טוען...

מעלת ארץ ישראל תחול על מי שמכיר בה בלבד | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 28.07.2017, שעה: 07:06


בס"ד 28/08/2017 ספר דברים - פרשת ואתחנן - מעלת ארץ ישראל תחול על מי שמכיר בה בלבד

"פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (דברים א, ז)

מפרש רש"י מפני שנזכר בארץ ישראל נקרא גָּדֹל, כתוב עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת, זה בגלל שהוא נזכר עם ארץ ישראל נקרא גָּדֹל, משל הדיוט אומר עבד מלך – מלך, מי שהוא עבד מלך - מלך. מי שהוא סמוך לארץ ישראל אז זה מחשיב אותו ונראה גָּדֹל.

הרא"ם מסביר קל וחומר: שארץ ישראל מחשיבה את הנמצא בה. שמי שנמצא בארץ ישראל זוכה לעליה רוחנית גדולה שהוא בה, כמו שכתוב (בראשית ב, יב): וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, המדרש אומר: עם תורה כתורה ארץ ישראל. "אין חוכמה כחכמת ארץ ישראל" .

הרי כשאותם שלומדים תורה כשלומדים אותה בארץ ישראל - תורתן מעולה יותר, ככתוב (ישעיה ב, ג): "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר השם מִירוּשָׁלָ‍ִם", מה הכוונה לארץ ישראל כמבואר.

עכשיו נבין מדוע רבי זרע בעלותו ארץ ישראל צם הרבה צומות כדי לשכוח את שיטת הלימוד בבלי הוא העדיף להתעלות ללמוד לפי רמת תורת ארץ ישראל.

אתם יודעים מה זה לשכוח את התורה שהוא שכח בבל בשביל לזכות ללמוד תורה ישראל, שלא יהיה מעורב. זאת אומרת זה משהוא אחר לגמרי, יש תלמוד בבלי ויש תלמוד ירושלמי, ומצאנו ב-40 מקומות שחכמי בבל סמכו על הנאמר במערבה, במערבה זה ארץ ישראל, או שכתוב: "שלחו מתם", שלחו שמם, היו שולחים שאלות לארץ ישראל כי הכירו בעדיפותם של חכמי ישראל.

ובכתובות עה' כתוב: "אף אמרו כי תלמידי חכמים של ארץ ישראל שווים פי שניים שבחכם שבבל", וכן אמרו "שאין הנבואה נגלית אלא בארץ ישראל", ויונה הנביא ברח תרשישה כדי שלא תשרה עליו נבואה, הרי שאפילו אדם שהיה בארץ ישראל וזכה למעלת נבואה, כשהוא יוצא לחוץ לארץ הוא מתקטן ואין הנבואה שורה עליו. כי מה הועיל שהוא ברח תרשישה אם הוא נביא? כי בחוץ לארץ לא שורה הנבואה כי הוא מתקטן.

והנה יש להתפלא עלינו אנחנו שאנו נמצאים בארץ ישראל תדיר, אף אלה שנולדו בה, שאנחנו נמצאים בארץ ישראל ולא מרגישים כראוי את גודל המעלה הנרכשת לנו על ידי השהות בארץ ישראל, "כל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, כל הדר בחוץ לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה", ופשר דבר זה נמצא בדברי חכמים זכרונם לברכה: איך אנחנו לא מרגישים כראוי את גודל המעלה הנרכשת לנו על ידי שהותנו בארץ ?

פשר הדבר נמצא בדברי חכמים:

אתם הולכים לשמוע דבר מחריד!

אמר משה רבנו עליו השלום לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם! עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ישראל, ואני איני נכנס?"

אמר לו הקב"ה: "מי שהודה בארצו - נקבר בארצו, מי שלא הודה בארצו לא נקבר בארצו",

שמעתם?

יוסף הודה בארצו מנין? גבירתו אומרת אשת פוטיפר (בראשית לט, יד): "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ", הוא לא כפר, אלא אמר (בראשית מ, טו) "גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים", הוא לא התבייש בארץ ישראל, הוא אמר כן, אני עברי ואני גונבתי מארץ העבריים,

אבל אתה שלא הודית בארצך - אין אתה נקבר בארצך. ווי ווי ווי ווי איך הקב"ה חותך בבשר החי, זה לא משנה מי אתה, משה רבנו,

כיצד?

בנות יתרו אומרות לאביהן (שמות ב, יט), "אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים" והוא שומע ושותק, הוא לא אומר: "מה פתאום מצרי? אני יהודי! אני מארץ העברים", שומע ושותק,

זאת אומרת שואלים אותו: "מאיפה אתה?"

אז אומר: "אני אמריקאי",

אמריקאי? אוקיי, אז תבין מה כתוב פה,

בנות יתרו אומרות: אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים, והוא שומע ושותק,

והדברים מפליאים! הרי כשהם אמרו אִישׁ מִצְרִי הן גם כפרו ביהדותו של משה, זה לא רק זה, זה שהוא לא אומר אני מארץ העיברים אלא כאילו הוא מִצְרִי כאילו הוא גוי, אז כאילו כפרו גם ביהדותו, והוא שומע ושותק, אך לא מצינו תביעה על זה, על זה לא מצינו תביעה, למה? אולי היה נמצא בסכנה אם היה מגלה שהוא יהודי, מכל מקום כיוון שלא הודה בארץ לא נקבר בארץ. שעל זה שלא הודה בארץ לא מועיל שום טעם ושום סיבה ואפילו הטעמים האלה שהוא לא הכחיש שהוא גוי, שמועילים שלא לגלות שהוא יהודי, זה לא מסיבת עונש, זה לא עונש בגלל שאתה לא אמרת שאתה מארץ העיברים אז אתה לא נקבר בארץ העיברים, זה לא עונש אלא זה עניין של מציאות, מה המציאות? כל שאינו מודה בארץ אינו שייך לארץ, אוה אוה אוה אוה, אין מועיל גם אם יש לך טעמים וסיבות לכך הארץ לא רוצה אותך, כי אתה לא מודה בה.

ווי ווי ווי ויי עכשיו מובנת כל הסוגיה עם מדינת ישראל ועם פיפי (ביבי) עכשיו הכל ברור,

אתם לא מודים שארץ ישראל שלנו, אתם לא מודים שהר הבית שלנו, אתם שומרים על הסטאטוס קוו, של מי זה כאילו של הירדנים, אווווו אתה לא מודה אז הם באים וטוענים: "תצא מכאן! זה לא שלך בכלל", ושותקים,

לא אומרים זה שלנו ואנחנו נותנים לכם רק לבקר. אבל- לא מודים, כל מה שאתם לא מודים לוקחים לכם. לא מודים בחברון, מסרתם את חברון? אונסקו אמר חברון של הפלסטינים, לא מודים במערכת המכפלה - לוקחים את מערת המכפלה, כל מה שאתם לא מודים לא שייך לכם!,

אז מן השמים מעודדים אותנו: תודו! תגידו זה שלנו עם כל ההשלכות! עם כל ההשלכות, צריך להילחם עם העולם  - תלחם עם העולם. אם אדם לא יודע לתבוע את זכותו יש לך תורה תנ"ך שכל העולם מודה שהוא שלך!

עומדת גויה בשם היילי ואומרת יותר טוב מכל ראשי המדינה פה, שארץ ישראל והר הבית שייך הכל ליהודים, וחוצפה של כל אומות העולם שמכחישים את הדבר הברור והידוע להם, היא יכולה להגיד את זה? ופה לא יכולים להגיד?!

אז העולם בא ואומר: "זה לא שלכם. זה לא שלכם".

אתם ראיתם פעם מישהו שמבתר על הדירה שלו? בא מישהו מתנחל לו בפנים ואומר לו: "בא נחלוק אותה", הוא מוותר!?

כששכן עושה לו מרפסת ממול הוא הולך להתלונן כי הוא חוסם לו את האויר, לא שלוקח לו את הדירה שלו,

אז אם משה רבנו "אתה לא הודית  בארצך  - אתה לא תקבר בארצך", אז כל שכן פה.

ולומדים מזה לימוד: כי כל שפע שמושפע ממרום לארץ ויושביה - יש תנאי להיות מודה בארץ. וההרגשה זו מכשירה את האדם להיכנס תחת ההשפעה האלוקית בארץ, למה אנחנו לא מרגישים עליה בעצם היותנו בארץ? למה? בגלל שאנחנו לא מודים בארץ, והרגשה זו רק זו שאתה מודה בארץ, שהיא שלך ושאתה קבלתה אותה והאבות הובטחו בה וכו', רק זה יכניס אותך תחת ההשפעה שבארץ.

כתוב בפסוק (בראשית לג, יט): "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה",

ובאבן עזרא הזכיר שם הכתוב כך הוא אומר: "הזכיר זה הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל מי שיש לו חלק בה חשוב הוא כשם שיש לו חלק לעולם הבא"

אתם שומעים? כל שיש לו ד' אמות בארץ ישראל יש לו חלק נחשב כחלק לעולם הבא, מה העניין לפרסם בכמה הוא קנה אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה ונָטָה שָׁם אָהֳלוֹ וקנה אותו מיד הגוי בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, מה העניין?

אומר האבן עזרא: "הזכיר זה הכתוב כדי להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל מי שיש לו חלק בה חשוב הוא כחלק לעולם הבא".

ומביא הרמב"ן: "הנה מלבד המצווה שבישוב ארץ ישראל, יש מצוה לישב בארץ ישראל, "והתנחלתם אותה" הרי עצם קניית חלק בארץ - היא כקנית חלק לעולם הבא. אך גם נראה שגם בזה צריך שיהיה מודה בארץ, ולהרגיש את חשיבות קניין חלק בארץ, ועל ידי כן הוא חשוב כקונה חלק לעולם הבא.

מצינו בבנות צלופחד שאמרו (במדבר כז, ד): "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" מה הם ביקשו שיהיה להם אחוזה בתוך ארץ ישראל הן בנות, כשאין בנים בנות נוחלות, כשאין בנים.

וברש"י שם: על הנשים לא נגזרה גזרת מרגלים, בגזרת המרגלים כתוב: "שיתמו וימותו במדבר", מי? כל ה-60 ריבוא, למה? כי אמרו (במדבר יד, ד) "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה", והנשים אמרו: "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה", הם לא רצו לחזור למצרים עם הגברים,

הן אמרו: "לא! אנחנו רוצות להיכנס ורוצות אחוזה", אז כל הנשים לא היו בגזרה, בגלל 5 נשים, למה? כי היתה להן כל כך אהבה לארץ ישראל, התפרסם כל כך העניין שהם טענו את הטענה למשה רבנו ,אז כל הנשים הלכו וזרמו איתם ואהבו את ארץ ישראל ולא רצו לשוב למצרים. אז נפטרו מהגזרה, לא היו בכלל הגזרה וכל הנשים נכנסו לארץ ישראל, וזה מאיפה באה להם האהבה? מאיפה באה להם האהבה לחמשת בנות צלופחד? מאיפה באה להם האהבה?

מיוסף אבי אביהן! כי יוסף אהב את ארץ ישראל (בראשית נ, כה), "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה"

אז משה אומר לקב"ה: "עצמות יוסף לארץ ואני לא?"

הוא אומר לו: "בטח! הוא הודה בארץ, אתה לו הודתה!",

וו וו וו וו,

אז אלה שגדלו בבית כזה - כמו שאומרים הם צאצאיות של יוסף וזה עבר, הם השרישו את זה והנחילו את זה לכל ישראל, השפעה של יחידים על הכלל, השפעה של יחידים על הכלל והדביקו את כולם בזה וניצלו, דור שלם של נשים – ניצלו!

מצאנו שחכמים זכרונם לברכה אמרו שבקשת הנחלה שלהן לא היתה בקשה לקבל רכוש סתם, הי! "הם מקבלים - גם אני, גם אני!" – לא! זה בא משום חביבות ארץ ישראל, הן הכירו במעלת קניית חלק בארץ! וחבבו את הארץ.

כתוב (ירמיה ב, ז): "וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי", על מי נאמר? על אלה שגרים בחוץ לארץ ומבקשים להיקבר בארץ ישראל, מבקשים "אם אני מת שמה אני מבקש שתעלו אותי לארץ ישראל לקבורה", "וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי", אה רק לטמא אותה טומאת מת אתם באים, אבל לחיות בה אתם לא באים אה? יש לכם כסף שמה מעמד, מעמד סוציולוגי גבוה אה? אז אתם מוותרים על ארץ ישראל, אז ארץ ישראל לא רוצה אתכם, לא רוצה אתכם,

אם זה מה שעונה הקב"ה למשה רבנו - וו וו וו מה מחכה,

לכן גם אלה שמתו ונקברו בחוץ לארץ - מתענים שיהיה תחיית המתים יקח חודש! שיצטרכו להתגלגל גלגול מחילות לצאת מן האדמה חודש אחרי שכולם כבר פנאנים עם כל הצדיקים והכול, פתאום ככה יקומו למעלה עם עפר ו- הגעתי!

"אי אם פרום יונייטד סטייטס אוף אמריקה", יההה?.

לכן הן זכו להיכנס לארץ והן ניצלו מגזרת המרגלים.

יתכן שזה גם הטעם: למה נמחל לישראל על חטא העגל? ועל חטא המרגלים לא נמחל להם ומתו כולם במדבר,

הרי הקב"ה רצה לעשות כליה בעם ישראל בגלל חטא העגל, רצה לעשות בהם כליה, "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם" (דברים ט,  יד), אבל נמחל להם, העגל חייב כליה, למה? כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא (שמות לד, ט), אז הקב"ה מחל! אז למה על חטא המרגלים למה לא מחל? כיוון שהוציאו דיבת הארץ רעה ולא רצו בה! ממלא אינם שייכים לארץ ואינם ראויים להיות בה. אתם שומעים איזה דברים?

אז כמה אנחנו צריכים לשמוח, שאנחנו בארץ ישראל ואין תורה כתורה ישראל, ואין חוכמה כחוכמת ארץ ישראל, אבל זה בתנאי - שמכירים את מעלתה ומודים בה ומבינים את חשיבותה של הארץ, ומודים בה!!. ותובעים את כבודה!! ויודעים למי ששייכת! ואמרים בריש גלה לכולם!

אבל אם לא - אתם מחליטים יש סטטוס קוו? אז הם מפירים את הסטטוס קוו לפני ואחרי, לפני שהם יורים מהר הבית, ואחרי שאתה מוציא את המגנומטרים שפנייהו (בנימין נתניהו) ואתה מוציא גם את המצלמות, ואתה גם מנקה את הרצפה, ואתה גם מרחיק את השוטרים, אז הם אומרים "לא! לא תפתח עוד שער, פותח להם עוד שער, אומרים לא -לא לא אנחנו נחזור עכשיו לא למצב שהיה לפני במלחמה בששת הימים, אנחנו להתחלה- להתחלה, ירושלים בירת פלאסטין!" ככה אומרים לו, מי אומר? לא רק אלה פה הפלסטינים לא, אומרים זה כבר המדינות המתונות הערביות, כבר הם אומרים זהו, עכשיו נפל הפור, עכשיו נראה איך הם יעברו את יום שישי הקרוב, אתמול היו כ-100 פצועים, היום נראה בטח יהיה גם הרוגים, למה? לא מודים ולא תובעים את כבוד הארץ הקדושה שנתנה לנו מאברהם יצחק ויעקב.

ואיך התחלנו? התחלנו: "פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת"

ולמה נקרא שמו גָּדֹל? משל עבד מלך מלך, מי שסמוך למלך - מלך, מי שסמוך לארץ ישראל מקבל תואר גָּדֹל, גם הוא לא הגדול בנהרות אבל יקרא גָּדֹל, אז קל וחומר שארץ ישראל מחשיבה את הנמצא בה, הוא זוכה לעליה רוחנית גדולה כשהוא בה, אז מי שלומד תורתו בארץ ישראל - תורתו מעולה יותר, "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר השם מִירוּשָׁלָ‍ִם", יודעים רק לשיר: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, זה הכל, ומרגישים ככה וחשים ככה? זב בגלל שלא מודים בה ולא מכירים בה ובחשיבותה.

 רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם בתורה ובמצוות שנאמר ה' למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.