן.

לא, לא שמעתי את זה קודם. אז אני רוצה לזכות. אני רוצה לזכות. הבאת

הבאת יהודים לפה בשביל שהם יחזרו בתשובה? אני רוצה שגם את תזכירי.

תודה רבה. בבקשה.

בבקשה.

אשרייך, אשרייך.

בבקשה.

אני מכסה את ראשי תמיד בארבעי-שבת לפני המקומות.

חזק וברוך.

תזכי למצוות.

גם אתה מזכה את הרבים ואתה עושה עבודת קודש יוצאת מן הכלל.

ברור.

תודה לאנשים שראו אותך באינטרנט ואפילו לא מדברים עברית.

הם נהנו לשמוע כל מלה שלך.

ברוך השם. תודה.

כן, הנה יש פה בחור. תן לו בבקשה כאן,

באמצע. פה, פה, פה.

כאן, כאן.

כבוד הרב,

אני מתרגש מאוד שאני רואה אותך.

אני חמש שנים מנסה לחזור בתשובה ולא מצליח.

את הקלדות שלך אני רואה הרבה.

דיברתי עם הרב אורי זוהר יום שני, כל יום שני של התוכנית,

והוא הציע לי כמה הצעות. לצערי, לא הצליח.

אני הולך לבית-כנסת,

עושה קידוש ומדליק טלוויזיה אחרי זה.

איך אתה יכול להחזיר אותי בתשובה?

אני הבאתי את עצמי לחזור בתשובה לפה,

ואני מוכן לעלות לבמה

ושם שתחזיר אותי בתשובה.

רגע.

אני גם כהן, כבוד הרב.

יפה מאוד.

תגיד לי משהו, אבל אתה מוכן לעשות כל מה שאני אומר לך?

כל מה שתגיד.

יופי. עוד שאלה.

הבעיה שלך בשבת זה רק טמפלוויזיה?

טמפלוויזיה.

עכשיו, אשתך, מה אתה? אשתי דתייה כבר שנתיים. זאת אומרת, רק אתה הבעיה?

אני חצי דתי.

הבנתי.

50%. אז תראה,

יש פה יהודי שקוראים לו הרב חאג'בי.

הוא מארגן החרב.

אני שולח אותו החרב אליך הביתה לקחת את הטמפלוויזיה,

ואין יותר טמפלוויזיה.

ואתה יותר, הטלוויזיה שבחדר שלי הוא יכול לקחת, של הילדים, אני לא קובע עליה.

לא, אתה קובע. הם גדולים, מעל גיל 18, ואני לא יכול לקבוע עליהם.

קודם כול, הגדולים מעל גיל 18 צריכים לשלם שכירות.

ודבר שני,

הבית הוא שלך, והמכשיר הוא שלך, והאחריות שלך, ואל תדאג להם.

אם הם רוצים לראות, שיראו במקום אחר. אם הוא יצליח לשכנע אותם, אין בעיה.

הוא לא צריך לשכנע, הוא מהאגרה.

הוא בא לקחת, לא שילמת אגרה. נכון שלא שילמת אגרה?

יש לי הוראת קבע.

אז במקום שהוא ייתן לך קנס,

הוא ייקח לך בלי קנס.

אבל אני אברך אותך.

אני רוצה לבוא אליך, שתחזיר אותי בתשובה מעל הבמה הזאת. בוא, מותיק, בוא, בוא, מעל הבמה.

בוא, שים את זה, תהיה בריא. שים את זה עליך.

תברך, שהחיינו.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

השם יזכה אותך לשמור שבתות הרבה ולהצליח בתשובה ולהיות דוגמה לאחרים,

בעזרת השם. תודה רבה, תודה רבה. אתה גדול,

גדול מהחיים. תודה. לא להוריד, זה נשאר.

זה אתה יכול להשאיר פה, זה לילדים.

כן.

פה, יש להם שאלה פה.

תיכף.

יש פה שאלה. תן להם פה.

כן.

ערב טוב.

כן.

איך מוציאים טלוויזיה מהבית?

את שואלת, על-ידי גבר או על-ידי אשה? לא, אני אגיד לך מה הבעיה.

בעלים מוכן

והוא לוחף, אני לא מוכנה.

מה את מדברת?

נהפוך הוא. אני רוצה להחזיר את הערוצים לילדים. קודם כול, אשה היתה צריכה להיות הראשונה שתזרוק את הטלוויזיה,

כי זה מקלקל את הבעל.

אז קודם כול, שתהיה לך שמירה על הבעל. מה את צריכה את הדבר הזה?

זה מכשיר שרק מטמא אותו.

דבר נוסף,

מדברים שם שטויות.

מה יש שם?

אין לי ערוצים.

יש לי רק את הטלוויזיה.

רק? מה זה רק? רק את המכשיר?

כן. ואת מנותקת?

אין לי תחנות, כן. אז יש לי עצה.

שוברים את הזכוכית,

תשמעי רגע, ממלאים את זה חול ועושים מזה עציץ.

מה לא הולך? את רוצה שאני אשלח מישהו לשבור?

זה קשה.

מה קשה? מה קשה? הקופסה. הקופסה. איזה קופסה? תשים קופסה במקום זה.

מי לא מאמין לך?

אין. אני לא מצליחה להשתכנע.

אז אתם בטלוויזיה מכושפת.

אני שולח את הרב חאג'בי אלייך גם הערב,

הוא ישחרר אותך מהבעיה.

כן, מה לא יכולה, מה?

אני יכולה לקום בבוקר ולהחזיר את הטלוויזיה שיש בחדר.

עוד פעם.

את רוצה שאני אקלל אותה, שהיא תתפוצץ? יהיה לך דקה.

אני אספר לך משהו.

כשהתחלתי לחזור בתשובה חזרתי מסמינר הביתה,

הפעלתי את הטלוויזיה והיא נשרפה.

ברוך השם.

בסדר, אז בא לי רק סימן שצריך לזרוק את הטלוויזיה מהבית. נכון. אז הוצאתי את הטלוויזיה מהחדר.

מהבית, לא מהחדר. לא, הוצאתי טלוויזיה קטנה מהחדר לסלון,

וגם היא התקלקלה והוצאתי את הטלוויזיה השלישית.

יפה.

יש לי עוד טלוויזיה להוציא.

בואי הנה, מה, את חנות?

בכל חדר.

לא, אגזם, זה עגל, עגל הזהב זה.

לא, באמת, באמת, זה פשוט. יש לך ילדים?

כן. את מקלקלת אותם פשוט?

לא, אין לי ערוצים.

זה לא, לא הבנת, אבל עצם זה שהם רואים את העגל בבית.

למה הם צריכים לראות עגל?

מותר לשים עץ אשוח?

מותר לשים צלב?

טוב, לא להשוות.

זו עבודה זרה של ימינו.

אין לך כפירה יותר גדולה מהמכשיר הטמא הזה.

אין לך כפירה יותר מזה.

בסדר. כל העניין הוא לשכנע אותי שצריך להוציא אותה. אם תבוא ותוציא, אז אני אביא עוד טלוויזיה. כתוב במפורש בהלכה,

הרב עמדיה יוסף פוסק,

לא תביא תועבה אל ביתך.

זה איסור מן התורה להחזיק טמבלוויזיה שלא תביא תועבה אל ביתך.

בסדר. מותר להביא תועבה הביתה? לא, אבל הטלוויזיה היא כמו תמונה. היא לא טלוויזיה. אבל היא תועבה.

אפשר להביא בחורה אליכם הביתה שתהיה רק תמונה?

לא. למה לא? היא תועבה. את יודעת כמה בחורות יש בטמבלוויזיה, ובעלך חושב, לא. לא צריך.

לא צריך. יום אחד זה יכול להידלק.

אני היום מוציאה טלוויזיה מהסלון.

רק מהסלון, אבל.

על המדרגות, אבל.

לא, באמת, אני זורקת אותה.

גמרנו. כן, אבל אני רוצה ברכה.

או.

ברכה למה?

אני רוצה ברכה לא בשבילי.

אין בעיה. ברכה לבחור,

אבל אני רוצה שכל הקהל יצעק, אמן.

אני מבקש, כן. בסדר.

אני רוצה זיווג הגון,

וחזרה בתשובה שלמה לשלמה שם-טוב בן מרים.

אמן.

חזק וברוך.

אני מוציאה את הטלוויזיה מהסלולוגית. אשרייך, אשרייך, אשרייך.

רגע, יש פה חייל, ואחר כך יש שם חיילת. בוא תראי לי שאלה, מה זה דחופה?

אני חייבת לשאול אותך.

מה?

לפני שבועיים הוצאתי טלוויזיה מהבית.

אני יכולה לתת אותה לחברה לא דתייה?

לא.

לא.

היא אומרת לי להניח אותה בחוץ והיא פשוט תיקח אותה.

לא.

מה לעשות אתה? רק לתת לערפי ב-100 שקל.

הוא לא ייתן לי 100 שקל. או לשבור אותה, זה תענוג יותר גדול.

אני שברתי את שלי בה. אז רגע, אני יכולה לתת אותה ל...

אני לא יודעת, מוסדות דתיים, משהו. אם מוסד דתי משתמש ללימודי קודש בדבר כזה, להראות וידאו או דבר כזה,

כן, מוסד דתי, אבל דתי אמיתי. מאיפה? איך אני אגיע אליהם?

תתני לרב חאג'בי והוא ידאג לזה. אני מוכנה.

אתה תהיה עשיר היום.

כן, יש שם חייל, ואחרי זה חיילת שם.

כבוד הרב שלום, רציתי לשאול שתי שאלות.

כן. שאלה ראשונה,

ידוע שבן-אדם עושה גזל,

אם הוא זוכר למי הוא עשה, הוא מחזיר.

כשבן-אדם פעם היה חילוני, נגיד אפילו לקח שיחת טלפון או כל דבר אחר,

הוא לא זוכר למי הוא עשה את זה כל החיים שלו. מה עושים עם זה? מה התיקון של זה?

קודם כול, אם הוא מכיר את האנשים,

הוא צריך להחזיר להם את שיעור הכסף שהיה נכון אז.

אם הוא לא מכיר להם, הוא צריך לשחרר כמה סכום החוב שלו לאותם אנשים.

אם הוא לא יכול למצוא אותם,

הוא צריך לתת את זה לזיכוי הרבים,

ואז מן השמים מזכים אותו על כך.

שאלה שנייה.

שאלה שנייה, רציתי לשאול איזה כשרות אתה מציע? למה כל פעם אתה שומע משהו אחר על בית-יוסף, הרב מחבוד,

וכל מיני דברים. מה ההצעה שהרב מציע? כשרות לבשר חלק וכל הדברים האלה? אני לא מציע הצעות. אני יכול להגיד לך שאני אוכל בשר חלק של הרב לנדה.

תודה רבה. תהיה בריא. תהיה בריא.

שמה, בבקשה.

כן, עמוד.

תן לה שמה.

אה, הנה, עובד.

כן.

אתה אמרת קודם שעם ישראל צריך להיות בארץ-ישראל,

וצריך לשמור על המדינה, כי היא נמצאת במצב קשה.

אז למה אתם לא מתגייסים לצבא?

קודם כול,

עם ישראל במצב קשה עם הצבא,

והמצב יותר קשה בצבא.

בעצם זה שיש חיילות בצבא זה אחד מהמצבים הקשים שבגללם עם ישראל נמצא במצב קשה,

כיוון שכתוב, ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך.

בשביל שעם ישראל יוכל לנצח במלחמות

יותר בנקל, עם סיוע מן השמים,

הקדוש-ברוך-הוא אמר, והיה מחנך קדוש,

ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך,

כי אם כן, הקדוש-ברוך-הוא שב מאחריך.

ואני לא רוצה להסביר לך את מה שידוע לך, מה המצב בין חיילים לחיילות בצבא-הגנה לישראל

ומה הנגישות והזמינות לדברים שהתורה אסרה.

מכל מקום,

זה לא נכון שלא מתגייסים לצבא,

אלא אלה שלומדים תורה לא מתגייסים לצבא,

כיוון שתורתם ואומנותם הם פטורים על-פי חוק, ועל-פי התורה הם גם מועילים יותר מאלה שלוחמים, והם ההגנה על הלוחמים.

זאת אומרת, אם הלוחמים רוצים הגנה,

אם הלוחמים רוצים הגנה,

זה לא מספיק אפוד מגן,

צריך זכויות גם לשוב מן המלחמה חי.

אז בשביל זה צריך זכויות, וזכויות לא עושים עם הנשק,

אלא זכויות עושים עם מה שהקדוש-ברוך-הוא קורא לזה זכויות.

אז צריך מצד אחד את אלה שלומדים תורה,

ומצד שני את אלה שנמצאים בצבא.

אלה שלא לומדים תורה נמצאים שם ויעשו מלאכתם נאמנה,

ואלה שלומדים תורה יעשו מלאכתם נאמנה.

וכמו בימי דוד המלך,

היו לוחמים והיו לומדים והיו מתפללים והיו מנצחים.

לא תמיד.

כשהיו דילתורים,

דילתורים זה מספרי לשון הרע,

אז דוד המלך היה יורד למלחמות ומפסיד?

ואילו בדור של אחאב,

שאפילו שלא היו שומרי תורה ומצוות,

אז היו מנצחים בגלל שלא היו ביניהם מלשינים.

זאת אומרת,

סגולת הניצחון במלחמה לא תלויה בכלל באיכות הלוחמים ובכלי הנשק.

זאת אומרת,

אפילו דור כמו של דוד המלך, שהיו צדיקים

ולא עבדו עבודה זרה, היו מפסידים בגלל

דבר שנקרא לשון הרע,

ואילו בדור של אחאב שעבדו עבודה זרה היו מנצחים

בגלל שלא היה לשון הרע.

פירושו של דבר שלא המלחמה ולא איכותה ולא החיילים

היא שקבעה אלא מי שמקיים את התורה על הצד הטוב ביותר,

סיכוייו לנצח גדולים יותר. אתן לך דוגמה נוספת.

בזמן אחשוורוש והמן

היתה גזירה שגם אם היה צהל לא היה מועיל,

כיוון שהיתה גזירה להשמיד, להרוג את כל היהודים,

מנער ועד זקן, תו ונשים ביום אחד.

נגד גזירה כזאת,

כשיש מלך שחתם להרוג ב-127 מדינות את כולם ביום אחד,

גם צבא לא יכול לעזור,

כי אי-אפשר לחסל 127 מדינות.

ואיך ניצחו היהודים את האויבים?

במקרה ההוא זה היה האמן, היום זה אהמדינג'אד,

זו אותה משפחה כנראה.

איך הם ניצחו?

עם ישראל חזרו בתשובה,

צמו שלושה ימים ושלוש לילות,

קיבלו עליהם עול מלכות שמים,

והתהפכה הגזירה, ונהפוכו, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

אחשוורוש חתם עוד פעם נגד חתימתו הקודמת,

ואמר להרוג את כל אלה שחרשו אוון נגד ישראל.

זה לא מלחמה.

במשך כל הדורות, מי שניצחו

היו אנשי התורה,

כמו החשמונאים בזמן יוון,

וכמו יהושע בן נון בזמן הכניסה לארץ,

וזה היו ראשי ישיבות וצדיקים וחכמים שהובילו את עם ישראל במשך 3,300 שנה עד הלום.

אז תאמיני לי ותאמיני ליהדות, להיסטוריה היהודית ולתורה,

שמה ששמר על עם ישראל מכול זה לא היו הלוחמים,

אלא זה היו אלה שעסקו בתורה ובמצוותיה,

והצדיקים שעמדו בראש העם הם שהושיעו בסוף את העם מכל הדברים האלה.

הבנת?

כן, תודה. תהיי בריאה.

כן?

היי,

איך אתם?

תן לו, תן לו שם, הוא עומד.

כן.

ערב טוב.

ערב טוב.

אתה דיברת עם הבחורה הזו בטלוויזיה.

על ה-Tמבלוויזיה. בטלוויזיה.

כן. אז מה עוסק בכל הקלטות האלה? איפה נסתכל עליהן?

אני אגיד לך איפה תסתכל. איפה? אני אגיד לך.

קודם כול, אם שמת לב,

אז אני אמרתי שאם נותנים למוסד תורני שמראים קלטות וידאו או אחרות,

בשביל שיצפו בהם דרך המסכים,

אז משתמשים בטלוויזיה כמסך בלבד. זה, 1. אבל זה למוסדות תורניים ולא לבתים פרטיים.

2. אם אדם רוצה לראות בווידאו, מכשיר הווידאו, מחבר אותו ל-LCD כמו זה,

או למחשב, הוא יכול לצפות בלי שום בעיה.

בקשר לפאות.

בקשר לפאות?

כן.

הפאות.

היום 90% מהפאות יותר יפים ממה שיש במציאות. מסכים, וזה לא טוב, אמרתי מההתחלה.

מה עוד?

וציצית זה טוב, נכון, ציצית?

ציצית זה טוב? לא. למה זה טוב?

לא טוב, נכון? לא טוב. אתם בטלוויזיה טוב, ציצית לא טוב.

למה? כי אתה לא רוצה לשים.

איך?

כי אתה לא רוצה לשים.

כן.

ידעתי.

אשריך.

אבל אם תרצה עד סוף הערב, אני פה.

הנה, יש פה בחורצ'יק, כאן שורה ראשונה.

שלום, כבוד הרב.

אני התחזקתי בדעת בשנה האחרונה.

כמו שאתה רואה, אני הולך עם קביים,

משהו גבוה, 17 שנה.

הדבר הזה, המגבלה הזאת, בעצם מפריעה לי להתעסק עם ה... זאת אומרת, לעסוק בדעת בצורה יותר משלמה.

אז איך בעצם אני,

אולי באיזה נס או משהו, יכול להיפטר מהקביים האלה

ולהתעסק רק בדעת?

כי אני לא שלם עם ה... זה מפריע לי בעצם.

מה הבעיה, ומאיך היא נוצרה?

לפני 17 שנה אני ואח שלי שיחקנו עם נשק

ונפלט כדור,

ומאז אני הולך עם הקביים.

איפה היתה הפגיעה?

בחוץ השדרה.

והיום יש לך נתק?

יש חולשה שמשפיעה לי על הרגליים.

ומבחינת הרפואה אין סיכוי להשתקמות?

אין תשובה אחת מהשביעה בנושא הזה.

אף אחד לא יודע להגיד לי אם אני אלך עם הקביים או בילדים.

ואתה 17 שנה הולך עם הקביים?

הבנתי. 17 שנה אתה עם הקביים?

כן.

הבנתי.

אתה היום הולך לבית-כנסת?

הולך, כן. ולבית-מדרש?

כן, כשיש לי זמן.

מה אתה עושה במשך היום?

אני בצבא הקבע ולומד.

בצבא הקבע, בתפקיד של כמה שעות ביום?

מ-20 עד 17. ואחרי זה חוזר הביתה?

או שהוא הולך לשיעור תורה או שאני לומד.

הבנתי.

בוא תקבל על עצמך ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום במשך שלושה חודשים רצוף.

תחזור לי. תלמד כל יום שעתיים תורה בתענית דיבור. זאת אומרת, אתה לא תדבר עם אף אחד בשעתיים האלה. אתה מנותק מכל העולם.

אתה רק לומד תורה. אתה יכול ללמוד עם מישהו נוסף.

שעתיים כל יום? כל יום. שלושה חודשים רצוף כל יום, כולל שבת וחג.

אתה מוכן?

וכמובן, זה החלום שלי.

בסדר. מה שימך ושם האמא?

אני אבי רוקח. אמא שלי דניז.

אבי רוקח בן?

בן דניזי.

דניזי.

דניזי? דניזי. היא נמצאת פה בקהל. דניז.

אבי רוקח בן דניז,

השם ירפא אותך ברפואה שלמה בכל האיברים והגידים, ובפרט בגפיים התחתונות, בזכות

לימוד התורה הקדושה. אמן.

אמן.

רגע,

אני רוצה עוד שלוש שאלות לפחות, ואחרי זה אני אתן את הברכה לגברת שמה שהבטחנו.

תן לה שמה שאלה אני רוצה, שאלה אבל.

לא, לא. קודם שאלות.

עוד שלוש שאלות.

רגע.

הנה, יש הבחור פה, תן לו שאלה, הוא אומר.

שאלה?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שאלה שמעולם לא חשבתי עליה,

והנה היום, בדרך מקרה או שלא מקרה, הבן שלי הקטן שואל אותי,

אבא, האם יש אחרי תחיית המתים?

יהיו מתים. כלומר, אנשים יקומו בתחיית המתים, יחיו עוד 120 אלה שקמו וימותו שוב.

אחרי תחיית המתים

בימות משיח כתוב שיאריכו ימים, אלף שנה.

זאת אומרת,

אחר כך יגיעו לעולם הבא,

והשאלה אם עולם הבא זה יהיה

נשמות לבד

או נשמות עם גופים שהזדככו, כמו אליהו הנביא.

ממילא לא תהיה מיתה בצורה הזאת שאנחנו רגילים לה.

כן, שאלה נוספת?

אני זוכר, חכי.

שאלה עכשיו, אני רוצה עוד שתי שאלות.

תן לה בבקשה שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני, יש לי ילד עם תסמונת דאון בן 19,

והוא היה כל הזמן הולך לבית-הכנסת.

אני מאוד מתרגשת קצת.

כל הזמן היה הולך ללמוד תורה ולהתפלל עם אח שלו,

ביום שאח שלו התחתן,

אז הוא ירד מזה,

וזה מאוד מפריע לי.

למה בגלל שאחי מתחתן?

הוא נשבר? הוא התחתן, אז הוא נשאר לבד. הוא נשבר. הוא נשבר.

הוא נשאר לבד.

בן כמה הוא? בן 19. הבנתי.

ואני רציתי, כבוד הרב, אם תברך אותו, בעזרת השם, תחזור.

אני מברך אותו עכשיו, תגידי לו שיסתכל מחר בשידור חוזר, מה אני מברך אותו? בעזרת השם. שיתחזק. מה שמו בשם האמא? לוי מתן בן מרסל. לוי מתן בן מרסל. כן.

השם יזכה אותך לחזור להיות צדיק, אמן. מירי שמים, אמן. ולא יחסר לך קול לעבודתו יתברך. אמן. תודה רבה, כבוד העם.

כן, הנה יש פה שאלה, תן לו.

שאלה פה.

תעמוד.

תיכף אני חוזר אליכין.

שם.

יש לי פה חבר שלא שומר תורה ומצעות, יש לו שאלה.

בבקשה, תן לו את המיקרופון.

שלום, כבוד הרב.

אם אפשר לעמוד כשאני אראה אותך, תודה. פשוט קשה לי קצת עם הרגל, בגלל זה אני לא רוצה. הבנתי.

אם אפשר לזוז לפניו טיפה, כן. כבוד הרב, עד לפני ארבע שנים הייתי, הכול רגיל היה אצלי,

והייתי בריא ושלם,

ולאחרונה

יד ימין שלי.

כל שאני מזיז אותה, ועכשיו זה עובר ליד שמאל.

לא יודע מה יהיה. הבחור שלפניו, תזוז טיפה.

תזוז אותה. אם אפשר ברכה, בבקשה.

כן?

מה אתה אומר?

אם אפשר ברכה, בבקשה, מכבוד הרב.

רגע, אני רוצה להבין. מה קרה לך?

עד לפני ארבע שנים הייתי בריא, חזק ושלם.

כן.

ולאחרונה הפסקתי לזיז את יד ימין,

עכשיו זה עובר לי לצד שמאל.

מה יש ליד שלך?

יש לי שיתוק ביד ימין,

ועכשיו זה עובר לי לכתף שמאל. מאיזה סיבה אומרים הרופאים?

עדיין לא יודעים בטוח.

לא יודעים.

ואתה לא שומר תורה ומצוות.

אני משתדל, פשוט קשה לי להניח גם תפילין,

בגלל המצב בידיים.

עזוב את התפילין עכשיו. אתה שומר, תסתכל עלי.

אתה שומר, לא שומר.

שבת אתה שומר?

לא.

זה לא קשה לשמור שבת.

זה לא קשור לידיים.

בוא נגיד ככה, קבל על עצמך, בעזרת השם, לשוב בתשובה שלמה,

כמו החבר שלך,

ובעזרת השם אני אברך אותך שתרפה.

מתאים? מתאים. מתאים. מה השם שלך ושם האמא?

בנימין עזרן.

בנימין עזרן?

בן מרים.

בן מרים.

השם יזכה אותך לישועה ולרפואה בכל האיברים והגידים בזכות התשובה השלמה. אמן.

אמן.

הנה, אני מצייד אותך עכשיו בציצית התחלה.

בכבוד.

תשימו עליך. אתה יכול לשים?

תן, אני אעזור לך.

קח את זה.

קח, שיהיה לך יותר גדול.

השם יברך אותך בעזרת השם ברפואה ובישועה מלאה מהרה.

אמן. אמן. אפשר אמן חזק?

אמן. אמן. ברוך אתה, אדוני אל מלך העולם. אשר אחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן. בעזרת השם, שיהיו לך בשורות טובות.

אני חוזר עליכן. כן, תן לה בבקשה שמה.

כבוד הרב, יש לי אחיין שאיכשהו הצטרף לסמינר עם הבן שלי ואחרי הסמינר הוא התחיל להתחזק,

לקח על עצמו שבת.

הוא פשוט התחיל ממש לקחת על עצמו דבר אחרי דבר.

במקביל הוא גם התגייס לצבא,

ואז

הוא החליט שהוא בורח מהצבא. הוא הלך לישיבה,

התחבא בישיבה, רוצה ללמוד תורה.

בינתיים משטרה צבאית מחפשת אותו,

והוא החליט שהוא בורח. הוא פשוט כל הזמן חי בבריכה עד שתפסו אותו השבוע,

והוא בכלא.

מה אפשר לעשות? זה הבן שלה.

זה הבן שלי. אני כל כך שכנעתי אותו שיניח רק תפילין,

רק תפילין שיניח,

שלא יעשה שום דבר,

כי אני שומרת שבת, ובא לי, וממש שבת מקודש,

לא טלוויזיה ולא שום דבר.

הוא אמר לי, אמא, תעזבי אותי, אני אחליט לבד. די, היום הוא דתי. היום הוא דתי, חזר בתשובה, אמן. בזכות הכיסוי ראש שלך הוא ישתחרר מהרע מהכלא.

אמן, אמן.

רגע, הוא כבר רוצה לסיים. הנה, אני כבר נותן לכם, רק שנייה.

יש פה אורח? כן. בבקשה.

כבוד הרב, נמצא פה סגן ראש העיר שרצה לברך את הרב על הגעתו לבאר-שבע. לברך אותי? איזה כיף, איזה כיף. הגיע הזמן שמישהו יברך את הרב. יאללה, בכבוד. סליחה באוזן. עופר קראדי, סגן ראש העיר.

ערב טוב לכולם. אני ממש מתנצל, הרב.

אבל אני חייב לעזוב. אבל לא לפני שאני מברך אותך.

אני רוצה להגיד לך, הרב, אני פה בחצי השעה האחרונה.

אנחנו עושים תשובה, אנחנו

מתעסקים עם ציבור,

אבל אני אומר לך בכנות, הרב, כולי נרגש

עד דמעות, הרב.

אני חושב שזה יום גדול לבאר-שבע.

הרב,

אנחנו אוהבים אותך.

תהיה בריא. הרב, אני מבקש אותך.

אני מבקש אותך להשתדל ולהתייחס לבאר-שבע יותר.

פעם בשנה לא מספיק לנו, הרב.

זה הכול הרב חאג'בה.

אה, אתה אשם, הרב.

אני רוצה לברך אותך, כבוד הרב. אנחנו עושים כנסים,

אנחנו מביאים אנשים,

אבל בן תורת יוסף הרב,

יישר כוחך,

חזק וברוך.

רגע, אבל יש לי בקשה.

בבקשה, יש לי בקשה.

בבקשה, אני רוצה לברך אתכם, קהל יקר וקדוש,

שעה 2300,

כולם עם משפחות,

עם ילדים, אשריכם ישראל.

אין זמן.

אם היה זמן הייתי מספר,

לא, אבל הוא לא זמן. אז הרב, סיפור קצר. אני אתן לך לספר, אבל רגע, אני רוצה, אתה יודע, פוליטיקאים סוחטים אותם.

לא פוליטיקאי, כן. אנוכי, אני נציגו של מרן.

אולי אתה מתחייב לבאר-שבע שהרב חאג'בה יוכל לעשות שלוש פעמים בשנה.

הרב היקר והקדוש,

מבטיח אני לכולם קבל עם ועדה שהרב ירון, כל פעילות שתעשה, אנחנו אחריך.

אבל שלוש פעמים בשנה מינימום. ייראה, ייראה, ויימצא בעזרת השם הרב. ברוך הבא. שלוש פעמים לפחות? בעזרת השם. שלוש פעמים תגיד שלוש. שלוש פעמים, בעזרת השם, ברוך הבא.

אחים יקרים, אני רוצה לספר לכם משהו קצר,

משהו קצר ביותר, ממש קצר.

הזמן של הרב ממש יקר, אבל משהו קצר.

בני בכורי שמו צחי,

והוא לומד בירושלים בישיבת מרכז הרב.

בישיבת מרכז הרב בירושלים.

בראש חודש אדר הייתי אצל הרב זמיר בביתר-עילית,

יש לו תלמוד תורה ענק,

קינאתי ממנו,

אני רוצה להמשיך לקנות ממנו.

700 תלמידים זה סכום ענק.

הלכנו לשם, בחנו, ראינו עם כל אנשי המקצוע של העירייה.

בשעה 1700 עלינו לירושלים.

הגעתי כבר לירושלים, הייתי חייב לעבור דרך הבן שלי,

להביא לו עוגיות ולקחת את הכביסה, להגיד לו שבת שלום.

זה היה ב-1730. הוא אמר לי, אבא, אוטובוס

נוסע לכותל, יש עצרת,

על המצב בשדרות.

ומכאן אני רוצה גם, הרב, שיברך את תושבי שדרות ואשקלון וכל הפצועים.

זו ברכה מיוחדת, הרב,

שכל הקהל ייאמן.

הוא ביקש אותי, אבא, אני חייב ללכת לעצרת. אמרתי לו, צחי,

אבל אני באתי מבאר-שבע, זה רחוק ואני לא כל כך פנוי.

הוא אמר לי, אבא, עם ישראל יותר חשוב, אני נוסע. אמרתי לו, סע, בני,

החלפתי את הכביסה ולקחתי את העוגיות מאנג'ל,

בשמונה בערב הוא התקשר אתי ואמר לי, אבא,

פספסתי את האוטובוס חזרה לישיבה, אני עדיין בכותל, מה אני אעשה?

נותרו לי עוד חמישה דפים ליום-הולדת.

הוא נולד ביום פורים.

נשארו לו עוד חמישה דפים למסכת,

היה לחוץ לו להגיע הביתה בפורים עם סיום המסכת.

אמרתי לו, שמע,

ועשית כחוכמתיך, אני לא אגיד לך מפה עם שלט מה לעשות.

הוא אומר לי, אבא, פקקים וזה. חבל על הביטול תורה.

חבל על הביטול תורה.

הביטול תורה.

במלים האלה.

פספסתי את האוטובוס, אמרתי לו,

מחפש איזה ישיבה קרובה.

הוא נכנס לישיבת הכותל,

ובשמונה וחצי,

ב-837, הוא חייג אלי ואמר לי, אבא,

היה פיגוע ירי,

פיגוע ירי קטן, זה מה שהוא קיבל בטלפון מאחד החברים.

תוך כדי השיחה אני שומע את היריות מהכותל.

הוא בכותל והישיבה במרחק קו אווירי לפחות 500 מטר.

אני שומע את היריות של הארור הזה.

התורה הצילה אותו.

התורה תציל גם אתכם.

אם אתם לא תעזבו אותה, היא לא תעזוב אתכם.

אם אתם תהיו אתה, היא תהיה אתכם.

זה המסר המרכזי.

זה המסר המרכזי. הרב מנסה לקרב אתכם.

אני סמוך או בטוח שבסופו של יום הרב יצא מפה עם חיוך.

ואם הרב יוצא מחיוך, אשרינו ומטוב חלקנו.

אני רוצה לברך אתכם, אני רוצה לחזק אתכם.

אני מצדיע לך, כבוד הרב. יישר כוחך.

ברוך תהיה שלוש פעמים בשנה.

אמן.

רגע, חכה. בא עם ברכה בשבילי, הרב. רגע, אני אתן.

אבל אתה אומר שתצא עם חיוך?

אני אומר לך עכשיו שאני עושה לך קטע,

שאתה מחר

כל היום מדבר ומרים טלפונים בארץ ובחו״ל.

אה?

לרשותך. אתה רוצה לראות מה זה תושבי באר-שבע?

בבקשה. בבקשה.

מי רוצה ציציות שיבוא אלי?

כולם, כולם, כולם!

למי שנפל עגיל מכסף עם כזה עבר שמורה, נמצא כאן בבמה. נבוא לקדמת הבמה.

לשבת, בבקשה, לשבת.

לא לעלות, לא לעלות.

חבר'ה, לרדת.

לרדת?

סיימנו את החלק הזה.

נברך את הקהל,

את הפצועים ואת סגן ראש העיר. נרדת.

תזכה לי בשביל שבוע טוב.

תיכף, נרדת.

לא נשאר.

לא נשאר.

איפה?

איפה?

תסדר את זה. תסדר את זה.

תיכף.

רגע.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את כל הקהל הקדוש, הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכושר להם,

ואת הפצועים ותושבי שדרות ואשקלון ובכל הארץ, והרב מרדכי אליהו,

ואת סגן ראש העיר, שהתחייב שלוש פעמים בשנה. תעקבו אחריו.

אתם יודעים, אתם קובעים אם הוא יישאר בתפקיד.

השם יעזור שלכולם יהיה טוב. רגע, עכשיו,

מי שרוצה להצטרף אלינו ולזכות, ורוצה ברכה אישית,

תשמעו,

כללית נתתי, עכשיו אישית,

מי שימלא פה הוראת קבע,

שקל וחצי ביום,

שקל וחצי ביום, 50 שקלים בחודש,

ימלא הוראת קבע,

יכתוב את השם בשם האימא,

אני אברך אותו בעזרת השם פה אישית.

אז בבקשה, מי שרוצה, הנה, אפשר לחלק פה ואני אברך.

תחלקו להם הוראות קבע, בבקשה.

רגע, אני בירכתי אותם.

דניאל בן אורנה ויעקב, רפואה שלמה מהרה.

בריאות לבשיר יצחק בן פנילא, רפואה שלמה.

שם הוראות קבע פה, פה הוראות קבע על יד השולחן.

רגע,

רפואה שלמה, פרנסה והצלחה בעסק ובגן-הילדים.

נסים בן-מיליאל, רפואה שלמה ובשורות טובות.

יהודה בן-מיליאל, רפואה שלמה מהרה.

אסטרינה בת אורידה לבית-חורי ופרזי בר-מיסה,

לבית-חורי וגבריאל בן-מסעודה, פרנסה, בריאות והצלחה.

רפואה שלמה ובשורות טובות. נגר-גד בן-מיליה אליהו נגר בן-מיליה, רפואה שלמה וקרוב.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה.

אברהם בן-מסעודה, בריאות וזיווג הגון.

רונן לוי,

יזכה לכל טובה וברכה מהרה.

זה גם הוראה.

ישראל באוסי בן-סעדה, הינדי, רפואה שלמה ובכל הגידים.

שושנה-חיה, בת רוזה, רפואה שלמה מהרה. מאור?

שכירה בן.

שוש. בהצלחה בלימודים.

הצלחה בלימודים. דוד אביטן. דוד אביטן.

שהוא עזר לנו באולם.

בן.

בן.

בן.

בן. סימי.

סימה. סימה. הצלחה ורפואה ותשובה שלמה. והצלחה לממון. הצלחה וממון. רפואה שלמה למזל בת שמעה.

זרע קודש בר-קיימא לרחל בת ברכה ויוסף בן מרסל חזרה בתשובה שלמה. אמן.

משפחת אזרזר, בריאות, וליהודה אזרזר. מזל

לחנן בן-מרים. והצלחה בפרנסה.

אהוד אמיר, בן-חנה. הצלחה ומזל.

אמן.

אמן.

אמן.

אמן.

אמן.

רבקה אילנית בתחנה. רבקה אילנית בתחנה. רבקה אילנית בתחנה. רפואה שלמה.

נפרד בחרדות. אמן. נפרד בת יונה ויהודה בן-נחם.

חזרה בתשובה שלמה.

יעבירו את הילדים לחינוך חרדי.

אזולאי, סעדיה ומרלן כרמית אושרית יזכו לכל טוב. בריאות דרון. בריאות והצלחה. אמן. אריה, דוד, חיים אין שרה.

משפחת פישר.

רפואה שלמה. מהרה.

משה, אונתן רפאל ונינה, רפואה שלמה.

זו התשובה. דוד, סימאות. כבוד הרב.

נפואה שלמה בכל האיברים.

אה, כבוד הרב היושב-ראש. אני רוצה להצלם את האפשר. אבי עמיאס בן ממית. יפה. תודה. תודה. תודה. תודה. תודה רבה. תודה רבה.

יריד בת נוסרת שושנה.

קביבייה, נפואה שלמה, פרנסה טובה, זיווג הגון ומוצלח בחתונה השנה.

שושנה ושמעון דיין, רפואה והצלחה שלמה.

סימי בת רבקה, רפואה שלמה מהרה. ליאת בת נוסרת שושנה ואלון בן נוסרת שושנה.

זיווג הגון. דחופה בקרוב.

נוסרת שושנה בתאוז. שמואל פראביס.

בן טוב ורפואה, בהצלחה ושלום בית.

רפואה שלמה והצלחה וזיווגים הגונים.

בנימין בן-שמחה, רפואה שלמה,

עליזה בר-מיסה, בריאות. יוסף בן-עליזה, רפואה שלמה. טל סאסי בן-עזיזה, זיווג הגון.

סברינה קמונא בן-עזיזה, זיווג הגון.

יש כיסוי ראש?

אני צריך עוד כיסוי ראש. יוסף בן גזר, רפואה שלמה.

שמעתי, אבל אין לי.

אדברכי, בבקשה.

יש פה ברכה על כיסוי ראש.

בטח, קדימה. נסים סאקירה בינתיים. נסים סאקירה, רפואה שלמה.

כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך שבאתי במיוחד בשבילך מדימונה.

השארתי תינוק ואמרתי, אני לוקחת כיסוי ראש הערב.

התפללתי לקדוש-ברוך-הוא שהערב הזה יתגשם.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם אשר חיכים,

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. חזק וברוך, תצליח.

בריאות והצלחה ונחת מהילדים.

איפה יש מטפחת? אין מטפחת.

אסתר בת-חנה, רפואה שלמה.

תזכי לחופה בקרוב.

אין לי, לא נשאר.

מי?

יחיאל בן רחל, רפואה שלמה.

רוצה כיסוי ראש?

לא נכון.

תזכי לזיווג הגון מהירה.

השם יזכה את בנך לשוב בתשובה.

אשר נתנאל בן-סימי.

השם יברך את כל הכתובים בפתקאות האלה.

רפואה שלמה מהירה.

בריאות והצלחה.

הרב תברך אותו רפואה פה. רגע, שנייה.

רפואה שלמה,

שולמית בצמחת יזכה לזרע חי וקיים מהירה.

רפואה שלמה.

אלוהים ישמע את מתן רפאל בן ציפורה וטוסי.

נו, שם.

שרה בת פרחה.

השם יזכה אותה, שיוסר הגידול בהצלחה מרובה.

יונה בת שפרה, רפואה שלמה. אלונה בת אנה, זיווג הגון. נפתלי.

נחנה זיווג ובריאות,

רגע,

רגע, יעל בת-תקווה, זיווג הגון, מהרה השנה,

רגע,

זרע חיים קיים, דוד בן אביגיל וורד בר-נינא,

שם דניאל בן אירן, רפואה שלמה מהרה,

שמואל בן סבתלנה, אשר בן סבתלנה,

מיכל בת סבתלנה, מרים בת סבתלנה, זיווגים הגונים,

בריאות לאריאל בן מרים וסבתלנה בת מיכל, מהרה,

זה חתום?

כן.

רחל ביטון, בת-זוהרה, רפואה שלמה,

אלירן בן רינה, רפואה שלמה, דוד שפרעם, פרי שפרעם, בריאות ויצליחו בתורה,

אביטל בת פנינה, תאיר בת אביטל, שנפגעו באשקלון,

רפואה שלמה והחלמה מהירה. מה השם?

עזרא בן? בנימין. בנימין, רפואה שלמה והחלמה מהירה.

אלחנן בן בת-שבע, רפואה שלמה מהרה.

דקן, נטלה בן שמחה, זיווג הגון מהרה.

השם יברך את כולכם בכל הברכות הכתובות בתורה, במשנה ובגמרא.

מה השם?

מזל פורטונה,

בת רינה,

השם יזכה אותה לכלל הברכות ויתמלאו משאלות לבך לטובה.

רינן בת-רחל,

זרע חי וקיים.

יעקב בן אסתר, רפואה שלמה מהרה.

הוא מוכן לחזור בתשובה, אם אתה תיתן לי טיפה. אין לי.

מי זה?

מי זה? ירדנה בת-רבקה, פרי בטן מהרה. זיווג הגון לאורלי בת-רבקה.

זה תחזיק אצלך.

מי שרוצה הוראת קבע, שירים את היד.

מיכאל בן שושנה, בריאות ורפואה.

מרים בת-פורטונה, רפואה שלמה.

חניה בת-רבקה, רפואה שלמה. דוד בן מרים, זרע חי וקיים.

עדה קלה, רבקה בת-מרים ודבורה בת-מרים.

אמן. השם יציל אותך מחשבות רעות.

ולרי, השם יחזיר אותך בתשובה שלמה. בהצלחה.

תקבל עליך כיפה וציצית.

תארגנו לו מהר, כיפה וציצית.

שם.

רחל ביטון.

רחל ביטון, בת זוהרה, רפואה שלמה מהרה. כן, איפה הגברת?

שרית זה שרית. קרין, קרין.

קבלי עלייך בעזרת השם צניעות לרפואתה ותזכי לראות בישועתה.

רפואה שלמה. רפואה שלמה. רפואה שלמה חזרה בתשובה לשלמה בן-עליזה,

ויוסף בן-עליזה.

דבורה שאול, רפואה שלמה.

זיווג הגון מהרה.

יוסף בן מרסל, אריאל בן מרסל, תשובה שלמה.

עמיאל בן מרגריטי אקוטה ומשה בן מרים, הצלחה בריאות.

וגילי בת רבקה, זיווג הגון.

אתי ואסתרן, בת יפה, זיווג הגון ורפואה שלמה.

רפואה שלמה לילד.

דליה בת רונה, זיווג הגון. עמוס חיים בן גליה, זיווג הגון. לימור בת דליה, זיווג הגון. רפואה שלמה, מזל ובת פורטונה.

השם יברך את כולכם בכל טובה וברכה. אמן.

ללכת בצניעות זיווג השנה. חנא בת לאה, חזרה בתשובה שלמה.

זיווג הגון. עליזבת סולטנה, שהילדים יחזרו בתשובה שלמה.

זיווג הגון.

בריאות והצלחה.