עין יעקב - ברכות קכ"ז-ק"ל | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח. אנחנו ממשיכים בלימוד העניין יעקב. אנחנו מסכת ברכות, פרק תשיעית דף נט עמוד א',

עוד קכזן.

ועל הזוועות, מהי זוועות, אמר רבקתינה גו-הא.

גו-הא.

רעידת אדמה.

רבקתינה,

הבה כאזיל באורך אקימתא פיתחא דבית אובה תמיה.

בית של עצמות טמאים גנך גו-הא.

אמר מיד האובה תמיה,

אי גוניה דגנך. מהו?

רמא לקאלה.

רמא לקאלה.

קטינה, קטינה, עמי לא ידענה.

בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו ששרויים בצער בין עובדי כוכבים כביכול שנמצאים בתוך טומאת

אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול.

וקולם של אותן הדמעות הללו נשמע מסוף העולם עד סופו.

והיינו גו-הא.

כולם שואלים מה זה רעידת אדמה.

גזים, לחצים וכו' וכו', כל מיני שטויות והבלים.

אומרת הגמרא,

מה?

כן, התנין, התנין, מזיז

את הגוף שלו.

אומרת הגמרא,

הקדוש ברוך הוא בוכה שעם ישראל נמצא שרוי בצער בין אומות העולם.

אותן שתי הדמעות הללו שיורדות לים הגדול,

הן אלו שגורמות לרעידת העולם.

היה רעידת אדמה, נכון? לפני שבוע, פחות משבוע.

שתי דמעות נפלו לים.

אמר רב קדין אהובה תמיה כדיבהו ומלך כדיבין.

איהכי גו-הא, גו-הא מבאי אליה.

היה צריך לומר פעמיים גו-ה.

אז מה זה והיינו גו-ה פעם אחת?

ולא היא, גו-הא, גו-הא, אביד.

והיהי דלא עוד אליה, כי איכי דלא ליטו, כולי עלמא אבטרי,

כדי שלא יטעו ויגידו, יש כמה פה שבוכים,

או יש פה, זה כמה שעושים את הרעידות, לכן אמר גו-הא.

ורב קדין אה דידי אמר, כפיו סופק זו על גב זו,

שנאמר ביחזקאל כ'-א, וגם אני אכה כפי אל כפי, ואניחו אותי חמתי.

איך הקדוש ברוך הוא מסיר כביכול את חמתו מעל עם ישראל,

הנמצאים בצער בין אומות העולם, על ידי שהוא מוחר כף אל כף.

כף אל כף, סליחה.

מוחה, סופק את כפיו,

אז בככה, ואניחו אותי חמתי, כך פסוק ביחזקאל כ'-א.

רבי נתן אמר,

רבי נתן אומר, הנחם מתענח, שנאמר, ואניחו אותי חמתי, בא והנלחמתי.

רבנן אמרה, בועט ברקיע,

שנאמר, הידד כדורכים יענה אל כל יושבי הארץ.

רב אחא בר יעקב אמר, דוחק את רגליו תחת כיסא הכבוד,

כמו שהאדם מקפל את הרגליים שלו בצורה כזו, ומכניס אותם מתחת לכיסא.

נועל אותם, כביכול. שנאמר,

כה אמר אדוני השמיים כסאי וארץ הדום רגליי.

איזה בית, וכו'.

ויש אומרים, שואג בקולו ומראי שולמות, שנאמר, אדוני ממרום ישאג.

יפה.

ואלא רמי, מאי רמי, אומרת הגמרא, אמר שמואל, ענני בגלגלה.

בגלגלה. ענני בגלגלה.

אלו, דהיינו, עננים שמכופפים ומתחככים

זה בזה, ואז נשמע קול.

זה ממש לא יכול להיות מפיצוץ.

העננים פוגעים בגלגל, אומר השיעי הקדוש,

ומתגלגלים עם הגלגל.

ועל ידי כך בא כל אותם רעמים.

שנאמר, כל רעמך בגלגל,

העירו ברקים תבל רכזב ותראה שארץ, זה פסוק בתהילים עין זן.

ורבנן אמרה, ענני דשופכי מיה להדה דה שנאמר, להדה דה שנאמר בירמיה יוד,

לכל תיתו המון מים בשמיים.

רבח אבר יעקב אמר, ברק אט כיפה

דבריק ענניה ומטבר גזיזה דבר זה.

רב אשי אמר, ענניה חלכו למיחלכלה ועד דזיקה ומנשה ופומיהו

ודמק הזיקה על פומיה דניה.

ומסתברא כרבח אבר יעקב דבריק ברקא ומנה מענניה ועד תמטרה מטרה, כן, אז זה מיטרה.

אז זה באמת מה שקורה.

שעל ידי הברק אותם העננים מתנעמים וממילא יורדים להם הגשמים.

ועל הרוחות מהי רוחות אמר אבייה זעפא

ואמר אבייה גמירא דזעפא בלילה לא הווה

ואכא חזינן דהבה

ואהור דעתכו לבהמה מהה

ואמר אבייה גמירא דזעפא שתא שעה אלוקי לקיימא שנאמר בנחום א' לא תקום פעמיים צרה

ואכא חזינן דקאיה

דמפסיק ביני וביני.

יפה.

ועל הברקים אומר, אז אנחנו צריכים בהזדמנות זו לבקש מכל מי ששומע את השיעור

להעתיר בתפילה,

לכוון באמירת משיב הרוח ומוריד הגשם,

לכוון באמירת ברך עלינו,

שהגשו ברור בעזרת השם

ייתן עלינו רחמים ויוריד לנו גשם, אנחנו נמצאים בשיאו,

לקראת סופו, שבת מברכים כבר,

של חודש חשוון, שזה חודש שאמורים להיות המון המון גשמים,

נכנסים כבר או-טו-טו

בשבוע הבא לחודש כסלו,

והשם ישמור ויציל, אנשים מרגישים בקיץ,

חם, מזיעים, עם מזגן,

זו הזדמנות שאדם יעתיר בתפילה, בפרט בשבת הקרובה, שאדם מבקש מבורא עולם שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו,

ושלא תהיה השנה הזו שנת בצורת, חס ושלום,

שיהיה גשם, שיהיה גשמי ברכה בעזרת השם.

ועל הברקים אומר, ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולה, מהי ברקים?

אמר רבא ברקה.

ואמר רבא ברקה יחידאה, וברקה חיברה, וברקה ירוקתא.

יש כמה סוגים.

וענניה דסלקן בקרן מערבית ועדיין מקרן דרומית, ושתה ענניה דסלקן חדה לאה בחברתה.

כולו הוא קשיאן, למי נפקא מיניה?

למי באי רחם בקשת רחמים?

ואניה מילא בלילה אבל בצפרא, לד בהומה שאשא.

ואמר רבי שמואל בר יצחק,

כהנא ענניה דצפרא לד בהומה שאשא דכתיב וחסדיכם כענן בוקר.

ואמר לרפאבלה אבא יהא דאמרי אינשי כד, מבטח בא ומיטרא.

ברחם רמוך, שכיך וגנת.

בלוקשיא הדקתר בעיבה הדקתר בעננה.

אז אותם

הדלתות הנפתחים בבוקר, אומר רשי.

ירד לך מטר, אני אומר,

חמרה הולך ממקום למקום להביא תבואה מוך,

בשקיך

וגן כפול שקיך תחתיך.

ותשען עלה ולא תלך הנה ואנה להביא תבואה, לפי שהיו החיטין בזול מפני הגשם.

זה עוד היה יורד שפע.

ונתקשרו השמיים בעבים

ואז ירד גשם ושפע.

עד הקטר בעננה, ענן קלוש הוא ענן בוקר שאין בו ממש.

אנחנו יודעים שיש את העננים האלה המעובים שמורידים שתבח שמו שפע רב.

כי שלושה מפתחות, אומרת הגמרא בברכות, בידיו של הקדוש ברוך הוא.

מפתח של גשמים,

חיה ורפואה.

ולכן,

אל לנו לבקש ממקורות מים,

אלא אנחנו צריכים לבקש מבורא עולם,

והקדוש ברוך הוא בעזרת השם יענה את בקשתנו.

קכח אמר רבי אלכסנדרי, אמר רבי יהושע בן לילה, ולא נבררו רעמים אלא כדי לפשוט עקמומיות שבלב,

ליישר את העקמומיות שנאמר, והאלוהים עשה שיראו מלפניו, כך כתוב בקהלת ג',

ואמר רבי אלכסנדרי, אמר רבי יהושע בן לוי,

הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו.

או, תראה איזה קשת יפה אנשים מצביעים. מותר להצביע על הקשת?

זה כביכול בגנות,

זה לא לשבח.

אמנם אנחנו מברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם,

סליחה, מברכים זוכר הברית, נאמן בריתו, וקיים במאמרו,

ברכה מיוחדת, אבל הקשת הזו לעוד שהקדוש ברוך הוא היה צריך להחריב את העולם.

אז איך אתה הולך ומתגאה ומספר לחבריך?

לכן אסור להצביע על הקשת.

הנה, תראה, יש קשת בענן, זה אסור,

זה גנות חס ושלום,

זה לא דבר טוב.

למרות שזה נראה צבעוני, זה נראה יפה, אבל זה לא טוב.

שנאמר, והאלוהים עשה שיראו מלפניו, אלה לא לחינם, אלה עשו מין בשאינו מינו,

את הדגלים שלהם.

כצבעי הקשת בענן,

השם ישמור ויציל.

לכן אסור להצביע ולראה, תראה,

זה גנות, זה לא לשבח.

הגשבור הוא כועס על הדבר הזה.

והטיפשים האלה עושים דווקא את מה שהגשבור הוא כועס.

שנאמר, והאלוהים עשה שיראו מלפניו אבא אבא אלכסנדרי.

אמר רבי יהושע בן לוי, הרואה את הקשת בענן, צריך שיפול על פניו, שנאמר, כמראה הקשת אשר יהיה בענן,

ואראה ואפול על פניי, כך מופיע ביחזקאל א'.

ליהי תעלה במערבה משום דמיך זה כמן בשדקה שגיד לקשתא, אבל ברוכה?

ודאי מברך.

אבל

במערבה אמרו דבר אחר, לא, לא, לא, מה פתאום? אסור ליפול

על פניו. למה?

שלא ייראה חס ושלום שהוא משתחווה לקשת בענן.

לכן, מה יעשה?

יברך ברכה.

מה אם יברך?

אומר ברוך זוכר הברית במתנית אתן רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן מרוקה,

אומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו.

והמרעפה פעיל כך נמרינו להו לתרוויו פעמיים ברוך זוכר הברית.

והמרעפה פעיל כך נמרינו לתרוויו ברוך זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו.

על ההרים ועל הגבעות עטו.

כל הנה דאמרה נדשת עליו מעשה בראשית נינו?

הרי כל מה שנאמר עכשיו ברקים וכולי זה לא מעשה בראשית? ואיזה מעשה בראשית?

אז למה דווקא פה אנחנו אומרים ברוך זוכר הברית וכולי וכולי

מזכירים שזה עניין שייך למעשה בראשית

ועל כתיב ברקים למטר עשה,

אמר, הבא יכרוך ותענם.

כולם כרוכים תחת קטגוריה אחת,

שהם מעשה בראשית.

ורבה אמר, עתה מברך תרתי ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית.

אברך שתי ברכות.

אחה עושה מעשה בראשית איכה

שכוחו מלא עולם לאיכה.

אין בו כוחו בא לעולם, איזה משהו גוש ברוך הוא מראה גבורה בזה, קשת בענן.

זה גבורה יש פה? זה פלא, זה לא גבורה.

לכן תברך עליו עושה מעשה בראשית, אבל רעמים

או ברקים זה שכוחו גבורתו מלא עולם.

ואמר רבי יהושע בן לוי הרואה רקיע בטהר אתה אומר ברוך עושה מעשה בראשית.

אה מתי?

אמר אביי כי עתם מתרעקו ללילה ובצפרא עשת נא ומגליה להו לשמיע,

כשהשמיים מגולים,

כשבלילה ירד מתר,

ופליג דר אף רם בר פפא.

אמר רב חיסדא דאמר אף רם בר פפא אמר רב חיסדא

מיום שחרב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה,

שנאמר בישעיה נ'

נ' על בי שמיים כדרות ושק אשים כסותן.

תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, בכוכבים במסילותה ומזלות כסדרה נאמר ברוך עושה מעשה בראשית.

ואימת הווה?

אמר אביי כל עשרים ושמונה שנים והדור מחזור.

אז כל עשרים ושמונה שנה מתחדשת לה החמה.

ונפלה תקופת ניסן בשבתאי, באורתא דתלת נגה בארבע.

משנה אמר רבי יהודה אומר, הרואה את הים הגדול אומר, ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שראו לפרקים.

אומרת הגמרא לפרקים עד כמה?

אמר אביי בר אבא, אמר רבי יצחק עד שלושים יום.

ואמרה אביי בר אבא, אמר רבי יצחק ערועי פרעת אי גשרא דבבל.

אומר ברוך עושה מעשה בראשית.

והידנא

דשינויה פרסאי

מבי שבור ולעל.

ורבי יוסף אמר מאי דקרא ולעל.

ואמר רבי אבא אבא, ארועי דגלת הגשרא דשאוויסטא.

כן.

אומר ברוך עושה מעשה בראשית. מה יחידקל?

אמר אבא שהיא שממיו חדין וקלין.

מהי פרעת שממיו פרין ורבין?

ואמר אבא ההיא דחריפה בני מחוזה משום דשאת ומאיה דגלת.

אז למה חריפים בני מחוזה שהיו שותים מים ודגלת?

היי דגיחוריה משום דמשמשה באימאמה.

ואי דנאי דא עיניו משום דדירו בבית אפר.

אז היו חריפין, חדין.

שהמים הללו לא מכבידים את הגוף, הם קלים.

לפיכך הבנים שלהם אדומים כאדמומית היום.

ועיניהם נדים ונעים

כשהולכת לצדדים.

על הגשמים

ועל הגשמים הטוב והמיטיב מברך.

ואמר רבי אבא ואמר אליו ומתנית תנא ממתי וכין על הגשמים.

שיצא חתן לקראת כלה.

מה אם מברכין?

אמר רבי יהודה מודיעים אנחנו לך על כל טיפה ובטיפה שהורדת לנו.

ורבי יוחנן מסיים באחי אפילו אילופין ומלא שיח הים.

איננו מספיק גינות עוד דרך ארונה אלוהינו עד אשתחווה.

ברוך אתה השם רוב ההודעות.

רוב ההודעות ולא כל ההודעות.

אמר אבא אמי האל ההודעות.

אמי האל ההודעות?

אמר אף פעיל כך נמריא ולתרווה יהיו רוב ההודעות והאל ההודעות.

ומברך על הרעה מעין הטובה אומרת הגמרא אך ידאמה כגון דשקיל ביטקה בארעה.

אף על גב דתבה היא לדידה דמסקה הרעה על סרטון ושבחה אשתמיה רעה היא.

ועל הטובה מעין הרערה אך ידאמה כגון דאיש כך מציאה.

אף על גב דרעה היא לדידה והיא שמה במלכה אשה כי למיני אשתמיה טובה היא.

כן.

קכט משנה צועק על מה שעבר הרי זו תפילת שווא. כיצד?

הייתה אשתו מעוברת ואומר יהיה רצון שתלד אשתי זכה הרי זו תפילת שווא.

היה בבא דר ושמע כל צווח הבאים ואומר יהיה רצון שלא יהיה בתוך ביתי.

הרי זו תפילת שווא.

ולא מהן הוא רחמה?

לא יעזרו לו עוד תפילס.

חכמים

והרב יוסף עמאי תכפי ואחר ילדה בת ותקרשמא דינה.

מאי ואחר?

אמר אב לאחר שדנה לאה דין בעצמה אמרה

לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם שניים עשר שבטים עתידים לצאת מיעקב

שיתא דידי וארבעה תבנה שפחות עד העשרה. האם זה זכר? לא תארחל אחותי כאחת מן השפחות.

שחס ושלום אחר לא תהיה מזולזלת.

מיד נהפכה והייתה לבת.

שנאמר ותקרשמא דינה שדנה דינה על עצמה.

הן מזכירין מעשה ניסים ואיבא ידי מעשה דלאה בתוך ארבעים יום.

הווה.

כתתן לשלושה ימים הראשונים מבקש אדמה חיים שלא יסריח הזרע.

משלושה ועד ארבעים יום מבקש החיים שיהיה זכר.

וארבעים יום ועד שלושה חודשים מבקש החיים שלא יהיה סנדל.

משלושה ועד שישה יבקש החיים שלא יהיה נפל.

משישה ועד תשעה יבקש החיים שיצא משלום.

וממאן הוא אחמא

ואמר רבי יצחק ברדה רב אמי.

אישה מזריעה תחילה יולד זכר. איש מזריעה תחילה יולד נקבה שנאמר.

וביקרא יב אישה גידא זריעה וילדה זכר.

אך הבמה יעסקינן?

שהזריעו שניהם בבת אחר.

כן.

מוסר.

נעבור בעזרת השם לימוד בפה ליועץ.

סיימנו בקל.

אומר הפה ליועץ

דאגה בלב איש כתוב במשלי דאגה בלב איש יהיה שיחנה

במקור כתוב יהיה שיחנה

ופרשו רבותינו זל בגמרא ביומא

ישיחנה מדעתו אינם ישיחנה לאחרים

ותרוויו הדניעו שבתחילה השתדל להשיחה מדעתו את הדאגה במחשבות טהורות וטענות מספקות

שיש

ויש כדי לדחות את הדאגה ואם היא לא יוכל ישיחנה לאחרים.

דהיינו מי זה האחרים הללו?

תלמידי חכמים ואנשי מדע שידעו לתקנו ביחצה טובה וידברו לו דברים ומבטלים את הדאגה ומיישבים את הלב.

כי כבר אמר החכם

העבר אין העתיד עדיין דאגה מנין קום שתי עין

שאם הדבר כבר עבר מה יועיל בדאגה?

האם תוכל להשיבו?

ולא די לו רעת הרעה שהראה לו אלא שיוסיף רעת הדאגה

וכייצא יחיה שיחנו מדעתו?

ואם הוא דבר שעתיד להיות אם יש תקנה יעשה תקנה

ואם לא יש תקנה מה יועיל בדאגה?

ולכן אדם צריך לבטוח בהשם ואישה עם באלוקיו זה כלל גדול להסיר הדאגה.

ועוד כלל אמרו שיחשוב ויאמין באמונה שלמה שאין דבר רע יורד מן השמיים.

וכל דעבד רחמנא לטו עבד

ולטובת הנפש או לטובת גופו

וכל מה שנראה לעיניים שהוא ראה אלוקים חשבה לטובה כי לפעמים נגלה לאדם

ואומר עודך כי עניתני ותהי לי לישועה.

ולפעמים נשאר נסתר שגבי שברוך הוא רוצה לייסרו כדי להצילה ממוות ולהציל נפשו מרדת שחת.

אם כן דאגה מיניי

לכן למה זה דומה למי שנתחייב מיתה למלכות וחמלת המלך עליו נתרצה בטט לו קצת מכות על רגליו

או בקחת ממנו קצת פרוטות

שבוודאי יקבל דינו בשמחה ויודה וישבח למלך כן הדבר שאמרו רבותינו זה על הפסוק.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו שגובה חובדו של האדם בטובתו

כיצד

נשתברה צלוחיתו נשפך יינום את התרנגולתו

וכדומה מקצת הנפש ככל הנפש וגברו החמי האל שגם מה שנוטל משלו הוא נוטל

הרי זה לא שלך אז מה אתה דואג אם הקדוש ברוך הוא לקח את זה

הלמה זה דומה למלך שעובר לבעל חוב אומר לבעל חוב שלו כל העם יודעים שחוב שאדם חייב למלך

בלתי אפשרי להיות בטל

אבל עשה זאת אפוא קח לך כיס של זהובים

ושלם את נשייך שאתה חייב לי

ואתה ובניך תחיו במותר

היש חייך מתוק מזה?

כן הקדוש ברוך הוא גובה חובתו של האדם בטובתו

שהוא נותן לו ונותן לו וחוזר ונותן לו כהנה וכהנה

והמקום ממלא חסרונו וסרח העודף

והשם מוריש ומעשיר ומכה ומחץ מכתו ירפא

והוא ממית ומחיה באופן שאפילו על המיטה אין לדאוג עליה

שאין השם ממית את האדם לרעתו אלא לטובתו

ולא נתקנו עלילות ואם לפני השם יתברך הגון לפנינו לא כל שכן

ולכן אין לנו אלא לומר השם הטוב בעיניו יעשה לנחת רוח לפני גיסא הכבוד הוא יעשה

ועלינו לקבל הכל ברצון ובשמחה

הנה מעשה על רב חיים קניבסקי

מכתב בהול נשלח מאמריקה

לביתו של אגרח קניבסקי שליטה

במכתב גולל הכותב את דאגת ליבו בתאונת דרכים קטלנית בה הייתי מעורב גרמתי שלא באשמתי למותו של אדם זקן

למרות שאין מותו תלוי על צווארי אין נפשי יודעת מנוחה בלילות נודדת שנתי ובימים מחשבותיי נתונות רק לכך שנטלתי נפש

שהיא יציר כפיו של קודש אבריכו

למרות שאדם זה מת אינו מבני ברית

אך חביב אדם שנברא בצלם

לכן נפשי בשאלתי מה עליי לעשות מה התיקון המתבקש להרג זה

רב חיים שאיתותיו בידו דקותיו מדודות וספורות סדר יומו עמוס אינו מאפשר להשיב בארוכה

הוא השיב כדרכו בקצרה והפעם כתב מילה אחת

עמלק

התשובה שנכתבה על גב השאלה עשתה את דרכה לבית הנמען וכשפתח וגילה את התשובה לא הבינה

אך חזקה עליו אמונות חכמים ואמר ברוך שבחר בחוכמתם ובמשנתם

הוא הבין שעיניו של הרב צופות למרחוק

ובתשובה זו תמונה גאולת נפשו

האיש חזר לשגרת יומו כי תשובת הרב

מרגיעה את נפשו המיוסרת

וכעבור זמן מה רצה להרחיב את גבולו ולרכוש עבור משפחתו הגדלה דירה הרחבת ידיים לצורך כך

הוא כיתת את רגליו ורכבו בין דירות שונות באזור בו חפץ להתגורר

ובסופו של חיפוץ מצא את אשר היוותה נפשו הוא מצא דירה נאה גדולה ומרווחת

באזור שקט בפרברי העיר

קרוב למוסדות חינוך ובתי כנסת הוא גמר את העסקה בחיטו וקיבל את מפתחות הדירה לידיו

כאשר נכנס לדירה

ביקש הקונה לסלק את תכולת הבית של הדיירים הקודמים

על מנת להביא את חפציו ולשכנם בביתו

וכאשר פתח את אחת המגירות בספרייה

הוא נדהם לראות את תמונת ההרוג מתאונת הדרכים בה הוא היה מעורב

הוא הבין כי בדירה הזו עלה התגורר

הוא שכשפשפש במסמכים ויתר התמונות

נדהם לגלות כי ההרוג אכן

מזרעו של עמלק

הוא היה מעוזרי הגרועים שבאויבי עם השם

הנאצים יימח שמם

ועתה הבין את המילה שנכתבה על ידי מרן אגרח קניאבסקי במכתבו

אכן זה היה עמלק במלוא עוזה

של המילה

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

רבי חנין בגשר אומר עזר ושבחו לדקות ישראל לפי גר בעלם תורה ומצוות

שנאמר ה' חפש סימן צדקו יגדיל תורה ויעדים