כפיה דתית | הרב אמנון יצחק
בס"ד 12/08/2018 ספר דברים - פרשת שופטים: כפיה דתית
נציב יום: יהונתן בן רחל בריאות הצלחה זיוג הגון וכשר עם אשה כשרה וצדיקה במהרה בימינו אמן!
הגמרא בברכות כ' לא מובנת לרב יעקב גלינסקי זכרונו לחיי העולם הבא: אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: "רבונו של עולם! מפני מה אתה נושא פנים לישראל?"
והקב"ה עונה להם: "שהם ראויים לנשיאת פנים",
"זו התשובה, אבל את השאלה אני לא מבין" הוא אומר, "הרי בנים למקום אנו, ככתוב: "בנים אתם להשם אלוקיכם", ואבא נושא פנים לבניו, מה השאלה?
הרב מפונוביז' זכר צדיק לברכה אמר לרב יעקב פעם: "מימי לא נצחני אדם אלא אחד (1), ראש ישיבה פלוני מגדולי הדור אמר לי כך: "פונוביז'רוב! עולם התורה חייב לכם המון, הצבתם בראש הישיבה את גדולי מרביצי התורה מעתיקי השמועה. הרב שך זכר צדיק לברכה, רבי דוד פוברסקי זכר צדיק לברכה, רבי שמואל רוזובסקי זכר צדיק לברכה, לא בכדי הפכה ישיבתכם לפאר הישיבות, ישיבת פונוביז'", אז הדור חייב לכם, העולם חייב לכם לפונוביז'רוב, שהוא העמיד אותם בראשות הישיבה.
אמר הפונוביז'רוב: "מי מנע בעדכם להקדימני ולמנות אותם בישיבתכם? יכולתם אתם למנות אותם לפני שאני מיניתי אותם. אם אתם יודעים את ערכם אז אתם לא מיניתם אותם קודם למינוי שאני מיניתי?"
אמר לי הפונוביז'רוב: "אילו היו לכם בנות שנשואות לחתנים גדולי תורה, האם לא הייתם מקדימים אותם לישיבה שלכם?"
והוא צדק!.
זאת אומרת: יש פה נשיאת פנים חתנים גדולי תורה, נו, אז מה תשים אותם בצד ותיקח אנשים זרים? אז הוא אומר שהוא צדק.
ואנו, ריבונו של עולם! בניך, כלום אין זה ראוי שתקדים אותנו ותשפיע עלינו רוב טובה? מדוע אם כן ההנהגה עמנו היא בקפידה? אם אנחנו בנים למה לפעמים הקב"ה מתנהג אתנו בקפידה?
הכתוב אומר: "לא תתגודדו ולא תשימו קורחה בין עיניכם למת", שיקראו אתכם חלילה אסונות רחמנא לצלן. אז אחרי שכתוב "בנים אתם להשם אלוקיכם" כתוב: "לא תתגודדו, ולא תשימו קורחה בין עיניכם למת", זאת אומרת כבר אומר: "בנים" בנים זה לחוד, אבל יהיו מתים ויהיו אסונות.
אז מה התשובה? אומר הרב יעקב: "אני יאמר לכם תשובה: אבל לפני כן אני יקדים הקדמה, הגמרה בעבודה זרה ב' מספרת: לעתיד לבוא תבואנה כל האומות לקבל שכר, מדוע לישראל מגיע ולהן לא?" איזו הערה איזה העזה? מה זה?
עונים להם: "ישראל קיימו את התורה ואתם לא!" פשוט לא,
ואז אומרות האומות: "האם הצעת ולא קיבלנו?" איזו חוצפה! ודאי שהקב"ה הציע להן והן דחו, שאלו: "מה כתוב בה?" ומששמעו מה שכתוב ענו: שהן לא מוכנות!, טוענות האומות: "כן נכון אמת אבל גם ישראל נסוגו בהם מיראת האש הגדולה, וכפית עליהם הר כגיגית והכרחת אותם לקבל אותה, למה עלינו לא כפית הר כגיגית?"
עונה להם הקב"ה: "ומה היתה מועילה להם ההר כגיגית? שבע (7) מצות נצטוויתם, קיימתם?" ומסתתמות הטענות. נשאלת השאלה: באמת מדוע לא כפה עליהם הר כגיגית? התשובה גם היא פשוטה, והיא תבואר במשל: אדם הולך ברחוב רואה עני מרוד מזה רעב אין לו כסף, קנה לו לחם ומוצרי חלב, גחן אליו
ואמר לו: א"ולי תסכים לקבל את הלחם ומוצרי החלב?" והעני 'דל גאה', מתריס ואומר לו: "לא! אני מקבל רק כסף ואני יחליט מה לקנות", מה עושה אותו אדם? מושך את כתפיו והולך לו לביתו.
עורך שולחן לארוחה, הבן חוזר מתלמוד תורה, מעיף מבט על השולחן: "אוף! שוב לחם וחמאה וגבינה! אני לא אוכל! תן לי כסף ואני יחליט מה לקנות!, אם לא - אני שובת רעב",
מה יאמר לו האבא? ישפד אותו במבטו ויצמית אותו: "תיטול מהר ידיים ותאכל את הכול!" למה? שיעשה לו כמו לעני; ירצה לאכול – יאכל, לא ירצה - שירעב. לא! מה פירוש? הוא אבא שלו, הוא הבן שלו הוא דואג לו, אבא אוהב את הבן הוא מזדהה עמו, הרעב ייסר את האבא, הצרה מציקה לו, לכן מכריח אותו כדי להיטיב עמו, הוא יודע שגם לבסוף הוא גם יודה לו,
כמו שאנחנו היום מודים על המתנה של התורה, אז סירבנו לקבל את התורה שבעל פה, לכן כפה עלינו הר כגיגית, אבל היום אנחנו מודים לקב"ה שקיבלנו את התורה. אבל הגויים נוכרים הם, הציע להם הקב"ה, דחו זאת לא הכריח אותם, לא רוצים? לא צריך!, הם לא הבנים, הם "מעשה ידיו" אבל לא הבנים. בנים - זה משהו אחר!.
זהו שנאמר במשנה באבות: "חביב אדם שנברא בצלם", כל אדם שנברא בעולם הוא חביב כי הוא נברא בצלם אלוקים, אבל אחרי זה כתוב: "חביבים ישראל שנקראו בנים למקום" ומכוון שכך; "חיבה יתרה נודעת להם וניתן להם כלי חמדה" זה התורה שאתה ברא הקב"ה עולם ומלואו. התורה הקדושה, וזה אומנם היה בכפיה של הר כגיגית,
למה? כי את הבנים כופים לטובתם. כפיה דתית דאורייתא. זה לא גנאי, זה לטובה!.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, (ישעיה מב, כא) שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.