אדם שלא יודע להכיר טובה זה לא אדם!
הכרת הטוב למי שעשה לך טובה. עד עכשיו במה דיברנו? בטובה שעשה לך גשמית, כמו פיתה ששווייה שקל. אבל אם אדם עשה לך טובה רוחנית זה לאין ערוך לאין שיעור כלל וכלל וכלל, זאת אומרת אם אדם אפילו לימד אותך לקיים מצוה אחת, אפילו תיקן אותך בסידור להגיד נכון מילה שאתה אומר אותה לא נכון, אפילו זיכה אותך באמן, אתם יודעים מה גודל הזכות? לאין שיעור.
אז אם בן אדם החזיר יהודי בתשובה יאבאבאבאבאי יבבבבי בי בי בי יבבבי בי בם בבבבבם. כמה שכר. ומי שארגן את ההרצאה לרפואת אלה שאמרנו, אליהו בן אנג'ליקה וה' בן רבקה, בעזרת השם זה יועיל ויהיה רפואה שלמה.
אז תראו מה זה המידה של הכרת טובה זה לא לפנים משורת הדין, וזה לא רק אנשי מעלה צריכים להכיר טובה, אלא זה הרגשה טבעית וחובה רגילה שכל בני אדם לרבות הרשעים שבעולם. ומי שאינו מדקדק בה רואים בו ירידה ופגם בכל האישיות שלו, זה לא אדם, אדם שלא יודע להכיר טובה זה לא אדם. כמו שכתוב "בגוי נבל אכעיסם" "עם נבל ולא חכם", על מה מדובר? שלא מכירים טובה, זה נקרא נבל.