חובות הלבבות | שער עבודת האלקים פרק ג חלק ב | הרב אמנון יצחק - שופר
טוען...

חובות הלבבות | שער עבודת האלקים פרק ג חלק ב | הרב אמנון יצחק

הורדת MP4 הורדת MP3

 יביע אומר, בני ברק
 תאריך פרסום: 08.02.2012, שעה: 05:20


"והשישי: כי התורה כללה עניינים, לא יוכל השכל לבאר אופני חיובם, והם המצוות השמעיות וכללים משמשי השכליות".

-          אז התורה כוללת עניינים, אז אמרנו שלתורה שבע מעלות שצריכים את התורה מה שהשכל לא היה יכול להשיג. ואמרנו שהתורה היא גם ממוצע, שיכול להשוות בין כל בני האדם, בין אם זה חכם או טיפש וכו'. עכשיו אנחנו לומדים פאן נוסף.

"התורה כוללת עניינים שהשכל לא יכול לברר את אופני חיובם, הם המצוות השמעיות, ויש גם כללים משורשי השכליות".

-          מה זה נקרא שמעיות? כמו שעטנז איסור בשר וחלב, אלה מצוות שהשכל לא מקיים אותם, ולא דוחה אותם אלא סודות שמקובלים איש מפי איש. זה שמעיות - אם לא היינו שומעים אותם בסיני, לא היינו יודעים מעולם על פי שכל, אתה לא יכול להשיג מה זה שעטנז, מה זה פרה אדומה, למה לא לאכול בשר וחלב? איסור חזיר, אתה לא יכול לדעת, אם לא היית שומע את זה בסיני לא היית יכול לדעת.

"ויש כאלה שהם כללים משורשי השכליות",

-          יש בתורה כללי מצוות שיש להם שורש שהם באים מן השכל כמו: איחוד האל בלב שלם, השכל מחייב שהאדם יידע שיש אחדות הבורא, והבורא קיים, ושהוא ברא את הברואים, זה שכל יכול להשיג, לא צריך בשביל זה תורה, כל ענייני האמונה, עניינים של למנוע עוול, "לא תרצח, לא תגנוב" השכל שהשכל יכול להבין, אם תרצח - ירצחו אותך, אם תגנוב - יגנבו לך, אז יהיה כל העולם בלאגן, אז מבינים על פי שכל שזה מצוות שהם שכליות ניתן להשיג אותם בשכל.

"וכמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה: "ואהבת לרעך כמוך" זה כל התורה כולה, וכלל מצוות הלבבות, כל מצוות הלבבות. והנה המצוות השמעיות ודאי שהתורה צריכה לכותבם",

-          למה?

"כי אין השכל מחייבם",

-          אז איך תשיג את זה אם התורה לא תכתוב? השמעיות אמרנו: זה כמו החוקים, אך מה שכתבה התורה המצוות השכליות - אמרנו ששכליות ניתן להיגם גם בלי התורה, אז למה היא כתבה אפילו שהשכל מחייב אותם?

אז ממשיך רבינו בחיי ואומר: "למה נכתבו בתורה? והתורה ככלה גם את השמעיות וגם את השכליות? את המצוות שהם גם כאלה וגם כאלה? וזה היה בעבור שהיה העם שניתנה להם התורה בעת ההיא בעניין גובר התאוות הבהמיות עליהם, ונחלשו מדעתם והכרתם מהבין הרבה מן השכליות".

-          כשהאדם יותר מידי בהמי והוא עסוק רק בתאוות, אפילו דברים שהשכל משיג, הוא לא יכול לראות, זה מטמטם את השכל, זה סותם אותו. עכשיו מובן למה פרופסורים לא מבינים, אפילו שלכאורה יש להם שכל ומשתמשים בו בעבודתם, למה הם לא משיגים דברים שהשכל מחייב כמו באמונה ואלוקים ושיש בורא והעולם מונהג ושיש פה תכנית ויש פה הכל הרי הם חוקרים, אם הם חוקרים דברים - יודים, מה זה תכנון מה זה מקרה, הם יודעים מה ההבדל, אז הם לא רואים תכנון? בגלל התאוות! הם מתאווים לעשות את רצונם, אז זה לא נותן להם לראות, כי הם יודעים שאם יתחילו להתבונן - הם עלולים להגיע למשהו שיסתור את האפשרות שיוכלו להתאוות תאוות, והם יצטרכו להפסיק לנסוע בשבת לים ולבריכה, ויותר מידי חקירות זה יחייב אותם אולי בקיום מצוות, ואז אולי הדתיים צודקים ולא מתאים להם להיות כמוהם, אז לכן זה סותם להם את הכל.

ש: (לא ברור)

הרב: אצלו התחיל ביינפס, ולכן אצלו משה התחיל כן, בטח פיצוץ ובכן,

"אז כיוון שהעם היו וניתנה להם התורה בעניין שגברו התאוות הבהמיות עליהם ונחלשו מדעתם והכרתם מהבין הרבה מן השכליות. אז נהגה בהם התורה בזה מנהג אחד",

-          זאת אומרת: השוותה התורה כביכול וכתבה גם את השמעיות וגם את השכליות, אפילו ששכליות היה אפשר להשיג לבד, ואז שבו השכליות והשמעיות אצלם שווים בהערה עליהם. אז התורה עוררה אותנו - אתה כן בתאווה לא בתאווה כתוב, כתוב שצריך לעשות כך וכך נקודה. השכל עובד לא עובד ישן לא ישן - זה המצוות, אז גם את השכליות היא כתבה.

"ומי ששכלו והכרתו חזקים, יתעורר אליהם ויקבלם על עצמו לשני הפנים".

-          גם מצד השכל וגם מצד התורה, ומי שנחלש שכלו מדעת חיובם - השכל שלו לא משיג את החיוב של המצוות השכליות, אז יקבל מצד התורה בלבד, וינהג בהם כמו מנהג השמעיות, מהו ציווה את זה אף הוא ציווה את זה,

"והייתה בזאת תקנת הכל כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום"

-          ככה משווה התורה בין כולם שכולם יוכלו לחיות בנועם ובשלום. לא יהיו חלק מבינים וחלק לא מבינים, חלק עושים יותר על פי שיכלם, חלק לא משיגים מהם עושים וכן הלאה. אז התורה כתבה כל מה שהיא רוצה,בין שמעיות בין שכליות, ולכן צריך את התורה ואי אפשר לסמוך רק על השכל.

ש: פה הטיפש יותר טוב

הרב: פה הטיפש מרויח, מה מרויח? שאפילו שהוא טיפש - הוא יכול לקיים גם את מי שיש לו שכל מקיים.

ש: (לא ברור)

הרב: השכלי לא בכל עת עובד זה הבעיה, יש שכל אבל לא עובד,

אנחנו שואלים אחד: "תגיד לי מה קרה לך איפה השכל שלך?" שרואים משהו שאדם לא עושה על פי שכל, זו הטענה שלנו עליו "תגיד איפה השכל שלך"? איך עשית כזה דבר? מה פירוש? השכל מחייב שלא תעשה דבר כזה, איך עשית? ככה אנחנו שואלים אותו, לא אומרים לו: "איך עברת על התורה! איפה השכל שלך?" הרבה מן הדברים השכל מחייב, אז מה צריך תורה? אלא מה? לתורה יש דברים שלא היינו יכולים להשיג יש דברים שלא היה אפשר להשיג בשכל, שהרי פרה אדומה חקר על זה שלמה המלך מאוד מאוד ולא הגיע, ואמר: "אחכמה והיא רחוקה ממני", מצוות פרה אדומה לא כל אחד יוכל להשיג.

ש: יש לי בעיה.......

הרב: תמיד יש לך בעיות שתהיה בריא ואני שמח שיש לך בעיות

ש: ... לא מצליח להבין איך שכל זה אמת

הרב: קודם כל אף אחד לא אמר ששכל זה אמת, השכל כשניתן בלי שיש לו את הבעיות של הגוף, אז הוא כן אמת אצל כל בני האדם, כי אלוקים עשה את האדם ישר, מעצם יצירתו הוא ישר, "אבל המה ביקשו חשבונות רבים" אנחנו מעקמים את השכל, השכל ישר, הראייה: שכלפי אדם אחר - אנחנו יכולים לדון אותו צ'יק צ'אק,

 "לא מבין! מה השאלה? מה השאלה, למה אתה לא עושה ככה?"

אמר לו: "תשמע זה קשה וזה... אבל אני מבין אותך מה יותר טוב?" ואתה תיק תק,... אבל אם השאלה הזאת היא שלך,

אתה אומר לו: "אתה לא מבין אותי, אתה לא מבין מה הבעיה, אני מנסה להסביר לך ואתה לא מבין מה הבעיה".

כמה שתרצה להסביר אתה לא מסביר כלום, השני מבין שאתה לא מסביר כלום למה? כי נובע אצלך מסיבות אישיות, זה יפריע לך שה יעמיס עליך, וכל מיני דברים חשבונות שלך, זה לא בגלל הסברה הישרה. והזכרנו פה שהגמרא אומרת: "למה לי קרא? סברא הוא!", זאת אומרת: שסברה ופסוק זה אותו דבר, הכוח של הסברה של אדם זה כמו פסוק, זה כמו נתינה מסיני, השכל של האדם הוא ישר, זאת אומרת כשהוא הולך על מתכונתו אומרים "זה בעל סברה ישרה", יש למדנים שעליהם אומרים זה בעל סברה ישרה, כל פעם הוא אומר סברה והסברה שלו ישרה,

ויש כאלה עם נפתולים כאלה, לא הולך ישר תמיד מחפש איזה עקימות כזאת, ויש כאלה שאומרים עליהם: "יש להם סברה ישרה". מי שלא עיקם את השכל ולא מנסה להתפתל, או להוכיח שהוא "אובר חוכם" (חכם גדול), או שהוא כאילו יודע יותר, זאת אומרת הוא מתחיל כבר בגישה להראות שהוא מעל כולם ויודע משהו, ומחפש להתעקם ולפתל וכו' וכו' להראות איזה למדנות, השכל הישר צריך לכולם לאותה נקודה, אם הוא לא מתעקם. השכל, באמת הוא לא אמת, אחרי שאתה כבר מוצא אותו אצל האדם שהוא כבר מעורבב, בתאוות בחשבונות בכל מיני בעיות שמה הוא לא האמת, כמו אריסטו,

אריסטו אמר: "שבשעה זו אני לא אריסטו",

תבדיל בין אריסטו החושק והרוצה, ובין אריסטו הלומד והפילוסוף, "תפריד" הוא אומר, מה פירוש?

-          "יש לי חשבונות אני לא זה לא מעניין אותי, זה שזה אמת נחמד, אבל אני רוצה ליהנות איך שאני רוצה".

"וינפש" הוא רוצה וינפש. אז זה הבעיה, אבל אם אדם בשכלו - יכול להגיע אל האלוהיות ויכול להיות נביא ויכול להשיג דברים אדירים, כי בשכל של האדם - השכל זה המחבר בים האדם לאלוקים מה זה הכלי שבו אנחנו יכולים להתחבר לאלוקים? זה השכל, אז אם אתה לא מקלקל אותו ואתה לא מרמה אותו מה שנקרא, איך? שהתאווה לא סותמת אותו, אז הוא יכול להוביל אותך עם הגוף להיות מלאך. אבל אם אתה מעמיס עליו את התאוות והרצונות והמאוויים והחשקים וכו' - אתה מחושק לא יכול לזוז אז לכן זה לא קושיה.

ש: (לא ברור)

הרב: אדם שהוא מסוכן ויודע שהוא לא נקי - צריך לעבוד בתמימות,

ש: איך הוא יודע

הרב: הוא יודע, אסביר, עצם השאלה שלך - מחייבת לעבוד בתמימות, כי אתה מבין שאתה יכול להסתבך עם זה,

אתה בעצמך אומר: "מאיפה אני יודע אם אני לא שאני לא זה..."

אה! אתה לא יודע, עזוב את הכול סע בתמימות, זהו לך לפי התמרורים, אל תתחכם, ההרגשה שלי אומרת ככה ואני זה... ולפי זה וזה, ואני זוכר מה אמר לי חבר ... והיה לו קיצור דרך מפה זה פה שם.... בסוף תמצא את עצמך באיזה כרם עם עיזה. אתה תלך לפי התמרורים, תלך בתמימות, זהו יש תמרור אומר סע, יש עוד 30 ק"מ עוד 35 פנה שמאלה זהו תגיע. אבל אם תתחיל לעשות קיצורים,

-          "למה אני צריך להאריך? יש פה איזה קיצור הנה כולם ירדו מפה אז אולי משמה!",

ההוא בכלל אולי הלך לאיבוד, הוא הולך אחריו מתמלא אבק וחוזר בחזרה. אז זאת אומרת: אדם שמבין שהוא לא יכול ללכת עם זה, עזוב תניח לך בתמימות, מה כתוב? זה מה אני עושה - הכי טוב!. אני לדוגמא, התחלתי עם שכל לא עם שמעיות למה? כי לא היה לי אותם, לא ידעתי מה זה תורה. אני פתחתי "קיצור שולחן ערוך" ופתחתי "רבינו בחיי" באותו יום פתחתי גם רבינו בחיי, והיו דברים שלא הבנתי, כתוב משנה, כתוב במשנה, אני רואה שמה בסוגריים "במשנה", מה זה משנה? לא יודע מה זה משנה, איך אני אדע מה זה משנה? פתחתי "אנציקלופדיה" מכלל

ש: האדומה הזאת,

הרב: אדומה כן, שיסביר לי מה זה משנה לא ידעתי, ראיתי כתוב "גמרא" מה זה גמרא? אדם שלא למד! מה זה גמרא? יש היום הרבה אנשים דתיים שלא יודעים, מה זה גמרא? הפירוש המילולי גמרא?

ש: (לא ברור)

הרב: אף אחד עד היום לא אמר את התשובה, "תלמוד"!! תלמוד בעברית גמרא בארמית! לא ידעתי, הייתי צריך לראות. היה אחד שאמר תלמוד זה תלמוד באבאל'י "תלמוד בבלי" תלמוד בא באבאל'י, אז זאת אומרת לא הייתי יודע שום דבר, הייתי צריך לפתוח אנציקלופדיות שמה הם לימדו אותי כאילו מה זה בשביל לדעת. אז היה צריך לפרק דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר דבר. אבל השכל חייב שצריך לעבוד את הבורא, רק ה"שיוויתי השם לנגדי תמיד" זה גמר את כל הסיפור.

ש: מה זה עשה?

הרב: מה "מה זה עשה?" כבר אמרנו, אם אתה יושב אמרנו "בבית אתה לא מתנהג כמו לפני מלך בשר ודם", אז אם יש בורא לעולם אז ודאי שלא תתנהג כמו שאתה מתנהג נכון? אז מה זה שכל או לא? זו לא הוראה שמחייבת, כי אם אין לי שכל אז אני לא מבין מה כתוב. אבל השכל מחייב, זה מספיק לכול החיים, זהו אם תפשת את זה - תפשת הכול, שמעת! אם תפשת את זה - תפשת הכל, אם אתה יודע שאתה מצולם כל רגע, ואתה מתועד, ורואים אותך, ותיתן דין על פי זה - נגמר הסיפור, השכל מחייב לעבוד את הבורא כלח החיים, שלום! מה עוד צריך? עכשיו צריך ללמוד מה הוא רוצה, מה הוא ביקש, מה הוא חפץ? ולעשות! יש "סמינר" יותר קצר מזה? על מה יש להתווכח עכשיו?

ש: (לא ברור)

הרב: אם הוא קיים או לא קיים... אני אגיד לך מאיפה: אתה עובר ברחוב ופתאום מאיזה חצר עפה אבן ופגעה בך, מה אתה עושה? מסתכל, אתה לא רואה כלום, אתה לא רואה כלום מה אתה עושה? אתה ממשיך הלאה עוד אבן בראש, מה אתה עושה? מסתכל, אתה לא רואה כלום,

ש: ממשיך

הרב: ממשיך ברור, עוד אבן בראש!

ש: מסתכל

הרב: בסדר ואז אתה לא רואה אף אחד,

אז מה אתה אומר: "האבנים קפצו עליך?" מה אתה אומר איך האבנים האלה פגעו בך השלוש?

ש: יש תאוריה

הרב: שמה היא?

ש: "מפץ", לא יפה יפה יפה, אם זה מפץ למה הלכת לחפש מי פיצץ? זה אקראי למה אתה מחפש? תענה הלאה לפי הדוגמא,

ש: היתה לי סברה...

הרב: הב הב הב הב עכשיו קיבלת אבן בראש בלי סיפורים,

ש: האדם חושב...

הרב: לא! אתה עונה לי על הבריאה, אני מדבר על חצר שעפו משם אבנים, אני לא מדבר על הבריאה,

ש: אני טוען שלכל דבר יש סיבה אם היה...

הרב: מי מי? שואל: האבן יכולה לקפוץ ישר ולחפש לך את הראש?

ש: לא

הרב: מי עשה את זה?

ש: מישהו

הרב: מי זה מישהו? תסביר מה זה מישהו, מישהו בעל דעת או בלי דעת?

ש: (לא ברור)

הרב: הבנתי יש ממטרה שמעיפה אבנים כאילו, ומי שם את הממטרה שתעיף אבנים?

ש: זה גדל ... ל-200 שנה...

הרב: אה! אתה מעתיק את השאלה ל-200 שנה, אבל השאלה נשארה, ולפני 200 שנה איך נהיה ממטרה? שיודעת לזרוק אבנים ולפגוע בך בראש אתה מבין כשתעבור, איך היא יודעת?

ש: זה טבע...

הרב: אתה חוזר על אותו דבר, אתה רק מעביר את השאלה, תעביר למיליונים למיליארדים, בסוף השאלה נשארה אותו דבר, כמו לפני חמש דקות, מי עשה את זה?

ש: זה צריך עיון

הרב: הרב צוחק!, בינתיים הראש שלך מלא בונקל'ה, עד שאתה תבין יתפוצץ לך הראש. אז ברור אם יש בעל דעה שברא את הכל - אז הוא גם חכם, כי מה שאנחנו רואים זה חוכמה אדירה, על כל פרט ופרט, והכל מתוכנן, והכל משלים את השני, ואין שום דבר חסר לקיום כל מין ומין וזן וזן, אז עכשיו חכם לא עושה דברים ללא תכלית, מי שעשה את המצלמה הזאת היה לו כוונה, מה הוא רוצה בעצם שהיא תעשה, ואם הוא רוצה שידעו להשתמש בה אז הוא נותן "הוראות יצרן". יש מוצר, יש יצרן, ויש הוראות יצרן אחרת איך ידעו להפעיל את זה? אז ודאי מי שברא את הבריאה: הוא היצרן, יש לו מוצר והוא צריך לתת הוראות יצרן.

ש: לבהמות יש הוראות יצרן...

הרב: לבהמות לא צריך הוראות יצרן כיוון שהם נבראו כמו המטריה הזאת, המטריה נועדה לשמש את מי שהמצלמה צריכה לצלם, אז הבעלי חיים וכל העצים כל הפירות וכל המתכות - צריכים לשמש את אותו מוצר, אותו אדם שהוא הנברא שבשבילו נברא הכל. עכשיו הוא צריך את ההוראות יצרן, מה הוא יכול להשתמש מכל הבריאה, איך ומתי? אז על זה צריך הוראות יצרן, בלי הוראות יצרן, לא יכול היוצר להפיק תועלת מן המוצר, אז לכן הוא צריך להודיע מה הוא רוצה.

ש: הגויים יצרו מכוניות וכו' ללא הוראות יצרן עם השכל שלהם בלי תורה...

הרב: מה פירוש? האדם לא עושה דבר בשביל תכלית? ולא אומר איך מפעילים את הדבר ולאיזה מטרה? מה פירוש?

ש: (לא ברור)

הרב: מה פירוש? עשו תכניות והתכניות האלה באו להשיג תועלת כלשהי? יש תועלת, אמרו איך מפעילים את החללית? איך חוזרים? מה קורה אם יש תקלות? מה המטרה שטסים? מה צריכים לחזור משם? בשביל מה הלכו לשם? אדם מגיע לעולם ואחר כך חוזר בחזרה, חללית יצאה ואחר כך היא חוזרת בחזרה, מה המטרה?!

תשאל את האמריקאים: "מה המטרה?"

הם יגידו לך: "חקר החלל, אנחנו רוצים לחקור את החלל!", יש להם סיבה. שולחים בן אדם לפה - חללית לכאן ותחזור בחזרה,

-          "בשביל מה?"

-          "חקר כדור הארץ",

-          "מה יש לחקור: תדע למה נבראת, מי הבורא? מה צריך לעשות? תעשה את המשימה, אחרי 70 שנה תחזור בחזרה ותמסור דין וחשבון, מה הבאת משם!? בדיוק אותו דבר!"

אז זאת אומרת: הכל זה העתק למה שהבורא עשה, רק מה האדם בא ומבין, יש לו שכל, זה לא יש לו השם נתן לו שכל, בשביל שישכל וישתכלל וכו' וכו' ומפה יוכל ללמוד.

ש: (לא ברור)

הרב: כן, אבל כשניתנה התורה באותה שעה למה היא נכתבה בצורה כזאת? לפי הדור המקבל, הדור המקבל היה עם גבור התאוות, לכן היו צריכים להכליל את הכל, זה נכון שזה גם ממשיך. אבל אם הדור ההוא לדוגמא, יש אנשים שמקבלים לדוגמא את ה"קבלה", אז הקבלה עוברת בדרך של "איש מפי איש"והקבלה לא נודעה עד הרבה זמן, עד רבי משה דלאון במצרים מצא את ספר הזוהר שהיה גנוז וכו' וכו' כי זו היתה תורה שחכמים העבירו אותה רק איש מפי איש, היא לא עברה בכתובים, היא לא הרשתה להתפרסם, עד שהגיעה עת מן השמים ואז הוא מצא את ה"זוהר הקדוש" מה שהיה מסור אצל החכמים בכתב ואז זה התחיל להתפרסם ככה לאט לאט בעולם. אז אתה רואה שחכמה זו לא כתובה במפורש פה כי היא מיועדת רק לאנשים שבאמת כבר מקיימים הכל ועושים הכל וכו' וכו', אז אומרים להם ברמזים כו' וכו', זה כבר אתה מבין לרמה הרבה יותר גבוה אמונית ושכלית וכו'.

ש: (לא ברור)

הרב: כל התלמוד מכיל את כל הקבלה כולה בפשט שלו, ככה אומר הגאון, הגאון אמר: "שבתלמוד הוא מצא את כל הזוהר הקדוש בפנים הכל כתוב!".

ש: (לא ברור)

הרב: מי שלא למד לא יכול להבין, שאלות יכולות להיות נחמדות אבל אי אפשר להגיע למסקנות אם לא לומדים, עד שאדם לא יטעם - לא יבין. זאת אומרת: אם בסוף נאמר: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" פירושו של דבר יש מקום לכל דעה ולכל סברה, תלוי בזמן ובעת. כמו שכתוב: "שעתידה תורה להיות כבית שמאי". היום אנחנו מקיימים כ"בית הלל". איך זה מסתדר? ככה הקב"ה סידר. זאת אומרת: צריך לדעת הכל, וצריך לדעת גם את הדעה שלא נפסקה להלכה, כי במקומות של בדיעבד לדוגמא - משתמשים לפעמים בדעה הזאת שהיא לא נפסקה להלכה.

למה מרן מביא, אתה מבין, לפעמים דעה שבעצם הוא לא פוסק כמוה? "סתם, ויש אומרים - הלכה כסתם", אז למה אתה אומר לי את "יש אומרים" כי יש מקום לקיים את יש אומרים כשאני לא יכול לקיים את הסתם, זאת אומרת לכל דבר יש לו את המקום שלו. על פי הסוד ודאי שיש לכל דעה שמה מקום. שום דעה שם לא נאמרה שהיא נכזבת, כאילו סתם אמירה, אין אמירה סתם, ומי שלומד קצת קצת יותר ויותר ויותר יש הרבה ספרים גם שמביאים הרבה יישובים של מחלוקות כאלה וכאלה, אמרנו כמה מהם באירועים שונים.

יש ספר "גנא דפלפלא" שהבאתי כמה ציטוטים מהספר הזה דברים נפלאים, ששמה רואים דברים שמתיישבים חבל על הזמן, אבל בגלל שאתה אמרת את זה אולי מידי פעם אני אכניס לכם דוגמאות כאלה, ואז תוכלו להבין איך דברים מתיישבים פה ושם ושם ופה, מאמרים שנראים לכאורה מה הקשר ביניהם בכלל?! ופתאום אתה רואה פאזל כזה מדהים שאתה רוקד משמחה. אמרתי כמה רעיונות כאלה שמובאים שם, בכוללים ישבו ורקדו איתי! רקדנו משמחה על הביאורים האלה, על הפלפולים האלה. אבל זה לא הנוגע לנו כרגע, אבל בסך הכללי, אין דבר לריק שנכתב בגמרא, אין מילה וחצי מילה שנכתבה לריק, רק מה צריך להיות חכם מקיף את הכל בשביל כדי שאדם יזכה להבין כל דבר ודבר.

ש: (לא ברור)

הרב: אמרנו שיש ידיעה ויש סברה, ואמרנו שסברה שווה לפסוק, אז אל תסתכל סברה, זה לא סברה של אדם מהרחוב, סברה של אדם מהרחוב,

אמר כבר "החזון איש": "דעת בעלי בתים - הפך מדעת תלמידי חכמים!" אם אתה רוצה לדעת מה הסברה הנכונה - תשאל מישהו ברחוב, מה שהוא אומר תעשה הפוך זה הנכון.

"והשביעי, והשביעי"

-          רבותי!

"כי התורה נגיע אליה במציעות אדם שיראו על ידו אותות ומופתים, כל בני אדם שווים בהם מצד הרגשותם, לא יוכלו לדחותם, ויתברר להם מה שהוא בא בו משם הבורא, במופתים מורגשים ושכליים, וזאת תוספת על מה שהוטבעו עליו בשורש הבריאה והיצירה, מן ההערה השכלית".

-          רבינו סעדיה הגאון אומר: שתורתנו גוברת על כל התורות האחרות משלוש סיבות: אנחנו יכולים להוכיח את אמת תורתנו. אנחנו יכולים להכחיש את התורות האחרות. ולנו היו אותות ומופתים שאף אחד לא יכול להכ







יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 WhatsApp

 050-6500-666

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת