עין יעקב - ברכות מ'-מ"ד | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מופעל פה?

בשם השם נעשה ונצליח.

אנחנו ממשיכים בלימוד העין יעקב, אנחנו מסורת ברכות, פרק דף ח' עמוד א',

אות מ'.

יש פסוק מופלא בתהילים ל״ב, שם כתוב

על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצו.

אמר רבי חנינא

לעת מצו זו אישה.

כפי שאמר חכם מכל אדם

שלמה המלך

במשלי יח מצא אישה מצא טוב.

הגמרא ממשיכה, ויפק רצון מהשם, שם הפסוק.

במערבה,

מערבה זה ארץ ישראל,

כי נסיב איני שעיתת כשהיה אדם מתחתן עם אישה אמרה לה הכי.

היו אומרים לו

לא היה מושג של אמירת מזל טוב.

מה היו שואלים אותו?

מצא או מוצא?

נו, מה קורה איתך, זוכמיר? מצא או מוצא?

מצא דכתיב, לא מצא עם ה', מצא עם א'.

מצא דכתיב, מצא אישה, מצא טוב, ויפק רצון מהשם.

מוצא דכתיב בקהלת, גם את זה אמר שלמה המלך בקהלת ז',

ומוצא אני את מר ממוות

את האישה.

רבי נתן אומר, לעת מצוא זו תורה.

דכתיב במשלחת כי מוצאי מצה חיים.

רב נחמן בר יצחק אמר, לעת מצוא זו מיתה,

להבדיל,

שנאמר למוות תוצאות.

אפשר לקשר בין השלושה באמת.

אפשר לקשר בין השלושה באמת.

אם מצא אישה, מצא טוב,

אז בעזרת השם הכל טוב.

אז גם מוצא תורה,

והתורה מאריכה עם מוות שנותיו של אדם.

אבל אם חס ושלום מוצא אני ממוות את האישה,

אז אין לו לא תורה ויש לו מוות, השם ירחם.

יפה.

שנאמר למוות תוצאות.

זה פסוק בתהילים ס'

טניה נמיחי 903 מיני מיתה נבראו בעולם, שנאמר למוות תוצאות.

אז כמה סוגי מיתה קיימים בעולם?

903 סוגי.

תראו מה זה.

שנאמר למוות תוצאות, תוצאות בגימטריה 903. קשה שבכולם,

מה המיתה, לא עלינו, לא עליכם, הקשה שבכולם?

אסכרה.

ניחה שבכולם, המיתה הכי קלה שבכולם, מיתת נשיקה.

אסכרה,

איך המיתה הזאת? אומרת הגמרא, דמא כחזירה בגבוה דאמרא.

חזירה

בגבוה דאמרא. מה זה בגבוה דאמרא?

מה אתם אומרים?

לא.

משהו עם החלל הפלג או איזשהו?

כענפים הנסבכים בגזית הצמר.

יש צמר פה,

ויש, כמו, אתם מכירים את הקוצים שנתפסים,

את הפוחים שנתפסים

בתוך הסוודר, ואנחנו רוצים להוציא אותם ככה.

אז זה נקרא

כחזירה בגבוה דאמרא.

דלאחור אינשרא.

כשאדם נותק בחוזקו ומשליך לאחוריו,

אי אפשר שלא יתנתק איתו הצמר. זאת אומרת, כשאדם רוצה למשוך את זה, הוא חייב לקחת קצת מהצמר.

אז זו ההגדרה של המיתה הקשה שבכולם.

לא.

ואיכא דאמרא,

כפיטור בפי ושת.

כפיטור בפי ושת, אומר השיעי הקדוש,

ים אוקיינוס ויש בו מקומות שאינו מקבל ברזל,

ומחברים לוחות

הספינה על ידי חבלים ועוקלים שטוחבים בנקביו,

ותוקעים אותם בדוחק לפי שהם גסים כמידת הנקב.

אז פיטור בפי ושת זה חבלים בנקב שהוא עגול כמו ושת.

תכניס את החבלים לתוך הוושת ככה, זה גם.

מיתת נשיקה,

למה היא דומה?

דמיה כמשחל ביניתה מחל בה, כמו אדם שמוציא שערה מתוך החלב.

ביניתה זה שערה.

רבי יוחנן אומר, לעת מצוא זו קבורה.

אמר רבי חנינא, מה יקרא השמחים אלי גיל?

יסיסו כי ימצאו קבר, זה פסוק באיוב ג'.

אמרה בר רבשילה, היינו דאמרי אינשי.

ליבעי אינשי רחמא,

אפילו עד זיבולי בתרייתא שלמא.

מסביר השיעי שיהיה לו שלום כל ימי חייו ואף ביום קבורתו עד השלכתו וכיסוי גופתו בקבורה.

זה ככה אנשים מתפללים,

שהכל יעבור בשלום גם אחרי שייכנסו בפנים.

מר זוטרא אמר, לעת מצוא זו בית הכיסא.

כן, השירותים.

אמרה במערבה,

ה דמר זוטרא עדיפה מכולאיו.

מה שאמר מר זוטרא,

שלעת מצוא זה בית הכיסא, שאדם נצרך לנקבה ויש לו מה שנקרא שירותים פנוי,

זה שווה יותר מכל הון שבעולם.

סיפרתי לכם על הטיסה.

לאילת, בחזור,

מאילת לתל אביב.

בדרך מחלקים שתייה,

ובזה של ארקיע.

אז אמרתי, טוב, אני אשתה משהו, אבל כשכבר

בן אדם צריך לשירותים,

אז פתאום הודיעו בזה כבר לחגור חגורות בטיחות, אי אפשר לקום.

אי אפשר לקום. וזה צועק אצילו.

זה צועק אצילו, וכשבאנו לרדת כבר,

אז לא היו הרבה ברירות.

או בשדה תעופה, על הרצפה, להבדיל,

או בבית הכיסא.

וממש התחננתי לדייל, מה שנקרא, שיפתח את ה...

אז זה אדם לעת מצוא, אדם מוכן לשלם כל הון, העיקר שייתנו לו.

יש אמרה שאומרים ששלושה דברים אדם לא יגלה איפה הוא מחביא את האוצרות שלו,

לא זוכר את הדבר השני. והדבר השלישי, איפה בית הכיסא שלו?

למה כשאם הוא ירצה לפנות את עצמו, שלא יהיה תפוס.

לכן אל תגלה, זה סוד.

שלושה סודות שלא מגלים.

אומרת הגמרא דבריו של מר זוטרא,

שאמר לעת מצוא, הכוונה על בית הכיסא, זה הדברים הכי עדיפים מכל אלו שהוזכרו.

למה זה עדיף?

המהרש״ק כותב שהכתוב,

הגמרא לא נתנה טעם למה זה עדיף. אבל זה עדיף.

עכשיו, יש מי שכתב שבאמת,

כי המשך הפסוק רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו.

שהיות ואדם רוצה להתפלל והוא חייב לפנות את עצמו, כפי שפוסק

השולחן ערוך להלכה,

שקודם התפילה אדם חייב לנקות את עצמו.

ואיך מנק את עצמו? לא רק במחשבה כמו חסידים הראשונים,

שאומרת המשנה, שהיו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה לאחר התפילה.

היום באים בכבעה סוס פרעה ויוצאים ביהי חסדך.

אפילו לא אומרים, עלינו נשבח וברחו כמו שצריך.

והשולחן ערוך באמת פסק להגיד, ברחו את ה' מבואך ועלינו נשבח עם התפילין, כן?

לא שמורידים כבר, ועלינו נשבח אומר אותו בדרך לעבודה או בדרך הביתה כבר חזור.

זה לא נקרא תפילה כמו שצריך. תפילה כמו שצריך זה מא' עד ת'.

אז החסידים הראשונים היו מקפידים, שוהים שעה אחת קודם התפילה

ושעה אחת לאחר התפילה. עד כדי כך הם היו מקפידים כל כך. היום את זה לא עושים.

אז אם כבר אתה עושה,

ואם כבר אתה מתפלל, אז לפחות תתפלל כמו שצריך.

לפחות תנסה, מה שנקרא, להגיע לכמה שיותר קרוב להיות כמו החסידים הראשונים.

אבל לא להיות רחוק, כי רחוק מזרח ממערב.

לכן אם יש לו בית כיסא כזה, שהוא יכול שמה לנקות את עצמו,

ושלא יהיה לו צורך להתפנות באמצע התפילה, כי ברגע שיש לאדם להתפנות באמצע התפילה, אפילו באמצע תפילת שמונה עשרה,

פוסק,

פוסק,

ויוצא להתפנות. למה?

עניין של בל ששקץ, ואיך הוא יכול להתפלל ככה לפני בורא עולם.

לכן זה מה שכתוב הפסוק.

לעת מצורק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו. הכוונה שיצטרך להתפנות.

יפה.

אז לכן, אם יש לו בית הכיסא קרוב,

זה דבר מאוד מאוד מבורך.

מים אלף, אמר לה רבה לרפרם בר פפא.

אתם זוכרים את השם הזה, רפרם בר פפא?

הוא מוזכר בגמרות, ובעיקר מזכירים אותו בסיום הסרט, את כל הצאצאים שם,

המשפחה של רב פפא.

לימלן מר מנהן מילה

מהנמילה מעלייתא דאמרי משמדי רב חיסדא במילה דבק נישתא אמרי לה

אך יאמר רב חיסדא מי דכתיב בתהילים פז פז.

אוהב אדוני שערי ציון מכל משכנות יעקב.

אוהב אדוני שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות.

יפה.

אז הקדוש ברוך הוא אוהב מקום שיושבים ועוסקים בתורה, לא רק שעושים בית כנסת ואומרים, או, זה מקום של בית כנסת, וזה מוזיאון.

מה זה להבדיל?

בית עבודה זרה של הגויים?

זה בית כנסת, זה תמיד צריך להיות נקי. להפך, בית כנסת צריך להיות פעיל

בשיעורי תורה, בתפילות,

בשיעורים לילדים,

בכולל ובישיבה.

זה בתי כנסיות ובתי מדרשות שהם מצוינים בהלכה, ששם מזכירים דבר הלכה כל יום ויום.

ואם זה סתם בית כנס או סתם בית מדרש שעומד,

ואין בו אפילו מניין,

אז זה לא טוב. הקדוש ברוך הוא לא אוהב כזה דבר.

ואין הוא דאמר רבי חייא בר עמי משמי דעולה, מיום שחרב בית המקדש,

אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.

שמעתם?

אין לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.

מה הקדוש ברוך הוא חפש?

שאדם יכוון לאמיתה של תורה,

ידע וילמד מתורתו,

ויקיים את מה שהוא לומד.

לא, הוא יודע שההלכה הזאת ככה וככה, אבל הוא מחפש את הדרך הנכונה לברוח מההלכה.

לברוח מהאמת, לברוח מדרכה של תורה.

ואמר אביי מרשע וגרסינה בגו ביתי ומצלינה בבית נישתה.

הוא היה יושב ועוסק בתורה

בביתי,

ביתו.

אתה איתנו מאור.

הוא מצלינה בבית נישתה, הוא היה מתפלל בבית הכנסת.

כיוון דשמען עלי דאם הרב חייא בראם הם ישמעו לה מיום שחרב בית המקדש אין לו לגשברו בעולמו אל ארבע אמות של הלכה.

לא הו מצלינה אלא היכה דגרסינה.

הוא לא היה מתפלל אלא במקום שהיה לומד שמה.

למה? כי סתם להתפלל שמה בלי ללמוד הלכה אין בזה תועלת, אין בזה טעם.

זה אחד הסיבות שגם תיקנו רבותינו שיאמרו

דבר הלכה.

בסדר?

בתפילה ולאחר התפילה.

כן.

יפה.

רב עמי ורב אסי.

איפה הם קבורים? אתם יודעים רב עמי ורב אסי?

לא יודעים.

כמדומן ליד הרמב״ם שמה.

באזור שמה יש קבר שלהם, רב עמי ורב אסי.

עפהל גב דהבו להוט לשר בית כנישתא בטבריה.

אפילו שהיה שלוש עשרה.

נכון?

בתי כנסת בטבריה לא מצלו אלא בין עמי דהיכה

דהבו גרסה.

לא היו מתפללים בכל השלוש עשרה בתי כנסת אלא במקום שהיו שמה עומדים וגורסים.

שמה לומדים.

ואמר אביחיה בראמי משמי דעולה לעולם ידור אדם

במקום רבו.

שכל זמן ששמעי בן גרה קיים לא נשא שלמה את בת פרעה.

והתניא על ידו,

אומרת הגמרא לא קשיא,

הדה חיפלה הדה לא חיפלה.

אם כפוף הוא לקבל מרות מרבו,

דעת רבו,

יגור לצידו.

כי קשה לגור ליד הרב.

פתאום הוא רואה שהוא לא עושה את מה שהוא אומר.

לא קם לנץ.

לא אוכל זה.

שומע כל מיני זמרים שמרחם.

כן.

אבל אם אדם עושה,

אם אדם מקבל מרותו, ישתמך שמו לעולם.

ואמר אביחיה בראמי משמי דעולה גדול הנהנה מיגיעו יותר מגירי שמיים.

אדם שעמל

ונהנה מיגיעו כפיו,

זה גדלות מאוד מאוד מאוד גבוהה. למה?

דאילו גבי ירא שמיים כתיב בתהילים קי״ב אשרי איש יראה את אדוני.

ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך.

ודרשו רבותינו אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

ולגבי יראת שמיים לא כתיב ב וטוב לך.

אשריך

שתהיה בריא.

אבל טוב לך?

זה לא כתוב.

אמרתי על זה דובר הרב. כן.

כשהאדם, הכוונה פה לירא שמיים במקביל,

זה כשהאדם שירא שמיים ברגע שיש לו התנגדות לגבי דבר מסוים, אז הוא מחמיר. הוא לא רוצה לירא שמיים. הוא לא רוצה לעשות את הדבר.

יפה. לא מקל בו. הוא יגיע כפיים, הוא בודק את ההלכה, יגיע, יגיע. מתייגע. יפה.

מבית רב ביבי בר אביי סבר להשלימינו לפרשייתא דכולי שתא במעלה יומא דכיפורא.

כן.

תנא לחיה ברב מדיפתי דכתיב בויקרא כג ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב.

וכי בתשעה מטענים והלא בעשרה מטענים אלא לומר לך כי כל האוכל ושותה בתשיעים עליה עליו הכתוב כאילו מטענה תשיעי ועשירים.

אדם לא קיים שום מצווה,

עשה רק פעולה גשמית ובכל אופן הוא מקבל עליה שכר רוחני.

מתי זה?

יש כמה הזדמנויות.

אחת מההזדמנויות זה ביום הכיפורים.

ואמר לרבי יהושע בן לוי לבנה

היזהרו בזקן ששכח תלמודו ששכח תלמודו מחמת אונסו

דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחים בארון.

אם אתה רואה זקן שהוא היה תלמיד חכם ועכשיו הוא ככה

מה שנקרא קיבל

איזה מחלת השכחה

אל תזלזל בו.

למה הוא בגדר של שברי לוחות המונחים בארון?

בסדר?

יפה.

מ״ג, אמר לאו רבא לבניה

רבא הזהיר את הבנים שלו בכמה דברים. מהם הדברים?

כשאתם חותכים בשר,

אל תחתכו על גב היד.

אל תשימו את הבשר פה ותחתכו.

איכא דאמרי משום סכנה ואיכא דאמרי משום קלקול סעודה.

ככה לא חותכים סטייקים, בקיצור.

עשו איזה מכובד, כמו שצריך, יש קרש חיתוך.

יפה.

מה?

למי שאה סטייקים. למי שאה סטייקים. יפה. כן.

אז משום סכנה, כדי שלא יהיה איזה קוץ ביד או משהו שידקור לו.

יפה. וכדי שלא ילכלך לעם, בזמנם לא היה כמו היום נגישות למים.

אז ייתכן והיה לכלוך וזוהמה בבשר, ואז

זה היה מאוס בעיני הבריות. אז כדי שגם לא יהיה הפסד

וגם לא ימאס בעיני הבריות.

השבוע הייתי באיזה מקום?

עשו שם שחיטה של ארבע כבשים.

לא, לא.

בני דודינו.

שחיטה של ארבע כבשים לסעודת ברית.

אמרתי, אין דברים כאלה.

ארבע כבשים לסעודת ברית? וואו.

יפה מאוד. זה היה שם ארבע מאות איש.

זאת אומרת, כל מאה על כבש.

לא, לא, זה היה ברית.

כל מאה על כבש.

יפה. לא, זו שחיטה יותר גרועה, מישל.

אה, יותר טובה, מישל, סליחה.

כן.

אמר לאור רבא לבנה, אז כשאתם חותכים בשר, אל תחתכו על גב היד. ואיכא דאמרי משום סכנה ואיכא דאמרי משום קלקול סעודה.

ואל תשבו על מיתת ארמית.

ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.

אל תשבו על מיתת ארמית. איכא דאמרי לא תגנו בלא קריאת שמע.

אסרו האדם לעלות ללישון בלי קריאת שמע.

ואיכא דאמרי דלא תנצבו גיורדה.

שלא תתחתנו עם גיורת.

ואיכא דאמרי ארמית ממש.

למה?

מה יש לרבא עם הארמיות?

ומשום מה עשה דרב פאפא.

דרב פאפא עזה לגבי ארמית.

הלך לאיזה ארמית אחת כנראה.

ביקשה שהרב יבוא.

רב פאפא הגיע.

והוציאה לו מיתה ואמרה לו שב שב.

אמר לה אני לא יושב

על המיתה שאתה צד לי. למה? הגויים לא כאלה לארג'ים.

שהם פתאום אמרת שב.

מצידו שתעמוד ותחנק.

ואם הוא אומר לך שב כנראה יש פה משהו.

רב פאפא היה כנראה

לא רק תלמיד חכם אלא גם קרא את המחשבות של הארמית.

והוא אמר לה תרימי את המיתה אני רוצה עוד מה נעשה פה.

ומצאו שם תינוק מת.

הגבייה את המיתה, מצאו שם תינוק מת.

היא ניסתה להעליל עליו עלילה. כנראה הילד שלה בלע איזה ג'ולה ומת.

היא שמה אותו מיתה. והיא אמרה אני אאשים את רב פאפא. למה? רב פאפא בלי עין הרע היה עב בשר, היה גדול.

אמרו יושב בטוח אנחנו נפיל את התיק עליו והכול יהיה בסדר.

אני אוכל לקבל פיצויים.

ככה היא תכננה.

מכאן אמרו חכמים אסור לשב על מיתת ארמי.

וכמו שאסור לשמוע את ההוא.

זה אותו גדר.

ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.

יפה.

אז גם אדם, לא מתאים שהאדם, כל הציבור מתפללים והוא עובר אחורי בית הכנסת, מה שנקרא ככה מתפלח והולך.

כולם מתפללים ואתה ככה בצורה כזאת.

יפה.

מ״ד. תעניה אמר רבי עקיבא בשלושה דברים אוהב אני את המדעים.

תושבי מדעי, כן? פרס ומדעי.

כשחותכים את הבשר הם חותכים אלא על גב השולחן. כשנושקין, אין נושקין אלא על גב היד.

חינוכי.

וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה. למה?

אוזניים לכותל כתוב.

אמר רב אדם ארבע מה יקרא וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה שדה אל צונו.

בפרשה הקודמת.

תעניה אמר רבן גמליאל בשלושה דברים אני אוהב את הפרסיים.

הם צנועים באכילתם

וצנועים בבית הכיסא וצנועים בדבר אחר.

אז הם צנועים באכילתם שהם אוכלים בצניעות.

צנועים בבית הכיסא וצנועים בדברים בדבר אחר.

זה דברים שבינו לבינה.

אני ציוויתי למקודשיי.

זה פסוק בישע יג' על הדבר הזה שהם כביכול קדושים.

אבל בואו עכשיו תראו בומבה.

ותעני רבי יוסף אלו הפרסיים המזומנים ומקודשים לגיהנא.

הוא אומר לא אלה הכי גרועים אלה, אלה מזומנים לגיהנא, מקודשים לגיהנא.

יפה.

אז הנה היום אני אגיד לכם משהו.

אמרתי לכם שלפני בערך שש שנים אנחנו חשפנו את הנושא שיש הרבה בעיות בעדה הפרסית בפרט ויש עוד עדות כמובן.

עם הברית מילה.

כן.

בקיצור היה איזה מועל שנפטר ואבא ובן וכו'.

והיום שלחו לי

איזה מישהו שלח לי את הסרטון שהמועל, הבן של המועל

שאבא שלו, מה שנקרא, לקח את הכלים של המועל לאור,

מודה שהוא אף פעם לא למד ברית מילה והוא ככה מעל אלפים.

שהגדול שבהם, אמרנו לכם, 92 שעשינו לו ברית מילה,

והקטן שמצאנו עד כה זה 21. אז מכאן אנחנו עושים קריאה שוב פעם, חוזרת ונשנית.

אנחנו נפיץ את זה שוב פעם, את הנושא הזה.

עם הסרטון, עם תרגום כמובן,

כדי שידעו שבאמת הדברים האלה לא אמיתיים. למה? כי כשפנו לכל מיני רבנים וגורמים והכול, אז הרבה נפגעים אמרו, לא,

איך אתם מוציאים לעז? איך פה? מה פתאום? זה לא נכון, זה כן נכון. והיו אפילו כמה מועלים,

צדיקים,

במרכאות אני קורא להם, שהם טענו,

שהם בדקו והכול בסדר.

איך הכול בסדר?

איך הכול בסדר?

מה זה זה?

מה זה שחיטה שיש בה?

הכול בסדר? הכול טוב?

מציאות שלא בסדר. מי שמבין ויודע וחקר ובדק וראה,

יודע שזה לא בסדר.

לכן, מכאן אנחנו קוראים בעזרת השם

לכל מי שמשתייך

בעדה הפרסית, ובכלל אלו שנימולו מחוץ על הארץ,

חייבים לבוא לבדיקה.

לא אולי, לא ספק, אדם חס ושלום, חס וחלילה,

כשיבנה בית המקדש,

כשיבנה בית המקדש, ויהיה עניין של הקרבת

קורבן פסח ואכילת קורבן פסח. התורה אומרת, וכל ערל לא יאכל בו.

וגם ערל, המצוות שלו שהוא מקיים, עומדות לו בסטנדביי, לא משפיעות עליו.

האדם יכול להיות שהוא, הנה, כמו, הוא 92 שנה קיים מצוות, והוא גבאי בית כנסת,

והוא מניח תפילים לאנשים, וצדקה, ופותח את ההיכל, וסוגר את ההיכל,

וכן על זה הדרך, ויום כיפור, ותפילות, והכול, ושום דבר לא משפיע עליו, 92 שנה.

אמור

מדאורייתא ומדרבנן.

לכן אדם, אסור לו לחסות על המחיות בספק.

וגם אותם אלו, אני מוסיף עוד משהו, גם אותם אלו שנימולו

על ידי כל מיני רופאים שאינם יראי שמים,

שרובם של הרופאים זה קלמפרים,

שמשתמשים

עם מכשיר שנקרא קלאמפ,

קלאמפ בורנשטיין,

שזה אסור, יש מכתב של כל גדולי ישראל בדורות הקודמים, כן, רב מויש ויינשטיין,

ולכן על זה הדרך כל גדולי ישראל דאז, ש...

שיצאו ואסרו את הכלי הזה משימוש, ויש היום אלפים שאומרים אני רוצה רופא דווקא,

לא רוצה מועל. לא יודע מה רופא יותר טוב ממועל, השבוע ראיתי

שבטוח רופא לא יותר טוב ממועל.

אחרי הברית, התינוק בחה בחדר למעלה מרבע שעה.

למעלה מרבע שעה. מה הוא עשה רבע שעה שם? אני לא יודע.

אבל למעלה מרבע שעה, וזה רופא, עם תעודות רופא.

אף אחד לא היה רוצה לייסר את הבן שלו,

בפרט לא למצווה כזו, וחס ושלום בצורה כזו. אם אפשר לעשות ב-20 שניות או ב-15 שניות או בדקה על פי ההלכה, כמו שצריך, בסטריליות, בהכל כמו שצריך,

למה אדם נכנס לכל מיני מקומות לא טובים, או הולך ומחפש

דווקא את הייצוגי ולא את הנכון ואת האמיתי?

יש עוד דברים שיצאו עליהם גדולי ישראל, עם המוסקיטו וכו'.

אבל בפרט הקלאמפ,

לכן מי שנימול אצל רופא, לא משנה באיזה גיל או מה, הוא חייב לעבור הטפת דם.

חייב לעבור הטפת דם.

הטפת דם זה כמו בדיקת סוכר שעושים בעור הפריאה.

זה לא כואב, זה שום דבר, זה עניין של רגע אחד, ונגמר הסיפור, ואז הברית שלו היא ברית כשרה.

זה לחומרה הטפת דם, כמובן.

אבל חייב לעבור הטפת דם, כי הוא נימול אצל רופא,

ומי יודע אם עשה ברכות או לא עשה ברכות, אם היה טקס.

נכון שברכות לא מעכבות,

אבל בכל אופן ברית מילה זה אחד מהיסודות

של עם ישראל,

שעם ישראל שמר עליהם לאורך

שנים רבות, אפילו בכל האינקוויזיציות,

בכל השואות, בכל המצבים כולם היו מוסרים את נפשם על הדבר הזה.

לכן מאוד חשוב על הדבר הזה, אם אנחנו מכירים,

לעורר את הציבור בדבר הזה,

לדבר כמובן בדברים,

בעדינות, למה אנשים נבהלים.

מה, אצלי לא בסדר?

מי אמר? מה אמר אולי? ובכלל זה לעדה הפרסית שהם חששנים מאוד גדולים.

מה, אולי משהו, אולי פה, אולי שם?

זה לא עולה כסף, אפשר לבוא, להיבדק. להפך, אדם יסיר ממנו את ה...

סיפרתי לכם שהיה איזה יהודי אחד בן 86,

שאני לא רוצה להגיד נשבע, אבל הוא הבטיח שהוא מתפלל,

ואף פעם הוא לא הצליח לכוון בתפילה.

אחרי שהוא עבר את הברית,

שבוע שעליהם הוא אומר, לא היה לי תפילה כזו מימיי.

שבוע של התפילות שפעלים הוא אומר, לא היה לי תפילה כזו מימיי. אף פעם לא הייתי מצליח לכוון בתפילה.

והנה, עכשיו גיליתי את הבעיה, זה בגלל האורלה.

קליפה, קליפה. כן, קליפה, השם ירחם.

יפה.

אז זה בעזרת השם, כדי לומר את הדבר הזה, אז שלחו לי סרטון, ושם הוא מודה, אותו אוהל מודה שהוא לא למד אף פעם בריאות מילה,

והוא עשה, הוא לא יודע מה הוא עשה, טוב, לא טוב, כן, טוב.

הם מציאות שאלו שנימולו אצלו ודאי וודאי הם ערלים והם תוקנו על ידינו,

אז ככה שהדברים הם לא סתם.

כן,

מ״ד אמר רבי אבא והכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים.

לא נגאלו אלא בערב שנאמר בדברים ט״ז הוציאך אדוני אלוהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנאמר במדבר ל״ג ממחרת הפסח

יצאו בעיני ישראל ביד רמאל ועל מה נחלקו?

על שעת החיפזון.

רבי אלעזר בן עזריה סבר מהי חיפזון?

מי זירז אותם? חיפזון דמצרים שהמצרים הוצאו כבר למה אנחנו חוטפים מכות.

מה הם אמרו? פחדו שכולם שם ימות ומכת בכל.

ורבי עקיבא סבר מהי חיפזון? חיפזון דישראל.

שישראל כבר נמאס להם, רצו לברוח כמה שיותר מהר.

תעניין המי אחי הוציאך אדוני אלוהיך ממצרים לילה וכי בלילה יצאו,

והלא יצאו ביום

שנאמר ממחרת הפסח, יצאו בני ישראל בהדרמה, אלא מלמד שהתחילה להם הגאולה מבערב.

אז התחלתה לגאולה הייתה בערב.

סיום הגאולה שיצאו ממצרים לעיני כל העולם כולו, שלא יאמרו,

כפי שאמר ראש הממשלה, שלא יאמרו שהם כמו גנבים שברחו בשקט בלילה, אלא לאור היום,

שככה הדברים יהיו באמת זכים וברורים כחמה.

הבטחנו שבוע שעבר שנדבר על הבשר, והנה הגיע, ברוך השם.

אומר הפלא יועץ,

בשר, ברוב המקומות הבשר בדוחק,

אין מספיק,

יש עליית מחירים,

ובפרט כשיש הרבה שנותנים עיניהם בחלק יפה,

סינתה,

והרבה אוחזים בחתיכת בשר,

זה מושך אצלו וזה מושך אצלו. פעם היו רבים על החתיכות,

גם הם יש את זה,

כשלא נשאר רבים.

זה כמו טלית, שאומרת הגמרא,

שניים אוחזין בטלית.

הוא מרבים במחלוקת וסוף דבר מן דעלים גבר,

אבל בזה ניכרים האנשים השלויים והצנועים שמושכים את ידיהם ומתתרצים בכל הבא לידם,

או שלא לקח בשר כלל ממקולין כדי שלא לעשות מחלוקת, אלא ייקח לו עוף,

כי שנוי המחלוקת, ובלאו הכי יותר טוב אם הוא באפשר לו לאכול בשר עוף,

לעולם,

כי הוא ניצול ממכשולות הרבה וכמו שיכתוב לכמן בערך שוחט.

ומי שאפשר לו להיות מתחסד עם קונו לא יאכל בשר כי אם משבת לשבת.

דיאטה בריאה, שמעתם?

ובימים שאין אומרים בהם תחנון,

אז יכול להרשות לעצמו איזו חתיכה,

שהרי כתב בספר חסד לאברהם,

רבי

הרב פפו

וזה לשונו דע כי עונש חיבוט הקבר אינו בא אלא בשביל השמחה

שאדם שמח במה שאינו ראוי.

מה אתה שמח סתם?

יש לך סיבה לשמחה שלך?

אם זכית בלוד אני מבין.

אם הבנת את הסוגיה כמו שצריך בגמרא,

אני מבין.

סיימת תוספות, אני מבין.

קיבלת מפתחות לדירה, אני מבין.

נולד לך בן, אני מבין.

נולדת לך בת, זה קצת ספק. יש עדות שמחים שזאת,

איך אמר לך,

יש כאלה שבוכים גם.

השם ירחם. מה זה, בת זה לא דבר טוב?

מה שבא ברוך הבא, עיקר בריא ושלם.

אז למה אתה שמח?

מתי שאתה לא ראוי, אתה תתבע על זה. מי יתיר לך לשמח שמחה על זה בימים שצריך לשמח בהם? ואין שמחה אלא בבשר ויאי.

וכל הימים המותרים בנפילת אפיים אינם יימש שמחה.

לכן זה הנהגה, כן?

אסור בהם אכילת בשר ושתיית יין.

באמת,

הרבה הרבה הרבה שומרים על הדבר הזה.

אלא אם לקח בשר ויין לשם שבת,

הוא קונה ברביעי, כן?

או שיהיה מותר של שבת, שנותר לו סיר חמין גדול,

ונשאר לו ביום ראשון,

אז הוא קצת ככה אוכל, ארוחת צהריים תחמין של שבת.

יש אמרה ככה בעדה הבוכרית,

שהאוכל שאוכלים ביום שבת, הוא נותן כוח עד יום שלישי.

אז זה אם נותר, זה מותר.

אבל בלאו ואחי, זהו, זה אוסבו,

אבל בלאו ואחי אסורים ונענש עליהם מחיבוט הקבר, שמעתם?

בכל אופן הוא יענש על זה בחיבוט הקבר,

אם הוא יאכל.

אם הוא יאכל

שלא בימי השמחה, זאת אומרת, אחר שבת, עדיין יענש.

ולא יוכל לקיים את זאת אלא מישהו ממשפחת הבריאים.

ועתה יש לנו טוענה שאנו אומרים, הנה, תרוץ.

למה אוכלים בזה, להתיר לקטנים?

לאכול בתשעת הימים? לא, הדור חלש, קשה לו, לא יכול.

ועתה יש לנו טוענה שאנו אומרים כי כשל כוחנו ודיינו אם ניזהר שלא להרבות בשמחות וגיל מרעות וסעודות הרשות.

רק נאכל לסובה נפשנו בכוונה וכל מעשינו יהיו לשם שמיים. שיהיה לי כוח ללמוד תורה. כן, הוא מוצא על עצמו כל מיני תירוצים.

אולי יתעשת לנו האלוקים לנו ולא יחשוב עלינו עוון.

וטוב לגבר שיקיים את אשר בקל יכול לקיים,

אמר רבותינו זל, שאמרו על הפסוק בשמות את ו״ח.

בטה את ה' ילחם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר.

לימדה אותנו התורה מהי דרך ארץ.

שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה.

שמעתם?

לא כמו יש כאלה עדות שאוכלים על הבוקר.

לא משנה, אני לא רוצה להזכיר את השמות של כל הנקניקים והדברים האלה,

שבכלל גם ביום וגם בלילה אסור לאכול אותם.

לא מצד הכשרות, מצד הבריאות.

אז לא יאכל אדם בשר אלא בלילה.

והכול לפי משהו, האדם יכלכל לדבריו במשפט.

ויאכל פחות ממה שיש לו.

ופחות מכדי שובעו, ולא יהיה מרבה בשר.

ובזה אף בשרו ישכון לבטח.

אז לאכול המון בשר זה לא דבר טוב,

חוץ מהכשרות והבריאות.

גם, בפרט מהדברים שאנחנו כתבנו.

ברוך ה' לעולם,

אמן ואמן.

רבי חנניה בן עקשיה אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

שנאמר ה' חפץ

למען צדקו,

יגדיל תורה ויעדים.