קרבת אלקים בשתי דרכים [שיעור מתוקן]

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אוריאל בן שמואל יזכה לבן זכר מהרה עוד השנה אמן אמן

קרבת אלוקים בשתי דרכים

לפני כמה דורות חי אדם גדול בעל מופת רוח הקודש הייתה גלויה אצלו ודבר לא נסתר מעיניו. קראו לו רבי מאיר מפרי משלן. זכר צדיק לברכה. אמן. פעמים היה נוהג לומר דברי תורה סתומים שהיו מעלים חיוך כששומעים את זה בשמיעה הראשונה. אבל היה צריך הבנה לעומק שלהם. לא כולם הבינו מה הוא אומר. למשל, פעם הוא פירש את אחד הפסוקים הללוהו בטוף ומחול. הוא אמר, יש להלל את הקדוש ברוך הוא כי בסוף הוא ימחל. אתה הבנת מה הוא אמר מה הוא אומר עלו בטוף ומחול בסוף הוא ימחל באשכנזית זה הללוהו בסויף מויכל בסוף הוא ימחל אבל זה סותר גמרא מפורשת שכל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן יוותרו בני מעב. אז אחד מגדולי ישראל הסביר את עומק הדברים נו מה העומק? אומר מראש השנה ועד הושענה רבה יש 20 יום. עד הושענה רבה 20 יום. כל יום זה 24 שעות בחשבון פשוט זה יוצא 480 שעות טוף זה 480 אז הוא אומר הללוהו בסוף בסוף ה-480 אז בסוף הוא מוחל זה הושענה רבה אז יום השענה רבה זה יום המחילה שבסוף הקדוש ברוך הוא מוחל מה העניין של יום המחילה בו שענה רבה רבי ישראל מסלד מקשה קושיה ראש השנה יום הדין 10ה ימי תשובה מגיע יום הכיפורים וזה זה יום מחילת עוונות. למה הסדר הפוך? למה לא יהיה קודם מחילת עוונות? ואז נבוא בלי עוונות ליום הדין? מלכתחילה ניכטב ונחתם לשנה טובה. ולמה קודם דין ואז לא כולם מכתבים ונחתמים לטובה. נותנים לנו 10עשה ימים לעשות תשובה ומגיע עם הכיפורים זוכים למחילת עוונות. אז רבי ישראל אומר אחד מהיסודות החשובים בנפש האדם. אדם לא יכול לשנות מצב מרגע לרגע. כל שינוי שרוצים שהוא יהיה אמיתי צריך את הזמן שלו כדי שיהיהפוך לקבוע. שינוי זה תהליך שבונים וזה צריך להיות מושרש. ככל שיתנו יותר זמן יושרש יותר ויהיה אמיתי יותר. בני ישראל במצרים מהבים דוגמה לעניין זה. הגלות הייתה אמורה להיות 400 שנה. בני ישראל צעקו והתחננו. הקדוש ברוך הוא שמע את הצעקה, קרא למשה, אמר לו, "תגעל אותם." מה צריך משה לעשות לכאורה? לבוא מיד לגול את ישראל. אבל לא. משפט המצרים מתמשך על פני 12 חודשים בישראל. נשארים עוד שנה. זאת אומרת עם ישראל הוא שלח אותו ממדיין לך תגעל אותם. היה בא וגואל אותם. לא עוד שנה לוקח בשביל שהוא ייתן 10 מכות למצרים וכולי. למה לא ניגלו מיד? קל מאוד להוציא את היהודים מהגלות, אבל קשה להוציא את הגלות מהיהודים. להיות עבד זה מנטליות כבר ובני אדם צריכים להתרגל מצב חדש של בני חורין אחרי שהיו שנה שלמה במצרים הגיעו 49 ימי הספירה אחרי זה שלושת ימי הגבלה חנה למתן תורה אי אפשר לקפוץ בבת אחת למתן תורה המדרש אומר כשיצאו בני ישראל ממצרים הם אמרו רצוננו לראות את מלכנו הם רצו כבר את מתן תורה הקדוש ברוך הוא אמר חכו אתם עדיין לא בשלים זה תהליך ועוד אומרים חכמים תחת התפוח עוררתיך תחת תפוח מנץ ל50 יום תפוח צריך תקופת השלה. אם כוטפים אותו לפני הזמן הוא בוסר. אז מה התפוח הזה שמוציא פירות ל-50 יום? משעה שיוצא הפרח הראשון. כך התורה ניתנה ליום 50 לגולת ישראל. זה תחת התפוח עוררתיך. הכלל הזה נכון לגבי יציאת מצרים, הוא נכון לגבי מתן תורה והוא נכון גם לגבי ימי התשובה. תשובה זה תהליך. אדם רוצה להשתנות אבל מהיום להיום נופלים כי שינוי צריך להבשיל. לכן נתנו לנו 30 ימים קודם סליחות. אחר כך את ראש השנה ואחר כך עשרת ימי תשובה ורק אז אולי יועיל יום הכיפורים זו התשובה שמשיב רבי ישראל לשאלה למה לא הקדים הקדוש ברוך הוא את יום הכיפורים ליום הדין אם היה יום הכיפורים קודם הוא היה עובר מעלינו לא היינו חווים אותו והרי הלכה זרה שיום הכיפורים מכפר עם תשובה. חודש, אלולסרת ימי תשובה זה הימים שבהם בונים את התשובה. וגם אחרי יום הכיפורים לא נגמר התהליך, יש את ימי הסוכות ועד הושענה רבה. בסוף שמחת תורה התעלות אחר התעלות עד שמגיעים למדרגה שביקש בעצם הקדוש ברוך הוא מאיתנו ואז תושלם מחילת העוונות זאת אומרת בודקים לראות אם באמת מה שקיבלנו על עצמנו עמדנו בזה בימים האלה של אחרי יום הכיפורים והבאנו את ה דוגמה שמביא מי הרב גלינסקי זכר צדיק ברכה ש בן אדם מתפלל ומבקש מהקדוש ברוך הוא הרבה דברים בזה והוא בטוח שזהו היה לו מחילת עוונות והכל בסדר אז הוא מחכה לכסף בחודש חשבן לא מגיע כסלב לא מגיע תבט לא מגיע מה קורה פה חזרנו בתשובה ביקשנו הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, רוצה לתת לנו. למה זה לא מגיע? אומר הרב גלינסקי שכבר מיד אחרי יום הכיפורים יוצא פתקאות בראש ענה רבה ואז השלוחים יוצאים. עכשיו הקדוש ברוך הוא שולח לתת את הכסף. ביקשו כסף. שונח מלאך עם כסף. אומר לו, "לך תתן לרובן." אומר ואיך אני אדע מי זה רובן? איך אני אדע מי זה ראובן? אולי מי שיפתח לי את הדלת זה לא הוא. אולי זה אורח שלו משהו? איך אני יודע? זה רות, יש לי GPS, הכל. אני אגיע לשמה אבל איך אני יודע איזה רובן? אומר הקדוש ברוך הוא, אני אתן לך תמונה שלו מיום הכיפורים. ככה שפתחת הדלת אתה תזהר אותו. זאת אומרת לא תהיה שם בעיה. אז אה טוב המלאך יוצא עם התמונה ברובן פתח את הדלת הוא מסתכל אומר זה לא זה לא פה הוא חוזר בחזרה אומר לו מצאתי את רובה למה כי בן אדם השתנה כבר חזר להיות מה שהוא היה לפני יום הכיפורים תמונה של יום הכיפורים זה תמונה יפה עם תלי וזה נראה טוב וזה אז זאת אומרת הקדוש ברוך הוא ממתין רוצה שתתבשל והכל ומחכה לראות בימי הסוכות עד הושענה רבה בוא נראה אם אתה נשארת לפחות מה שאתה אמרת אז זאת אומרת המטרה היא שהתהליך יבשיל אם התהליך מבשיל אז זה טוב טוב מאוד. הרב שך זכר צדיק ברכה היה אומר כשפותחים את ארון הקודש זה מסמל את הפתיחה של הלב. בחודש אלול מתחילים את התהליך, באים מימי הסליחות, פותחים את ארון הקודש לשמע כולנו וגם להבינו מלכנו וביום הכיפורים פותחים לכל נדרי ולהרבה קטעים בתפילה ולתפילת נעילה. בשלב הזה הלב כבר הרבה פתוח. בחג הסוכות לא רק שפותחים את ארון הקודש אלא מוציאים ספר תורה ומניחים על הבימה בהושענות בשלב הזה לא רק שהלב נפתח הוא כבר מוציא החוצה הוא כבר גדוש בושענה רבה מוציאים ספרי תורה כמה שיש לכם ספרי תורה מוציאים לכל ההקפות ובשמחת תורה פותחים את ארון הקודש מוציאים את כל הספרים והלב גדוש גדוש עד טום שמחת תורה זה היום שאנחנו מתכוננים אליו לאורך כל הדרך ויוצרים קשר מיוחד בינינו לבין אבינו שבשמיים עברנו את חודש אלול ימי הסליחות ראש השנה עשרת ימי תשובה יום הכיפורים סוכות בהושענה רבה כל אלה שלבים להגיע ליום המיוחד הקדמה לקריאה אדירה של שמחת תורה אתה הוראת לדעת כי אדוני הוא האלוהים אין עוד מלבדו הרב ברנץ דופרר חותן של הרבי במיצנז מספר מעשה. בעיירה מרוחקת התגורר יהודי. כל השנה לא הסתופף בצל ריבותיו, אבל היה לו מנהג שהקפיד מאוד ביום הכיפורים נוסע לברדיצ'וב. מתפלל אצל רבי לוי יצחק, סנגורן של ישראל. כל השנה היה הרבי הקדוש כמלאך וביום הכיפורים על אחת כמה וכמה והודי הכפרי מעולם לא ויטר לחזות באור פניו ביום הקדוש הזה ערב יום כיפור הגיע היהודי מתפלל מקיים מנהג כפרות אוכל סעודה לקיים מצוות היום ופונה לצאת לדרך אשתו הורזת לו מחזור קיטל במעט סדה לדרך שיהיה לו לסעודה מפסקת ולסיום מצוב סוחר קרכרה עם עגלון גוי מסכם ברדיצ'וב מוריד אותו בבית המדרש ושיבוא לאסוף אותו בערב מחר שכר שילם לו מראש ולא לקח עמו עוד כסף נוסף רק לנסיעה העגלה עושה את הדרך בסמוך ליישוב מסוים ו באמצע הדרך עומדים שלושה יהודים מסמנים לעצור עוצרים מתעניינים מה הם רוצים מספרים לו שאחד היהודים בעיירה חכר פונדק מן הפריץ ומתקשה לעמוד בתשלומים השנתיים בשנה אחת הוא נקלע עם העסק לקשיים. שנה אחר כך הוא כבר חיתן את בתו, בשלישית חיתן את בנו. והפרית המתין לו בהתחלה. הסכום מצטבר ל300 זהובים. החליט שזה כבר יותר מדי. לקח את היהודי והשליך אותו לבור כלא. זרק את המשפחה מהפונדק והודיע שישחרר אותו רק אם יביאו לו 300 זהובים ועכשיו משפחה שלמה בלי ראש המשפחה אז הם קיבלו על עצמם משימת פדיון שבועים ומאחר שעכשיו ערב יום הכיפורים והלבבות של היהודים הרחמנים פתוחים החליטו לעצור כל כרכרה שעוברת ולהטרים את הבעלים. התנצל היהודי שאין לו כסף. אבל תעניין מה סכום הכסף שהם כן הצליחו לאסוף. הוציאו שקית עם כמה זהובים בודדים. נו מה אפשר לצפות מעיירה עניה? שואל אותם. אספתם מכולם? מציתם את הכל. כן. מכל היהודים ששייך לדבר איתם אספנו את זה אבל הקול שלהם העיד על התחמקות וזה עורר לו את הסקרנות יש כאן יהודים שאי אפשר לדבר איתם עם איזה יהודי אי אפשר לדבר בערב הכיפורים בצהריים הם אומרים לו לצערנו יש כאן שלושה משכילים שהתנתקו מהקהילה אין טעם לבוא לדבר אליהם אפילו בכל נדרי הם לא באים לבית הכנסת. הוא אומר, לא ייתכן. איך לא ידבר ליהודי מצבו של יהודי אחר במצוקה נוראה כזו? כדי שתבין במי אנחנו מדברים, אז תדע שהשלושה האלה יושבים כעת בערב יום הכיפורים בצהריים בבית מרזע וממשחקים קלפים. אומר, "אני מוכן ללכת לדבר אליה, חבל לך על הזמן, אל תנסה." היהודי אומר לעגלון, "סע ל בית מרזח, כסף אני לא יכול לתת כי שילמתי את הכל מראש לעגלון. כל הפחות אני אנסה לגייס עזרה מכיוון אחר." העגלון ממתין לו בחוץ. שהוא נכנס פנימה, רואה את השלושה יהודים באמת שולחן עם קופה, כל אחד ערימת קלפים הוא אומר להם יהודים ערב יום הכיפור היום נו עוד אחד בא להטיף לנו מוסר היהודי ממשיך הפריץ קלה את אחד היהודים בעיירה בגלל חוב של 300 זהובים שלא שלם שלוש שנים אז מה מגיע לו וממשיך לשחק. תגידו, אין לכם רחמנות בלב, מה פתאום לרחם? הוא שכר חנות, שלוש שנים לא שילם ודאי שצריך לזרוק אותו לכלא, אבל יום כיפור הוא אומר להם, הם שקועים במשחק, מתעלמים מנוחותו. באמת אין מה לדבר איתם. צדקו היהודים האלה שפגשו אותו בדרך. כבר עמד ללכת. פתאום פנה אליו אחד מבני החבורה. תגיד, אתה באמת רוצה לשחרר אותו? ודאי שאני רוצה. יהודי בבור כלא בערב יום כיפור. שאל אותו, מה אתה מוכן לעשות בשביל זה? אומר לו, הכל. נדלק זיק בעיני בן שיחו סימן למוזג שיביא בקבוק וותקה אמר ליהודי אם תגמור לשתות את הבקבוק הזה אני נותן 100 זהובים לשתות את כל הבקבוק היהודי הבה את פניו בסלידה אני לא שטיין בקושי מצליח לטעום יין בלתי אפשר אפשרי שעשה דבר כזה, אבל אמרת שאתה מוכן לעשות הכל בשביל לשחרר יהודי ערב כיפור. נו, היהודי אוחז את הבקבוק בידיו ומחליט שזהובים שווים את הקורבן. חולץ את הפקק, מגרגר לתוך גרונו את כל הבקבוק. הקרביים נשרפות. הבקבוק נגמר והבחור מולו מבסוט לראות אותו מסוחרב מושיט לו את ה100 זהובים הסכם זה הסכם ביזנס ביזנס מיד לאחר מכן פועלי אליו השני ואומר לו אם תגמור עוד בקבוק גם אני נותן מהזובים היהודי חושב כאשר עבדתי עבדתי חולץ את הפקק מגרגר את התוכן לגרון המשקה כבר עולה לו לאוזניים אבל הוא סיים קיבל עודים עכשיו הגיע התור לשלישי אותה עסקה היהודי כבר לא רואה את הבקבוק אבל המשכן נוזל פנימה. ברגע האחרון, לפני שהוא נחנק לגמרי הוא מצליח לשמוע אותם מריעים לו. הוא עשה זאת, סיים את הבקבוק השלישי וקיבל 100 זהובים. עושה דרכו החוצה, נאחז בכל דבר שמזדמן לו. הוא יודע שהוא צריך להגיע ליהודים בחוץ לתת להם את הכסף. הם המתינו לו והמתירו על ראשו ברכות ורצו לאחוזת הפריץ להספיק לשחרר את היהודי לפני יום הכיפורים. העגלון שלו קולט אותו מיד לאחר מכן. קולט אותו כן וממשיך בנסיעה. הוא לא מסיע בן אדם אלא שלושה בקבוקי ועודקה. מגיעים לברדייצ'וב. והעגלון עוצר בפתח של בית המדרש וקורא ליהודי לצאת. אין תגובה. אין תגובה. מציץ פנימה שיכור כמו לוט הלום וודקה. הוא לא יודע מה נעשה כלום. הלו העגלון מגרד בפדחת. מה עושים עכשיו? בסוף הוא נוטל את היהודי על הגב, מכניס אותו לבית הכנסת, שותח אותו על ספסל, מניח לו את המתחת עם הקיטל ויוצא משם רגוע, עשה את שלו, מחר בערב הוא יבוא להחזיר אותו. היהודי ישן בלי לדעת מאומה. ברדיצ'וב אותה מעטה של קדושה לקראת יום הכיפורים. יהודים זריזים סיימו סעודה מפסקת באים עטופים בטליתות ובקיטלס לבית המדרש לרבי נכנסים בהמה וירה ומריחים ריח וואי וואי וואי ול מיד הם מגלים את היהודי השטוי הזה שוכב לו שמה ואלבוש בגדי יום חול לא יודע מה נעשה איתו צועקים עליו אתה לא אתה לא מתבייש מה איתך זה הזמן להשתקר אתה מחלל את קדושת בית הכנסת הוא אפילו לא פוקח עיניים חוטים בו חותות שיפתח את העיניים שידבר שיסביר שום דבר טוב שיישאר פה הם לא יפסידו את היום הקדוש בגללו עוזבים אותו לנפשו ופונים להתיישב במקומות כולם כולם צריכים להספיק להגיד וידוי. בית הכנסת מתמלא במהירות עד שלבסוף נכנס רבי לוי יצחק פנימה. החסידים נדחקים לפנות לו מעבר עולה למעלה. הפרנסים עומדים שני צידי ארון הקודש. מוציאים ספרי תורה. רבי מתחין אור זור על הצדיק וכולם שואהגים אור זרוע קולות השאגה חודרים למוח של השיכור הוא כבר שעות יושן זה הספיק להפיג לו קצת מההשפעה של היין הבודקה מתעורר מתבונן סביבו פה מנסה להבין איפה הוא נמצא. בסוף הוא מבין שהוא בבית כנסת. הוא לא יודע באיזה עיירה. הוא רואה המון יהודים עם תליתות. ארון הקודש פתוח. שני יהודים עומדים עם ספרי תורה ובבת אחת הוא מבין שמחת תורה. היום הוא קם וזועק בכל אדיר. אתהורס לא דס כי ככה צועקים בשמחת תורה היהודים או תחזור לישון רבי לוי יצחק שומע את הקריאה מתבונן בו ומבין בדיוק מה עבר עליו הוא עוצר את הקהל ואומר להם יהודים יקרים לכל יהודי יש סולם של התעלות. יש את חודש אלול, ימי הסליחות, ראש השנה, יום הכיפורים, שענה רבה, שמחת תורה, עולים, עונים עונים עונים עד שמגיעים לאה הוראת לדעת. כולם מצויים רק באמצע, אבל היהודי הזה הצליח במעשיו לעשות קפיצה והגיע ישר לשמחת תורה. תקנאו בו, אל תצחקו עליו. הוא עשה מסירות נפש והתרומם לדרגה הגבוהה ביותר. [מוזיקה] הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו מיסים, לא פטפוטים מילים וזה [מוזיקה] רים את האבק וזה. הקדוש ברוך הוא רוצה מהיסים. בן אדם מה זה מסירות נפש? הוא לא רגיל לשתות בכלל יין. שותה שלוש בקבוקים ועוד כך אפשר למות מזה אפשר למות הבן אדם עשה את זה ישר התורס לא דעס כי השם הוא האלוהים אה למה נועדו מחילת העוונות של השענה רבה ומה זה אתה הורס או לא דעס מה זה השמחת תורה מה התכלית של הימים האלה מה השם רוצה מאיתנו בסופו של דבר ביום כיפור אומרים דבר מרגש מחיתי כעב פשעך וכענן חטותך שובה אליי כי גאלתיך אצלנו עיקר העיקרים של יום הכיפורים זה מחילת עוונות באים מלוכלכים יוצאים ניקיים אצל הקדוש ברוך ברחו זה דבר תפל זה אני עשיתי לך אני ניקיתי אותך אני מחיתיךעב פשעך וכענן חטותיך עכשיו השמיים בלי שום עננה אבל מה כעת כעת אני מבקש ממך תשובה אליי כי גאלתיך אני את שלי עשיתי גאלתיך אבל איפה התשובה אני רוצה ממך תשובה מה יקרה מעתה והלאה הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו אחרי מחילת העוונות של יום הכיפורים רוצה מאיתנו תשובה הרבה עונים מיד כדי לקיים תורה ומצוות ולהיות טובים תשובה זו אינה מדוייקת כל כך יש שני עניינים נפרדים הם שתי שאלות שונות מה מצפה אבא מבן? מה רוצה אבא? אבא מצפה מהבן שלמות בכל הוא רוצה שיהיה מופת בנימוסים, בהליכות, במידות. הוא רוצה תעודה טובה שיביא. השמיים זה הגבול לציפיות מהבן. לעומת זאת, הדבר העיקרי שאבא רוצה מהבן זה להיות בקשר איתו. תנה בני ליבך לי, רחמנא לי בבע. הקדוש ברוך הוא רוצה שנהיה בקשר איתו. איך יוצרים קשר? יש שני אמצעים שקושרים אותנו לאבא. קשר ראשון זה על ידי התפילה. זה עיקר גדול בחיי היהודי. עד שהגמרא מכנה את האדם מבעה. יצור מתפלל. מבעה זה בארמית תפילה מבקש. זה אדם אדם זה מבעה. יוצרים קשר בתפילה עם בורא עולם. עם זו יצרתי לי תהילתי ספר. בשביל הקשר הזה מוכן הקדוש ברוך הוא לעשות הכל, לשנות סדרי בראשית. הלשך הקדוש מפרש לאדוני הישועה על עמך ברכתך סלה. הקדוש ברוך הוא מבטיח לנו ישועות אם זה יקרב אותנו אליו. אם השם רוצה הגאולה יכולה לבוא עכשיו אנחנו למה רוצים גאולה אה שלא אוברדראפטס לא רוצים שיתפנו רמת אביב תתפנה וזה שמה ואז חלקו את הדירות כל המקומות האלה איפה שיש את הקפלניסטים אז אה לא יישאר להם כבר גם רוצים שהגולה תבוא למה הושיענו אלוהי שענו וקבצנו והצילנו מן הגויים למה להודות לשם קודשך להשתבח בתלתך אז יהיה לנו קשר טוב עם הקדוש ברוך הוא אם תבוא הגאולה יהיה לנו קשר טוב הקדוש ברוך הוא רוצה להביא את הגאולה הוא רוצה גם כן שיהיה קשר טוב לפעמים הוא מביא צרות כדי לחזק את הקשר. למה היו אבותינו עקורים? כדי שיהיה קשר. הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של הצדיקים. זה לא יאומן כי סופר הקדוש ברוך הוא לא נותן לשרה אמנו 90 שנה ילדים בשביל שהיא תהיה בקשר איתו. אז היא כל הזמן מתפללת שהיא רוצה ילדים. חנה 19 וחצי שנים. הקדוש ברוך הוא רוצה קשר. אם יש קשר הוא נותן הכל. הכל. הוא רוצה קשר. פשמעו מה הרמבן אומר. הרמבן כותב, למה הקדוש ברוך הוא בכלל ברא אותנו? אומר, אין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה. זאת אומרת, אם נחפש טעם, למה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו? הוא אומר, אין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים. מלבד שידע האדם ויודע לאלוהיו שבראו. כל מה שרוצה הקדוש ברוך הוא רצון לברוא אדם שידע שהוא ברא אותו ויתפלל אליו וידבר איתו ויהיה איתו בקשר. לא הכל יודע אבל במעט שאנחנו מבינים הסיבה שבשבא יצר הקדוש ברוך הוא עולם לו יקום בכל אשר בו ליצור אדם בשביל מה? שידע האדם ויודע לאלוקיו שבראו. הרי אני מכוון להשלים 100 ברכות בכל יום. 100 ברכות זה 100 פעמים קשר עם הקדוש ברוך הוא. אבל לא ברכה כזאת עם כוונות. כשאתה מתכוון אז אתה בקשר עם הקדוש ברוך הוא. מה אתה אומר? ברוך אתה. מה זה אתה? אתה לפניי. זאת אומרת אני בקשר. אם הקדוש ברוך הוא מדבר איתו בגוף ראשון זה מה שאומר הרמבן זה אין לנו טעם אחר למה השם ברא אותנו לא יאמן כי סופר מישהו היה מעלה על דעתו שזה הסיבה ממשיך הרמבן הרמבן בכוונת רוממות הכל בתפילות זה שאנחנו פה ומרימים את הכל בתפילה וכל הכוונה של בתי כנסיות וכל זכות תפילת הרבים זה שיהיה לבני אדם מקום יתכבצו וודו לאל שבראם בהמציאם ופרסמו זה ויאמרו לפניו בריותך אנחנו שבראנו לכבודו הרמבן כותב שהוא לא יודע טעם עם אחר. למה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו? ביומן כיסופר. זאת אומרת, אם בן אדם מפספס את המטרה הזאת, אז כאילו חי כמו בעל חי. שהבדיל לנו מן הגויים. במה הבדיל לנו? שבראנו לכבדו והבדיל לנו מן הגויים. ומה? שאנחנו יודעים למה נבראנו. כמובן שחייבים לקיים את המצוות כי יש מצווה, יש ציווי ואנחנו מצווים וגם אסור לעבור עבירות אבל העיקר מה שרוצה הקדוש ברוך הוא שנהיה בקשר איתו וכל העניין של בתי כנסת וכל הזכות של תפילת רבים שבני אדם התקבצו שם ויאמרו לפניו ביותך אנחנו והיפקדו לפני השם. רבי יעקב קמינצקי, זכר צדיק ברכה, אמר רעיון נפלא. מה הדרגה של יהודי מתפלל? יש הלכה בשולחן ערוך יורי דעה, סימן פא כתוב חלב כותית טהור. זאת אומרת, מבחינה כשרותית מותר לתינוק לינוק מגויה. אבל הרמו כותב שאם אפשר לא לתת לתינוק לינוק מנוכריה, עדיף כי החלב שלה מטמטם את הלב. למה? בגלל שהיא אוכלת מאכלות אסורות. מזה נהיה דם שלה והדם שלה הוא עכור ומאדם נעשה חלב ממאכלות אסורות ומי שאוכל נבלילס וטריפס וכולי הוא זה מטמטם את הלב אז לכן החלב מצד עצמו אין בעיה אבל מצד הטמטום שבחלב בגלל שהוא עשוי ממה מאכלות אסורות אז עדיף אומר הרמו לא לתת לתינוק לינוק מגויה אם יש אפשרות אחרת אבל אם לאמא אין חלב פעם לא היה מטרנה אם לא היה חלב והגויה יש לה אז מה היא תהרוג את הילד אז היא נותנת אבל תראו שילד קטן כבר שטועם טעם של מאכלות אסורות הוא נהיה אז מים גדול שאוכל בהשגחה חרטה ברטא. השולחן ערוך זה ספר הלכות. לכל הלכה יש מקור. מה המקור של ההלכה הזאת של הרמו? זה גמרא מפורשת בסותה יב. היא מספרת שבטיה בת פרעה הצילה את משה רבנו והיא נתנה אותו למניקות המצריות והוא לא רצה לינוק מהן כי הקדוש ברוך הוא לא נתן לו לעשות זו פה שעתיד לדבר עם השכינה ינק דבר טמא אז מה יקרה עם התינוק הוא ימות בא אחותו מרים ומציעה לקרוא למנקת מן העבריות ואז היא נותנת את האמא היוכבת שמניקה ברשות בת פרעה ועוד מקבלת שכר וככה היא מגדלת את הבן שלה משה מהעניין הזה כותב הרמו שלא רצוי שילד ודי ינק מגויה מקשה על כך רבי יעקב קמינצקי במעשה עם משה רבנו לא כתוב שחלב של נוכרית אסור. שמה הטעם זה בגלל שפה שעתיד לדבר עם השכינה לא ראוי שינק דבר טמא כי הוא עומד להיות משה רבנו. איך ידבר עם השכינה אחרי שהוא ינג דבר טמא? אם הטעם הזה נוגע לכל ילד יהודי, הוא הולך לדבר עם השכינה, כל ילד הוא הולך להיות משה רבנו. איך אפשר להשוות בין משה רבנו לשאר היהודים? אז למה יהודי, תינוק יהודי לא יוכל לינוק מנוכריה? התשובה של הרב יעקב קמינצקי פשוטה. אומר, מי מאיתנו אינו מדבר עם השכינה? שלוש פעמים ביום אנחנו עומדים לפני הקדוש ברוך הוא. כל תפילה אנחנו עומדים לפניו. ההבדל בינינו למשה רבנו שהוא זכה שהשכינה גם דיברה איתו. אנחנו לא זכינו לנבואה. שומעים מה השכינה אומרת, אבל הפה שלנו כן מדבר עם השכינה. אנחנו אומרים ברוך אתה השם ממש עומדים לפניו ומדברים איתו. מה זה תפילה? פיטול. מה זה פיטול? כמו פטיל קשור. אנחנו מחוברים לקדוש ברוך הוא בתפילה. נפטלתי. טוב, השאלה היא כמה באמת אנחנו מגיעים לכך כשעומדים לפני השם בתפילה. הבעל שם טוב הקדוש אומר מבקשים אנחנו המצא לנו בבקשתנו. אנחנו באמת רוצים להרגיש את הקדוש ברוך הוא ולחוש שעומדים לפניו. ככל שאדם מתקרב יותר בתפילה הוא עומד לפני השם יותר. יש אמירה של רבי לוי יצחק ברטיצ'וב שאדם קרוי מהלך. הוא כל הזמן עולה מדרגה לדרגה. מלאכים קרועים עומדים, הם קבועים בדרגה מסוימת. אז למה קרויה תפילה עמידה? אם אדם מהלך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, למה התפילה נקראת עמידה? אם אדם הולך מדרגה לדרגה, אלא אדם מהלך ומהלך עד שהוא נתקל במחסום ואז הוא עולה בתפילה עד שהוא מגיע ועומד לפני השם. בתפילה הוא מגיע לעמוד לפניו. ככה כתוב בכוונות לפני שאנחנו מתחילים שאתה עומד בשמי השמיים מול הקדוש ברוך הוא. אז כבר מהתחלה אנחנו עלינו ועומדים לפניו ומתפללים לפניו. הברכת אברהם מסלונים, זכר צדיק ברכה, דיבר פעם בעניין התפילה ורומממותה ואמר כמו שאמרו בירושלמי ופתאום התחיל לרעוד ולא הצליח לדבר. לא ידעו מה הוא רומז במילים. שאמר כמו שאמרו בירושלמי למחורת אחרי הקידוש בבוקר הוא חזר על הדברים כדי להשלים אותם ואז הוא אמר כמו שאמרו בירושלמי במסכת ברכות ועוד פעם התחיל לרעוד לרעוד לא יכול להמשיך לא מבינים איזה ירושלמי ואיזה ברכות בסעודה השלישית חזר על הירושלמי וגם הפעם לא הצליח אבל התחיל עם כיוון כמו שאמרו בירושלמי במסכת ברוכס על טבילו לעון יחיעתו ואז עוד פעם הוא התחיל לרעוד ולא יכול להמשיך הפסיק לדבר עכשיו ידעו מה לחפש מצאו את מסכת שמדבר באוזן של חבר שלו והוא שומע יש לך אלוהים קרוב מזה שהוא קרוב לבריות כמו פלאוזן העני כביכול מתרפק על הקדוש ברוך הוא ליד האוזן ולוחש לו את הכל תפילה לעניך יעתו בלפני אדוני יש פה ס ככה מתהר הירושלמי תפילה האוזן של הקדוש ברוך הוא לידך והוא בא לשמוע מה אתה רוצה רק תדבר אנחנו מתפללים שלוש תפילות אבל כמה אנחנו רחוקים רחוקים בתפילה כל התפילה תלויה בכוונת הלב איזוהי עבודה שהיא בלב ואומר זה תפילה. כשהלב אטום אין תפילה. הפה מדבר כן אבל אין לב. אין לב. הם מתחילים בשביל לסיים. זהו. אין קשר בכלל. אין קשר. לא רוצים להגיד לו רגע אניצ לא הבנתי מה אמרת זה רגע אני לא מבין כמה אתה אומר עושה שלום עם רב טרח סוגר את הטלפון הצד השני לא שמע כלום לא הבין כלום גמגומים בלבולים מחשבות חושב על סוס סוסים חושב על כלבים חושב על זה חושב על שוקות זה תרוגים הכל מעורבב מה זה אם זה המצוות עוד טוב מה אם זה המצוות כאלה זה עוד טוב אבל תלוי איפה אתה תוקע אותם כשהקדוש ברוך הוא רואה שהמצב הוא כזה שאתה כל פעם מטריח אותו ומקשקש לו במוח, מבלבל לו את המוח. אז הוא אומר, אתה יודע מה? מסדר לך משהו, נותן לבן אדם איזה צרה ואז הבן אדם מתחיל לדבר לעניין. עכשיו הוא כבר מתחיל להתפלל לאט. הוא רוצה בעצמו להבין מה הוא אומר. אם יש ילד חולה במצב מסוכן והוא בבית חולים והרופאים יוצאים עם פרצופים לא לא כל כך אין לו ברירה עכשיו הוא כבר לא מתפלל א שם ז טרסום טרום לא עכשיו הוא מפרט בדיוק מה הוא רוצה וזה וזה וזה אוי אוי אוי אוי אוי כתוב פרעה הקריב מה פרעה הקריב את הלב של ישראל לאביהם שבשמיים למה הוא רודף אחריהם רודף אחריהם הם בורחים עם הפחד הזה הם צועקים לשם הצילו הצילו הצילו זה אומר שהלב נפתח לא ה זה מה שהשם רוצה את הלב כי איזוהי עבודה שבלב זו התפילה בלב העבודה היא בלב לא בפה אמר רבי יצחק יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין צעקה זה סוג אחר של תפילה מה שתפילה לא לא יכולה לפעול צעקה פועלת על יהודי פולין נגזרה גזירה קשה שעלולה להמלל משפחות רבות ניסו להעביר את הגזירה שלחו פיחל מאיר מגוסטינין זכר צדיק ברכה יצאו אליו במוצאי החג השני הגיעו בבוקר נכנסו אליו לפני התפילה וחלו לבכות וסיפרו על הגזירה בהשלכות המאמלות שאל אותם התפללתם היום כבר אמרו לו לא אמר בואו נעלה להתפלל עלו להתפלל שחרית אמרו הלל הגיעו להושענות עמד הרבי מול ארון הקודש בכה בכי נורא חיל ורעדה עברו בקהל אמר התפללנו בראש השנה וחשבנו שפעלנו שנה טובה התפללנו ביום כיפור וחשבנו שפעלנו מחילת עוונות מתברר שלא גזירה בפולנה. מיד אחרי ראש השנה ויום הכיפורים מגיעה כזאת גזרה. מה אפשר לעשות כעת? כולם זורגים דמעות. עצה אחת אני יודע. התורה מצווה. אם אדם לבע כסף ונתן כמשכון את הבגד, יחזירו לו את המשכון. בגד יום צריך להחזיר ביום, בגד לילה בלילה. למה התורה צבדה כך? משום שהדבר שגרם לאותו יהודי לקחת הלוואה. מה יש לעניק הזה לתת משכון? אין לו. רק הפיג'בה. וכשאין לו כסף לפרוע את ההלוואה, אין לו גם פיג'מה. אז במי שכב אין לו עוד אחד. המלווה חייב לבוא אליו כל ערב לדפוק בדלת אפילו אם הוא גר רחוק אפילו בעיר אחרת חייב לבוא אליו להחזיר לו את הפיג'מה ובבוקר לבוא עוד פעם לקחת את הפיג'מה עד הערב עוד פעם וזה יכול להיות חודשים ככה התורה מצווה. בעיה כי יצעק אליי אם אתה לא תחזיר לו את הפיג'מה והוא יצעק אליי שאין לו פיג'מה כי אתה לא החזרת לו. ושמעתי כי חנון אני. כותב הרשב"ם בה כי צעק. על מה הוא צועק? הוא לא בסדר. הוא לא החזיר את ההלוואה. הוא לא פורע. לקחו ממנו משכון בשביל מה? שיחזיר את ההלוואה. אז מה הוא צוחק? אלא שבאמת הוא אינו צודק. באמת הוא לא צודק. הפיג'מה נלקחה ממנו בצדק. אם יחזיר את החוב יקבל את הפיג'מה. אבל גם אדם, מפה לומדים, גם אדם שאינו צודק שהוא צועק, הקדוש ברוך הוא שומע. הקדוש ברוך הוא שומע. ויה כי יצעק אליי ושמעתי כי חנון אני. השם שומע צעקות. אם הצעקה היא מהלב, אפילו אתה לא צודק. הקדוש ברוך הוא שומע. כי חנוני כביכול קשה לקדוש ברוך הוא לשמוע יהודי צועק מהלב שומע הקדוש ברוך הוא שומע שתק הרב שקט בבית המדרש ואז הוא הרעים בקולו ואמר לא עברנו טוב את ראש השנה לא עברנו טוב את יום הכיפורים. מה עושים? צועקים. שענו שהקדוש ברוך הוא יושיע אותנו לצעוק את זה, לצעוק שנה והוא התחיל לצעוק. הושנו הושנו הושנו קולות שעגות בית המדרש כל הקולות מהדהדים בעיר בית הכנסת שמעו את הצעקות הצטרפו לכל השאגות הגויים נחרדו עד שביקשו מהיהודים תפסיקו לצעוק ואז הרים הרבי את ידו בבת אחת כולם שתקו ואז הוא אמר ביטלנו את הגזירה צעקות זה בא מהלב ובאמת כשיודעים שזהו קלו כל הקיצין אין מה לעשות אין משהו יש ארבעה שצריכים להודות כן ויזעקו ויצעקו ויזעקו ויצעקו בצר להם וממצוקותיהם יושיעים אם צועקים לשם הקדוש ברוך הוא עונה אבל אם מתפללים [מוזיקה] שום דבר לא פעלת כלום לא קיבלת כלום ותצפה לאיזה צביטה שתעורר אותך בשביל שתתחיל לצעוק למה לא כדאי אם אתה כבר עומד בתפילה לפני השם, דבר איתו לעניין, דבר לאט, תסביר מה אתה רוצה בדיוק, תהיה עם הלב על מה שאתה רוצה. לא קשקושים לא קשקושים. שאתה מסביר לבן אדם שלא עשה את עבודה טוב, אתה אומר לו שאתה אומר לו תשמע פה אתה לא עשית ואיך אתה עושה לי ככה ואיך יכול להיות שככה ושילמתי לך ואתה הבטחת לי ואמרת לי וזה ככה אתה אומר לו אתה לא הוא דווקא היה מבסוט אם תגיד לו ככה הוא יגיד לך ביי ביי הבנתי ביי כי לא אמרת כלום. הוא לא חייב כלום. הוא לא הבין כלום. שום דבר. הולך הביתה. למה שמה אתה יודע להסביר לאט לאט ובתפילה הכל? למה? כשנגזרה גזירה על חזקיהו המלך. גזירה קשה. בא הנביא לבשר לו על כך. אמר לו בן עמוץ כלה נבואתך וצא חזקיה אומר לישעיה הנביא תקלה את הנבואה שמעתי מה אתה אומר אתה אמרת לי שאני מת כן ושאני לא אחייה לחיי העולם הבא שמעתי קלה את הנבואה וצא למה מקובלני מבית אבי הבא אפילו חרב חדה מונחת על צברו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים מיד כתוב היסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אומרים חכמים מה זה אל הקיר מכירות ליבו מכירות ליבו מה ענה לו הקדוש ברוך הוא שמעתי תפילתך ראיתי דמעתך לא רק התפילה פעלה גם הדמ מה עוד פעלו? במה הוא קיבל? 15 שנה תוספת לחייו. 15 שנה. נשלח הנביא על ידי הקדוש ברוך הוא להודיע לו שאין לו עולם הזה ואין לו עולם הבא. והוא ביטל את הגזירה עם מים תפילה מקירות ליבו ומהדמעות. בוטלה הגזרה והוסיפו לו 15 שנים. בחצרו של החוזה מלובלין זכר צדיק לברכה במוצאי יום הכיפורים היו באים אליו והוא היה אומר לכל אחד מה נגזר עליו בשמיים לשנה הבאה קראו לו החוזה זה מלובלין. באחת השנים בא לפניו רבי בונים בפשיסחה. באותו זמן הוא היה סוחר מצליח בעצים והיה לו מעמד מבוסס. היו לו 150 רובל. סכום עצום בימים הם. אמר לו החוזה מלובלין, במוצאי יום הכיפורים אתה תפסיד את כל הכסף. אמר לו רבי בונב, אם זה רצון שמיים באהבה ובהשלמה, חלף חג הסוכות, אשתו חלתה, קרא לרופאים והוציא הון תועפות לייצב את מצבה. התאוששה מעט מהר לנסוע לירידה עצים בדנציג, לנסות לסחור. כל מה שעשה נכשל בתוך ימים נשאר בלי פרוטה. חזר לאכסניה שלו, התחיל לחשב מחדש את הצעדים, דפיקה על הדלת. בעל האחסניה מברר מה אתה מזמין לארוחת צהריים. הוא רגיל היה שהאורח הנכבד מזמין אוכל מיוחד בכשרות מיוחדת. אז הוא השיב בשלילה. אני לא רוצה להזמין כעת אוכל. לא היה לו כסף. אין לו כסף. בעל הבית כמעט עמד לצאת ואז הוא אומר לו כבודו כבר נמצא פה שבועיים ועוד לא שילמת הבין שאם הוא לא מזמין יכול להיות שיש בעיה עם הכסף אז אומר לו הלו מה עם השבועיים שאתה חייב לי כסף טוב יצא בעל האחסניה מן החדר ורבי בונה פרץ בבכי ריבונו של עולם, כשהודיע לי מורי ורבי החוזה מלובלין שאני עומד להפסיד את כל הרכוש, לא אמרתי מילה. קיבלתי באהבה כל גזירה שאתה גוזר עליי. אבל יהודי כמוני יושב באכסניה וצריך לשלם ואין כסף לשלם. מה אני אומר לו? הוא יאמר יהודי עם זקן ופאות יושב ואוכל בלי לשלם? ריבונו של עולם, זה חילול השם. הכל אני מוכן, הכל אני מוכן לקבל. רק לא זה. בבקשה ממך שלא יתחלל שמך גדול על ידי. הוא גומר להתפלל תפיקה בדלת, בפתח עומד שליח של הגבירה תמרל. תמרל. הגבירה הגדולה בעלת העסקים המסועפים. השליח אומר שהגבירה שמעה שהעסקים שלו לא פורחים כל כך ומאחר שהוא מומחה גדול בשטח העצים היא מבקשת ממנו להיות יועץ שלה לענייני מסכר תמורת ארבעה זהובים לחודש הוא ראה סימן משמיים שהתפילה התקבלה ואם כן, למה שהוא הסתפק בארבעה זובים? הוא אמר, "אני מוכן תמורת ארבעה זהובים ב-50% מהר"חים. היא התרגזה על החוצפה חצי 50% מהרווחים. זאת אומרת אם היא תקנה במיליון הוא מקבל חצי מיליון. הרבי נשאר בשלבתו אם לא דרך תמרל דרך יבור כן חלפו בסך הכל יומיים והיא חשבה על כך והחילטה שעדיף לוותר על חצי מהרווחים כדי לקבל מיוון כזה מיווין כזה שמבין בענייני עצים עשה עבורה עסקה גדולה ותוך זמן קצר היו לו בחזרה 150 רובל מן הצד שהייתה מוסכר בעצמו כמימים ימימה כעבור זמן הגיע שוב פעם לחוזה מלובלין איך שהוא נכנס החוזה אמר לו על דמעות לא דיברנו על דמעות, לא דיברנו. הגזירה התקיימה מה שאמר החוזה. אבל דמעות בין גזר דין בין לאחר גזר דין היא ממש יפה כמו צעקה. קודם גזר דין ובין לאחר גזר דין. ובזה הוא שינה את הכל. בזה הוא שינה את הכל. החוזרה נכון אבל אומר על דמעות לא דיברנו אם אתה יודע להתפלל עם דמעות אדם שבוכה לקדוש ברוך הוא זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה דבר אליי שערי דמעה לא ננעלו יש עוד דרך לא רק תפילה תורה הדרך השנייה זה תורה בתפילה אנחנו באים לפני הקדוש ברוך הוא. בתורה אנחנו מביאים את הקדוש ברוך הוא. קודש בריך הוא ורייתא וישראל חדו. כשאתה בא ללמוד תורה, הקדוש ברוך הוא יושב ממול ואומר מה שאתה אומר. בעל התניה אומר, כשאדם מקיים מצווה, הוא נעשה באותו רגע מרכבה לשכינה. ברגע שהוא עושה את המצווה הוא מרכבה לשכינה. דרגת הקדושה של מצווה. האבות הקדושים זכו להיות מרכבה לשכינה. צדיקים הם מרכבה של הקדוש ברוך הוא ויהודי שמקיים מצווה מגיע לדרגה כזו אם הוא מתכוון שהוא עושה מצווה בלי כוונה אין מצווה הוא מתכוון שהוא עושה מצווה [מוזיקה] אומר בעל התניה כשהי יהודי לומד תורה ומביא את הקדוש ברוך הוא לתוכו לתוכו מצווה גורמת שהשכינה תשרה עליו כתוב ויעל אלוהים מעל אברהם אבל תורה מכניסה את השכינה לתוכו כקודש בריך הוא מאורייתא וישראל חדם הרב הרמבן כותב בשם ספרי קבלה והזוהר הקדוש ככה קבלה בידינו שכל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא בעניין זה מביא הדגל מחנה אפרים את דברי חכמים שהקדוש ברוך הוא הוא בשמותיו אחד אז אם הקדוש ברוך הוא כל התורה זה שמותיו הוא נמצא בתורה כשאנחנו מדברים דברי תורה אז הקדוש ברוך הוא נמצא פה בעל התניה אומר מפני ונאמל לקרוא בתורה למה זה נקרא קריאה לקרוא לקדוש קדוש ברוך הוא כשאתה קורא בתורה אתה קורא לקדוש ברוך הוא רבי חיים אבולוזין זכר צדיק ברכה כותב אישה צעקה אל אדונינו דוד בעל התז הושיע אדוני הילד של אותה אישה הגיע לשערי מוות והיה גוסס אמר לה תז מה אני יכול לעשות אני מחיה מתים אמרה לו אני לא מדברת אליך אלא תורה של אדוני אני מדברת הקדוש ברוך הוא נמצא בתורה ואם התורה מצויה בך הקדוש ברוך הוא מצוי בך והקדוש ברוך הוא מחייב מתים אמר לה אתה אז עכשיו חידשתי חידוש לאמיטה של תורה אני נותן את הזכות של החידוש לילד הילד קם זה מספר רבי חיים מבולוז'י הרבי הראשון מקומרנה זכר צדיק בנך היה ידוע גדול המקובלים בדורו קיבל מכתב מקהילה ספרדית בדמסק ק עם שאלה ויכוח בין חכמי הקבלה האם מותר להשתמש בקבלה מעשית ובהשבעת שדים לצורך ריפוי חולים החזיר להם תשובה חריפה בין השאר כתב מה אתם רוצים לרפא חולים אני אומר לכם איך מרפאים חולים אצלנו בקומרנה היה אדם אדם שחלה והגיע שערי מוות, בני המשפחה התפרצו, אמרו שהוא גוסס וביקשו רחמים. אמרתי להם זכות התורה שאני אומר כעת בסעודה שלישית עמוד לחולה בתוך זמן קצר הוא עברי חולים כי הקדוש ברוך הוא נמצא בתורה לא צריך קבלה מעשית לא צריך שדים לא צריך שום דבר שתי פסגות ימים נוראים או שענה רבה בשמחת תורה כל פסגה זה דרך להתקשר אל הקדוש ברוך הוא מה בין הושענה רבה לשמחת תורה עכשיו בהושענה רבה לוקחים את הערבה וחוטים בה מה היא הערבה ומה פשר רחבותה? המדרש אומר ארבעת המינים כנגד איברים נכבדים באדם. האתרו כנגד הלב, הלולב נגד השדרה, הדס נגד העיניים ערבה נגד השפתיים. ועוד אומר המדרש וזה גם רומז על ארבעה מגזרים בעם ישראל. אתרוג זה כנגד יהודים, תלמידי חכמים עם תורה ומצוות, כי יש בו טעם ורע. ערבה אין בה לא טעם ולא ריע כנגד יהודים, בלי תורה, בלי מצוות. אומר השפת אמת, יום הושענה רבה יש בו כוח של תפילה כי נוטלים את הערבה שהיא כנגד השפתיים. אחרי שעברנו הכל ניסינו לפתוח את הלב לשפר את כל קומתנו. אנחנו מגיעים לשלב שכבר מרימים ידיים. אין לנו אפשרות לעשות יותר אחרי כל כך הרבה ימים. אבל גם בשלב הזה עדיין יש דרך אחת. תפילה. גם אם אין בנו לא טעם ולא ריח. ואנחנו ממש כמו ערבה. התפילה מתקבלת מכל אדם ובספר העיקרים יש ראיה נפלאה הקדוש ברוך הוא מקבל כל תפילה גל לא הגיע חורבן מלאכים סגרו חלונות רקיע שלא תתקבל התשובה שלו. והגמרא אומרת שבטרם קרא לקדוש ברוך הוא, קודם קרה לכל עבודה זרה שבעולם. ורק אחר שראה ששום עבודה זרה לא עוזרת, פנה לקדוש ברוך הוא. בעמיתנאי, אם אתה לא עונה לי, אתה כמו כולם. יא בב יא באב. למרות זאת הקדוש ברוך הוא לא יטר על התפילה שלו. לא היה בו לא טעם ולא ריח, אפילו ריח מסריח, אבל היה לו שפתיים עדיין. החוותה של הערבה באה לבטא נקודה. אדם שאין בו לא טעם ולא ריח. מתי הוא נזכה להתפלל? רק שחובטים בו. רק שיש צרות אז יש לו כוח להתפלל. ככל שיש לו יותר צרות התפילה משתבחת. כן. מן צבך צריך לכבן מן צבך. טח טיך חביט חבית ולא בריך. למה חובטים אותו? כי הוא לא בריך. הוא לא מברך. אין בו טעם אין בו ריח. יש לו שפתיים והוא לא משתמש בהם. חבית חבית. רק זה יפתח לו את השפתיים. יום השענה רבה מבטא את הקשר והתפילה בין אדם לבורא. לעומת השענה רבה בשמחת תורה יש לנו את הדרך השנייה. לא התפילה אלא דרך התורה. תפילה משתבחת מתי שיש צרות, אבל תורה משתבחת כשיש שמחה. עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה. אלדו אלדו עדו אלדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו ברננה ה עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו ברננה בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו ברננה עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה עמדו עמדו עמדו עמדו את השם בשמחה בואו לפני לפני ברננה בואו לפני ברננה הו לפניו לפניוננה בואו לפניוננה זה לא רק שהתורה משמחת היא גם חיה מתים עבדו עבדו עבדו עבדו את השם פיקודי השם ישרים משמחי לב אבל אסור לו ללמוד תורה למה זה משמח התורה משמחת ועל לא יכול לשמוח חכמים מספרים שרב היה נוהג לפני שמחל ללמד תורה פותח במילה דבדי חותה דברים המשמחים כי הם פותחים את הלב של התלמידים רק אחר כך היה מלמד אז הושענה רבה בשמחת תורה הם הפסגה של הימים הנוראים והם שתי שתי דרכים איך לקשור את עצמנו עם הקדוש ברוך הוא או על ידי תפילה או על ידי תורה או על ידי צרות או על ידי שמחה בשביל מה חבית חבית אפשר לשמוח אפשר לשמוח הכל יודוך מהכל ישבוך להכל יאמרו בהכל כל יום אין קדוש קשה. הכל יודוך להכל ישבחוך [מוזיקה] להכל יאמרו להכל יאמרו אין קדוש קשה. הכל יורדך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשם הכל יודוך והכל ישרבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה השם הכל יודוך והכל ישב חוכה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יורדוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה ושמחת לחניך והיית אך שמח ושמחת מחגך והיית השמח ושמחת בחגך היית שמח לגדום בה ושמחת בחגך והיית שמח לגדול ושמחת לחגך והיית שמח ושמחת בחגיך והיית אף שמח ושמחת בחגך והיית שמח גדום ושמחת בחית שמ ותהר ליבנו לעומדך באמת יר לי בנו לעומדך באמת ותהר לי בנו לעמודך באמת רונו לעומדך באמת איר לי בנו לעובדך באמת ותהר לי בנו לעובדך באמת ותהר לנו לעובך באמת רבנו לעורך באמת אנחנו מאמינים מאמינים ואין לנו על מי להישאר אלא אלא על אבינו שבשמיים להישאר אלא אלאנו בשמיים ממינים וממינים ואין לנו עליי להישאר אלא אלאנו אבינו שבשמיים עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו מרנם בואו לפניו בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו ברנדו דו דועדו את השם בשמחה דו דו דועדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו ברנ בואו לפניו לפניו בריר ננהנ בואו לפניו [מוזיקה] ברוך השם הרסתי לכם את השינה הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו ישחס את דאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיו ספתותיו דובבות בקבר רבי חנניו לפי ש הרגל בגדיש