אני ולא מלאך | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 05.01.2014, שעה: 17:00
"ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים, אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ולא שליח, אני הוא ולא אחר". מבאר המהר"ל, דע כי המלאך הוא מיכאל, בגימטריא מלאכי, ככתוב "הנה מלאכי ילך לפניך", וכתוב כי אם מיכאל שרכם ושרף זה גבריאל, ואלו שני המלאכים מיכאל של מים וגבריאל של אש, ועליהם נאמר "עושה שלום במרומיו", שהעמיד מיכאל ממים וגבריאל מאש, ואין האחד מזיק את חברו.
והנה, האש והמים שני הפכים בפעולתן, יש פעולות בעולם נמשכות ממידת המים, ויש פעולות נמשכות ממידת האש, ולא תמצא כח הכולל זולת ה' יתברך, כח שכולל גם דין וגם רחמים, גם מים וגם אש, לא תמצא בשום ברוא ולא בשום מלאך זולת ה' יתברך, כי כל המלאכים זה ממונה על זה וזה ממונה על זה, אבל ה' יתברך הוא על הכל.
הקב"ה הוא כח כל הכוחות, והוא מושל בכל, ולכן בכל אלהי מצרים אעשה שפטים. המצרים שעבדו לכוחות ומזלות טעו לומר שאין חס ושלום כח אלקי ישראל בכל הכוחות, לכן שפט והכה אותם בכל הכוחות, להראות להם שהוא אדון אחד המושל בכל. עשר המכות שלקו בהן המצרים הקיפו את כל הכוחות, ובזה גילה שכוחו בכל ולית אתר פנוי מיניה, בעליונים, בתחתונים, ביבשה, בים, באויר, בחללו של עולם, בצמחים, בבעלי חיים, כך פרסם הקב"ה את אדנותו ואלוקותו בעולם, שהוא בעל הכוחות כולם. זו הסיבה שלא עשה שפטים באלהי מצרים ע"י מלאך, כי מלאכים הם כוחות פרטיים, לא על ידי מיכאל שהוא מלאך של מים, דהיינו מלאך של רחמים, ולא על ידי שרף שזה גבריאל, שהוא מידת הדין, שזה אש, אלה כוחות פרטיים ואי אפשר להם להתהפך לכוחות שונים, אין להם השלמות במידות ובכוחות, ואם כן אין הם הולמים לשליחות כזו במצרים, שצריכים להכיל כח כללי רב שהוא מכיל את כל הכוחות לשלוט בריבוי הכוחות, כי כלפי המצרים היו צריכים להתנהג במידת הדין, וכלפי ישראל בזה הרגע היו צריכים להתנהג במידת הרחמים ולפסוח על בתיהם. מלבד זה, למלאך אין נשמה ואינו מכיר מה שנעשה בתהום נפשו של האדם, ובמצרים הלא היו בני ישראל משוקעים במ"ט שערי טומאה עד שטעו המלאכים וקטרגו, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, אין הם שונים מן המצרים ואין להם זכות הצלה, כי המלאך אינו יכול להבחין, וכיון שניתנה הרשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע, אין לו את הכלים לצלול בתחתית נשמת האדם להוציא מתחת נפשו זיק שניתן להלהיבו להתעוררות גדולה, מבחוץ נדמה לו שהוא כבר אבד וכלה ואין לו תקוה ותקומה, וענשו כפי ראות עיניו. ולכן אין מלאך עושה שתי שליחויות, כי הוא מחונן ונוצר רק בכח פרטי, או דין או רחמים, הוא אינו כולל בתכונתו מידת הכל, מידה והיפוכה, כי הוא נוצר רק לתפקיד אחד, שליחותו היא להשתמש רק בכח המידה האחת שיש בו, הוא יכול לעשות שתי שליחויות רק שהן דומות זו לזו באפיין, כמו המלאך רפאל שריפא את אברהם והלך להציל את לוט, שיש לו להשתמש רק במידת רחמים, אבל שליחות הדורשת שני כוחות, מידת הרחמים ומידת הדין ביחד, אין בכוחם לבצע כי אין בהם מידת בכל. מידת בכל היא רק כח אלוקי המושל בכל העולמות עליונים ותחתונים, שהוא יכול להפוך מידותיו ממידת רחמים למידת הדין וממידת הדין למידת הרחמים. לזה יעשה רחמים ולזה דין, והוא סוקר את הכל בבת אחת, כמו שכתוב במכילתא פרשת בא "ופסחתי עליכם" עליכם אני חס ואין אני חס על המצרים. ועוד במדרש בתהילים כ', אמר הקב"ה, דו פרצופין אני עושה, אור לישראל וחושך לאומות העולם, בנוהג שבעולם אדם מדליק את האור שמא יוכל לומר פלוני שהוא אוהבי ישתמש לאור הנר ושונאי אל ישתמש לאור הנר? הלא הכל משתמשים כאחד, אבל הקב"ה אינו כן, כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועלייך יזרח ה'.
האדם צריך להיות דומה לקב"ה בדרכיו ובמידותיו, כח הבחירה שניתן לעם ישראל הוא מהטובות שהיטיב הקב"ה לעמו, והוא למעלה מהכוחות והמזלות. עם ישראל למעלה מהכוחות והמזלות. כל האומות הם תחת ממשלת הכוחות ומערכת השמים, כח פרטי משפיע עליהם ואין בהם כוח כללי, כל האומות הם תחת ממשלת הכוחות ומערכת השמים, ועליהם יש השפעה מכח פרטי ואין בהם כח כללי, ואושר הבחירה העליונה משולל מהם. בני ישראל מאושרים שהם נתונים רק תחת השגחתו הפרטית, והם מחוננים בכח הבחירה ודומים לבוראם במידת בכל. עם ישראל נקראו כלה, בעבור שהיא כלולה מן הכל.
אליהו הנביא היה מזרע אהרן הכהן שבו רצוף חסד ואמת, אוהב שלום ורודף שלום, ותורת אמת היתה בפיהו, ועל אהרן נאמר, "אש ומים דין ורחמים נשקו בקרב ליבו", ואליהו שמשתמש בכח מידת הדין של אש ובקנאות שקינא לה' יתברך, זכה להחיות נפשות ישראל במידת הרחמים. אליהו שריכז בתוכו דין ורחמים, אש ומים, הוא יישלח מהרה מהקב"ה להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, להשוות המחלוקות, אתם רואים, ידעו שיהיה מחלוקות עכשיו, ולעשות שלום ביניהם, כנאמר "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום הגדול", כי ראוי הוא אליהו לשליחות זו, כיון שהוא מרכז בתוכו את מידת בכל שהיא ממידותיו של הקב"ה. אז לכן נשלח אליהו ולא מישהו אחר.
מכל מקום, רואים ומבינים עכשיו מה הסיבה שהקב"ה אמר, "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" דוקא הקב"ה, "והכיתי כל בכור בארץ מצרים" דוקא הוא, "אני ולא מלאך" זה מיכאל, "אני ולא שרף" זה גבריאל, "אני ולא שליח" זה שום מלאך אחר, "אני הוא ולא אחר". ז"א מי שיש בו מידת בכל יכול לעשות דין במצרים ורחמים בישראל באותה העת, כמו שעתיד להיות עוד מעט שהקב"ה יוציא חמה מנרתיקה ורשעים ייצלו באש הזאת, וצדיקים באותה אש ממש יפושו כעגלי מרבק, פנאנים על הדשא, אלה נצלים ואלה נהנים, באותה שמש שיוצאת מנרתיקה. זה רק מי שיש לו כוחות הכלולים בכל יכול לעשות זאת. יהי רצון שנזכה לראות זאת מהרה.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.