מהות השבת והשמחה בה - חלק כט - רעוא דרעוין חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ישמחו במלכותך' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - -

סְגֻלָּה לְפַרְנָסָה טוֹבָה;

וְכָתַב הָרַהַ"ק רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל מֵרִימְנוֹב זיע"א, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל שָׁבוּעַ יוֹרֵד בְּשָׁעָה זוֹ, לָכֵן יְכַוֵּן הָאָדָם בַּאֲכִילָתוֹ אֶת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ. דְּהַיְנוּ, שֶׁבַּחֲתִיכַת הַחַלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאוֹכֵל יְכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְיוֹם רִאשׁוֹן, וּבַחֲתִיכָה הַשְּׁנִיָּה לְיוֹם שֵׁנִי, וְכֵן הָלְאָה, וּבִזְכוּת כָּךְ מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יֶחְסַר לוֹ שֶׁפַע שֶׁל פַּרְנָסָה לְכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ.

וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַ"בְּנֵי יִשָּׂשכָר" זיע"א, שֶׁמְּסֻגֶּלֶת סְעוּדָה זוֹ לְפַרְנָסָה טוֹבָה, מִפְּנֵי שֶׁסְּעוּדָה זוֹ הִיא כְּנֶגֶד יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ" וְכוּ'.

וְכֵן כָּתַב רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ זיע"א, שֶׁשָּׁעָה זוֹ הִיא עֵת רָצוֹן לִפְעֹל בָּהּ פַּרְנָסָה טוֹבָה לְכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ.

סְגֻלָּה לַאֲרִיכוּת יָמִים;

הִנֵּה שְׁלֹשֶׁת הַסְּעוּדוֹת שֶׁל שַׁבָּת מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. סְעוּדָה רִאשׁוֹנָה הִיא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם אָבִינוּ, סְעוּדָה שְׁנִיָּה כְּנֶגֶד יִצְחָק אָבִינוּ, וּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית כְּנֶגֶד יַעֲקֹב אָבִינוּ.

וְכָתַב בַּעַל הָ"אִמְרֵי נֹעַם" זיע"א, שֶׁסְּגֻלָּתָהּ שֶׁל סְעוּדָה זוֹ שֶׁהִיא מְכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד יַעֲקֹב אָבִינוּ לִזְכּוֹת לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, מִפְּנֵי שֶׁעַל יַעֲקֹב אָבִינוּ נֶאֱמַר בַּחֲזַ"ל (ברכות נז): הָרוֹאֶה יַעֲקֹב בַּחֲלוֹם נִתּוֹסְפוּ לוֹ חַיִּים. וְלָכֵן סְעוּדָה זוֹ, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, הִיא מְסֻגֶּלֶת לַאֲרִיכוּת יָמִים, וְכָל הַזָּהִיר בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית - הֵן לְקַיְּמָהּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה וְהֵן לְקַיְּמָהּ בִּזְמַנָּהּ וְלָשִׁיר בָּהּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַשֵּׁם וּלְקַיְּמָהּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וּבְדִבְרֵי תּוֹרָה - יִזְכֶּה לְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת.

סְגֻלָּה לְבָנִים, חַיִּים וּפַרְנָסָה;

וְהִנֵּה כָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, אֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכֻיּוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם אֶלָּא בַּמַּזָּל הָעֶלְיוֹן.

וְכָתַב הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זיע"א, שֶׁמִּפְּנֵי כָּךְ שְׁעַת רַעֲוָאדְרַעֲוִין, בָּהּ מִתְעוֹרֵר הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, מְסֻגֶּלֶת מְאֹד לִפְעֹל יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁהֵם: פַּרְנָסָה, בְּרִיאוּת וַאֲרִיכוּת יָמִים, וְכֵן נִתָּן לִפְעֹל בָּהּ יְשׁוּעוֹת לַחֲשׂוּכֵי בָּנִים שֶׁיִּזְכּוּ לְזֶרַע שֶׁל קְיָמָא.

הַמְתָּקַת הַדִּינִים לְכָל הַשָּׁבוּעַ;

וְכָתַב מוֹהֲרַנַ"ת (ברכת השחר ה), שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל סְעוּדָה שְׁלִישִׁית יָכוֹל הָאָדָם לְהַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁעַת רַעֲוָאדְרַעֲוִין הִיא כְּמוֹ הַפִּדְיוֹן הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא מַמְתִּיק אֶת הַדִּינִים אַף לְאֵלּוּ שֶׁנִּגְזְרוּ בְּכָל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים שֶׁיֶּשְׁנָם בַּשָּׁמַיִם, וּבְכֹחָהּ שֶׁל שָׁעָה זוֹ לְהַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּין מֵעַל הָאָדָם וּלְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁפַע רַחֲמִים וַחֲסָדִים.

סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים;

כַּאֲשֶׁר הִתְלוֹנֵן יְהוּדִי אֶחָד אֵצֶל רַבִּי יוֹאֵל מִסָּאטְמֶר זיע"א שֶׁהִנּוֹ סוֹבֵל מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים בְּמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ וְהִנּוֹ זָקוּק הַרְבֵּה פְּעָמִים לָצוּם עֵקֶב כָּךְ, עָנָה לוֹ רַבִּי יוֹאֵל מִסָּאטְמֶר, שֶׁיִּזָּהֵר בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית וּבִזְכוּת כָּךְ יִפָּסְקוּ חֲלוֹמוֹתָיו הָרָעִים.

וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה קְלִירְס זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה, מָה הַמָּקוֹר לְכָךְ בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל, וּמָה הַקֶּשֶׁר בֵּין סְעוּדָה שְׁלִישִׁית לַחֲלוֹמוֹת רָעִים - עָנָה לָהֶם שֶׁזֶּה זֹהַר מְפֹרָשׁ בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ. שֶׁכָּתוּב שָׁם שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זיע"א: מֵעִיד אֲנִי עַל עַצְמִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִפְסַדְתִּי שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת, וְלָכֵן מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְתַעֲנִית חֲלוֹם לֹא בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם חֹל. וְכַמּוּבָן שֶׁעִקַּר הַסְּגֻלָּה בְּכָךְ הִיא כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹרֵךְ אֶת הַסְּעוּדָה שְׁלִישִׁית מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה וּמַרְבֶּה בָּהּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

זְהִירוּת מִדִּבְרֵי חֻלִּין בְּשָׁעָה גְּבוֹהָה זוֹ;

מוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁהָרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָאוֹר הֶעָצוּם הַמִּתְגַּלֶּה בִּשְׁעַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין, שֶׁהִיא הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַמְתָּקַת כָּל הַדִּינִים מֵעַל הָאָדָם בְּכָל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ, עָלָיו לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְשִׂיחוֹת חֻלִּין הָאֲסוּרִים כָּל הַשַּׁבָּת, וּבִפְרָט בְּשָׁעָה זוֹ בָּהּ נִמְצָאִים בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ.

כְּמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר עַל הָ"אַבִּיר יַעֲקֹב" מִסָּדִיגוּרָא זיע"א, שֶׁפַּעַם אַחַת יָשַׁב בְּחַדְרוֹ בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית, וּכְשֶׁשָּׁמַע אֲנָשִׁים הַמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם בַּסְּעוּדָה, יָצָא מֵחַדְרוֹ וְאָמַר לָהֶם: לְדַבֵּר בַּזְּמַן הַזֶּה זֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ מִלְּדַבֵּר בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה.

וְאַף רַבִּי יוֹאֵל מִסָּאטְמֶר זיע"א כְּשֶׁרָאָה אֲנָשִׁים הַמְּשׂוֹחֲחִים בְּשָׁעָה זוֹ, פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר בְּצַעַר: וְכִי בַּשָּׁעָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיוֹתֵר שֶׁל הַשָּׁבוּעַ הִנְּכֶם מְשׂוֹחֲחִים בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ?!

וְעַל רַבִּי לֵייבּ שָׂרֶה'ס זיע"א מְסֻפָּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה יְהוּדִים הַמְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם בִּדְבָרִים בְּטֵלִים בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ הַכּוֹכָבִים, פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: מִי בִּקֵּשׁ מִמְּכֶם לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי חֻלִּין? עָדִיף לָכֶם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּלְהוֹצִיא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא לְשׂוֹחֵחַ בִּזְמַן חָשׁוּב וְקָדוֹשׁ כָּזֶה.

וְלָכֵן הֶחָפֵץ לִזְכּוֹת לָאוֹר הֶעָצוּם הַמִּתְגַּלֶּה בְּשָׁעָה זוֹ, עָלָיו לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשָׁעָה זוֹ וּלְנַצֵּל שָׁעָה זוֹ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְדִבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה לָאוֹר הֶעָצוּם וְהַנִּפְלָא שֶׁיּוֹרֵד בְּשָׁעָה זוֹ.

מָשָׁל נִפְלָא;

וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אֵינוֹ מְנַצֵּל שָׁעָה זוֹ לִקְדֻשָּׁה וּלְדִבְרֵי תּוֹרָה, אֶלָּא מְצַפֶּה וּמְחַכֶּה שֶׁתִּגָּמֵר הַשַּׁבָּת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל כְּבָר לִפְנוֹת לַעֲסָקָיו וְעִנְיָנָיו - מַפְסִיד הוּא מְאֹד בְּכָךְ, כְּפִי שֶׁמַּסְבִּיר זֹאת הָ"עַרְבֵי נַחַל" בְּמָשָׁל נִפְלָא.

מָשָׁל לְמַלְכָּה שֶׁנִּקְלְעָה לְאַחַת הֶעָרִים בִּמְדִינָתָהּ וְחִפְּשָׂה מָקוֹם לִשְׁהוֹת בּוֹ בַּיּוֹם הַקָּרוֹב. הִיא חִפְּשָׂה רַבּוֹת וְלֹא מָצְאָה הֵיכָן לָלוּן, עַד שֶׁבַּסּוֹף מָצְאָה מָקוֹם בְּבֵית אַחַד הַמְקֹרָבִים לַמַּלְכוּת.

וְאָכֵן, הִיא הִתְאָרְחָה אֵצֶל אֶחָד הַמְקֹרָבִים לַמַּלְכוּת, וְהִנֵּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם יָצָא הַמְאָרֵחַ מִגְּדֵרוֹ לְכַבְּדָהּ בְּכָל מִינֵי כָּבוֹד וִיקָר, וְהִיא רָצְתָה לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וִיקָרוֹת מְאֹד וּלְעַשְּׁרוֹ בְּעֹשֶׁר רַב, אֲבָל בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה אָרַז הַמְאָרֵחַ אֶת כָּל מִטַּלְטְלֶיהָ וֶהֱכִינָם סָמוּךְ לַדֶּלֶת, וּבְכָךְ רָמַז לָהּ שֶׁמְּחַכֶּה שֶׁתַּעֲזֹב כְּבָר אֶת בֵּיתוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת הַמַּלְכָּה, כָּעֲסָה עָלָיו בְּכַעַס גָּדוֹל, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא נָתְנָה לוֹ מַתָּנוֹת - אֶלָּא אַף הֶעֱנִישָׁה אוֹתוֹ בָּעֳנָשִׁים חֲמוּרִים.

כָּךְ אָדָם שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ מְשׂוֹחֵחַ בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וּמְבַטְּלָהּ בְּדִבְרֵי הֲבַאי, בְּכָךְ מַרְאֶה שֶׁחָפֵץ הוּא שֶׁהַמֶּלֶךְ יֵצֵא כְּבָר מִבֵּיתוֹ וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ לִהְיוֹת עִם הַמֶּלֶךְ.

הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בִּשְׁעַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין;

וּמְסַיֵּם הָ"עַרְבֵי נַחַל", שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁאֵין מְנַצְּלִים שָׁעָה חֲשׁוּבָה זוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מִתְעַכֶּבֶת כָּל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַגְּאֻלָּה שֶׁאָנוּ מְצַפִּים אֵלֶיהָ תְּלוּיָה בְּגִלּוּי הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד ז): "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ", וּבְשָׁעָה זוֹ מִתְגַּלִּים הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלּוּ וְאֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְגִלּוּי מָשִׁיחַ, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְנַצְּלִים שָׁעָה זוֹ כָּרָאוּי, אֵין מִתְגַּלִּים הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלּוּ, וְלָכֵן מִתְעַכֶּבֶת הַגְּאֻלָּה.

וְכֵן כּוֹתֵב מוֹהֲרַנַ"ת (הלכות גביית חוב מהיתומים הלכה ב'), שֶׁכָּל גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיְתָה בִּזְכוּת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן וְהָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים הַנִּקְרָאִים "רַעֲוָא דְרַעֲוִין", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם" - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, אֲנִי וְלֹא שָׂרָף - "אֲנִי ה'", וְכַאֲשֶׁר הִתְגַּלָּה אוֹר זֶה, מִיָּד זָכוּ לְהִגָּאֵל.

וְלָכֵן בִּשְׁעַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין הִסְתַּלְּקוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק וְדָוִד הַמֶּלֶךְ מֵהָעוֹלָם, כִּי עַל יְדֵי גֹּדֶל כִּסּוּפָם וְהִשְׁתּוֹקְקוּתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם נִכְלְלוּ בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁגָּוְעוּ וַתַּעַל נִשְׁמָתָם לַמָּרוֹם מִגֹּדֶל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁל הָאוֹר הָעֶלְיוֹן.

וְכֵן מְסֻפָּר עַל עוֹד צַדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לְמַדְרֵגוֹת נוֹרָאוֹת וַעֲצוּמוֹת בְּשָׁעָה נִשְׂגָּבָה וּמְרוֹמֶמֶת זוֹ שֶׁל רַעֲוָא דְרַעֲוִין.

כְּמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר עַל הָרַהַ"ק רַבִּי מִיכַל מִזְּלָאטְשׁוֹב זיע"א שֶׁהָיָה תָּמִיד מִסְתּוֹבֵב בְּשָׁעָה זוֹ בְּכִסּוּפִים עֲצוּמִים וְנוֹרָאִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁכִּמְעַט הָיָה גּוֹוֵעַ מֵרֹב דְּבֵקוּת, וּבְכָל שָׁבוּעַ הָיָה בָּא הַשַּׁמָּשׁ וּמַפְרִיעַ לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְוַע מֵרֹב דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְשָׁבוּעַ אֶחָד שָׁכַח הַשַּׁמָּשׁ לְהַגִּיעַ אֵלָיו, וּבְאוֹתוֹ שָׁבוּעַ הָיָה הַצַּדִּיק הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ הָלוֹךְ וְחָזוֹר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "בְּהַאי שַׁעְתָּא אִסְתַּלַּק מֹשֶׁה", עַד שֶׁנִּגְוַע וְנֶאֱסַף אֶל עַמָּיו.

וְכֵן מְסַפְּרִים עֵדֵי רְאָיָה עַל הָרה"צ רַבִּי שְׁמוּאֵל הוֹרוֹוִיץ זַצַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת כַּאֲשֶׁר מָסַר שִׁעוּר בְּאַתְרָא קַדִּישָׁא מֵירוֹן לִפְנֵי חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית, הִתְלַהֲבוּתוֹ הִרְקִיעָה שְׁחָקִים עַד שֶׁהָיָה הַדָּבָר מְסֻכָּן מְאֹד בִּשְׁבִילוֹ, וּכְשֶׁהִבְחִין בְּכָךְ הָרה"צ ר' שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא זַצַ"ל, הִפְסִיקוֹ בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר, וּבִזְכוּת כָּךְ הִצִּיל אֶת חַיָּיו.

הִתְגַּלּוּת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת;

שְׁעַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין הִיא שְׁעַת רָצוֹן מְיֻחֶדֶת לְקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבְשָׁעָה זוֹ עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל "שִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט" (סימן קכו), שֶׁהַטַּעַם שֶׁאוֹמְרִים בִּתְפִלַּת מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת אֶת הַפָּסוּק "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן", מִשּׁוּם שֶׁהַצָּרָה הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי בּוֹא הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן הִיא תִּכְבַּד מְאֹד עַד עֵת מִנְחָה, וְאָז יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נַעֲנִין בִּתְפִלָּתָם בִּתְפִלַּת מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, וּמִיָּד יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.