טוען...

כיצד מזוהה בן רשע? | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילת פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 06.01.2014, שעה: 06:01


"והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם", בכל הבנים למעט הבן הרשע נזכרה שאלה, לשון שאלה. בשאלת הבן החכם כתוב "כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלהינו אתכם", אז מוזכר בשאלתו לשון שאלה, "כי ישאלך בנך מחר לאמור" זה שאלת החכם, שאלת הבן התם, "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת" זה שאלת התם, אז רואים לשון שאלה, ורואים שהם אומרים לאמור, שאינו יודע נשאל, אין שאלה, כי הוא לא יודע לשאול, אבל אצל הבן הרשע לא נזכר לשון שאלה, "והיה כי יאמרו אליכם בניכם", הוא לא שואל שאלות בכלל, הוא אומר לנו, רשע לא שואל שאלות, הוא אומר, הוא רק מעיר הערות, הוא לא מתכוון שום שאלה, אין לו שום שאלה. "והיה כי יאמרו אליכם בניכם" למה לא נזכר פה שאלה? וגם למה לא נאמר לאמור? אצל החכם ואצל התם שמענו לאמור, מה זה לאמור? הוא רוצה שיאמרו לו, שיענו לו, אבל אצל הרשע לא נאמר שאלה ולא נאמר אמירה, לא רוצה תשובה גם. כי החכם והתם מצפים לתשובה על השאלה, לכן נאמר לאמור, אבל הבן הרשע, הוא לא בא לשאול שאלה והוא לא מצפה לתשובה, כשהוא אומר מה העבודה הזאת לכם אין הכוונה שלו אלא ללעוג לעבודה, שלדעתו זה דבר בטל ומבוטל והוא לא רוצה שום תשובה. הוא לא אומר מה העבודה הזאת לכם, מה העבודה הזאת לכם, תרד מזה, מה אתם יותר מידי כל שנה פסח מדקדקים ועושים ועושים וטורחים והכל, מספיק, בא נאמין וזהו ותעבירו, מה אתה עכשיו נכנס כל פעם, אבל הוא לא מבין הרשע הזה שבלי עשייה מעשית, כי אדם נפעל לפי פעולותיו, אם אתה לא עושה כל פעם ומחדש את הדברים באופן מעשי אז זה לא עובד על הנפש, כי רק כשאדם מתעסק במשהו הוא מתחבר אליו, אבל אם הוא לא עושה דברים הוא לא מתחבר אליהם. אתה משקה עציץ - אתה נקשר אליו, אבל אם אתה תאהב פרחים ככה לא יהיה לך שום קשר לכלום. אדם צריך לעשות מעשים כי הוא נפעל על פיהם. 

מכל מקום הוא לא מתכוון לשאול שאלות, רשעים לא שואלים שאלות, הם רק מעירים הערות. ז"א, מפה רואים שהתורה הגדירה אותו - את הבן הזה, שאין לו שאלה כי לא הזכירה שום שאלה אצלו, וגם שום דבר לא לאמור כי הוא לא מחפש שום תשובה. 

"מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר ואף אתה הקהה את שיניו". אם תפסו חכמים ז"ל את הבן הזה במילה לכם, מה העבודה הזאת לכם, לכם, ואמרו על זה שהוא רשע, כיון שהוציא עצמו מן הכלל, הוא אומר לכם ולא לו, לא לו, מה העבודה הזאת לכם, לי אין שום עבודה, אני לא שייך לזה, כיון שהוציא את עצמו מן הכלל, אז איפה תפסו אותו, במילה שהוא אומר מה העבודה הזאת לכם והוציא את עצמו מן הכלל - זה רשע. מדוע לא תפסו גם את הבן החכם, שהוא השתמש במילה אתכם. הוא אומר מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלהינו אתכם, ובמקום זאת החליטו עליו כי הוא הבן החכם, זה אמר לכם זה אמר אתכם, למה זה שאמר לכם רשע זה שאמר אתכם חכם, מה בין לזה? לכאורה שניהם הוציאו את עצמם מן הכלל.

אבל הגאון מוילנא מפרש כי יש הבדל בין הרשע לחכם, אה, הגאון הגאון, הגאון הגאון, לנשק את הגאון, החכם אומר, "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלהינו", הוא מזכיר שזה ה' אלקינו, אתכם, וגם אם הוא אומר אתכם הרי הוא כולל את עצמו עם הציבור כשהוא אומר ה' אלהינו, הוא מזכיר שם שמים, והוא כולל את עצמו בזה, אבל לא כן הרשע, הרשע הוציא עצמו לגמרי מן הכלל, נמצא איפוא כי הרשע ניכר ברשעותו גם לאחר שלא הזכיר כלל שם שמים, ובכך הוא מסביר את מהותו, ז"א הוא לא רוצה להזכיר אפילו שם שמים. אז זה נקרא לכם ולא לו לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר, הוא אפילו לא מזכיר שם שמים כלל וכלל. 

וזה הביאור, אומר הגאון על הפסוק, תשמעו דבר מדהים, תפתח לה שמה, וראיתי אני כי יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך, וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך, שלמה המלך אומר שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כמו יתרון האור מן החושך, סכלות זה טפשות, כסיל - טיפש, אז הוא אומר שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כמו יתרון האור מן החושך. אתה שומע? אז סכלות זה גם רשעות, כי הטפשות הזאת היא מדובר על מי שהוא טיפש שזה נובע מרשעות, כמו שכתוב "טפש ליבם", וזה מתוך רשעות הטפשות הזאת, יש טיפש שהוא כסיל, כזה לא חכם, אבל יש אחד שמטפש, שזה נובע מרשעות הטפשות שלו. אתמול היה בהרצאה בחורצ'יק נחמד, שאל שאלה והתעכב עליה הרבה בענין הבחירה, אז הוא לא חכם כל כך להבין, אבל הוא לפחות רצה להבין, ובסוף הוא נתפייס כאילו קלט, התעקש התעקש אבל קלט בסופו של דבר, אז זה בא על מנת להבין, למרות שלכאורה מתחילה נראה שהוא לא רוצה להבין, אבל באמת הוא לא קלט, בסוף הוא קלט. אז יש דבר שזה טפשות, חוסר ידיעה, זה נובע מחוסר ידיעה אבל לא מרשעות, ויש כאלה שאצלם זה רשעות, הוא לא מעניין אותו בכלל מה אתה אומר והוא יישאר בזה וילגלגל ויבזה וכו' וכו' ויישאר כאילו אהההה לא ענית לי. יש כאלה שיכולים לדעת ולא ירצו לדעת, כגון יוסי שריד, שאפילו אם הוא ישיג את האמת הוא יכחיש אותה.

ז"א, "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן השכלות כיתרון האור מן החושך", יתרון החכמה מן הסכלות, הרשעות הוא בהזכרת שם שמים. מה ההבדל בין חכמה לסכלות לרשעות - שמזכירים שם שמים, מי שהוא חכם מזכיר שם שמים, מי שהוא רשע לא מזכיר שם שמים. זה גם היתרון מן האור לחושך, איפה? מה כתוב בבריאה, "ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה", מה אני שומע? "ויקרא אלהים לאור יום, איפה נזכר שם אלהים? אצל האור, ולחושך לא אומרים ולחושך קרא אלהים לילה, אז ז"א, אצל אור אנחנו שומעים שם ה', אצל חושך - אין שם ה', אז אומר שלמה, "וראיתי אני יתרון לחכמה מן הסכלות", שהחכם מזכיר שם שמים כמו שהאור נזכר אצלו שם שמים, ואצל החושך לא נזכר שם שמים, אז אני רואה בדיוק משם מי חכם ומי לא חכם. זה פירוש הגאון על ההגדה. אז למדנו שהרשע אין לו שאלות, יש לו קביעות, אמירות, יאמרו, לא שואלים ולא מבקשים לאמור ולא בטיח. 

טוב, אחרי שהבנו את זה, ואחרי שהבנו שהוא לא שואל שאלות, ואחרי שראינו שהוא אומר לכם, הוא מוציא את עצמו מן הכלל אז לכן בשונה מהחכם שכולל את עצמו בכלל, אע"פ שהוא מזכיר אתכם, כי הוא לא היה שם, אז הוא רוצה לדעת אתכם, מה קרה אתכם, אבל הוא אומר לכם - כשאני בחוץ ואותי לא מעניין שם שמים, לא מעניין אותי ציוויים ולא מצוות ולא בטיח. 

טוב, עכשיו בואו תשמעו דבר מדהים, "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", רמז, רש"י אומר, רמז תשובה לבן הרשע לומר, עשה ה' לי ולא לך, שאילו היית שם לא היית כדאי להגאל. ומה שכתוב "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי" לי בצאתי ממצרים אבל לא לך, שאם היית שם לא היית כדאי להגאל, כמו שהוא אמר לכם ולא לו אז אנחנו עונים לו לי ולא לך, לא היית נגאל. 

אבל תשמעו דבר מדהים, הפסוק הזה בכלל נאמר כתשובה לבן שאינו יודע לשאול, או כמו שהתימנים אומרים שאינו יודע לשאל, שכן לא מוזכרת לפניו כל שאלה, כתוב "והגדת לבנך", אתה מעצמך והגדת לבנך, אין שאלה מוקדמת, זה מדובר לבן שאינו יודע לשאול, הוא לא שאל כלום, ועונים לו את התשובה הזאת, והגדת לבנך למי? לזה שלא יודע לשאול, כך פירש רש"י לעיל בפסוק ה'. לכך אנחנו אומרים גם בהגדה של פסח, שאינו יודע לשאול את פתח לו, שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", הנה מפורש בהגדה, אנחנו וזה שאינו יודע לשאול, אומרים לנו פתח לו, מה אומרים לו - את התשובה הזאת. "והגת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", נשאלת השאלה, מפני מה חזר רש"י וכתב כי פסוק זה רומז אל הבן הרשע אשר אינו שואל כאן, הרי רש"י אמר, רמז תשובה לבן הרשע לומר עשה ה' לי ולא לך, שאילו היית שם לא היית כדאי להגאל, למה חזר רש"י וכתב שהפסוק הזה רומז אל הבן הרשע אשר אינו שואל שם? ואילו למעלה בפסוק ה' הוא אמר שזה מדובר לבן שאינו יודע לשאול.

גם בהגדה של פסח מתייחסים הדברים אל תשובת הבן הרשע, "אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו, אילו היה שם לא היה נגאל". מאידך גיסא, בתורה כתובה תשובה מפורשת לדברי הבן הרשע, דווקא את התשובה הזו לא הזכיר בעל האגדה, "והיה כי יאמרו אליכם בניכם", מי אלה היאמרו - בן רשע אמרנו, "מה העבודה הזאת לכם, ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל, אז ז"א לפי הפסוקים בתורה, תשובת הרשע היא שזבח פסח הוא לה', אתה שואל מה העבודה הזאת לכם - זבח פסח הוא לכם, שפסח ה' על בתי בני ישראל במצרים כשהוא נגף את המצרים ואת בתינו הציל, לכן עושים קרבן פסח. למה נזנחה תשובה זו לבן הרשע, ואת התשובה לדבריו לקחו חכמים מן הדברים שנאמרו לבן שאינו יודע לשאול, למה חכמים הדביקו את התשובה של הבן שאינו יודע לשאול לרשע בעוד שיש תשובה מפורשת בתורה מה ענו לו. זאת ועוד, אם עונה אב לבן הרשע, היה ראוי שידבר אליו בלשון נוכח, לי ולא לך, אילו היית שם לא היית נגאל, ולמה מדבר אליו בלשון נסתר, אילו היה שם לא היה נגאל, לי ולא לו, למה נאמר ככה בלשון נסתר, כאילו לא מדברים איתו ישירות. כך סידר בעל האגדה את הדברים. 

הביאור של הדברים אומר הגאון, הגאון מוילנא. אליבא דאמת אין הדברים זבח פסח הוא לה', כל מה שענו לרשע בתשובה בתורה, אליבא דאמת על פי האמת הדברים האלה לא נאמרים כתשובה לבן הרשע. אבל כתוב בתורה מיד אחרי זה בסמוך, הוא אומר אליבא דאמת זה לא נאמר לו. מה הראיה לכך? שהרי בתשובתו של כל בן ובן כותבת התורה מפורשות כי התשובה נאמרה לבן, דבר שלא מצינו בתשובתו של הרשע, בתשובת הבן שאינו יודע לשאול מה נאמר שם, "והגדת לבנך" שומעים שיש פה בן שעונים לו, בתשובת הבן התם נאמר "ואמרת אליו", גם בתשובת הבן החכם נאמר "ואמרת לבנך", אבל אצל הבן הרשע לא נאמר כי אם "ואמרתם זבח פסח לה'", למי אמרתם? לא כתוב לבנך, אז מכאן שלא מדברים ישירות לרשע, והתשובה הזאת היא לא בשבילו, אלא ואמרתם זבח פסח, ולא אמרתם אליהם ולא אמרתם לבניכם כפי שהיה ראוי להכתב לאחר שקודם לכן נאמר "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" היה צריך להגיד, ואמרתם להם או אמרתם לבניכם או אמרתם, לא נאמר, אז ז"א המענה הזה הוא לא תשובה לרשע, כי כל הבנים האחרים נאמר שמדברים אליהם, והגדת לבנך ואמרת לבנך וכו', אכן אין זו תשובה לבן הרשע, אומר הגאון, אין התורה, שימו לב, חפצה שידברו עם הרשע ושיענו לו תשובה, לא חפצה, לא לענות לרשע, לא לענות לו, שששש אל תענה לו, ששששש לא לענות, ואין הציווי "ואמרתם זבח פסח", אלא דיבורים שצריך להתחזק בהם, זה בשבילנו, ואמרתם - שכל אחד יאמר ויתחזק בדברים שהוא מדבר, בפרט לאחר הלעג של הרשע, אז צריך לחזק את עצמנו ולומר, זבח פסח לה' אשר פסח על בתינו וכו'. ובעיקרם הם שייכים לעצם מצות הלילה, האמירה הזאת שייכת לעצם מצות הלילה גם בלי שתקדם לה שאלת הבן הרשע, כי המשפט הזה הוא מן הדברים שלדברי רבן גמליאל אם לא אומרים אותם בפסח לא יוצאים ידי חובת פסח. ואיך זה כתוב בהגדה - פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש היה קיים על שום מה, קרבן הפסח שהיו אוכלים על שום מה, על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים, שנאמר "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל", מבואר בדברי רבן גמליאל כי חובה לומר את הדברים האלו כשלעצמם והם לא תשובה לבן רשע, כי מי שלא אמר את הדברים האלה לא יצא חובת פסח, וזה לא קשור לתשובה שלו, ולכן כתוב ואמרתם, ולא כתוב ואמרתם אליו, ולא לבניכם. שכן לבן שכזה אין תשובה, לא יעזור גם תשובה, אין תשובה, מה התשובה, הוא הסתלבט על התשובה, הוא לא רצה לקבל שום תשובה, לא מדברים עם רשע, לא מדברים איתו. אין רצון הקב"ה שיכנסו עמו בויכוחים, משום כך נאמר בפסוק "ואמרתם" גרידא, אמרו לעצמכם, זהו. וזה חיזוק כנגד דברי הטפשות והכפירה של הרשע. 

ברם, גם אם אין עונים לבן הרשע, ואם אין נכנסים עמו בדברים, אבל מכל מקום יש התייחסות לדבריו כאשר מדברים עם בן אחר, כאשר מדבר האב אל בנו שאינו יודע לשאול, והוא עונה לו את תשובתו שלו, שמגיעה לו לבן שלא יודע לשאול, ואומר לו, "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", הוא כבר רומז לבן הרשע בלי לדבר איתו ישירות, כאומר לבן שלו שאינו יודע לשאול, לי ולא לו, ההוא שמה הרשע אתה רואה שמה כן, זה לי ולא לו, אחיך הרשע, אם הוא היה, אילו היה שם לא היה נגאל, לא מדבר עם הרשע, איתך לא מדברים, רק שתדע אתה שזה עשה לי אבל לא לו, ואם היה שם לא היה נגאל, אז ברמז עונים לרשע ומחזקים את הבן הזה ששומע ורוצה לדעת מה היה דינו, בחינת לץ תכה ופתי יערים, כשאתה מכה את הלץ את הרשע, אז הפתי יערים - יחכים, יגיד מה זה לא כדאי להתעסק, מה יקבל מכות זה פה זה. 

מעתה מובן היטב מדוע נאמרה התשובה בלשון נסתר ולא בלשון נוכח, כי רוצים רק לרמוז

ש. כי הוא לא יקבל את זה

הרב: בדיוק, הוא לא יקבל אותה, אבל אנחנו שלפחות נדע מה מצבו. אין זו תשובה לבן הרשע אשר אליו כאמור לא מדברים כלל, אין זו אלא התייחסות שברמז אל הבן הרשע בתוך דברי התשובה הנאמרים באמת לבן שאינו יודע לשאול, לכן הם מוזכרים בלשון נסתר.

עכשיו יבואר רש"י הנפלא שבמילה אחת את כל ביאור הגר"א הוא הסביר, שהוא אמר, רמז תשובה לבן הרשע, לומר עשה ה' לי ולא לך, זה ברמז הוא אומר לו, כן, שזה עשה לי ולא לך, הוא שומע שהוא אומר לו, הרשע שומע שהוא אומר לבן, והוא מבין שהוא מתכוון לי ולא לו הכוונה לי ולא לך, שאילו היית שם לא היית כדאי להגאל, הוא מבין שהוא אומר, אילו היה שם, הוא מבין שזה אילו לא היית שם, הרשע קולט מה עושים על חשבונו שמה, אבל זה לא יעזור, הוא יישאר רשע. לכן לא מדברים איתו ולא נכנסים איתו לויכוחים.

אז ראינו את השינויים, איך מכירים רשעים כשהם מדברים אפילו, כשהם לא כוללים את עצמם בכלל והם אומרים את הדברים ולא שואלים ולא רוצים הבנות ולא מזכירים שם שמים וכו', אז לא עונים להם תשובה ישירה אלא נותנים דוגמא למי שצריך לשמוע ודרך אגב מעבירים את המסר בצורה מרומזת לכיוון השני. הבנתיוכם? ממש הרגשה של פסח.

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל....

הודעות ועדכונים

הרצאות קרובות

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578