אוי למי שעושין אותו אשרה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 03.09.2016, שעה: 23:55
בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.
שנינו במדרש: ארבעה מלכים עשו עצמם אלוהות והרעו לנפשם. חירם מלך צור, שנאמר "בן אדם אמור לנגיד צור כה אמר ה' אלוקים, יען גבה ליבך ותאמר אל אני מושב אלוקים ישבתי בלב ימים. ואתה אדם ולא אל... לכן, הנני מביא עלייך זרים עריצי גויים... לשחת יורידוך. האמור תאמר לפני הורגך... אלוקים אני". כך שלח הקב"ה את יחזקאל הנביא לומר לחירם, מלך צור שעשה ממנו אלוה.
נובכדנצר נאמר עליו: "ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי... אעלה על במותי עב אדמה לעליון, אך אל שעול תורד אל ירכתי בור. ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ, מרעיש ממלכות". כך שלח הקב"ה את ישעיה הנביא לומר. מה עשה לו הקב"ה? הגלהו למדבר עד שהוא במלכותו והאכילו עשב כבהמות. ככתוב בדניאל ד'.
פרעה זה המלך השלישי. שנאמר: "הנני עלייך פרעה מלך מצרים, התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו אשר אמר לי יאורי ואני עשיתני... לכן.. הנני מביא עלייך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה והייתה ארץ מצרים לשממה וחורבה וידעו כי אני ה' יען אמר יאור לי ואני עשיתי." כך שלח הקב"ה ביד יחזקאל הנביא.
ויואש המלך הוא המלך הרביעי שנדבר בו בהמשך.
ובכן בפרשה שלנו, פרשת שופטים, נצטווינו: "לא תטה לך אשרה" . כתב השפתי כהן זצ"ל שהיה מגורי האר"י הקדוש, זכרונו לחיי העולם הבא, "לא תטה לך אשרה"- שלא יעשה עצמו עבודה זרה כמו שעשה פרעה וחירם מלך צור. הרי שעל דרך הדרוש אזהרה היא לכל יהודי. והשווה הכתוב אישה לאיש לכל האיסורים שבתורה שלא יעשה עצמו עבודה זרה. שאני אעשה את עצמי עבודה זרה, חלילה? הרי אני כל כך רחוק מזה וממש מופקע מזה, כך אומר כל אדם, לא? ובכן אל תאמן בעצמך. לא יוחנן כהן גדול להאמין שיהיה צדוקי. ולא תלמיד רבי יהושע בן פרחיה האמין שיזקוף לבנה וישתחווה לה. זה היה ישו. ולא אלישע בן אבויה שהאמין יפרוק עול ויתנפץ. אף לא חוניו בן שמעון הצדיק. יתר כל כן, הם, כל אלו היו צדיקים. אלה שעברו משבר והתנפצו. אבל כאן זרעי הפורענות כבר נטועים. ומי גרם לו שיעשה עצמו אלוה. המשיך וכתב השפתי כהן: הגאווה, זה השורש של כל רע. וזהו שסמך אליו "ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוקיך". מה זה "ולא תקים לך? לא תקים עצמך ללכת בקומה זקופה. ומזה תבוא ללכת בגאווה כמו המצבה. יש איסור ב"שולחן ערוך": אסור ללך בקומה זקופה. שנראה שדוחק רגלי השכינה. שנאמר: "השמים כסאי והארץ הדום רגליי". וזה שהולך בקומה זקופה כאילו דוחק רגלי השכינה.
וכבר הפליגו חכמים זכרונם לברכה בגנות הגאווה. עד שאמרו על הפסוק: "גבה עיניים ורחב לבב" אותו לא אוכל. אמר הקב"ה: "אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד. וזהו אשר שנא ה' אלוקיך". זאת אומרת, בעל גאווה, הקב"ה אומר אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד. זה לא מניעה מצד הקב"ה, זה מניעה מצד בעל הגאווה. והלא אמרו חכמים: כל אדם שיש בו גסות הרוח, גאווה, כאילו עובד עבודת כוכבים. כתוב: "תועבת ה' כל גבה לב"., וכתוב: "ולא תביא תועבה אל ביתך". ואת מי הוא עובד? את עצמו. ואמרו כל אדם שיש בו גסות הרוח, ראוי לגדעו כאשרה. כתוב כאן: "ורמי הקומה גדועים", בישעיה הנביא י'. וכתוב שם: "ואשרהם תגדעון", בדברים ז'. דהיינו, שלעולם אין הקרקע הנאבדת נאסרת. ומפני מה אשרה אסורה? מפני שיש בה תפיסת יד אדם (משנה בעבודה זרה). מה זה יש בה תפיסת יד אדם? שאדם נטע אותה, את האשרה. אם השים אדם עצמו כעפר שהכל דשים עליו, זוכה לתורה. ואם מחשיב עצמו כאשרה שיש בה תפיסת יד אדם, שהוא מייחס מעליותיו לעצמו ומתגאה, הרי הוא כאשרה. אבל למדנו דבר נוסף: תפיסת יד אדם זו שאמרנו שיש בה אשרה, אינה של האשרה עצמה. אחרים עשו את האשרה. הם נטעו אותה והיא נהייתה אשרה. ובכך הם גזרו את דינה לגדיעה. ואף ברמי הקומה הגדועים, מה שאמר ישעיה הנביא, פעמים רבות שאחרים מחדרים בהם גאווה. האדם בעצמו אינו אשרה, אבל עושים ממנו אשרה. וכתוב "ורמי הקומה גדועים". בין אם הוא עשה את עצמו, בין אם עשו אותו.
ידוע מה שפירשו מאמרם של חכמים זכרונם לברכה: "אוי למי שהעולם מטעים בו. שמחדירים בו טעותם". ולכן אף על פי שהורונו: "אל תהי רשע בפני עצמך". הרי אמרו חכמים שאם כל העולם אומרים עלייך צדיק אתה, היה בעינייך כרשע.
אז בואו נלמד קטע קטן בדברי הגאון רבי איצלה בלאזר זצ"ל, אודות הרב שלו הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל: במידת הכבוד כמטע הגיע למידת ההשתוות שזכה החסיד בעל חובת הלבבות, בשער יחוד המעשה פרק ה'. שם אומר רבנו בחיה: להיות השבח והגנות שווה בעיניו. משבחים אותם, מגנים אותך,ז ה צריך להיות בדיוק אותו דבר. והוא אמר על עצמו פעם אחת כי במידה זו שיש לו דרך פילוסופית להיות דרכי הכבוד נבה בעיניו נמאס. הוא דרך פיתח דרך פילוסופית להסביר לעצמו ולהשתכנע שאין בכבוד מאומה.
סתם ככה אני יכול לתת לכם עצה מניסיון: אף אחד לא חולק כבוד באמת למאן דהוא. כולם שקרנים שחולקים כבוד שזה מכבד אותם, אז הם חולקים כבוד. שזה לא מכבד אותם, הם לא חולקים כבוד. מה הראייה? שאם תתקוטט עם אותו אדם או שיהיה ביניכם איזה תקל על משהו, לא רק שהוא יכבד אותך הוא יחפש מאוד, מאוד, לבזות אותך. ולא עוד, אלא שיגיד שאתה רודף כבוד. איך זה אם אתה היית מכבד באמת איך זה תהפך? פשוט מאוד אין כבוד אמיתי אף פעם! שקר וכזב! בודדים, בודדים, בודדים בעולם שמסוגלים לחלוק כבוד באמת בלי שום השפעה זרה.
ואתן לכם עוד גודמה שתבינו עד כמה הם הדברים: הקב"ה ראוי מאוד, מאוד לכבוד, נכון? שבראנו לכבודו. כל תכלית בריאתנו לכבד אותו. וכשאנחנו לא מקבלים ממנו בדיוק מה שרצינו האם אנחנו מכבדים אותו כמו שאם הוא נענה לנו ונתן לנו? ודאי שלא. התפילה אחרי שספגנו מכות תהיה כמו אם קיבלנו עושר וכבוד? ודאי שלא! אז הנה אבינו מלכנו, שהוא מחיינו, אנחנו לא מסוגלים לתת לו כבוד באותה רמה בכל מצב. אז ודאי שכלפי אחרי אדם אנחנו לא מסוגלים. פשוט. למי ראוי כבוד של אמת? למי שמחייה אותך, לא משנה אם הוא נתן לך או לא נתן לך. הוא נחייה אותך! מה עוד צריך? פרופסור הציל אותך בניתוח, אתה חי, אתה צריך להעריך את מה שהוא עושה או לא? הוא אומר כן, אבל אחרי הניתוח הוא לא תמך בי והוא לא קנה לי אוטו, והוא לא סידר לי זה ולא עשה לי כלום. אז מה החוכמה? נתן לי חיים אבל לא תמך בי לאחר מכן? עכשיו יש לי חובות ויש לי פה ויש לי שם. מי ישמע שטות כזאת? הרי אתה שטותניק! בורא עולם נתן חיים זה כבר מספיק. לא אנחנו רוצים עוד ועוד ועוד. ואם לא מקבלים לא מכבדים. אז איזה כבוד אתה מצפה מאדם? זה שטויות! אתה חי בדמיונות. אין שום כבוד! תשכחו מזה! "כבוד חכמים ינחלו". לא נוחלים, ינחלו! אחרי 120 שנה לא עכשיו. עכשיו זה חארטה בארטה כבר, שקר וכזב.
בכל זאת, למרות שרבי ישאל סלנטר הגיע כמעט למידת ההשתוות, ששבח וגנאי אצלו שווים, ולמרות שהייתה לא דרך פילוסופית להיות דרכי הכבוד נבזה בעיניו נמאס, בכל זאת היה בורח מן הכבוד בכל היכולת והיה לו למורת רוח אם השיג מכתב בתארים נעלים והיה מסתיר אותם ולא רצה להביט בהם. והסבא מקלם זצ"ל אמר: הכבוד יעשה רושם על האדם היותר גודל. אפילו האדם היותר גדול הכבוד עושה עליו רושם. וכן ראיתי מרבי ישראל מסלנט שהיה מקפיד על תארים. מן הסתם פחד שמא יעשה רושם עליו. כי לולא זאת למה היה מקפיד? והדברים מופלאים. האדן הגדול בענקים שהגיע למידת ההשתוות והבין שהכבוד נבזה ונמאס, פחד שחנופת אחרים תעשה בו רושם.
פתחנו בדברי המדרש שארבעה מלאכים עשו עצמם אלוהות והרעו לעצמם. פרעה, חירם, נובכדנצר. מי היה הרביעי? יואש מלך יהודה. יהורם היה סבו, נשא את עתליה אחות של אחאב, שהחטיאה אותו ואת אחזיהו בנה. שהומת אחזיהו ע"י יהוא בגלל תועבותיו, הרגה עתליהו את זרע המלוכה, בניה ונכדיה. ומאת ה' היה זה, לאבד את כל זרע אחאב מן העולם. כמו שהבטיח ה'. והכתירה עצמה כמלכה. ביתה יהושבע, אשת יהודע הכהן הגדול הצילה את אחיינה הפעוט, יואב בן השנתיים, בנו של אחזיהו.והחביאה אותו בעליית בית קודשי הקודשים. במשך שש שנים. במלואת לו שמונה שנים, הכתירוהו בכריתת ברית בן ה' ובין המלך והעם וביערו את העובדה הזרה. כתוב: "ויעש יואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשר הורהו יהודע הכהן". ושיפץ את בית המקדש. "ויזקן יהודע וישבע ימים וימות בין 130 שנה במותו. ואחרי מות יהודע באו שרי יהודה וישתחוו למלך. אז שמע המלך עליהם". כך כתוב בדברי בימים ב', כ"ד. ואמרו במדרש מהו "וישתחוו למלך"? שעשהו אלוה. אמרו לו אילולא שאתה אלוה, לא היית יוצא לאחר 7 שנים מבית קודשי הקודשים. אמר להם כך הוא. וקיבל על עצמו לעשות אלוה. והשחית לנפשו שנאמר בדברי הימים ב', כ"ד: "ויהיה לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ואת יואש עשו שפטים כי עזבו אותו במחלואים רעים וימות". ולא קברוהו בקברות המלכים. עשהו אשרה ונגדע. ורמי הקומה גדועים. כל אשרה נועדה לגדיעה.
מעשה שהיה: המשגיח רבי יחזקאל לוינשטין זצ"ל הסתובב בהיכל הישיבה, עבר ליד בחור. בחור טוב, שקוע בלימודו. טפח על שכמו בחביבות והפטיר בהערכה "הא! הבחור החשוב שיודע חצי הש"ס". הבחור הזדקף כנשוך נחש, הביט במשגיח בבעתה, הוא יודע חצי ש"ס?! אבל המשגיח כבר המשיך בדרכו ומכל עבר הביטו בו בהערכה ושב ושקע בספרו. המשגיח השלים סיבוב שב וטפח על כתפו בחיבה "אח! הבחור הנ"ל יודע חצי ש"ס". הפעם רק משך בכתפיו והרים גבותיו והמשיך בלימודו. מה רוצה ממנו המשגיח? ושוב הגיע ושוב טפח והבחור כבר לא הגיב. שיהיה. בפעם הרביעית טפח בחיבה ואמר "ראו,הוא כבר סבור שאגן יודע הוא חצי ש"ס. איי! אוי! למי שהעולם מטעים בו! צריך להיזהר שלא יעשנו אשרה!".
לא צריך להיות בעל גלימה כדי שיעשו אותך אשרה. לא צריכים לקרוא לך "מרן", לא צריכים לקרוא לך "הגאון", "המופלג", "מופלא", "מלובן", וכו'. מספיק שאומרים עלייך מה לא אתה ואתה מסכים, הרי אתה אשרה. אולי אפשר להגיד אשרה מלשון מאושר, מאשר. אם אתה מאשר את הדברים, אתה אשרה. אם אין בך, אז מה אתה מאשר? מה אתה מאושר? אתה רק אשרה. "ורמי הקומה גדועים".
תודה רבה לעמותת 'בצדקה תכונני' (shofar.tv/videos/17059) על הסל השופע מלא בכל טוב! בזכותכם אנחנו זוכים להדר את החג עם עופות משובחים ועוד הרבה דברים טובים שנמצאים בארגז הגדול. יה"ר שהשי"ת יברך אתכם שתמיד תזכו להיות מהנותנים ולשמח יהודים (אמן). תודה רבה!
מורי ורבי אלופי ומיודעי יה"ר שהשי"ת ישמרך על דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים כל פעם התרגשות והתפעמות מחדש על הדברי מוסר שחודרים עמוק עמוק לנשמה כמה טוב השי"ת ששלח לנו אותך שליח נאמן איש האמת ותודה שזכינו בכך זה ממש לא מובן מאליו תודה על הכל ותודה שלזכותך כל הטובות האלו. שוב, יה"ר שהשי"ת ישמרך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים פסח כשר ושמח (אמן) ושוב תודה.
כבוד הרב רציתי לשתף אותך, ביום שלישי בקשתי מהשי"ת: 'בבקשה! השם אני מבקשת בזכות הרב אמנון יצחק לא בזכותי' חזרתי על זה מספר פעמים, שבחור מסויים ידבר איתי ונפגש, ואחרי שבקשתי כך בזכותך, שייכתי את הבקשה רק בזכותך וזה פעם ראשונה שעשיתי זאת, ב"ה הוא יתקשר באותו יום ונפגשנו. תודה לך כבוד הרב אנחנו לא יכולים לשער את גדולתך בעיני הבורא, אי אפשר. הכבוד שמגיע לך הוא פי מליון אין מספר לתאר כמה אתה גדול ומכובד בעולם 🙂 אני מודה להשי"ת שזכיתי לראות את זה. אחר כך יצא לי לבקש כך בשביל עוד דבר וגם בזה ישר ראיתי ישועה.
שלום עליכם כבוד הרב אתמול בלילה ב: 'אושר עד' יצא לי לדבר עם יהודי והגענו לנו''ט (נבלות וטרפות, ראה כתבה 'בכור היתוך' shofar.tv/articles/14830) הוא אומר לי: 'אתה אומר כמו שהרב אמנון יצחק אומר!' אמרתיו: 'בדיוק' הוא אומר לי: 'הרב החזיר אותי בתשובה! אבל אי אפשר בלי רבנו' חחחח ב"ה השם יתברך זיכה את הרב להגיע לכולם להציל מהנו''ט כמו שאר הצלות אבל נו''ט זה בסיס יום יומי יה"ר שהשי"ת יציל כל זרע ישראל ואותנו אמן ואמן שבת שלום ברוך תהיה אמן ואמן
תודה רבה לכם על כל השפע ב"ה יה"ר שתבורכו מפי עליון! שיהיה בעזרת השי"ת פסח שמח וכשר 🙏🏼 (אמן).
תודה והערכה רבה רבה על הסל הגדוש בטובה וברכה יה"ר שיתן ה' לך וכה יוסיף שתזכה להרבות חסדים למעלה למעלה להחיות ולשמח משפחות עם ישראל וימלאו כל משאלות לבך לטובה וברכה באושר ועושר ברוחניות וגשמיות ונזכה במהרה לאכול מן הזבחים והפסחים בבנין ירושלים אכי''ר.
ערב שבת הגדול שלום לכבוד הרב היקר! תודה לקב"ה שזיכנו להיות שליחים לשמח בניו ובנותיו הדחוקים (כולל לשמח אלמנה) לכבוד חג הפסח הבעל"ט! המון יהודים יקרים תרמו בעין יפה ובזכותם זכינו לעסוק בעמל רב ויגיעה במלאכת הקודש בסלים גדושים (וכבדים מאד!) לכבוד החג, רוב מצרכי המזון כשר לפסח המצויים לקפ"ז (כולל תבלינים), תלושי קניה, מצות ויין בשפע, עופות, וכמובן גם רוחני - עלונים והגדות מיוחדות שלנו. הכל קצת יותר מ-50 אלף ש''ח ברוך השם והיד עוד נטויה בלי נדר שבוע הבא בחול המועד... תודה גדולה לכבוד הרב על הכל, בזכות הרב זוכים לאסוף זכויות, לשמח ולעזור ליהודים רבים ולקרב הגאולה עם טונות של מצוות צדקה ביחד עם כל התורמים! מאחלים חג פסח שמח וכשר בתכלית לכבוד הרב ולמשפחתו ולכל קפ"ז ועם ישראל ושנזכה עוד השנה להקריב הפסח כהלכתו אמן ואמן! מאור וארז, עמותת בצדקה תכונני 💛
באמת שמודים לכם על הכל ישר כוח! גם על הדף שמסביר על מניעת השליטה של החיצונים במצוות ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד אותנו זאת וכך בעזרת השי"ת נוכל לקיים את המצווה ב-100% ממש זכינו אשריכם!
תודה רבה רבה על כל העזרה יה"ר שהשי"ת יחזיר לכם בכפל כפליים, תבורכו מפי עליון תזכו לשפע פרנסה ולהיות תמיד מהנותנים אכי"ר.
יישר כוח! תודה לכם יה"ר שהשי"ת יברך אותכם (אמן).
© 2024 כל הזכויות שמורות