ביבי הוא כמו הגה. מי הוא המלך האמיתי?
כמה פעמים שמענו את ביבי מדבר ואומר ומבטיח ולא מקיים כלום, כמה פעמים הוא אמר כך ועשה אחרת, הכל לפי לחצים, אם זה אמריקאים אם זה אירופאים אם זה השמאל אם זה העיתונות, אם זה אשתו, אדם קשה לו לעמוד על דעתו שלו, ותמיד הוא מתפשר עם דעות של אחרים. זה לא נקרא מלך, זה לא מולך בעצמו אפילו, אז הוא יכול למלוך על אחרים?
רבי ישראל מסלנט אמר: "שבעקבתא דמשיחא פני הדור כפני הכלב כידוע כשרואים עגלה נוסעת וכלב רץ לפניה, אי אפשר לדעת מי מנהיג מי מונהג, אבל מי שרץ ראשון לכאורה הוא המנהיג זה הכלב, והעגלה נוסעת אחריו, אבל כשמגיעים לפרשת דרכים לצומת, רואים שהכלב עומד, מסתובב לראות לאן העגלה נוסעת ואז הוא רץ עוד פעם לפניה, מזה יודעים שלא הכלב המנהיג אלא הוא רץ לאיזה כיוון שמכוונים את העגלה".
כבר אמרנו פעם שביבי הוא לא מנהיג אמרנו שהוא הגה, הגה שמים עליו את יד ימין ויד שמאל, אם יד ימין סוחבת ימינה אז הוא מסתובב ימינה, ואם סוחבים שמאלה הוא מסתובב שמאלה, הוא הגה, הוא לא מנהיג. אז ככה יש ימין ושמאל, הם קובעים לו לפי מה שהוא יראה שבסקרים יועיל לו, אבל את דעתו, מה שהוא רצה להפציץ את איראן, מה שהוא רוצה הכל, מה שהוא אומר כל היום מהבוקר שהוא יבנה בירושלים ויעשה ככה וככה, הכל חרית, למה? כי הוא לא מנהיג, הוא לא מלך.
מכל מקום מה שכתוב לנו שבעקבתא דמשיחא בדור הזה פני הדור מנהיגי האומה לא ינהיגו את הדור לפי דעתם ושכלם, אלא יסבו תמיד פניהם לראות לאן דעת הדור נוטה כדי שהדור ינהיג אותם, זה הדור של עקבתא דמשיחא, אין מנהיגים אמיתיים.
ובאמת כל זמן שמלובש אדם בחומר ויש לו מגע ומסע עם החברה, קשה לו להשתחרר כליל מזה, אבל אם אדם מתנסה במידה גדולה תקיף הוא בדעתו דעת תורה, דעתו מקורית להשקיף מעל ראש ההמון, באותה מידה הוא מולך על החברה, משפיע ומושל בה וסביבתו אומרת לו כבוד, אם רק יש בו כמובן יחד עם זה שמשאו ומתנו ביחד עם הבריות, כל העולם יכירו גדלותו ויכנעו מפניו ויתנו לו כתר מלוכה.
אבל כדי להגיע שאדם יגיע למדרגה זו להיות מלך על סביבתו, קודם כל הוא צריך להיות מלך על עצמו על כוחותיו ומושל ברוחו, זאת המלכות האמיתית הגדולה והמקפת.
אם נצייר לנו את המלך היותר גדול כמולך בכיפה על כל העולם, עדיין אין לו כל כך הרבה עבדים וסרים למשמעתו כמו זה שמושל על כוחותיו עצמו. כי לאדם יש ריבוא רבבות רגשות וכוחות שנמצאים וחיים בליבו של האדם, וכל אחד מהם דורש את תפקידו, כל כח לפי ענינו, כל רגש לפי תוכנו, ויודע להשתמש עם כל כוחותיו לתכלית הרצויה לפי שכלו הזך, ואינו מניח אותם למשול בו, מושל הוא על כל כוחותיו ומעוטר בעטרה של יראת שמים.
על זה אמרה המשנה "ומושל ברוחו מלוכד עיר", אם נראה בן אדם שהוא לוכד עיר, נכנס בן אדם עכשיו לבריסל, ועבר בית בית וכבש את כולם תחת ידיו, אנחנו נמצאים מתפעלים משהו, זה שעשה את הפיגוע בצרפת ונעלם להם, זה רואים אותו ממש מוצלח מאד. הצליח לעשות כמה פיגועים, לתכנן אותם ולברוח להם מתחת לרגליים, כמו שאומרים, זה מוצלח מאד. תארו לכם שהוא היה מצליח כל בית ובית לעבור ולעשות מה שהוא רוצה, ועיר שלמה גדולה כרך כזה גדול היה מנצח, מי לא היה מעריץ אדם כזה גדול? לא הכוונה כמו שהוא עושה לרעה, אבל בתור כובש, מי לא היה אומר שהוא מוכשר מאד?
אומרים לנו במשנה שזה כלום, זה אפס, לעומת מי שמושל ברוחו. לאדם יש התפרצויות של רצונות של מאוויים של תשוקות, שהאדם הזה כל רגע נתון במלחמה, אתה רק מדליק אותו שניה הוא כבר נהיה אש להבה, כבר הוא לא שולט ברוחו. כמה אנשים יכולים לשלוט ברוחם? אבל זה לא רגע, ולא נסיון אחד, זה כל החיים, זה אלפים ורבבות של כוחות שפועלים על האדם שכל רגע משתנה, והוא צריך להיות בבלאנס תמיד ויודע למשול בכוחותיו כולם, זה נקרא מלך. מלך על עצמו.
הכוזרי בפרק ג' שואל את החבר: "ספר לי מעשה החסיד שבכם היום. אני רוצה לדעת מה זה חסיד אצלכם היהודים".
אמר החבר: "החסיד הוא מי שהוא מושל, נשמע בחושיו וכוחותיו הנפשיים והגופניים, ומנהיג אותם הנהגה גופיית, כמו שכתוב "ומושל ברוחו מלוכד עיר" והוא המוכן לממשלה. שאם הוא היה מושל בדרך משל במדינה, ודאי שהיה נוהג בה בצדק כאשר נהג בגופו ובנפשו. וחוסם את הכוחות המתאוים ומונע אותם מן הריבוי כמו שהיה יוסף הצדיק. שהיה שמונים שנה מלך במצרים ועל העולם כולו והוא לא נגע אפילו בסנדויץ' אחד יותר ממה שראוי, ואפילו לאחריו ומשפחתו לא נתן יותר מזה, אלא כל אחד כפי מידתו. זאת אומרת, אדם כזה זה נקרא חסיד, אדם שיכול לחסום את הכוחות הכעסניים המבקשים לנצוח, אדם כזה זה נקרא מושל, זה חסיד". ככה מסביר לו החבר לכוזרי.
וחכמים זכרונם לברכה בנדרים ל"ב אמרו לנו שאברם בגימטריא רמ"ג, ואברהם זה רמ"ח - רמ"ח איברים, מתחילה המליך אותו הקב"ה על 203 איברים, לבסוף המליך אותו על כולם 248 איברים, וזו מלכות גדולה ועצומה, למלוך על כל האיברים עם רבבות כוחותיו ועניניהם, ואברהם אבינו ברוב גדלותו וצדקותו הגיע לידי מלכות זו. זאת אומרת, קודם מלך אברהם אבינו על 243 איברים, איזה איברים הוא לא משל? חמישה, שהוסיף לו השם בסוף, זה שתי העיניים, שתי האזניים וראש הגויה, שזה קשה לאדם לשלוט בעצמו. כי אדם הולך והמראות קופצים לו, אדם הולך והצלילים והשמועות נשמעים לו, להיות שליט גם על איברים כאלה זה קשה מאד. והנה אברהם משל בכל כוחותיו. אברהם זה גימטריא רמ"ח שמשל בכל כוחותיו.
למי קוראים מלכים? רבנן איקרו מלכים. חכמים אמיתיים נקראים מלכים ככתוב "בי מלכים ימלוכו" כי מי שהוא גיבור שמושל ביצרו זהו המלך האמיתי, לא לזה נקרא מלך, מי שיושב על כסא מלוכה אבל הוא עבד נרצע לכל כח המתעורר בו, עבד לכל אלה שהוא זקוק לעזרתם, אלא זהו מלך המושל על עצמו ומתוך כך מלכותו בכל משלה. זאת אומרת, מלך זה דוקא מי שמולך על כוחתיו שלו.