ספר בני ציון על פרשת שופטים | הרב אמנון יצחק
בס"ד 22/08/2012 ספר דברים - פרשת שופטים: ספר בני ציון על פרשת שופטים
... "אדרבא!" השיב רבי יוסף דוב סולובייצ'יק לשופט הנוכרי: "החוק שלנו נגד השוחד הרבה יותר, שכן על פי החוקים שלכם אין השופט צריך לחשוש לקבל שוחד, כיון שהוא סמוך ובטוח שהנותן לא יגלה את מעשהו לאיש, שהרי גם הוא צפוי לעונש חמור,
לעומת זאת לפי חוקי תורתנו: יחשוש כל שופט ודיין בלקיחת שוחד, מכיון שהנותן שאינו צפוי לעונש על מעשיהו-עלול להלשין ולגלות את סודו של השופט ברבים, ואין לשופט בזיון גדול מזה.
"תמים תהיה עם השם אלוקיך".
הגאון רבי אברהם פילד רבה של פרנקפוט במאה ה-18 נודע כל ימיו בהליכותיו הצנועות ובתמימותו המופלגת, כאשר נזדמן למקום אורח שלא הכירו לפני כן, לא היה יכול לשער שהיה מצוי במחיצתו של המרא דאתרא.
פעם נזדמן לבית המדרש הגדול של פרנקפורט אורח נודד, שלא הכיר את הרב מעולם, כאשר נעלם המקל הליכה של אותו אורח, נטפל ברוב חוצפתו על רבי אברהם, והטיל בו חשד שנטל לו את המקל, כי איש מלבדו לא היה בבית המדרש.
בשבת קודש עלה רבי אברהם על בימת בית המדרש כדי לדרוש ברבים, נחרד האורח שנוכח לדעת שהחשיד את הרב בגנבה, ומיהר אל הבימה כדי לפייסו בדברים, אולם רבי אברהם חשב מרוב תמימותו שהלה שוב מבקש להיטפל אליו שוב בעניין מקלו שאבד, ירד בחופזה ממדרגות הבימה,
וקרא לעבר האיש: "אני מקוה שכבודו כבר מצא את המקל, והנני מבטיחו בהין צדק שלא נטלתי את מקלו שאבד לו השבוע".
"לא תטה משפט ולא תכיר פנים",
מסופר על הצדיק רבי זאב מזבריז, שבביתו פרץ ויכוח בין אשתו הרבנית ובין המשרתת שלה, הרבנית האשימה את המשרתת בשבירת כלי יקר ערך, ואילו המשרתת טענה שהיא לא שברה את הכלי וסירבה לשלם. ראתה כך הרבנית והחליטה לתבוע את המשרתת לדין תורה, ומיד נכנסה לחדרה כדי להחליף את בגדיה וללכת לבית הדין, רבי זאב מזבריז, לבש אף הוא את בגדי השבת אשר לו,
שאלה אותו הרבנית: "והיכן אתה הולך?"
השיב הרב: "ברצוני ללכת עמכן אל בית הדין",
התנגדה הרבנית לכך, ואמרה לבעלה: "אין הדבר יאה לך, היי סמוך ובטוח שאדע לומר את טענותיי כראוי",
- "לך איני דואג!" השיב רבי זאב, "את בודאי תדעי לשטוח את טענותייך, אך מה תעשה אותה משרתת עלובה?! כלום היא תדע לטעון את טענותיה?! לכן רוצה אני ללכת לבית הדין כדי להיות לה למליץ יושר, כיון שאין מי שיריב את ריבה!". - "לא תטה משפט, לא תכיר פנים".
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"
אומרים חכמי ישראל: הוסמכו הפסוקים "שופטים ושוטרים" לפסוקים "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך" שבסוף הפרשה הקודמת פרשת "ראה"
ללמדנו: בעלותך ברגל לירושלים, אל תפחד על ביתך ועל אהלך כי שופטים ושוטרים תיתן לך, משמים יתנו לך מלאכים שיבראו בזכות על ידך לרגל כדי לשמור על ממונך.
בתלמוד ירושלמי פאה ז, ג, מסופר על שני אחים באשקלון, {היום יש הרצאה באשקלון} שהיו להם שכנים נוכרים,
והיו אומרים ביניהם אותם השכנים: "כאשר היהודים הללו יעלו לרגל לירושלים ניכנס לביתם וניקח את כל רכושם".
בזמן שעלו האחים לירושלים, לשבוע ימים לפחות, זימן להם הקב"ה שני מלאכים בדמותם, שהיו נכנסים ויוצאים מהבית כל הזמן, כשחזרו שני האחים לביתם שלחו לאותם נוכרים מתנות מארץ ישראל,
שאלו אותם הנוכרים: "מהיכן הבאתם את הפירות הללו?"
ענו האחים: "עלינו לרגל לירושלים וחזרנו",
שאלו אותם הנוכרים: "ואת מי השארתם בבית?"
אמרו: "אף אחד!",
תיכף אמרו הנוכרים: "ברוך אלוקי ישראל שלא עזבם ולא יעזבם".
אתם רואים איזה דורות היו? אה!!! זה בירושלמי פאה.
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ושפטו את העם משפט צדק",
כותב רבי שלמה אפרים מלונסק, בפרושו "הכלי יקר": שופטים ושוטרים תתן לך, "קשוט עצמך בתחילה" דהיינו בראש ובראשונה תדאג שאתה תהיה מושלם בכל המעלות, ואחר כך "ושפטו את העם", אחר כך תוכל להשפיע על אחרים שייטיבו את דרכיהם במידותיהם.
כיוצא בכך אומר הצדיק רבי יוסף מפולנה: "בראש ובראשונה, שופטים ושוטרים תתן לך, קודם לך, שפוט ובדוק תחילה את עצמך, אחרי שקיימת בדיקה ודרישה כלפי ה-לך, אתה רשאי לבדוק ולדרוש גם מה שנחוץ מן הזולת".
ועוד אמר: "תזהר שלא יהיו לך שתי מידות של משפט, מקל לעצמך ומחמיר לאחרים, אלא משפט שאתה מבקש לעצמך יהיה גם לאחרים, ובמידה שאתה מודד לך מדוד גם לכל אדם".
רעיון דומה הביע רבי שמחה בונים מפשיסחה: "שופטים ושוטרים תתן לך", כאשר אדם שופט בקביעות את עצמו, רואה את חסרונותיו שלו, ואת היתרונות של זולתו, התוצאה היא: "ושפטו את העם צדק". אם שופטים ושוטרים תתן לך, אתה כל הזמן בוחן את עצמך, באמות המשפט והמשטר, אתה תמצא הרבה חסרונות, ואז ממילא תראה את היתרונות של האחרים, כי אם אתה מלא חסרונות - מה אתה מאחרים? "ושפטו את העם משפט צדק", הם צדיקים.
אבל בשעה שאדם רואה בעיקר את החסרונות של הזולת ומתעלם מנגעי עצמו - מעוות את שורת הדין ומונע משפט צדק בעולם.
האדמו"ר ממודיז רבי שאול ידידיה טאוב, אמר פעם באחד משיחותיו: "שלוש פעמים ביום אנו קוראים בתפילת "שמונה עשרה"; "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה",
יש מקום לשאול: מה ראו מנסחי תפילת שמונה עשרה להדגיש בבקשה על דחיית מערכת השיפוט בישראל כבראשונה כבתחילה?
הנה נתבונן בדרכם של השופטים והמנהיגים המתמנים על הציבור, נמצא שבתחילה הם בעלי כוונות טובות וישרות, ונכונים בלב שלם לשרת את בני העם באמונה ביושר מלא, אבל ככל שעובר הזמן מתרפה בהדרגה מתחושת הנאמנות והמסירות לציבור, ופעמים רבות הם זונחים את הדרך הישרה, מתוך נגיעות ופניות אישיות.
נוכח מציאות זו מבקשים כל יום בברכה האחת עשרה של תפילת העמידה "השיבה שופטנו כבראשונה" עזור לנו שהשופטים יתנהגו לכל אורך פעולתם כפי שמתנהגים שופטי צדק בימים הראשונים לאחר שמונו לתפקיד הרם, "ויועצנו כבתחילה" יהי רצון שמנהיגי הציבור יהיו נכונים לפעול למען בני עמם באותם כוונות טובות ובאותה מסירות שפעמה בקרבם בשעה שהתחילה לשמש כמורים וכמדריכים להמוני עם.
פה ראוי להזכיר שיש איזה שופט שהיה מועמד להיות 'שופט עליון', שקרא ל'אנרכיה' ו'לא לשמוע לחוקים', שופט שהיה צריך להיות בעליון הוא בעצמו עבריין! קורא: "לא לשמוע לחוקים!",
וכל אנשי השמאל הקיצוני והסהרורי, שרגילים לדבר על הימין "הקיצוני והסהרורי" ככה מכנים אותם; "ואיך הרבנים אומרים להם: "לסרב פקודה!" אם יש בנות ונשים וכל מיני דברים וכו', "מה זה!? עוברים על החוק?! וחוקי הדת קודמים לחוקי המדינה?!"
והיום הם קוראים לטייסים: "לסרב! ולא ללכת להפציץ באירן!",
והיום הם קוראים לכולם: "לסרב!", ועושים הפגנות נגד ברק,
- איפה הדמוקרטיה? בחרו ב-ביבי ו-ביבי מחליט לתקוף - מה אתם רוצים חביבי? איך אתם מעיזים ולהמריד! להמריד את החיילים והקצינים לא לפעול?!........