טוען...

נהגי מוניות | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 31.12.2013, שעה: 08:14


"כה אמר ה', עד מתי מאנת ליהנות מפני, שלח עמי ויעבדוני" לפעמים עיקרים ויסודות גדולים נשכחים ונעלמים מאיתנו, יתכן שאדם יחיה חיים שלמים, יעבוד ויתייגע בהשגת רוחניות, מכל מקום כל עבודתו תהיה רק בפרטים, ועיקר העיקרים נשכח ממנו ואינו משים לב עליו, זה יסוד יציאת מצרים, יסוד יציאת מצרים זה שאנו עבדים לקב"ה, וכל מעשינו חייבים להיות בגדר עבדות, שכיון שהיינו עבדים לפרעה והוציאנו ה' מתחת עבדות פרעה, עלינו להיות תמורת זאת עבדים לה' יתברך. ומקרא מלא הוא, "בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה". והרמב"ן אומר, ואז יקבלו עבודת ה' ומצוותיו, וכן כשבא משה לפרעה תחילת הדיבור היתה - "שלח עמי ויעבדוני", אז עבדות תמורת עבדות, במקום להיות עבד לעבד - לפרעה, להיות עבד למלך - מלכו של עולם. אז זה העיקר והיסוד הגדול שנשכח מאיתנו, לכן אנשים אפילו שהם מתעלים ברוחניות ועושים מצוות, הם מתעסקים בפרטים, ז"א הם עושים את המצוות הפרטיות, מניחים תפילין, ציצית, מתפללים, שומרים שבת הכל, אבל תחת איזה מסגרת? תחת מסגרת שאתה בחור טוב, צדיק ורוצה לעשות דברים טובים והכל, או תחת המסגרת שאתה עבד לאלקים וחייב לעשות את כל הדברים, אתה לא עושה טובה, אתה לא קונה לך מעלה, אתה עבד שצריך לעשות את זה מכח עבדות, שיש מלך ויש עבד, ובעצם העבדות שלך אתה מורה שיש מלך מעליך. "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", כשרואים ששם ה' נקרא עליך, כשרואים שה' הוא עליך, לא רק בקופסא של התפילין, אלא כשרואים שהוא עליך בכל הווייתך, בכל יום, בכל דבר, זה אני לא יכול לעשות, ה' לא מתיר, זה אסור, זה זה, יש לי אדון, יש לי מלך, אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה. איך אנשים בתחנה, לא יכול לצאת עכשיו, מה זה בתחנה עכשיו זה התורה שלי, עכשיו אני צריך להיות, אז יש לך סדרן - המלך, ואתה העבד של הסדרן, ואם לא הוא יקנוס אותך, אה, סדרן בתחנת מוניות הוא יותר מהקב"ה? אצלו אתה יכול להיות עבד ואצלו לא? אצלו אתה צריך להתנצל למה איחרת, ואצל הקב"ה שאחרת לתפילה אתה לא מתנצל? מה זה? כי אין לאנשים בחינת עבדות, וכל מה שיצאנו ממצרים זה שה' הוציא אותנו מבית עבדים להיות לנו לאלקים. 
נקודה זו של העבדות נעלמה מאיתנו, ואף הירא ודואג, באמת בשביל תקנת נפשו, רוצה לצאת מפה בלי שום בעיה, מכל מקום מסתפק במעשים, אבל בנקודה העיקרית של עבדות לא נוגע בכלל ואינו מכיר אותה. יתכן שאדם יתייגע ויעשה פעולות במשך כל ימי חייו אבל פעולותיו אינם מכח עבדות, עבדות זה בחינה אחרת לגמרי, עבד פירושו אין לו רשות עצמית כלל, אין לו. לעשות רצונך חפצתי, לי אין רצון, מה שה' רוצה בכל זמן נתון אני עושה, כמו עבד שאין לו רשות עצמית, אומר למעביד שלו, למלך, לאדון, לא משנה מי, אומר לו שמע, אני לוקח יומיים חופש ואני הולך, אני אסע וקצת אתאוורר ואני אחזור, יש דבר כזה? עבד יכול להגיד אני הולך להתאוורר? מה זה להתאוורר? אין דבר כזה. כל מציאותו זה רק רצון הבעלים, ומבלעדי זאת אין לו מאומה, לכן יתכן שאדם יעשה מצוות אבל אין לזה שייכות לעבדות, כי מעשיו הם בגלל שרצונו לעשותם אבל לא מגדרי עבדות, עבדות הביאור הוא שהוא עושה מכח גזרה שמלכו גזר עליו לעשות, וזה מוכיח שיש מלכות בעולם, כי המלכות והעבדות תלויים אחד בחברו, שאין מלך ללא עבדים וכן העבדות מוכיחה על קיום המלוכה. כשמלך אומר משהו אתה לא יכול לעשות את זה חפיף, כי ברור לך מה המלך רוצה גם כשהוא אומר במילה קצרה, כשהוא אומר לצאת למלחמה הוא לא צריך לפרט שאתה גם חייב למסור את נפשך בשביל שהממלכה לא תיפול ביד האויבים, לא צריך להסביר את זה, אומר מילה, יוצאים למלחמה וכל ההבנות שיש בזה נמצאות. כשאדם עושה מצוה לפעמים הוא מקצר במצוה, למה הוא מקצר במצוה? אין לי כח, או מתרשל קצת, זה לא עבד, כי עבד מבין בדיוק שאם צריך לעשות מצוה צריך לעשות אותה עם כל סלסוליה ודקדוקיה, כי ככה רוצה מלכו של עולם, אז לכן בן אדם צריך לדעת, אם זה עבדות אז הוא צריך להיות עושה עם כל הצדדים, זה מורה שבאמת הוא עבד. אבל אם הוא מחפף פה ושם אז ודאי שהוא לא עבד וגם הוא מאמין שלא רואים אותו, וגם הוא לא יקבל על זה דין וחשבון במילים עדינות, כי לא עשית את המלאכה טוב, אומרים לך אתה צריך עכשיו לעשות זה ואתה מקצר תחנה אחת, אם תקצר תחנה יתלוננו בתחנה, עברה פה המונית לא עצרה, מה זה מונית שירות, מה זה עצמאית? אנחנו חיכינו, הוא ראה אותנו והמשיך, יש טענה לא עשית את השירות כמו שצריך. אם אתה מדלג משהו בתוך עבודת ה' תהיה טענה עליך בתחנה, כשתגיע לשם אז הסדרן יעניש אותך, אז ז"א אדם צריך לדעת, הוא צריך להיות מתוך עבדות. 
כל מציאותו של אדם צריכה להיות רק רצון הבעלים, ומבלעדי זאת אין לו מאומה, לכן יתכן שאדם יעשה מצוות אבל אין לזה שייכות לעבדות, כי מעשיו הם בגלל שרצונו לעשותם אבל לא מגדרי עבדות. עבדות הביאור שעושה מכח גזרה שמלכו גזר עליו לעשות, וזה מוכיח שיש מלכות בעולם, כי המלכות והעבדות תלויים אחד בחברו שאין מלך ללא עבדים, והעבדות מוכיחה על קיום המלוכה.
מעתה נמצא יסוד חדש ועמוק בהגדרת עבודת האדם, כל המצוות חייבים לנבוע מכח עבדות שמקיים מצות המלך, וכל התורה היא ציוויים וגזרות לקיים רצון המלך, והדברים מפורשים ברמב"ם, "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מבית עבדים" שהרי היו עומדים במצרים בבית עבדים שבויים לפרעה. ואמר להם שהם חייבים שיהיה ה' הגדול הנכבד והנורא הזה להם לאלהים, שיעבדוהו כי הוא פדה אותם מעבדות מצרים, כטעם שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים", אז לא יותר טוב, במקום לקבל נגיסות ומכות ויסורים ועינויים והשפלות ובזיונות ולחם צר ומים לחץ, ולהרחיק אותך מהאישה ומהילדים ולעשות בך מה שהם רוצים, עבודת פרך, לא יותר טוב לצאת משם ולהיות בני מלכים וללכת עם כתרה של התורה, וללכת עם תפילין, עם טלית, ולשבת בבית הכנסת להתפלל, זה נקרא עבדות, איזה כיף של עבדות, אם היתה עבדות כזאת היו צריכים כולם לקפוץ, נכון? אבל האגו המנופח של האדם הסרוח, מטר שבעים עפר בשר, שכל כמה רגעים הוא צריך לעשות גרפס ולהפיח, וכל כמה דקות יוצא לו ריחות מהנוחרי ומהאזניים ומכל מקום, וכל כולו זה רק רירים ואני לא יודע מה, הוא עומד ואומר לא בא לי, כן בא לי, לא עכשיו, אני עייף, אני זה.... אייי.

ש. לא שומעים

הרב: נכון, נכון,

ש. לא שומעים

 

הרב: נכון, ואנחנו מדברים על אלה שעובדים, לא על אלה שלא עובדים, ודאי, אלה שעובדים את ה' ועובדים אותו רק בפרטים אבל לא עובדים אותו בעבודה היסודית שזה עבדות, אלה שלא עובדים ועוד רחוקים וחושבים שהם עצמאיים, חכה, הסדרן יטפל בהם, אל תדאג, הם יגיעו לתחנה. 
ומעתה נמצא יסוד חדש ועמוק בהגדרת עבודת האדם, שכל המצוות חייבים לנבוע מכח עבדות שמקיים מצות המלך, וכל התורה היא ציוויים וגזרות לקיים רצון המלך, והדברים מפורשים בהרמב"ם, "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מבית עבדים" שהיו עובדים במצרים בבית עבדים שבויים לפרעה, ואמר להם שהם חייבים שיהיה ה' הגדול והנכבד והנורא הזה להם לאלהים שיעבדוהו כי הוא פדה אותם מעבדות מצרים כטעם שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים". 
ומביא הרמב"ם את דברי המכילתא, משל למלך שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו, גזור עלינו גזרות, אמר להם כשתקבלו מלכותי אגזור עליכם גזרות, שאם מלכותי אינכם מקבלים, גזרותי היאך אתם מקיימים? כך אמר המקום לישראל, אני הוא שקיבלתם מלכותי עליכם במצרים, אמרו לו הן, שקיבלתם מלכותי קבלו גזרותי. כלומר, אחר שאתם מקבלים עליכם ומודים שאני ה' אלהיכם, קבלו כל מצוותי. נמצא שכל קיום המצוות יתכנו רק לאחר שיקבלו את העבדות שהיא המלכות, וכל המצוות הם המשך לקבלת המלכות, אבל קודם כל צריך לקבל את מלכותו יתברך עלינו. 
מעתה, כל שאין לו קשר לעבדות ומלכות, הרי אינו בכלל מקיימי המצוות, כיון שאין זו המצוה הנדרשת מאיתנו, ואם כן נקודת העבודה חייבת להיות בעיקר הזה, ואילו אנו רחוקים מאד ואיננו מכירים כלל בזה, סימן ראשון בעבדות הוא מה שכתב המסילת ישרים, חייב אדם להרגיש עצמו עראי בעולם הזה, כי גרים אנחנו לפניך. ונתבונן במצבנו, שזה ממש ההיפך, שאדם מרגיש עצמו בעלים בעולם הזה, ורק מקיים מצוות כדי לזכות אף לעולם הבא, כל זה ראיה שאין לנו שייכות כלל לעבדות. הנה אתה אומר לאנשים שיש להם מחלה והם באים לבקש רחמים, אתה אומר להם קבלו עליכם מצות התשובה, שפירושו שאתה מתבטל לקב"ה ועושה את רצונו כמו שאנחנו מדברים, אז הם מבקשים תנאים כאלה, תנאים כאלה, תנאים כאלה, למשל ככה, לא זה, תן לי משהו אחר וכו' וכו', אתמול הייתי בהרצאה, בן אדם רוצה שיהיה לו ילדים, אמרתי לו אין בעיה, תגדל זקן, משא ומתן אם הוא יגדל זקן או לא יגדל, בסוף הוא הסכים, אבל הקב"ה אומר, "ולא תשחית פאת זקנך", מה הוא רוצה? רוצה שיהיה לך זקן. למה הוא עשה לך זיפים? בשביל להוריד אותם? שיהיה לך הדרת פנים זקן, אבל בן אדם לא רוצה להיות עבד, זה סימן היכר, זה סימן היכר, עבדקן קוראים לזה, עבדקן, כן כן, זה עבד עם זקן, כן כן כן, כן, אני עבד של הקב"ה, לא מתבייש, לא מתבייש, עבד של הקב"ה, בטח, זה הבריטי שמה עם הכובע האדום שהולך שמה ככה ועומד כמו פסל, הוא מתגאה שהוא בתפקיד שהוא משמש את המלכה כמו אהבל בחוץ ועומד ככה בשמש ובגשם בקור? אה, הוא מבסוט יעני, אפילו דגדג אותו זה לא עונה, ככה איך הוא שולט על עצמו, אתה מבין, שולט על עצמו, אתה מבין, כי הוא עבד של המלכה, וכולם באים לראות אותו, פששששששש פששששש נו, וזה עבד של מלכה בת מאה, עוד מעט היא לא תהיה, אז תהיה עבד של מי? להיות עבד של מלכו של עולם זה התואר הכי נכבד שיש, משה עבדי, אברהם עבדי, דוד עבדי, פשששששש מי זכו לתואר הזה, לא כל אחד זוכה, גם אם תרצה זה לא אומר שתזכה, התואר הזה זה התואר הכי נכבד שיש, הכי נכבד. 
יהושע בינון נקרא משרת משה, במילים שלנו זה כמו משרת, עבד, אם רוצים סתלבט זה עבד עבד עבד, אבל משרת משה, בנאמנות, עושה כל מה שהוא אומר הכל, ממתין לו לא מפספס רגע במחיצתו, הכל לומד ממנו הכל, מסדר ספסלים בשביל שהרב יבוא הכל יהיה מסודר, הכל מוכן וזה וזה וזה וזה, נו, אז מה, בטח הסתלבטו עליו, הא? הסתלבטו עליו, ראית מסדר ספסלים וזה וזה וזה, בסוף מי היה המנהיג אחרי משה רבינו? יהושע בינון. גדול שימושה מלימודה, משמש את התלמיד חכם, משמש בתורה ואת התורה, זה גדול מלימודה, שימוש זה ההלכה המעשית, שאדם מקיים את הדברים, לומד אותם בהווייתם בהתהוותם, אצל מי שראוי ללמוד.
ובכן, בזה יתבארו דברי חכמים ז"ל באופן עמוק יותר, ופה נלמד היכן נמצא ענין העבדות. הגמרא בחגיגה ט' אומרת, "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו", והגמרא מקשה, היינו צדיק, היינו עובד אלקים, צדיק ועובד אלקים זה היינו הך. רשע היינו אשר לא עבדו, רשע ולא עבדו זה אותו דבר, למה כתוב "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע ובין עובד אלקים לאשר לא עבדו", זה אותו דבר. מה, זה שני סוגים? זה סוג אחד. אומרת הגמרא לא, תרווייהו צדיקים, מדובר בצדיקים גמורים, עבדו ולא עבדו - מדובר בצדיקים גמורים, אלא אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד, שאם אחד למד נגיד את המשנה מאה פעמים וחברו למד אותה מאה ואחד פעמים, אז זה שלמד מאה ואחד זה נקרא עבדו - עובד ה', עבד ה' ועובד אותו, ומי שלמד מאה, רק מאה זה נקרא לא עבדו. מה זה? מאה פעמים, מה פעמים, זה למד רק אחד יותר אז זה כבר לא עבדו המאה? איך יכול להיות דבר כזה? איייי. הוא יכול להיות צדיק, שמעתם? הוא צדיק, שניהם צדיקים, צדיק אבל שנקרא לא עבדו, זה לא עבד, זה שעשה מאה ואחד זה עבד, זה עבדו, זה צדיק שנקרא עבדו וזה צדיק שנקרא לא עבדו, מה לא עבדו, מאה, לא עבדו, למה? 
שונה פרקו מאה פעמים זה דבר גדול מאד, הלואי עלינו, אבל כיון שהרגיל את עצמו בעבודה הזו אין הענין קשה עליו, הוא תמיד לומד מאה פעמים, ועוצר במאה. אנשים אוהבים מספר עגול, אבל להוסיף פעם אחת ולשנות את ההרגלים שלו, זה קשה לו, תעשה עוד אחד לכבוד ה' - לא יכול, מאה מספיק, לא יכול, לא יכול קשה. לכן, לכן יכונה בשם עבד רק מי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד, שהוא עושה פעולות שהן היפך הטבע וההרגל, הוא שובר עוד יותר, הגיע הזמן לישון והוא אומר אני אוסיף עוד בעבודת ה', אני לא עייף מספיק, אני עוד יותר יוסיף, עוד אני אוסיף, עוד אני אוסיף, עוד, עד שיבוא שר השינה ויקח אותי. עושה פעולות שהם היפך הטבע וההרגל זה עבד, ואפילו שלשנות את הפרק מאה פעמים גם זה צריך להגיע לעבדות, מכל מקום העבודה מסתיימת במאה פעמים, ולשנות מאה פעמים ואחד הוא לא מסוגל, לכן הוא לא נקרא עבד, עבד לא אומר לאדון לא מסוגל, אמרתי מספר פעמים, כשהגענו למחנה שומרון בטירונות היה שלט - אין גבול ליכולת. אז אם הצבא יכול להגיד אין גבול ליכולת, רק עם אלונקה אתה יוצא מפה וזה נקרא חייל, אז אצל הקב"ה על אחת כמה וכמה, הם יכולים להביא אותך למצב של אלונקה, ויכול להיות שלא תגיע אח"כ לבית חולים, כי הם קרעו אותך מעל ומעבר שאתה צריך אלונקה, ואתה לא יודע איך זה ייגמר. אבל אצל הקב"ה אם הוא אומר לך עוד עוד עוד זה על מנת שיאריכו ימיך וחייך ושנותיך, "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים", וכמה שתוסיף בעבודת ה' רק תוסיף עוד אריכות ימים. זה לא יעלה לך בחייך, בדיוק הפוך. אז מה החשש? אתה לא יכול? מה יקרה לך, תמות? לא תמות, אבל אתה מחליט עד כאן, זה אומר שאתה לא עבד, אתה מחליט. אם יאמר העבד לרבו, הכל אני עושה חוץ מדבר אחד, כבר פרק עול אדוניו מעליו, אם יש לך סטנד לומר משהו, אתה כבר מסוגל להגיד על זה לא, אתה כבר לא עבד, נגמר הסיפור. פרק עול אדוניו מעליו, פרק, אין דבר שאתה יכול להגיד לקב"ה לא, לא יכול, אם ה' ציוה אתה יכול. אין לא יכול. תעשה עד איפה שאתה יכול, ואם אתה באמת לא יכול - משמה ה' יעזור לך. ככה זה אצל הקב"ה תמיד, כנס לים, מה ים, אבל זה ים, איך אני אכנס? כנס, דבר אל בני ישראל וייסעו וכנס, עד שהגיעו מים עד נפש - אז הוא בקע להם את הים, תעשה עד איפה שאתה יכול, עד איפה אתה יכול - עד פה האף? עד פה הגעת? עכשיו אני אקח אותך. ככה זה כל החיים, אתה תעשה עד איפה שאתה יכול, משמה אני אוביל אותך, זה לא בעיה. אני אשא אתכם על כנפי נשרים, לא על מוניות, אל תדאג, אני יכול לקחת אותך לאן שאתה רוצה בלי סדרנים, מסדר לך את הכל, הסדרן יבוא לעבוד אצלך אח"כ כשיפטרו אותו, יגיד לך מה מצאת שהצלחת לעלות לתחנה? איייי. 
מעתה כל אשר כפוף להרגליו וטבעיו ואינו יכול לכוף אותם, כאילו כפוף לרשות אחרת ואינו בכלל עבדות. הקב"ה אמר למשה רבינו "של נעליך מעל רגליך", אז מסבירים, של נעליך זה כמו לשון מנעולים, רגליך - לשון הרגלים, אדם שיש לו הרגלים הוא כאילו נעול עליהם, לא יכול, אני לא יכול, אני לא רגיל, לא רגיל, לא רגיל, לא רגיל, יש לו מילה - לא רגיל, נעול. כשאתה נמצא במקום קדוש - של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, כשעומדים לפני הקב"ה זה אדמת קודש, אז לכן של נעליך מעל רגליך, אל תבוא לי עם הרגלים, אני רגיל, ככה הרגילו אותי, ככה אבא שלי, ככה סבתא שלי, ככה כולם, שכח מזה, עבדות, עבדות, מקבלים עול מלכותו יתברך. 
אז מי שכפוף להרגלים ולטבעים ואינו יכול לכוף אותם, אז הוא כאילו כפוף לרשות אחרת, ואינו בכלל עבדות, לכן חייבים לשבור את הטבע ואת ההרגלים, ומי ששובר את ההרגלים אפילו במעט - הוא כבר נכנס בכלל עבדי ה' יתברך, וכל שאינו עומד בכך אפילו שהוא צדיק גמור, מכל מקום אינו בכלל עבדי ה' יתברך ונמנה במדרגת פורק עול. הנה לדוגמא, שמעתי אחד אומר לא מזמן, כבוד הרב, אני יודע שאתה אומר שאסור לעשן סיגריות, ונשמרתם מאד לנפשותיכם והכל, אבל אני לא יכול, אני נהנה מזה, אני לא יכול. זה מורד. זה פורק עול. מה זה שונה מלצום ביום כיפור, מלצום מסיגריה, זה נקרא "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", וההוא "תענו את נפשותיכם", שמה זה עינוי לשם עינוי, מטרת התשובה וכו', פה דואגים לך "ונשמרתם", הקב"ה רוצה לשמור עליך בריא, הוא רוצה שתאריך ימים, ואתה אומר לו אבל אני נהנה למות, אני נהנה, איך אני יכול, אני נהנה, אתה יודע, והוא אומר את זה עוד בחביבות ככה, הוא לא אומר את זה בהתרסה, מה אני יעשה כבוד הרב, אבל אני נהנה, אשאדה, מה זה? מה אתה פורק עול? ה' אומר לך אני לא רוצה, יאבני אני רוצה שתחיה, אני לא רוצה את המחלות שיוצאות מזה, אני לא רוצה גם שתעיף על אנשים בפרצוף, אני לא רוצה שתעכיר את האוירה, אני לא רוצה שתבזבז את הכסף, תזרוק אותו, נתתי לך מתנה, אתה זורק אותו, שורף אותו בעשן, מה זה? בל תשחית. אני נהנה. 
כאשר נתבונן בזה נראה שהדברים חמורים יותר, לא יהיה בך אל זר, אל זר שבקרבך, בקרבו של האדם נמצאת עבודה זרה, כל עבודה שאינה מיוחדת לה' יתברך היא עבודה זרה, והעובד את רצונותיו ותאוותיו הוא מכלל העובדים עבודה זרה. תשמעו דבר קשה, וכן העובד למשפחתו מכלל זה, שמעתם? אחד אומר שמע, מה אתה רוצה, יש לי חיי משפחה, ואשתי והילדים וזה, אם זה בא על חשבון עבודת ה' שאתה מיקל בעבודת ה' כי אתה אומר שאת הצריך לשרת את המשפחה ולדאוג למשפחה, אתה עובד עבודה זרה. ה' לקח בחשבון את כל עבודתו, ואת החיובים שיש לך כלפי המשפחה, וזה לא צריך בכלל להתנגש, והוא נתן לך ילדים לא בשביל שתשתמש בהם כתואנה אני לא יכול להתפלל כי ככה, אני לא יכול ללכת לשיעור כי אני צריך לחתל אותם, אני לא יכול ככה כי הכל, לא, לא עשיתי את זה ככה, לא לא לא לא לא, לא נתתי אשה לאדם הראשון בשביל שישתמש איתה תואנה לחטא, "האשה אשר נתת עמדי היא פיתתני ואוכל", אני נתתי לך אותה עזר, אתה משתמש בה כטענה נגדי? אני נתתי לך משפחה בשביל מה, בשביל שתעזוב אותי ותשתמש בזה תירוץ בשביל לא לעבוד אותי? אני לא רוצה להגיד מה האפשרויות שהקב"ה יסובב בשביל שבאמת אתה תבין את זה, אבל הקב"ה אומר זה לא יכול לסתור זה את זה, ואל תבוא לי כל פעם עם הטענה של שלום בית, צריך לעשות שלום גם איתי. 
העבדות פירושה עבודה רק לה' יתברך, וללא עבודה ויגיעה פועל למען טבעו ותאוותיו והוא עובד עבודה זרה, רק לאחר יגיעה יזכה להיות עבד משכיל בכל מלאכת ה' אדוניו. אז צריך עבודה ויגיעה בשביל להגיע להכרה של מה שדיברנו עכשיו צריך לשנן את זה טוב טוב ולהבין את זה ולהתחיל לעבוד על זה, לבטל את הרצונות שלך ולעשות מה ה' רוצה ממך, מה ה' רוצה ממני עכשיו? מה הוא רוצה ממני? אם הייתי שואל אותו מה היום אני יעשה? ועושה מה שהוא אמר, מה שהוא חושב שהוא אמר, מה שברור שהוא אמר, מה שידוע שהוא אמר, מה שברור שהוא לא יאמר - לא עושים. וככה אתה נכנס תחת עול העבדות ואז ממילא הקב"ה נותן לך כל מה שיש לו, כי עבד של מלך הוא נמצא כן, בביתו של המלך, וכל מה שיש למלך יש לו, אותו ארמון, אותם חדרים, אותם מזדרונות, אותו אוכל, אותו הכל, לא כדאי? במקום להיות נהג מונית. 
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה...