טוען...

כוחו של פרסום חיובי ושלילי

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 19.01.2015, שעה: 09:00


http://live.shofar-tv.com/videos/4621

19-1-15

"כי אני הכבדתי את ליבו", "אדם ביקר בל יבין נמשל כבהמות נדמו".

המשגיח היה אומר, יתכן להיות אצל האדם הון רב ואינו יודע מזה, ואינו שומר עצמו מלאבדו, אדם ביקר ולא יבין, אז הפשט זה שיש לאדם נשמה יקרה מאד והוא לא מבין את ערכה של הנשמה, ואת ערך החיים, ואם הוא לא מבין נמשל כבהמות נדמו, מה הוא שונה מבהמה? ועל זה אומר המשגיח, דיתכן להיות אצל האדם הון רב, אדם ביקר, יש לו הון רב, ואינו יודע מזה ואינו שומר עצמו מלאבדו.

הנה חכמים ז"ל אמרו, לעולם יקדים אדם שלום לחברו ואפילו לגוי, ברכות י"ז. לעולם יקדים ואפילו לגוי, וזו מידת דרך ארץ וזוכה הרבה עולם הבא על ידי זה, רק משלום אפשר לקנות עולם הבא גדול מאד, רבי יוחנן היה מקדים שלום לכל אדם, ואפילו לגוי בשוק. אם אדם לא עונה שלום למי שרגיל ליתן לו שלום הוא גזלן, גזילת העני בבתיכם נאמר על אדם שאינו עונה שלום למי שרגיל ליתן לו. וטמון בקדימת שלום אוצרות מלאים טוב, ויתכן שאדם לא יקדים שלום לחברו בשוק, ואפילו ליהודי, נמצא דמאבד הזדמנות קלה לקנות עולם הבא. וזה הביאור אדם ביקר, יש אצלו יקר, דבר כל כך זמין כל כך קל ללא הוצאה ללא טרחה, זה דבר יקר מאד, והוא לא מבין אז כבהמות הוא נדמה. בקושי התירו שאלת שלום בשבת, אבל כשאדם אומר שבת שלום לחברו הוא מקיים מצות עשה זכור את יום השבת לקדשו.

כתב הרמב"ן בסוף פרשת בוא וזה לשונו: מאת היות עבודה זרה בעולם החלו הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר, מכחישים את האלקים, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית, יש אלקים, אבל הוא לא יודע מה מתרחש בכל מקום. וכאשר ירצה האלהים בעדה או ביחיד, ויעשה עמהם מופת בשינוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל ביטול הדעות האלה, איך הקב"ה מבטל את הדעות של הכופרים, בין הכופרים במציאותו ובין הכופרים בידיעתו והשגחתו, על ידי שהוא עושה מופת חוץ לטבע לעדה או ליחיד ובזה מתבררת אמונתו. וכך מתבטלות הדעות השקריות הללו, ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, יצווה אותנו שנעשה תמיד זכרון לאשר ראו עינינו, ונעתיק הדבר לבנינו ובניהם לבניהם. לכן יש את המועדים, זכר ליציאת מצרים, זכר למתן תורה, זכר לחנייתם בסוכות, זכרון. לא חוזרים כל פעם על מעמד הר סיני פעמיים בשבוע לקבוצת מרץ כי הם לא יודעים ולא קראו ולא למדו ולא הבינו ולא השכילו כי הם כבהמות נדמו, הקב"ה לא עושה ניסים בהזמנה לכל טיפש, אז לכן יצווה אותנו שנעשה תמיד זכרון לאשר ראו עינינו. כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה שהקב"ה משגיח על עם ישראל, ושהוא פסח על בתי העברים והוציא אותם מארץ מצרים, ושהוא משגיח על בניו בכל מקום, ושהוא שומר דלתות ישראל, כבר הודה בחידוש העולם, והודה בידיעת הבורא מהשגחתו, והודה גם בנבואה על ידי מצוה אחת של מזוזה שהוא שם בפתחו. והאמין בכל פינות התורה. לפיכך אמרו חז"ל, הוה זהיר במצוה קלה כבחמורה, שכולן חמודות וחביבות מאד, וכוונת בתי כנסיות מה שאנחנו יושבים כאן, וזכות תפילת הרבים ולא להתפלל ביחיד, זהו שיהיה לבני אדם מקום שיתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם, ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו. עצם ההתכנסות בבית הכנסת בתפילת רבים, מודים לאל שבראנו לכבודו והבדילו מן הטועים ושהמציא אותנו, ומפרסמים את זה ברבים, כולם אומרים אותו דבר, ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו זאת כוונת בתי כנסיות והזכות של תפילת הרבים, שמפרסמים אמונתו של הקב"ה ומודים ומודיעים, אנו בריותיך.

מבואר מדבריו הקדושים של הרמב"ם מה שהמשגיח אמר, דהקונה מזוזה אחת וקבע בכוונה נכונה, הרי הוא מודה בחידוש העולם, שהעולם מחודש, שהקב"ה בראו מן העין, יש מאין, בזה הוא כבר מודה בחידוש העולם ובהשגחה ובכל התורה כולה. ואם אינו מנצל הזדמנות זו, כמו שיש קיבוצניקים כאלה, הרי איבד הזדמנות לזכות להיות מודה לאמונה ולכל התורה.

עוד יש חידוש בדברי הרמב"ם, שהוא מקיף את כל הבריאה כולה, מה שכתב בכוונת בתי כנסיות שיהיה מקום שיתקבצו רבים ויפרסמו דבריותיך אנחנו. היסוד בזה הוא דבלי פרסום אין ערך הראוי לשום דבר, אם אין פרסום אין ערך לשום דבר, רק על ידי פרסו אפשר להעריך, ואפילו מה שאדם יודע אינו ידיעה גמורה עד שיהיה בפרסום. אז פרסום אפשר לקחת אותו חיובי כמה שהכוונה פה, ואפשר לקחת אותו שלילי כמו שבונים למפלגות פרסום שהפרסום לא אומר את האמת. הוא צובע בצבעים שמתקבלים בעין הצופה כדי להכשיר את האנשים או את המפלגה ולצבוע אותה בצבעים שיעברו. אבל בלי הפרסום האינטנסיבי אין השפעה, לכן כל קמפיין שמשקיעים בו עשרות מיליונים סיכוייו גדולים, כי השטיפת מח מהפרסום היא היא שמכריעה את הבן אדם. אתם זוכרים, אתם עוד צעירים אבל יש כאלה אולי זוכרים, 'תנו לגבר גולדסטאר', פעם היתה בירה, חברת גולדסטאר, והם היו מפרסמים, ואדם לא יכול לעמוד בפני בירה גולדסטאר כי הוא לא גבר אם הוא לא חק. קוקה קולה טעם החיים, פירושו בלי קוקה קולה אין טעם לחיים, אתה יכול להתאבד, אז זה מסר, מסר שמוחבא, והוא פועל לך בשביל להיות גבר צריך גולדסטאר, אם רוצים חיים טובים תביא קוקה קולה. ז"א הפרסום מייצר אצלך מודעות, והוא פועל עליך, כמה שחוזרים על דבר יותר פעמים ככה זה נקלט. מה יותר טוב מהפלשתינים, שהם חוזרים זה שהכל שלהם שלהם שלהם והנה הם כבר עומדים לקבל חצי, בלי שהיה להם כלום, אבל מכח זה שהם חוזרים כל הזמן זה שלנו שלנו שלנו, זה עובד.

יוצא שהפרסום יש לו ערך גדול, לכן אנחנו מתפללים בבתי כנסיות ובתפילת רבים, כי בלי פרסום אין ערך הראוי לשום דבר, ואפילו מה שאדם אינו יודע אינו ידיעה גמורה עד שיהיה בפרסום. נגיד, יש אנשים שהאמינו למה שאני אמרתי, אבל אני אמרתי, זה לא מספיק, אבל אם הם שמעו הקלטה שמאששת את מה שאמרתי, אז כולם עושים וואו וואו וואו זה מה אני אגיד לך, רגע אבל ידעתם גם קודם, זה לא דומה, עכשיו שמעתי ממש את הפרסום, שמעתי את הדברים כהווייתם מוקלטים מונצחים, אי אפשר למחוק את זה, זה נגמר, זה הפרסום. וגם זה עדיין לא פרסום. יש שיבוא ויכחיש, עזוב, זה לא זה ככה וככה, אבל אם יבואו כמה ויגידו, שמעת? בטח שמעתי, שמעת? בטח שמעתי, מתחזק אצלו עוד יותר אפילו מה שהוא שמע וברור לו שהוא שמע.

אתם רוצים לראות איך עושים שלילת פרסום? הרב עובדיה יוסף הקולט שהוא אומר שדורעי גנב ורשע ומקבל שוחד והכל, ומה הוא עשה, הצליח בפרסום הפוך, אני מתפטר, אני כבר לא יכול, די, הרדיפה הזאת, גמרנו ואני לא חוזר, לא לא לא לא, לא לא לא, שכחו מהתוכן ועכשיו התאספו איתו בתוך כמה שעות הצליח לבלבל את כולם וחזר אריה אריה, כאילו יצא מהכלוב. ז"א פרסום, מי שיודע להשתמש בפרסום הוא מנצח.

עכשיו תשמעו איך זה עובד, לוקחים את זה לכיוונים לא טובים, אבל מי שלוקח את זה לכיוונים הטובים זה הרצון האלקי, תשמעו עד איפה זה.

כתוב בפרשה, "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'", אתם יודעים למה אני נותן להם מכות? אתם יודעים למה עשר מכות בפרסום כזה גדול? בשביל שאתם תדעו שאני ה', אפילו שכתוב ויאמן העם והעם מאמין והכל טוב, מאמינים בני מאמינים וכעס הקב"ה על משה רבינו שחשד שלא יאמינו, "והן לא יאמינו לי", כן האמינו, ועם כל זה היה צריך פרסום של עשרת המכות, וכל זה "וידעתם כי אני ה'.

מוכח  מכאן שהרמב"ן בדבריו מלמדנו, דיסוד קנין אמונה הוא רק על ידי פרסום, וכל שיש פרסום יותר גדול אפשר לקנות אמונה בקנין גמור שלא תהיה ידיעה שטחית ומושכל ראשון. רק ידיעה המגיעה עד הלב. מתי הידיעה מגיעה עד הלב? מתי שזה חוזר וחוזר וחוזר אז זה נכנס ללב, אבל אם זה ידיעה ראשונית במושכל ראשון, זה עדיין לא התיישב על ליבו, עוד אפשר לדחות את זה, כמו שיש מי שאומר, מאריך רגליים, מותח שיניים, מחיה מתים, עושה ככה עושה ככה עושה ככה, אפשר להכחיש עם תנועות אפילו, דברים מוכחים. ואחרי זה אומר מכשפים גם, כבר יודע שזה מכשפים, ואומר גם שאי אפשר לדעת ואי אפשר לברר ושולח שניים להעיד ואמרו שזה שקר, ואח"כ אומר אני חס ושלום, אני חס ושלום, אני אמרתי כישוף מה פתאום כישוף, בקיצור, ולמרות זה ממנים אותו למועצת גדולי התורה. לא יאומן כי יסופר. יש אחד מוכר ספרים, הוא מינה אותו, מינה אותו להיות שמה.

מכל מקום, אז רואים שיש ענין של פרסום והפרסום הוא גדול מאד, וכל שיש פרסום יותר גדול אפשר לקנות אמונה בקנין גמור שלא תהיה אמונה שטחית ומושכל ראשון, רק ידיעה המגיעה עד הלב, כמה? כמה שיש פרסום יותר גדול. ולכן הוצרכו הרבה מופתים, הרבה מופתים, שעם כל אות ומופת נתוסף פרסום יותר, יש אדם מתפעל מדם, יש אחד מתפעל מצפרדעים, יש אחד מכינים, הקב"ה עשה עשר מכות שלא יהיה אדם אחד שיוכל להגיד שהוא לא שוכנע. ולא רק זה, כל אחד מעשר המכות מראה את שליטתו המוחלטת של הקב"ה על הבריאה, וזה מתחיל מלמטה למעלה. דם - להראות שהוא שולט בימים באגמים ובנהרות, ובתהומות, זהו, למטה למטה, צפרדע שהוא שולט בכל בעלי החיים שבמים. כינים - ששולט בכל הרומס על פני האדמה. ערוב - ששולט בכל הבהמות והחיות על פני תבל. דבר שהוא שולט בחידקים בכל המזיקים שנמצאים באויר ובאדם, שחין - שהוא שולט באויר. ברד - שולט באש ובמים. ברד עם אש מתלקחת בתוך הברד, שני אויבים שלא יכולים לדור במחיצה אחת אש ומים, באים יחדיו להראות שליטתו על כל הכוחות בטבע. ארבה - שהוא שולח בכל המעופפים והעופות באויר. חושך שהוא שולט במאורות כולם. אם ככה ראינו שהוא שולט מתחתית התהום עד שמי השמים, במכת בכורות להראות שהוא משגיח על כל ברוא וברוא בחדרי חדרים מאיזה טיפה הוא נוצר, מי הוא בכור ומי אינו בכור, לא לפי תעודת זהות אלא לפי המציאות, כי היה אבא אחד שהיה לו כמה בכורות, אז ז"א, רואים מפה שהקב"ה עשה פרסום גדול מאד בשביל "וידעתם כי אני ה'". לכן הוצרכו הרבה מופתים, שעם כל אות ומופת נתוסף פרסום יותר, וזה שנאמר על הים "ויאמינו בה'", לכאורה הלא כבר האמינו במצרים, וכתוב ויאמן העם, מה נתוסף על הים? אלא שעל הים היו מכות הרבה יותר ממה שהיו במצרים, ואם כן הפרסום יותר, וממילא נתוסף להם באמונתם יותר, וזהו שכתוב "ויאמינו בה'" שקנו מדרגות חדשות באמונה.

מצות נר חנוכה להדליק על פתח הבית בחוץ, כי נר חנוכה ולזכר הניסים שעשה לנו הקב"ה, ולקבוע בליבנו שהוא מנהיג עולמו ועושה כרצונו יתברך. בשעה שאתה מדליק את הנר זה לא רק זכר למה שהיה, זה מקבע את האמונה שבך שאפילו אם תבוא מעצמה כמו  יוון ששלטה בכיפת העולם, יכולה לצאת כנגדם משפחה אחת במסירות נפש ולהכניע אותה ברצות ה'. ה' רוצה שרק נעשה את ההתחלה, שרק נמסור את הנפש, ואחרי זה "רבת את ריבם, דנת את דינם", אתה עשית את הכל, אתה מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, אתה עשית הכל, רק אתה. אבל אנחנו צריכים לזכור כשמדליקים את הנר חנוכה, שיכלתו וכוחותיו של הקב"ה בלתי מוגבלים נגד אפס סיכויים טבעיים אנחנו יכולים לנצח בקלי קלות שה' איתנו. אבל בשביל שהוא יהיה איתנו אנחנו צריכים להיות איתו, ונתן הקב"ה מעטים וגיבורים ביד חלשים וקבעו שמונת ימי חנוכה להודות ולהלל, בימים אלה בהם קולטים וקונים אמונה, ולכן תיקנו להדליק על פתח הבית בפומבי כדי שיהיה בפרסום, ככל שיהיה בפרסום נקנית האמונה יותר.

וכן מצינו במסכת מגילה ג', דמבטלים תלמוד תורה לקרוא את המגילה, ומבואר בפוסקים דאפילו חבורה הלומדים ביחד, מבטלים לימודם לילך לבית הכנסת לשמוע מגילה, תלמוד תורה זה דאוריתא ומצוה זו מדבריהם, ומבטלים אפילו תלמוד תורה דרבים והולכים לשמוע קריאת המגילה בבית הכנסת, למה? כי בבית הכנסת יש רוב עם, וממילא זה פרסום יותר. דמקרא מגילה הוא משום פרסומי ניסא, לזכור הניסים שנעשו בימי מרדכי ואסתר. ולכן כל שיש פרסום יותר הרי זה מצוה מן המובחר, ומבטלים תלמוד תורה בשבילם כי היסוד הוא שאמונה נקנית על ידי פרסום. אותה חבורה שלומדת בבית המדרש, יכולה להפסיק רגע מהלימוד ולקראות במנין את המגילה. לא. תפסיקו ותלכו כולם לבית הכנסת, למה? אמונה נקנית על ידי פרסום ברוב עם.

כל שומר תורה ומצוות יודע שיש בורא עולם והוא יתברך מנהיג את עולמו, ושום דבר לא נעשה בלא ציוויו ורצונו, וידוע שהצדיקים פועלים הרבה ענינים למעלה מדרך הטבע, כמו הגאון מוילנא וכמו החפץ חיים זצ"ל, ואם כן נשאלת השאלה, אם ראו כל כך הרבה מופתים שנעשו על ידם, מדוע האמונה רפויה בידינו, אלא הביאור הוא משום ששורה רוח כפירה בעולם, אז הפרסום של הכפירה היותר גדול הוא יותר מהפרסום של האמונה, וממילא חסר לנו הפרסום, ובלי פרסום אין האמונה נקבעת בעומק הלב, ומזה צומח הרפיון באמונה.

היוצא לרחובה של עיר, מה הוא רואה? הוא רואה כוחי ועוצם ידי בגדול, אדם שמסתובב בניו יורק ומרים את הראש ורואה גורדי שחקים למעלה, הוא רואה כוחי ועוצם ידי, הוא מתגמד בעיני עצמו, כי אין לו מספיק אמונה, הראיה שהוא מה זה מתפעל, מה זה הוא מתפעל? אם הוא יראה עכשיו אברך יוצא מאחד הבנינים, אז מקסימום יגידו שלום עליכם שלום עליכם, אבל הוא לא יעמוד ויעשה יו, יו, כאילו ראה גורד שחקים, מה הוא ראה? מטר שבעים. הבן אדם הזה מחזיק את העולם, לא את הגורד שחקים הזה שהוא יצא ממנו, לא את הרחוב הזה, לא את המדינה הזאת, לא את היבשת, את העולם הוא יחזיק, אם הוא ילמד יחידי באותה שעה הוא מחזיק את העולם כולו. אנחנו מתפעלים מאברך? מה פתאום, אנחנו מתפעלים אפילו מנהג מונית, יש לו מרצדס, לאברך אין מרצדס, הוא לוקח מונית, יש לו מספר גם, יש לו מספר, נהג מונית עם קסקט או עם קרחת, מעריכים אותו הרבה מאד, ואם זה אחד שהוא עו"ד ווי ווי וו, ואם זה אחד שהוא, טוב לא נגיד, אבל מכל מקום, הנקודה היא רבותי, שאנחנו מושפעים מפרסום, אם היה פרסום גדול לתורה, אז אנשים היו רודפים אחרי התורה, אבל יש היום פרסום למכללות, לעזוב את התורה וללכת למכללות, זהו, עכשיו קמה מפלגת נשים, יבבי, חרדיות, אז עכשיו יהיה פרסום של נשים, וככה זה הולך ומתדרדר, במקום שיפרסמו את התורה מפרסמים נגד התורה, ופהרסום נגד התורה יש לו כוחות גדולים ויש לו כספים אדירים, ולכן האמונה רפויה אפילו שבדור הזה זכינו לאותות ומופתים, כי אחרי השואה הנוראה חשבו שגדעו את כרם ישראל, וישתבח הבורא ויתעלה שמו בכל העולם כולו שוקדים על התורה ולומדים, לא באיכות הנדרשת, אבל יש כאלה שכן ברוך ה', אבל בסך הכללי הרי זה פלא פלאות, זה היפך הטבע, מזה לא מתפעלים, ממה הם מתפעלים? הפוך, מרוח הכפירה שברחובות, ונדבקים יותר לאלה שרחוקים.

זה מה שכתוב באחרית הימים, "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים, וידעו כי אני ה'", אתם שומעים מה הסיום, מה הפינלה צריך להיות, ועל זה אנחנו אומרים כל הזמן, תראו כמה קדישים אנחנו אומרים ביום, וכל הזמן  מחכים שהפסוק הזה יתקיים, "יתגדל ויתקדש שמיה רבה", יתגדל ויתקדש שמיה רבה, אז אנחנו רוצים שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה, מה כתוב פה, "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני ה'", זה יהיה באחרית הימים, ועל זה אנחנו כל הזמן מייחלים "יתגדל ויתקדש" שיגיע הזמן שזה נראה בעינינו.

ונשאלת השאלה, לכאורה מאי נפקא מינא אם יאמינו הגויים בקב"ה או לא? מה כתוב "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני בני ישראל? לא כתוב, "לעיני גויים רבים", מה אכפת לקב"ה אם ידעו הגויים או לא ידעו? הלא העיקר שאצל ישראל יתגדל ויתקדש שמו יתברך, אלא שבלי פרסום אין האמונה קנויה בלב קנין גמור, ולכן בעינן שיתגדל ויתקדש שמו לעיני כל הגויים, ולא יישאר מקום פנוי בכל העולם, שלא יקרא בשם ה', ואז גם אצלנו האמונה חזקה וקנויה בליבנו, אנחנו מושפעים, אם אומות העולם הם מאמינים והם זוכים להכיר בגדלות ה' יתברך, זה משפיע גם עלינו. בלי זה אנחנו עדיין חסרים.

ואני אומר לכם שאומות העולם גנבו לנו את ההצגה, כמו שאומרים. תראו מה הם אומרים, כל טיל אלה ווקבר, כל יריה אלה ווקבר, כל שחיטה אלה ווקבר, כל מקום הם מפרסמים את שמו של ה' יתברך בהיפך ממה שכוונתו, אבל הם אומרים שיש אלקים. והם אומרים שזה מה שרוצה מהם האל, לעשות את מה שהם עושים, אבל הם באים בשם ה', הם לא באים בשם צה"ל ולא בשם המדינה הציונית ולא בשם שום דבר, הם באים רק בשם ה'. ועושים פשע ורשע אבל בשם ה'.

אנחנו היינו צריכים לעשות פרסום לקב"ה, "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", אבל אנחנו לא עושים, כל אחד מצטנף לו בארבע אמות שלו ודואג רק לעצמו.

המשגיח היה אומר שבתפילות ימים נוראים, אנחנו מבקשים "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלהי ישראל" לא של האסלאם לא נצרות ולא אף אחד, "ה' אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה", אז אנחנו מבקשים שלא יהיה פעול אחד, ולא יהיה יצור אחד, ולא יהיה אחד שיש נשמה בקרבו שלא יכיר שיש רק אלהים אחד - אלהי ישראל, על פי תורת ישראל, שלא יהיה כזה, ומאי נפקא מינא? מאי נפקא מינא אם יש גוי אחד באיי הים שלא יאמר ה' אלהי ישראל מלך, מה יש?

ואמר המשגיח דאם יש אחד שאינו מכיר בקב"ה, יחסר לנו בהכרתנו, כי האמונה תלויה בפרסום. אתם שומעים? מתוך חבורה של מאמינים, אם יעמוד אחד ורק יגיד דופי או משהו, יחליש את כל המאמינים האלה אם הם לא מאמינים בהכרה פנימית חושית, הוא יחליש אותם, ליצנות אחת דוחה אלף ת וכחות, מה זה אלף תוכחות?

מה זה תוכחת? מה זה הוכחה? יש ויכוח בין שניים, זה אומר בכה וזה אומר בכה, אז כל אחד מביא הוכחה, הוכחה לדבריו, ונהיה ויכוח להוכיח על פי הוכחות. תוכחת זה להוכיח לשני שהוא שוגה או טועה או מזיד בהלכה, זה תוכחת. ליצנות אחת דוחה אלף תוכחות, ז"א אם יבוא בן אדם ויוכיח לנו שזה ספר, הוכחה בלתי ניתנת לערעור, בא שני,  מוסיף ראיה והוכחה שזה ספר, אבל מכיוון אחר לגמרי, לא אותה הוכחה של זה, נוספת, בא שלישי באו אלף והביאו הוכחות, אפשר להרהר על זה? אי אפשר, אבל יבוא ליצן אחד ויבזה את כל מה שהם אמרו, ביזוי ככה בצחוק, בדיחה או איזה גיחוך או איזה השמעת קול, ודוחה אלף תוכחות. אתם שומעים? מה זה כח של ליצנות.

לכן נכונו לליצים שפטים, עם ליצנים אי אפשר להתווכח רק מגיע להם מכות. כי אי אפשר שאדם ליצן יהיה לו יראת שמים, ליצנות זה כמו שמן משוח על מגן שאם יורים בו  חץ הוא מחליק, אדם באים לדבר איתו ברצינות והוא מתלוצץ, אז זה מחליק, זה לא נתפס בו, אז מה העצה היחידה שנשארת לקב"ה? נכונו לליצים שפטים. אז הליצן הזה אחרי שצחק, נגיד אם הוא יעלה במדרגות ואיתגרדע כמו שקוראים לזה ויפול וישבור את העצמות, רק אז הוא יהיה רציני. רק אם יקבל מכות. על זה נאמר "אם לליצים הוא יליץ". פרעה הי הליצן, קיבל תוכחת, מכה ועוד מכה, תוכחות קיבל מאת ה', ובכל אופן הוא התלוצץ, הוא כל פעם אמר לא, לא מכיר את האלקים הזה, לא שמעתי, לא כתוב אצלי בספרים, בדקתי ולא מופיע, ובליצנות הזאת ה' מתלוצץ עליו והתעלל בו ונתן את אותותיו בו בשביל שאנחנו נלמד, כמו שכתוב לץ תכה ופתי יערים, איך מפקחים את הפתי? על ידי שמראים לו שהלץ מוכה.

הנה מבואר מדברי הרמב"ן, שבתי כנסיות ומקום קיבוץ רבים, שיאמרו ויפרסמו בריותיך אנחנו, ולפי מה שנתבאר שעיקר קנין האמונה הוא על ידי פרסום, יוצא לנו מזה גודל החיוב להיות נזהר להתפלל בציבור, מלבד עצם חיוב תפילה בציבור שמבואר בש"ס ובפוסקים, יש בזה עוד ענין נפלא, זוהי הדרך לקנות אמונה שתהיה קבוע בליבנו, והמתפלל יחידי או חוץ לבית מהדרש, מלבד שאיבד תפילה בציבור איבד הזדמנות קלה לקנות אמונה, וצריכים להזהר שלא נהיה בכלל אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו.

לכן אנחנו אומרים אמת ויציב בבוקר ואמת ואמונה בערב, למה כי אמונה תמיד מתוספת, אין מצב שאדם אומר אני מאמין וזה סטטוס קבוע ונגמר, זהו, אני מאמין, לא, זה לא ככה. יש לך עוד מקום להתפעלות ועוד התפעלות ועוד אמונה ועוד אמונה ועוד אמונה בלי גבולות בכלל, בלי גבולות בכלל. ז"א לעולם אדם צריך להיות במקומות שרוכשים שם אמונה.

זה מה שמלמד אותנו הרמב"ם, ואומר את היסוד הנפלא הזה, ולכן אם הקב"ה עשה שינוי בטבע לעדה או ליחיד, זה כדי לבטל את הדעות הכוזבות וזה די ומספיק לאדם המשכיל והרציני, אבל אויל וכסיל לא יקבל תוכחת, כי הוא לא רוצה להשתנות, לץ יהיר, לץ זד יהיר, לכן צריך לדעת שהקב"ה רוצה מאיתנו שנתכנס בבתי כנסיות ברבים ובמקום שיש יותר רבים יש יותר אמונה, יש רווח עצום וגדול ואחד גורם לאמונת השני יותר ויותר, שנמצאים בשבת בבית מלון ויש הרבה נרות שמדליקים יחדיו, אמנם אחת מברכת לכולם, אבל כשרואים את זה אה, כמה זה נותן חוזק. שנכנסים לבית כנסת ועומדים מאות בתפילה, כמה זה נותן חוזק, כשבאים לשיעור ורואים שיש הרבה אנשים כמה זה נותן אמונה וחוזק, זה מה שכוונת בתי כנסיות אומר הרמב"ן, ואת זה  צריך  לאמץ, כי אפשר בקלות בקלות לקנות כל כך הרבה זכויות, אמונה זו המצוה הראשונה שאומר הרמב"ם מאנכי ה' אלהיך, שמה זו מצות האמונה בעשרת הדברות מהדברה הראשונה, וכך הוא אומר בספר המצוות, אמונה באלקים, אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, את כל      \אמונה אנחנו רכשנו במצרים, לכן אנחנו מצווים בהרבה מצוות זכר ליציאת מצרים. מה יש שמה לזכור? את גודל האמונה וידיעת הבורא באופן בלתי מעורער, שיש בורא יחיד בעולמו שעושה בו כרצונו, שמה אנחנו ראינו את הכל, ולכן יש לנו את זכרון המועדות כדי לזכור את מה שראינו במו עינינו.

ואם נזכה לזה אז החיים שלנו יהיו הרבה יותר קלים בביאור ובבירור המציאות לנגד עינינו.

המסתכל דרך הרחוב רואה את הגיהינום, המסתכל דרך התורה רואה את הגן עדן. מי שמתפעל מהרחוב, הוא יפסיד את האמונה, אבל מי שמתפעל מבית המדרש הוא ירויח את העולם הבא. כמה שאדם שוהה פחות בחוץ ויותר בפנים בד' אמות של הלכה, ככה האדם זוכה ומובטח לחיי העולם הבא. כמה שהוא יוצא החוצה המצב של וגרוע.

כלב  ים כיון שהוא יוצא מידי פעם לחוף וחוזר הוא נחשב בין החיות והבהמות הטמאות שעורן מטמא, אפילו שהבהמות או הדגים שנמצאים בתוך הים הם עורן אינו מטמא, אבל כלב ים בגלל שהוא יוצא מידי פעם החוצה, אפילו שהוא יודע שזה לא מקום חיותו והוא חוזר בחזרה, אבל מכל מקום הוא נשפט כפי יציאתו החוצה. אם יש בחור ישיבה שיושב בישיבה ומידי פעם מציץ מהחלון לראות מה קורה ברחוב יש לו דין של כלב ים.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל....

הודעות ועדכונים

הרצאות קרובות

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578