מסילת ישרים - פרק כ"ד - חלק א
(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'מסילת ישרים' לרבנו משה חיים לוצאטו הרמח"ל זיע"א)
פרק כד: בבאור יראת החטא
הנה ראותנו המדה הזאת נמנית אחר כל המדות הטובות אשר זכרנו עד הנה די לנו להעירנו על ענינה שראוי שיהיה ודאי ענין נכבד ועקרי מאד וקשה להשיג אותו שכבר לא יוכל להגיע אליו אלא מי שכבר השיג כל המדות שקדם זכרם:
אמנם צריך שנקדים כי מיני היראה הם שנים שהם שלשה האחת קלה מאד להשיגה אין דבר קל כמוהו והשניה קשה מן הכל ושלמותה כמו כן שלמות גדול מאד יש יראת הענש וזהו המין האחד ויש יראת הרוממות וזהו המין השני שיראת החטא חלק שני ממנו ונבאר עתה ענינם והבדליהם:
יראת הענש כפשוטה שאדם יירא מעבר את פי ה' אלוהיו מפני הענשים אשר לעברות אם לגוף ואם לנפש והנה זאת קלה ודאי כי כל אדם אוהב את עצמו ויירא לנפשו ואין דבר שירחיק אותו מעשות דבר אחד יותר מן היראה שלא תבואהו בו איזה רעה ואין יראה זו ראויה אלא לעמי הארץ ולנשים אשר דעתן קלה אך אינה יראת החכמים ואנשי הדעת:
המין השני הוא יראת הרוממות והוא שהאדם ירחק מן החטאים ולא יעשם מפני כבודו הגדול יתברך שמו כי איך יקל או איך יערב לבו של בשר ודם שפל ונמאס לעשות דבר נגד רצונו של הבורא יתברך ויתעלה שמו והנה זאת היראה אינה כל כך קלה להשיג אותה כי לא תולד אלא מתוך ידיעה והשכלה להתבונן על רוממותו יתברך ועל פחיתותו של האדם כל אלה דברים מתולדות השכל המבין ומשכיל והיא היראה אשר שמנוה לחלק שני מאחד מחלקי החסידות אשר זכרנו בה יבוש האדם ויחרד בעמדו לפני קונו להתפלל או לעבד כל עבודה היא היראה המשבחת שנשתבחו בה חסידי עולם והוא מה שמשה מדבר ואומר דברים כח, נח: "ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך":
זאת היראה שאנחנו בבאורה עתה זיהינו יראת החטא היא כמו חלק מיראת הרוממות שזכרנו וכמו מין בפני עצמו והינו כי הנה ענינה הוא שיהיה האדם ירא ודואג תמיד על מעשיו פן נתערב בם איזה שמץ חטא או פן יהיה שם איזה דבר קטן או גדול שאינו לפי גודל כבודו יתברך ורוממות שמו והנך רואה היחס הגדול שבין יראה זו ויראת הרוממות שזכרנו כי התכלית בשניהם שלא לעשות דבר נגד רום כבודו יתברך אמנם ההבדל שביניהם שבעבורו תחשב כמין אחר ובשם אחר תקרא הוא כי יראת הרוממות הוא בשעת המעשה או בשעת העבודה או בפרק העברה דהינו או בשעה שהוא עומד ומתפלל או עובד שאז יבוש ויכלם ירעש וירעד מפני רום כבודו יתברך.
או בשעה שמזדמנת עברה לפניו והוא מכיר בה שהיא עברה שיעזוב מלעשותה למען אשר לא יעשה דבר למרות עיני כבודו חס וחלילה אך יראת החטא היא בכל עת ובכל שעה שהנה בכל רגע הוא ירא פן יכשל ויעשה דבר או חצי דבר שיהיה נגד כבוד שמו יתברך ועל כן נקראת יראת חטא כי עקרה היראה מן החטא שלא יכנס ויתערב במעשיו מחמת פשיעה והתרשלות או מחמת העלם יהיה באיזה דרך שיהיה והנה על זה נאמר משלי כח, יד: "אשרי אדם מפחד תמיד" ופרשו זכרונם לברכה ברכות ס: 'ההוא בדברי תורה כתיב' כי אפלו בשעה שאינו רואה המכשול לנגד עיניו צריך שיהיה לבו חרד בקרבו פן טמון הוא לרגליו והוא לא נשמר.
ועל יראה זאת אמר משה רבנו עליו השלום שמות כ, יז: "ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" כי זה עיקר היראה שיהיה האדם ירא ומזדעזע תמיד עד שלא תסור יראה זו ממנו כי על ידי זה ודאי לא יבוא לידי חטא ואם יבוא כאנס יחשב וישעיהו אמר בנבואתו ישעיה סו, ב: "ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי" ודוד המלך השתבח בזה ואמר תהלים קיט, קסא: "שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי" וכבר מצאנו שהמלאכים הגדולים והרמים חרדים ורועשים תמיד מפני גאות ה' עד שאמרו זכרונם לברכה במשל חכמתם חגיגה יג: 'נהר דינור מהיכן יוצא? מזעתן של חיות!'.