טוען...

מי שחכם לומד מוסר | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 02.01.2014, שעה: 08:07


"שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו לה' אלהיכם". 

בספר מגדל עוז להגאון רבי יעקב עמדין, ז"ל: לא תשלם לאדם חכמה בלי מוסר, וכמו שאדם לא ייקרא אדם בלי ראש, כן לא ייקרא חכמה בלי מוסר, שהמוסר מחדד השכל. ותמיד דיברנו זאת כי החכמה בהכרח מושכת אחריה מוסר, ותהילה כי מצאתי תנא דמסייע, מצאתי בילקוט משלי על פסוק "לדעת חכמה ומוסר" וזה לשונו: אם יש באדם חכמה הרי הוא לומד מוסר, ואם אין בידו חכמה אינו יכול ללמוד מוסר. מה כתוב פה, כתוב בילקוט שמעוני משלי, אם יש באדם חכמה אז זה ברור שהוא לומד מוסר, אבל אם אין בידו חכמה אינו יכול ללמוד מוסר, אז מי שלא לומד מוסר פירושו שאין בו חכמה. הרי להדיא בפירוש כי מי שהוא חכם באמת בהכרח ימשיך אליו לימוד המוסר, כי לא יושלם לו החכמה בלי מוסר, כי הוא מחדד השכל לחכמה, ואם אין בידו חכמה אינו יכול ללמוד מוסר, כי הן יראת ה' היא חכמה. 

יראת ה' היא חכמה, ירא שמים הוא חכם, וירא שמים לומד מוסר, ואם הוא לא לומד מוסר לא רק שאין בו חכמה הוא גם לא ירא שמים, כי הא בהא תליא, הן יראת ה' היא חכמה. החכמה בהכרח תמשוך לימוד המוסר להשלים החכמה ולחדדה, ומי שיש לו ידיעה בזה יבין הדברים, כי הנסיון ילמדנו. הנסיון מלמד את האדם שיש לו חכמה עד כמה המוסר מחדד השכל. ומכל שכן האיש החכם כמה יראה זאת בעליל, וגם חכמי האומות נמשך להם מחכמתם לימוד המוסר, אי אפשר שלא יצא מהחכמה לימוד המוסר ושאדם ילמד מוסר. הלא תראה מה שכתב הרמב"ן ז"ל על הפסוק "ועתה שא נא חטאתי והעתירו בעדי", פרעה אומר למשה ולאהרן "ועתה שא נא חטאתי והעתירו בעדי", אתם מרגישים משהו? "ועתה שא נא חטאתי והעתירו בעדי". כותב הרמב"ן ז"ל, למה אמר "שא נא" בלשון יחיד, ו"העתירו" בלשון רבים? כי ידע שמשה העיקר, מבין שני האחים מי העיקר? - משה, אז הוא אמר לו שא נא חטאתי, כי בידו ובכוחו לשאת, והעתירו אמר לשניהם, ולמה והעתירו, תתפללו בעדי, למה הוא אמר לשניהם? בדרך מוסר, לא להתעלם מהשני, יש פה שניים, אז "והעתירו בעדי", את השא נא הוא אמר למי שהוא בעל היכולת, והעתירו הוא אמר בדרך מוסר. וכבר כתב הרמב"ן ז"ל על פרעה שהיה חכם גדול, על כן נמשך לו לימוד המוסר, בגלל שהוא היה חכם גדול נמשך לו לימוד המוסר והיה יודע לדבר על דרך המוסר. 

ועל כן התעסקו חכמי אומות העולם גם כן בערך חכמתם כך ערך מוסרם, כמו שהם למדו חכמה ככה התעסקו במוסר. 

גם הקב"ה כששלח את משה רבינו אפילו שיאיים על פרעה ואפילו במיתת בכורות והכל, אמר לו לשמור על כבוד המלכות, אז תמיד דיבר אליו משה בדרך כבוד כדרך של מלך, אפילו שהוא היה רשע מרושע ורוצח המונים. 

והנה בתורה שבעל פה, בריש ברכות, יש כמה דפים שהכל מוסר, וביחוד אמרו ז"ל, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, פירוש ראשית דבר התבוננות שכלית על פי הטבע להבין את שפלות האדם בטבעו, שהאדם הוא שפל בטבעו, צריך להכיר ולהתבונן בזה, ולגנותו ולהתרחק משפלותו בהרגלו לייסר עצמו היפך הטבע, צריך אדם להרגיז יצר הטוב על יצר הרע, יצר הטוב זה הבחינה הרוחנית, יצר הרע זה הבחינה הגשמית, הגוף ותאוותיו יש לו דרישות, וזה סוחב את האדם לשפלות, אז לעולם ירגיז אדם יצר הטוב כנגד יצר הרע, דהיינו להבין את השפלות של האדם בטבעו ולגנותו ולהתרחק משפלותו בהרגלו לייסר את עצמו היפך הטבע שלו, וההרגל שלטון על כל דבר, אז אם אתה מורגל בתאוות נמבזות, עכשיו אם אתה תלחם עם יצר הטוב נגד יצר הרע תתרגל להלחם בו, זה יהפוך להיות שלטון שאתה כבר מכריע אותו וכובש אותו תחתיך. אך לא יספיק רפואה טבעית, צריך גם עוד רפואה רוחנית, לעולם ירגיז יצר הטוב על יצר הרע, אחרי זה צריך גם רפואה רוחנית, עסק התורה וזכרון המוות. הרי כי טעות ביד מי שאומרים שאינם צריכים ללמוד מוסר, רק בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, איזה תורה? תורת המוסר, והרי כאן במאמר ירגיז, כתוב קודם ירגיז זה מוסר, ירגיז יצר הטוב על יצר הרע זה מוסר, ואח"כ אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה, יפשפש במעשיו, תראה מה. 

ודי להבין כמה שפלות כרוך בעקבות האדם באשר הוא קרוץ מחומר, וכמה זהירות ושמירה יתרה והתבוננות מרובה צריך האדם בלי הפסק שלא יפול בחטא, כי אדם נמשך אוטומט לחטאים, אוטומט, בלי מחשבה אפילו, הגוף שלו דורש. הכל זה מחמת שפלות החומר הכרוך בעקבותיו אפילו באדם הגדול ביותר, ודי להתבונן בזה כמה מוסר צריך לאדם להנצל מעקבות החומר. 

התורה פותחת ומספרת לנו על החטא של אדם הראשון, אצל עכן שהוא חטא, הקב"ה לא רצה לגלות ליהושע בינון מי חטא, הוא היה צריך לעשות אורים ותומים בשביל לדעת, כי ה' אמר לו, וכי דלטורין אני? מה אני מספר לשון הרע? מה אני מלשן? אני אגיד לך מי עשה? תבדוק. אז הקב"ה כביכול לא, אז איך הוא אמר על אדם הראשון שהוא חטא ישר על הפתיחה של התורה? אלא שמה ללמד אותנו כמה שפלות האדם שיכול להגיע ל חטא אפילו האדם השלם ביותר, אחרת איך נדע להזהר, מזה ראינו שזה הביא מיתה לעולם חטא אחד, אז לכן היה צריך להגיד לנו את זה, ז"א ישר בפתיחת התורה ה' מלמד אותנו מוסר, תזהר לך, האדם הכי גדול יש שפלות בעקביו מעצם היותו אדם, כי מן האדמה לוקחת. אז הן הן גבורותיו אשר אם יהיה לבן חיל וינצח את החומר השפל בטבעו, אין שבח יותר גדול מזה. מי שמצליח לנצח את החומר - אין שבח גדול מזה, ובזה הוא גדול ממלאך, והקב"ה מתפארת בו, כי עבודה זאת לא ניתנה למלאכים, בזה האדם גדול מהם, שהוא יכול לעבוד ולהפוך את החומר שבו לרוחניות. זה הכל מתבאר מחטאו של אדם הראשון, ואין חטא גדול מזה בראשית התורה למבין דבר. 

הרי כי יש תבונות יבין, ומיד בהתחלתו ללמוד התורה מבין ויבין חיוב לימוד המוסר גם כן, שהתורה אשר לימדה אותנו שאדם הראשון חטא כי החומר אפילו באדם הגדול ביותר יכול להביא אותו לחטא שיגרום להרס וחורבן של כל הבריאה. אז על הפתיחה כבר לומדים מוסר, וגם כשאמר נעשה אדם, אמר משה כשכתב את התורה, נתת פתחון פה למינים לומר שתי רשויות נעשה, היית צריך לכתוב אעשה, עשיתי, לשון יחיד, אתה אומר נעשה כאילו יש שתי רשויות כאילו? אמר לו ללמד דרך ארץ, שהגדול נמלך בקטן, שהקב"ה כביכול התייעץ במלאכים. אז רואים שיש מוסר ויש דרך ארץ מתחילת התורה. 

היוצא לנו מזה, לומדים מהפסוק "ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו לה' אלהיכם", שהיה לו מוסר לרוצח הגדול ביותר, פרעה, היה לו מוסר, "שא נא" למשה הוא אומר כי הוא עיקר "והעתירו" מדרך מוסר לשניהם הוא אומר. למה? כי אומר הילקוט, אם יש באדם חכמה הרי הוא לומד מוסר ואם אין בידו חכמה אינו יכול ללמוד מוסר. הרבה אנשים לא אוהבים לשמוע מוסר כי אין להם חכמה והם לא חכמים, הם חכמים בעיניהם, ונבונים לנגד עיניהם, אבל מי יאשר את זה? בשמים צוחקים עליהם.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל....