בס"ד 15/08/2012 ספר דברים - פרשת ראה: פותח את ידך

המצוה היחידה בתורה שניתן לבחון את הקב"ה, ככתוב בגמרא בתענית ט';

רבי יוחנן שאל תינוק של ריש לקיש: "מהו עשר תעשר?"

אמר ליה: "תעשר בשביל שתתעשר",

אמר ליה: "מנא לך?" מאיפה אתה יודע?

אמר ליה: "זיל נסי". תנסה ותראה

אמר ליה: "ומי שרי לנסוייה להקדוש ברוך הוא?" מישהו התיר לנו לנסות את הקב"ה? והכתיב "לא תנסו את השם"

אמר ליה: "הכי אמר רבי הושעיא: "חוץ מזו", נכון אסור לנסות את השם אבל בזאת מותר, "שנאמר: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אמר השם צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די". מאי 'עד בלי די'? אמר רמי בר חמא אמר רב: "עד שיבלו שפתותיכם מלומר די".

טוב עכשיו אנחנו נגיד פירוש בדרך הפרד"ס שטמנו לנו חכמים זכרונם לברכה בתוך הדברים,

עניין עמוק: מודפס בסידורים בשם האר"י הקדוש זכרונו לחיי העולם הבא: כאשר אנו אומרים בתפילה "פותח את ידך" צריך לכוון להתפלל על הפרנסה, צריך לעצור ולהתכוון על הפרנסה, שהקב"ה פותח את ידיו "ומשביע לכל חי רצון" יש בזה שמות קדושים שמה: פא"י ו-חת"ך ו-סא"ל, ו-דיקרנוס"א יש שמה חיבור של הוי"ה אדנו"ת, בקיצור צריך לכוון. אז בואו נראה משהו קטן.

אז אנחנו אומרים "פותח את ידך" וצריך להתכוון לברך על הפרנסה, כמו שמביא השל"ה הקדוש: "פותח את ידך", בראשי תיבות, פא"י "פותח את ידך", וזה גימטריא של שני שמות הוי"ה ואדנו"ת. לפי דברי הזוהר בתיקונים ז': צריך לכוון כשאומרים "פותח את ידך" כנגד שני יודי"ן, זאת אומרת אל תקרא ידיך אלא יודיך, "פותח את ידך" - פותח את יודיך יש שני יודי"ן, שני יודין שהקב"ה פותח, איזה הוא פותח? יש שם הוי"ה שמתחיל ביו"ד, יו"ד ואחר כך ה"א ואחר כך וא"ו ואחר כך ה"א זה שם הוי"ה כן? איך הוא מתחיל ב-יו"ד, אז "פותח את ידך" את יודך את ה-יו"ד הראשונה ומשפיע ליו"ד האחרונה של אדנו"ת, שם אדנו"ת זה אדנ"י, אז מה אות אחרונה יו"ד, "פותח את ידך" את יודיך את ה-יו"ד הראשונה שתשפיע על היו"ד האחרונה, ומשם מושפע לכל העולמות עליונים ותחתונים, אז השם פא"י שהוא גימטריה של שתי השמות הוי"ה ואדנו"ת שמתחילים אחד מתחיל ב-יו"ד ואחד מסיים ב-יו"ד שישפיע היו"ד הראשון על היו"ד האחרון. מבואר מכאן שהפרשה נמשכת משני שמות, הוי"ה ואדנו"ת שמספרם עולה 91 כמנין פא"י. ועיקר השפע נמשך משני יו"דין, שני יו"דין של שני השמות האלה, ועל כן נאמר: "פותח את ידך" על תקרא ידיך אלא יודיך, מכאן שהקב"ה פותח את יו"דין האלה כדי להשפיע לנו שפע רב טוב.

עניין זה פותח לנו פתח חודו של מחט להבין שיח סוד של הרב הקדוש רבי מאיר מפרמישלן זכותו יגן עלינו אמן, שדיבר על מה שנהגו החסידים בעת רצון לשתות לחיים, שזה סגולה גדולה לפרנסה, לכן החסידים אומרים "לחיים לחיים",

שכן אומר הרב הקדוש רבי מאיר מפרמישלן: כשמתחברין שני יודין שני יהודים "יודין" ואומרים "לחיים" והנה אחר כך כאשר היו"דין שני היהודים הולכים לדרכם מה נשאר מ"לחיים"? לחם. שזה סימן לפרנסה, תוריד מ"לחיים" את שני היו"דין מה נשאר? לחם. אז כל הזמן שזה בפנים אז זה לחיים לחיים, אבל שני היו"דין הלכו מה נשאר? לחם. אז זה סגולה לפרנסה,

על פי זה יומתק גם להבין את מנהג ישראל שבעת שתיית יין שמברכין זה את זה "לחיים לחיים!" - אז תוקעים יד איש לרעהו.

ואמר על כך הרב הקדוש מרוז'ין זכותו יגן עלינו אמן: "כי יש על כך רמז בפסוק: "יד ליד לא ינקה רע" אם מברכין איש את רעהו באמצעות תקיעת יד ליד שזה רומז לשני יו"דין, "יד ליד" יו"ד ויו"ד של "יד ויד" אם תרצה להגיד יד ויד זה יו"ד ויו"ד, אז "לא ינקה רע", לא יהיה שום יניקה מזה לרע, וממלא נמשכת פרנסה בשפע רב. זאת אומרת: "יד ליד לא ינקה" - לא תהיה יניקה לרע וממלא יהיה פרנסה, זה כשייד'ן נותנים יד ליד.

יש להוסיף עוד תבלין מדברי הרב הקדוש מפרמישלן: מדוע דוקא בעת שתיה לחיים לחיים ממשיכים פרנסה?

על פי המבואר בגמרא ברכות מ': אילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שכן לפי זה גזרת המות שנאמר: "ביום אכולך ממנו מות תמות", ירדה לעולם על ידי חטא של עץ הדעת, שזה היה גפן לפי רבי מאיר זה גפן,

לכן כנגד זה נוהגים אנו לברך בעת שתיית היין "לחיים לחיים", כדי לתקן את החטא של האדם הראשון שעל ידי היין הביא מיתה לעולם. אז היין הביא מיתה הביא יללה אז כששותים אומרים "לחיים!" ולא למות, פעם זה היה למות עכשיו זה יהיה לחיים כן?

והנה ידוע שעל ידי חטא הדעת נגזר על האדם הראשון "בזיעת אפיך תאכל לחם", אז נגזר עליו על האדם הראשון בגלל החטא "בזיעת אפיך תאכל לחם", דהיינו: שהפרנסה תתקלקל ותהיה בלי שפע, והאדם יצטרך לחפש ולהשיג את לחמו, לכן מבואר היטב כי דוקא בשעת שתייה חיים לחיים על היין ממשיכין משתה היהודים לחם ופרנסה לתקן את ה"בזעת אפיך תאכל לחם",

זה מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה במתק לשונם: "עשר תעשר בשביל שתתעשר", שימו לב! דהיינו: על ידי פעמיים עשר "עשר תעשר" עשר מה זה? יו"ד, "עשר תעשר" שתי עשוריות שני יו"דים, תוכל להתעשר, על ידי שתי יו"דין של הוי"ה אדנו"ת "פותח את ידיך", "עשר תעשר כדי שתתעשר", מאיפה מתעשרים: מה-עשר וה-עשר מה-יו"ד וה-יו"ד של שני שמות הקודש, והם צינורות השפע שדרכם יורד שפע של פרנסה לעולם ולכן צריך לכוון פותח את ידך- ראשי תיבות פא"י ולכוון גם במקום יד"ך יודיך, מכוון שמשם מכוון הקב"ה שפע לעולם הזה.

אז עוד בתפילת שחרית "אשרי יושבי ביתך" לעצור כהוגן ב"פותח את ידך" לחשוב ולכוון שזה כנגד שני היו"דין של הוי"ה ו-אדנו"ת שהם הגימטריה של פ'א וא'לף ויו"ד שהם גימטריה של "פותח את ידיך", כן?.

אז אני אספר לכם רק סיפור בענין זה שיתאים לזה

שאלה: (לא שומעים)

הרב: כן

שאלה: (לא שומעים)

הרב: תתחיל ותודיע לנו,

ש' צריך מדויק?

כן בטח

שאלה: (לא שומעים)

הרב: אתה ידעת להתכוון בזה מה שידענו עד עכשיו?

שאלה: (לא שומעים)

הרב: אם אתה נותן חומש אתה תתעשר אם אתה נותן מעשר אתה לא תעני, אבל יש דברים שגם מונעים את השפע, כגון; בן אדם שנותן בריבית, או שיש לו גזל, או שמצער את אשתו, יש ארבעה דברים שגורמים לזה,

שאלה: (לא שומעים)

הרב: אמרתי בתנאי שממקום אחר לא יהיה לו חור כמו שאומרים הבנתה, כל זמן שהסל סגור הכל בסדר הכל יתמלא, אבל אם יש לך חורים בסל כמו שאמרתי אז זה בעיה.

ובכן מעשה בעשיר גדול שהיה יראי שמים אבל קמצן מאוד! ולא היה נותן אפילו פרוטה אחת לעניי עירו, ולכן מרוב קמצנותו לא היה נושא בכיסו מטבעות של כסף ושל נחושת, אלא רק של זהב כאילו אין לו לפרוט, רק של זהב, כדי שאם יפגוש אותו עני בשוק או בבית-הכנסת לצדקה יאמר לו שאין לו כסף בחיקו,

יום אחד ניסה עני מרוד לבקש ממנו צדקה ולא הצליח, והבין שאותו עשיר לוקח בכיסו רק מטבעות של זהב כדי לא לתת צדקה, מה עשה? הלך אחרי העשיר לבית-הכנסת ראה שהוא מגיע לפסוק "פותח את ידך" והיה מאריך הרבה העשיר מכוון כוונות ופותח את שתי ידיו כלפי השמים,

שאל העני את ידידו העשיר, ידידו של העשיר שהיה יושב לידו: "מה סיבת הדבר? למה הוא ככה עושה ומאריך הרבה זמן?"

אז הוא סיפר לו: "שבתחילה העשיר הזה היה עני והוא שמע מחכם אחד שאם מכוונים היטב בפסוק הזה זוכים לעושר, לכך זכה והתעשר, וכך הוא ממשיך לעשות בכל יום ויום". כי יש לחבר את הפסוק מה שאמרנו "פותח את ידך" את הפא' א'לף וי'וד ואותיות חת"ך מכון את הסא"ל וכו'

כששמע העני דברים אלה התחכם, אמר בלבו: שהוא יקח שני דינרי זהב מהעשיר, הוא יוציא ממנו שני דינרים של זהב, וכך עשה. בתפילת שחרית בא וישב מול העשיר כשהגיע העשיר לפסוק "פותח את ידיך" ופתח את ידיו - קפץ אותו עני ועמד לפני העשיר ופתח את שתי הידיים כדי לקבל ממנו צדקה, בראות העשיר את העני שידיו פתוחות הבין שכדאי לתת לו עתה צדקה שכן אם הוא לא יתן גם משמים לא יתנו לו שפע בפתיחת ידיו,

מיד אמר לבנו שישב לידו שיתן לו שתי פרוטות נחושת,

אולם העני אמר לו: "שאם יתן לו שתי פרוטות נחושת גם בשמים יתנו מתנה גרועה של נחושת",

כששמע ככה אמר לבנו שיתן לו שני דינרים של כסף,

אמר לו העני: "תדע לך שגם מן השמים יתנו לך מתנה בינונית",

ובלית ברירה נתן לו שני דינרי זהב, זה מה שאמר הכתוב: "כי פתוח תפתח את ידך לו" בלשון כפול, ואז כשאתה תפתח את ידיך לפני השם יתברך לקבל השפע-כמו שתפתח את ידיך לחלק לעניים, שאם תפתח את ידך לתת לו מתנה חשובה אז גם כן אתה תפתח את ידך לפני השם יתברך לקבל שפע מרובה, מידה כנגד מידה.

אז העני ידע את החולשה של העשיר, העשירים פוחדים להיות עניים, אפילו שהם רחוקים מאוד מן המצב הזה יש להם חשש מתמיד שהם כל הזמן יהיו עניים. אז אם אתה בא אליו בשעה שהוא "פותח את ידיך" שם אתה יכול לתפוש אותו על חם מה שנקרה.

כן, אז אם כן ראינו פה את הנושא הזה... 

רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".