יסוד הפורים - כח האחדות - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת עוד בן סלח זכריה דן יזכה שכל יוצאי חלצה עד סוף כל הדורות ילכו בדרך השם יתברך וירבו נחת לאביהם שבשמיים אמן אמן

יסוד הפורים כוח האחדות

הגאון רבי חיים פרידלנדר זכר צדיק לברכה כותב כל מצוות התורה שנצטווינו לקיימן עיקר המטרה בהם שעל ידם נקבל השפעות רוחניות זאת אומרת מכל מצווה שאנחנו מקיימים אנחנו מקבלים השפעה רוחנית זה גם ביאור נוסח הברכה של המצוות אשר קידשנו במצוותיו כל מצווה שנעשית כהלכתה פועלת קדושה בנפשנו אבל יש מצוות שהם יתרות עליהן זה ה מצוות הזמניות אלה שבאות מזמן לזמן לבד מהקדושה שיש בעצם מעשה המצווה כמו בכל המצוות יש בהם שפע נוסף של קדושה כי המצוות של כל חג ומועד הם לא רק בגדר זכר לאותם מאורעות שקרו בימים האם אלא שבאותו מועד החג משפיע שפע ממרום באמצעות קיום המצוות המיוחדות לאותו מועד והן מכילות בתוכן השפעות מיוחדות בכל תאריך כמו שזכינו בימים ההם לאותם השפעות גם בזמן הזה זוכים לאותן השפעות בכל מועד עם העניינים המיוחדים לו נבאר מה שתקנו לנו מצוות חכמים זכרונם לברכה לי ימי הפורים מצינו מצוות מיוחדות שלא מצינו בשום מועד אחר כמו שהעירו המהרל הקדוש בשפת אמת זכר צדיקים לברכה וכך יפתח לנו צוהר להשכיל מה המעלות הרוחניות שנוכל לרכוש ולקבל בימים הללו וקודם נעיר כמה הערות השבת פרשת תרומה זה הפטרת שקלים אז קודם ראש חודש אדר פרשת שקלים הפרשה ראשונה מבן ארבע פרשיות מה שייכות בין קריאה זו לחג הפורים יש להתפלא לכאורה אין קשר בין פרשת שקלים לחג פורים כי איסוף מחצית השקל היה מיועד לקנות קורבנות ציבור שמקריבים אותם מראש חודש ניסן מהתרומה החדשה ככתוב במשנה במסכת שקלים באחד באדר משמיעין על השקלים אבל מה הקשר בין זה לחג הפורים עוד שאלה מה הטעם של מצוות משלוח מנות איש לרעהו שלא מצינו בשום חג אחר אפשר היה לומר שאמ פורים הם ימי שמחה לכן כדי להרבות בשמחה אז להשתמש בכל האמצעים להגביר אהבה ואחווה בין הבריות אם זה נכון אז ראוי לתקן את זה גם כן בכל המועדים זמן שמחתנו אם המטרה להרבות שמחה אחבר אז למה לא בכל המועדים עוד שאלה בגמרא במגילה דף ז הביה בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתי הו דדה היו מחליפים את הסעודות איך הם היו מקיימים משלוח מנות זה נותן לו את הסעודה שלו וזה נותן לו את הסעודה שלו ובזה מקיימים משלוח מנות רוב הראשונים רמבם ברן פרשו כל אחד היה שולח על חברו את סעודתו ובכך קיימו מצוות משלוח מנות אך רשי זכר צדיק וברכה פרש זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשנייה סועד עם חברו עמו לא מחליפים באותו פורים פורים אחד הוא מזמין אותו הוא אוכל אצלו פורים השני הפוך מקשה על זה הבח באור החיים סימן תרצה אם כן נמצא שם מארח יצא ידי חובת משלוח מנות כי הוא נתן לחברו לאכול אבל האורח בשנה זו לא נתן לרעהו מאומה איך הוא יצא ידי חובת מצוות משלוח מנות טעו ביאור עוד מצווה ייחודית ליום הפורים מתנות לאביונים למה זה רק בפורים גם בשאר ימים טובים צריך לתת מעות לאביונים לצורכי החג מי שלא נותן לאביונים בחגים הקדוש ברוך הוא אומר רתי פרש על פניכם פרש חגיכם אתם עושים חגים לכם רק אתם לא דאג לאחרים אז צריך לתת בכל מועד והרמבם בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה יח וכשהוא אוכל ושותה חייב להכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל שותה הובנה באשתו נו מאכיל ומשכה לעניים ולמראה נפש אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכלו יתמו כי לחמם לנפשם ושמחה כזו קלוני להם שנאמר בזרת פרש על פניכם פרש חגכם מפרטי המצווה הזו נראה להוכיח כי שונה עם הגדרים הרגילים של מצוות הצדקה שהרי בשאר נתינות על הנותן מוטלת הבדיקה אם העני ראוי לנתינה או שמה מדובר בעני שאינו הגון אבל במתנות לאביונים פסק בשולחן ערוך תרצד אין מדקדקים במעות פורים אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו כלומר ביום פורים אין צורך לבדוק אם ראוי המבקש לקבל כספי צדקה אלא כל הפושט יד נותנים לו זה מופיע בירושלמי מגילה פרק א' הלכה ד' וצריך להסביר את העניין מובא בגמרא בשבת פח ויתיצבו בתחתית ההר אמר רב אבדימי בר חמה מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוב ואם לאו שם תהה קבורתכם וואי וואי וואי אמר רב אחה בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא אמר רבא אף על פי כן הדור קיבלו ה בימי אחשוורוש דכתיב קימו וקיבלו היהודים קימו מה שקיבלו כבר ופה יש לתמו בטרה חדה מה מכוון בדברי רבה אף על פי כן הדור קיבלוה ברצון זאת אומרת אף על פי כן חזרו וקיבלו אותה ברצון מה שיך לומר שבני ישראל קיבלו שוב את התורה מרצונם אחרי שקיבלו אותה במעמד הר סיני בעל כורחם באונס כי אם לא שמת קבורתכם מתאים היה יותר לכתוב שאחר כך בני ישראל התרצו והסכימו לקבל את התורה שקיבלו כבר מה זה חזרו וקיבלו מחדש משל למה הדבר דומה אדם שקיבל מרעה ו מתנה בעל כורחו האם לאחר זמן הוא יכול שוב לקבל את אותה מתנה מרצון כבר קיבל אותה לכאורה לא שייכת קבלה מחודשת בשעה שהמתנה כבר ברשותו ומה זה הלשון שאמר להם הקדוש ברוך הוא שם תהה קבורתכם מה זה השם לכאורה נכון היה לומר כן תהיה קבורתכם והתייצבו בתחתית ההר ההר מעליהם הם נמצאים בתחתית של ההר אזה היה צריך להגיד להם כאן תהיה קבורתכם לא שם איפה שם כדי לתרץ את כל זה נדגיש יסוד מהותי מן הגורמים לנס של ההצלה של כל היהודים בימי הפורים ואז תבאר לנו הכל דבר דבור על אופניו הגמרא במגילה יג אמר רבא קד ידע לי שנ בישה כהמן המן הרשע לא היה טיפש הוא ידע לקטרג על כלל ישראל ולמצוא את הנקודות של החולשה ועל ידי כך להשמיד אותם הוא ידע לכוון מה עיטוי ההיסטורי המתאים למטרה הזו ולכן הוא אמר לאחשוורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורט בין העמים הרבה מן המפרשים פרשו כוונתו לומר אחשוורוש עת הם מפוזרים ומופרדים זה מזה ולא סוררת ביניהם אחדות אין זמן מתאים וראוי יותר לכלותם מעל פני האדמה זה סינוואר בגלגול של המן הוא חיכה ל פירו שהיה בעם ישראל לפני השביעי באוקטובר כל הסמולנים והאחרים כל המחלוקת שהייתה סביב התורה וקיומה ובכלל ימין ושמאל רק חול וחול והוא ידע שזה הזמן והוא חיכה הוא ראה אתם בטלוויזיה ושמע בדיוק מה הם אומרים ואיך הם מסוכסכים ושיהיה סרבנות ולא מתכוונים להתגייס ולא מתכווננים הוא אמר אין זמן יותר טוב מזה כמו המן שהמתין ואמר מתי שהעם מפוזר ומפורד זה הזמן וזה חוזר כל כל פעם זה חוזר כתב בספר מנות הלוי בשם אביו אתה מצא המן שהם מפוזרים ומופרדים בדעותיהם וזה להם רעה חולה כי אחדות תמיד הייתה שומרת אותם ולכן אמר אתה עת לעשות מה שלא יוכל עליהם בשעה שיהיו בהסכמה אחת זה גם מה שגרם שמה שהם עשו בשביעי באוקטובר חיבר יותר טעם ולכן עכשיו הם כבר לא יכולים הדברים מתפרשים כפשוטם בשעה שכלל ישראל נמצאים באחדות הלבבות אין אומה יכולה לשלוט עליהם אפילו בציפורן קטנה אבל אם יש פירוד ביניהם כולם יכולים לרב להצר להם עה ישמו חבור עצבים אפריים הנח לו אפילו עובדים עבודה זרה ומחוברים ביחד כמו בונה המגדל שפה אחת ודברים אחדים עתה לא יבצר מהמהם כל אשר יזמו לעשות זאת אומרת בשעה שאפילו הולכים להרע אבל כשיש חיבור אי אפשר לגעת ובאמת ההבנה הזו ירש אותה המן בן המדתא מאבותיו העמלקים כשבא עמלק ללחם עם ישראל עשה זאת באמצעות פירוד הלבבות בתוכם וידע שרק אז יוכל לנצח כמו שפרש הכלי יקר את הפסוק ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים מה המילה הזו רפידים לשון פירוד והפסוק מרמז בזה עמלק השתדל לגרום פירוד בתוך ישראל וכך יוכל לנצח זה מה שהם עשו החמס ניקים הם מומחים גדולים עמלקים כל פעם עושים סכסוך מראים חטוף חי מראים ככה אומרים ככה נותנים לכולם לצעוק בהפגנות עכשיו שחרר את הכל פת י פה ואלה אומרים רגע ויוצרים כל הזמן סכסוכים כמה שהם יכולים יותר למתוח הם יודעים שהפרו גורם להם להצלחה גם בזוהר הקדוש מפורש רפידים דעביד פרודה שעשו פירוד ובירושלמי בפאה פרק א' הלכה א' כוחם של ישראל לנצח במלח חמה נובע מהשלום הסורר בתוכם אמר רבי אב בר כהנה דורו של דוד כולם צדיקים היו ועל ידי שהיה להם דילטורין מספרי לשון הרע היו יוצאים במלחמה והיו נופלים אבל דורו של אחו עובדי עבודה זרה היו ועל ידי שלא היו להם דילטורין היו יורדים למלחמה ונוחים שהרי עובדיה חבי 100 נביאים והיה לוקח אוכל ומזון ואף אחד לא מלשין במשך שנים אף אחד לא מלשין כולים לקבל פרס מאחו הוא רודף את כל הנביאים להרוג אותם והיא והיו יכולים לקבל הרבה כסף אם היו מסגירים את הדבר הזה אף אחד לא דיבר בשביל זה היו מנצחים במלחמות הנציב בשוט משיב דבר סימן מד כותב דברים נפלאים ומכל שכן בשעה שאנו כבושים בגולה ס פזורה ישראל בין אומות העולם ואנו נמשלים בגולה כעפר הארץ כמו שאמר הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו ויה זרעך כעפר הארץ אומות עולם נמשלו למים רבים שוטפים אין תקווה לגוש עפר בשטף מים רבים אם לא שנעשה מן העפר אבן מוצק אז אפילו נהר שוטף עליו אינו מגלגל אלא ממקום למקום אבל לא מאבד אותו לגמרי או לגמרי כך ישראל בעמים אין להם תקנה אלא להיות אבן ישראל מחוברים באגודה אחת אז אין אומה ולשון יכולים לעבדם אתם ניצבים היום כולכם מתי אתם ניצבים כשאתם כולכם גם אחרי כל הקללות על פי המהלך הזה מובא בספרים הסבר מה שאמרו בשבת פח אמר להם הקדוש ברוך הוא ואם אין אתם מקבלים את התורה שם שם שם תהה קבורתכם למה לא כאן כוונת הדברים כאן במעמד הר סיני כלל ישראל עמדו ביחד באיחוד הלבבות ויחן שם ישראל רשי אומר כי איש אחד בלב אחד אם תקבלו את התורה וקיימו את היחד מוב אבל אבל אם לאו אם תהיו יחידים שיפרשו מן הכלל ויהיה פירוד ופיזור וכל אחד ילך למקום אחר כדי לא להיות יחד אז שם במקום של הפיזור והפירות תהיה קבורתכם מדהים כאשר סוררת אחדות בתוך כלל ישראל שום אומה ולשון לא מסוגלים לשלוט בהם להר להזיק להם והדברים מוכחים בתורה כי תצא למלחמה על אוייבך ונתנו אדוני אלוהיך בידך לכאורה יש לעיר מה שקשה הגאון רבי משה אלשך בספרו תורת משה למה פתח בלשון יחיד כי תצא סיים בלשון רבים אויבך לפי מה שנתבאר לשון המקרא מובנת מאוד וכך פירש שמה אלשך הקדוש שישנה אחדות בכלל ישראל רובצת מעליהם שמירה מיוחדת ואף אחד אינו יכול להרע להם לכן כשיוצאים למלחמה באחדות כי תצא כי איש אחד בלב אחד אז הוא נתנו אדוני אלוהיך בידיך נוצח במלחמה ויש בנותן טעם להביא דברי הגאון רבי חיים מוולוזין זכר צדיק לברכה לקיסר הצרפתי נפוליאון מסופר בספר אבי הישיבות עמוד 388 בעיצומה של מלחמת נפוליאון הקיסר הצרפתי עם המעצמה הרוסית בשעת לילה מוקדמת כשהגיעו חיילי הצבא הצרפתי לחניית לילה סמוך לולון השוכנת על הצטלבות דרכים ראשיות והיא לא עיר מבצר בנוח לי כבש רוב תושביה ברחו מאמת המלחמה או התחבאו מאחורי תריסים מוגפים אחד משרי הצבא נכנס לעיר ולא מצא רק בתים חשוכים שוממים ללא נפש חיה אבל הוא הבחין בקרני מבית אחד זה היה בית המדרש של בוולוז'ין ניגש למקום נעמד בכניסה מחזה נדיר לפניו בקצה העולם ישב איש זקן בידו נר דולק וספר פתוח לפניו היה זה הגאון רבי חיים מוולוז'ין זכר צדיק לברכה בית המדרש שימש לו דירה קבע בין בשעת שלום בין בשעת מלחמה כל כך היה שקוע בלימודיו שלא הבחין בקצין הנכנס אך מי שהשמיע הקצין כולו הרועם קם רבי חיים ממקומו שאל אותו הגנרל אולי תגיד לי היכן גר רבינר שלכם חיים שמו שידוע שהוא עושה נפלאות ויודע צפונות ענה לו רב חיים האיש המבוקש נמצא כאן בבית המדרש אבל השמועה עליו איננה נכונה הבין הקצין שזה הרב המבוקש ו הפטיר הקיסר נפוליאון בונפרטה בכבודו חפץ להיפגש עם כבודו ועליו להמתין כאן עד שיבואו לקחתו כעבור זמן קטן קצר הגיע מרכבה מלאה בחיילים והסיעו אותו אל האוהל המהודר של נפוליאון שהיה במרכז מחנה הצבא בראות נפוליאון את פני הגאון מקרינים אצילות תורנית תורה שמח לקראתו פתח פי ואמר שמעתי עליך שאתה איש חכם ופיקח מה דעתך על עתיד המלחמה האם היא תסתיים בניצחון כביר קודמות או שמה אני עומד בפני כישלון מהדהד חסוף את מחשבותיך בגלוי לפניי וללא מורה אמר נפוליאון פתח רבי חיים במשל בן מלך עשה פעם את דרכו על מרכבה מלכותית רתומה לארבעה סוסים משובחים מטובי היחס והאיכות שרכש במדינות רחוקות מצרים מערב צרפת איטליה בדרכו נכנס ליער עבות רגלי אחד הסוסים מעדו לביצה עד שמשך אחריו את שלושת הסוסים התהפכה מרכבה על צידה ניסו לחלץ אותה החלשה כעבור שעות התקרבה עגלה רעועה רתומה לשלושה סוסים כחושים דלי בשר ו שקעו בביצה יצא בתוכה עגלון שלף את השוט והצלי בסוסים עזרו שארית כוחם נעו וזע אנה ואנה עד שיצאו מהביצה והי הדבר לפלא בעיני השר הנסיך ומלבב איך שלושה סוסים צנומים ודקים נחלצו תוך רגעים ספורים מנבו וארבעת הסוסים האבירים שוקעים ושוקעים להם ללא עצה למלאת מהצרה את השאלה הציע הנסיך בפני העגלון המיון איך אתה עגלון פשוט מצליח להזיז את הסוסים שלך כחושים ודלים ואני הנסיך שיש לי סוסים אחי אבירים לא מצליח השיב לו העיקר אין כאן שום סוד וחכמה הסוסים שלך אדוני הנסיך הם מיוחסים טהורי גזע זה בא ממצרים זה במערב זה מצרפת זה מאיטליה אלה הטובים והמובחרים ב כל מדינה לכן כשאתה מצליף על גבם שיחלצו את המרכבה כל סוס מושך לרוח אחרת הם לא מצליחים להתאחד לאותה מטרה זה מושך לכיוון מצרים זה לכיוון צרפת זה וכשאחד מוכה אז השני מבסוט הסוס המצרי מבסוט שהצרפתים מקבל מכות וכן הלאה מה שאין כן הסוסים הדלים והכושים הם כולם משפחה אחת אמא ושני בנים לכן כשאני מכה אחד כולם עוזרים לשניים האחרים נחלצים וככה מוציאים את העגלה מן הבוץ סיים הגאון רבי חיים מוולוז'ין את הפרשנות על עתיד המלחמה כבוד הקיסר נפוליון לרשותך עומד צבא אדיר מחומש הטב אבל דע עקה הוא מורכב מצבעות של אוסטריה פרוסיה ספרד ואיטליה שהם הצטרפו לצבא הצרפתי כל אחד מתאמץ לרכוש לעצמו את הילת הניצחון לא כן הצבא של הרוסים אפילו שהוא דל באמצעים אבל הם עם אחד שלוחים למטרה עדית הגנת ארצו כל אחד ואחד מהחיילים חש בסכנה משותפת ולזאת כולם התאמצו ויטו שכם להצלחת הקרב לכן לדעתי ניצחונה בקרב מפוקפק זה בדיוק מה שקרה פה בשביעי באוקטובר זה לא העיר את זה זה לא אמר לזה מה פתאום שהוא ידע אני קובע אני מבין אני מחליט אני זה כל אחד זה וזה וזה ואני אומר לכם שזה לא קרה במקרה כן כבר הסברתי את זה טוב למותר לציין שדברי הגאון התקיימו במלואם נפוליאון ספג במלחמה עם הרוסים מפלה צורבת בכוח אחדות מנצחים ובפיו נכשלים המשך יבוא ביום ראשון תשמחו במלכותך שמרי ש שומרי שבת וקורא עונג שבת ישמחו במלכותך שומר שומר שומרי שבת וקורא עונק שבת מקדש מקדש מקדש שב שבת מקדש מקדש מקדש שביעי שבת שיהיה לנו שבת שלום עם כל ישראל אמן אמ הריני מכן צות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומ נפשו יש חסד דאורייתא כבד את אביך תמך דאוריתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח לתנא הקדוש שו שפתותיו דובבות בקבר רבי חש אומר כ