המאיר לארץ ולדרים עליה, הרב אמנון יצחק שליט"א בקליפ אדיר ומדהים עם תמונות טבע יפהפיות
- - - לא מוגה! - - -
אנחנו לא מבחינים שכרגע זורם חשמל, אנחנו רגילים לשבת באור, אבל אם פתאום יהיה קצר, אבל כשיש הפסק, פתאום אתה יודע שאף אחד לא התחייב לתת לך את זה קבוע.
אם הקדוש ברוך הוא לא משפיע על הזרימה של החיות של העולם,
כל רגע אין עולם,
לא עולם חשוב, אין עולם,
אלא הוא המחדש בכל יום תמיד, מעשה בראשית, הוא המאיר, מאיר בפועל,
המאיר לארץ ולדרים עליה.
זה לא היה פעם וזה ממשיך, לא, זה בכל רגע ורגע. גם החיים שלנו זה לא טבע, זה שכרגע אתה חי, זה לא אומר שאתה ממשיך. אין הרגל לחיות, אין דבר כזה.
כל רגע זה חיים מחדש, כל רגע זה חיים מחדש, כל רגע זה מתנה בעצמה.
איך מברך אחד שאחרי ניתוח הוא שכב חודש עם עין סגורה,
ואחר כך לאט לאט הסירו לו, ולאט לאט התחיל להתבהר, ולאט לאט הוא התחיל לראות צללים, ואחר כך לאט לאט הוא התחיל לראות דמויות מטושטש, ואחר כך הוא התחיל לזהות קצת פרצופים,
ואחר כך הוא התחיל לראות תווי פנים,
ואחר כך הוא ראה ברור איך הברכה שלו פוקח עברית,
אבל זה אחרי החושך.
כשאתה מתרגל למשהו אתה קץ בו, וצריך להיות חכם לא להתרגל בכל עת יהיו בעיניך כחדשים.
מה יתרור לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש? אז השאלה הפשוטה זה, מה נותר לאדם מכל מה שהוא עמל פה בעולם הזה תחת השמש? יש לו דירות, תכוניות, קרקעות, ממון, נכסים. מה נותר לו? משעה שמובילים אותו לקברות, שום דבר לא נותר לו. אבל אומר שלמה, תחת השמש, כל מה שנשאר תחת השמש,
לא, לא נותר כלום.
אבל מעל השמש נותר לו. אימא שנותנת לבן ומשקיעה בו,
הרי היא אוהבת אותם לפחות כמו עצמה, לפחות. כיוון שהיא מרגישה שכל נתינתה, כל השקעתה, כל חיותה נמצא בילדים שהשקיעה בהם.
אז ככל שירבה אדם בנתינה לזולתו,
הוא יאהב אותו יותר, כיוון שהוא ירגיש שהוא כלול בו.