קרית שמונה - קרית שמונה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מיוחד

מי, מי, מי.

ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפתו ויפת

מה חושב רק זה משהו לו?

אוי א… אה... מלך מלך מלך שקף ניסו איך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך

בחושב רק זה משהו לו?

יחיד הכול פה וכיאכ בו כיאכ בו יאכ הם כל יצור וכיאכ בו יצר פה יוכל אשר נשמע ויבוי ה' מלכה ניסו ומלך מלך

ידע כותו וכי עך וכי עבדו וכי יצאו וכי יעבדו עם הכל אשר שמו ויבוא, אשר לגייסו ומלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך

אשר בגייסו ומלך נלמד כת מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מ

הקבוצות ידו בידו ובי בנקוד יצאו היה אחתו ייצרו וברי המקול אשר נשמו ואבוי השם מלגסתו אל מלך מלך מלך

מלך, מלך, מלך, ומת עושה בכל בשלום.

איי, איי, מלך, מלך, מלך, שזה בלחוב.

מלך, מלך, מלך, ומת עושה בכל בשלום.

מלך, מלך, ומת עושה בכל בשלום.

דבר יפה, דבר אליו, דבר אליו, דבר אליו, דבר אליו, אהוב את האל,

לך ישר, השקר מעגל.

תהיה אדם,

כואב לצאת, כדור את הרגל מהגז, הכי עד, תתבטא.

תמיד, תמיד מתון לסיפור של כוכבים,

עושה שלום עם עצמך וגם עם אחרים.

כי אוסר לא בא מלכונית יפה,

אוסר לא בא בדירה יפה,

האוסר בא מתוכך,

אוסר זורם בנשמתך.

כי אוסר לא בא מלכונית יפה,

אוסר לא בא בדירה יפה,

האוסר בא מתוכך,

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו בנחמה וירביע

ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו, תיקחו תרומתי.

הקדוש ברוך הוא מבקש מעם ישראל תרומה

בשביל לבנות את המשכן לאחר מעשה העגל.

עם ישראל חטאו בעגל והקדוש ברוך הוא נתרצה להם וראה את אהבתו לעם ישראל וביקש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

והוא מבקש תרומה.

אבל הוא מבקש תרומה מכל איש אשר ידבנו לבו,

שזה יהיה נדבת הלב,

בשביל להקים את המשכן.

בלעדי זה, אם אין את הלב בנתינה,

לא מקבלים את הכסף הזה, רק כסף שהוא בא מנדבת הלב.

ויש פה הפתעה גדולה.

דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה.

מה זה דבר אל בני ישראל? אומר בעל הטורים,

דבר אל בני ישראל בלשון פיוס,

כמו שכתוב, דברו על לב ירושלים וקראו אליה.

מה מדובר?

דברו על רב ישראליים, זה מדובר אחרי החורבן.

אחרי החורבן

נשרף בית המקדש,

נותץ,

נהרגו

כמויות אדירות של יהודים,

סולקו מן הארץ,

הוגלו.

צער, כאב, שכול, בושה, עלבון,

חרפות, גידופים, מכות, מה לא.

דברו על לב ירושלים, תפייסו אותם.

הקדוש-ברוך-הוא מבקש

לפייס את עם ישראל על מה שקרה, החורבן.

אז אנחנו מבינים מה זה לשון פיוס.

אתמול שמענו שמשפחה שלמה נשרפה, רחמנא ליצלן, ברכב,

והכלה לא ידעה בכלל

מה קורה, למה נעדרת המשפחה,

וכולם שיחקו אותה כאילו לא קרה כלום.

ואחרי זה נודע כמה פיוס צריך לפייס אותה,

שהיא צריכה לשבת עכשיו שבעה במקום ימי משתה ושמחה.

כמה צריך לפייס?

וזו משפחה אחת,

משפחה אחת שנספתה.

אתם מתארים לכם מה זה חורבן הבית עכשיו? לא משפחה אחת, אלפים ורבבות של משפחות נספו,

נטבחו,

נרצחו,

חרב הבית.

ארץ-ישראל הופכת להיות שממה.

כל זה צריך פיוס.

דברו על לב ירושלים לשון פיוס.

באותה לשון

של פיוס

מבקשים לדבר אל בני ישראל וייקחו לי תרומה.

בשביל לקחת תרומה

צריך לפייס את עם ישראל כל כך

כמו שמפייסים אותם לאחר החורבן?

מה זה חורבן?

לקחת כסף מיהודי לבנות את המשכן?

שצריך כל כך הרבה פיוס?

וכל זה בשביל חסרון כיס.

צריך לפייס אותם.

אנחנו לפני פורים, וצריך לתת

מחצית השקל.

מחצית השקל

נותנים

בשביל להקדים את השקלים של המן.

המן שקל לאחשוורוש שקלים בשביל להרוג את

האומה שלנו ואנחנו נקדים בשקלים שלנו כדי שלא יהיה חס ושלום

מה שקרה בזמן המן.

והיות שאנחנו רואים שאחמדינג'אד שוקל הרבה כסף

בשביל להשמיד את היהודים, מיליארדים.

אם הוא משקיע בשביל לייצר את הפצצה ועוד

כלי משחית בשביל לחסל את מדינת ישראל והיהודים,

כמו שהוא מתחייב לאסד, לבנון, חמאס וכו',

אנחנו צריכים להקדים את השקלים כנגד השקלים של אותו רשע.

אז בואו נבין מה זה אומר.

אם נתבונן כשנאמר למשה רבנו לדבר

אל בני ישראל וייקחו לי תרומה,

באיזה מצב היו עם ישראל שצריך לפייס אותם כמו לאחר החורבן?

הרי מדובר אחרי שעם ישראל יצאו ממצרים,

אחרי שראו את האותות והמופתים.

כמה אדם יהיה מוכן לשלם בשביל לצאת מבית עבדים?

אחרי שעבוד של מאות שנים

משחררים אותו.

אם זה היה תלוי בכסף, כמה הוא היה מוכן לשלם?

כל הון שבעולם.

ושחררו את עם ישראל

בלי כסף.

הצלה גדולה.

קרעו להם את הים.

נסים ונפלאות.

הוציאו אותם ממצרים עם 90 חמורים,

מלאים כסף וזהב כל אחד.

ושאלה האשה משכנתה ומגרד ביתה כלי כסף, כלי זהב,

ביזת הים,

יותר מהרכוש שיצאו מארץ מצרים.

בקיצור, עשירים אדירים, כל ישראל

קיבלו את התורה במעמד הר-סיני.

רואים שהקדוש-ברוך-הוא מקיים את ההבטחות שהבטיח לאבות הקדושים.

מה הוא הבטיח?

וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול,

וככה הם יוצאים.

וכל ההבטחות האלה

הן ערובה, שיתקיימו גם הבטחות נוספות.

אז אחרי מצב של עוני ודוחק שהיו במצרים,

בייסורים וסבל,

כולם פתאום נהיו עשירים מופלגים,

אין להם דאגת פרנסה, כי מים מצויים בשפח,

והם טועמים כל הטעמים,

מן יורד,

והם טועמים כל הטעמים.

מלבושים לא חסר.

למה? כי לא צריך בכלל להחליף.

לא צריך קיבוץ ולא גיהוץ.

הם שפים אותם בענני כבוד,

וממילא גם הריח שלהם הוא טוב.

כל הדברים האלה, שמצמצמים ותופסים את המחשבות של אדם

אחר הדאגה היומיומית,

היו משוחררים מכל זה,

וכל הזהב והכסף מונח לפניהם,

ואין להם מה לעשות עם הכסף.

אין מה לעשות עם הכסף.

ועל כן גדלה תמיהה.

איזה ניסיון בשבילם לתרום קצת זהב וכסף ונחושת ותכלת וארגמן לצורך המקדש,

שצריך בשביל זה לפייס אותם כאילו חרב בית המקדש ונספו אלפי-אלפי משפחות.

בשביל מה?

מחצית השקל

בשל 1,000 דולר,

בשל 5,000 דולר.

חמורים שלמים מלאים כסף וזהב

לכל אחד.

מה צריך פה פיוס?

אדרבה, תן להשתחרר, פחות חמור, פחות שמירה.

מה הדבר הזה?

וביותר התמיהה הגדולה,

שמבקשים את זה בשביל מה?

לבנות איזה בית-מלון?

לבנות משכן,

שזה הכפרה לישראל,

להוריד שכינה מהשמיים.

הקדוש ברוך הוא כביכול עוזב את המלאכים, את העולמות העליונים,

ומוכן לרדת ולהיות בין עם ישראל למטה

ולשרות בתוכם, בתוך לבם, באותו לב שנותן את התרומה,

באותו לב הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם,

בתוך הלב של כל אחד, לא כתוב ושכנתי בתוכו,

לא במקדש,

בתוכם, בתוך לבם

של כל אחד מהם. וזה כבוד גדול לעם ישראל שהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו לעיני כל העולם בעם ישראל.

ויש להם שמירה והשגחה פרטית כל רגע.

איך יכול להיות שבן-אדם לא עושה כזה דבר?

ובפרט שזה תיקון וכפרה

לחטא הנורא של העגל שהביא קללה לדורות,

שבזה הם הראו סתירה כביכול לכל השגחה האלוקית,

ביטול האמונה,

ביטול כל המדרגות שהגיעו אליהם,

ביאמינו בשם משה עבדו,

ופתאום הכול בוטל בעגל,

והורידו מהם את העדיים שהם זכו מהר-חורב ונפלו למטה-למטה.

בא הקדוש ברוך הוא ורוצה להרים את עם ישראל,

ואומר, תעשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם,

ואז השכינה תשוב ותשרה בתוכם, וכל זה בתרומה קטנה מכסף,

שבין כך ובין כך הקדוש ברוך הוא נתן להם.

הם לא עבדו על זה.

קיבלו את זה מהקדוש ברוך הוא מתנה בגלל ההבטחה שהבטיח לאברהם אבינו,

בלי שום טרחה,

ואף על-פי כן יש צורך לפייס אותם ולבקש מהם.

ונשאלת השאלה,

איזה ניסיון טמון כאן?

אני שואל אתכם עכשיו, יהודים יקרים, לאור מה ששמעתם,

האם זה ניסיון קשה לעמוד בו,

לתרום להקמת בית המקדש אחרי כל מה שתיארנו?

ומה הסיבה שצריך לדבר בלשון של פיוס ולפייס ולשכנע ולהרגיע את הבן-אדם התורם שלא יחסר לו, יהיה לטובתו, כדאי לו ומשתלם וכו'.

מישהו יכול להסביר לי איך זה ייתכן?

אם אתם הייתם במדבר

והייתם נדרשים על-ידי משה רבנו

לתת קצת כסף וזהב מהחמורים שיש לכם,

הייתם נותנים? היה צריך לפייס או שהייתם רצים לתת?

אתם רואים למה זה קשה?

אפילו לענות להתחייב אל פעם אתם לא מוכנים.

כל שכן, להתחייב בפועל.

רק כשמדברים עם אנשים על כסף הם נכנסים לסגירה.

לא קולטים, לא שומעים.

האנטנות לא משדרות.

מישהו יכול להסביר לי איך זה ייתכן, דבר כזה,

שצריך לפייס אנשים אם עושים את הכי טוב בשבילם,

והם לא השקיעו כלום,

ויהיה להם רק רווח והצלה מזה.

איך

יכול להיות שזה כמו לשכנע ולפייס בן-אדם אחרי החורבן?

איך יכול להיות?

מי יכול להסביר?

לא הבנתם בכלל על מה אני מדבר? להתחיל מחדש?

מה לא רואים אותי? בגלל שהוא מסתיר אחד, אז כולם לא רואים אותי?

עוד מעט תגידו, גם לא שמעתם כלום.

את המלה כסף שמעתם?

כן, הנה, הגברת רוצה לנסות לתרץ. תן לי את האישה שם.

אדוני הצלם, תשימו לב למה אני אומר. כן, שם הגברת למעלה?

תראה לי אותה שם. כן, תודה.

כן, היא רוצה להגיב. תן לה מיקרופון, בבקשה.

שלום.

שלום וברכה.

אני חושבת על כיוון אחר, שלא מה שהפחיד אותם זה הכסף,

אלא העניין של המשכן והמחויבות שהקדוש-ברוך-הוא ישכון בתוכם. אפילו שזה הכי לטובתם,

לא היתה בעיה לתת כסף, הבעיה היא לקבל את המציאות הזאת.

אם זה היה כדברייך, אז באמת הם לא היו נותנים בכלל,

אבל הם נתנו, ונתנו יותר מדי.

והמלאכה היתה דיים ועודר.

הם הביאו יותר מדי כסף בסוף, כשהיו צריכים להגיד להם די, די, די.

לא שהם נדרשו לכמות גדולה, מה זה לבנות משכן?

זה לא עוד דבר גדול.

זה עשרים אמה.

אולי אחרי שהוא פייס אותם בדברים על עצם קבלת הרעיון שהקדוש-ברוך-הוא ישכון בתוכם,

אז לא היתה בעיה כבר לשחרר את הכסף. זאת אומרת, זה לא היה כסף בעיה. הבעיה, הרעיון,

אבל כתוב, דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה.

לא ויבנו לי מקדש.

הדרישה, הפיוס על הכסף מישהו.

עם חסרון כיס,

שלא יהיה להם חסרון כיס.

חסרון כיס, שמע?

בן אדם הולך במשך שבועיים,

ארנק נפוח הולך להתפוצץ העור,

ולא משחרר כלום.

יכול לקנות קולה, הולך מחפש ברז בחצר לשתות מים.

שמע דבר כזה?

או רואה אחד בקיוסט שותה ואומר תשאיר משהו.

והארנק שלו מפוצץ,

הולך לקרע עור.

איך יכול להיות? החמורים כבר הולכים להתעלף

מרוב שהם סוחבים,

מאז שיצאו ממצרים, סוחבים רק כסף וזהב, לא מרוקנים כלום?

איך יכול להיות דבר כזה?

מה צריך פיוס? תסבירו לי, אני לא קולט, לא קולט.

מה צריך פיוס בשביל זה?

כן, מה אתם אומרים?

הנה, יש פה יהודי רוצה לנסות.

כנראה הוא מבין בזה.

רגע, תן לו את המיקרופון.

שלמה המלך אמר, אוהב כסף לא יזבק כסף,

וככל שיש לאדם יותר, הוא נהיה יותר אבו-קמונא.

זה מה ש...

רגע, רגע, תישאר אתי, תישאר אתי.

נכון, אוהב כסף לא יסבע כסף.

זה אומר שהוא רוצה תמיד לייצר עוד ועוד ועוד.

אבל עשיר אתה רואה כמה שהוא אוהב כסף, הוא לא גר בצריף,

הוא לא אוכל חצי פית הפלאפל כל יום.

הוא מחפש דירה ווילה וקונה מכונית הכי מפוארת. אבל זה לא נראה להם, כביכול, לעין שזה לטובתם.

איך יכול להיות? הם רוצים עכשיו כסף להוציא מהם לטובת המשכן.

הם לא רואים את הטובה באופן ישיר.

הם, כביכול, מסבירים להם את זה באופן עקיף, שזה לטובתם. אני שואל אותך עכשיו שאלה.

חלילה אדם חלה,

ואחרי שהוא חלה אומרים, אין ברירה, צריך לעשות ניתוח.

ניתוח עולה 50,000 דולר.

מה אתה אומר? אם לא,

לא יהיה לו תיקון,

הוא יצטרך למות.

הוא יהיה אבו-קמונה על הגוף שלו

או שהוא ישחרר?

במקרה הזה הוא רואה את התובעה באופן ישיר.

אז הוא ישחרר.

אז אני שואל אותך שאלה.

במקרה הזה, קודם כול, הוא לא ראה את הטובה,

כי יש כאלה שנכנסו לניתוח ולא יצאו, וגם הפסידו את הכסף.

כן, אבל פה יש לו את הסיכוי,

הוא כבר יודע שזה חלק שלו. או, סיכוי. נכון, יש לו סיכוי.

אבל הסיכוי עולה 50,000 דולר, לא מחצית השקל.

זה אחד.

שתיים,

שם הם ראו מה זה הקדוש-ברוך-הוא שנמצא בקרבם.

אם לא היה הקדוש-ברוך-הוא במצרים,

היינו עבדים עד היום הזה לפרעה.

אז אם לא הקדוש-ברוך-הוא,

האם היו מקבלים את המכות ואנחנו היינו משתחררים?

לא.

מי עשה להם את זה?

הקדוש-ברוך-הוא.

מי נתן להם את הכסף והזהב?

הקדוש-ברוך-הוא.

מי קרע להם את הים?

הקדוש-ברוך-הוא.

ממי הם אוכלים הרגע כשמדברים את המן?

מהקדוש-ברוך-הוא.

מאיפה הם שותים מים אם הוא לא הוציא להם מהסלע?

עכשיו, מהקדוש-ברוך-הוא.

הכול מהקדוש-ברוך-הוא, נכון?

לפני, כשהם קיבלו את התורה,

קיבלו כתרים על ראשם?

קיבלו.

עשו את העגל?

שרו מהם.

שרו.

אז מה פירוש? הם ראו שיש הפסד גדול מזה שהם עשו את העגל

והם חיפשו דרך לתיקון.

באו אליהם ואמרו, מחצית השקר, יהיה תיקון.

הקדוש-ברוך-הוא ישנה שכינתו,

תהיו מוגנים, על הנקבות, כל הדברים הטובים.

למה לא משתלם?

גם כביכול שהם יודעים שנתן הקדוש-ברוך-הוא.

זה כמו אבא שנותן לבן שלו כסף, והוא מבקש ממנו בחזרה איזה משהו. לא טוב.

הוא עדיין, כביכול, הוא אומר, יש לי עכשיו,

אבא נתן לי 100 שקל, עכשיו אם הוא ייקח אז יהיה לי פחות.

זה כמו, אני עושה אתך עסק בתור אבא.

אני מוכן לתת לך 100,000 דולר בתנאי שתיתני 10,000 דולר בחזרה. אתה מסכים לעסקה? אם זה תנאי מראש, אז כן. אני מוכן. אתה יודע מה, בלי תנאי, אבל אני מגלה לך בסוד.

אם נתת לי במתנה כבר את הכול,

ואז לאחר מכן אתה מבקש,

זה יותר קשה לאדם להוציא את זה.

הבנתי.

זאת אומרת, אתה לא משער שאם אתה תעמוד בזה, אז גם ייתנו לך יותר, ויהיה כיף לתת לך יותר.

אתה מבין שאם לוקחים פעם אחת, לא מקבלים יותר לעולם, וגם לא נותנים יותר. לכאורה, ככה אדם רואה את זה.

ומה אתה אומר על אדם כזה שחושב ככה?

הוא לא יודע שלאחר מכן הקדוש-ברוך-הוא ייתן לו יותר. איך הוא נתן לו חיים עוד, עוד, עוד, והוא לא שילם?

איך הוא נותן לו עוד, עוד, לירות והוא לא שילם?

איך הוא נותן לו לשמוע עוד, עוד, עוד, והוא לא שילם?

איך הוא נתן לו ארנק מעור והוא לא שילם?

יש משהו נחמד שאדם חכם אמר לי,

שהבן שלו פעם אחת התחיל לבכות. הוא שאל אותו, למה אתה בוכה?

הוא אמר לו, אבא, נעלם לי שקל.

אז הוא נתן לו שקל,

והוא רואה אותו עוד פעם בוכה.

הוא אומר לו, למה אתה בוכה?

הוא אמר, כי אם לא היה נעלם לי, עכשיו היה לי שתיים.

יפה מאוד. אז תמיד אנחנו,

יפה מאוד.

אז אתה אומר בעצם, לפי השיטה הזאת,

הקדוש-ברוך-הוא צריך לא לבקש מאתנו כלום, רק לתת.

כי אנחנו ילדים כמו הילד הזה.

אנחנו ילדים כמו הילד הזה, כן. אוקיי.

עכשיו אני שואל אותך, אתה תרמת בימי חייך?

כן.

למה?

אבל נתנו לך כסף. למה תרמת?

כי אני יודע שהקדוש-ברוך-הוא מחזיר את זה גם פה וגם בעולם הבא. יפה. אני יודע? עכשיו, את זה אתה יודע.

מי יותר גדול?

אתה עוד דור דעה שקיבלו את התורה.

כמובן, עוד דור דעה. אז מה, צריך לפייס אותם כמו אחרי החורבן. אני גם לא מבין אם באמת הם היו דור דעה.

מה, אל תבין? זה קביעה. מסתם אז זה קביעה של חז״ל. מה זה קביעה סתם?

רבי שמעון בר-יוחאי אומר, גם לא יהיה דור כזה. איך הם יתלוננו על כל מה שהקדוש-ברוך-הוא אמר? זה תלמד ברמב״ן באחרים.

זה היה להם מסיבות אחרות שאתה לא מבין. זה לא מהסיבות הפשוטות, כאילו אנשים שאומרים,

תן לי עכשיו אבטיחים ואני הולך, זה לא ככה.

אבל לא משנה.

אני עכשיו אשאל אותך שאלה. דור דעה. מכירים את הקדוש-ברוך-הוא? חני ענק.

שום דור לא זכה להכיר את הקדוש-ברוך-הוא כמו שהם, את היכולות שלו.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה.

בוא נגיד שהקדוש-ברוך-הוא כאילו צריך את הכסף, כאילו הוא ביקש הלוואה נגיד, כן? אין לו כסף לעשות משכן מיריעות.

הקדוש-ברוך-הוא בדיוק היה במצב קשה, היה שבר כלכלי בשמים,

אז הוא ביקש הלוואה.

להיות כפוי טובה ולא להביע בהזדמנות הראשונה את הכרת הטוב למי שמטיב לך כל הזמן.

זו לא הזדמנות פז לשחרר, לראות כמה אתה אוהב?

זה נכון.

אז איך יכול להיות שלא?

אנחנו כמו הילדים. אמרתי לך, אתה נותן לילד שלך כמה סוכריות, אתה מבקש ממנו, תן לי סוכרה בחזרה,

יהיה קשה לו להוציא אותה.

אז זה מה שבעצם כנראה, ככה נראה. זה ילד קטן.

גם אנחנו ילדים קטנים. עד עכשיו?

כן.

גם דור דעה.

ככה נראה.

אז זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא לא מכיר את הילדים שלו.

מה אתם אומרים?

אתה יודע, במקרה כזה, אם היה משא-ומתן

בין הקדוש-ברוך-הוא לאחד מהילדים האלה,

והוא היה צריך לשכנע אותו, כמו שאני מסביר לך,

אני בטוח שאחרים היו אומרים, עזוב אותו, אני אתן, רק רד ממנו. זה לא מבין, סתום.

אני אתן לך, עזוב אותו.

אתה מכיר את זה לפעמים.

אבל הוא רוצה מכל ילד, הוא מצפה לכל ילד.

כמו שאמרת, הוא לא צריך את הכסף הזה.

אבל כולם נתנו בסוף. הוא רוצה לראות באמת, כולם נתנו בסוף, ונתנו יותר מדי. אז למה היה צריך פיוס?

למה היה צריך פיוס?

למה צריך פיוס? כי אדם בכל אופן מוציא מנפשו. כתוב שהצדיקים,

אפילו הם היו מחזרים על הפחים הקטנים.

נכון.

זה בשביל לא לתת ידיהם בגזל.

אבל לתת, ודאי שהם נותנים. הם הראשונים לכל דבר צדקה.

זה שהם לא רוצים,

אתה מבין, להשליך דברים שיש בהם איזו חשיבות, משהו, זה מכמה סיבות.

אחד, הם לא נותנים ידיהם בגזל, לכן הם שומרים על כל דבר.

דבר שני, מעריכים כל מתנה, ולו הקטנה ביותר, שקיבלו מהקדוש-ברוך-הוא,

ולא משליכים אותה במהירות. כי בכל אופן,

מה שיש לנו, קיבלנו מהקדוש-ברוך-הוא.

אז להשליך את זה סתם?

אבל הנקודה היא למה צריך לפייס במקום שזה הכי ברור שצריך לתת.

אוקיי. אני בטוח שיש לך תירוץ יותר טוב.

בעזרת השם, אני מקווה.

מה אתם אומרים? עוד אחד, ניתן לו צ'אנס. הנה הבחור שם, תן לו שם, כן. אני אומר רק רגע.

כן. העיקרון הנאמר...

בצו, צו את הארון,

שם נאמר לשון ציווי,

למה? כי אין ציווי אליו במקום חסרון כיס.

זאת אומרת, במקום שאדם מוציא מכיסו, אז יש לו צער.

עדיין צריך זירוז. תסביר את זה למה, למה?

למה? בוא תסביר לי למה.

אל תגיד לי מה כתוב, גם אני אמרתי מה כתוב.

למה?

אתה יש לך אישה,

אתה מוציא כסף בשביל לקנות לה משהו עם צער?

אתה יש לך ילד, אתה מוציא כשאתה קונה לו סוודר עם צער?

אתה קונה לו גופייה עם צער?

אתה קונה לו כיפה עם צער?

טלית עם צער?

כן או לא, תענה.

למה לקדוש-ברוך-הוא להחזיר עם צער? מכיוון ששייך אדם קרוב אצל עצמו,

והוא יותר שייך אל משפחתו, אל אחים שלו, אל בניו,

אז באופן כזה שהוא מרגיש חלק ממנו יותר קל לו לתת.

שואל, אבל ממי שנותן לו כל הזמן,

מי שנותן לו, כמה הוא מבקש פעם ב?

לא בשבילו, בשבילך.

לא בשבילו הוא צריך.

לי הכסף ולי הזהב.

זאת אומרת, גם שלמה המלך אמר בקהלת,

עושר שמור לבעליו ולרעתו. יש פעמים שעושר שמור לבעליו ולרעתו. אין הכלל.

לא, לא פעמים. תמיד שמור לבעליו ולרעתו.

אז מה אומר שלמה?

שחרר.

שחרר. גם זה מתת השם אומר.

שמעת?

אבל בכל אופן צריך לשחרר.

אפילו בפרקי אבות נאמר, תן לו משלו שאתה ושלך שלו. נכון. ואם אני לא טוען, נראה לי שהרב אמר, ואם לא, הוא ייקח את שלו.

נכון.

אז אני שואל אותך שאלה. זה ברור שצריך לשחרר.

הדבר היחידי שנשאר לבן-אדם מכסף

זה מה שהוא העביר למעלה.

מה שהוא לא העביר למעלה נשאר לאחרים.

אז אם הוא כל כך אוהב את עצמו,

הוא היה צריך לשחרר.

על זה כבר הרב אמר, על מוזמן ומונבז המלך,

שגם אמר, אבותי עצרו אוצרות כאן, אבל אני עצרתי אוצרות למעלה.

טוב, אז אתה מצדיק אותי.

אמת כך.

נו,

אבל למה צריך לפייס את האנשים שייתנו בשבילם?

בשבילם.

למה?

גם ראינו, הגמר מספרת על רבי טרפון,

שבא אליו רבי עקיבא בעקיפין ואמר לו,

תן לי לפרנס מכספך שאתה עשיר,

תן לי לתת מתנה לעניים.

ובאמת הוא לקח את הכסף הזה ונתן אותו לתלמידי החכמים בבית-המדרש.

ואחר כך הוא אמר לו, תגיד, איזה עיר הלכת לקנות לי?

אז אמר לו, קניתי לך ישיבה שלמה של תלמידי חכמים. אמר לו, אם זה כך שהוצאת לדברי תורה,

אם ככה הייתי נותן לך יותר.

אז אמר לו, גם מה שנתת לא נתת לחינם. זאת אומרת, כיוון שהנתינה,

אפילו שנפל לאדם שקל,

ובא מישהו ולקח אותו,

האדם הזה קיים מצוות צדקה.

טוב, מה זה נוגע למה שאני שואל?

קודם כול, הוא שלח אותו לקנות פרדסים וכרמים, ואחר כך הוא עשה ככה ובסוף הוא הסכים.

אבל מכל מקום צריך להבין למה יש צער

לבן-אדם שצריך לפייס אותו, שייתן.

כן.

זה לא בשמי, זה שם חבר.

ודאי. הוא אומר דבר נכון,

שגם כשאבא שם גבולות לילד שלו,

אז אפילו שהוא מראה לו פנים, פנים כועסות,

הוא מפייס אותו, כי בפועל הוא לא רוצה למנוע ממנו משהו,

אז הוא צריך לפייס אותו.

ככה זה בעצם מראה את החסד של השם יתברך,

שהוא אף פעם לא רוצה לקחת מאתנו כלום.

זה מה שאומר חבר.

כן, אבל זה נחמד ורעיון יפה למה הקדוש-ברוך-הוא אומר לפייס.

באמת אבל היה צריך לפייס.

באמת היה צריך לפייס כמו אחרי החורבן.

לכן כתוב דבר, פייס, בגלל שיש פה חסרון כיס.

לא בשביל שהקדוש-ברוך-הוא יראה,

אני בעצם לא מעוניין לקחת ואני מפייס אתכם. אתה לא מעוניין, אל תיקח.

אבל הוא רוצה שהם ייתנו מהלב למה צריך לפייס בן-אדם על כסף קטן שהוא מקבל בגדול לטובתו.

למה?

שאלה טובה. עוד דבר, אם היו אומרים לנו עכשיו

שיש מלחמה,

מלחמה עם אירן, יש להם פצצה גרעינית,

ואנחנו, בשביל להתמודד אתם,

חייבים לייצר פצצה נגדית שתהיה יותר טובה משלהם, ומהר.

לכל יהודי נדרש

לתת עכשיו

1,000 דולר להגנה שלו, משפחתו, ילדיו, נכדיו, ניניו, הכול.

אם לא נספיק לאסוף את הכסף מכל היהודים פה,

בסך של כל ראש,

כל גולגולת,

לא נוכל לעמוד בזה, והאיום הוא קיומי.

חס ושלום, מצבנו יהיה גרוע.

אז לא רק שלא יהיה לנו 1,000 דולר, לא תהיה משכורת,

לא נהיה פה, ולהתראות.

מה אתה אומר?

העם יירתם בשביל להגן על חייו ולתת את האפשרות להגנה בנתינה כזאת, או לא?

לא בטוח. תלוי הכול במצב של האמונה של העם. לא בטוח.

יש לו אפשרות לברוח מהארץ בשביל לא לשלם את האלף, אבל הטיסה תעלה יותר.

יש כאלה שעלולים לטוס.

אבל יעלה להם יותר.

נו, אז מה, אז מה? לא בגלל הבריחה, בגלל הכסף, הרי הם לא פטרו כלום.

אני לא מבין למה צריך לפייס אנשים בשביל שייתנו לבנות את המשכן.

וגם אני לא. תן לו שם, ננסה אותו.

ערב טוב.

ערב טוב.

אני חושב שהרב הזכיר את התשובה קצת קודם.

כשמתחילים לדבר בן-אדם על כסף,

אז הוא ראשון נכנס כזה לפריז.

רגע, מה אתה רוצה ממני?

שנייה.

אז אני חושב שהכסף הוא כאילו, בן-אדם רואה את עצמו עם ה-90 חמורים שמשתרכים מאחוריו,

והוא אומר,

זה אני. ברגע שרוצים לקחת את העצמיות שלי ממני,

שחלק מהעצמיות שלי זה גם הרכוש שלי,

אז אני כופה. אני לא מוכן לוותר על זה. אבל ברגע

שמשה בא ומסביר, תקשיב, העצמיות שלך עכשיו זה המשכן,

חלק מהעצמיות שלך זה המשכן וצריך לבנות את זה,

אז בן-אדם גם ישמח

לבוא ולבנות את העצמיות שלו.

ואף על-פי כן היה צריך לפייס אותם. נכון, כי יש את התפיסה הראשונית.

בוא אני אראה לך דוגמה, תגיד לי אם אתה מסכים אתה.

יש אפשרות

שבן-אדם תקוע בדרך

ואומר לבן-אדם, תראה, אני תקוע, אני חייב להגיע למקום פלוני-אלמוני,

כן?

אתה יכול להקפיץ לי למקום הזה,

אם אתה מקפיץ לי לשם אתה ממש מציל את המצב שלי, כי אם לא, אני מפסיד ככה וככה וככה.

זו אפשרות אחת. יש סיכוי סביר שהוא יענה לו?

כן.

ואם הוא יגיד לו, תשמע,

במקום שתיקח אותי אני צריך 50 שקל ואני אגיע בכוחות עצמי.

יש סיכוי שהוא ייתן לו?

כן.

כן.

מה יותר קשה, לקחת אותו בעצמו או לתת 50 שקל?

לא יודע, זה תלוי על בן-אדם.

ומה אתה חושב, שרוב בני-האדם יעשו?

אם הוא נושא אותו כיוון הזה, עדיף לקחת אותו בעצמו.

ואם לא, הוא ממש רוצה לעזור לו, אז ייתן לו 50 שקל.

זה כשרוצה.

אבל מה רוב בני-האדם יעשו?

בסדר, אנחנו מדברים במקרה של... אני, לפי דעתי, תהיה פה בעיה.

לקחת אותו, הוא יסכים לקחת יותר מלתת 50 שקל.

למה? כי 50 שקל הוא לא יודע באמת אם הוא ישתמש למטרה שהוא אמר.

אני חושב שאי-אפשר לחשוב במשה רבנו שלא ישתמש במטרה, זה מה שהוא אומר. אני דיברתי על הדוגמה עכשיו של הטרמפ.

טוב.

אז זה ברור שלפעמים אנשים חושדים אנשים, אולי הוא לוקח את הכסף למטרות אחרות, ולכן הוא מעדיף לתת לו את הטרמפ?

כי אני יודע שלפחות עשיתי חסד עד הסוף, ואני יודע שלקחתי אותו. לגמרי. נכון.

עכשיו,

במקרה של משה, כמו שאתה אומר,

זה באמת לא קיים, כי רואים בדיוק. הנה, כסף הזהב שלך הולך לפה. הנה, עושים עם זה. תסתכל. הנה, הכול פה,

ועושים עם זה את זה פה, נכון? נכון. ובכל אופן, צריך לפייס.

בהתחלה.

ברור רק בהתחלה. אחרי זה נותנים. אני הסברתי שהדוגמה היא שבן-אדם תופס את עצמו עם הרכוש שלו, וברגע

שאומרים לו לעשות שינוי,

אז קשה לו לעשות את זה. ברגע שמפייסים אותו,

זה פורץ ממנו,

והוא תורם, כמו שאר אביב הסבר מקודם,

עד שאמרו להם די, להפסיק.

אז בואו אני אגיד לכם דבר אחד.

יש לנו מידה

שהיא מידה גרועה ביותר,

והיא נמצאת אצל הרבה בני אדם,

וקוראים למידה הזאת כ-י' טובה.

ממש כפויי טובה. מקבלים טובה וכופים על הטובה,

לא מוכנים להחזיר כנגד הטובה.

ואביגים, אם גם הם מחזירים,

אף פעם לא מחזירים

כמו הטובה שקיבלו,

פחות.

נדיר שמישהו יחזיר כמו,

ועוד יותר נדיר שיחזיר יותר.

זה נקרא לב טוב או טוב עין,

בשביל להיות כזה.

אבל האחרים רובם הם צרי עין

וכפויי טובה.

רוב בני-האדם יש להם המידה הזאת של כפיות טובה.

לדוגמה,

אדם שלומד בישיבה,

אז עושים טובה עם כל תלמיד. מה עושים טובה? מלמדים אותו תורה,

מדריכים אותו בחיים

ומזכים אותו שהוא יזכה לגן-עדן.

התורה מובילה את האדם לגן-עדן,

ומשקיעים בו הרבה סבלנות והרבה אהבה ותשומת לב והכול,

ומרעיפים עליו בגשמיות,

ברוחניות. הוא יושב בישיבה,

הולכים לכתת את הרגליים, להשיג כסף בשביל שהוא יוכל לאכול בישיבה אוכל טוב וחם ומיטה וכסות והכול.

ובכל אופן,

עדים לכפיות טובה של הילדים.

למרות כל הפינוק שמפנקים,

כפיות טובה.

וקורה שלפעמים כועסים קצת על תלמיד,

והכול כמובן לטובתו,

כמו שכועסים לפעמים על ילד,

וכמובן שההורים מתכוונים לטובתו.

וכל אחד

משיג כבוד הראוי לו לפי התמסרותו ללימוד, לעבודה, להתנהגות שלו.

ובכל אופן, אין הכרת הטוב.

אין הכרת הטוב.

אפילו לילדים,

אצל הורים.

מאמץ קטן, שאמא מבקשת, תעשה משהו, תעשה, תסדר את החדר,

תשים את הצלחת בכיור,

תעשה משהו, תוריד את זה, תקנה משהו,

משיכת כתף,

תרעומת,

וכמה פעמים את מבקשת,

ולמה ממני, ואף פעם לא ממנו, וכל הזמן עלי.

רגע, רגע, ואיפה כל מה שאתה מקבל?

איפה אתה ישן?

איפה המיטה? איפה השמיכה?

איפה האוכל? כל הדאגה.

איפה כל זה?

איפה אתה מחזיר על זה?

הרי אם היית בבית-מלון,

שזה פחות מהבית,

היית משלם 1,000 שקל לערב.

ומה היית מקבל? ארוחות, רק מה שהן נותנות.

אתה לא יכול כל רגע לגשת למקרר, לקחת מה שאתה רוצה.

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

אז אם לישון בבית-מלון עולה איקס כסף,

בבית, שזה יותר טוב מבית-מלון,

וכל רגע פנויים בשביל לשרת אותך, ונותנים לך את כל האמצעים,

וקונים לך ביגוד והנעלה והכול, כמה אתה צריך לשלם,

אז תחזיר טובה טיפה-טיפה.

תקל על הבית ותתנהג כראוי. תקל על הבית, תקל על אמא, על אבא,

ותחזיר טובה תחת טובה לפחות, לפחות,

ביכולות שלך.

אתה לא יכול להיות כמו אבא ואמא.

אתה לא יכול להעניק להם בתמורה.

אבל לפחות

התנהגות של הכרת טובה,

אין.

למה אין?

למה אין?

אדם נמצא בישיבה, כמו שאמרנו.

מה קורה? הוא עוד חושב שהוא עושה טובה, שהוא קם לתפילה, שהוא מתפלל, שהוא מתפלל לציבור, שהוא בא לסדר ללמוד.

הוא רק עושה טובות, הוא מבין.

אם הוא יהיה ילד טוב, הוא מבין שהוא עושה טובה,

במקום שזה יהיה פשוט.

זאת אומרת, אם יבקשו ממנו קצת יותר,

בכלל הוא יחשוב שמגזימים.

נו,

מאיפה זה נובע?

זה הכוחות, רבותי, של החומר, החומר שלנו.

החומר.

וזה תלוי גם בחוסר אמונה וביטחון של האדם.

קשה לאדם להיפרד מדבר שהוא שלו.

הוא מרגיש שהוא נותן עם הדבר חלק מעצמיותו.

קשה לו לאדם להיפטר משלו.

אדם רכושתני.

כל דבר הוא רוצה בשבילו.

כל דבר בשבילו.

אתם יודעים, אני מחלק

דיסקים,

מחלק ציציות, כיפות, כיסויי ראש.

מאות אלפים.

מאות אלפים בשנה. מאות אלפים בשנה.

ואני רואה, כשאני מחלק, איך כולם קופצים.

לא ראיתי מי שדואג לשני בשעה שאני מחלק.

כל אחד קופץ לחטוף על חשבון השני, מטפס עליו, קופץ עליו.

העיקר שהוא ישיג את זה.

ואפילו מהיד שלו הוא לוקח.

מחלקים לכולם.

יש כמויות גדולות. מה אתה קופץ? תעמוד יפה,

ייתנו לך, תיקח, תהיה מבסוט.

אתה רואה שזרקו למישהו אחר, אל תחטוף באמצע.

זה, תן לו.

למה לא?

איפה, איפה, איפה, איפה, איפה?

למה טמאות, הכול בשבילו.

ויש כאלה שמחביאים את הציצית

ולוקחים עוד אחת.

אז אתה אומר לו, אבל קיבלת אחת.

אז הוא אומר, לא, זה לחבר שלי.

אז תביא את החבר שלך.

לא, הוא לא פה.

מה זה? מה זה? מה זה? מה זה? למה זה?

הולכים לבית-מלון.

שמים מגשים של עוגות לכל האורחים.

אנשים באים עם צלחת,

קומות ולחדר.

מה קרה? מה קרה?

מה קרה?

מה קרה?

אדם כל הזמן רק לעצמו.

תדאג לאחרים.

כל העולם נברא חסד. חסד ייבנה.

עולם חסד ייבנה.

הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם בחסד, הוא לא חייב לאף אחד כלום.

הוא רוצה שאנחנו נתנהג בחסד, שנדאג לאחרים,

שנעשה למען האחרים, לא בשבילנו, לאחרים.

נתנו לך חוכמה,

תשפיע על האחרים מחוכמתך.

נתנו לך גבורה, תעזור לחלשים.

נתנו לך עושר,

תחלק לעניים.

מה שנתנו לך לא התכוונו רק בשבילך.

התכוונו שאתה נתנו לך בשביל שתחלק לאחרים.

ואפילו לעצמו צריך לפייס אותו,

לשחרר לטובתו.

זאת אומרת, אדם צריך לזהות את המידה הזאת בעצמו ולהכיר בה. זו חולשה לא טובה.

אדם, במקום שיקפוץ על מצוות,

שיחפש לעשות מצוות, זה הזדמנויות,

אנשים מצטמצמים,

שומרים, שומרים, שומרים, שומרים, שומרים.

אתם יודעים כמה סיפורים עצובים יש,

של כאלה ששמרו מתחת לבלטות והעכברים אכלו להם את הכסף?

אנשים ששמרו באיזשהו מקום ודלף על זה מים, זה הכול הלך פייפן.

אנשים ששמרו, שמרו ואספו עד שגנבו להם.

בכל מיני מקרים של אנשים שחשבו, שחשבו, שחשבו,

והקדוש-ברוך-הוא שלח להם איזה משהו, טרינק, הכול נעלם.

אנשים נתנו למיידוף, למיידוף, נתנו לו הון עתק, נתנו לו מאות מיליונים דולרים, 50 מיליארד.

הבן-אדם הזה עקץ את כולם.

הם חשבו שהם ייתנו, אף אחד לא ידע,

והוא יעשיר אותם עוד יותר ועוד יותר.

כשבאו העניים וביקשו, אמרו, אין לנו, אין לנו, אין לנו,

הקדוש-ברוך-הוא העפיל אחת וגילה למי היה.

למי היה. איך אמרתם, אין לנו? דאגו בשמים שבאמת יקוים מה שאמרתם, אין לנו.

מי שאומר, אין לי, ידאגו שלא יהיה לו.

אדרבה, תגיד, יש לי, הלוואי ואתן.

הלוואי ואתן, הלוואי ואוכל לתת.

שמחה?

לא,

אין לי.

כתוב בית שלא פתוח לצדקה, פתוח לרפואה.

למה? כסף שהולך לצדקה, הצדקה תציל ממוות.

לא הולך לצדקה תציל ממוות, הולך לרפואות ותרופות וכל המחלות וכל הניתוחים וכל הדברים.

כי כסף חייב ללכת.

כסף חייב ללכת.

זאת אומרת, נתנו אותו בשביל שאדם ישתמש.

לא נתנו לו לאסוף.

זה לא מוזיאון.

זה צריך להשתמש.

למה התורה צוותה מעשר לתת, מעשר לתת?

תארו לכם, אומר החפץ חיים, אדם

זורע ואחר כך קוצר.

הוא רוצה ששנה הבא יהיה.

עוד פעם, נכון?

אז ממשהו קצר יצאו זרעים.

אם הוא יאכל את הכול,

לא יהיה לו שדה בפעם הבאה.

הוא חייב להפריש חלק מהזרעים,

עוד פעם לשים אותם בשדה בשביל שיצמח.

אם הוא לא ישים עוד פעם, איפה יצמח?

זה המעשר.

אתה מקבל כסף מהקדוש ברוך הוא, מעשר אתה נותן לצדקה,

וזה מצמיח עוד פעם, וכן הלאה.

אתה לא נותן, יום אחד ייגמר.

למה הבטיחה תורה, כל המעשר מתעשר?

למה, אומר הקדוש ברוך הוא,

הביאו את המעשר אל בית-האוצר,

והוא אומר, עד שיבלו שפתותיכם מלומר די?

תבחנו אותי בזאת, אומר הקדוש ברוך הוא, תבחנו אותי.

אתם חושבים שאתם נותנים?

מתמעט לכם?

הפוך, מתרבה לכם.

כי אתם מראים ביטחון בי,

שאני ציוויתי, ואתם עושים את דברי, ואני אשפיע עליכם יותר טובה?

אבל אנשים, ככה הם חיים,

רק לעצמם ולא לאחרים,

ולא דואגים לעשות את מה שניתן לעשות בשביל לבנות את בית-המקדש.

זאת אומרת, אדם צריך להתבונן.

אם בדור דעה היו צריכים לפייס אותם,

משמע שיש לנו בעיה אמיתית,

שהיא שורשית,

בכל אדם ואדם, אפילו בדור דעה.

קשה לאדם להשתחרר מהממון.

אפילו יש לו 90 חמורים מלאים כסף וזהב,

והמן היה יורד עם אבנים טובות ומרגליות.

ויש להם אוכל לשובע, ויש משקאות לשובע,

ולא חסר כלום, ואין איפה לבזבז.

אז איך אנשים לא נותנים?

צריך לפייס אותם.

צריך לפייס.

יהודים יקרים, אני נמצא אתכם ביחד בפרשת תרומה.

מדובר על המשכן,

ואנחנו מחכים לבניין בית שלישי,

בית-המקדש, שאנחנו שואפים שהוא ייבנה.

השאלה היא אם באמת רוצים שייבנה בית-המקדש,

ומעדיפים להישאר ככה.

אני מאמין שחלק מהציבור ודאי רוצה שייבנה בית-המקדש, כי בית-המקדש זה לא רק הבניין,

זה אומר שבאה הגאולה לעם ישראל, וה' אשרי שכינתו כבימי קדם בעם ישראל.

בכל העולם מכירים את האמת.

ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד,

לא יהיו יותר מלחמות, לא יכריזו אינתיפיאדה כמו היום,

הכל יהיה בסדר, יאריכו ימים,

לא ימותו,

יחיו כאלף שנה,

כולם יהיו מאושרים, לא יחסר כלום, מעדנים צויים כעפר.

זו גולת הכותרת, בית-המקדש נבנה, פירושו שכינה בתוכנו,

אנחנו גאולים.

כדאי להשקיע בכזה מהלך או לא כדאי?

ובפרט,

שעד שייבנה בית-המקדש,

חייב להיות מלחמת גוג ומגוג.

חייב. ראיתם מה הולך להיות,

ואתם היום שומעים יותר טוב מה שאני אמרתי במשך השנים האחרונות,

שעומדת להיות מלחמה בצפון שעוד לא הייתה כדוגמתה.

והנה, רואים,

מדברים בפצצות אטום,

מדברים שכולם נגדנו.

סוריה לא מפחדת כבר להגיד, לבנון הקטנטונת מעיזה פניה ואומרת

שהיא תילחם בישראל ואף תתקוף ותיכנס לגליל.

ה'מאס' אומר, טורקיה נגדנו.

בקיצור, אנחנו מוקפים מכל צד ואנחנו נמצאים בבעיה.

אומות העולם לא אוהבות אותנו בכלל.

מה שאנחנו נעשה באירן ישליך על כל העולם,

משום שאירן זו מדינה פרועה עם אדם פרוע ומופרע,

וממילא התגובות יהיו כאלה שזה יתלקח ויהיו מעורבות מדינות נוספות

וזה לא ייגמר במלחמה מקומית.

וכמובן שהדלק יאמיר

ויהיו בעיות

והעולם ירגיש שמי שעשה את זה זה ישראל ויאשימו אותנו,

וכמו שידוע אנחנו הגורם לכל הצרות.

אם רציחתו, הריגתו, סילוקו של מבחוח,

שאכל לחוח,

אם זה גורם לכמעט משברון עם האיחוד האירופי

וכל מיני דברים כאלה, כאילו, מה קרה, נגיד, שהמוסד הרג? נגיד.

מה,

אתם לא חיסלתם?

מה?

עכשיו אתם, נאטו,

הרגתם 27 אזרחים חפים מפשע. איפה דוח-גולדסטון נגדכם?

אין. אם נלחמים, האמריקנים הם מעל החוק.

אם נלחמים, אירופה הם מעל החוק. אבל לנו?

שאנחנו נתגונן מפני טילים שמונה שנים?

חס ושלום, אסור לנו.

מצוותנו להרג בכל יום.

אנחנו גורמים צער לגויים שאנחנו לא מתים בכל יום.

עוד הורגים?

זה אסור.

אז את אומרת, אנחנו במצב לא טוב.

אבל במצב הזה יש עצה רק אחת, כמו ששמעתם כבר קודם בסרט.

יש עצה אחת.

מהי העצה?

פשוט שנחזור בתשובה.

שלשום דיברתי בהרצאה על מגילת אסתר והסברתי שמה איך מרדכי

הלך נגד ההיגיון

ולא השתחווה ולא קרע להמן כדי לתקן את מה שהשתחווה לצלם ושהם צמו שלושה ימים, לילה ויום, כנגד מה שנהנו מסעודתו של אחשוורוש.

ובקיצור, צריך ללכת לפעמים נגד ההיגיון, אבל על-פי התורה,

בשביל לתקן את מה שהיווטנו.

אם לא נתקן מה שהיווטנו,

זה לא יועיל שננצל.

ובאמת,

התוכנית של מרדכי ואסתר הצילה והושיעה את עם ישראל,

ולכן, בעזרת השם,

נחוג את יום הפורים בשמחה ובששון,

ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים.

המה בשונאים.

אנחנו יכולים לחזור על אותו תרגיל,

זה לא תרגיל סודי,

אפשר לפרסם אותו בכל מקום,

פשוט מאוד.

עם ישראל עשו תשובה,

התפללו לקדוש ברוך הוא,

הבינו על מה הייתה הגזירה,

ואז נגמר כל הסיפור בן רגע.

גם אנחנו,

אם נחליט

לא להתחשב באומות העולם ולעשות מה שנכון לעשות על-פי התורה,

אנחנו מבינים שהצרות והגזירות המונחתות עלינו השכם והערב,

זה בגלל שאנחנו לא קרובים מספיק לקדוש ברוך הוא.

לכן,

אם נחליט שאנחנו מתקרבים והבנו את הרמזים העבים שהקדוש ברוך הוא שולח לנו,

פשוט אנחנו ניגאל.

אבל כיוון שאת המסר הזה קשה להעביר במהירות,

כיוון שרשות השידור לא עוזרת להעביר שידורים כאלה,

וגם, הטלוויזיה לא מעבירה שידורים כאלה,

וגם הממשלה לא מבינה דברים כאלה,

וקשה מאוד להעביר את המסר לעם,

לכן אני לקחתי על עצמי

להשתדל להחזיר מיליון יהודים בשנה אחת.

ואני מאמין באמונה שלמה שמיליון יהודים בשנה אחת שחוזרים בתשובה,

זה מביא את הגאולה.

אבל להביא מיליון זה לא פשוט,

לכן ביקשתי מהציבור שיעשו אתי חסד ועם עצמם.

כל אחד יחזיר אחד במשך שנה.

כל אחד ייקח על עצמו להחזיר אחד.

אם מיליון ייקחו להחזיר כל אחד אחד, נהיה מיליון.

עוד מיליון בעלי תשובה.

שתיים וחצי מיליון בעלי תשובה,

חבל על הזמן לכל העולם.

אבל, יהודים קצת עצלנים ומתלהבים בהתחלה ואחר כך, כשיוצאים לשוק החיים, קשה להם להתמיד במה שהם מתחייבים.

אז אי-אפשר לסמוך

שמיליון יעשו כל אחד אחד.

לא נותרה לי ברירה.

אלא, מה לעשות?

לחלק מיליון אנציקלופדיות חינם.

כי אם אני אחכה עד שיקנו אנציקלופדיות,

אז הגאולה תבוא עוד אלף שנה.

ואני, אין לי זמן,

כי החיים קצרים.

ואני רוצה להספיק.

אני רוצה לראות את בית-המקדש בנוי בירושלים,

מהשכינה שורה בתוכו.

אז אני חייב לעשות את זה מהר.

על כן, הכרזתי,

אני תמיד עושה את זה, אני תמיד מתחייב לפני שיש לי את היכולת.

זה פטנט שלי,

מומלץ לכם.

אני מתחייב לפני שיש לי אפשרות,

בשביל שאני לא אוכל לסוג

ממה שאני צריך.

חייבתי.

זאת אומרת,

יש אשה שמבקשת מבעלה שיקנה לה דירה.

אז הוא אומר, אין לנו כרגע, המצב קשה, המצב זה, זה.

עוד פעם, עוד פעם.

טוב, נראה, נראה, נדבר על זה. טוב, עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם. תראי, המצב קשה, אני מקווה שעכשיו יש סיכוי שיהיה משהו, נראה אולי זה, זה, זה.

עוד פעם, מבקש, עוד פעם.

אלה? כמה זמן כבר הם מדברים על זה? 17 שנה?

אתם מכירים את זה, לא?

כמה אתם מתחייבים, כן, נראה, נראה, נראה, כמה אתם דוחים, נראה, נראה, נראה,

והחיים עברו ולא רואים שום דבר.

מה החוכמה?

תוך שנה קונים.

בואי, נלך עכשיו לבנק טפחות,

בנק אחר,

בואי נבדוק כמה עולה, כמה זה, מה עושים, זה פה, שם. טוב, נעשה ככה, נתחייב ככה, נלווה ככה, נעשה ככה.

נכנסים לבוץ, כמו שאומרים,

וחייבים לצאת.

לא עושים ככה, לא מגיעים לכלום.

איך אנשים פותחים עסק?

לא לכולם יש כסף מההתחלה,

אבל הם מחליטים.

משקיעים סכום,

יש להם סיכוי שהם ירוויחו לאור מה שהם שקללו,

וככה פותחים עסק.

אבל אם בן-אדם לא משקיע, לא יגיע לכלום.

עד שיהיה לו?

מאיפה יהיה לו?

הרי הוא מחפש שיהיה לו.

ואני, ככה כל ימי חיי,

מתחייב ומקיים.

איך זה?

יש אחד בשמיים, אני סומך על אבא שלי.

אבא שלי יודע שאני רוצה ומתכוון למה שהוא רוצה ומתכוון.

כי הקדוש ברוך הוא אומר, רבי שמעון בר יוחאי אומר,

אני נמצא איתכם בגלות

ואני אסור,

ואין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים. צריך מישהו מבחוץ לבוא להתיר אותו ממאסרו.

וכיוון שאתם עושים עוונות,

מידת הדין מקטרגת ולא נותנת לי לגאול אתכם.

לכן אני אסור. כמו שכתוב בפסוק, צור ילדך תשי.

אתם מתישים כוחו של מעלה.

אין לקדוש ברוך הוא אפשרות לגאול אם אתם לא זכאים.

כשהוא רצה לגאול את ישראל ממצרים,

באה עמידת הדין ואמרה לו,

הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה. מה ההבדל בין המצרים ליהודים? אותו דבר.

איך אתה רוצה לשחרר אותם?

אז מה עשה הקדוש ברוך הוא? נתן להם שתי מצוות,

קורבן פסח וברית מילה.

אמר להם, בדמייך חיי, בדמייך חיי.

תעשו את שתי המצוות האלה, שיש בהן מסירות נפש.

תשחטו את האלוהים של מצרים לעיני מצרים,

תעזבו את העבודה הזרה,

תשחטו את השה שלהם,

את האלוהים שלהם,

ותעשו ברית, תמסרו את נפשכם,

את הגוף שלכם, כי אתם יוצאים למדבר,

תמסרו במסירות נפש.

אם תהיו מוכנים למסור את נפשכם,

אז אני משחרר אתכם.

ואכן ישראל עשו כן ויצאו ממצרים.

זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא אומר,

אפילו שמידת הדין מקטרגת, יש לי פטנט בשבילכם.

תעשו בשביל להקים את המשכן,

תעשו בשביל להקים את המקדש,

תעשו בשביל להחזיר את העם בתשובה.

תשחררו אותי, כי התשובה

היא הגאולה.

ואם תשחררו אותי,

אני אתן לכם את כל ההבטחות שמניתי קודם.

נו, אז צריך להיות טיפש.

הרי אם יש לך היום קצת כסף או קצת אמצעים,

ברגע שנשתחרר מכל הגלות הזאת ואנחנו נשלוט בכיפת העולם,

יהיה לכל אחד

2,800 עבדים על ציצית.

למה אני מחלק ציציות?

לכל אחד אני נותן מתנה, 2,800 עבדים.

מי נתן לכם דבר כזה?

פיליפינית, אתה צריך אישור רק אם אתה מוגבל.

ואני מביא לכם 2,800 עבדים בחינם.

ירדפו אחריכם, קח אותי, קח אותי, קח אותי.

יהודים יקרים,

מה עשיתי?

הלכתי,

שיגעתי את העולם.

כמה יעלה לי לעשות אנציקלופדיה?

את האנציקלופדיה הזאת במשך שמונה שנים

לקח לי עד שהגיע לגמר.

האנציקלופדיה שעשינו,

יש בה 240 שעות

של סרטים,

שכל שאלה שאתה שואל אותי אני עונה בסרט.

אין לגוגל מנוע חיפוש כזה.

זה סטארט-אפ ראשון שלנו בעולם,

אנציקלופדיה מדברת.

כל שאלה ביהדות שאתה שואל, אני עונה תשובה בסרט.

שמונה שנים,

הרבה כסף הוצאנו בשביל זה, הרבה הגיעה,

הרבה תמלול של כל הקלטות,

82 קלטות, חיתוך שלהן,

חיבור שלהן, תוכנה שעושה זאת.

שמונה שנים.

בשביל לכסות את ההוצאות התכוונו למכור את האנציקלופדיה ב-1,000 דולר בשביל שנוכל לכסות את ההוצאות.

מורי ורבי נפטר.

מחר,

זה 11 החודש שלו.

אמרתי לעילוי נשמתו,

אני מוריד את המחיר של האנציקלופדיה ל-100 שקלים.

הורדתי ל-100 שקלים,

מעפנו כמה אלפים,

אבל זה לא רץ מהר.

החלטתי יותר, לא מעניין אותי,

אני רוצה לחלק בחינם מיליון.

וגמרתי את הסיפור.

לכל עם ישראל נתנתי את הסיכוי שיוכלו לחזור בתשובה.

ירצו, יחזרו, לא ירצו,

לא יחזרו.

אבל כלפי שמאייה,

אין מה שאפשר לעשות יותר טובה לעם ישראל.

אין יותר.

לא תמצאו טובה מכל סוג שהוא שיכולה להיות יותר מזה. אין בעולם.

נכנסתי למשא-ומתן, כמה יעלה לי לייצר מיליון?

הישגתי מחיר שאפילו הסינים לא יכולים לתת לי.

1.30 שקל לדיסק DVD,

8.5 ג'יגה

בדיסק הזה, 240 שעות

של סרטים,

באיכות

1.30 שקל.

אתם, יש לכם בשקיות דיסק שנתתי לכם בחינם,

שאם הייתם קונים אותו בדיסקים הייתם צריכים לשלם 1,200 שקל.

בדיסק הזה שיש לכם בשקית יש 120 שעות של דברי תורה ב-MP3.

אתם נוסעים,

מקיפים את איראן, סוריה, חמאס, חוזרים בחזרה לקריית-שמונה, עוד לא נגמר הדיסק.

את כל זה אני עושה בשביל כמה שיותר לקרב את הגאולה, ומהר.

כמה זה יעלה בסופו של דבר לעשות את המיליון?

350,000 דולר.

סכום מצחיק

בשביל דבר כזה.

השגתי קצת יותר מחצי מהסכום,

ונותר לי להשיג עכשיו

169,000 דולר

בשביל לזכות את עם ישראל,

כדי שיוכלו לזכות להציל את עם ישראל ולהיות שותפים בבניין בית-המקדש.

אמרנו,

מניה באלף דולר, עשרה תשלומים לכל מי שרוצה להשתתף,

ובתוך מניה יש יותר מ-4,000 אנציקלופדיות שיחולקו בחינם.

משמע,

מאות ואלפים של יהודים יחזרו בתשובה בעלות של 1,000 דולר בעשרה תשלומים.

אבל זה לא מה שאמרתי רק.

אתה לא נותן 1,000 דולר וקונה 4,000 אנציקלופדיות.

אתה שותף במיליון.

מה שיעשה המיליון,

אתה שותף.

למשל, למה הדבר דומה?

כמה אנשים תרמו כסף לבנות בית-הכנסת?

בנו את בית-הכנסת,

ובית-הכנסת הזה עלה נגיד 350,000 דולר. דירה עולה 200,000 דולר, בית-כנסת עולה 350,000 דולר.

התפללו בואו נגיד 100 איש.

כל 100 איש התפללו כל הזמן, כל השנה, כל החיים, עד ימות משיח.

כל הזכויות של המתפללים שייכות לאלה שהשקיעו בבניין בית-הכנסת.

זאת אומרת, כל אחד מקבל באופן היחסי כנגד מה שהוא השקיע, וכמה שיוצא מזה תפילה ותורה ושיעורים והכול.

350,000 דולר בונים בית-הכנסת קטן.

אז יהיה לך שכר.

של כמה תפילות של היהודים וכמה שיעורים.

מיליון אנציקלופדיות זה 240 מיליון שעות של תורה.

זה אומר

שמאות אלפים של יהודים יחזרו בתשובה.

כל התורה שלהם, כל המצוות שלהם,

כל התפילות שלהם,

כל צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם שילכו בעקבותיהם,

הכול שייך לבעלי המניות שזוכים לזה.

אחד נתן לי 100,000 דולר,

עוד אחד 50,000 דולר,

עוד אחד 20,000 דולר ועוד כמה בודדים 1,000 דולר.

נשאר 169,000 דולר.

כל בן אדם מפה

שלא צריך לפייס אותו הרבה לאור מה שדיברנו ורוצה לזכות במניה כזאת של 1,000 דולר

ולהיות שותף בהצלה של עם ישראל והבאת הגאולה,

שזה הסיכוי, כמו שאומרים, האחרון שלנו לפני המלחמה להספיק

משהו לעשות כדי לעצור את מה שעלול לקרות.

הנה ההזדמנות שלכם,

כל אחד בעשרה תשלומים

יכול לקחת 1,000 דולר.

מי שרוצה, בכרטיס אשראי או בהוראת קבע, שיש לכם בשקיות, לכל אחד בשקים.

יש הוראת קבע,

יכתוב 100 דולר כפול 10,

יזכה במניה, ואני מברך אותו פה לעיני כולם,

שיתמלאו כל משאלות ליבו לטובה בהיותו שותף בהבאת הגאולה לעם ישראל ובניין בית שלישי.

אז מי שרוצה מכם, בעזרת השם,

ירים את ידו,

ידו ימלא ואברכהו בברכה גדולה ונכבדה.

תעזרו לי להציל את עם ישראל מהר.

אין זמן,

עכשיו זו השעה הכי יפה,

הכי טובה שאפשר להספיק בשבת תרומה.

מי יהיו הראשונים שרוצים לקחת על עצמם מניה בשביל עם ישראל?

שירימו את היד, בעזרת השם יתברך.

מי אלה הראשונים?

ונראה כמה קשה ליהודים לשחרר את הכסף בשביל עצמם.

הנה הראשון, בוא לפה, בוא מתוק, אשריך.

הנה השני, בוא לפה,

הנה השלישי, בוא, אשריך.

אלה שרוצים מחוץ-לארץ לתרום מניה, מספר הטלפון שלנו

054-054-054, בואו, בואו לפה,

740-8531.

אלה שרוצים לתרום, יצלצלו למספר, ימלאו להם.

כן, מי עוד רוצה לזכות במניה, יקבל ברכה שלא קיבל בימי חייו.

כן,

מי עוד?

בוא, אשריך לחיי העולם הבא, איזה זכות יש לך.

בכבוד.

תדעו לכם, יהודי שלוקח מניה,

יהודי שלוקח מניה זוכה לחיי העולם הבא,

גן-עדן ודאי,

ועולם הבא,

כי כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא.

ואפשר שאדם יכול בנתינה זאת,

בגודל הזכות של חזרה בתשובה,

לזכות לגן-עדן ועולם הבא.

תדעו לכם את זה, שלא תגידו שלא אמרו.

כן, מי עוד?

תן להם מוזיקה.

צריך לפייס אותם. לפייס.

מי זה בן של מלך?

מי זה בן של מלך?

רוצה להחזיר קצת לקדוש ברוך הוא.

מאה דולר, עשרה תשלומים,

זה כסף קטן והצלה גדולה וזכויות לאין שיעור.

לאין שיעור.

240,000 שעות של תורה,

240,000 שעות של תורה כפול ארבע.

זה מה שזוכה בן-אדם ב-1,000 דולר. מיליון שעות של תורה.

וואי, וואי, וואי.

כן.

מי עוד רוצה לזכות במניה בעזרת השם יתברך?

מייד אחרי זה נעבור לשאלות ותשובות.

אלעד בן שולמית יזכה לשוב בתשובה וזיווג הגון. יפעת בת שולמית, הצלחה בכל מעשי ידיה וזיווג הגון.

רפואל אליהו סרנגה בן שרה.

משפחת חסן, סרנגה ורימון, תשובה שלמה והצלחה בכל העניינים.

אברהם בן שהנז תרם מניה לבריאות באוזניים ובכל האיברים, אשריו ואשרי חלקו.

כן, מי רוצה לזכות בנוסף?

יש עוד יהודים בקריית-שמונה שרוצים לזכות במניה במבצע מיליון אנציקלופדיות חינם.

כן, מי עוד? יש עוד יהודי אחד?

יהודי חמישי, שיהיה חמסה.

קשה, קשה ליהודים, קשה. בואי, אשרייך, אשרייך, אשרייך, אשת חי.

כי אני בן של מלך.

יש לי הצעה.

תעשו אתם את המיליון ותחלקו אתם.

נראה מי מוכן להתחייב על מיליון.

איי, איי, איי.

רוצים להציל את עם ישראל?

קצת כתף לעם ישראל, יותר טוב מטילים ופגזים.

כן, יש עוד מישהו או שאנחנו עוברים לשאלות ותשובות?

ברכה שמקבלים היום. חבל על הזמן.

יש לי הצעה.

כי אני אעשה את זה.

גם את

השטייח.

עוד אחת?

גם את?

אשרייך, הנה, שישה יהודים. תראו מה זה. לא יאומן כי סופר. קריית-שמונה. לפחות שמונה.

קריית-שמונה.

עוד שני יהודים. את גם עשית?

את עלית קודם?

אשרייך ואשרייך אלקטר.

לעילוי נשמת יהודה יחיא בר אסתר,

מנוחה שלמה, הצלחה לעמרי,

אמרי בן-גלית,

הצלחה בכל מעשה ידיו, ולילך בטריבקה, שירה זרע חי וקיים מהרה.

זכו באנציקלופדיות,

שותפים במיליון, במיליון, להיות עשירים. תבוא, תבוא לפה, אני אתן לך טופס.

תבוא, תבוא.

כן, מי עוד רוצה לזכות?

עוד שני יהודים? שיש שמונה. גם אתה, הנה, השביעי, אשריך.

אשריך, רבותי.

חבר מביא חבר.

בשביל מה מרוויחים כסף, אם לא בשביל לקנות זכויות?

אדם יכול לקנות עולם הבא בכזאת קלות בדור הזה ולא מנצל.

זה כסף שיורד מכספי מעשר, כולו רווח.

כן, עוד יהודי שמונה.

בקיני,

קריית-שמונה.

בבקשה, סיימת?

מילאת את הפרטים?

אני הבאתי את הילדה והיא רוצה שתמלך. אני אברך מה שאתה רוצה. תחתום, חתמת? אני יכול להרצה לילדים.

רגע, שנייה.

מה שמה?

רות בת איריס.

רות בת איריס

תזכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה.

לזכות לראות את הילדים תלמידי חכמים. תזכה לראות את כל הילדים תלמידי חכמים ויראי שמים. יהיה לך פרנסה בשפע, בריאות שלמה ואיתנה ואריכות ימים.

אשריך שזכית.

גם אם איפה אתה הייתי על איריס בן-אדם.

כן, הנה עוד יהודי שזכה.

ברכה למי?

ברכה לסעדה בת מזל.

סעדה בת מזל, רפואה שלמה מהירה בתוך

שאר חולי עמו ישראל, בכל האיברים והגידים.

יוסף בן-סעדה, זיווג הגון מהירה.

תזכה לבריאות, ישועה, רפואה ופרנסה טובה.

אשטרף, זה בין העולם הבא, תמחאו לו כפיים.

באלף דולר אפשר לזכות לעולם הבא.

מאות ואלפים של בעלי תשובה במניה של אלף דולר.

כן, אתה זומם.

הנה עוד יהודי שמיני, אשרה באשרה ערכו, קריית-שמונה.

קריית-שמונה, חזק וברוך.

איפה ההתלהבות? בשביל אנשים אחרים לפחות.

אפשר לתרום מחיאות כפיים?

כדאי לקחת הלוואה בבנק של אלף דולר בשביל לזכות לעולם הבא.

כדאי.

רק רגע, ברכה למי? לפנחס? כן, אני חליתי בסרטן ואני הולך לעשות טיפולי עקרונות.

כולם להגיד לענות אמן חזק, היהודי צריך ישועה.

פנחס מיכאל בן-חנה יזכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה להעתיק את המחלה ממנו ויתקע אותה במוחו של אחמדינג'אד. בריאות, אריכות ימים ופרנסה בשפריו.

אשרה ואשרה חלקו.

בן העולם הבא,

גן-עדן, גן-עדן.

בוא.

סיימת?

כן.

תן לי.

רק רגע.

את מי את רוצה לברך לעילוי נשמעת? המרחם על קול בריאותיו, הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של שלום בר-מרים.

שלום בר-מרים, השם יניחנו בגן-עדן בכלל מתי עמו ישראל.

יותם בר-ג'וסלין יזכה לכל טובה וברכה,

בריאות והצלחה.

אמרחם על קול בריאותיו, הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של יותם בן-ג'וסלין.

יזכה למנוחה שלמה בכלל מתי עמו ישראל מהירה.

ואתה תזכה לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה,

פרנסה טובה ועלייה רוחנית.

אמן. חזק וברוך. בני עולם הבא!

כן, מי עוד נשאר לנו פה?

חמישה הגיעו בינתיים.

יש סיכוי שיהיו פה עשרה או בשמונה נתקעים בקריית-שמונה,

ולכן קראו לכם כך.

כדאי לקחת הלוואה.

כדאי.

גן-עדן ועולם הבא, איפה אפשר להחזיר מאות ואלפים של יהודים בתשובה בכסף קטן?

1.30 שקל,

אנציקלופדיה 240 שעות ב-1.30 שקל,

240 שעות של סרטים ב-1.30 שקל.

כל שאלה תשובה.

הנה עוד יהודי זוכה, מס' 9. חזק וברוך.

אשריך.

כן, מארצות הברית תרמו עכשיו דלית לימור בת בלע, זיווג הגון ומתאים, הראוי לה מהרה.

אורלי בת בלע, תזכה לגאולה מהרה.

ירון נתן בן בלע,

יזכה לחזרה בתשובה שלמה, וגם הבן יהושע,

זיווג הגון מהרה.

מצרפת תרמו עכשיו.

אוריאל בן אסירייה, אוריאל בן אסירייה,

יזכה לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה ועלייה לארץ הקודש מהרה, בבריאות איתנה ופרנסה בשפע רב.

איי, איי, איי, איי, אתם בקריית-שמונה, הם בארצות הברית, צרפת,

טוס, על המקום. מה קרה לכם?

כן, כן, כן, תביא, תביא.

את מי לברך? מי שכתוב?

מי שכתוב.

לעילוי נשמת משה בן מסעודה, מנוחתו עדן,

אביו בן הדס יזכה לתעלות בתורה,

נעמי בת לאה תגדל להיות צדקת,

ובעזרת השם יתברך, לאה בת מסעודה,

תזכה לבנים ובני בנים, תלמידי חכמים,

ירון בן מסעודה, זרע קודש בר-קיימא מהרה, מסעודה, בת עליה בריאות ונחת עד 120 שנה,

רעות לבנה, בת מסעודה, זיווג ארגון, תלמיד חכם,

ובעזרת השם יתברך, תזכו לחיי עולם הבא.

חזק וברוך.

כן, מי עוד נשאר לנו?

אחרונים.

ניכנס לגן עדן ברגע האחרון.

אפשר לזכות צ'יק צ'אק.

1,000 דולר, עשרה תשלומים, יא חביבי.

פחות מחשבון הטלפון.

בחשבון הטלפון יש הרבה לשון הרע, ב-400 שקל.

פה ב-400 שקל לחודש אתה יכול לזכות לחיי העולם הבא.

יא חביבי, מכספי מעשר, תחשבו על זה.

הראשון, הראשון, הראשון.

כן, יש לנו תשעה מקריית-שמונה. יש עוד אחד עשירי, עשירי יהיה קודש.

מי יש לו אומץ להשתחרר קצת מהכסף?

יש כזה דבר?

אם הייתם במדבר לא היה לנו משקל.

כן, עוד יהודי אחד עשירי,

עשירי קודש.

כן, זריזות שמה.

עשירי קודש יש.

כן, אנחנו עוברים לשאלות ותשובות.

מי שיש לו שאלה, בעזרת השם,

שירים את היד, ניתן לו מיקרופון.

בינתיים ימלאו פה האחרונים.

שאלה למי יש.

הנה יש פה בחור בשורה הראשונה.

בבקשה.

תעמוד, בבקשה.

כן, נפתוח לו את המיקרופון.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

יש ספר, קוראים לו גליה.

מכיר?

תעזוב אותו, תעבור לספר אחר.

ואפשר להגיד משהו קטן?

שני קטנים אפילו.

אמנון ממחנה ישראל,

אמר החלום שלו זה שתגיע ביום חמישי לחתונה.

של מי?

של אמנון.

אז שיזמין אותי, למה הוא לא מזמין? הוא הביא לך הזמנה, הוא אמר.

יכול להיות, עוד לא ראיתי.

תודה. תהיה בריא.

כן, הנה שאלה באמצע.

תלך עד אליו עם המצלמה ותעמוד לידו. תודה.

בריצה.

כן, באמצע. תקום.

קום תקום.

כבוד הרב.

תעמוד בבקשה, אני מודה לך.

כשיהודי רואה,

כשיהודי רואה, כשיהודי רואה מלחמה בתל-אביב והכול,

עכשיו התשובה שלו לא תהיה מאהבה מתוך פחד.

והיא לא תחזיק מעמד.

הלוואי שכולם יפחדו ויחזרו בתשובה מפחד. הלוואי.

אבל זה לא אמיתי.

זה אמיתי. זה פחד אמיתי.

אוקיי. בן-אדם שרואה את זה ופוחד,

התשובה שלו לא תחזיק מעמד.

אם היא תחזיק או לא,

אז גם בראש השנה ויום כיפור התשובה שלך לא מחזיקה מעמד. אני מתכוון על הדיסקים, כתוב בתל-אביב מלחמה וכל זה. בן-אדם שרואה את זה,

עושה את זה זמני, ואחרי זה יוצא מזה מהר.

אני עונה לך.

אתה היית בראש השנה ובכיפור בית-הכנסת

הבטחת כמה הבטחות לקדוש-ברוך-הוא.

אני לא מבטיח, אני משתדל.

אבל הבטחת שתשתדל.

וזה מחזיק מעמד?

מחזיק שנתיים.

יפה.

אז מה, זה לא שווה מה שעשית?

שווה, יש הרבה כוח רצון.

הבנת?

אז גם אצלם יהיה שווה. כמה שהם יצליחו, יצליחו.

אבל, צריך להחזיר יהודי אפילו פעם אחת.

אם יהיה לו הרהור תשובה פעם אחת,

אומר הזוהר הקדוש,

אם הרהר יהודי פעם אחת בחייו הרהור תשובה,

סופו שהוא יוצא מהגיהינום.

אז שווה או לא שווה?

שווה, ובפרט שמחלקים את זה בחיניו.

הבנת, עיוני?

כן.

שאלה נוספת, למי יש?

מי יש לו שאלה?

איזה ציבור מתוק.

יודעים הכול.

או, הנה יש לנו שואל שלישי.

שורה ראשונה,

באמצע.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי קצת שאלה אישית אליך.

כן.

אני בחור בן 31. היתה לי חברה לפני כמה חודשים,

והיינו צריכים להתחתן,

וחודש לפני החתונה זה התבטל,

ומאז אני לא מוצא את המזל שלי.

רגע, מסיבת מה זה התבטל?

לא הסתדר.

וכמה הקשר היה זמן?

חצי שנה בערך.

הבנתי.

ועבר חודש, ואתה לא מוצא את המזל, אתה קורא לזה.

מנסה, ולא הולך לקיים, כבוד הרב. זה לא חודש, זה 31 שנה כבר.

יש לי הצעה בשבילך.

מה דעתך לחזור בתשובה ושאבא בשמיים יעניק לך אישה יריאת שמיים,

ותבנה בית נפלא.

אני מוכן, כבוד הרב.

בוא, יוני, אני אתן לך ציצית וכיפה, ונצא לדרך.

נראה שהחיינו.

ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

מה השם שלך?

נדב שושן נדב בן מוריס ויולנדה.

תזכה, בעזרת השם, לתשובה אמיתית

ולזיווג הגון הראוי לך מהירה עם אשת חיל יריאת אלוקי.

תהיה בריא.

תוריד לו את זה.

נוסרי הם ישראל.

הנה יש לנו פה, הוא רוצה לשאול?

הוא רוצה לשאול?

תן לו, תן לו פה.

עם הכובע הלבן, תקום.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. ערב טוב. יש לי אי-עסקה אתך.

אם תענה לי על השאלה,

אני מוכן לשים ציצית לכבוד שישי-שבת-קודש.

לכבוד רק שישי-שבת-קודש. נגיד שאני אסכים. נראה.

אני אומר, הקדוש-ברוך-הוא

ברא את העולם.

הוא יצר אותנו.

איך הוא עדיין לא הצליח לייצר אדם כמוך?

אז מה אני עושה פה?

עוד אחד כמוך.

לדעתי, אם הוא היה מצליח לייצר עוד אדם כמוך,

מזמן היינו מגלים.

אבל מי אמר שצריך שניים?

עוד אחד.

כמה היה משה רצה? היום אתה בקריית-שמונה.

אולי השני יהיה בבית-שאן או בנהרי או במקום אחר. אתה צודק, מחר אני בית-שאן.

אבל תשמע משהו.

אני רוצה רק שתדע דבר אחד.

אני לא נמצא בקריית-שמונה. אתה טועה.

אני עכשיו, בכל העולם מסתכלים עלי ורואים אותי.

תקשיב טוב, גם בשידור חוזר, עוד דבר.

אני, בשעה שהולך לישון,

חצי מיליון אנשים מקשיבים לי.

מהדיסקים שחילקתי למעלה מ-15 מיליון,

מהאינטרנט,

ממה שיש לאנשים.

אני לא ישן בכלל.

אתה צריך להבין,

אברהם אבינו עבד בתנאים יותר קשים משלי.

לא היה אינטרנט, לא היו דיסקים, לא היו קלטות.

הוא היה צריך הוא בעצמו לחטט את רגליו ממקום למקום ולדבר, והוא הספיק,

הוא הספיק לשכנע את העולם שיש אלוקים.

שמעת?

אני, יותר קל לי.

יש דיסקים, יש אינטרנט, יש הכול.

אני אומר לך, אם תשמעו לי,

אני מחלק את המיליון, אתה תראה, בעזרת השם יתברך,

איך אנחנו עוברים את המלחמה על הצד הטוב ביותר ואיך עם ישראל יוושע ויגאל.

צריך להגיע לכל בית יהודי, ומהר,

וזה עניין

שלא ייקח הרבה זמן.

אומנם פה תשע תרמו,

אני מאמין שאולי יהיה עוד אחד,

אבל מחר בבית-שאן אולי יהיה עוד קצת,

מחרתיים יהיה עוד. אני מקווה שתוך שבוע-שבועיים נוכל לצאת לדרך,

וחביבי,

מי יכול לעצור עכשיו 240 שעות של דברי תורה שמשכנעים כל אדם?

אמן.

בסדר, אני פה לקחת ציצית.

בוא מתוק, בוא.

תן לו שיר, מגיע לו שיר.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו והקיימנו ובוגענו בזמן הזה. אמן.

נהיה בריא ותצליח.

מה שמה?

שלי בת-שושי דמרי. שלי בת-שושי דמרי. דמרי. דמרי. תזכה לכל טובה וברכה, בריאות ונחת. תודה. נהיה בריא, מוטי.

כן, הנה פה שורה ראשונה.

שורה ראשונה פה.

שורה ראשונה פה.

יש תשעה יהודים, תשעה יהודים בקריית שמונה,

שברוך השם זכו לגן עדן ולעולם הבא. עשריהם.

הנה עוד יהודים.

כן, איפה?

מה רוצה לברך? מה לברך? גדי בן רחמים.

גדי בן רחמים.

אוסקר, רפואה שלמה, בריאות שלמה ואיתנה, הצלחה, אריכות ימים,

זיווג הגון מהירה, פרנסה טובה ועלייה רוחנית ונחת.

כל ימי חייו.

השם יברך את כל הקהילה ההודית שנמצאת בקריית שמונה בכל מילה דמיטב.

תודה רבה. נהיה בריא.

אתם רואים? לא דואג רק לעצמו, לכל הקהילה.

אז זכו ברוך.

כן,

שאלה יש לנו פה. כבוד הרב,

אני חושב שלפי דעתי עדיף לידע פה את כולם,

כי נראה לי שיש פה לא מעט שלא יודעים בכלל מה זה תשובה או שלא ממש מבינים את ההגדרה של תשובה.

אני הייתי מציע להסביר להם מאיפה זה הגיע ומהאדם הראשון, ולמה אנחנו פה בעצם,

לתקן את כל הדברים שכביכול,

כמו שהאדם היה זוכה לכל הטוב בחיים,

אז הוא ככה זכה גם לתקן את עצמו,

וכולנו חלקים שלו כביכול,

ניצוצות שלו. אתה חושב שיש פה מישהו שלא יודע מה זה תשובה, לא מבין על מה דיברתי?

כן. אתה חושב? כן. מי לא מבין בכלל מה זה תשובה?

לא ציפיתי שירים את האמת.

לא ציפיתי גם אני, כי כולם יודעים מה זה.

אני אגיד לך, מתוק, אין היום מישהו שלא יודע מה זה תשובה.

אפילו אנשי מרצ, בגדול כל אחד יודע, סליחה, כבודו, אבל בגדול כל אחד יודע מה זה תשובה.

אני אגיד לך יותר מזה, אפילו אנשי מרצ יודעים מה זה תשובה.

לכן הם משתדלים למנוע אותה.

אני הייתי ברעננה, אז דוקטור יער

מנע ממני לבוא להיכל לאומנויות ולמוזיקה.

אתה מבין?

אז זה בגלל שהוא יודע מה זה תשובה.

אם הוא לא יודע מה זה תשובה, מה אכפת לו שאני אבוא ואני אדבר?

הבנת, יוני?

כן,

שאלה נוספת. הנה בחור שם באמצע. תעמוד, תעמוד.

ערב טוב,

כבוד הרב.

יש לי שאלה, מה עמדת הרב בנוגע לשירות

בצבא או לימוד בישיבה או לשלב את שניהם בישיבת הסדר?

מה עדיף?

לפי דעת כל הגדולים,

ללמוד בישיבה זו המעלה הגדולה ביותר, ואפילו לדברי הרב קוק.

ומצב ביניים זה ללמוד ולשרת אם אין ברירה,

ומצב אחרון

זה רק לשרת.

אבל שלושת המצבים האלה זה סדרם,

על פי התורה ועל פי גדולי התורה.

תהיה בריא.

תודה רבה.

כן, שאלה נוספת.

הנה, יש פה יהודי שתרם אלף דולר מניה וזכה לעולם הבא.

תזכה למצוות.

כן,

תן לו.

כבוד הרב, ערב טוב.

אני חסיד מאוד מאוד גדול שלך.

אני בא היום מטבריה לפה בשביל ההרצאה שלך.

עכשיו, חילקתי מעל אלף דיסקים שלך.

ואני, וגם הדיסק של נסים התותח שלך, שמאוד ריגש אותי,

חילקתי ממנו עשרות.

עכשיו, אני רוצה, תטיל עלי

מה שאתה רוצה לרפואת אמא שלי,

כי פשוט קשה לי לראות אותה ככה.

איך שהיא היום. הבנתי.

תוך כמה זמן הספקת לחלק את האלף?

ובאיזה דרך?

תוך שנה. היה לי עסק,

ובא העסק, קוקלנד, שבא, נתתי את הדיסקים האלה.

הבנתי.

יש לך קשרים עם ידידים, בני-נוער, משפחה, שיכולים לעזור לך לחלק, נגיד?

אה... כרגע, לא.

לא.

הבנתי.

ללמוד שעתיים בתענית דיבור

במשך שלושה חודשים רצוף,

אתה יכול?

אני יכול.

נפלא מאוד.

מה השם של אמא?

סעדה בת מזל.

סעדה בת מזל,

השם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה.

כן.

תהיה בריא ותזכה למצוות.

כן.

מי עוד רוצה לשאול שאלה? הנה, החבר נזכר.

לעילוי נשמת יותם ביטון בר-גוסלין,

זיכרונו לחיי העולם הבא. אתי קדוש בת סימונה, חזרה בתשובה שלמה. ריבלין בת אליס, חזרה בתשובה שלמה.

רגע.

אברהם קדוש בן מסעוד, חזרה בתשובה שלמה.

מה?

קדוש. קדוש, סליחה.

אברהם קדוש בן מסעוד, חזרה בתשובה שלמה.

וכל עם ישראל, השם יפתח את עניהם, יאיר את דרכם אל אבא הרחמן.

כן. מהרה.

כן. עודד קדוש בן אסתר זיווג הגון ומור קדוש בת אסתר, תשובה שלמה.

כן.

שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. פעמיים.

יש לי שתי שאלות.

אחת, שהאם אפשר לתרום פחות מאלף דולר?

אפשר.

500-500.

אני אסביר לך מה הנקודה.

כשאני אומר אלף דולר אני לא אומר סתם.

באלף דולר אתה פשוט נהיה שותף במיליון.

אתה פשוט קונה מניה שהיא זה זה, כאילו בנוי מאבנים של אלף אלף אלף.

אם היינו נותנים לכל אחד כמה שהוא רוצה לתת,

אי אפשר לשחרר את הדברים, אי אפשר להגיע לתווין לתכלית. התכלית היא אלף. ככה בנינו מפעל ל-DVD, ככה בנינו מפעל ל-Tap, ככה בנינו מפעל

של דיסקים וככה אנחנו עושים עם ברוך השם. גם כשבונים בית כנסת,

אז מוכרים לבנה, בוחרים מניה, מוכרים חדר, מוכרים דברים, אתה מבין,

שהם מוגדרים.

אפשר בפחות, אני אגיד לך, לוקחים אלף, שני אנשים.

מניה, 500-500, נגיד אתה ועוד מישהו, לוקחים 500-500, אז משתתפים במניה,

אבל מניה שחלוקה לשתיים.

מניה זה ככה נכנסת תוכנית למחשב ונרשמת מניה לזכותו של האדם.

סתם תרומה, כל אדם יכולתית,

אבל זה לא מניה שמשתפת במיליון.

הבנתי, תודה רבה. שאלה שנייה.

כן.

הרב דיבר על קשמיות,

איך זה משפיע על הבן-אדם ונכנס כהיות חלק מעצמי שלו.

אני רואה היום איך הטכנולוגיה משתלטת את העולם ואני מרגיש שזה ממש

כמו שהגוף הוא לבוש לנפש ואחר כך הפקדים לבוש לגוף וככה זה

נבנה כלפי מטה וכל דבר הופך להיות עיקר וצריך לעשות לו כיסוי.

אז ככה אני רואה את הטכנולוגיה היום עם מין כיסוי שגורר לחומריות מסוימת.

ואני רואה את הרב עם מיקרופוני ומחשב נייד ואינטרנט והכול.

הייתי רוצה לשאול איך בעצם אני מתמודד עם כל הטכנולוגיה הזאת,

שהיא דבר טוב בעיקרון אבל היא גוררת למקומות נמוכים, גשמים מאוד.

נכון.

עלייה וקוץ בה,

וקשה מאוד להתמודד מול הטכנולוגיה ומה שהיא מספקת.

היא יכולה להכשיל בן-אדם ולהוריד אותו לשאול תחתית,

ואין כמעט תרופה לזה.

אדם צריך להיות חזק ובנוי בפנים טוב בשביל לא להיכשל בדברים כאלה,

ולקחת את מה שייצר השטן מהיצר הרע ולהפוך את זה ליצר הטוב.

מה שאנחנו משתדלים זה לקחת את כל הכוחות שנבנו בעולם לרע ולהפוך אותם לטוב,

להשתמש בהם ולהגיע לאנשים במהירות,

כמו בקראטה.

משתמשים בעיקר

בכוח של השני,

אבל מי שלא מתכוון להשתמש בזה לטוב, אין לו מה להשתמש בזה לטוב,

לא צריך להכניס את המכשירים האלה הביתה כלל וכלל. אפשר רגע להעביר?

אני לא מתכוון שאנשים מסוימים שמשתמשים באינטרנט למה שהוא רע ואני מתפתח אחריהם, אלא ש...

הטכנולוגיה, משתמשים שם בטכנולוגיה למה שהוא ראה ואני אגר אחריהם,

אלא עצם קיומה של הטכנולוגיה הוא עצמו גם אם הוא עשה רק דברים טובים,

הוא משפיע עליך וגורר אותך תרגע שמיון.

נגיד דוגמה,

בלימוד תורה,

היום רגילים שהכל נהיה מהיר,

הכול, אתה מכניס אותך למיקרו, נהיה מוכן.

אתה רוצה להבין משהו, אתה מקליד שתי מילים באינטרנט, ישר אתה יודע את זה.

אתה מחפש מלה באנגלית, נגיד, אתה רוצה לדבר כמו שלה, אתה מקליד אותה באינטרנט ואתה מוצא ישר את התשובה.

אין את העמל תורה, אין כל מיני מידות

שפעם היו ממושרשות בך, כי לא היתה לך ברירה.

היום,

נגיד, זו דוגמה אחת, יש את המיידיות הזאת.

קודם כול, המיקרו עוזר שתהיה לך אפשרות לעמול בתורה יותר, כי אתה לא צריך לעמוד ליד האוכל עד שיתבשל.

יש הרבה דברים שלא מפריעים.

אם אתה רוצה לעמול בתורה,

אז אתה נכנס לבית-המדרש ואתה עמל בתורה, זה שיש בחוץ טכנולוגיה.

כשתגמור עם העמל שלך ותצא החוצה,

זה יקצר לך תהליכים, בשביל שלא תצטרך לשבת כל הזמן במטבח ולטפל בעצמך.

הרב צודק לגמרי.

אדרבה,

כמה שאנחנו יכולים להשתמש בזה, להקל מעלינו שני פנויים למטרה, כמו שאתה אומר,

עמלה של תורה ומצוות,

אדרבה, עולם שלם עבד בשביל שאנחנו נוכל לזכות לזה.

החפץ-חיים, כשפיתחו את הרכבות,

אמר שזה בגלל חולשת הדורות,

כיוון שפעם היו יהודים רוכבים על חמור מעיר לעיר,

אבל בדרך היו יודעים לשנן משניות, מסכתות שלמות.

אז היו יכולים להיות על חמור, בגלל שהדורות הלכו וירדו.

ובן-אדם לא למד ולא ידע בעל-פה ולא ידע לגרוס תורה,

אז כל הרכיבה שלו על החמור במשך ימים ממקום למקום היתה הולכת לבזבוז.

לא היתה תכלית לרכיבה, כי אין לו בראש את האפשרות לתפוס את החומר.

מה עשו? פיתחו רכבות,

ואז אתה יושב ברכבת, תופס ספר ולומד.

אז הוא ראה דווקא ברכבת

שזה נעשה לצורך ירידת הדורות, כדי להשלים את מה שאדם לא היה מסוגל לעמול בעצמו,

הכינו לו את זה.

אז הרב אומר שכל עוד המטרה ברורה והתורה זה העיקר, ואני מתמקד בזה, אז כל הכלים הם, כמו שציינת, הנה, יש פה הרבה כלים

שמשמשים כרגע, שתרמו עוד מניה עכשיו מניו-יורק.

איך היו יכולים לתרום מניו-יורק עכשיו עוד מניה אם לא היו את המכשירים האלה שפיתחו האמריקנים והסינים?

אז לכן אני מברך את משפחת שמאי,

שיזכו לחזור בתשובה שלמה ויזכו לראות בני משיח צדקנו ויעלו ארצה ויקדשו שם שמים, מהרה.

ומשה בן ציפורה וחנה בת רבקה בת שושנה, חנה רבקה בת שושנה,

יזכו להרבה בנים, שלום בית, הצלחה ופרנסה,

ובנותם חגית, מיטל, מיכל וברכה יזכו לכל טובה והצלחה.

יוסף בן ציפורה, חזרה בתשובה שלמה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אמן הרשע רצה להרפיל פור על היהודים, להשמיד, להרוג ולאבד נשים, נשים וטף.

כן.

והפור התהפך, אז למה בעצם אנחנו צמים בצום תענית אסתר?

כיוון שתמיד לפני שיש מלחמה,

עם ישראל נקטו בשביל שיהיה ישועה בתענית,

להתקרב לבורא,

לחטט ולחפש במעשים הלא-טובים,

לתקנם בתשובה עם התענית,

כשהתענית משברת את גופו של האדם,

כי אדם שאוכל שבע הוא בעל גאווה, קשה לו לחזור בתשובה.

אבל כשהוא עונה והוא מדוכא מהעצום,

קל לו יותר להתבונן כמה הוא חסר,

ואז הוא חוזר בתשובה.

לכן לפני כל מלחמה, או צרה או משהו,

היו עושים תענית.

בישראל עשו אז שלושה ימים ושלוש לילות

כדי לעמוד מול הגזירה.

ואכן זה הועיל.

לכן אנחנו עושים זכר לדבר,

תענית אסתר. אבל לא סתם עושים.

גם עכשיו,

בכל תענית אנחנו צריכים להתבונן מה שאבותינו נכשלו ולא עשו, ועל כן באה להם הצרה,

כדי שנתבונן אנו בעת הזאת,

מה אנחנו צריכים לתקן מפני הצרות שעלולות חלילה לבוא.

תודה.

תהיה בריא.

ועוד ברכה לאילן שאול בן חנה, בן ענת חנה ומרים בת רבקה,

השם ימלא משאלות ליבם לטובה, ויזכו במשפט פרנסה ובריאות בשפע רב.

כן, עוד שאלה?

שאלה למי?

הנה לפני שהוא יתחרט, כן.

קודם כול, ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב.

זו לא בדיוק שאלה.

אני מעריץ גדול דמויות שלך, אני צופה בך כל יום כמעט,

והתחייבתי שביום שתגיע לפה אני מוריד את העגילים.

איפה הם? אינם, אני רואה. יש לך קאטר?

אה, יש לך, או, כמה יש.

שתיים. יאללה, בוא, מותק, בוא תוריד, תשים ציצית, יאללה.

קשר שופט.

ברוך אתה, אדוני אלוהים מלך העולם, שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה.

כי זהו יום אחוז,

ושמים בפיר,

ושמים בפיר,

תהיל עשה איך אור,

היה יום ערבי,

יום ערבי,

לשבת כפר תהליך.

ושמים בפיר,

ושמים בפיר, תהיל עשה איך אור.

והצלחה בטוח לרבי שמואל כמו שחצי מהאנשים פה הגיעו לשמואל כמו שחצי מלאכה גדולה וכחצי מלאכה גדולה. רק רגע להביא לברך. מה השם של הסבא?

מרדכי בן בלעושה.

מרדכי בן בלעושה, השם ישלח לו רפואה שלמה מהרה.

ואתה תזכה בעזרת השם לזיווג הגון, בריאות והצלחה.

את מי לברך פה שארגן?

שמואל מיכאל, שעושה מלאכה גדולה. שמואל מיכאל, שעושה מלאכה גדולה, יזכה לכל טובה וברכה.

תהיה בריא מותק.

כן, אני עובר עכשיו לחלק לכם מתנות.

הביאו לי הרבה מתנות לחלק. אתם יודעים, אני אוהב לתת, לא רק לקחת. לתת.

אז אני מתכוון לתת. שבו במקום,

אני בא אליכם, בסדר?

קח את אלף.

אוהבים ובנאומים ובנאומים ובנאומים ובנאומים.

ולפני בפי יוצאים ארצנו.

היום האלוי, היום האלוי,

לשם גברתנו היה יום.

בפי חולונו ובכבובינו,

שעת עולה פעם זורם,

חזקנו,

חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, אלוהים, חזקנו, חזקנו,חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו, חזקנו.

יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה

אהההההההה

אההההה

ולבבים כמוני כמוך,

שם לגמרי של שירות שלך ושלך שלך.

ועושה לרעך כמו אחת,

תקלט גדול כדורות,

ועושה לרעך כמו אחת,

תקלט גדול כדורות.

אני יודע מה מעבר, אפשר להתעורר, לחשוב על מחשבות טובות של העולם עוזר,

להשביע תמיד כאילו יש,

וגם אם אין מיליון,

הוא לא צריך להתרגל,

להבדיל שלום לעוד אחד,

לתת תואר גדול שכולם לבד,

לדבר,

רק מלך חוקר,

בלמי איתה רלפון נאמר,

לא חשבתי לדבר טוב ותודה.

לאמצע לאחד, כמו אחת,

תקלט גדול כדורות,

ועושה, לאמצע לאחד, כמו אחת,

תקלט גדול כדורות,

זה אמצע נראה אחת כבוכה,

כביכולת כבוכה,

זה אמצע נראה אחת כבוכה, כביכולת כבוכה.

נתניהו.

אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו, כולו צדיקים אוהו

תיאור בליסדו נתפלני.

או דוד דודי כבדי,

או דודי חבילי, עם כל ישראל.

או דודי חבילי,

או דודי חבילי, עם כל ישראל.

כולם צדיקים

כהונת ישראל

כולם צדיקים, כולם צדיקים, כולם צדיקים,

כולם צדיקים, כולם צדיקים,

תודה רבה.