עין יעקב - שבת צב-צג | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח, אנחנו ממשיכים בלימוד העין יעקב, אנחנו מסכת שבת פרק 16 דף

כ' א', קכ סליחה, עמוד א'

וקכ א' עמוד א',

אות צדיק ב'.

השיעור יהיה לעילוי נשמת הנזכרים ובכללם

מור אביו ועטרת ראשו, דוד

בן

ליליה עוזיס וגם אליהו בן ישועה, יהודה בן ישועה,

מור דודי בנימין בן זולאי,

אליהו בן אסתר,

אביתר בן דליה,

אברהם בן יצחק,

אבה אוליאב חיון בן רחל,

רב אחייה דדינגר בן כרמית,

איך?

איוון בת פרידה,

רוח ה' תנחם בגן עדן.

כל הנפטרים ובכללם גם כל מתי עמו ישראל,

נפגעי פעולות האיבה,

אלו שהשבוע עזבו אותנו

למנוחת עולמים,

כל הנפטרים.

תנו רבנן, מעשה ונפלה דלקה בחצרו של רבי יוסף

בן

סמאי

בשען

ובאו אנשי גסטרה של ציפורי לכבותה,

למה? מפני שאפוטרופוס של מלך היה.

ולא הניחן

משום כבוד השבת,

ונעשה לו נס,

וירדו גשמים וכיבו.

לערב שיגר לכל אחד מהם

שני סלעין,

ולפרקוס שבהם שלוש.

וכששמעו חכמים בדבר אמרו,

לא היה צריך לכך.

שהרי שנין הוא נוכרי שבא לכבות, אין אומרים לו קבה ואל תקבה,

מפני שאין שביתתו עליהם.

אז מספרת הגמרא מעשה

על אותו רב

שהוא היה ממונה מטעם המלך

של אותו מקום, מושל של אותו מקום.

על מה היה ממונה?

להבדיל, כמו שבאחד מהמפלגות, שלא מזכירים את שמותיהם בבית הכנסת,

אז הם רוצים איזה תפקיד מסוים.

והבטיחו את זה כבר לאיזה מישהו אחר,

אז הוא רוצה את התפקיד הזה.

זה נקרא שר האוצר,

והמבין יבין.

שם יש הרבה כסף, אבל גם

מדקדקים שם עם האדם, לאן כל שקל הלך.

אז עד עכשיו היה איזה מישהו נאמן, מקווה שימשיכו הלאה.

אז הוא שלח צוות של כיבוי אש מטעם המלוכה.

למה?

היות והוא היה אפוטרופוס של המלך, וייתכן וישרפו שם כל המעות והשטרות,

מה יהיה עכשיו? המלך לכאורה יפסיד את כל הרכוש שלו? לכן, מטעם המלוכה יצאו,

ראו, מארמון המלך זה מקום גבוה, רואים שיש שרפה באחד מבתי היישוב,

אז מיד שולחים לשם כדי לבדוק. יצא שליח של המלך, אמר שרפה, מיד באים כוחות.

יודעים שהוא שומר שבת? רצו לכבות. אמר להם, אל תכבו בשבת.

אלה לא יהודים.

הם לא יהודים.

יכלו לכבות, לא יכלו לכבות. אמר להם, אל תכבו בשבת.

הם, לא אכפת להם מהבית שלו. אכפת להם ממה?

מהפפולינוס של המלך. כל האוצרות של המלך נמצאים בידיים שלו.

אתה רוצה שמה? שהכל יישרף למלך?

איך המלך יהיה

אדם חשוב אם אין לו כסף וזהב?

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

היות ואותו רבי יוסף הקפיד שמה?

שאף על פי שיש דלקה בביתו שלא יכללו את השבת,

הקדוש ברוך הוא משנה סדרי עולם בשבילו.

הוא משנה סדרי עולם ויורד גשם,

והגשם העז הזה שיורד מקבל את האש.

מוצא שבס הגיע, עושים הבדלה על הכוס, מברכים על הנב,

שחטה מהבשמים,

והסתיים הכול, כל הפסוקים של ההצלחה שאומרים 130 פעם אליהו הנביא זכור לטוב,

סיים את הכול, והוא מכין לכל אחד מעטפה.

כל אחד מהנוכחים שהיה, הוא מביא לו מעטפה, בתוך המעטפה הוא שם לו שני סלעים.

ולאותו אדם מיוחד שהיה,

כנראה מפקד שם של הפלוגה הזאת של הכיבוי,

הוא שולח לו שלושה סלעים.

שמעו את זה חז'ל,

כנראה חכמים שבאותו הדור שמעו את המעשה הזה שהוא סיפר, שככה היה, ולא כיביתי,

ותראו איזה נס היה, או שמסתום בתקשורת לא סיקרו את זה, כן?

בשבת לא מסקרים, הם צדיקים.

הם סיקרו את זה מסתום בהזדמנות אחרת, או שמעו על הסיפור וריענו אותו,

וככה ירד בשבילו גשם וזה.

שמעו חכמים שהוא חילק להם מעות. עבור מה נתת להם מעות?

הרי הם לא עשו שום פעולה.

עבור זה שהם שבתו?

גוי ששבת למדנו, חייב מיתה.

החידוש הוא, גם אדם שהולך להתגייר, גוי גמור שהולך להתגייר.

עכשיו, הוא רוצה לעשות גיור,

אומרים לו, בבית הדין אסור לך לשמור את השבת מאה אחוז כמו האדם שומר תורה ומצוות, כמו יהודי מוסלם.

למה?

כי גוי ששבת חייב מיתה, אתה תמות, תיזהר.

לכן חייב לעשות פעולה אחת. מה תעשה?

פעם אחת השכנים,

כמה בתים ממני,

היה פיקוח נפש בשבת,

אחד כנראה מההורים, שיום שישי עשיתי ברית, התקשר.

אמרתי, טלפון זמין, אני לא יכול לענות, אבל אם תתקשרו,

תדעו, משעה כזאת על שעה כזאת אני בבית, אחר כך אני יוצא לשיעור או לפני כן לבית הכנסת,

אז תתקשרו.

אז הם התקשרו, לענות להם בשבת אי אפשר, אז חיכיתי.

הלכתי, שלחתי את הילדים שיקראו לאותו גוי, הגוי הזה אמר, כן, מה? אמרתי, פיקוח נפש ככה וככה התקשרו, כבר הבין לבד, אין בעיה, אחי עגל השיחה

שלא נענדה האחרונה, ואני דיברתי איתם, שהטלפון על ספיקר, כן?

דיברתי איתם, הכל בסדר, זה לא, הרי אין צאן לבדות, ככה ברוך השם אין דימום וזה, כנראה שהם היו לחוצים קצת, הורים ראשונים, ילד ראשון, לחוצים, מטבע הדברים,

הכל עבר על מקומו בשלום.

אז אחר כך הוא אמר לי, אני בתהליך גיור, כבוד הרב, הכשלת אותי? אמרתי, לא, לא, לא, גוי ששבת,

חייב מיטה, אם לא היית עושה את הפעולה הזאת, היית חייב מיטה מן השמיים, למה? הכל תעשה טוב,

תלך לבית הכנסת, תעשה סעודות שבת, תשיר שבת, תקפיא, תלמד הלכות שבת, הכל.

הכל טוב, אבל אתה עדיין לא סיימת את הגיור שלך, למה?

מתי מסתיים הגיור של הגוי?

אחרי שהוא קיבל עליו עול תורה ומצוות, יושבים שלושת הדיינים בבית הדין,

אומרים לו, תגיד, הרי אני מקבל עליי עול תורה ומצוות מעתה ואילך, אני כאחד מעם ישראל, ואז קובעים לו תור למקווה,

בנוכחות שלושת העדים הוא עושה את המקווה,

נגמר הסיפור, אז הוא נכנס לחיקו של עם ישראל, אבל שידע,

אם פעם אחת השפה שלה הכי קטנה,

נגמר הסיפור.

לא יעזור לו שרשום לו בתעודה מטעם מדינת ישראל,

לשכת ראש הממשלה זה, כן? מערך הגיור שהוא יהודי, לא יעזור.

פעם אחת חיללת שבת, כל הגיור שלך לא שווה שום דבר.

לכן אדם מאוד צריך להיזהר בזה,

גם לדעת מי אלה המשפחות שרוצות להתגייר, לא סתם,

אחד רוצה להתגייר בגלל שהוא רוצה להתחתן עם איזה יהודייה אחת

שהוא מצא.

עוד אחד רוצה להתחתן כי הוא הביא איזה אחת מפרברי הלבנים שם.

הוא הביא אותה לפה, כן? הוא רוצה להתחתן איתה, לכן הוא אומר, תתגיירי.

והוא לא בא איתה לבית הדין, למה הם ידעו? ככה לא יחתנו אותם,

לא יגיירו אותה.

לכן מאוד צריך להיזהר. אם זה גר אמיתי,

שהוא שומר תורה ומצוות, כדת וכדין, ומקפיד על הכל קלה כבחמורה, לפעמים אפילו מהחרדי,

שמקפיד, הוא אפילו יותר טוב ממנו.

הוא עושה את הכל כמו שצריך. יש לנו אחד כזה, קוראים לו מיכאל, ראיתם?

איך הוא מקפיד, הכל כמו שצריך, כל דבר שספק שאלה ישר שואל,

מתייעץ, לא, שום דבר לא עושה. לא, יש עוד.

אז אחד כזה שמקפיד, השתבח שמונה, עושה קידוש השם גדול, אשרה ואשרי חלקו.

פעם אמרנו שמופיע בספר של מדרש תלפיות, ענף שיניים.

שם מופיע לגבי השיניים. אתם יודעים, כתוב על הגויים,

אומות העולם חסרי לב.

חכמי הרפואה לא מאשרים את זה, הרופאי שיניים צוחקים על זה.

אבל מה לעשות שחכמי התורה הקדושה יותר מחכמי הרפואה, מה לעשות?

הם יודעים יותר, הרמב״ם הקדוש, אה?

לא למדו מהספרים שלו.

הוא לא למד באוניברסיטת תל אביב או באוניברסיטה אחרת רפואה.

הוא למד מהתורה הקדושה, זכה.

הכל מהתורה הקדושה.

אז הם בדקו ומצאו שלגוי יש 31 שיניים.

יהודי, 32 שיניים.

אז אני שאלתי, רגע, מה קורה עם גוי שעתיד להתגייר?

הרב הקדוש ברוך הוא בוחן ליבות וכלליות, הוא יודע מה יהיה עם כל אדם ואדם.

אז מה קורה עם גוי כזה?

עם כמה שיניים הוא,

שיתחילו לצאת לו השיניים, כמה שיניים יהיו לו? 31?

כמו גוי?

או 32?

שאלה טובה, לא?

אתם רואים כולכם בהלם.

יצמח לעוד שם מאיפה?

אין בינה. לא, שאין בינה זה לא בחשבון.

אז התשובה שהקדוש ברוך הוא מראש בורא אותו עם 32 שיניים,

כמו יהודי. למה? היות ואומות העולם חסרי לב,

רגע שבור יברא אחד כזה שהוא עתיד להיות גר,

הרגע שבור הוא בוחן ליבות וכלליות אמרנו, לכן מראש בורא אותו כמו יהודי.

אז פעם אחת

נמצא שלד של בן אדם ברחוב,

לא זוכר, באחד מהרחובות פה בתל אביב, שלד.

זה נדיר למצוא שלד של בן אדם בתוך עיר.

זה היה מבנה נטוש, אמנם מלא, שם כל מיני הומלסים וכאלה חסרי בית.

וכיוונו אותנו הם, עלינו לשם,

הסתכלנו רואים שלד של בן אדם מונח,

למזלנו שיניים בפה יש.

אבל על הקיר אני מסתכל, אני רואה שם שרשרת של שתי וערב, צלב.

אז מה ישר זה אומר לך?

קודם כל, השלד הזה לפחות צריך לשכב, הגופה הזאת צריכה לשכב שם לפחות מעל חצי שנה,

כדי שזה יהיה למצב של שלד. אתם מבינים מה זה שלד?

אין עור, אין בשר, כלום, כלום לא נשאר, כלום.

אתה רואה, סליחה מכבודכם, את השאריות של התולעים,

מה שהם אכלו והם מוציאים אחר כך?

זה בצבע ורוד כזה אדום, כמו פפריקה, להבדיל,

לא של קפסקה, כמו פפריקה,

ולאחר מכן יש לך את השלד עצמו.

אז היה מחזה מאוד נדיר, ביקשתי מהקצין שהיה שם אישור מיוחד, אם אני יכול לתעד את זה.

למה נדיר לראות שלד ככה כולו שלם, הכל איכשהו שכב באותה פוזה שהוא מת,

באותו פוזה הוא נשאר.

אז באמת נתן לי אישור, צילמתי את זה,

נמצא אצלי במאגר,

שמור, דבר מיוחד. מה רבו מעשיך אדוניי?

ולאחר מכן, כשזה הגיע למכון לרפואה משפטית, אז שאלתי את פרופסור איס,

אז היה מנהל המכון,

שאלתי אותו מה קורה עם השיניים,

טכנאי זיהוי של שיניים, בדק וכו', כי הם לוקחים DNA מהעצמות וכו'.

אמרתי לו, יודעים מי זה יהודי או לא? אמר לי, זה כן, זה יהודי.

אמרתי לו, לפי מה אתם בדקתם?

הייתי בטוח שהם יודעים את המדרש תלפיות בעל פה.

אם יודעים את המדרש תלפיות בעל פה, מסתום מספרות השיניים.

הוא אמר לו, עשינו הפקת DNA מהעצם ולפי זה ידענו.

אמרתי, אבל היה שרשרת שם של צלב.

אמרתי לו, בסדר, שרשרת, שרשרת.

נורא זה סימן מובהק, אחרת מה עושה בחדר של יהודי שרשרת של צלב?

אז אחר כך אמרתי לו, אני חייב להראות לך מה שכתוב אצלנו בספרים.

אתם יודעים, חכמי הרפואה וזה, הם לא מאמינים כל כך בתורה הקדושה, שמחזיר אותם בתשובה.

בקיצור, אני מראה לו, אז הוא צחק, מה פתאום, הוא אומר, לא יכול להיות. אמרתי, תשמע, אני חייב לבדוק את זה.

חייב לבדוק.

בנפטר הבא שאני מגיע, אני מתחיל לספור את השיניים.

וככה היה.

שלושים ושתיים שיניים אצל יהודי, שלושים ואחת אצל גוי.

הם לא מקבלים את זה, גם רופאי שיניים שדיברתי איתם, מומחים גם, לא סתם.

צחקו על זה, כולם אמרו לכולם שאותו דבר.

אבל אם חכמינו כותבים, הם סתם כתבו.

היה להם משעמם, היה להם דיו מיותר שהם כתבו את זה.

בעל המדרש תלפיות, קודש קודשים. אם הוא כתב את זה, סיוון שיש לכך מקור. זה שהם עוד לא הגיעו לזה, כמו שהיום חכמי המדע

מגיעים לכל מיני דברים מאוחר אחרי שנים כבר התורה הקדושה כותבת את זה.

הם עכשיו מגיעים ובשבילם זה חידוש גדול.

עושים כל מיני בדיקות מחוץ לאטמוספירה, כן, בירח וכולי וכולי.

או כוכבים שיש, מה קרוב, מה רחוק וכולי.

אז זה הכל חכמי התורה הקדושה, כפי שאומרת הגמרא. שמואל היה רב ושמואל.

שמואל היה בקיא בשביל לדירקיה כשביל לדנער דעה. כמו שאני אגיד לך ברחובות של ג'סי כהן,

כן, בחולון, שכונת ג'סי כהן, ככה הוא היה בקיא בכל הרחובות, נהג מונית, נכון? איך הוא בקיא בכתובות?

שעוד איפה זה הרחובות? אה, מה בעיה, זה שם, ימינה, שמאל, לא יודע, אתה מגיע.

מאיפה אתה יודע, מה אתה ג'י.פי.אס? מה בלעת ג'י.פי.אס? הוא אומר, לא, אני כבר רגיל, מרוב שאני נוסע במקומות האלה, אני כבר זוכה את הרחובות בעל פה.

אותו דבר שמואל.

שמואל לא היה מטייל ברחובות, כל היום היה יושב בבית המדרש ולומד. מחוכמת התורה הוא זכה להיות בקיא, איפה?

וחוץ לאטמוספירה, בין הכוכבים והמזלות, הכל שם הוא ידע את הכל.

אז מה שהיום חכמי המדע מגיעים,

אנחנו צוחקים עליהם, כי שמואל, בלי לטוס לירח,

בלי ללכת לבדוק, בלי לשים שם מצלמות ולוויינים, והכול, ידע את הכל.

השתבח שמואל.

והכל בזכות התורה הקדושה.

נמשיך.

אי אפשר לשאול עכשיו, כי השידור מצולם, בעזרת השם בסיום השיעור.

אז לכן הוא שיגר לכל אחד מהם שני סלעים מתנה,

והמפקד שלהם נתן לו שלושה סלעים. שמעו את זה חזל, אמרו לו, רגע, רגע,

אתה שיגרת להם מעות?

עבור מה? הם עשו איזה פעולה כביכול, עבור מה נתת להם מעות?

אמרו לו, לא היית צריך לקח, שהרי שנינו נוכרי שבא לכבות.

אני לא הזמנתי אותו, הוא בא לכבות מאליו.

אין אומרים לו כבה ואל תכבה.

הוא רוצה לקבות שזה מה שבא לו, כאילו אתה לא בעל הבית.

למה? מפני שאין שביתתו עליהם.

הוא לא מחויב לשבות.

בסדר?

הגוי הזה, היות והוא לא מחויב לשבות, חייב לעשות פעולה שמה?

שהיא כביכול חילול שבת בשביל יהודי.

לגוי הזה מותר.

יפה מאוד.

וכפי שגזרו חזל,

אין אמירה לנוכרי משום שבות.

יפה. אבא בר מרתא.

נמשיך.

דאב אבא בר מניומי הבו מס כברש דברש גלותא זוזה.

אייטויה?

כמי צער אלה האבשה דרוקחא אמר לאו רש גלותא אייטו מינא סחיפו עילבה?

אמר לו לא צריכתו.

יא אחי אמר

רב יהודה רוק דורסו לפי תומו אמר לאו צור ומרבנן שבקו הוא.

יפה.

פרק 18 פרק מפנין צדיק ג' אמר רבי יוחנן גדולה הכנסת אורחים כהשכמת בית המדרש דקטנא מפני האורחים וביטול בית המדרש

ורב דימי מנהר דאמר יותר מהשכמת בית המדרש דקטנא מפני האורחים

ועד הראו מפני ביטול תורה אנחנו רואים שכביכול

מעלתם של הכנסת אורחים יותר גדולה מביטול בבית המדרש אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים

מהקבלת פני שכינה דכתיב בבראשית ויאמר

אדוני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדיך

הקדוש ברוך הוא נגלה לאברהם אבינו

ומה עושה הקדוש ברוך הוא? שולח לו את שלושת המלאכים כאורחים שלו

המלאכים של אברהם האורחים הללו

באים לאברהם מה עושה אברהם אומר לקדוש ברוך הוא רגע אני באמצע לדבר איתך חכה רגע ריבונו של עולם אל נא תעבור מעל עבדיך

הגיעו לי פה אורחים תגיד לי אברהם אבינו הכל בסדר איתך?

יש פה הקודש אבריחו בכבודו ובעצמו פה אדון לכל העולמות

שליט על כל מלחייה אתה אומר לו רגע חכה ואתה מתייחס לאורחים?

זה נשמע לך הגיוני?

להבדיל מול בשר ודם היית עושה את זה?

היה מגלגל אותך מכל המדרגות

אומרים חז״ל כן

קח רצונו של הקדוש ברוך הוא

תעזוב אותי ותעסוק במה בהכנסת אורחים למה? כי גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה

ואמר רבי אלעזר בואו ראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא בשר ודם

מה אנחנו נחשוב? נגיד רגע רגע מה אתה השתגעת? רגע ברוך הוא נפגע בטוח עכשיו יבואו עליך כל הקללות האלה והשיגוך

לא כל הברכות

אתה יודע מה עשית? ביזית את קודש אבריכו

אין מידתו של הקדוש ברוך הוא כמו מידת בשר ודם

קורה זה שלפעמים אתה מדבר עם מישהו ופתאום נכנס טלפון או מסתובב, מתעצבן והולך

לא מתבייש זה, אני מדבר איתו, הוא עונה לטלפון באמצע

זה מידת בשר ודם

אבל מידתו של הקדוש ברוך הוא לא תעזוב אותי, אין בעיה

עזוב אותי, אין בעיה

לך תעשה מצווה, הכנסת אורחים

כי מצווה הכנסת אורחים גדולה יותר מהקבלת בני שכינה, זה לא מובן בשכל שלנו

נזכור, מאיפה שמסתיים השכל,

שם מתחילה התורה הקדושה

לא חייב להיות הכל לפי השכל האנושי

אם נעבוד לפי השכל האנושי נהיה יותר גרועים מהיקים

אי אפשר לעבוד לפי השכל האנושי

אנחנו עובדים לפי התורה הקדושה

ואת השכל שלנו אנחנו משווים למה שהתורה רוצה מאיתנו.

אמר רבי אלעזר בורש אלו כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם, מידת בשר ודם אין קטן יכול לומר לגדול עמתן עד שיבוא אצלך.

ואילו הקדוש ברוך הוא כתיב בו ויאמר אדוני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדיך ואז הוא מתייחס אליהם מיד.

יוכח נא מעט מים וחצור רגליכם וישענו אותך את העץ ואקח פד לחם

עוזב את הקדוש ברוך הוא הולך שוחט להם שם לשונות של חרדל

המדרש כותב שרץ איתם, השור ברח לו, לאן ברח לו?

עד למערת המכפלה, שם נתגלה לו קבר אדם וחווה,

שם נתאווה לקבור,

שם נקברת צרה, כל המעשה הזה הקדוש ברוך הוא בינתיים ממתין לו.

אתם מבינים מה מדובר פה? קוד שבריך הוא בכבודו ובעצמו ממתין לאברהם אבינו והוא בינתיים הולך לטייל בשדות, בקרים לחפש את השור כי יש לו מצוות הכנסת אורחים גדולה יותר מפני השכינה.

צריך לדאוג.

ואמר רב יהודה בר שילה, אמר רב אסי, אמר רבי יוחנן

שישה דברים אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אנחנו רואים את זה כל בוקר בקורבנות ואלו הן משנה

הכנסת אורחים

וביקור חולים ועיון תפילה והשכמת בית המדרש

והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות זה מה שאנחנו רואים כל בוקר?

כמעט, נכון? עוד פעם אני חוזר, שימו לב

שישה דברים אוכל אדם אורן פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחים

וביקור חולים

ועיון תפילה והשכמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות

אז בואו נגיד שכולם פה 100% בהכנסת אורחים זה בסדר, באים עם המשפחה,

חגים,

זה ברוך השם,

משתדלים.

ביקור חולים, אה כמה אתם הולכים לבקר את החולים

או מספיק לא צריך לבקר, לך תרים לו טלפון, הרמת לו טלפון, שמעת שחבר שלך לא מרגיש טוב,

התפללת בשביל החבר שלך או שאתה עושה ראש קטן, אה אתה זוכר פעם שעברה שהייתי חולה והוא לא התקשר אליי? יאללה, הגיע הזמן,

מידה כנגד מידה, הלו?

מצווה חשובה

יחד עם עוד חמישה מצוות נוספות, ביקור חולים.

מטבע הדברים חובה שאדם ילך לפחות פעם בחודש לביקור חולים.

לא רק בגלל המצווה,

כדי לראות מה אדם שווה. הולך לאיזה מרכז גריאטרי,

הולך לאיזה מחלקה שם סופית,

כדי לראות מה אדם שווה.

רץ אחרי התאוות, עוד אוכל, עוד כסף, עוד זה, עוד פה, עוד שם, עוד זה, אני אעשה ככה, אני אעשה ככה, מתכנן.

הלו, אתה זוכר את ההוא מאתמול שתכנן?

את כל החודש מראש, מה איתו היום?

מסכן זה, האברך הזה ידע?

הוא בא לעשות הצלה, הציל איזה אישה אחת.

נפל עליה כדי שמה שהציל אותה מפני, לא יודע, הרסיסים ששם שעפו,

נכנס הרסיס,

הלך, על קידוש השם, נפטר.

הוא ידע?

מה לו ולה?

זאת לא אשתו, לא שום דבר.

עשה דבר מצווה.

מה יגידו אנשים שלא שומרו תורת מצוות? מה?

תראה מה זה, אסור להציל.

הנה הוא עשה טוב ונהיה ככה, תראה.

אם לא היה מציל, היה הולך לצד השני, לא היה קורה לו כלום.

להפך, אנחנו מחזקים בלבנו את האמונה שאם הקדוש ברוך הוא סיבב ככה,

או עילת העילות וסיבת הסיבות, שליט בכל העולמות, הקשבוע יודע למה.

למה הוא לקח? ושימו לב, מה הוא לקח? ארבע סוגים שונים, אה?

אחד, מהבני דודים,

אחד חרדי,

אחד דתי, אחד

לא חרדי ולא דתי.

מה קרה?

שומרים, הוא רומז לנו פה משהו. הלו, תתעוררו.

לקחתי לכם פה ארבע בנים, כנגד ארבע בנים דברי התורה. תתעוררו.

תראו, תעשו משהו עם עצמכם.

לא מזמן יצאתם מחג של גאולה, מחג של ניסים.

וזה מובן מאליו?

אלפי טילים שעפים?

המערכת של כיפת ברזל בכלל לא משתלטת על כל זה. ראיתם?

עשו מטח אחד כזה יפה?

גשם כזה?

ואיפה המערכת? יכולה להשתלט?

שום דבר. אם הקדוש ברוך הוא לא ישמור עיר, שף, שקד, שומר.

ומה נותנים פיצוי?

לא תאמינו.

שלושת אלפים שקל

לבית או עסק שנפגע.

כמה עולה לספץ את הכול?

יש לנו פה בעלי מקצוע.

מאות אלפים.

הם יכולים לגור במקום כזה.

כמה עולה לאחות את השברים ואת הכאב,

את המשפחות השכולות.

שום הון שבעולם לא יכול לאחות את הכאב ואת הצרה

שנחתה בהם.

כמה עולה לבית כזה להשתקם,

שלפני ארבעה חודשים האברך הזה מכניס את הבן שלו בבריתו של אברהם אבינו.

איך אפשר לשקם בית כזה? אלמנה כזאת צעירה.

מבהיל, מבהיל.

ועדיין אנשים עיוורים.

אה, אה, יש לנו צעצע.

מחר בלילה יגידו, אה?

ולתפארת מדינת ישראל, כן.

אנחנו הצבא הכי חזק, הסייבר הכי חזק. די, נו, די.

ראינו חבורת מטומטמים שם, מה עושים לכם? אתם החזקים?

אתם השולטים? במה אתם בדיוק שולטים?

על קצת גשם מצד אחד, מדרום, אתם לא משתלטים.

ואם האלה שם בצפון היו עושים לכם?

ואם כל אלה שמסביב היו מתעוררים?

ככבשה בין 70 זאבים, כן יכולתם להשתלט?

אתם, אפס הכי גדול שאפשר לצייר, זה אתם.

שום דבר. אלמלא הקדוש ברוך הוא, כלום אנחנו.

מה, מטוסים יעזרו?

ראינו בשניות איך מתלקח השבוע, ראיתם?

עשרות בני אדם ניצלו.

ברוסיה, באחד משדות התעופה, מטוס בלמרי,

בשניות כולו בער, בער, בשניות, כולו התלקח.

וכל הנוסעים בפנים חרדים, כולם חרדים.

אם לא היה את התגובה המהירה של אותה דיילת,

כולם שם היו עולים באש, קורבן נעשים.

מבהיל ומזעזע.

אז זה אנחנו רואים, הקדוש ברוך הוא מגלגל זכות על ידי זכאי או חובה על ידי חייו. שום דבר, אנחנו לא יכולים לעשות.

אדם לא יכול לברוח לאן, למי יפנה, מה יעשה, מי יעזור לו, שום דבר. מסכנים אנשים.

הייתי בשדרות לפני חודש

עם איזה תלמיד בברית שהוא עשה שם.

אמרתי, אני חייב לראות את המיגוניות ברחוב.

נכנסתי לזה קצת ל...

להרגיש את החוויה שהם סובלים כל הזמן.

להיכנס, פחד פחדים. בטוח שאם טיל פוגע בזה, זה הולך גם עם הבן אדם בפנים. אין שאלה בכלל.

אבל זה הרע במיעוטו.

ואני אומר להם, איך אתם חיים פה?

אומנם הם לא משלמים שם הרבה,

להפך הם מקבלים.

לכן הם מעדיפים לחיות שם, בפרט זה משפחות מסכנות שאין להם כל כך הרבה כסף, אז הם גרים שם.

לא מדבר על כל האלה ממערכת הביטחון וחברי

כנסת שהולכים לשם כי זה זול יותר.

לא, כאילו שהם סובלים, מה אתם סובלים?

אתם חיים יותר טוב מכל עם.

אתם הולכים לשם? זה חיסרון בשבילם.

אבל כל התושבים המסכנים שגרים שם, זה אנשים שאין להם,

בקושי יש להם מה לאכול ומה לשתות, בקושי יש להם איך לפרנס את המשפחה שלהם.

אנשים, משפחות ברוכות ילדים,

אתם יודעים מה זה לחיות כל רגע בפחד? ושם זה לא כמו פה דקה או שתי דקות שיש לך לברוח או לתפוס מחסה.

מה יש לך? כמה שניות זה שם?

כמה?

עשר שניות.

חמש עשרה שניות, השם ישמור. אתה לא עושה אפצ'יק כבר, הטיל נוחת. זהו, נגמר הסיפור.

והם רואים איך זה בא אליהם.

הנה, תראה, רגע, לאן זה הולך? אלינו, לשכן.

השם ישמור ויציל. זה מבהיל, מבהיל, פשוט מבהיל.

אבל אשריהם ואשרי חלקם שהם שורדים שם.

מישהו אומר, עזוב אותי, אני יוצא מהארץ.

לא מוכן להישאר שם רגע.

אשריהם ואשרי חלקם שהם נמצאים שם.

אז הם סופגים את הכול. אנחנו צריכים לחזק אותם, לעודד אותם.

בעבודת השם, בתפילה טובה עליהם.

אנשים פה יושבים בתל אביב או בשאר המקומות, שאננים, אל תדאג.

אצלנו אם יראו טיל אחד,

ישר ביבי יירה כמה טילים עליהם.

הוא לא פראייר, הוא ימחק אותם, אה?

והם שם המסכנים, מטפטף עליהם שם מבול.

ואף אחד לא אכפת לו פה, כולם שאננים. לא, לא, זה כרגע לא קריטי.

זה עדיין, יש כאלה שאומרים, זה לא קריטי מספיק.

אם לא ירד לפה, אז שם זה לא מפריע, זה הכול בסדר. מה זה, אנשים סוג ב' שם?

גם שם יש ימנים, שמאלנים,

יהודים, כל המינים שם נמצאים.

אז תתפלל, תבקש בשביל האחים שלך פרק טילים. מישהו אמר?

מישהו התפלל עליהם? כמה אדם צריך להודות לקדוש ברוך הוא?

600? יותר מ-600, לא?

יותר מ-600 טילים שהעיפו לשם.

כמה פצועים היו?

180. אולי 200 פצועים.

הרוגים. ארבעה? זה לא נס.

זה לא נס. בואו בואו נחשוב בהרבי גן. זה לא נס.

כמה אדם צריך להודות לקדוש ברוך הוא?

כמה הקדוש ברוך הוא אברהם רחמן?

כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו בתור בנים שלו?

אז מחר בערב,

אלו שאומרים, אנחנו צהל, צהל, צהל, הלו, הלו, הלו, תוריד אוויר.

נגמר, זה שום דבר.

עזוב, אל תעשה עין הרע לחיילים.

תשאיר אותם פה, הכל בסדר.

אני נסעתי לכיוון צפון, לכיוון חריש, למסור שיעור.

כל הדרך ראיתי משאיות

סוחבים לשם טנקים, ג'יפים, משאיות צבאיות. כל הדרך היה ככה סמי-טריילרים גדולים שהם סוחבים עליהם, נגררים כאלה.

סוחבים עליהם. הייתי בטוח הולכים למערכה רצינית ביותר.

זה היה נראה מינימום מלחמת לבנון השלישית עכשיו.

כמויות כאלו של כלים כבדים.

אבל גדול ברוך הוא מרחם עלינו.

אז אנחנו צריכים להתעורר.

ואסור לשתף פעולה עם אנשים שעושים נגד השבת.

עושים שם כל מיני שירי תועבה וטינופת. מי מביאים לשם?

בשביל מי זה?

אני רואה ישראלים, ארוויזיון. מה זה מעניין אותך? לא הבנתי.

קודם כל, אסור לשמוע שירים עכשיו.

אלה עושים דקה אחת דומייה?

למה?

יענתו לחיילים? בשביל מה הם עושים את זה? בשביל לקבל תקציב עבור ה... אתמול בלילה

הייתי בברית,

סיימתי את הברית, נשארתי, כבר הייתה שקיעה, הכול, ערבית, כבר הגיע הזמן, הכול.

סיימנו, אני רואה, עושים חזרות בחולון עם התזמורת.

מה אתה עושה? אנשים נפטרו, אנשים נלחמו למען הארץ שלך.

מתו על קידוש השם, הכול, אתה עושה עכשיו תזמורת, שר להם?

וכי זה יעשה להם עילוי נשמה? או הזר פרחים שתביא, זה יעשה עילוי נשמה?

הפרק תהילים זה יעשה עילוי נשמה.

הזר פרחים לא מועיל.

שום דבר לא מועיל.

איזה זר בי ביבי, יא אללה.

כל הכבוד לנשיא הזה.

איזה זר פרחים יפה הוא הביא.

אבל זה עוזר משהו?

הרי אתה בתוך תוכך יודע שזה לא עוזר שום דבר.

זה לא מועיל כלום, זה לא מועיל כמו קדיש,

זה לא מועיל כמו משניות,

זה לא מועיל כמו אשכבה.

מה העובדה הכי גדולה? שאתה מגיע לבית הכנסת.

אם לא היית מגיע לבית הכנסת כשנפטר לך קרוב,

אז סימן שהיית צריך לשהות בחנות פרחים.

אם אתה לא שוהה בחנות פרחים,

סימן שזה לא מועיל.

ומה שאתה מגיע לבית הכנסת ואומר קדיש זה מועיל.

אז האדם צריך לחזק

בעצמו את הדבר הזה, לדעת,

לשנות את הראש המוטעה.

ואנחנו עושים תמיד חשבון מה הם יגידו.

סליחה, למה הם לא עושים חשבון מה אנחנו נגיד?

למה הם לא עושים חשבון מה הקדוש ברוך רוצה?

תפסיקו לעשות חשבון מאחרים.

תהיו מה אתם,

תהיו מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, זה מה שאנחנו עושים.

אנחנו לא מחפשים להתגרות באף אחד.

לא באומות העולם, וכל שכן לא באנשים השונים שמסביבנו.

אנחנו מחפשים לעשות רצון אבינו שבשמיים.

ובשביל זה אנחנו פה, לעשות רצון אבינו שבשמיים.

לעשות עילוי נשמה לאותם אנשים שחירפו את נפשם.

דוד שלי,

אח של אימא, הוא מהראשונים בארץ בנפגעי פעולות האיבה.

קראו לו בנימין

בן זולאי. הוא היה בשוק הכרמל, זה היה הפיצוץ הראשון שהיה בשוק הכרמל,

של מטען חבלה,

שעה שהוא נפטר.

וכי לי אין רגש,

וכי אני לא יודע מה זה,

משפחות שכולות, ודאי שאני יודע מה זה.

אבל לנו יש הסתכלות אחרת

על אותם הנפטרים.

לנו יש אכפתיות אחרת על אותם נפטרים.

אנחנו לא נעמוד בשבילם וזה יהיה עילוי הנשמה שלהם. ממש לא.

כי אחרי רגע אנחנו כבר עושים מוזיקה, אז איזה עילוי נשמה זה?

לא הבנתי, זה כמו שתביא בשבעה תזמורת.

זה עילוי נשמה?

ולפני יום בכית ואחר כך אתה הולך ורוקד,

שם ספרה שלג ונהנה. בשביל מי אתה עושה את זה? איזה עילוי נשמה זה?

הרי התאבלת לפני חצי שעה.

איך עבר חצי שעה כבר אתה רוקד משמחה?

לא הבנתי.

אז אם אדם בר דעת מתבונן, רואה שהכל שקר.

זה לא נכון.

אין פה אמת, אין שום דבר. כי אם היה אמת,

ככה לא מתאבלים על אנשים שחירפו ומסרו את נפשם למען

עם ישראל, למען ארץ ישראל,

למעננו. ככה לא מתאבלים.

להתאבל זה לבוא ולעשות לאותו נפטר עילוי נשמה. וכי מחר כולם הולכים בבוקר לבית הכנסת לעשות השכבות?

אה,

אנחנו נראה מחר בית הכנסת מפוצץ באנשים?

הם היו היום בלילה בטקס. נו, למה למחרת אתה לא הולך לבית הכנסת להגיד קדיש?

מה לעשות שהם לא יודעים שכבר קבעה הרבנות את יום עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי?

אז הם המציאו להם יום אחר.

אבל הם לא אומרים בו קדיש ביום הזה.

גם אני לא מכיר אחד שעושה בטקס של יום הזיכרון קדיש.

אני מכיר שעושים כאילו השכבה,

אבל קדיש לא עושים.

אם היו עושים קדיש כמו שצריך של אותן המשפחות, אה, השתבח שמו, או דברי תורה ליהנו נשמתם, פששש, מעלתם הייתה גדולה.

אבל לצערנו עושים הפוך, עושים מוזיקה, עושים שירים,

ומביאים שם,

לא זמרים, זמרות, השם ישמור.

ומי מופיע שם?

כל הצדיקים שיושבים בבית המדרש?

השם ישמור.

אז אדם צריך להיזהר, לא ללכת למקומות האלו ולא להתפתות.

וכל שכן מחרתיים, כן? מחר בלילה זה מתחיל, אבל מה עם מחרתיים?

ביום.

שנה אחת השם ישמור, ראיתי, אברכים שמו מוזיקה.

יום העצמאות, הוא אומר, זה יום טוב, לא?

שם מוזיקה, רוקד לו בגינה, הלו?

מה הולך פה?

נפטרו 24,000 תלמידי רבי עקיבא.

הקטן, הקטן שבהם, רבי שמעון בר יוחאי, אה? איזה לוויה ענקית.

כמה עולים לקבר שלו כל שנה?

אז זה הקטן שבהם,

מתלמידי רבי עקיבא, מהחמישה הנותרים.

ואיפה הגדולים והענקיים?

אז איך אתה ככה מעז לזלזל?

איך אתה מעז להרשות לעצמך לעשות מה שאתה רוצה?

וכי אתה יכול לשמוח?

כתוב שיום שנפטר בו גדול בישראל,

מתבטלים ממלאכה.

מתבטלים ממלאכה אותו יום.

אותו יום גוזרים על הציבור גזירה, וכל הציבור חייב לעמוד בגזירה הזאת.

אני מחכה לראות את יום הכיפורים, האם כל החנויות יהיו סגורות?

כמו עכשיו?

או שייתנו לאריתריאים את החנויות להשאיר פתוח, כי הם לא קשורים אלינו.

להם מותר לעבוד.

או להבדיל ביום שבת,

האם כל החנויות יישארו סגורות?

או שיגידו, אל תכפו עלינו.

סליחה, אז למה אתם כופים עלינו?

לא הבנתי.

לכם מותר לכפות עלינו ולנו אסור לכפות עליכם? אנחנו לא כופים.

אנחנו אומרים, סך הכול לטובתך, אתה רוצה ברכה לששת ימי המעשה?

ששת ימי השבועות, שמור את השבת.

השבת היא מקור הברכה, והעובדה

שעסק שעובד כל השבוע, כולל שבת, לא רואה ברכה.

לא רואה ברכה מאותו כסף.

אז אתה גם מתאמץ,

עובד קשה,

ואתה מדמיין שאתה מרוויח, בסוף זה הולך להפסדים.

אז מה אתה עושה, אח יקר?

תתבוננו, תראו, יש איזה חנות פתוחה עכשיו?

שום דבר, אוי ואבוי, מי שיפתח יקבל דוח.

למה בכיפור לא מקפידים ככה?

למה במועדי ישראל לא מקפידים ככה? מה, זה מועד רק שלי?

זה לא מועד שלך?

אני אגלה לכם סוד.

הנוצרים עכשיו, אין להם זמן יום ראשון ללכת לכנסייה.

אתם יודעים מתי הם הולכים?

לא תאמינו, ביום שבת.

הם שינו את היום שלהם ליום שבת.

בשבת אני צועד לבית הכנסת, אני רואה מלא מחבר העמים שמה

הולכים לכיוון הכנסייה ביפו.

מה אתם עושים? שבת אחת אני שואל, לאן אתם הולכים?

הולכים להתפלל, אמרתי, היום זה לא יום שלכם.

המוסלמים יום שישי, בסדר, הם עוד נשארו בזה.

אבל אתם יום ראשון. הוא אומר, לא, יום ראשון יש רבות, רבות, עבודה יש.

מה פתאום?

אי אפשר, הבוס לא משחרר, אה?

אתה רואה שהקדוש ברוך הוא ישתבח, שמו קבע שיש שבעה ימים בשבוע ואף אחד לא יכול להכחיש את זה, זה דבר פלא.

מי קבע שצריך להיות שבעה ימים בשבוע?

איך זה יכול להיות שגם האסלאם וגם הנצרות הסכימו עם זה שיש שבעה ימים?

הנה לך ההוכחה שהכל שקר,

שהם כולם שקר, גם הם וגם הם.

ושלנו זה אמת.

אנחנו הסנדוויץ' נמצאים באמצע.

הם לקחו את שישי לפנינו,

אלה לקחו את ראשון אחרינו, אנחנו הסנדוויץ' שנמצא באמצע.

עד שיבוא מלך המשיח, הכל יתפוצץ.

לא יישאר מזה שום דבר.

התורה היא אמת, רבותיי, אנחנו נזכור.

אלמלא התורה, עם ישראל לא חי וקיים.

קפה עליהם הר כגיגית, או-טו-טו חג השבועות.

הגרש ברוך הוא אמר, מוטב, אם תקבלו את התורה, מוטב, אם לא שם תהיה קבורתכם,

אני אקבור אתכם מתחת להר.

מראים לו את ההר כמו מכסה של סיר גדול,

סיר צבאי, אה?

מוכנים לקבל את התורה? כן, כן, אנחנו מפחדים. שאלה גדולה בפוסקים.

המפרשים שואלים שאלה חזקה.

איך זה יכול להיות? הרי קיבלתם את זה בכפייה.

אז אולי לכאורה איננו שום הסכם עם הקדוש ברוך הוא?

אולי בכלל לא התחתנו?

זו תהיה התואנה של אותם אנשים שלא שומדים תורה ומצוות, מה פתאום?

כפה עלינו אך גיגית. פתאום את הכפייה הם זוכרים.

מזה צמח המושג של כפייה דתית, אה?

אנחנו לא עשינו את הכפייה הדתית, הקדוש ברוך הוא עשה.

ואתה אמרת, אח יקר נעשה ונשמע.

אם אמרת, אח יקר נעשה ונשמע, אתה לא יכול לחזור בך.

על סמך זה קיבלת את התורה,

והעובדה שאתה קשור לתורה,

אם לא אתה, אז אבא שלך, אם לא אבא שלך, סבא שלך, יש איזה קשר.

אתה רוצה להיות כמו אומות העולם, אתה לא יכול.

נגמר.

יהודי שרוצה להתנצר יכול, לעולם יישאר יהודי.

אבל גוי יכול להיות יהודי, להתגייר.

ויקבלו אותו.

ובתנאי שישמור תורה ומצוות כמו שצריך.

אז חמישה דברים יש לנו, נזכור אותם.

זה שני משניות שונות.

אז את המשנה הזאת אנחנו לא אומרים,

אבל היא דומה למשנה שאנחנו נגיד כל בוקר. תכף נגיד את המשנה שאנחנו נגיד כל בוקר.

אומרת הגמרא, אמר הרב אסי, אמר רבי יוחנן,

שישה דברים אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת או לעולם הבבל הוא אין.

הכנסת אורחים וביקור חולים ועיון תפילה והשכמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה והאחרון,

סליחה, שישה, והדן את חברו לכף זכות.

כמה בן אדם נכשל בדבר הזה של לדון את החבר שלו לכף זכות.

אני בטוח שזהו. מה אתה בטוח? חכה עוד רגע.

הקב' ברוך הוא למעלה צוחק, יושב בשמיים משחק, למה?

הוא צוחק, הוא רואה את התמונה, אומר, מה אתה מעצבן?

חכה, אני סידרתי לך.

סיפר לי אתמול יהודי, הייתי בחדר ניתוח, בברית

ליהודי כבן שישים.

זוכר? סיפרתי לך.

יהודי כבן שישים.

אז אחד מהמוהלים החשובים שלנו מירושלים, מספר לי, קוראים לו רבי יעקב.

הוא אומר לרב שמעון, יש לי בשבילך מעשה,

אתה לא מאמין, הוא אומר, פגשתי איזה בחור ישיבה שרצה להתאבד.

ממש ככה.

בירושלים. הוא אומר, מה, לא קיבלו אותי לאיזו

ישיבה טובה שרציתי, שאר החברים שלי כן קיבלו אותה.

לא רוצה לחיות, אין לי טעם לחיים.

אז הוא היה בדיוק יושב ולומד.

הוא אומר לו, תראה,

כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותך, אתה לא מבין כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותך.

אם הקדוש ברוך הוא לא נתן לך ליפול שם, סימן ששם אתה לא תעלה.

הקדוש ברוך הוא רוצה שתהיה מקום יותר טוב.

הוא אומר לו, מה?

מי אמר לך? אתה בטוח?

הוא אומר לו, בוא תקשיב מה היה עם אבא שלי, וזה הוא מספר לי.

הוא אומר, אבא שלו היה קבלן עשיר מאוד מאוד מאוד בניו יורק.

מאוד, עשיר מאוד בניו יורק.

שנתיים, הוא אומר,

לפני הירידה הדרסטית שהיה בנדלן שם,

איזה פרויקט גדול שהוא היה שותף אליו,

החליטו לפטר אותו מהפרויקט.

שחררו אותו, אמרו לו, אנחנו לא רוצים לעשות איתך עסק, משחררים אותך.

הוא אומר, הוא צנח כלכלית בטירוף.

אבל כל פעם הוא היה יושב ולומד בבית מדרש, מה לעשות, עכשיו אין עבודה, יושבים ולומדים.

אז הוא היה יושב ולומד והוא היה אומר דבר אחד, אם הקב'ה עשה את זה,

סימן שזה

טוב בשבילי.

חשיבה חיובית, מה שנקרא, בימינו.

אם הקב'ה עשה את זה, סימן שזה טוב בשבילי.

הוא אומר, עברו שנתיים,

כל החבר'ה המשקיעים, החברים שלו, הוותיקים, כן?

מכל מיני, מהענף,

כולם, הוא אומר, נפלו,

והבנקים חייבו אותם באלפי מיליוני שקלים,

והם הפסידו גם דירה אין להם.

הוא אומר, אני נשארתי,

היוועד שהקב' ברוך הוא זימן לי, הפסד את הפרויקט אחד,

ואחר כך הבנקים חיפשו מי יעשה את הכל, והם לא היו מוכנים לעשות. הוא אומר, נתנו לו את כל הפרויקטים.

חזר, הוא אומר, חזרתי והתעשרתי כפול ממה שהייתי, זה.

בתחילה הכל חזר לי.

אז הוא אומר לו, לאותו בחור, תקשיב טוב.

אתה עכשיו רואה את זה כשבר גדול!

אוי, אני לא התקבלתי לישיבה הזאת. הלו, תתעודד, תשב, תלמד. אתה לא רוצה ללמוד? תיקח חברותא, תשב, תלמד.

מה זה משנה איפה תלמד?

האם תלמד בין כותלי הישיבה או בבית מדרש מחוץ לישיבה?

העיקר, אתה יושב ולומד.

אם אתה יושב ולומד, סימן שהקב' ברוך הוא

משרה עליך את שכינתו.

סימן שאתה בדרך הנכונה, משם תהיה הצמיחה שלך.

הוא אמר, דבר אחד לפחות זכיתי, אני לא יודע מה איתו, עכשיו כן,

הסיפור שהיה טרי, לפני שבוע, שבועיים.

הוא אמר, אבל דבר אחד זכיתי,

להציל עוד מתאבד.

הוא אמר, זה היה צריך לתלות את עצמו על חבל.

לך תדע, היינו צריכים לראות בעיתון עוד תמונה של בחור,

זה השם ישמור נפטר בנסיבות טרגיות.

הוא אומר, הצלתי עוד בחור אחד, והיה זה זכרי.

הוא אומר, אני מאמין שמשם הוא יתעודד.

מה ככה, גדוש ברוך הוא אוהב אותי? באמת ככה, גדוש ברוך הוא עושה את זה לטובה?

כמה חסר.

אז שאלתי, מה למדת איתו?

הוא אמר, למדתי איתו את שער הביטחון של חובת הלבבות.

הקשיבו טוב, רבותיי, זה לימוד המוסר שלנו.

אנחנו רואים דברים בחיים שאנחנו לא מבינים. אנחנו, למה גדוש ברוך הוא עשינו את זה?

אוי ואבוי, זה עושה לנו נזק, זה לא פה, זה לא שם. הפסדנו, מה יהיה עכשיו?

אנחנו לא שווים, אנחנו פה.

פתח את חובת הלבבות,

פתח את שער הביטחון,

שב תלמד, אוטו תראה איך הקדוש ברוך הוא מסדר את הכל לטובתך.

פתאום אתה תראה את הלגו שהוא מסתדר לך.

הקדוש ברוך הוא יושב בשמיים, יושב בשמיים משחק.

הוא לא יגיד לנו, צוחק, מה אתה עושה, בני?

אני עושה את הכל לטובתך, תמתין, תראה שהכל בסדר, אני דואג לך.

אל תדאג, הכל יהיה טוב.

אתה אומר, לא, מה פתאום, לא יכול להיות, אני עכשיו הפסדתי.

הקדוש ברוך הוא מסדר את זה, שוויה, עוד רגע,

חכה עוד זמן, תראה פתאום הכל מסתדר לטובה.

לכן אנחנו צריכים לחזק בעצמנו את מידת הביטחון,

את מידת האמונה בהשם יתברך, לדעת שבאמת אנחנו יהודים מאמינים,

לא אנחנו מאמינים משפה ולחוץ.

אדם שמאמין משפה ולחוץ זה שום דבר.

אז זה עדיין את חברו לכף זכות. אתה רואה שהחבר שלך עשה פעולה מסוימת, וזה נראה לך הכי גרוע שבעולם. עדיין תדון אותו לכף זכות.

יכול להיות שהוא עשה את הפעולה הזאת כי יש סיבה.

ובסוף יתברר לך, ותראה שהחבר שלך הזה צדק,

או שהדבר הזה היה לטובה, והוא לא אשם בכלל.

אבל תחכה עוד רגע, תראה את התמונה שלמה.

שואלת הגמרא, איני ואה ענן תנן, אלו דברים, מה שאנחנו קוראים כל בוקר, זאת המשנה,

שהאדם עושה אותם, אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואין לו אין כיבוד אבריהם,

וגמילות חסדים,

כן, והכנסות אחרים, והבאת שלום בין אדם לחברו,

ותלמוד תורה כנגד כולם.

אז זה מה שאנחנו מכירים,

את המשנה הזאת.

אז מהי המשנה הקודמת?

אומרת הגמרא,

הנה אין, מי דאחריני לו, הנה נמי בגמילות חסדים שייכה,

לישנאחריני בהנה שייכה.

אז כל הדברים הללו שייכים זה לזה, לכן מנתה אותם המשנה לכאן ולכאן, לומר לך שכל הדברים כולם שייכים בשלושת היסודות הללו, כיבוד אבריהם,

גמילות חסדים,

הבאת שלום בין אדם לחברו, אבל התלמוד תורה מסכם כנגד כולם.

אדם שיושב ויעסוק בתורה כנגד הכל, הכל, הכל, שום דבר לא עומד בפני

זה שהאדם יושב ויעסוק בתורה.

ממשיכה הגמרא.

תנו רבנן דן את חברו לכף זכות, דנין אותו לזכות, ומעשה באדם אחד שרד מגליל העליון ונזכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלוש שנים.

ערב יום הכיפורים אמר לו, תן לי את שכרי ואלך ועזון את אשתי ואת בניי.

אמר לו, אין לי מעות, אין לי כסף. אמר לו, תן לי פירות.

אמר לו, אין לי, תן לי קרקע, אין לי.

תן לי בהמה, אין לי, תן לי כרים וכסתות, אין לי.

הפשיל כליו לאחוריו

והלך לביתו בפחי נפש. שם את החבילה שלו על הכתפיים וחזר הביתה בלי משכורת.

לאחר הרגל,

כן, לאחר החג, נטל בעל הבית שכרו בידו

ועימו מסוי שלושה חמורים אחד של מאכל, אחד של משתה ואחד של מיני בגדים. הכין לו מה שנקרא משלוח מנות,

אורגינל,

לא ממתקים וזה.

הכין לו משלוח מנות, אחד של מאכל, אחד של משתה ואחד של בגדים ועוד כסף.

והלך לו לביתו.

ישב איתו, עשה לו סעודה אחרי שאכלו ושתו, נתן לו את שכרו. אמר לו,

בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי לך אין לי מעוט

אין לי מה לתת לך.

במה חשדת אותי באותו רגע?

אה, בתוך הלב שלך אמרתי, אללה, בעל הבית הזה, איזה גנב, אה?

נוסע לקסוס, לא מתבייש, אה?

אומר לי, אין לו כסף, להביא משכורת, אה? לא מתבייש.

אה, ככה. מה חשדת אותי?

עונה לו, אמרתי, שמא פרקמטיה בזול נזדמנה לך,

ולכן קנית, אז בזבזת את כל הכסף.

ולקחת,

בהן,

בכסף שהיית חייב לי.

ובשעה שאמרת לי, תן לי בהמה, ואמרתי, אין לי בהמה, במה חשדת אני?

אמר לו, שמא משכורת ביד אחרים. מוזכרת, אולי נתת את הבהמה שלך, הזכרת את הסוס,

הזכרת את העגלה למישהו.

ובשעה שאמרת לי, תן לי קרקע,

ואמרתי לך, אין לי קרקע, במה חשדת אותי?

אמרתי, אומר אותו פועל, שמא מוחקרת ביד אחרים היא.

אולי זה לא שלך, עכשיו הזכרת אותה למישהו אחר את הקרקע.

ובשעה שאמרת לי, שאמרתי לך אין לי פירות, במה חשדת אני?

אומר לו הפועל, אמרתי שאולי הם לא מאוסרים, לכן אתה לא יכול לתת לי.

ובשעה שאמרתי לך אין לי קרים וקסתות, במה חשדת אני?

אמרתי, אומר הפועל, שמא הקדיש את כל נכסיו לשמיים, אולי הוא צדיק זה בעל הבית שלי, הכל הקדיש לגבוה.

אמר לו,

העבודה,

כך היה.

העובדה, כך הייתה.

הדרתי את כל נכסיי, בשביל מי? בשביל הורקנוס בני,

שלא עסק בתורה.

היה לי בן אחד שקראו לו הורקנוס,

והוא לא עסק בתורה.

בגלל שהוא לא עסק בתורה, נתתי לו את הכל.

אמרתי לו, אתה לא דתי, אה?

אתה הולך כמוני בדרך הזאת, קח את הכל בשבילך מתנה.

אני ארגיז את הבן הדתי.

שיראה מה זה לא ללכת לכולל,

שיראה מה זה לא ללכת לישיבה.

הנה אני דואג לו ולך לא.

וכשבאתי אצל חבריי בדרום,

אמרתי, הסתבכתי עכשיו, יש לי עוד בנים להוריש להם, מה אני אעשה?

נתתי את הכל לאור לחילוני.

זה שהולך לפאבים, למועדונים, לכל מיני טינופת, נתתי לו את הכל, מה אני אעשה עכשיו? תצילו אותי.

אמרו לו, אנחנו נעשה לך התרת נדרים.

התירו לי כל נדריי.

ואתה, אומר הפועל שלי, הצדיק שכמוך,

אך כשם שדנת אותי לזכות

ולא התעצבנת ולא בירכת אותי בקללות, כן?

הכל היה כמו שצריך, המקום ידון אותך לזכות.

הקדוש ברוך הוא ידון אותך לזכות. אז הנה, זו המשכורת,

הנה, זו הסעודה,

זה הפירות, זה הגמלים, זה הקסתות, הכל, נתן לו חמורים, הכל, צ'יפר אותו.

וגם בירך אותו שקוד שבריח הוא ידון אותו לזכות.

וטענו רבנן, עוד מעשה, מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה אחת בת ישראל,

ולמלון היא שכיבה טרן מרגלותיו ולמחר ירד

וטבל ושנה לתלמידיו, אמר להם, בשעה שהשכבתי עד תחת מרגלותיי, במה חשדתם בי?

הכניס איזה נערה לחדר שלו, מה חשדתם בי?

אמרנו, שמא יש בנו תלמיד שאינו בדוק לרבי?

בשעה שירדתי וטבלתי, במה חשדתם אותי?

אמרנו, שמא מפני טורח הדרך אירע קרי לרבי?

לכן הוא טבל.

אמר להם, העובדה כך היה.

ואתם, כשם שדנתוני לכף זכות המקום, ידונותכם לכף זכות.

וטענו רבנן מקרה נוסף, פעם אחת הוא צריך דבר אחד לתלמידי חרמים אצל מטרוניתא אחת.

רצו איזה משהו מאיזה

אישה חשובה, מטרוניתא,

שכל גדולי רומים מצוינים אצלה.

כל המלכים כולם באים לאישה הזו להתייחס איתה.

אמרו, מי ילך?

מי ילך לגברת הזאת?

אמר להם, רבי יהושע, אני אלך.

הלך רבי יהושע ותלמידיו,

כיוון שהגיע לפתח ביתה, חלץ את התפילין שלו בריחוק של ארבע אמות,

ונכנס.

ונעל את הדלת בפניהם.

אחר שיצא, ירד וטבל,

ואז שנל לתלמידיו, התחיל לדבר איתם דברי תורה.

ואמר להם,

בשעה שחלץ את התפילין, במה חשדתם אותי?

מה הם עונים לו?

מה אנחנו היינו עונים? אה, כבוד הרב, מה עשית שם, אה?

נעלת את הדלת, אה?

עם מי היית שם?

השם ישמור, אתה לא מתבייש?

זה רב זה, זה פער, תקשורת, בלאגן, חושדים, אה?

במה חשדתם אותי? שאל אותם. אמרו לו, כסבורי בי, על היכנסות.

דברי קדושה במקום טומאה, אנחנו סברנו שמה?

שכבודו לא רוצה שדברי קדושה, תפילין,

דברי תורה ייכנסו לתוך תינופת, לכן הוצאת את התפילין.

ובשעה שנעלתי את הדלת, מה חשבתם?

אמרנו שמא דבר מלכות יש בינו לבינה, שלא ישמעו את הסוד.

ובשעה שירדתי וטבלתי, במה חשדתם אותי?

אמרו לו תלמידיו, אמרנו שמא נתזה צינורא מפיה על בגדיו של רבי,

אולי בטעות דיברה ויצא, סליחה מכבודכם, איזה רוק,

והיא כולה תינופת וטומאה על הבגדים שלך הקדושים,

כנראה בגלל זה.

אמר להם העובדה ככה היה.

בדיוק איך שתיארתם ככה היה.

וכשם שדנתו לי לזכות,

המקום ידון אתכם לזכות.

כמו שדנתם אותי לזכות,

שלא חשדתם בי ככה, קדוש ברוך הוא ידון אתכם לזכות.

ואמר רביי, בואו נסיים.

ואמר רבי רבן שמעון בן גמליאל, ורבי שמעון ורבי ישמעאל, ורבי אגיבא, כולו סביר אלוהו, כל ישראל בני מלכים הם.

שמעתם רבותיי, אתם בנים של מלך.

אתם בנים של מלך. כל אחד ואחד מאיתנו בן של מלך.

שווה לקום בבוקר עם חיוך.

שווה לקום בבוקר לעבודת השם, עוד פעם בחשק גמור, כי אנחנו בנים של מלך.

אז היום לא היה כל כך טוב, מחר יהיה מצוין, אנחנו בנים של מלך.

אם אדם יזכור איזשהו בן של מלך,

היום שלו, החיים שלו,

השנים שלו ייראו אחרת.

רבן שמעון בן גמליאל אוהדי המרן, רבן שמעון נתנן בני מלאכים סכין על גבי מכותיהן שמן ורת,

שכן דרכן של בן מלאכים לסוך בחול. רבן שמעון אומר כל ישראל בני מלאכים הם רבי ישמעאל ורבי עקיבא איתן יערש היו נושין בו אלף מנה

ולבוש אצטלה בדמי המנה ומפשיטינו אותו ומלבישים אותו אצטלה הראויה לו בגדים.

תנא משום רבי ישמעאל ותנא משום רבי עקיבא כל ישראל ראו אינו אותה אצטלה ואמר רבי יהודה מר שמואל עושים מדורה לחיה בשבת יולדת בימות הגשמים.

סבור מיניה לחיה אין ולחולה לא עושים רק ליולדת? מה עם חולה?

אומרת הגמרא בימות הגשמים אין בימות החמה לא ולא היא.

לא שנה חיה ולא שנה חולה שניהם אין הבדל.

לא שנה בימות הקשיים ולא שנה בימות החמה.

מאיפה הראיה? אמר רבי חיה בר אבינו אמר שמואל הקיז דם.

בזמנם היו תורמים תרומת דם, לא כמו היום עושים טובה.

בזמנם זה היה לצורך

רפואה.

אז אדם שהקיס דם ונצטנן עושים לו מדורה אפילו בתקופת עמוז.

שמואל צלחו לתחתקא דשאגא,

ורבי יהודה צלחו לפטורא דיונה, לרבא צלחו לשרשיפא.

ואמר לאבאי אלי רבא ואקא עבר משום בל תשחית.

אמר לבל תשחית דגופאי עדיף לי.

ואמר רב יהודה אמר רב לעולם ימכור אדם קורות ביתו וייקח מנעלים לרגליו.

הכיס דם ואין לו מה יאכל למכור מנעלים שברגליו ויספיק מהם צורכי סעודה.

ומהי צורכי סעודה? שואלת הגמרא הרב אמר בשר ושמואל אמר יין.

רב אמר בשר נפשא חלפה נפשא.

ושמואל אמר יין סומכא חלף סומכא.

שמואל ביומה דעבד מילתא עביד לתבשילא דתחלא.

רבי יוחנן שתה דנפיק תהיה מעונה.

ורבי נחמן שתה דקתפת תחלה רב יוסף שתה דנפיק מרבדה דקוס ליטא רבה מעד הרחמרא בתלת התרפה. כל אחד ואחד היה עושה פעולות שהיו מה שנקרא מחדשים אותו, מחזקים אותו. אנחנו מסיימים עוד רגע.

ואמר לו רב נחמן בר יצחק לרבנם במטותא מניחו. בבקשה מכם.

ביומת ההקזה אמרו לביתיכו.

תודיעו לבית שלכם שמה שאתם עושים עכשיו מה?

הקזדם.

למה הקזדם בזמנם זה היה סכנתא.

נחמן נקלע אלי גבן וכולה ארומיה אסירי בר מהי ארמא דשארי.

מן דעוד מילדא ולא אפשר ללישקול זוז המחאה.

וליזיל לשב חנבתא עד איתה עם שיעור הביעתא.

ואילו ליכול שב תמרה וחמתא יאכלו תמרים כדי שיתחזקו. ולישוף מישחה בצעדה וניגנה בשמשה.

אב אל תשכחי לשמואל דגנה בשמשה אמר לחכימא די יהודא בישה מיה ותבה.

אמר ליומא דקזאו דאקזאו לכן אני עשיתי את הדבר הזה.

ולא יא אלא איכא יומא דמעלה בשמשה בקולי שתא יומא דנפלה בתקופת תמוז.

זה היה יום מאוד מאוד חם שהוא סבר לכן עשה את ה... עשתה הקזתם לכן הוא אמר.

וסבר לא יגללה רב שמואל דאמרת רווי הוא כל המקל בסעודת הקזתן מקלין לו מזונותיו מן השמיים.

ואומרים הוא על חייו לא חס אני לא אחוס עליו.

הרי אתה לא אכלת טוב אחרי הקזתם איך אתה רוצה להיות בריא?

רבי שמואל דאמרת רווי הוא אמן דעביד מילתא לא ליתי ואיכא דקריך זיקא.

דיל מה שף אל אום נעמו כמליה ערבייתא.

ואה תזיקא ושייף מינא ואה תלידי סכנה ושמואל עבר רגיל ועבד מילתא בביתא.

ושב לבנה ואורך יום אחד העבד ואירגיש בנפשא בדק וחסר חד אורך.

רבי שמואל דאמרת רווי הוא איה מאן דעביד מילתא לאיתו מידא ועדר ליפוק דיל אותאי מידא היא פגע בשכבה איירכא אפואי.

היא פגע במאן דקטל נפשמייט.

היא פגע בדבר אחר קשה לדבר אחר.

רבי שמואל דאמרת טווי הוא נסיימנו היימן דעביד מילתא לי שיפורתא ולעדר לי קום דאמר מה חמישה דברים קרובים למיתה יותר מן החיים ואלו הן אכל ועמד

שתה ועמד ישן ועמד והקיס דם ועמד שימש מיתתו ועמד ברוך אדוני לעולם אמן ואמן.

רבי חנני הגיע.

זריזות רבי שמואל אתה שומע הזריזות היא מצוות עשה של האדם ועניינו לחוש הרבה על המצווה ואולי לא יהיה בידו לקיימה ומתוך כך זריזין מקדימין למצוות. אז הוא צדיק עכשיו רוצה להשכים קום מחר להשלים במניין פה בבוקר לכן הוא מזדרז היום לישון.

ברוך אדוני לעולם אמן ואמן. רבי חנין בגישה אומר יצא ומשפחו דקות את ישראל לפיכך.

ירבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדיר.

בואו נכון.