עין יעקב - שבת מ-מב | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח. אנחנו ממשיכים בלימוד העין יעקב, אנחנו מסכת שבת, פרק שישי,

דף סג עמוד א', אות מ״א.

השיעור יהיה להילול נשמעת, מורבים ועטרת, ראשם השם התור, באליהו

אמינוב בן ישועה, וגם יהודה בן ישועה, וגם אהרון בן?

בן יפה. בן יפה, הרוח האחרונה יתנחם בגן עדן.

כל הנפטרים בתוך

שאר עמו ישראל והנפטרות.

אמר אב כהנא,

כד הבינא בר תמנה שרי שנין,

והבה גמרינא ללקולי תלמודה.

אתם מכירים את המשנה במסכת אבות שאומרת בין שמונה עשרה לחופה וכולי,

את הסדר?

אז גמרו ונמנו שאדם צריך ללמד

את בנו מה ללמד אותו, כמה וכמה דברים.

הדבר הראשון שהוא צריך ללמד את הבן שלו זה תורה.

אחר כך, לדאוג לו לאישה,

לחתן אותו.

ואחר כך גם ללמד אותו עוד אומנויות,

כגון מלאכה קלה שיהיה לו,

בסדר?

כדי שבאמת גם יוכל לשבת ולעסוק בתורה וגם להתפרנס בכבוד.

והבה גמרינא ללקולי תלמודה ולא הבה ידינא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו.

עדשת.

לא ידעו מה כוונת הכתוב עד שגמרו וראו שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ומייקא משמלן דליגמר איניש

והדר לסבר.

למה קודם יעשה ואחר כך יבאר את הדברים מה שהוא עשה?

זה כמו שעם ישראל הקדימו נעשה לנשמע.

קודם תראה בספר ההוראות מה מדובר, הוראות היצרן, אחר כך תפעיל.

לא, קודם אני רוצה ללחוץ על ה-play, להפעיל,

אחר כך ירחם השם, מה יהיה, לפי זה נראה.

זה לא עובד ככה,

יש סדר מסוים.

אבל עם ישראל זה אומה מיוחדת, משהו מיוחד.

אמר רבי ירמיה, אמר רבי אלעזר, שני תלמידי חכמים המחדדים זה לזה בהלכה.

אז כן, אז כידוע, בעצם לימודו של האדם, איך אדם זוכה להיות חריף.

אתם יודעים שבסין

עשו בדיקה.

הם, יש להם מיליארד שם, נכון? אולי יותר אפילו.

אז הם לא ידעו איך זה יכול להיות שיש אומה כזו קטנה,

כמו מטבע של עשר אגורות, והיא כל כך חכמה ושולטת בכל העולם.

אנחנו חייבים לבדוק מה הם אוכלים.

וכי הם אוכלים יותר טוב מהסינים?

אז נכון שהם אוכלים, השם ישמור, כל מיני ג'וקים וכן, על זה הדרך.

אפילו פעם שלחו סרטון, אתה רואה את האורז שם, זה לא אורז אמיתי.

לוקחים שקית ניילון, מכניסים מצד אחד, מצד שני יוצא לך עם איזה אפקה,

מצד שני יוצא לך חתיכות אורז, משהו מדהים,

לא יאומן.

אז הם צריכים לספק שם למיליארד שלוש מאות אנשים אוכל. איך יספקו למיליארד שלוש מאות אנשים אוכל?

צריכים הרבה לעשות, אז מחפשים כל מיני טכניקות.

אז הם חיפשו מה אומה היהודית חכמה, במה היא חכמה? איך זה יכול להיות שהיא כזו חכמה?

לא מצאו.

לא מצאו, החליטו להגיע משלחת לישיבת פונוביץ' בבני ברק.

לא יאומן.

הגיעו משלחת של סינים,

נפגשים עם ראש הישיבה.

רוצים לפגש עם ראש הישיבה?

לדעת.

ראש הישיבה נכנס, היה בטוח באים אורחים, היה בטוח שכנראה הגיעו אוליגרחי מסין.

עכשיו לבלבלב תפסו אותו,

אז עד שהתבררו העניינים שם,

מה לא יהיה, אז כנראה אוליגרחי מסין,

והם באו לתרום לישיבת פונוביץ', השם ישמור.

טוב, ראש הישיבה נפגש איתם, מה הם שואלים אותו עם המתרגם שלהם?

אנחנו באנו לדעת למה אתם חכמים.

היהודים אמרו לנו, הכתובת פה בישיבה.

למה, מפה צמח הרב שך, גדולי עולם צמחו מישיבת פונוביץ'.

אמר להם ראש הישיבה, אין בעיה, בואו, קומו,

מקים אותם, פותח להם את החלון מהמשרד שלו, משקיף על כל הישיבה. הוא רואה את כולם יושבים ועוסקים בתורה.

הוא אומר להם, אתם רואים את כל אלו שיושבים פה ולומדים?

אז מה, גם אצלנו יושבים ולומדים.

אתם יודעים מה הם לומדים?

הם לומדים גמרא.

מי שלומד גמרא, מחכים.

ולמה?

אז הנה פה מה שאומרת הגמרא.

שני תלמידי חכמים יושבים ועוסקים בתורה.

מהצד, מי שרואה אותם ולא מבין עניין, מה שנקרא, רחוק מההשקפה האמיתית של היהודי,

מה הוא בטוח שעוד רגע הולך מכות?

אבא אמר ככה, רבא, לא נכון, אתה לא צודק, כן צודק, צעקות מתחיל ב...

מה הם עושים? רגע, רגע, חבר'ה, בואו נעשה שלום, לא שלום בית,

שלום חברותות.

מה הולך פה? למה אתם רבים ביניכם?

אבל הוא לא מבין שבתחילתם הם רבים, בסופם מה הם יוצאים?

אוהבים זה את זה.

אבל למה הם רבו? הם לא רבו בגלל שהם שונאים אחד את השני.

הם רבו כי כל אחד רוצה להגיע לעומק הבנתו של האחר.

אז הסינים הללו לא הבינו כל כך, לא מוצאים את עצמם.

אז מה, איך?

אז אמר להם, ראש הישיבה, בואו אני אלמד איתכם.

פתח להם גמרא, ממתי קוראים את שמה בערבית, משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן?

עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר, חכמים אומרים עד חצות.

אתם לא מבינים מה ראש הישיבה עכשיו,

מזה נהיים חכמים? הוא אומר, כן.

אם אתם תשבו ותלמדו, תעסקו בתורה,

אתם תחכימו.

ככה?

אין בעיה. לקחו פרויקט, תקשיבו טוב.

הסינים האלה שהיו, לקחו פרויקט, הדפיסו את כל התלמוד בבלי, תרגמו אותו והדפיסו אותו בסינית.

היום לומדים את זה שמה באוניברסיטאות בסין.

לומדים שמה, רוצים לדעת להיות חכמים כמו היהודים.

אתה רואה היום את הסינים, איזה עוצמות יש להם, איזה כל מיני דברים שהם מייצרים והכול. מה הם צריכים עוד חוכמה לכאורה?

כבר אמר הקדוש ברוך הוא, חוכמה בגוי מאמן.

אם אתה רואה גוי חכם, תאמין.

למה? הקדוש ברוך הוא נתן להם חוכמה כדי מה להיפרע מהם בעולם הבא.

אבל פה אתה רואה חוכמה שהם מחפשים, לא את החוכמה האבלית.

הם מחפשים את החוכמה הרוחנית של עם ישראל.

אז אומרת הגמרא, אמר רבי ירמיה, אמר רבי אלעזר, שני תלמידי חכמים המחדדים זה לזה בהלכה. רבים, מתווכחים, עד שמגיעים סך הכל בסופו של דבר לעומקה של הלכה.

אבל מי מצליח ביניהם שהלוחמה שלהם

תהיה לוחמה של אמת, שממנה תצא הצלחה,

שממנה תצא תורה אמיתית.

יכול להיות שהם סתם שונאים זה את זה, כי מי שרואה אותם מהצד לא מבין.

אומרת הגמרא, הקדוש ברוך הוא מצליח להם, שנאמר בתהילים הם ה'

והדרכה צלח. אל תקריא והדרכה אלא וחידדך.

על ידי שאתה יושב ועוסק בתורה עם האחר, אתה נהיה מחודד.

ולא עוד אלא שעוליל לגדולה.

כל זה אבל בתנאי שהאדם לא מבקש את הגדולה.

אם אדם מבקש את הגדולה, אומר, אני רוצה להיות גדול, לכן אני לומד תורה, אוי ואבוי לו.

או הוא משתמש בתורה כדי לנגח את האחרים, אוי ואבוי לו אחד כזה.

אבל אם הוא מתכוון לאמיתה של תורה, לכבוד השם יתברך,

מה כתוב? סופו עוני, תחילתו עוני, סופו עושר.

חוכמתו הולכת ומשתבחת, הולכת וצומחת.

שנאמר, צלח רחב,

יכול אפילו שלא לשמה, אולי אעשה את זה לא לשם שמיים בתחילה.

תלמוד לומר על דבר אמת,

אם כוונתו באמת לשבת ולעסוק בתורה,

הקדוש ברוך הוא עוזרו.

יכול, אם הגיש דעתו, אולי הוא יהיה חצוף, כמו שאמרנו, להתנגח באחרים.

תלמוד לומר, וענווה צדק.

עסקת בתורה, אתה צריך להבין שגם התורה היא הוראה.

לכן נקראת תורה, תורה מלשון הוראה.

אמרנו כמה פעמים, אלמלא ניתנה תורה לעם ישראל, מאיפה היינו לומדים? מבעלי החיים.

אנחנו רואים כל בוקר

את המשנה של רבי יהודה בן דימה, הוועז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי,

זה לעשות רצון אביך שבשמיים.

זריזות מנמלה. כמה נמלה חיה?

שישה חודשים. חצי שנה. חשבו שלושה חודשים.

כמה היא אוספת?

מספרת הגמרא שמצאו שם שיעור גדול כבית קור.

מה?

נמלה, שישה חודשים, בית קור, מה יש לך לאסוף כל כך הרבה?

למה? למי את שומרת? מה זה, ירושה?

למי את מביאה?

גם זה לא ירושה אפילו. למה זה לא ירושה?

כי כל נמלה שמריחה, שחברתה נגעה,

נמלה אחרת נגעה באותו דבר, לא נוגעת בגרגיר הזה.

והיה והיא אספה שתי גרגירים, נפל לה בדרך גרגיר אחד,

תעבור נמלה אחרת,

לא תפלח את זה ותמשיך הלאה.

היא מריחה, מי שהיא נגעה, לא נוגעים, נגמר הסיפור.

יוצא מפה שגם מה שהיא משאירה אף אחד לא לוקח.

אז בשביל מה את אוספת כל כך הרבה?

הלו, יהודי, בא לתת לך מוסר השכל,

מוסר השכל היא נמלה? מה זה, כזה קטן ניתן לכזה בן אדם גדול?

מוסר השכל, כן.

היא באה לתת לך מוסר השכל אמיתי. תדע איך להיות זריז בעבודת השם.

גם בגלל שמי אתה יכול להיות זריז, אבל קודם כל בעבודת השם.

אתה רוצה הצלחה בעסק? אין בעיה, תשב ותעסוק בתורה.

תתפלל, תקום בבוקר בזמן לתפילה.

אם הזדרזת בתורה ובמצוות, הקדוש ברוך הוא יזרז לך את שאר העניינים.

אתה אומר, לא הולך לי, קשה לי, איך אתה בעבודת השם?

באמת אתה רוצה להתקרב לקדוש ברוך הוא, או שאתה מתי שמתחשק לך, אתה צריך אותו?

מתי שלא, ריבונו שלום, אני מסתדר בלעדיך, הכל בסדר.

ממשיכה הגמרא ואומרת, לכן וענווה צדק. ואם כן עושין, למה זוכין? זוכין לתורה שניתנה בימין,

שנאמר, ותורך נוראות ימיניך.

רב נחמן בר יצחק אמר, זוכים לדברים שנאמרו בימינה של תורה.

דאמרה בבר שאילה ואמרה לאמר רב יוסף.

בר-המה אמר רב ששת מאי דכתיב במשלי ג' אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד.

אלא בימינה אורך ימים איכא, עושר וכבוד לאיכא.

וכי רק אריכות ימים יש, עושר וכבוד לא יהיה.

אלא למיימינים ב...

אורך ימים,

וכל שכן עושר וכבוד.

אבל אם אדם הוא מסמין, מתי שמתחשק לו

עושר וכבוד איכא, וכי יהיה לו עושר וכבוד?

אורך ימים לאיכא, וכי יהיה לו אריכות ימים?

ומתי יזכה?

דוגמה לזה במשנה ברורה,

שולחן ערוך

פוסק להלכה שאדם היוצא מבית הכיסא

צריך לשטוף את הידיים שלו. אחינו האשכנזים מקפידים על נטילת ידיים.

ראוי שאדם יחמיר ויעשה נטילת ידיים בכלי.

זה לא חובה.

אמרנו את זה בשבוע שעבר

לגבי כמה וכמה דברים שמובא שם, כמדומנו בסימן ג',

באורח חיים,

לגבי שאדם צריך ליטול את ידיו. יצא מהספר, נוטל את ידיו.

היה בבית הכיסא, נוטל את ידיו.

נגע בקלף של ספר תורה.

נגע בקלף של המגילה.

צריך נטילת ידיים. כל כתבי הקודש, אומרת הגמרא, מטמאין את הידיים.

ומה אדם עושה אחר כך? ברגע שהידיים שלו טמאות,

מכניס דבר מאכל לפה, ממילא גופו נהיה טמאה, מחשבתו נהיה טמאה.

מה יעשה האדם?

צריך מאוד להיזהר בזה.

לכן, שם מופיע בהלכה שהאדם,

סליחה מכבודכם, אסור לו לנגב את אחוריו באותו יד שהוא מתעסק בה, לומד בה בתורה או קורא בה בתורה.

מה יעשה? יעשה עם היד האחרת. מה קרה?

היד ימין שלך היא קדושה.

אתה עושה בה שימוש קדוש.

אז לא מתאים שתעשה בה שימוש של דבר בזוי.

אה, אני לא יכול. תרגיל את עצמך.

תרגיל את עצמך.

אז ברוך השם זה דבר חשוב.

אדם שם לעצמו את כל הדברים שהוא צריך, מידה דמנקי זה נקרא,

אם זה הבידה ואם זה המגבונים.

זה דברים חשובים.

אבל אדם לא צריך לזלזל בזה.

אנחנו רואים אפילו מעלת חזל כמה היא בדברים הקטנים. מה אכפת לחזל מה אדם עושה בבית הכיסא?

משם נמדדת קדושתו של האדם.

בדברים שנראים שהוא צריך להיות רחוק כביכול מהקדושה, מהתורה, שם נמדדת קדושתו. אם שם אתה קדוש,

אז כל אורך ימיך וחייך אתה תהיה קדוש.

לכן האריכות ימים של האדם,

מהי?

בזכות התורה הקדושה. בזכות העיסוק שלו בימינה.

וממילא גם הוא זוכה לעושר וכבוד בימין.

אבל אם הוא מרגיש שהשם ישמור בשמאלה,

מתי שמתחשק לו,

מי אמר שאריכות ימים יזכה?

מי אמר שיזכה לעושר וכבוד?

אבל עכשיו ניתן לו.

נכון,

ניתן לו עכשיו. מי אמר שזה לא כדי להיפרע ממנו לעתיד לבוא?

לכן אדם צריך להיזהר.

זה לא פשוט.

שלמה המלך אומר במשלי, עושר שמור לבעליו לרעתו.

אדם זכה לעשירות, זה לא תמיד לטובתך.

יכול להיות שמנקים לך.

יכול להיות שמנקים לך מהזכויות שלך. תיזהר.

אז עדיף שתחיה חיי פשטות,

תחיה,

מה שנקרא, בצמצום, ואל תחיה ברווח וצרות ובלאגנים. הנה, רואים.

עשיר, יהלומים, עניינים, מה עכשיו? כל המדינה חצורה.

הם מחפשים ורודפים והכול, ועד שלא ישיגו מה שישיגו,

לא יירגעו ולא ישקטו, השם ישמור.

שווה את זה?

במחשבה שנייה, מה צריך את זה?

תראה, אי אפשר להיכנס לארץ. לא יכול להיכנס לארץ, זה אומר, מה זה?

פשטו על הדירה פה, פשטו על הדירה שם, עצרו את הבן הזה, השם ישמור.

מקווה שהזכויות שעשה יעמדו לו,

בעזרת השם.

אלא למאמינים באורך ימים היכא וכל שכן עושר וכבוד,

למסבילים באושר וכבוד, איכא אורך ימים לאיכא.

אמר רבי ירמיה, אמר רבי שמעון בן לקי, שני תלמידי חכמים,

הנוחים זה לזה בהלכה,

דהיינו, מתעסקים ונושאים ונותנים בנחת רוח,

כמו שצריך, לא בזלזול.

נזכור, תלמידי רבי עקיבא, בגלל מה, לא בזכות,

בגלל מה הם, חס שלום, נכחדו מן העולם?

שלא נהגו כבוד זה בזה.

אה, לא צריך לכבד אותו,

אה, לא צריך לשים לב אליו.

היו מתנגחים זה בזה, זה לא טוב הדבר הזה.

אז אם הוא יושב ועוסק בתורה לשמה, אבל בנוחות, הכוונה, מה בנוחות? לא מנוחת הגוף, אלא מנוחה כזאת שהוא נוח עם חברו, בצורה יפה, מתווכח איתו.

הקדוש ברוך הוא מקשיב להם, שמעתם?

וכי לקדוש ברוך הוא משעמם?

הקדוש ברוך הוא עוזב את כל העולם,

הולך להקשיב לשני תלמידי חכמים שיושבים ועוסקים בתורה.

זה פסוק במלאכי ג',

כתוב שם, אז נדברו ירא אדוני איש אל רעהו, ויקשב השם וישמע.

הקדוש ברוך הוא עוזב את כל העולם כולו, הולך להקשיב להם.

אבל אולי טראמפ יותר מעניין, אה, עכשיו לא מעניין אותי מטראמפ.

יושבים פה עכשיו ועוסקים בתורה, שני תלמידי חכמים?

אני אבוא לפה לשמוע אותם.

ואין דיבור אלא נחת שנאמר בתהילים מ״ז ידבר עמים תחתנו.

ומהי לחושבי שמו?

אמר רב עמי אפילו חשב לעשות מצווה,

ונאנס ולא עשה מעלה עליו הכתוב כאילו עשה.

שמעתם?

אדם רצה ברמח אברה ושסה גידיו, כוונתו, מחשבתו, גופו, כל כולו התכונן לעשות מצווה מסוימת.

ופתאום עכשיו נכנס לו, אני יודע מה, איזה בעיה,

לא יכול לעשות המצווה הזאת.

נכנס משהו אחר, מצטער.

העוסק במצווה פטור מן המצווה עכשיו.

נכנס לו משהו אחר.

מעלה עליו הכתוב כאילו עשה.

אבל זה לא סתם עכשיו הרציתי.

רצה ותכנן והכול, והשקיע את כל כולו במצווה הזאת.

כי על פי רמת ההשקעה שאדם ישקיע,

ככה אדם יקבל את השכר שלו בשמיים.

יש אדם שיכול לברות מלאך מושלם,

שהוא בריא ב-100%,

ויש אדם שיברע מלאך עם בעיות של קשב וריכוז.

יצטרך המלאך שלו רטלין, מה יעשה שם?

שם אין רטלין בשמיים.

המלאך שלו מבין חצי עניין, לא מבין עניין שלם.

או שחס ושלום חס וחלילה, המלאך שלו בלי יד או בלי רגל.

המלאך הזה שווה?

מביאים אותו על כיסא גלגלים, מביאים אותו עם קביים, זה שווה?

זה שווה, אבל

זה לא כמו שיכולת לעשות את זה ב-100%.

אז למה לא לעשות 100% את המצווה?

ואמר רב חינינא בריא די כל העושה מצווה כמאמרה,

אין מבשרין אותו בשורות רעות,

שנאמר בקהלת חטא, שומר מצווה לא ידע דבר רע.

עשית את המצווה בשלמות?

הקדוש ברוך הוא מונע ממך לשמוע דברים רעים.

מכירים את אלה שאומרים, מה, לא שמענו?

איך פלוני כבר לא איתנו?

איך פה, איך שם?

שומר מצווה לא ידע דבר רע.

מסתירים ממנו דברים רעים, מסתירים ממנו בעיות, כל מיני.

ואמר רב עשי ואיתמר רבי חנינא, אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה בזכות אותו אדם שיושב ועוסק בתורה,

יש בו כוח לבטל אותה, הוא מבטלה.

שנאמר באשר דבר מלך שלטון, ומי יאמר לו מה תעשה?

וסמיכלה שומר מצווה לא ידע דבר רע.

ואמר רבי אבא, אמר רבי שמעון בן לקיש,

שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה,

הקדוש ברוך הוא שומע לקולם שנאמר בשיר השירים חטא,

היושבת בגנים חברים מקשיבים לקוליך שמיעיני.

ואם הם עושים כן,

גורמים לשכינה שתסתלק מביניהם,

ולא רק מביניהם, אלא מעם ישראל.

אז ישבת בכולל והעברת את הזמן, אברך יקר,

נגמר הסיפור, סילקת שכינה מעם ישראל.

אבל אם ישבת ועסקת בתורה, בזכותך ירדה שכינה על עם ישראל.

כי כל מקום שיושבים ועוסקים בתורה, הקדוש ברוך הוא נמצא שם.

ואם הוא נמצא שם, הוא פורס את השכינה על גבי אותו מקום.

ואם אתה נמנעת מללמוד דברי תורה, עסקת בדברים בטלים,

לא רק שהפסדת את חיי העולם הבא שלך,

לא רק שהכנת לך, הרסת לך את השכר שלך לעתיד לבוא, אלא גם גרמת שתסתלק שכינה מעם ישראל.

כי כשהקדוש ברוך הוא ירד פה, יש לנו 40 יום בשנה.

שהקדוש ברוך הוא יורד אלינו.

חוץ מכל יום.

40 יום זה ימי הרחמים והסליחות.

כשמתחילים לומר בהם סליחות, אז הקדוש ברוך הוא יורד.

עד שאנחנו

כבר זועקים, השם הוא האלוקים, שמע ישראל, קראתי בכל לב, ענני השם חוקר, האצורה.

ואחר כך, מרוב שהפרידה קשה עלינו, הקדוש ברוך הוא אומר, נתתי לכם את התורה הקדושה.

אנחנו עושים שבע הקפות.

ואז שמחת תורה, הקפות שניות, עוד פעם.

קשה לנו שהקדוש ברוך הוא עוזב אותנו.

אז יהודי יקר, אם אתה יושב ועוסק בתורה, הקדוש ברוך הוא,

משרה עליך שכינתו, חבל שתפספס.

כי עכשיו אתה צריך לחכות עד לימים נוראים, עוד פעם שהוא ירד.

אז למה לא לנצל את הימים הללו?

למה לא לנצל את הלימוד תורה?

שנאמר, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולר השמיני, ואם אין עושים כן גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר,

ברך דודי,

ברך דודי ודמה לך לצביא או לעופר האלים.

בן לקי, שני תלמידי חמים המגדילים זה לזה בהלכה.

איזה סברה אמרת, אברהם היקר.

איך נהניתי מהסברה שלך, מההלכה שאמרת? זה נקרא לגדל את חברו בדברי תורה.

לגדל את חברו בהלכה, לפרגן לאחר.

הקדוש ברוך הוא אוהב אותם,

שנאמר, ודגלו עלי אהבה.

אתה גידלת אותו? דגלו מלשון גידול.

מה עושים עם הדגל?

מניפים אותו,

למעלה, למעלה.

מגדילים.

ואמרה ואהבההו דיה דצורתא דשמאתא,

והוא דלית לאו רבה במטה למיגמר מיני. אז שורש הדברים למדו אותם כמובן מרבותיהם.

ועל ידי שורש הדברים הללו שלמדו אותם מרבותיהם,

אז הם באמת הגיעו לדברים הנכונים, כיצד

אפשר להתנהג בצורה שמקרבים את השכינה ולא מרחיקים.

עוד מ״ב.

ואמר רבי אבא, אמר רבי שמעון בן לקיש, גדול המלווה יותר מן העושה צדקה.

יש יהודי שעושה צדקה.

מביא, מחלק לעניים, לאביונים, מסכנים, חלשים, הכול.

יש גדול ממנו.

אומנם אנחנו יודעים שזה אחד משלושת העמודים.

על שלושה דברים אומר התנא באבות העולם עומד,

על התורה ועל העבודה,

ועל גמילות חסדים.

אבל יש דבר שהוא יותר.

מהו יותר?

אדם שיודע שיש לו איזה בן משפחה,

איזה חבר קרוב, שהוא צריך הלוואה.

כבודו הולך לקנות דירה בשעה טובה ומוצלחת,

הוא רוצה הלוואה. הוא אומר לו, תראה, ידידי היקר, אני שמעתי שאתה צריך הלוואה.

לא הוא מחכה שהוא יבוא אליו לבקש.

הוא אומר, אני שמעתי שאתה צריך הלוואה, אני מבקש ממך,

אני רוצה לקחת חלק במצווה שלך. אתם יודעים,

שזה שמלווה, מלבד זה שהוא נותן מצווה על ההלוואה,

שהוא מסייע לאחיו

ועוזר לו, הוא גם מקיים מצוות יישוב ארץ ישראל. איך?

ברגע שאתה נתת לו כסף והוא קנה דירה,

הוא קיים מצוות יישוב ארץ ישראל?

יש לך זכויות בכך.

אז אם אתה בעצמך לא זכית לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל, בשמיים ירשמו לך שאתה שותף למצוות יישוב ארץ ישראל.

וזה לא פשוט,

עם כל השחורים שמסתובבים בינינו.

יש מצווה שאדם

ייישב את ארץ ישראל, לא שהם יישבו בארץ ישראל.

הם מספיק פה,

אותם צריך לגרש.

אבל יש מצווה שאדם יקיים מצוות יישוב בארץ ישראל. איך תקיים מצוות יישוב בארץ ישראל?

על זה שאתה בונה,

על זה שאתה עושה. אז אם אתה לא יכול לבנות בעצמך ולעשות,

תמביא קבלן שיעשה.

אם אין לך כסף להביא את הקבלן,

אין לך לבנות,

אז מה אתה עושה?

אתה נעשה שותף לאחר.

זה לא רק בבית פרטי, אלא גם בבית כנסת.

זה גם בבית מדרש. אנחנו עושים שיעור.

זה נקרא ליישב את ארץ ישראל.

המקלט היה סגור,

הייתה פעילות רק בשבת, אולי בבוקר, של שחרית כל יום.

עכשיו אנחנו מקיימים מצוות יישוב בארץ ישראל ברמה וברמה שגיתים.

עוזבים את המשפוחה, עוזבים את הכול,

מתאמצים, באים, גם מקבלים שכר,

זה שכר כפול. למה?

אנשים עייפים,

וגם קר בחוץ,

וגם היצרה אומר, שחל בדרך, הרי בין הרחובות,

יש סודנים, איזה, לא כדאי לך.

תשאר בבית עכשיו, הגעת מהעבודה.

אתה אומר ליצרה, לא,

בשביל מה ניתנו ימי החורף? אתם יודעים, הרב פלאג'י כותב

בספר שלו,

שימי החורף אדם צריך לשבת ולעסוק בתורה כפל כפליים מקיץ.

כי בקיץ יש לך מזגן, יש לך מאוורר,

לא תמיד חם,

לא תמיד אדם מרגיש, מה שנקרא, קשה לו ללמוד.

בחורף אין לך תירוצים.

מה תגיד, קר?

אתה בבית שלך, יושב,

פותח ספר, אם בבית שלך קשה לך, תבוא לבית המדרש, תלמד.

אז מה, היצרה נותנת תרדמת לאדם, לא עכשיו גשם? מה אתה...

אתה תתקרר, אתה תהיה חולה.

תעזבו את היצרה, תנתקו אותו מאיתכם, תסירו אותו מעליכם.

היצרה כובל וכובל וכובל וכובל, בסוף בן אדם יורד לשחת, השם ישמעו.

אומר רגיש ברוך הוא, הנה.

אתה נתת לי את הנשמה הזאת, הנה החזרתי לך אותה איך שאני רציתי, לא איך שאתה בראת אותה.

לא איך שאתה יצרת אותה, לא איך שאתה הפכת בה את הרוח.

החזרתי איך שאני רוצה, הנה.

ריבונו של עולם, ניצחתי.

אתם יודעים מה המהות של העץ הרע, למה הוא עושה את זה?

הפרקי דרבי אליעזר כותב,

מי זה העץ הרע?

העץ הרע זה הסמך מ' בכבודו ובעצמו.

הוא השטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות. שואלים חזל, בשביל מה כל כך הרבה שמות?

לא מספיק שם אחד?

תגיד סמך מ' ונגמר הסיפור.

הוא השטן, הוא יצר הרע, הוא המלאך המוות.

הוא בהתחלה בא אליך בתור שטן.

רק להפריע לך בעניינים, ענייני העולם הזה.

עכשיו הוא עושה לך פה נזק, שתהיה עסוק עם זה,

ושם נזק, ופה בעיה, ושם תקלה, ופתאום זה מתקשר, ומה הוא מתקשר?

זה השטן, עומד על ימינו לשטנו.

אחר כך הוא מגיע אליך בתור יצרה, אומר לך, חבוב, מה,

אתה לא צריך לדאוג

לאישה, לילדים? בשביל מה לך עכשיו ללכת להתאהב? תשענו מוקדם,

בבוקר תקום מוקדם, תספיק יותר לעבוד.

בבוקר מה הוא אומר לנו, אה?

באמת, נו.

לא מתאים לך, שמעון, תישן עוד שעה, מה קרה?

עכשיו שינו את השעון.

חכם מה עושה? ממשיך את השעון הקודם בבוקר,

מתעורר שעה לפני הזמן,

יושב ועוסק בתורה,

מתפלל,

מתחיל את היום מוקדם, מרוויח.

אתם יודעים מה זה שאדם מתחיל את היום מוקדם, מרוויח? אני אגיד לכם יותר מזה.

רבותינו אומרים שאדם שמתפלל נץ,

אתם יודעים מה המעלה של אדם שמתפלל בנץ כל יום?

מובטח לו שלא יארע לו כל אותו היום נזק.

שמעתם?

כל אותו היום אין לך נזק.

אני אספר לכם סיפור אישי.

אצלי עשו, לא מזמן קניתי דירה,

עשו אצלי שיפוצים.

שיפוצים?

בכל אחת מארבע דירות פה בקריית שלום

הוא זוכה למתנה מחברת החשמל. מה המתנה?

הכבל הראשי של העמוד עובר בתוך הבית שלו.

אני זכיתי בזה.

עכשיו, המשפץ לא ידע.

גם אנחנו לא ידענו חוקים. איפה אנחנו יודעים חוקים? אנחנו יודעים חוקים של הגמרא, של התורה הקדושה.

החוקים של ענייני העולם הזה, מי יודע?

אם אתה לא מתוודה על העניינים, אתה לא יודע.

לא ידעתי שצריך להזמין את חברת החשמל ולעשות שקע בחוץ, ומהשקע הזה הם מושכים חשמל,

כי עובדים חושפים את הכול בפנים.

בינתיים,

אז המהנדס אמר, תשבור את זה, תעשה ככה, תעשה פה ושם וזה.

הם הגיעו למקום, זה נמצא ככה קרוב למטבח,

ששם בעצם נכנס הצינור מבחוץ של החשמל,

כבל הזנה זה נקרא, זה נותן לעוד שלושה דיירים. אתם יודעים מה זה?

איזו עוצמה של חשמל זה? זה לא בשקע, ככה אתה נוגע, אתה מקבל זרם, כבר אתה מרגיש וואו.

כבל הזנה של ארבע דירות, שהוא מחובר ממש לעמודים הרציניים.

בקיצור, הבחורצ'יק הזה, השיפוצניק,

לקח את הדיסק,

ושם צריך שם זה בטון, צריך לחתוך.

עם הדיסק הוא מתחיל לחתוך.

אני אומר לכם, פיצוץ כזה היה,

ויצא אש בניסי ניסים.

לא קרה לו כלום.

לא קרה לו כלום. האחרון שקרה פה, מקרה כזה בקרית שלום,

משותק הבן אדם.

רגל שרופה או יד שרופה,

מתחילתה ועד סופה.

ניסי ניסים, אני אומר לכם.

ואני אומר לו, אתה יודע למה קרה לך את הנס הזה?

הוא אומר לי, כן.

אני מקפיד על תפילה בנץ.

שמעתם?

זה מבהיל, הדבר הזה.

אתה סך הכול קם בבוקר מוקדם, מתפלל,

וכל אותו היום לא יאיר לך נזק.

שום דבר לא יאירע לך באותו היום.

תבדקו את זה.

אדם ינסה, יתאמץ, לכבוד השם, הקדוש ברוך הוא מתאמץ בשבילך.

לא התאמצת לכבוד השם, הקדוש ברוך הוא קם?

לא ישקיע בך.

איך תרגיש?

תרגיש קצת רחוק מהשם.

למה, ריבונו של עולם, למה אתה מקשה עליי?

למה אתה נותן לי ניסיונות?

הלו,

אני מוכן לתת לך את הכול על מגש של זהב, תתאמץ, תיקח.

לא.

אנחנו דוחים את הקדוש ברוך הוא.

אומרת התורה, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, מה לעשות שהאדם כבר יתרגל ככה?

ההרגל הורס את הבן אדם.

לכן אדם צריך לשנות הרגלים. בא הסמ״מ.

הסמ״מ הוא אחד מהשרים שישבו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא יושב לסוף שבעה ריקים,

והמרחק מסוף שבעה ריקים כפול שבעה ריקים,

שם מקום מושבו של הקדוש ברוך הוא. הסמ״מ בכבודו בעצמו,

מקומו היה ליד מיכאל, רפאל, גבריאל,

פמלייה של מעלה.

אחד מחמישה או אחד מעשרה שרים שיושבים, מלאכים שיושבים לפני הקדוש ברוך הוא.

ממש לפני הפרגוד זה נקרא.

וכשהוא חיפש את מי להחטיא בחטא האדם וחווה,

מה שנקרא חטא עץ הדעת,

את מי הוא מצא? הוא מצא את הנחש.

הפרק דרבי אליעזר אומר שהנחש היה גובהו וגודלו יותר מהגמל של ימינו.

ראיתם את הגמל, איך הוא נראה מפחיד כזה?

אתה עולה על הגמל, אפילו שאתה אחד שאוהב לרכוב על סוסים והכול, אתה כבר מפחד שהוא מתחיל להתרומם, אה?

מתחיל להתרומם, אתה מרגיש כבר על סולם של השיפוצניקים.

רגע, הלו, זה בטוח, זה בטוח פה? כן, זה בטוח, אל תדאג.

הגמל יציב, הכל טוב.

זה היה גובהו של הנחש הקדמוני,

הסמ״מ.

והוא התלבש עליו,

הסמ״מ התלבש עליו,

הטיל בו זוהמה,

ואת הזוהמה הזאת הוא העביר לחווה.

וחווה מעבירה את הזוהמה הזאת

לבריאה, לעץ הדעת,

ומכשילה את האדם הראשון.

מה עשה הקדוש ברוך הוא באותו רגע? אמר ככה.

אתה מסולק מפמליה של מעלה.

אז עכשיו יש לסמ״מ אינטרס.

למה יש אינטרס?

כי ככל שהוא מביא לקוחות,

אולי המשכורת שלו, מה שנקרא,

מקום מושבו יעלה בחזרה.

לכן הוא בא לקדוש ברוך הוא ואומר, הנה, ניצחתי עוד יהודי.

ניצחתי עוד יהודי. אתם יודעים מתי הוא מגיע לאדם? בעוד הזדמנות אומר הזוהר הקדוש, הוא מגיע לאדם רגע לפני מותו.

רגע לפני שהוא נוטל את נשמתו של האדם,

הוא בא לאדם ואומר לו, תכפור בקדוש ברוך הוא.

אם הבן אדם הזה טיפש,

באותו רגע כופר והפסיד את כל העולם הבא שלו.

הפסיד את כל מה שהוא אגר כל ימי חייו.

אבל אם האדם חכם,

אומר ליצר רע על גופתו המתה, לא מוכן.

בשום פנים ואופן.

אני נולדתי מאמין,

וימות מאמין.

זה תלוי באדם עצמו. כיצד הוא הכין את עצמו.

נמשיך.

ואמר רבי אבא, אמר רבי שמעון בן לקיש, גדול המלווה, לכן אדם שמלווה לחברו,

לפי העניין כמובן, לא שהוא לוקח את ההלוואה ולא חוזר, השם ישמור,

יותר מן העושה צדקה, מעלתו יותר מאדם שעשה צדקה.

הוא מטיל בכיס

נתן מעות

לאדם אחר כדי שהוא יוכל להשתכר בהם יותר מכולם.

ואמר רבי אבא, אמר רבי שמעון בן לקיש, אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כאן נחש הוא.

חוגרהו על מותניך,

תצמד אליו,

כי זה מעלתו של תלמיד חכם, לקום וליטור כנחש.

אם עם הארץ הוא חסיד,

אל תדור בשכנותו.

אז יש לך עם הארץ שהוא חסיד, אל תחיה רגע לידו. מה קרה?

אוי ואבוי.

אוי ואבוי, יכול להפיל אותך לבאר שחת.

ואמר רב כהנא, אמר רבי שמעון בן לקיש ואמרלה. אמר אבסי, אמר רבי שמעון בן לקיש ואמרלה.

אמר רבי אבא, אמר רבי שמעון בן לקיש.

כל המגדל כלב רע בתוך ביתו, מונע חסד מתוך ביתו.

הוא לקח כלב, איזה ככה, לא יודע, איזה סוג זה.

משהו רואה גרמני, רואה מצרי, לא יודע מה זה.

שם אותו שמה,

וכל מי שיגיע הוא אפילו לא שם שלט, כלב בחצר.

רק הוא מריח את הריח של הבני אדם,

וואו, נותן שם נביחה אחת, מסכנה אישה יכולה להפיל.

ילד מסכן יכול לפחד,

אישה זקנה יכולה לקבל דום לב למות.

מגדל כלב רע בתוך ביתו.

אתם יודעים, בבני ברק,

אם אתה מטייל עם כלב, כולם בורחים ממך למדרכה השנייה.

למה שמה לא רגילים לכלבים?

אז אתה אפילו מביא שם פינצ'ר, כולם בורחים.

זה רעיון לשוטרים שם בהפגנות, תביאו כלבים,

נגמר הסיפור.

מפסרים את כולם צ'יק צ'אק.

שנאמר, אז אדם מגדל כלב רע בתוך ביתו, מונע חסד מביתו.

שנאמר, למס מרעהו חסד,

שכן בלשון יווני קוראים לכלב למס.

אז הנה למדנו מילה ביוונית היום.

תראו מה זה, איזה חוכמה בגמרא.

אתה לומד ארמית,

ויוצא עם מילה ביוונית.

אז איך אומרים כלב בארמית?

למס.

רבי נחמן בר יצחק אמר,

אף פורק ממנו יראת שמיים, שנאמר, ויראת שדה יעזוב.

הקב' ברוך הוא, קשה לו להשרות את שכינתו בבית שנמצא שם בעל חיים אכזרי כמו כלב.

לא כלב שהוא נאמן לבעליו, הכוונה פה כלב שהוא ה' משמו.

שנאמר, ויראת שדה יעזוב. הייתת.

דה עליה להוא בית הלימפה.

נבח בקהלבה.

הייתה אישה אחת שעלתה למקום שמה שרצתה לאפות שם עיסה,

כמו מאפייה

של זמנם.

נבח הכלב

אתעקר ולדה. שמעתם? נפל לה הולד.

כלב נבח, נפל לה הולד.

זה כמו שאדם יבהיל את החבר שלו. וואו,

מה עשיתי? מה עשיתי? מה עשית?

יצאה נשמתו עוד רגע. מה זה מה עשית?

תיזהר. אפילו בצחוק לא עושים את הדברים האלה.

יש אנשים שעושים כל מיני צחוקים.

הוא עושה לחבר שלו ככה, עושה לו, אני יודע מה,

שם לו נפצים בתוך סיר.

סוגר את זה, פאח, פאח, מתפוצץ. הוא מתוך שינה, קם בתוך פיגוע.

אוי ואבוי, זה ייתן את הדין אחד כזה.

גם גזל שינה, גם מפחיד אותו, גם כמעט יצאה נשמתו. מה אתה עושה?

איזה מצחיק.

מה מצחיק?

מה מצחיק?

היית רוצה שיעשו לך את זה?

מהנדסני הלך לחברך

לתעביד.

זה לא משנה מי זה ומה זה.

תיזהר. אם היו עושים לך את זה, היית כועס, נכון? מרביץ.

אז למה לאחר אתה עושה את זה ואתה צוחק?

ומה עם הבושה שהוא חוטף באותו זמן?

ואחר כך, אם הוא מעלה את זה, יש לו עוד זכויות של בושות.

הוא מעלה את זה אחר כך, סרטונים שיראו כולם, יעשו לו לייק, אה?

אוי ואבוי, זה גיהנום מחכה לו.

עם מלא לייקים.

כל המלאכי חבר'ה, או, זה טוב, עוד אחד, עוד לייק, אה?

אתה לא מתבייש מה אתה עושה?

תיזהר ותישמע.

אמר למרא דביתא, לא תך דלה,

דשקלן ניבי הוא שקלין טורפייה.

אמרה אותו בעלת הבית,

נטולות ארבע שיניו שהוא נושך בהם אותם שיניים קרויים ניבי.

וגם נטולות ציפורניו. לא, זה לא כלב מפחיד.

זה התירוץ שהיא מתרצת. זה לא כלב מפחיד.

כי עשינו לו עקירה של השיניים. הלכנו לרופא שיניים לכלבים, כמו שיש מספרה לכלבים,

חנות של שופינג לכלבים.

אז עקרנו לו את השיניים אצל רופא שיניים של כלבים.

אז השיניים שנושכות, הניבים שלו הללו שנושכים ועושים את השם ישמור את הביס,

כהלכתו, עקרנו לו, אל תפחדי.

גם אם את יודעת מה עשינו לו?

אנחנו גם את הציפורניים שלו גזרנו.

קנינו מספריים מיוחדות לציפורניים לכלבים, הורדנו את הציפורניים.

אז אל תפחדי, הוא לא שורד.

רגע,

מה את חושבת? עכשיו, מסכן תינוק, נשמה נהרגה בגללך.

לא ידונו אותך בשמיים?

שבגללך תינוק פלוני שהיה אמור לרדת לעולם, השם ישמור ויציל?

אמרנו בשיעור בערב שבת,

שאפילו בן אדם עשה סתם פעולה של

הדלקה שהוא לא התכוון אליה, פתאום הדליק את החשמל. למה זה בא?

בגלל שהוא לא הקפיד על משהו מסוים.

בהלכה, זלזלת בהלכה, אתה יכול להגיע לידי חילול שבת,

לידי איסורי דאוריידא.

מה עשיתי? מה עשיתי? לא עשיתי כלום. כן,

אתה צריך להתנהג כל הזמן

כמו שצריך. אם לא התנהגת כמו שצריך, השם ישמור.

אז מה זה יעזור שאת גזזת לו את הציפורניים,

ועקרת לו את השיניים שהוא לא נושך?

אבל להבהיל הוא מבהיל?

אז מה?

בזה לא פתרת את הבעיה, בזה שעקרת לו שיניים וגזרת לו ציפורניים.

אמרה לה שקילה תיבותך ושד יחזירה.

כבר נת ולד.

מה זה יעזור הטובות שעשית?

וכי את יכולה להחזיר עכשיו בחזרה את הוולד הזה שנפל?

אתם יודעים, בר מינן, השם ישמור ויציל, לא על אף אחד מעם ישראל. כמה צער יש לאימא שמפילה ולד?

יותר מזה אני אגיד לכם.

כמה צער יש לאימא שהיא תשע חודשים סוחבת את הילד שלה

על שונא ישראל בעזרת השם,

ובסוף אומרים לה,

הלידה הצליחה אבל התינוק יצא ללא רוח חיים?

השם ישמור ויציל. ההורים הללו לא יודעים איפה לקבור את עצמם באותו רגע.

זה צער כזה גדול.

לא לחינם אמרו חז״ל שאדם שנפטר לו בן בחייו,

זה מובטח לו גן עדן אחד כזה.

למה לסבול את כל הצער ועדיין להמשיך לעבוד את השם כמו שצריך? גן עדן מובטח זה.

מאוד קשה הדבר הזה.

אז אם נפל האדם ולד,

אומרים חז״ל שאחד כזה, שחס ושלום חס וחלילה, אשתו עברה עפלה,

לא ידאג.

הקב' הוא מפצה.

לא מזמן התקשר אליי יהודי,

אמר לי שאשתו בבית חולים תאומים, תאומים.

תאומים היה.

וקרץ'ק נפל.

השם ישמור.

צער מאוד גדול.

עכשיו, זה לא רק זה.

הרי איפה לוקחים אותם? מה עושים איתם? צריך לקבור אותם על פי ההלכה.

ואם זה זכרים, גם צריך למול אותם.

זו הזכות היחידה שמכניסה אותם לגן עדן.

אמנם היום, ברוך השם, החבר'ה קדישא עושה את זה כדת וכדין,

ומקום קבורתם אסור שיוודע להורים למה הצער כל כך גדול

שהם לא יכולים.

אז היום באו להם כל מיני שוטים וכל מיני זה. לא,

אנחנו רוצים הלוויה. לא עושים הלוויה לכזה דבר.

זו הייתה נשמה גבוהה שנגזר עליה תשע חודשים,

שישה חודשים, שבעה חודשים, שמונה חודשים,

להיות בבטן,

וזה התיקון שלה.

ירדה לעולם הזה כדי לתקן והלכה מפה.

מבהיל, מבהיל.

אני מכיר יותר מזה משפחה בחולון, חרדים.

ביום הברית, השם ישמור הוא יציל בר מינן,

לא על אף אחד

מעם ישראל.

ביום הברית,

התינוק הזה מסכן, היה בעייתי, והשם ישמור.

אחרי כמה שעות הם כולם שמחים שם באולה, ואחרי כמה שעות,

משמחה ליגון, השם ישמור.

כמה אדם צריך להודות לקדוש ברוך הוא.

הגעת הביתה, תנשק את הילדים שלך.

תנשק, תעריך, תגיד תודה.

לפעמים בן אדם מרים יד על הבן שלו, מרביץ לו.

הלו,

הקדוש ברוך הוא הפקיד בידך נשמה.

הפקיד בידך נשמה.

הוא לא אמר לך להכות את הנשמה הזאת.

אתה צריך, אם אתה לא יודע לחנך, תלמד איך מחנכים.

תלמד.

זה לא בושה.

לא בושה.

יש ילדים, השם ישמור ויציל עם בעיות, צריך לדעת להתמודד איתם.

מכות זה לא דבר שהוא פותר.

ראיתם, כל אלה שהיו חוטפים בדורות הגומיים צ'פחות, השתנו?

ממש לא.

הם עד היום מועסים וכועסים וגוערים בכל האלו שעשו, ובגללם ככה, ומשקעים נפשיים והכול.

אז למה שהילד יהיה חיצונית נראה מיליון דולר, ובפנים הוא רקוב

ופגוע, השם ישמור?

תשמור על הנשמה.

הגשמור הוא נתן לך את הנשמה, תלמד להתמודד, אתה לא יודע?

היום יש ספרים כל כך נפלאים.

רק אדם ישקיע זמן לקרוא, לקרוא, סך הכול, לקרוא.

יש לך פנאי חמש דקות בעבודה, עשר דקות בבית,

עם אשתך, תעשה לעצמך סדר. גם ככה אדם

צריך לשבת עם אשתו.

כל היום מסכן הוא היה בעבודה,

אם מסכנה הייתה בעבודה או בבית, לא משנה.

איפה הזמן שלך? אה, בשנה הראשונה הכר, הוא יצא איתה,

בילה איתה, הלך איתה, אכל, ירח דבש, ועכשיו מה ירח עקיצות?

תשקיע.

תשקיע בשלום בית שלך,

תשקיע בילדים שלך,

תפריח את הבית שלך. רק ככה אדם יכול לבנות זוגיות טובה, בית טוב.

בלעדי זה אשם ישמור, הכל הולך לכיוון ההפוך.

ואז מגיע אחד בעבודה,

מחפש תשומת לב,

ורק צוחק פה, רק שם, והשם ישמור ויציל.

אחר כך אני אשם.

מתי הוא מרגיש זה? אחרי שהוא מתחיל לשלם לעורך דין.

אה? נהיה בלאגן, אנחנו מרגישים, כן, אני לא בסדר.

הלו,

לפני הגשר, תתעורר, לא אחרי.

אחרי כבר מאוחר, עכשיו תתעורר.

תאיר את עצמך, תראה, למה באת לחיים?

אני פוגש אנשים בבית העלמין, אז הם מבינים מה המשמעות של החיים.

או שהם נמצאים במחלקה של הכימוטרפיה שם.

אז הם מבינים את המשמעות של החיים. ומה עד עכשיו היה? הוא הרגש, אה?

מי יכול עליי? אני פה.

הלו,

אם אתה בריא, אין בעיה, תעשה סיבוב.

סיבוב בבית חולים, פעם בשבוע, פעם בחודש.

לך סיבוב, תראה.

תראה, תתבונן מה אדם שווה.

מה המשמעות של החיים?

רק ככה אדם יכול להבין מה המשמעות של החיים.

רק ככה אדם יכול לשנות את ההרגלים הגרועים שלו.

נמשיך.

ולכן היא אמרה לה, מה עכשיו יעזור? שעקרת לו את השיניים?

גזזת לו ציפורניים, אבל עד כבר השם ישמור לא יחזור.

אמר עבונא, מה היית הכתיב בקהלת יא' סמך בחור בילדותך?

ויתיבך ליבך בימי בחורתך,

והלך בדרכי ליבך ובמראה עיניך?

אבל תזכור.

אומר שלמה המלך, ודע כי על כל אלה הביאך אלוקים במשפט.

אתה יכול לעשות, אומר שלמה המלך, מה שאתה רוצה.

סמך בחור בילדותך,

יתיבך ליבך בימי בחורתך, תתענג פה, תלך תבלה שם הכל.

לך בדרכי ליבך ובמראה עיניך,

אבל תדע לך בסופו של דבר אתה עתיד, לתת דין וחשבון,

ודע כי על כל אלה, מה הכל אלה?

הדברים הטובים, ולהפך השלום יביאך אלוקים במשפט. אם אדם מתבונן במאמר הזה של שלמה המלך,

הוא חושב פעמיים איך הוא יוצא מהפתח של הבית שלו

כל יום.

פעמיים הוא צריך לחשוב

איך הוא יוצא.

האם אני יוצא כמו שאני חזרתי אתמול,

או שאני יוצא עכשיו ומשנה את הדרך שלי לגמרי.

אומרת הגמרא, כי על כל אלה יביאך אלוקים במשפט?

אומרת הגמרא, כן, עד כאן דברי יצר הרע.

יצר הרע אורב לבן אדם.

איפה היצר הטוב מחכה לו? בסוף הפסוק.

כי על כל אלה יביאך אלוקים במשפט, תתענג לך.

עד אז תחגוג, תעשה. הוא גמר את הצבא, הולך.

לאן הוא הולך? קולומביה, שמולומביה, כל מיני מקומות.

אני הולך לראות עולם.

לראות עולם או לעשות עבירות בעולם אתה הולך? לאן אתה הולך?

שם ישמור ויציל.

לא, אני עכשיו רוצה ללכת לצדיק הזה והזה.

הלו,

באמת אתה הולך לשם להתפלל? אין בעיה.

יש לך עוד הזדמנויות חוץ מראש השנה.

תלך בהזדמנויות הבאות, נראה אותך.

יש לי תלמיד כל חודש באומן.

כל חודש, אבל הוא באמת הולך להתפלל.

באמת מרגיש קשר עם הצדיק.

ולעומת זה אתה שואל, נו, איך היה באומן?

איזה כבש אכלנו. מה, אין כבשים בישראל?

מה הולך פה?

מה זה, אין פה שחיטות?

יש פה גם שחיטות. נכון, לא כל כך, אבל...

בשביל זה הלכת לשם?

הוא אומר, הצדיק הזמין אותי, אני לא מבין.

הצדיק הזמין אותך לאכול כבש?

מה הוא הזמין אותך?

אם אתה הולך לשם ועושה הכנה,

אז באמת שווה כל מה שהשקעת.

אלפי שקלים בזבזים.

וכלום, הוא חוזר יותר גרוע ממה שהוא היה. מה זה שווה?

אם הלכת וספגת קדושה, ישבת ובכית והתחננת לבורא עולם שבזכות הצדיקים הללו פה הגדוש ברוך הוא ישפיע עליי, שיהיה לי עוד יראת שמיים, עוד תורה, שהבית שלי ייראה אחרת,

שהכל ישתנה לטובה, זכית, אשריך ואשרי חלקך.

אז לא רק זה, תעשה עוד סיבוב בעולם, יש עוד הרבה צדיקים.

אבל אם הלכת לשם בשביל דברים אחרים, השם ישמור.

ווואי וואי, מה אמרו לי שהולך?

לא על כולם, חס ושלום.

יש הרבה צדיקים שהולכים.

אבל יש כאלה שלא הולכים בשביל רבי נחמן.

הולכים בשביל רבניות, השם ישמור.

בשביל זה הלכת, ועוד ראש השנה.

ראש השנה!

יום הדין!

עם זה אתה בא לקדוש ברוך הוא?

מה אתה אענה מחר ביום פקודה?

אתם יודעים מה זה? זוהר הקדוש אומר שאדם

שפעם אחת היה עם גויה, קשור אליה ככלב

גם בעולם הבא.

שמעתם?

כמו כלב שקשור עם רצועה,

ככה הוא קשור לגויה הזאת.

יש תיקון מאוד גדול שאדם צריך לעשות.

אם אתה התקשר אליי מזמן חייל,

הוא אמר ככה וככה, היה בצבא, אתה יודע מה זה כבוד הרע, ונכשלתי.

ובסוף בירת זו הייתה גויה. מה אני עושה? תעזור לי, תעזור לי.

תיקון מאוד קשה נתתי לו.

יש תיקון בשאר התיקונים שם.

תעשה את הכל מא' עד ת' ובאמת תקבל על עצמך, תלמד הלכות תשובה לרמב״ם, תקמיד.

אתה בורח משם, מהמקום הזה. מה, סתם אמרו? לא, שילכו לצבא. מה חשבתם?

מה, כל כך טוב שם?

אם היה טוב, למה כל גדולי ישראל לא שלחו לשם מההתחלה?

כנראה שבאמת לא טוב.

כנראה שבאמת היצר רעי. את מי מחפש? לא את הגרועים.

הוא מחפש דווקא את אלה הצדיקים, הבתים הטובים.

אותם להפיל, אותם להכשיל, כי הוא יודע שאם הוא הפיל אותם, נגמר הסיפור.

הוא ריסק משפחות שלמות. שמעתם? משפחות שלמות התרסקו.

בגלל מה? בגלל ילד אחד קטן.

מפחיד.

לכן אדם צריך להיזהר. אתה מגדל ילדים? עם מי הם מסתובבים?

עם מי הם הולכים?

האמא ואבא הולכים לישון בשבת? עייפים.

כל השבוע עובדים קשה.

שבת מנוחה, לא? הרב אמר.

שינה בשבת תענוג, אנחנו רוצים לישון. רגע, ועם מי הילדים שלך מסתובבים ברחוב?

עם מי הם נמצאים בגינה? מה הם שומעים בגינה?

מה, נו, באמת, כבוד הרב, אל תהיה כזה קיצוני.

כן, אבל אתה יודע שמילה אחת זה כמו ילד קטן.

מישהו אמר בגן טמבל,

זה נכנס לו לקופסה.

עכשיו הוא בא הביתה, היא אומרת, בבית שם לא מדברים מילים כאלו. מאיפה הוא למד את המילה הזאת?

מאיפה הוא למד את המילה הזאת?

אז תתארו לכם מה שאדם רואה,

ומה שאדם מכניס, ומה שאדם עושה, כמה שזה משפיע.

אם על ילד קטן שהיום הוא זכר, מחר הוא שכח, זה עדיין בתוך הקופסה שלו,

אז אם אדם עושה את זה ברמ״ח איברים ששגידים בכוונה תחילה,

כמה שזה משפיע.

בא יום אחד אצלנו לחדר ניתוח,

איפה שאנחנו עושים בריטות.

יהודי בן 86 אמר לי, כבוד הרב, ירושלמי,

אני למדתי קבלה, חייכתי.

מקובל, הוא אומר, בחיים שלי לא הצלחתי לכוון בתפילה.

מקובל, איך למדת בכלל?

הוא אומר, לא יודע, אני מגיע לתפילה סתום, משהו סתום.

לא הולך.

נבדק,

נמצא ערל, עשו ברית.

עשו לו ברית? השתבח שמו. אני אומר לו, אני מבקש ממך מחר,

תצא לי טלפון בערב.

הוא התקשר אליי,

אמר לי, מעולם לא הייתה לי תפילה זכה ונקייה,

כמו אחרי הברית.

תראו מה זה.

כמה העורלש, שזה חלק של הסטרא אחריו, משפיע על הבן אדם.

אז אם זו מחשבה שאדם מכניס,

להוציא דברים טובים מהראש,

זה מאוד קל, זה מתבזבז מהר, יוצא מהר.

זה כמו כסף שבא בקלות, יוצא בקלות.

להכניס דברים טובים לראש מאוד קשה,

ולהוציא דברים גרועים מהראש עוד יותר קשה.

תשימו לב.

כל אחד במימד שלו, באומדן שלו.

אתה מתפלל תפילת שמונה עשרה, פתאום איפה אתה נמצא? כל אחד בדרגה שלו.

פתאום הוא חושב על דו ועליו. מה קשור עכשיו באמצע תפילת שמונה עשרה?

אני חושב עכשיו, אני לא יודע על איזה משהו.

מאיפה זה הגיע לי?

כי שם שקועה המחשבה של האדם, ושם היצרה דווקא מפריעה.

בשיא הקדושה של הבן אדם, יצרה בא לעקור אותו.

אני תמיד אומר, יש אנשים שנמצאים בחוץ לארץ,

הוא היה בארצות הברית,

היה בגרמניה, הלך להודו, חזר לסין, הגיע בחזרה לבית כנסת.

איך זה יכול להיות? בתפילת שמונה עשרה.

הוא חושב על הכול חוץ מעל התפילה.

אתם חושבים, סתם חזל תיקנו שאדם יסתכל ויביט על התפילה, מה שהוא אומר, ייכנס לתוך המילים שהוא אומר?

לא מזמן קראנו פרשת נועה, חידוש של הרבי מלובביץ', זכותו תגן עלינו אמן.

הוא כותב,

בועל התיבה.

רבי שמשוך אומר להם נוח, בועל התיבה, כי אותך ראית צדיק לפניי בדור הזה. מה זה בועל התיבה?

אומר הרבי מלובביץ', שהיהודי שהוא מוציא תיבה, מילה, מהפה שלו,

צריך להיכנס למילה. ברוך

אתה השם, לא בחזרה שלנו ולא בבורא מיני מזונות,

ולאכול אוכל לאט.

למה אתה לא אוכל כמו שאתה מברך מהר?

אתה תיחנק, נכון?

אז למה אתה מברך מהר?

שים לב מה אתה עושה. כל פעולה שאדם עושה,

נכון שאתה זריז.

נכון שאתה זריז.

נכון שאתה זריז,

אבל תהיה זריז גם בעבודת השם, תהיה זריז במה שאתה עושה כמו שצריך.

אז הזריזות הזאת תביא אותך לידי זהירות,

ובסופו של דבר אתה יורש תורה.

אבל אם אדם לא זריז בעבודת השם,

לא עושה את רצון השם יתברך, הוא מפסיד.

עשיתי ולא עשיתי כמו שצריך.

כמה אנשים, התפילין שלהם,

הם לא מסדרים את זה בדיוק במקום.

הם חושבים שכמה שיותר תמתח את זה, זה יותר טוב.

מה זה פה? זה קובייה לנגיחות.

מה אתה שם את זה פה?

שים את זה בשורש,

תחילת שורש, השערות שלך. אז יש קרחת עכשיו, מה לעשות?

אז תבדוק במראה,

בשביל זה יש מראה,

תבדוק במראה איפה המיקום,

שם אתה צריך להניח את

תחילת התפילין, דהיינו

התחילה של הקובייה, שם המקום הנחת התפילין. לא שמת שמה,

לא הנחת תפילין כל ימי חייך.

במקום לשים את זה בקצה של התפוח, שמת את זה למעלה.

איפה הקעקוע, השם ישמור?

או אני יודע מה, או גיהינום אחר.

נגמר הסיפור, לא יצאת ידו חובות תפילין.

מה אני, מה עשיתי?

המשנה ברורה הקודמת, צריך לבדוק את הציציות. צדיק

זעיר כל הזמן רואה שהקשר נפתח.

לסגור את זה כמו שצריך. לא בדקת, לא יצאת ידו חובות מצווה ציצית כמו שצריך.

אתם יודעים שפעם הייתה לי שאלה מאוד גדולה.

את מה צריך לנשק בציציות?

את הקשרים או את הפתילים?

שאלתי עשרות גדולים.

אף אחד לא ידע לענות לי תשובה.

מה צריך לנשק?

חיפשנו וישבנו בכולל שבועות שלמים,

אני לא אשכח את זה,

שבועות שלמים כדי למצוא לזה תשובה.

וכל רב שהייתי פוגש,

השאלה שהייתי שואל אותו, את מה מנשקים?

אחד אמר לי, אין הבדל, יש הבדל, לא, תסתכל פה, מסתכל פה, לא מוצא, תסתכל שם.

עשרות ספרי הלכה, עשרות פוסקים, שום דבר.

יום אחד פגשתי את הרב של אלעד, הרב מלכה,

שהחייה לאורך ימים טובים,

והוא אמר לי,

יש לי תשובה בשבילך.

איך שמחתי? זה היה בר מצווה של אחיין שלי.

רק הייתי מאושר.

הוא אמר, תסתכל בבן ישחי, הוא כתב

ספרים של פירוש על דברי הבן ישחי הקדוש.

הוא אמר, תסתכל בבן ישחי, בזה וזה, שם תמצא.

הסתכלתי, לא סיפק אותי התשובה. הייתה תשובה, אבל לא סיפק.

מה צריך לנשק?

באחד מהמקורות שמצאתי צריך לנשק את הקשרים ולא את החוטים.

מה קרה?

מה ההבדל?

הוא כותב שם באותו ספר,

כמו שיש בדבר של קדושה חלק של סטרא אחרא,

אז מה צריך לעשות? להפריד את הסטרא האחרא מהקדושה,

ואז הקדושה נהיית גבוהה, נהיית מושלמת.

אותו דבר בציציות שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, מצווה ציצית, זה מצווה קלה או קשה?

לכאורה מצווה קלה.

מה, אני סך הכל לובש ציצית

ואני מרוויח

מצוות עשה דאורייתא, ועשו להם ציצית על כנפי מקדמר ונתנו על צית הכנף.

אני אגיד לכם יותר מזה,

אתם יודעים שאת הנפטרים מלבישים ציצית?

שמעתם על זה?

אף אחד פה לא שמע, מי שלא עוסק בחברה קדישה, לא יודע.

הנפטרים, יש להם שבעה מלבושים

שמלבישים אותם. אחד מהמלבושים זה ציצית קטן, בלי פתילים אומנם.

לכן כשהולכים לבית העלמין, מי שמוציא ציציות בחוץ,

כמו אחינו האשכנזים,

אתה צריך להכניס את הציציות, למה זה לועג לרש?

מה, אתה כאילו,

אני לא יכול לקיים מצווה ועכשיו אתה מתגרה בי כביכול?

אתה מקיים מכל רגע ורגע מצווה,

ואני לא.

אבל מה כן? מלבישים אותם בבגד שהוא ארבע כנפות, ממש כמו טלי צמר שיש לנו,

ציצית צמר,

אבל בלי הפתילים.

לעתיד לבוא הוא יקום, יעשה לעצמו פתילים, ויעשו להם ציצית

על כנפי בגדיהם דורותם, וקיימנו מצווה בשלמות.

אבל המלבוש, חייב שיהיה לו מלבוש כזה, שיהיה מוכן.

הוא הולך עכשיו למנוחת עולמים,

הוא יקום, הוא יהיה מוכן.

תראו מה מעלה של אדם שלובש ציצית, כל רגע ורגע הוא מרוויח.

ישנת עם ציצית עוד יותר. אז היום יש תירוצים לעצלנים.

תנו לך גופייה ציצית,

אין לך תירוצים אני מזיע, אין לך תירוצים חם לי,

אין לך תירוצים קשה לי, אין לך תירוצים דוקר לי, כלום.

מה אתה אומר לו? עזוב אותי, זה מפריע לי.

מה מפריע לך?

אפילו כיס, עשו פנימי, כיס.

בגופייה ציצית, עשו כיס פנימי לפתילים. אם זה דוקר לו, הוא מכנסיים, אני יודע מה.

כל אחד והתירוצים שלו, גם זה פתרו לך.

תקיים מצווה ציצית כמו שצריך.

זהו,

קשה לי, לא יכול.

אבל זה האפוד המגן שלך.

אתה לא צריך ללכת עם שריון, זה המגן שלך.

מגן של האדם. אני אומר לכם עוד סיפור אישי, תקשיבו.

ונסיים תכף.

אתה שומע, יעקב?

כשהייתי גר בקמינסקה,

יום אחד ירדתי, שבוע לפני ראש סוכות.

אתם אולי זוכרים את זה.

ירדתי, הלכתי, אז הייתי מוציא את החוברות כל חודש של משה אמת,

ואמרתי, אני יכנס עם בית כנס של הרב צפדיה, שם איפה גנה אורלי.

חציתי את הכביש, שמתי שמה,

עברתי את הכביש בחזרה,

כדי ללכת על בן-צבי ימינה לכיוון רחוב שדרות הר-ציון.

בדרך, אני עובר מהכביש למדרכה, היה בור.

צ'אק, נפלתי, נקעתי את הרגל.

עכשיו, נקעתי את הרגל, טיעונים למשקל שלי,

ולנקוע רגל ככה זה כאבי תופת.

זה לא פשוט.

בקיצור, לא יכול לזוז.

ישבתי כמה דקות במדרכה, אמרתי, אבל הציבור מחכה מה עושים,

סמסור נפש.

הולכים אפילו שכואב.

ואני הולך, אני הולך חצי רחוב,

פתאום כאבים עזים כאלה, לא אכלתי לזוז.

עכשיו, מה תעשה? פלאפון זה שבת? אין.

למי תצעק?

שש וחצי בבוקר, שער בבוקר, כולם ישנים.

שבת.

למי תצעק? אז לא היה חנויות בשבת פתוחות, שאנשים הולכים לעבודה.

למי תצעק? למי תקרא בבן-צבי שמה?

ושמה יוצאים מהגיהנום, היה שמה דיסקווי,

מתקותק, לא יודע מה, בבית פנורמה שמה עושים כל הזה. אף אחד לא שמה לב, כולם שיכורים, כולם זה.

למי תצעק? למי תקרא?

אמר, טוב, אין ברירה, חייב לחזור הביתה.

המסכנים הציבור, מה יעשה? אין קורא בתורה, אין חזן, אין רב, אין הלכות, כלום, שבת, מושבתים.

אין ברירה, אין ברירה.

עכשיו, לחזור את זה עד הבית, זה...

על רגל אחת לקפוץ.

תראה מה זה עכשיו לקפוץ,

ואתה מתעייף מהר, והרגל מתחילה להיות כבדה כבר.

בחסדי שמיים הגעתי הביתה, שכבתי כל השבת, בייסורים.

מוצא שבת, לא אוכל שבת, מוצא שבת,

הלכתי למוקר, אמרו, יש לך שבר בעצם, שנקראת עצם הפיקה, זה ככה בכף הרגל, ככה בצד.

אני בא הביתה, אמרתי, אני חייב לבדוק.

בדקתי את הציצית, היה חוט אחד קרוע.

שמעתם?

תראו מה זה, חוט אחד קרוע בציצית?

בציצית, חוט אחד קרוע, איך זה לא מגן על הבן אדם?

ולעומת זה, אם הציצית מושלמת,

יכול להיות זה מהכביסה או משהו שנקרע.

עכשיו, היום, לפני, כל פעם שאני לובש את הציצית, אני בודק.

מפחיד.

מפחיד, מפחיד הדבר הזה. איך הגסבורון נותן מצוות

ששומרים עלינו כמו שצריך?

האדם מזלזל במצווה?

שמשמור.

נסיים.

לכן אמר רבו נמייד הכתיב סמך בחור בילדותיך, והטיפך ליבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי ליבך ומראה עיניך.

כל זה, זה היצר הרע שאומר לבן אדם.

אבל דע כי על כל אל הביאיך האלוקים במשפט, זועק היצר הטוב. תדע לך, בחור!

אל תשתובב עכשיו, עוד מעט הראשון ברוך הוא יביא אותך במשפט.

אם אדם חכם, מתחילת בחרותו,

הוא שומר על עצמו כמו שצריך.

ריש לקיש אמר עד כאן דברי תורה,

מכאן ואילך למעשים טובים.

ישבת ועסקת בתורה, ניצלת את הימים שיש בך כוח,

השתבח שמולעד, הזקנה שלך תהיה זקנה, זה שקנה חוכמה. מה זה זקן?

זה שקנה חוכמה, חוכמה אמיתית של תורה.

למה אנחנו רואים, להבדיל אלפפי הבדלות, הזקנים של ימינו, עמי ארצות, שהם

השם ישמור ויציל,

ולעומת זה תראה את גדולי עולם, הזקנים של גדולי עולם, איזה חכמים.

כשפעם שאלו את הרב אלישיב, זכר צדיק וקדוש לברכה,

איזה שאלה ב...

לא, זה היה עם מרן הרב עובדיה.

שאלו את מרן הרב עובדיה איזה שאלה, הוא לא ידע לענות.

הרופא אמר,

כנראה הוא לא יודע לענות, כנראה מהאירוע המוחי, כנראה יש איזה פגיעה או משהו או זה.

אמר לו הבן שלו,

משה, לרופא, לא,

ככה אתה לא יכול לבדוק.

בוא, בוא תבדוק אותו במשהו אחר.

אנחנו נביא ספר,

ואנחנו נתחיל ותראה שהוא לא נפגע. לא יכול להיות, הוא אומר.

אם הוא ענה לי בדברים של הבל, של ענייני העולם הזה, הוא לא ענה לי כמו שצריך, בטוח המוח נפגע.

אמר לו, לא, בוא ננסה.

הלך, הביא ספר אחר, של קודש פתח,

אמר לו, אבא, הגמרא,

התחיל לקרוא, טה-טה-טה-טה, המשיך, הרופא היה בהלם, לא האמין.

הוא אמר, לא יכול להיות, איך זה יכול להיות?

כשאדם בימי צעירותו, תקשיבו טוב, מכניס דברי תורה למוח שלו,

המוח שלו נשאר זך, צלול ונקי עד יום האחרון שלו.

אם יכניס שטויות למוח שלו,

השטויות ילוו אותו.

ואז השם ישמור מתחיל לדבר כל מיני דברים לא טובים.

היה שכן בעשר קומות.

בקומה השביעית

אני יורד ללכת לישיבה,

והוא נכנס למעלית. כל פעם הוא היה מספר לי את אותו סיפור, לא הבנתי.

כל פעם הוא מספר לי, היה לי בטורקיה מפעל לדגים, היה לי ככה, היה לי 300 עובדים, היה לי פה, אמרתי, מה הוא רוצה ממני?

כל פעם הוא מספר אותו תקליט, מה עובר עליו?

אחר כך קראתי באיזה

מאמר

שמה שהאדם חי בימי צעירותו, מה שנקרא, הוא היה שקוע בזה, הכל, זה מה שנחקק לו בזיכרון שלו.

אתם זוכרים את אותם אנשים מהשואה?

לא מזמן זה, כן?

זה לא כזה רחוק.

שהם היו מפחדים, מספרים לילדים שלהם,

יש פה מישהו שמתחבא מתחת למיטה,

או יש רעש, נקישות בעקבים, חושבים שזה חייל גרמני.

מה קרה?

הוא היה קטן וזה נחקק לו בזיכרון שלו, עד כדי כך?

שזה,

יש לו חרדות מזה, יש לו

פחד מזה, הוא מרגיש כאילו זה עכשיו חי אצלו.

זה המוח של האדם.

עסקת בדברי תורה, בתחילת ימיך סופך לעסוק בדברי תורה. ולא רק זה,

גם אם אדם יעסוק בעולם הזה ולא יודע,

תקרא גמרא.

תקרא גמרא. פעם בא בחור לרב אמנון יצחק באחד ההרצאות ואמר לו, כבוד הרב, אני לא יודע ללמוד.

אמר לו, רק תגרוס.

אתה יכול לגרוס? מה בעיה לקרוא?

אמר רב אשי, רק תקרא.

מה זה שווה אם אני רק קורא, אני לא מבין כלום? זה כמו שאני אגרוס זוהר.

אני מבין מה שכן.

עכשיו אתה לא הבנת, אבל בשמיים,

בבית מדרש אל מעלה ילמדו אותך.

יבוא רשי הקדוש שילמד אותך, יבוא תוספות,

יבוא הרמב״ם.

שיקרוש, רי, יפרד.

ישבו ויעסקו איתך בתורה, לא יהיה לך משעמם.

אבל אם רק ישבת בבית הכנסת פעם בשבוע,

פרשת השבוע האלה, תולדות נוח,

או אל תולדות יצחק בן אברהם, אברהם עולית יצחק, זה מה שאתה יודע.

יצא מצב שאתה יושב בגן עדן ונגמרה המכסה. זה מה שלימדו אותו, נגמר.

כי זה מה שהוא למד פה בעולם הזה.

לכן כל הזדמנות שיש לאדם הוא צריך להמשיך עוד, ללמוד. עוד להוסיף, עוד להוסיף, עוד להוסיף.

מה תפקידו של החכם בעולם הזה? עוד חוכמה, עוד חוכמה, עוד חוכמה. למדת?

אתה זוכר שבפמלייה של מעלה ילמדו אותך.

סיימנו בעוד מ״ב,

נעבור בקצרה למוסר, כי בלי מוסר אנחנו לא בני אדם.

כמאמר רבותינו, דרך ארץ קדמה לתורה,

כדי שבעזרת השם נוכל לדעת איך להתנהג.

אנחנו בפה ליועץ,

במילה השתדלות.

הרבה יהודים אומרים, אני עושה השתדלות.

השתדלות, שועדה.

מה ההשתדלות שהאדם צריך לעשות?

האם ההשתדלות היא בגשמי רק,

או גם בעבודת השם?

האם זה גם ברוחניות קיימת ההשתדלות הזאת או לא?

אומר רבי רבי ליועץ, השתדלות צריך מאוד לכל דבר טוב.

בין למי לדעלמא,

בין למי לדשמיא,

שאף על פי שהכול בידי שמיים,

אבל כבר מילתי אמורה,

שלפעמים כך גזרה חוכמתו יתברך,

שלפי ההשתדלות שהאדם יעשה והחריצות כן יקום הדבר.

ואם הוא אומר, אה, הצלחתי.

מאיפה זה?

השתדלת.

השתדלת, ופה הקדוש ברוך הוא נתן לך את הניסיון ונתן לך את ההצלחה.

וביותר צריך השתדלות וחריצות וזריזות רב להציל לקוחים ממוות,

בטרם יצא הקצף, חמת מלך, מלאכי מוות,

רחמנא ליצלן. וכמה פעמים ראינו ושמענו מעשים שהיו יכולים להציל

למוות בדבר קל, קל, תעשה מצווה קלה ותינצל.

ומתוך התרשלות שאומרים, אה, עזוב, מי אמר שהמצווה הזאת זה מה שישפיע?

ומתוך התרשלות שאומרים, אין פחד, אין פחד, לא מפחד, לא חושש.

וחוששים להוציא ממון.

וסוף שנתגדלה המדורה,

והשלוות עולה עד שנצרכים לעשות פזר גדול כדי להציל.

והלוואי שיכלו להציל בפזר גדול.

לכן חיוב הרמיה על כל אדם ואדם

אשר בשער ובפרט האנשים אשר יש להם יד ושם טוב

בין השרים למהר ולהציל את הנופל בידם, שערי נמשלו כתו מחמר.

מה תו מחמר? מה זה תו מחמר? תו מחמר זה מצודה.

כיוון שנכנס למצודה אין מרחמים עליו,

כך עובדי כוכבים ומזלות אין מרחמים אם נפל בידם.

זה שעשו חסד מן השמיים עם גלעד שליט, זה לא פשוט.

אתם יודעים שהייתי אצל רבי דוד אבוחצירא,

באותו שבוע שתפסו את גלעד שליט.

באותו שבוע

הייתי בחדר לפניי בתור שגריר ישראל במצרים,

מנחם גשייד ואבא של גלעד שליט. איך קוראים לו?

נועם. נועם.

שלושתם בחדר, אני שומע את כל מה שרבי דוד אבוחצירא אומר.

רק היינו ארבעה אנשים, רבי דוד חמש, זהו.

הוא אומר להם במילים הללו, אני הייתי עוד רווק,

אמר להם רבי דוד אבוחצירא, אל תדאגו, הוא השתחרר בריא ושלם.

שמעתם?

מי חשב?

ואני כל השנים שומר את זה, שומר את זה, שומר את זה, ופאק, הנה הגיע.

היום, מי השתחרר ושום דבר.

גדול כוחו של הצדיק שהוא משנה גזרות בשמיים,

משנה דינים בשמיים. כולם היו בטוחים שהוא נכנס לשם, השם ישמור, כמו האחרים,

תיקי תיקי עשו אותו, חתיכות חתיכות.

שינויים שצדיק עושה.

אז אם אדם יש לו כוח לעשות פעולה שכזאת,

אומרת הגמרא בבא קמא קי ז עמוד א',

וידוע גודל מצוות הצלת נפשות שניתנה כל התורה לדחות על פיקוח נפש,

וכל שכן קל וחומר שחייבים כל ישראל לפזר כל ממונם,

ולמכור אפילו ספרי תורה בשביל להציל נפש.

לקחו פה מישהו בשבי,

אין כסף לציבור. מה עושים?

מוציאים את הספר תורה מההיכל, שמעתם?

מוציאים את הספר תורה העדים מההיכל,

מוכרים אותו ופודים אותו.

היום גזרו רבותינו שלא לעשות את זה, כדי שלא יהיה

עידוד לפלסטינים לחטוף,

אבל באין ברירה, מוציאים ספר תורה, מוכרים אותו ופודים את הנפש.

כי נפשו של האדם גדולה יותר מספר תורה.

אפילו שהוא כרגע רחוק מתורה ומצוות, אתה יודע מה הזכויות שלו?

אתה יודע מה המעלות שהוא יכול להגיע?

לכן, אם יש לך הזדמנות לעודד יהודי בבוקר טוב,

בשלום עליכם, אמר הרב מאיר אליהו השבוע.

הוא אומר, כמה הבחירות הללו הרסו,

כמה הבחירות האלה הזיקו בנשמות.

אפילו ילדים קטנים, ובציבור החרדי, ואיזה שנאת חינם,

ואיזה קנאה ושנאה ותחרות, ואיזה לשון הרע, ואיזה דברים בטלים, כמה שזה מזיק.

ועכשיו בכלל רוצים לעשות בחירות חוזרות, אוי ואבוי.

לא מספיק מה שהיה עוד.

מה, סתם רק כדוש ברוך הוא הביא לנו את המקרה הזה עם אותה משפחה שהלכה ככה על כלום? קרה, משפחה שלמה הלכה.

אולי כדי שנתעורר?

אולי כדי שנבין, נתבונן?

מה לך ולכל הדבר הזה?

בא לך להצביע, לך שים, תגמר, זהו.

מה אתה מתחיל לשבת, לשכנע, הוא אמר ככה, הוא עשה ככה? מה זה קשור אליך?

מה זה נותן לך? מה זה מוסיף לך?

מה ייתן לך ומה יוסיף לראשון אמריה? תברח,

תברח, זה אש.

בוערת פה אש ונכנסים בפנים.

זה יפה, זה חם, כמו הילדים.

מדליקים מצית והוא אומר, אני לא נכווה.

אבל עוד רגע זה ייתפס, השם ישמור ויציל, מה יהיה?

לכן אם אדם זכה להציל נפש כזאת,

מעלתו גדולה.

ואמרו רבותינו, זה על כל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא, כי אבינו הראשון אחד היה אברהם,

ויצאו ממנו רבבות של אלפי ישראל,

ומהאדם הראשון יצא כל העולם.

אבל תשימו לב אחרי האדם הראשון, מה היה?

חורבן.

מיתה נקנסה לעולם.

אחרי אברהם אבינו,

שלמות.

בזכות המעלה של החסד שהוא עשה,

בזכות האהבת חינם שהוא עשה, בזכות החסד עם הבריאות שהוא עשה.

לכן חיוב רם יהיה על כל אחד ואחד לכל דבר טוב, למהר ולהשתדל, ואשר בכל כוחו יעשה, יהיה עושה.

והשם הטוב בעיניו הוא יעשה.

אתה עושה מלמטה, פועל פעולה קטנה,

כשהוא מפעיל את הכול מלמעלה.

וקובע שכר הרבה למשתדל, כאילו הוא גומר ועושה.

נספר סיפור מסוים.

ושמעתי מפי קדוש,

מפי מורי ורבי הקדוש, ככה אומר רבי יהודה אלקלעי בספרו מנחת יהודה,

שהוא שמע מרבו רבי אליעזר מפאפו,

שבהיותו מורה צדק

נתפס ישראלי אחד למינות, בר מינן,

ורצו לתלות אותו על עץ, הגויים, או שייתנו לו פדיון,

או שאיבדו אותו תמורת כסף.

ולא רצו בני הקהילה לתת סכום כסף עצום.

מה עשה אותו צדיק?

אסף את כל הקהל לבית הכנסת ואמר אמת,

שאין בידי כעת להכריח אתכם שתביאו את כל נזמי הזהב שברשותכם,

ובאוזני נשיכם, בניכם ובמלותיכם.

אבל אני מכריח אתכם למכור

את כל הספרי תורה של בית הכנסת

ואת כלי הקודש.

מסמנת התורה, כתר תורה,

התפילה לפרנסה, התפילה לזה, הכל תמכרו.

מה קרה?

כבוד הרב על זה כופר, הוא הלך למינות.

תיתנו לי את כל הכסף הנמצא בית השם,

כי התורה לא ניתנה אלא בשביל ישראל. ואם אין ישראל, אין תורה.

ולכן אין דבר העומד בפני פיקוח נפש כזה יותר מהאדם הזה.

עד שברוב דבריו הקדושים ומליצותיו הטהורות משך את לב העם,

ונתרצו ונתנו ופדו את אותו יהודי.

אז אנחנו רואים אפילו רחוק,

שנהיה כבר כופר ומין, ואפיקורוס,

נהיה אפילו רחוק.

מה עושים? פודים בשבילו ספר תורה, שמעתם?

מוכרים את הספר תורה כדי לפדות אותו.

אתה לא יודע מהי מעלתו של יהודי אחד בעם ישראל.

אז היום למדנו מהו גודל ההשתדלות שאדם צריך להשתדל.

בפרט בעבודת השם.

ובעזרת השם, על ידי ההשתדלות הזאת שלמדנו ונקיים אותה

מעכשיו והלאה בכוחות מתוגברים,

כוחות גבוהים וגיבורים, הקדוש ברוך הוא יעזרנו על דבר כבוד שמו,

ומי ייתן ונזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה,

בניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן ואמן.

רבי חנן בן הקשר אומר הצגש ברוך הוא לצעקות ישראל לפיכך בעליהם תורה ומצוות,

שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.