גבעת זאב - גבעת זאב - שכר טובה אחת לאין שיעור

גבעת זאב 3-1-2016  שכר טובה אחת לאין שיעור

בפרשת השבוע אנחנו לומדים על עניני החסד והכרת הטובה. כתוב על יתרו "ויאמר אל בנותיו למה זה עזבתן את האיש קראין לו ויאכל לחם". ואנחנו רגילים לחשוב שאת הגמול בעד חסד שאדם מקבל מחברו צריך להיות בהתאם לערך החסד והטובה, זאת אומרת אם אחד נתן לך מאה שקלים אתה צריך לעשות לו טובה בערך של מאה שקלים, אבל אף אחד לא יחשוב שאם אחד עשה איתך טובה במאה שקלים אתה צריך לקנות לו דירה. זה אף אחד לא יעלה על דעתו נכון? כי אי אפשר לדרוש ששיעור השכר יעלה על מידת הטובה, ככה אנחנו רגילים לחשוב.

אבל בתורה הקדושה, ובדברי חכמים זכרונם לברכה, אנחנו רואים השקפה אחרת לגמרי. בעד כל טובה שאדם מקבל מחברו אין שיעור לגמול ולשעבוד שהוא חייב לו במשך כל ימי חייו ולדורי דורות. אם מישהו עשה לכם טובה אתם חייבים לו הכרת הטוב כל ימי חייכם וגם זרעכם אחריכם, לדורי דורות. לא רק שאתם חייבים וגם אין שיעור כמה אתם חייבים, אלא אתם גם משועבדים לו, בגלל הטובה.

כתוב אצל יעקב אבינו "ויגל את האבן מעל פי הבאר", כל הרועים יחדיו לא יכלו לגלול את האבן והוא בא וגלל אותה. ואמרו חכמים זכרונם לברכה שבשבילו זה היה כל כך קל, כמעביר את הפקק מעל צלוחית. להודיעך שכוחו גדול, קטן עליו, כאילו הוא באצבע קטנה הוא מעביר את כל האבן שכיסתה את הבאר. הרי שהחסד הזה שעשה יעקב אבינו, שגלל את האבן מעל פי הבאר, היה קל מאד. וגם למי הוא עשה את החסד? לרחל, שהיא בת אחי אמו, ומחובתו לעזור לבני משפחתו, ובכל זאת אנחנו מזכירים את זה בתפילה על הגשמים, עד היום הזה, כך כתוב בנוסח אצל האשכנזים, "יחד לב וגל אבן מפי באר מים בצדקו חון חשרת מים", אנחנו מבקשים מהקב"ה שיוריד גשמים, מתי? היום ב-2015, 2016, תשע"ו, אנחנו מבקשים מהקב"ה שיחון חשרת מים, שיוריד לנו עבים ויתן לנו מים, בזכות מי? בזכות יעקב אבינו שגל את האבן מעל פי הבאר. כמה זמן עבר? ארבעת אלפים שנה, ועדיין אנחנו מבקשים, בזכות החסד שהוא עשה והיה קטן עליו, קל מאד, כמו להתכופף להרים מטבע, ולמי הוא עשה את זה? לרחל בת אחי אמו.

רואים מכאן שכל מעשה חסד ערכו גדול מאד, ותלויות בו זכויות רבות רבות לאין שיעור. אז הנה אנחנו רואים מקרה אחד שממנו ניתן ללמוד שקבעו אותו בתפילה רבותינו, שאנחנו יכולים לבקש בגלל חסד אחד שנעשה לפני ארבעת אלפים שנה.

נו, ואם כי לכאורה מילתא זוטרתא היא, זה נראה אבל לא הבנתי מה כל כך פה נעשה מעשה שמרעיש עולמות כבר ארבעת אלפים שנה, זה נראה דבר קטן, מה זה, בשביל דבר כזה, כזה טררם?

אבל יש בזה משום "והלכת בדרכיו", החסד הקטן הזה אבל מה יש בו? יש בו מצוה שיעקב קיים בעצמו "והלכת בדרכיו", מה הוא חסיד אף אתה חסיד, מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון, כתוב בתורה "והלכת בדרכיו", אנחנו מצווים ללכת בדרכיו של הקב"ה, ואתה מקיים ולו בחסד הקטן ביותר והלכת בדרכיו, שאתה מתחסד עם הבריות. ולא רק זה, אלא יש במעשה הזה דבקות בהשם לא פחות מההשגות הגבוהות של המאבק של יעקב, עם שר בלול מאש ומים. יעקב לחם נגד המלאך שרו של עשיו, ויאבק איש עמו עד עלות השחר, כתוב שאבק עלה עד השמים, וזה לא מדובר על אבק רגיל שדורכים והופ עולה אבק של ענן, יש בזה סודות גדולים מה היה המאבק, ויש בזה השגות גדולות, ואם היה מנצח שרו של עשיו אוי ואבוי היה לישראל, וכיון שניצח יעקב אז בזכותו אנחנו קיימים, והמאבק הזה היו בו השגות גדולות, והמקרה הזה שגלל את האבן שנראה כאילו פעוט בעינינו, הוא לא פחות בדבקות בהשם מאשר להלחם עם המלאך. אתם שומעים? והמעשה הזה הוא יקר בעיני הקב"ה, כמו המעשים הגדולים ביותר, עד שאנו מבקשים שתעמוד לנו הזכות הזאת לדורי דורות ויתן לנו את הברכות הגדולות ביותר של ירידת גשמים, בשביל להוריד גשמים צריך זכויות גדולות מאד מאד כי זה כמו יום תחיית המתים ש יורדים גשמים, זה כמו יום מעמד הר סיני, יום ירידת גשמים, יום כבריאת העולם, יום ירידת גשמים, זה לא פשוט שיורדים גשמים, ואנחנו מבקשים שירדו גשמים בזכות מעשה הקל שעשה יעקב אבינו שהיה לו קטן וגלל את האבן כמזיז את הפקק מעל צלוחית. כמה זכויות טמונות במעשה חסד אחד קטן. וכמה דבקות בהשם יש בחסד זה, שהרי כתוב עולם חסד ייבנה, איך בנה הקב"ה את עולמו? איך ברא אותו? בחסד.

עכשיו אנחנו יכולים להגיד כן, אבל לא דומה מעשה של יעקב אבינו למעשה של אברימי. זה לא אותו דבר. זה יעקב אבינו בחיר שבאבות, אומרים לנו חכמים לא לא, כל מעשה טוב של כל אדם, לא רק מישראל, אפילו מאומות העולם, אין שיעור לערכו. כל מעשה טוב, אתם שומעים? מעשה טוב אחד, אין שיעור לערך של המעשה הזה אפילו אומות העולם מוצאים. אדם אחד הכי פשוט עושה מעשה טוב אחד, אין שיעור, אז בואו תראו עד איפה זה.

מסופר בתורה שכאשר נאותו בני חת לבקשתו של אברהם לתת לו אחוזת קבר לקבור את שרה, תודה רבה לכם בני חת, תודה רבה שאתם נותנים לאברהם אבינו שהארץ כולה שלו, התהלך בה לארכה ולרחבה, כי לך נתתיה, של מי ארץ ישראל? של אברהם בהבטחה אלוקית, והוא נצרך לחלקת קבר, הוא לא מתווכח, הוא לא בא בטענות, הוא לא מביא קושן, לא טאבו, לא אומר להם תשמעו הארץ שלי, תן לי, כתוב שהם ניאותו, הם הואילו בטובם לתת לו חלקת קבר, לקבור את שרה. מה כתוב שם - שאברהם אבינו משתחוה לפניהם עשר פעמים, עשר פעמים, האדם הגדול בענקים אבי האומה הישראלית, מי זה בני חת? עובדי אלילים, פלאחים, ואברהם אבינו שבעיניהם הוא נשיא אלקים אתה בתוכנו, שרצו לעשות ממנו אלוה ועשו לו במה, וקראו לו אתה מלכנו, אתה אלהינו, כמובן שהוא לא הסכים לתארים האלה, אבל הם קראו לו ככה, כך חשבו אותו, הוא שכנע את העולם מהיותו אחד ויחיד נגד כל העולם, שכנע את כל העולם והביא אותם לאמונה באל אחד. וראו את הניסים שעשו לו שהוא יצא מכבשן האש וניצח את נמרוד וכל מה שהיה איתו כל העולם הכיר את אברהם אבינו, והוא מגיע, איזה כבוד יש להם שהוא מבקש מהם לקבור את שרה אמנו אצלם, מי צריך להשתחוות למי? הם צריכים להיות שטיח, תדרוך עלינו. אם רבי טרפון בשביל אמא שלו היה שם את הידיים מתחת כפות רגליה שהיא תלך בחצר, לא היה נעלי בית, אז הוא שם את הידיים שהיא תלך, שהיא לא תעלה על כמה גרגרים של אבנים, כבוד לאמא, אז הכבוד לנשיא העולם, שאתם הכתרתם אותו, מי צריך להשתחוות למי? ואברהם משתחווה להם עשר פעמים, כל זה שהוא פנה אליהם בכלל זה חשיבות בשבילם, שהוא בכלל פונה ומבקש מהם, והוא בא בשכנותם וקונה שדה בגבולם, וגם הם נהנו ושילם להם ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, יותר מכפי הערך, עם כל זה הכיר להם אברהם טובה במידה מרובה, והשתחווה להם לאות תודה עשר פעמים. עד שאמרו חכמים זכרונם לברכה כך: אמר רבי אליעזר, כמה דיות נשפכו, כמה קולמוסין נשתברו כדי לכתוב בני חת עשרה פעמים כנגד עשרת הדברות. ללמדך, שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק, כאילו מקיים עשרת הדברות. שמעתם? כיון שהם בררו לו את החלקה, לתת לו את מה שהוא רוצה וטיפלו במקח שהוא רצה לקחת, וטיפלו לו בכל הענין, והסכימו, כאילו קיימו את עשרת הדברות, לכן נזכר עשר פעמים בני חת. עשר פעמים.

אתם יודעים כמה דיו נשפך? כמה סופרים מאז מתן תורה? 3300 פלוס שנים כתבו ספרי תורה, כמה דיו כתבו על בני חת, כמה קולמוסין כבר נשברו מרוב שכתבו בני חת, כל זה בגלל הטובה הזאת שהיתה.

הרי כמה גדול ערכו של כל מעשה חסד ואפילו בצורה הקלה ביותר, ויהיה מי שיהיה.

אז הנה ראינו, אם חשבנו שרק יעקב אבינו הוא עשה מעשה שאפשר לזכור אותו ארבעת אלפים שנה, והנה אנחנו רואים אנשים פשוטים מהגויים בני חת, שלא עמדו בדיבורם, אמרו שיתנו לו בחינם ויתנו לו בטח וזה לכבודנו וזה בסוף הוציאו ממנו כסף. עם כל זה, כתוב בתורה לנצח המעשה שלהם, הם מוזכרים עשר פעמים. על איזה טובה? שהם נהנו ממנה, וקיבלו יותר מערכה, והארץ לא שלהם, והוא משתחווה להם.

אז מפה רואים שכל בן אדם שעושה טובה, אפילו עם תגמול, האדם הכי פשוט, אפילו מאומות העולם, כמה צריך להכיר לו טובה לאין שיעור.

עכשיו אנחנו מגיעים לפרשה שלנו, רואים מעשה חסד של יתרו עם משה.

בנות יתרו מספרות לאביהן שמשה הציל אותם מן הרועים, הרועים זרקו אותם לתוך הבאר, בא משה ונלחם בעבורם והציל אותם והוציא אותם מתוך הבאר, וגם דלו דלה לנו, ולא עוד אלא שדלה בשבילם ומילא את הדליים, אז אמר להם יתרו, למה עזבתן את האיש, קראן לו ויאכל לחם. איך נתתם לבן אדם ללכת? אדם שהציל אתכם ועשה לכם כל כך הרבה טובות אתם משחררים אותו? תכניסו אותו ויאכל לחם, מה הלחם? פיתה, כמה זה עולה פיתה? שקל. לא אמר ניתן לו דירה ניתן לו זה הציל אתכם, ניתן לו פדיון נפשות, ניתן לו פיתה לחם.

אמר רבי סיימון אין כאן חסד, רבי סיימון אומר שמה שעשה יתרו שקרא לו למשה שיכנס ויאכל אין פה חסד, בשכרו האכילו אותו, מה פירוש? הבן אדם טרח ויגע ודלה והכל, כמה עולה לשכור אדם שידלה דליים שיציל? כמה עולה להציל? פיתה? שקל? איזה חסד? אמר רבי סיימון, אין כאן חסד, בשכרו האכילו, דכתיב דלו דלה לנו, ועם כל זה אימתי פרע לו הקב"ה? מתי שילם הקב"ה ליתרו שכר על הפיתה הזאת, מתי הוא שילם לו ומה היה התשלום? לא יאומן כי יסופר, בימי שאול. כתוב "ויאמר שאול אל הקיני, הקיני זה מבני יתרו, לכו סורו ורדו מתוך עמלק, פן אוסיפך עמו, הם היו יושבים בשכנות מעורבים עם עמלק, הקיני ועמלק, ויש מצוה להשמיד ולמחות את ע מלק, ועם השכנים אוי לרשע אוי לשכנו, ושאול המלך מודיע להם, לכו סורו ורדו מתוך עמלק פן אוסיפך עמו, אנו אהרוג אתכם איתו. למה אני לא עושה את זה? למה אני מודיע לכם? "ואתה עשית חסד עם כל ישראל בעלותם ממצרים", שאול מודיע, אנחנו זוכרים, אנחנו היהודים יש לנו זכרון ארוך טווח, אנחנו זוכרים את החסד שעשית עם כל ישראל בעלותם ממצרים, מי עשה את החסד? יתרו. איזה חסד? שהוא נתן פיתה למשה. בשביל זה מצילים את כל הקיני, שמעתם דבר כזה? וכי עם עם ישראל לא עשה חסד? הלא עם משה בלבד הוא עשה חסד.

אלא ללמד אותך, תשמעו דבר מדהים, שכל מי שעושה חסד עם אחד מבני ישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו עשה חסד עם כל ישראל.

מישהו מכם היה בדרך לפה בטח ושאל, סליחה אתה יודע אולי איפה הכתובת ככה וככה? והיה מישהו שאמר לו כן, תלך ישר תעשה ככה תפנה ככה, ככה זה. מה מגיע לאחד שעשה ככה? מה מגיע לאחד שעשה ככה? לא משנה לאיפה, רק אמר לו ככה, סעיף ככה. כתוב כשעם ישראל נצטוו לא תחיה כל נשמה, כשהם נכנסים לארץ, וחייבים להשמיד את כל שבעת העממים, שלא בחרו לצאת מארץ ישראל, ולא נכנעו תחת ישראל, ועמדו להלחם נגד ישראל, כל אחד מעמים האלה צריך להשמיד אותו לא תחיה כל נשמה. והנה כשמגיעים לארץ, רוצים להכנס לעיר מסוימת, ולא יודעים את הכניסה, לא יודעים מאיפה הכניסה, כל העיר מוקפת עצים לא רואים בלגן, הכניסה היתה דרך פתח מתוך גזע של עץ, אז ראו אחד שיצא מהעיר, שאלו אותו מאיפה נכנסים לעיר, אם תגיד לנו מאיפה נכנסים לעיר אנחנו מבטיחים לך שכשנהרוג לא נהרוג אותך ואת משפחתך. יש מאן דאמר שהוא סימן להם עם האף, ככה, ויש מאן דאמר שהוא סימן עם האצבע. זה הכל. זה הכל מה שהוא עשה. אותו אדם זכה שנבנתה העיר לוז, כשבא סנחריב ובלבל את כל העולם לא בלבל ולא נגע בה, כשעלה נבוכדנצר והחריב את כל הארצות לא החריב אותה, ואפילו מלאך המוות לא עובר שם, וכל מי שנמצא בעיר לוז חי ולא מת עד שיקוץ בחייו ויוצא מחוץ לעיר ומת. הוא זכה לעיר הזאת שנקראת לוז. אתם שומעים בגלל מה, בגלל חסד שעם האף הוא סימן או עם היד. זה נקרא חסד. אתם שומעים מה זה חסד? חסד אחד של גוי אחד של פעם, עובד עבודה זרה מכנען, אתם מבינים מה זה חסד? בן אדם אחד עושה חסד, עושה טובה ליהודי, ליהודי בפרט.

לפי האמת היה צריך יתרו לשלם שכר למשה על מה שהוא דלה להן את הדליים, ולא זו בלבד אלא שהרועים השליכו אותם למים ומשה השליך אותם מידם והציל אותם, והשכר שיתרו פרע למשה מה היה? שהאכיל אותו לחם. ובכל זאת מכיון שסוף סוף יתרו גמל לו טובה, ראו בזה כאילו עשה חסד עם משה. אפילו שרבי סיימון אומר אין פה חסד, משלו האכילו, ולא רק עם משה זה נחשב שהוא עשה חסד אלא עם כל ישראל, והמעשה הזה נשמר לדורות עד מאות שנים לאחר מכן ששאול המלך בא להלחם בעמלק ומצא את הכנעני שהם מצאצאיו של יתרו, והציל אותם בשכר אותו חסד.

אתם רוצים דוגמא הפוכה להבין? כתוב על עמון ומואב, "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם עד עולם על אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בצאתכם ממצרים". עם ישראל עם עשיר, כל אחד יש לו תשעים חמורים מלאים כסף וזהב, זה מה שהם לקחו ממצרים, חוץ מביזת הים שהיתה יותר, ענני כבוד מקיפים אותם, מן יורד להם מן השמים, מים מבארה של מרים, שלו עולה להם מתי שהם רוצים, לא חסר לעם הזה כלום, שכינה נמצאת איתם והם בדרך לארץ ישראל, ועמון ומואב דרך ארץ שאם בא מישהו מן הדרך יוצאים לקראתו ומקדמים אותו בלחם ומים, אחד בא אליכם הביתה, שואלים אותו ישר על עניני אכילה ושתיה, אכלת שתית אתה רוצה לאכול לשתות, קודם כל, אולי הוא רעב, אולי הוא צמא, דרך ארץ. אז עוברים והם מוכנים ישראל לשלם כסף אם יזדקקו למים ולחם, לשלם, אבל הם לא קידמו אתכם בלחם ובמים, אז הם נקראים כפויי טובה עמון ומואב, למה? לפני 400 שנה אברהם הציל את לוט אביכם, מאיפה נהיה עמון ומואב? מלוט, מי הציל את לוט פעמיים מהמלכים ומסדום, מי הציל אותו? אברהם, אז אתם זרעו חייבים הכרת הטוב לזרעו של אברהם, עכשיו יש לכם את ההזדמנות, אתם באים, הם לא ביקשו לעבור בתוככם, מהצד לפחות תצאו עיני ככה לפני כולם עם לחם ותקדמו אותם עם מים, כמה עולה לחם? כל אחד יתן פיתה וכוס מים, ונשלם, לא רצו. אה, אתה לא מכיר טובה, אתם בחיים שלכם תרצו להתגייר, לא תבואו בקהל השם עד עולם, אין לכם הכרת הטוב, לא הכרת הטוב של עכשיו קיבלתי, אבות אבותי לפני ארבע מאות שנה, אתה חייב לזכור את זה לדורות. לא יבואו בקהל השם עד עולם. לעומת זאת, לא תתעב מצרי, התורה אומרת לנו, יבבי, לא תתעב מצרי, מה זה לא תתעב מצרי? איך לא לתעב מצרי? רוצחים שפלים שחטו ילדים, שטפו את הגוף שלהם בדם שלהם, שיקעו ילדים להשלמת המכסה של הלבנים בתוך הטיט, שיקעו את הילדים התינוקות הנולדים בתוך היאור בנילוס, רוצחים עם שפל משעבדים, הפויי טובה שאין כדוגמתם. שכחו את מה שעשה יוסף "ויקום מלך חדש אשר לא ידע את יוסף", אבל התורה אומרת "לא תתעב מצרי", אתה יודע למה? "כי גר היית בארצו", מה? הוא נהנה ממני, הייתי עם עבדים אצלו, הוא ניצל אותי, כן, אבל גרת אצלו? כן, גר היית בארצו? לא תתעב מצרי, רוצח שפל, כן, אבל גר היית בארצו, יבבי, מה הולך פה? זה לא מושגים שאנחנו גדלים פה בארץ, למה מה, למה מה עשה לי, למה מי, יבבי, מה הוא חושב, אם הוא עשה ככה וככה אז כבר מה, אני משועבד לו? אני חייב לו? יאלה קח מה מגיע לך ותעוף. אבל מה אנחנו רואים? התורה וחכמים זכרונם לברכה מלמדים אותנו בכלל לא בכיוון.

אז עכשיו יש לנו מסקנה, שאם עשה יתרו חסד עם אחד מישראל כאילו עשה עם כל ישראל והצילו את כל זרעו אחריו ולא הרגו אותם עם עמלק, הרי דברים קל וחומר, ומה אם מי שעושה חסד עם מי שהוא חייב לו, ראה מה פרע לו הקב"ה שכרו, אם אתה רואה את יתרו, שעשה חסד עם מי שהוא חייב לעשות לו חסד, עם משה שהוא דלו דלה והציל אותם מהאירועים, כמה פרע לו הקב"ה, אז מי שעושה חסד עם מי שאינו חייב לו, על אחת כמה וכמה מה מגיע לו, אם אחד מכם הולך ועושה חסד עם אדם, לא מכיר לא יודע מי זה לא שום דבר, לא חייב לו, ועושה איתו חסד, אם זה מה שקיבל יתרו שכל זרעו ניצל, כמה מגיע לבן אדם כזה שעושה חסד חינם לאדם שהוא לא מכיר.

אז אם ככה אנחנו מבינים, שחסד וטובה שעושים למאן דהוא, ולא משנה מי אתה, יש לך שכר נצחי לדורי דורות, לדורי דורות, אתם מכירים את המושג שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו? פעמים כביכול אתה זורק סנדוויץ' לתוך המים, והולך, שכחת ממנו, ואחרי חודשיים אתה מסתובב רעב לא יודע מה, ואתה מסתובב ליד נחל והסנדויץ' שלך חזר והגיע אליך, זה המשל. לפעמים אתה זורק איזה טובה באיזשהו מקום ואתה לא יודע בכלל מה יצא מזה, אתה שכחת מזה, אבל יום אחד זה יחזור אליך ובגדול, לטובתך.

אתם יודעים, לפני כמה זמן שלחו בווטצאפ סיפור שרואים את פוטין בוכה עם דמעות, לא יודע אם הסיפור אמיתי או לא, אבל אתם יודעים בווצאפ שולחים הרבה דברים, לך תדע, אבל סיפור רואים אותו דומע, לא מתאים לפוטין לבכות, פוטין? הצייד?, הצלף, על האריה, כל התמונות חצי גוף ערום, טרזן וחצי, איך יכול להיות שהוא בוכה? בוכה, רואים דמעות בוכה. מתחת לתמונה כתוב שהוא מספר סיפור, הוא נמצא אצל יהודים ומספר סיפור בחנוכה, מה הוא מספר? הוא מספר שהיה פעם ילד רוסי מבית עני, שהוריו היו יוצאים לעבודה שניהם ומשאירים אותו בבית רעב, ולא היה מי שיטפל בו, אבל היו לו שכנים יהודים, משפחה חרדית, כשהיו רואים את הילד הזה בוכה לבד מכניסים אותו אליהם ומאכילים אותו ומשקים אותו ומשחקים איתו, ואפילו בשבתות היו לוקחים אותו לבית הכנסת ולתפילות ושרים איתו שירי שבת והכל, כי ההורים שלו עובדים, והוא בוכה כשהוא מספר, והוא אומר להם אני מכיר את הנער הזה, קוראים לו פוטין, זה הוא. עכשיו אם זה נכון הסיפור, והוא בוכה, אז הוא מכיר טובה ליהודים, לכל היהודים, על מה שמשפחה יהודית אחת עזרה לו. עכשיו לכו תבינו, אם תהיה כרגע מלחמת גוג ומגוג, והסיפור אמיתי, ופוטין יש לו רגשי כבוד והערכה ליהודים, אתם יודעים יש לו חבר שמה, הרב של חב"ד, הוא נתן לו את התואר הכי גבוה של רוסיה של כבוד, יש לו חברים יהודים שמה, ואם זה נכון, אתם יודעים מה זה יכול להצל, יהיו פצצות אטום ימינה ושמאלה, ואם זה נכון, הכל באם זה נכון, יכול להיות שהוא יחמול ויחוס ויגן אפילו הוא מצידו שלא יפגעו בנו, יכול להיות, אני לא אומר שזה נכון, אבל יש סיפורים כאלה בהיסטוריה הרבה שיהודים עשו טובות לאיזה גוי ואחרי זה הוא עולה לגדולה ואחר כך הוא החזיר לכל היהודים טובות, אז זאת אומרת שמעשה אחד ולו הקטן של טובה, יכול אחרי דורות להשתלם לכל ישראל.

עכשיו תשמעו דבר מדהים יותר. אחרי שהשם שולח את משה להוציא את בני ישראל ממצרים כתוב "וילך משה וישוב אל יתר חותנו", אמרו חכמים זכרונם לברכה, בשעה שאמר לו הקב"ה, ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, הקב"ה מחליט שמשה רבינו הוא הגואל, ואם אין אתה גואל אין מי גואל את ישראל ממצרים, אז לכה ואשלחך אל פרעה, מה אמר לו משה? אמר לו רבון עולמים, איני יכול, משה מסרב, מה אומר, איני יכול, למה? מפני שקיבלני יתרו ופתח לי ביתו ואני עמו כבן, ומי שהוא פותח פתחו לחברו נפשו חייב לו. יבבי. משה רבינו אומר לקב"ה, רבונו של עולם, אתה מבקש ממני שאני אלך ואגאל את ישראל מבלי שאני אשאל רשות מיתרו? אני חייב לו את החיים שלי, מי שפתח פתח לחברו, מה זה פתח לחברו - נתן לו אכסניה, הכנסת אורחים, מי שפתח פתח לחברו נפשו חייב לו, אני חייב לו את החיים שלי, לא הבנתי, אתה חייב קודם ליתרו או קודם לקב"ה? מי ברא אותך? מי מדבר איתך? רבון העולמים, ואומר לך לך ואתה אומר לו לא יכול? למה? כי אני חייב הכרת טובה, למי? ליתרו, מי זה יתרו? שאני הצלתי את הבנות שלו ואני דליתי להם את המים מהבאר. ואתה עדיין מרגיש שאתה חייב לו, עד כדי כך שאתה לא הולך בשליחות השם? אתם שומעים איזה דבר זה. נפשו חייב לו, ומשום כך שב משה אל יתרו ולא ראה לעצמו היתר ללכת למצרים אלא ברשותו של יתרו, הוא נכנס ברשות והוא יוצא ברשות.

נח נכנס לתיבה, "בא אל התיבה אתה וביתך וכו'" והיא מסריחה התיבה, כל החיות, כל העופות, איזה ג'יפה שנה, וכל הזבל בקומה למטה והריח עולה למעלה, והוא תקוע שמה שנה והכל סגור, הגיע הרגע ש"ותנח התיבה על הרי אררט", תפתח את הדלת ותעוף, הוא לא יוצא, למה הוא לא יוצא? אומר נכנסתי ברשות אני יוצא רק ברשות, עד שאמר לו השם "צא מן התיבה", כל זמן שלא אמר לו צא מן התיבה הוא לא יוצא, לא יוצא, דרך ארץ, ברשות חנניה מישאל ועזריה זרק אותם נבכודנצר הרשע לכבשן האש, השם עשה להם נס, והם בתוך האש ולא נשרפים, היו יכולים לצאת מהאש ולעשות לנבוכדנצר טנטננטנננ, לא הם נשארים באש, אולי הנס לא ימשיך, נס זה נס, זה לא קבוע, נס זה הפתעה, זה לא קבוע, זה לא חובה, אולי עכשיו זה יתחיל לשרוף, תברחו, לא הם מחכים, למה הם מחכים? אני פי מלך שמור, מלך אמר לנו להכנס, מלך יגיד לנו לצאת. עד שהוא לא אמר להם לצאת הם לא יצאו. דרך ארץ, יבבי. איזה כללים חדשים. הא, ממש כמו כל הישראלים.

אז רואים מפה דברים מופלאים, לפני משה רבינו עומדת בעיה שלה גאולה של ישראל משעבוד קשה, צריך להוציא אותם מטומאת מצרים, צריך לקיים את כל היעודים שהובטחו להם, לקיים את התורה במעמד הר סיני, צריך שיכנסו לארץ, צריך לבנות את בית המקדש, כל זה תלוי במי? במשה, והקב"ה בכבודו מתגלה לפניו בסנה ומטיל עליו את התפקיד הנשגב, בכל זאת לא יכול משה לעבור על חובתו כלפי יתרו משום הכרת טובה. עד שטען כלפי הקב"ה שאינו יכול לקבל שליחותו ולא ניאות לקבל עליו את התפקיד של הגאולה של ישראל, עד שיתרו נתן לו רשות לכך. עד כדי כך מחייב כל מעשה חסד הכרה ושעבוד גם, אתה משועבד למי שעשה לך טובה. שאין דבר בעולם שיכול להכריע אותו. הכרת הטוב למי שעשה לך טובה. עד עכשיו במה דיברנו? בטובה שעשה לך גשמית, כמו פיתה ששווייה שקל. אבל אם אדם עשה לך טובה רוחנית זה לאין ערוך לאין שיעור כלל וכלל וכלל, זאת אומרת אם אדם אפילו לימד אותך לקיים מצוה אחת, אפילו תיקן אותך בסידור להגיד נכון מילה שאתה אומר אותה לא נכון, אפילו זיכה אותך באמן, אתם יודעים מה גודל הזכות? לאין שיעור.

אז אם בן אדם החזיר יהודי בתשובה יאבאבאבאבאי יבבבבי בי בי בי יבבבי בי בם בבבבבם. כמה שכר. ומי שארגן את ההרצאה לרפואת אלה שאמרנו, אליהו בן אנג'ליקה וה' בן רבקה, בעזרת השם זה יועיל ויהיה רפואה שלמה.

אז תראו מה זה המידה של הכרת טובה זה לא לפנים משורת הדין, וזה לא רק אנשי מעלה צריכים להכיר טובה, אלא זה הרגשה טבעית וחובה רגילה שכל בני אדם לרבות הרשעים שבעולם. ומי שאינו מדקדק בה רואים בו ירידה ופגם בכל האישיות שלו, זה לא אדם, אדם שלא יודע להכיר טובה זה לא אדם. כמו שכתוב "בגוי נבל אכעיסם" "עם נבל ולא חכם", על מה מדובר? שלא מכירים טובה, זה נקרא נבל.

עוד דוגמא יש לנו, פרעה מלך מצרים. כתוב "אשר לא ידע את יוסף", שואלים חכמים זכרונם לברכה, איך לא ידע את יוסף, זה אותו פרעה, איך לא ידע את יוסף?

אז הסיפור הוא ככה, באו אליו המצרים לפרעה ואמרו לו, בא ונזדווג לאומה זו, בא ונלחם איתם, הם עשו סקר דמוגרפי והתברר שהיהודים מתרבים מאד כל אשה יולדת ששה בכרס אחת, וזה מהווה איום על האומה המצרית, כמו שפה עושים, כמה חרדים מתרבים, כמה ערבים מתרבים, אז עושים גזרות כאלה ואחרות, שהריבוי הזה לא ישפיע, ואז מביאים אריתריאים מביאים עליה מרוסיה עם שבעים אחוז גויים, מביאים כל מה שרק אפשר להביא לשנות עוד פעם את המאזן הדמוגרפי, שהריבוי לא יוכל להשתלט, זה מה שפחדו מצרים. הם היו עושים סקרים כאלה גם אז, והם ראו שאוי ואבוי, אם תבוא אומה מבחוץ וישראל מבפנים וירצו להשתחרר מהעבדות, אז הם יתחברו אליהם ויילחמו בנו, ועלו מן הארץ, אז לכן הבה נתחכמה לו, והם באו אל פרעה ואמרו שמע, חייבים לעשות משהו, חייבים להלחם באומה הזאת. מה אמר להם פרעה? אמר להם שוטים אתם? עד עכשיו משלהם אנו אוכלים, והיאך נזדווג להם? בזכות מי אנחנו אוכלים פה? בזכות יוסף שהציל אותנו משנות הרעב, שכלכל את מצרים ברעב, שהביא את כל הכסף של העולם למצרים, אנחנו המדינה הכי עשירה בעולם, הכלכלה שלנו פורחת, הוא שמונים שנה כבר בתפקיד, לא מעל ולא נגע ולא עשה, נקי זך, איך אפשר להחזיר להם רעה כזאת להלחם בהם, השתגעתם? שוטים אתם? ככה אומר להם פרעה. אילולא יוסף לא היינו חיים.

כיון שלא שמע להם, הורידו אותו מהכסא שלו שלשה חדשים, פוליטיקה זה פוליטיקה, אתה לא שומע, אין בעיה אנחנו הרמנו אותך אתה תרד, זהו הורידו אותו, הורידו אותו שלשה חדשים. והוא חושב, ונלחם עם עצמו, אני עושה נכון או לא עושה נכון, עושה נכון או לא עושה נכון, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו בחזרה. ואז "ויקום מלך חדש", שלא ידע את יוסף, כאילו הוא שכח, זהו, נגמר, זהו, החליט שהפוליטיקה יותר חשובה, אפשר להרוס את הכל, לא להכיר טובה לבן אדם שעזר ובנה והחזיר בתשובה ועשה הכל, לא צריכים אותו, נגמר העיקר הפוליטיקה הסרוחה.

פרעה שהיה עובד אלילים וידוע ברשעתו לאלקים, בכל זאת ראה את עצמו משועבד ליוסף ולאחיו ולדורות אחריהם בגלל הטובה שגמל אותם בשנות הרעב, ולא הסכים בשום פנים להתנכר להם עד שויתר על כסא המלוכה, זה לא נסיון קל לוותר על כסא המלוכה וזה לא מלכות סתם אלא זה מלכות מצרים שמשלה בכל העולם, וויתור על מלוכה כבר אחרי שישב על הכסא, ושלשה חדשים הוא החזיק מעמד מחוץ לכסא, הוא לא עשה תרגיל כמו דורעי, הלך שירדפו אחריו, הוא הלך על מנת לא לחזור. אבל בסוף הוא נכנע.

חכמים אומרים לנו שזה לא פשוט, זה קשה מאד מאד לוותר על השררה אחרי שהגעת אליה. מאיפה לומדים? משאול המלך, בתחילה הוא היה נחבא אל הכלים וברח מן ה מלוכה, לבסוף כשהוא עלה ביקש להרוג את דוד. שמעתם דבר כזה? נכנסה בו רוח קנאה, רוח עיוועים, והוא רודף את דוד הצדיק שלא עשה לו מאומה! הפוך, הוא הציל לו את המלכות מיד גלית, וסיכן את חייו בשבילו, אבל מה הוא שמע? שבנות ישראל שרות "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו", אה, אני רק אלפים הורג והוא רבבות הורג? אה, אתם לנער הזה אומרים שהוא יותר ממני, יאבאבאי, הבנתם? הוא מביא יותר קולות זה בעיה. אז אני נלחם, גמרנו.

אז אפילו שאול המלך, מרגע שעלה, למרות שבהתחלה היה נחבא אל הכלים ולא רצה את המלוכה, מכל מקום לאחר מכן ביקש להרוג את דוד. על מי מדברים? על שאול שהיה נקי מחטאים כמו בן שנה, והיה משכמו ומעלה גבוה מכל העם, אז אם הוא היה קשה לו קל וחומר כל אדם אחר מרגע שמגיע לרבנות או מגיע לשררה, כמה קשה לו לוותר על כלום, על גרם, גרם של כבוד, גרם.

עוד דוגמא נפלאה, רבי יהושע בן פרחיה, זה היה הרב של יש"ו, מהזוגות, הוא אמר על עצמו, בתחילה כל האומר עלה, עלה למלוכה שאני אהיה רב גדול, הכריז אני כופתו ונותנו לפני ארי, אתה בא לי עם הצעה שאני אעלה אני אהיה רב גדול ואני אהיה אדם חשוב ורב מעל כולם, מי שיבוא ויציע לי הצעה כזאת, אני כופת אותו, קושר אותו, לפני אריה נותן אותו, מה אתה רוצה לסבך לי את החיים? אבל עתה, אחרי שעליתי, כל האומר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של חמין, קומקום של מים רותחים אני נותן לו על הקרחת. רואים כמה קשה שמרגע שאדם עלה לגדולה, כמה קשה לו לרדת. אפילו אם תביא לו את הצידוק הכי הכי נכון.

אז אם בקדושי עליון שברחו מן הכבוד במידה כזאת, אז קל וחומר כמה קשה לאנשים שרגילים לרדוף אחרי הכבוד. שמחפשים כבוד, כמה שהם נלחמים על הכבוד והנשיאות שלהם, ועם כל זה עם כל הקושי הרב שבצעד זה, מצא פרעה הכרח נפשי להתגבר על עצמו ולהתפטר מכסא המלוכה, ולא לכפור בטובתו של יוסף שגמל איתו ועם עמו. הרי כמה ראה אף פרעה הרשע חובה להאריך חסד ולשמור הכרה ואמונים לעושה ולדורות. לא כמו שעשו לאברהם יוסף, שעכשיו הוא צריך להכנס לכלא, בגלל שהוא רצה להיות גם כן הראשל"צ, ועוד אח שלו רצה אח שלו רצה ועוד אח שלו רצה, שלשה אחים רצו להיות הראשל"צ, אז אחד מהם הסגיר אותו למשטרה בשביל שיהיה עליו פלילים ולא יוכל להתמנות. והוא קרא להם מאפיה. והנה עכשיו הרשיעו אותו, הפרקליטות מרשיעה אותו, נראה מה בית משפט יפסוק, אבל מי עשו לו את זה? בני הבית, ככה הוא אומר, למה? כי הרבנות, הרבנות מי שרודף אחרי הכבוד הוא לא בוחל בכלום, יש לו מרפקים והוא יעשה הכל להשיג את מה שהוא רוצה להשיג. אז זה לא פשוט, אז שפרעה הבין מעצמו וירד מהכסא לבד, מהמעצמה הגדולה בעולם, רואים כמה אדם, אפילו שהוא היה אדם רשע, כמה אדם צריך להכיר טובה. והוא הכיר. אבל כשהוא ראה שהפוליטיקה תלקח מידו אז זה גבר בסופו של דבר.

מכאן אנחנו למדים שאפילו מי שיש לו מידת הכרת הטובה בשיעור גדול כזה, אבל אם היא איננה עומדת בפני כל נסיון ולחץ, הרי כאילו בטלה בזה כל המידה. זאת אומרת ברגע שמגיע אדם לנסיון, אפילו שהיה לו הכרת טובה, אבל הגיע הרגע, הרגע של הנסיון שזהו, זה או להכיר טובה ולהפסיד כאילו במרכאות, או להרויח במרכאות ולשכוח מן הטובה, אם לא עומד בנסיון כל המידה הטובה שהית הלו של הכרת הטוב, הכל בטל ומבוטל. זה כאילו כפר בכל. ואתם יודעים, כל הכופר בטובתו של בשר ודם, בסוף כופר בטובתו של הקב"ה. ממי לומדים? מפרעה עצמו. בהתחלה הוא אמר "אשר לא ידע את יוסף", איך לא ידע את יוסף? קודם אמרת שאתה יודע את יוסף, אבל כפרת בטובה, בסוף מה הוא אמר? מי השם אשר אשמע בקולו, כפר גם בטובתו של הקב"ה. שכל הכופר בטובתו של חברו סופו שכופר גם בטובתו של הקב"ה.

אם כן אנחנו רואים רבותי, שיש חובה גדולה מאד מאד מאד אפילו לא רק לאדם, גם לדומם, גם לצומח, אדם שעובד ליד פרדס של חברו ורואה שפירותיו נושרים, צריך להתפלל. להתפלל שהעץ הזה יבריא. כי העץ נותן חיות לעולם.

אמרו חכמים, בור ששתית ממנו מים אל תשליך בו אבן, מה הבור נעלב? נפגע? כואב לו? הוא מרגיש? הוא יודע? לא! אז למה לא? שאתה המידה של הכרת הטוב אפילו לדומם, אתה צריך להכיר טובה לדומם.

דוד המלך שכרת חתיכה מהחלוק של שאול, 15 שנה היה רועד, עד יום מותו, אתה ביזית את המלבוש חתכת אותו, אפילו רק בשביל להראות לשאול תראה יכלתי להרוג אותך, הייתי לידך חתכתי אני בעצמי את החלוק שלך, יכלתי לחתוך אותך, לא חתכתי, תסתכל בשביל להראות לו שלא ירדוף אחריו שלא ינסה להרוג אותו עם כל זה חתכת את החלוק, חתכת, ביזית את המלבוש, 15 שנה תהיה רועד. רועד. אתם שומעים מה זה, הכרת טוב לדומם.

אז רבותי, תדעו לכם, זה, זה מידות שהן מוטבעות באדם בהיותו אדם, קוראים לכלב כלב, למה? כולו לב, הוא נאמן, אתה נותן לו לאכול - הוא מחזיר לך טובה, הוא יציל אותך, הוא ישמור עליך, הוא יתנפל על אחרים שירצו לגעת בך. כלב, אדם צריך להיות הרבה יותר מכלב, אם בכלב יש את זה אז אתה ודאי שצריך שיהיה בך את זה.

עכשיו תצאו ותבדקו כמה אתם מרגישים חייבים בכלל למישהו. מישהו מרגיש שהוא חייב לחנווני משהו? שהוא קם בבוקר מוקדם ומכין לכם את החלב ואת הלחם ואת הכל ולוקח מהמשאיות בחורף בקיץ, מישהו מרגיש שהוא חייב לו? מה פתאום, הוא משלם לו כסף. מישהו חושב שהוא חייב משהו לדוור ששם לו את הדואר? מי? הוא מקבל משכורת, אני חייב לו משהו, מה הוא עושה לי טובה, עוד מתרעמים, תגיד למה אתה לא שם כל יום, מה קרה, השבוע לא הגיע ... יש לנו רק טענות, מישהו אמר לו יישר כח אשריך אשריך? אף אחד. אמרנו שאפילו אדם מקבל תגמול, כמו בני חת, ואברהם השתחוה להם, ועשר פעמים התורה מזכירה אותם, על מה? שהכבוד היה שלהם עוד, אז כמה אנחנו צריכים להכיר טובה, אם היינו כאלה לא היתה שנאת חינם, והיינו נגאלים. אבל אנחנו רק רואים מה מגיע לנו, כולם חייבים לנו, מה עשית בלבלבלבל כל הזמן טענות, אם היה הפוך, ראיה חיובית, כל דבר לראות בדרך טובה, למעט עוקרי התורה, למעט אלה שהם עוקרי תורה, אז המצב היה נפלא.

עד כאן הדרשה רבותי, אני מקווה שמשהו, משהו, ואפילו פעם או פעמיים אם תכירו טובה כמו שכתוב פה, לך תדע כמה תקבלו זכויות בעולם הזה ולעולם הבא, ואם תרגילו עצמכם בזה יבבי, יבבי, יבבי, כמה זרע זרעכם יהנה ממעשיכם של פעם. של פעם, יכול להיות שאתם שכחתם מה עשיתם פעם, אבל מישהו זוכר לכם שפעם הצלתם אותו, יכול להיות שנתתם עשרה שקלים או משהו בשבילכם זה היה כלום, בשבילו זה היה הצלה, זה היה אוטובוס שהביא אותו לשבת הביתה והספיק לעשות שבת ולא חילל שבת בדרכים וסכנה, והוא זוכר את זה, ולך תדע איפה זה ייפגש. אל תזלזלו בשום מעשה טוב, לא שלכם ולא של אחרים, ותלמדו להכיר טובה לכל אחד ואחד. אם זה בגשמיות קל וחומר ברוחניות.

למי שיש שאלות בבקשה.

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. קודם כל הרב דיבר על הכרת הטוב אז רציתי להתחיל לומר תודה רבה לכבוד הרב על כל הענין של המאכלות אסורות, אני בעצמי ניצלתי בזכות הרב, מלא מעט מאכלות אסורות בזכות הדיבורים ומה שיש באתר והירקות והבשר, אז תודה רבה.

 

הרב: ברוך תהיה.

 

ש. דבר שני כבוד הרב, אני חוזר בתשובה כמה שנים כבר, רציתי לשאול את כבוד הרב אם יש לו עצה טובה איך להחזיר את אשתי בתשובה, היא חוזרת בתשובה אבל לאט לאט וזה לוקח הרבה זמן, ורציתי לשאול מה אפשר לעשות או לקבל גם ברכה.

 

הרב: קודם כל האם זה נובע מחוסר ידיעה, הבנה, אמונה, משפחה, לחץ חברתי, מאיזה טעם?

 

ש. היא מאמינה והיא גם מתחילה לחזור אבל לאט לאט והבעיה שתראה, אני להוט כבר לסלק את הטלויזיה וכל הדברים

 

הרב: היא באה מבית חילוני גמור?

 

ש. אפשר להגיד מסורתי מעט, חילוני אבל

 

הרב: כן, עכשיו והיא קשה לה להתפטר מהטלויזיה כי זה ממלא לה את התוכן בלילה?

 

ש. כן

 

הרב: אז אתה צריך למצוא תחלופה, תמציא לה אתה תחלופה טובה שינעם לה להיות איתך ביחד ותמלא את החסרון של הטמלוביזיה בדעת ובתבונה במקום בטלנובלה, החבלה.

 

ש. אמן

 

הרב: השם יזכה אתכם בעזרת השם יתברך שתתקדמו בתיאום ותעלו במעלות התורה תמיד.

 

ש. אמן תודה כבוד הרב

 

הרב: חשוב גם לילדים, כן.

כן, גברת פה רוצה לשאול, תן לה רק רגע, רק רגע.

 

 

ש. אני רוצה שתברך אסתר בת שורה, היא חולה עכשיו

 

הרב: היא שומרת תורה ומצוות?

 

ש. היא חרדיה

 

הרב: מה היא חברה שלך?

 

ש. לא היא בת שלך

 

הרב: היא פה או לא פה?

 

ש. היא בבית חולים

 

הרב: מה יש לה?

 

ש. היא בהריון ויש לה חום גבוה

 

הרב: זה הכל?

 

ש. כן, אני רוצה שתברך

 

הרב: הבנתי, את שומרת תורה ומצוות? מה כן?

 

ש. שומרת

 

הרב: שבת? ממש?

 

ש. כן

 

הרב: טוב, תגידי לי מה שמה עוד פעם?

 

ש. אסתר בת שורה

 

הרב: תהיה בריאה ותלד בשעה טובה ומוצלחת

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, אמא דואגת.

כן, תן לבת שמה בפינה.

 

 

ש. כבוד הרב, אני בחודש החמישי של ההריון שלי, ואתמול בישרו לי שלעובר שלי יש מום בלב,

 

הרב: שמעתי הרבה מקרים כאלה שיש מום בלב, ובסוף לא היה שום מום, איך אומרים, אום שמום. את מאמינה באלקים או ל?

 

ש. מאמינה

 

הרב: את שומרת תורה ומצוות או עוד לא? עוד לא, קבלי על עצמך בעזרת השם לשוב בתשובה עתה ונברך שהילד יצא בריא ושלם!

 

ש. אמן.

 

הרב: מה את אומרת?

 

ש. מה לעשות?

 

הרב: לחזור בתשובה, לשמור שבת, לשמור טהרת המשפחה, למה את בוכה, את צריכה לשמוח עכשיו, עכשיו כבר לא בוכים, ולשמור כשרות, להתפלל, ללכת בצניעות, את ובעלך ובעזרת השם יצא לכם בן בריא ושלם.

 

ש. אמן.

 

הרב: מסכימה?

 

ש. מסכימה כבוד הרב

 

הרב: אשרייך, מה שמך?

 

ש. רוזי בת רינה

 

הרב: השם יזכה אותך ללדת בשעה טובה ומוצלחת כתרנגולת בן בריא ושלם עם לב מלא תורה ויראת שמים.

 

ש. אמן.

 

הרב: אבל אני רוצה לראות אותך אחרי הלידה בעוד הרצאה מכוסת ראש, צנועה, ושומרת מצוות. כן?

 

ש. בעזרת השם.

 

הרב: יופי. בהצלחה.

כן, שמה יש בחורצ'יק עם כובע על הראש.

 

 

ש. שלום הרב

 

הרב: וברכה

 

ש. שנים רבות אני איתך, חוזר בתשובה ממך, השאלה היא כזאת, יש לי הרבה שאלות ברוך השם

 

הרב: תתחיל.

 

ש. אני בעל תשובה, מתרגש לדבר עם הרב, ככה. בא נתחיל כך, יש בחירה בעולם הזה?

 

הרב: ודאי.

 

ש. תסביר לי

 

הרב: אתה יכול לבחור להיות אדם טוב או אדם רע, אתה יכול לבחור לעשות מעשה טוב או מעשה רע, כל רגע נתון אתה יכול להחליט מה שאתה רוצה.

 

ש. וזה נקבע לי כבר בשמים?

 

הרב: לא, זה ידוע, לא קבוע.

 

ש. מה זאת אומרת?

 

הרב: זאת אומרת שהשם יודע מראש מה תבחר, והוא לא קובע לך.

 

ש. אוקי. אנחנו יודעים שהתורה מפורשת בפרשת שבוע, כל שבוע במשך השנה קוראים את כל התורה. עכשיו אנחנו גם יודעים שכולם רמוזים בתורה, כולנו, הגויים, השאלה היא כזאת, היה מוכרח שאברהם אבינו, יעקב אבינו, יצחק אבינו, יהיו הם באותם זמנים? אם הרב מבין אותי.

 

הרב: כן אני מבין אותך

 

ש. היה מוכרח שהם יהיו במעמד הזה?

 

הרב: מוכרח שהשם הכריח בדוקא?

 

ש. כן

 

הרב: השם לא הכריח בדוקא

 

ש. אז בא נלך למשהו יותר רם. אני רועי בצלאל, נולדתי בג' בחשון, גלגול קודם שלי היה חייב לעשות משהו שאני אהיה פה בעולם הזה בשביל לעשות את המשהו הזה בשביל שעכשיו אני מאה אחוז, עכשיו אני מאה אחוז, לא סליחה, עכשיו יש את המאה אחוז בשמים של הנשמה שלי, יורד לתיקון של העשרים אחוז או הכמה אחוז שזה, לתקן בעולם הזה. בשנים ההם שהגלגול הראשון שהיה הוא עשה מצוות עבירות, לא משנה מה שהוא עשה, עלה לשמים והיה משפט, בורא עולם אמר לו אתה יכול ללכת לגן עדן, לפי המצוות אתה יכול ללכת לגן עדן, לפי העבירות מה שצריך לתקן אתה צריך לרדת למטה אם לא לך לגיהינום. מה שלא תוקן. הנשמה בחרה לרדת לעולם הזה עוד הפעם לתקן את מה שהיא קלקלה, עכשיו אותו בן אדם שהרג, ברא נגיד שהראשון זה אברהם והשני אחרי מאה שנה זה יצחק. היה מוכרח שיצחק הזה יבוא?

 

הרב: לא, אתה בעצמך אמרת שהוא בחר לרדת או ללכת לגיהינום, יש כאלה בחרו לגיהינום יש כאלה בחרו לרדת.

 

ש. אוקי.לא הבנתי.

 

הרב: הקב"ה בסוף מגלגל את הדברים איך שהוא רוצה, איך שלא תערבב את הקוביות בסוף הוא יביא את זה לאן שהוא רוצה, אבל זה לא משנה, הוא לא קובע את סדר הדברים מראש, הוא יודע אותם מראש, הוא לא קובע אותם מראש, אבל בכל מצב הוא יכול להביא למצב שהוא רוצה.

כתוב שרבי עקיבא אומר הספד על בנו בבית הקברות, והוא אומר, ראויים היו ישראל להגאל ממצרים לולא משה ואהרן,

 

ש. עכשיו אמרת שהוא הגואל היחיד שיכל לגאול את עם ישראל

 

הרב: אז תשמע מה אני אומר, אז אומר רבי עקיבא ראויים היו ישראל להגאל ממצרים לולא משה ואהרן, זאת אומרת אם לא היו משה ואהרן אז היו פנחס ולוי נגיד

 

ש. אבל לא היו

 

הרב: עוד פעם, להגאל היו ראויים, למה? שנאמר "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", השם הבטיח שהם יצאו ממצרים, אז להגאל הם היו צריכים להגאל, מי יהיו הגואלים, אז זה תלוי, במה זה תלוי? מגלגלין זכות על ידי זכאי, מי היו הכי זכאים בדור אז? משה ואהרן, אם לא היו משה ואהרן, סתם נגיד פנחס ולוי

 

ש. בא נגיד ככה

 

הרב: עכשיו השם אמר לו, אני יודע שאתה הגואל, אין מי שזכאי יותר ממך לעשות את הגאולה, אבל אם לא היה משה היה מישהו אחר. אז להתגלגל הגאולה היא תתגלגל, על ידי זה או על ידי זה, על ידי זה או על ידי זה, גאולה צריכה לבוא, כי השם הבטיח שבהיסטוריה העתידית יהיה א' ב' ג' ד' אירועים, אבל על ידי מי יהיו האירועים, זה תלוי בכל אחד מי יכנס לשבלונה, לפי מעשיו, לפי צדקתו, לפי רצונו, לפי מאוייו

 

ש. אבל לא שואל את הרצון הזה, מה זאת אומרת

 

הרב: הוא לא נותן את הרצון, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. זה אתה מחליט אם יש לך יראת שמים ואם אתה רוצה. אז לכן מי שיכנס לשבלונה, יזכה. תראה, צריך להיות ראש ממשלה, בכל מדינה יש ראש ממשלה, מי יהיה? אז יש כמה מועמדים, אחד הוכיח את עצמו יותר יבחרו בו, אחד הוכיח את עצמו פחות לא יבחרו בו, אז כולם רוצים, זה אומר שכולם יהיו? לא, מי שנכנס לשבלונה שמבקשים בדיוק נגיד, עכשיו ישראל עומדת לפני מלחמה ואין לה בעיות כלכלה, אז מה מחפשים מכל המועמדים, מר בטחון, כמו ביבי המחרית, זהו, אבל אם היה מצב של כלכלה, ולא היה בעיה של בטחון, היה שלום כבר, עכשיו הבעיות שלנו זה רק כלכלה, אז מי יבחרו? אחד שחושבים שיכול לפתור את הבעיות של הכלכלה, זאת אומרת כל רגע יש מצב של נישה פנויה לאיזה תפקיד או למישהו, מי יכנס? מי שהכי היה מתאים.

 

ש. כן, אבל זה נקבע לפני

 

הרב: לא נקבע, ידוע.

 

ש. רגע, אם עכשיו אני

 

הרב: לא נקבע, תקשיב טוב, ידוע. לא נקבע אלא ידוע, יש הבדל בין נקבע לבין ידוע. נביא יודע מה יהיה, מאיפה הוא יודע? השם אמר לו, הוא קבע? הנביא קבע? לא, השם לא קבע, הודיע לו - תודיע שככה יהיה.

 

ש. זה יכול להיות שזה לא יהיה?

 

הרב: בדיוק, זה יכול להיות שלא יהיה אבל יהיה אחרת, איך? כמו ששלח את יונה הנביא לנינווה, ואמר לנינווה עוד ארבעים יום ננווה נהפכת.

 

ש. לא נראה לי

 

הרב: והיא לא נהפכה, אז יש שני תירוצים לדבר, כל מה שאומר השם לרעה יכול להתהפך לטובה, כי אם יחזרו בתשובה זה יתהפך לטובה

 

ש. שזה כבר נקבע בשמים

 

הרב: שזה לא נקבע בשמים

 

ש. יש מעמד

 

הרב: שמעת? זה לא נקבע, שמעת? לא נקבע. שתיים, נינווה באמת נהפכה, היא נהפכה בתשובה, הם היו קודם רשעים ולכן היתה גזרה שהיא תיהפך, תיהפך פירושו תיעקר, והיא בסוף נהפכה, אז הלשון נהפכת הולך גם להפיכה ממש כמו סדום ועמורה, ונהפכת זה גם ממצבם מרשעים לצדיקים. זה החזיק לא הרבה זמן, והם חזרו לסורם, ובסוף התקיים הנהפכת ממש. אז זאת אומרת, מה שהשם אמר הוא לא קבע, הם החליטו, פעם הם החליטו לחזור בתשובה ואחרי זמן הם חזרו מהתשובה, הם חזרו מהתשובה ואז היא נהפכה באמת.

 

ש. אוקי, בא נגיד שיש לי נס, שצריך להיות לי בתאריך כל שהוא, ואני צריך לעשות משהו, השתדלות להשם בשביל שהנס יתקיים לי, השם נותן לי את הכח להגיע למצב שאני אעשה את ההשתדלות אליו בשביל שהנס יתקיים כי נקבע לי נס

 

הרב: לא נקבע, ידוע, לא נקבע. ידוע ונקבע זה שני דברים שונים. דוד המלך לא היה אמור להיות מלך

 

ש. דוד המלך גם לא היה אמור להיות פה בעולם הזה

 

הרב: תודה. אז דוד המלך לא היה ראוי להיות מלך, מי כן היה? אליאב אחיו הגדול, מה גרם שאליאב לא יהיה בסוף? כתוב שבא שמואל הנביא וראה אותו ואמר, אך נגד השם משיחו, הנה זה משיח השם. אמר לו הקב"ה, אדם יראה לעיניים והשם יראה ללבב, טעית, כי מאסתיהו ממלך, אז רגע, אז מה כתוב פה, שבאמת הוא היה ראוי להיות מלך, מי הפסיד אותו? מי הפסיד אותו?

 

ש. הוא עצמו

 

הרב: במה שהוא היה בעל גאוה, די. אז רואים שאם לא היה לו גאוה, לא השם שם לו גאוה, לא השם קבע לו שהוא יהיה בעל גאוה, אם הקב"ה קובע לכל אחד מה הוא יהיה אז אין עונש, אין שכר, אם הוא קבע שפלוני יהיה רוצח, אז מה אתה כותב לו לא תרצח? איך הוא יכול לרצוח אם אתה קבעת שהוא רוצח, איך אתה כותב לו לא תרצח? מה אתה בכוונה מפיל אותו? אחד אתה קובע שיהיה רוצח ושיכנס לגיהינום ואחד אתה קובע שיהיה צדיק? זה טענה שאיוב רצה ל טעון, כמוך.

 

ש. לא, יש לי עכשיו שתי בנים

 

הרב: רגע, ואז אמרו לו חבריו, אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני קל. אתה מבלבל את המח איוב, הוא אמר אתה בראת סדוקות אתה בראת שור ככה ובראת ככה, אתה קבעת הכל אתה גם בראת צדיקים ובראת רשעים. אמרו לו חבריו, אתה מפר יראה, אתה מדבר שטויות, הקב"ה נתן לאדם בחירה, אם הוא רוצה הוא יכנס לשבלונה של צדיק אם הוא רוצה לשבלונה של רשע, לכן יש דין ומשפט. וככה אומר הרמב"ם בהלכות תשובה, כל אחד ואחד מישראל אם רצה, אם רצה, יכול להטות את עצמו ולהיות כמשה רבינו, ואם רצה יכול להטות את עצמו להיות כירבעם בן נבט, או להיות מזכה הרבים הכי גדול שמשה זכה וזיכה את הרבים, או על חטאות ירבעם שחטא והחטיא את הרבים, מה אתה רוצה להיות, הכל זה אתה. רק השם או שמאפשר לך דברים שאתה רוצה לעשות, או שלא מאפשר לך לפי חשבון שלו, ואתה תמשיך, גם אם לא קיבלת, תמשיך. אני רוצה להיות נגיד צדיק, ויש לי כל כך הרבה בעיות ועיכובים וזה, אז אני יכול להחליט שאני מתייאש ואני יכול להחליט לא, אני לא מתייאש.

 

ש. והרצון הזה מי נותן לי אותו?

 

הרב: אני, אני

 

ש. יש נשמה בפנים שהיא רוצה

 

הרב: כן, אני, אם אני מחובר לחומר יותר אוכל נבלות וטרפות אני נהיה מטומטם ממיל אכל החשבונות שלי מטומטמים, אם אני לא אוכל נבלות וטרפות הראש שלי יותר זך ממילא אני אעשה חשבונות יותר נקיים, אם אני נמצא בחברה רעה אני אהיה יותר מושפע, אם אני אלך לחברה של טובים אני אהיה יותר נקי, אני מחליט איפה אני אהיה, אני מחליט מה אני אעשה, אני, ואני נותן גם תירוצים

 

ש. רגע, אני רוצה להבין איזה שאלה שיש לי, התורה נרשמה תתקע"ה דורות לפני בריאת העולם, ואומרים שבורא עולם הסתכל על תורה וברא עלמא, אנחנו רמוזים בתורה, מה שאני חוזר לעוד הפעם מה שאמרתי מקודם,

 

הרב: זה אחרי שהוא יודע את מה שאתה תבחר, כי השם רואה קדימה

 

ש. אבל הוא יודע מרגע שאני נכנס לאמא שלי לתוך הבטן

 

הרב: שמעת מה אני אומר, שמעת, תקשיב, אתה אפילו לא מקשיב מהתחלת השיחה

 

ש. אני מתרגש

 

הרב: לא אל תתרגש, תקשיב, השם יודע מראש מה כל אחד ואחד, קורא הדורות מראש, הוא יודע מה תבחר ומה זה וזה וזה וזה וזה ואחרי כל מה שהוא ידע עליך ועליו ועליהם ועל כל מי שיהיה בעולם כולל אברהם יצחק ויעקב.... אחרי שהוא ידע הכל, נכתבה התורה עם כל החשבונות האלה לאור כל מה שיעשו בני האדם במשך כל הדורות. ידוע. הוא לא קבע לנו מה נבחר בעתיד, ידוע לו מה נבחר, רק הוא הקדים לכתוב את זה לפני מה שנבחר. הידיעה אצלו לא תלויה בזמן, זה הכל. אז לכן הוא יכול להקדים לכתוב את המאוחר, אפילו שהמאוחר עוד לא היה. הוא יכול לכתוב מוקדם

 

ש. זה נקבע כבר

 

הרב: זה לא נקבע, זה ידוע.

 

ש. אני לא מצליח להבין את זה

 

הרב: נקבע פירושו שהוא יש לו פה פיונים שמשחקים לו פה משחק מכור, זה לא הסיפור. אחרת אין בחירה, וזה אומר שכל התורה שקר. איך אתה אומר לי לא תגנוב אם אתה אמרת שאני אהיה גנב, על מה אתה מעניש אותי? , תענה לי על זה על מה אתה מעניש אותי אם אתה כתבת

 

ש. אז אני אגיד לך על מה

 

הרב: כן על מה?

 

ש. עכשיו בן אדם גנב, אוקי, הלך לעולם נפטר מהעולם, צריך לחזור בגלגול

 

הרב: לא צריך, למה צריך לחזור?

 

ש. אבל נקבע

 

הרב: אבל למה? למה? למה הפליה?

 

ש. מה זה הפליה?

 

הרב: הפליה למה אני גנב, למה אני לא רבי שמעון ?

 

ש. כי כל זה

 

הרב: למה? זה משחק מכור?

 

ש. כל זה צריך להגיע בסופו של דבר לביאת משיח

 

הרב: לא הבנתי, אז זה משחק מכור מה שאתה אומר לי, משחק מכור

 

ש. אדם וחוה, בא נגיד היה לו בחירה

 

הרב: לא הבנתי, אני צריך לכבד גנב כמו צדיק בדיוק, למה? זה משחק

 

ש. אני הבנתי אותך, קודם כל מה שאתה תגיד אני מבין

 

הרב: תקשיב, אתה לא מבין כלום. אני צריך לכבד רוצח כמו צדיק גמור, למה? שניהם שחקנים בבימה כל אחד עושה את התפקיד בדיוק מה שביקשו ממנו, אחד ביקשו ממנו שיהיה רוצח והוא ממלא את התפקיד פיקס, ואחד אמרו לו שיהיה צדיק והוא ממלא פיקס. שניהם צריכים לקבל אותה משכורת ושניהם אות הצטיינות כי הם קיימו בדיוק את ההצגה

 

ש. זהו, בהצגה שחקן אבל מה שיש בתוכו שזה הנשמה

 

הרב: אין נשמות, לפי מה שאתה אתה עשית בעולם הבימה, אומר הנשמות מתוכנתות, הבנת בבי?

 

ש. כן

 

הרב: יופי. כן, שאלה נוספת, אמרת שיש לך כמה,

תרגע בינתיים, בא תקום אתה שורה ראשונה

 

 

ש. שלום עליכם כבוד הרב

 

הרב: שלום שלום שלום.

 

ש. אני בא כוחו של אשר, שעזר לארגן את הערב הזה, וזה הבן שלו אותו אליהו בן אנג'ליקה שהרב בירך, הקדשת את השיעור לטובתו, לטובת כל עם ישראל וכל מי שיושב פה אכי"ר, הילד הזה פשוט

 

הרב: הבעיה הבנתי שהוא לא הולך?

 

ש. הילד נולד יש לו כן פגוע מח, נכון?

 

הרב: היה חסר לו חמצן בלידה?

 

ש. כן, בדיוק.

 

הרב: כמה זמן?

 

ש. כמה זמן?

 

הרב: שלש דקות? בערך.

 

ש. בערך שלש דקות, הילד הוא ילד מאד פעיל, שובב מאד אנרגטי

 

הרב: שמעתי, תגיד לי משהו, מה הרופאים אומרים נכון לעכשיו והלאה, תן לה את המיקרופון.

 

 

ש. את אחותו

 

ש. כן אני אחותו

 

ש. לא ידוע כל כך, עושים איתו פיזיותרפיה אבל

 

הרב: הם מכירים מקרה שמישהו יצא מזה?

 

ש. לא יודעת

 

הרב: שאלתם? שאלתם מה הסיכויים? מה הם אמרו?

 

ש. אני לא כל כך מעורבת בזה, אבא שלי

 

ש. אני מכיר משהו ספציפי, אני מכיר איזה אומנת שהיא היתה אומנת שלו, והיא אמרה לי, אל תצפו ליותר מידי, והיא אשה חרדית. הוא נמצא במסגרת חרדית

 

הרב: אבל היא אומנת

 

ש. היא אומנת והיא אומרת שמע

 

הרב: היא אומנת מאומנת?

 

ש. או אומנת מדומינת

 

הרב: כן, מה מאיפה היא יודעת, אני שואל פיר פיר

 

ש. היא לא רופאה, לא,

 

הרב: אז מה הרופאים אומרים

 

ש. הרופאים, אין לי מושג, יש פה את המשפחה, מה אומרים הרופאים?

 

הרב: אני לא אמרתי שלא רק אני רוצה לשמוע מה הסיכויים שאומרים הרופאים.

 

הרב: טוב, אז בואו נעשה חסד, אתם יודעים למדנו היום שצריך לעשות חסד, אז בואו נעשה חסד קטן, לא גדול, לא נגזים אתכם. תגידו לי פה, ואני מקווה שכולם יסכימו הפעם באמת בשביל לעשות שינוי גזר דין, אפשר לשנות גזר דין, אם עם ישראל רוצים כח התפילות והתלמוד תורה של ישראל גדול ועצום בשמים, וראינו אפילו מקרה אחד של טובה שעושים כמה יכול להיות לדורי דורות. אז בואו באותה אוירה של הכרת הטוב, הרי בזכות הילד הזה נעשתה ההרצאה, ההרצאה נעשתה לרפואתו, תרמו כסף שאנשים יבואו להרצאה יתחזקו ביראת שמים, כל זה שיהיה לו זכויות כדי שהוא ירפא. בואו נוסיף לו עוד זכויות ונראה שעם ישראל אכפת להם שעוד ילד יהודי יהיה בריא ושלם, ולא חלילה בעל מום, אף אחד לא רוצה ילדים בעלי מום, אז בואו נתפלל עליו שהוא לא יהיה בעל מום וירפא.

אז מה שאני מבקש שכל אחד מכם יקבל על עצמו ללמוד כל יום שתי הלכות במשך חודש ימים בלבד. שתי הלכות זה לוקח בערך שתי דקות, שלש דקות, זה כל הסיפור. יכולים ללמוד הלכות לשון הרע, הלכות שבת, הלכות השכמת הבוקר, מה שרוצים, בשלחן ערוך או בקיצור שלחן ערוך יש מלא הלכות, אלפים ורבבות, שתיים, אז בשלשים יום תלמדו ששים הלכות ותדעו שישים דברים, ויהיה לכם גם שכר על לימוד תורה ושכר של נס שיעשה בעזרת השם לילד הזה שיצא מחוליו.

אז מי שמוכן שירים את היד גבוה. אני לא מאמין שיהיה מישהו שלא ירים.

 

ש. השאלה כמה נעמוד בזה

 

הרב: כולה שלשים יום, שלשים יום בלבד. תבורכו מן השמים.

מי שהרים את היד שלא יראה בעלי מומים במשפחתו. מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב... וכל הקהילות הקדושות וטהורות הוא יברך את השם הטוב אליהו בן אנג'ליקה ואשר בן רחל השם יזכה אותם לרפואה שלמה מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: שיהיה בשורות טובות

 

ש. תודה רבה כבוד הרב, אני יש לי גם אני גם סובל מבעיות בגב, אם אני יכול לקבל ברכה מהרב

 

הרב: אתה תגדל זקן

 

ש. התחלנו עם הזקן

 

הרב: וגמרנו עם הכאבים בגב

 

ש. אבל אני עדיין רווק, לא נשוי, מי אתה יודע יש את זה בכל מקום יש את הענין הזה

 

הרב: יש הרבה נשים שאוהבות גברים עם זקן

 

ש. עכשיו ככה היום זה מודה, בגלל זה רציתי להגיד לך שגם פה אולי יש מצב שאתה מבין זה יצא מהקשרו, כי זה מודה, אז שמתי זקן וזה יהיה מודרני ואני אהיה מבסוט מזה בקטע אחר בכלל לא יהיה לשם שמים.

 

הרב: לפי המודה מגדלים את הזקן למטה, אתה תגדל אותו לרוחב.

 

ש. תודה רבה הרב

 

הרב: בהצלחה, תן לו מאחורה שמה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, אני רוצה הכרת הטוב, בענין הכרת הטוב, לפני שבעה חדשים כמעט בראש חודש תמוז אצלכם בסעודת ראש חודש שאלתי את כבודו על ענין של הפרנסה, לא נרחיב על זה עכשיו. אז כבודו אמר לי ללמוד שעתיים ביום שלשה חדשים והקב"ה יפתח שערי פרנסה, אנחנו לא הפלנו דבר מדבריו של כבודו עשינו, נפתח קצת, המשכנו עד היום זה ממש, אנחנו מבקשים שכבודו יברך אותנו, אנחנו עשינו בדיוק מאמינים בדבר ועשינו ונפתח אבל צריך עוד ישועות

 

הרב: רוצים עוד, רוצים עוד

 

ש. כן, אז בעזרת השם שכבודו יברך אותנו

 

הרב: למה לא, למה לא, מה השם?

 

ש. מיכאל ניסים בן חנה

 

הרב: השם יפתח לך שערי פרנסה טובה עד בלי די .

 

ש. אמן. תזכה למצוות, השם יברך אתכם בכל אמן

 

הרב: גם אתה, וכן למר.

כן, תן לבחור מימינך.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. תודה רבה על כל מה שאתה עושה בשבילנו, אני אישית חוזר בתשובה ממך ואוהב אותך מאד,

 

הרב: תודה

 

ש. יש לי שאלה הרב, אני היו לי ספרים בבית ילקוט יוסף וכל מיני כאלה, הוצאתי אותם מהבית אני יותר לא קורא בספרים של אף אחד של מי שיצא נגדך. ועכשיו אני הופך כבר את האינטרנט, אני מחפש לקנות קיצור שולחן ערוך, כי שולחן ערוך שלם זה עולה הרבה כסף ואני לא יודע של מי לקנות, תמליץ.

 

הרב: הרב מרדכי אליהו זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. יש לו קיצור שלחן ערוך

 

ש. אני ראיתי כתוב קיצור שלחן ערוך של הרב גנצפריד עם בעריכה של הרב מרדכי אליהו, זה זה?

 

הרב: לא, יש שמה אתה תמצא שיש לו של הרב מרדכי בעצמו

 

ש. אוקי, תודה רבה הרב, ברכה לזיווג אפשר?

 

הרב: זיווג הגון מהרה.

כן, תן לו מאחורה.

 

 

ש. ערב טוב לכולם, שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום שלום

 

ש. אני מבקש שבני משפחתי לא יכפו עלי תרופות שאני לא צריך ושיברך אותי ברפואה שלמה וזיווג הגון בבקשה

 

הרב: מה השם?

 

ש. עמנואל בן טובה

 

הרב: פרנסה טובה וזיווג הגון

 

ש. ורפואה שלמה

 

הרב: ורפואה שלמה

 

ש. אמן.

 

הרב: תהיה בריא.

כן, הגברת שמה תן לה.

 

 

ש. שלום הרב

 

הרב: שלום

 

ש. לעמוד?

 

הרב: אפשר.

 

ש. לפני כמה ימים פגשתי מישהי בבית חולים, שיש לה בעיה, היא אמורה לעשות ניתוח בחו"ל שעלותו עולה 150 אלף שקלים, והיא ביקשה ממני לסייע לה בתרומות, לארגן לה תרומות, אמרתי לה שאני לא יכולה, אבל אני כן יכולה לבקש ממך ברכה שתתן לה

 

הרב: מה הניתוח? מה הסוג?

 

ש. אוקי, אז היא עברה איזשהו ניתוח אסטטי להסרת עודפי עור, משהו כזה,

 

הרב: מה זה עודפי עור? כמה היא שוקלת?

 

ש. היא היתה נראית לי רזה אבל אני לא מכירה אותה, פגשתי אותה ככה באקראי

 

הרב: במאה חמישים אלף להסיר חמש קילו?

 

ש. לא לא, היא עשתה ניתוח שפשוט הסתבך, ופשוט קרו לה מהר לניתוח חוזר בשביל להוציא את השתלים או משהו, אני לא מבינה זה, ופשוט פגעו לה בשלפוחית השתן, והיא צריכה לעבור ניתוח בחו"ל לתקן את זה לסדר את זה.

 

הרב: השם ירחם, נו.

 

ש. עכשיו העלות זה מאה חמישים אלף שקלים

 

הרב: היא דתיה או לא?

 

ש. זהו, שהיא לא דתיה בכלל, אמרתי לה שאתה בטח תבקש ממנה לקבל על עצמה משהו, היא אמרה שיהיה לה קצת קשה עם שבת, אבל היא מוכנה לעשות כל מה שתגיד לה לרפואה

 

הרב: תגידי לה שתלך בצניעות ותאכל מאכלות כשרות

 

ש. אוקי, אני אגיד לה. עכשיו יש לי עוד בקשה

 

הרב: מה שמה?

 

ש. אה סליחה, זיוית בת דבורה

 

הרב: זיוית צריך להחליף את השם, זה כמו זיקית כמעט. זיוית בת דבורה, השם יציל אותה בניתוח שתעבור אותו על הצד הטוב ביותר.

 

ש. אמן. יש לי עוד משהו, אתה כל הזמן שאני שומעת שיעורים ממך שזה שנה גורלית ועוד מעט גוג ומגוג ולא כולם יינצלו, אני נכנסת קצת לחרדות, וכל תקרית חדשה שקורית ככה בארץ ובעולם אני מה לעשות ומה יהיה עם הילדים ולאן לברוח למדבר

 

הרב: לברוח לספר. הרוצה להנצל יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, ומהר לעשות מהר חסדים וללמוד תורה לקיים הלכות לעשות מצוות, לשמה בורחים. אם בורחים לתורה ולמצוות זה ההגנה הכי גדולה שיכולה להיות.

 

ש. אוקי, אבל אני בכל זאת מבקשת גם ברכה מרב כ מוך, אני מבקשת שתברך אותי ואת בעלי ואת הילדים שלנו שנזכה לראות פני משיח, ולעבוד את השם בבית המקדש השלישי

 

הרב: אבל תגידי גם וכן למר

 

ש. כן למר. אתה ודאי שאתה תהיה, אני לא צריכה

 

הרב: לא יודע, את תגידי. השם יזכה אותך ומשפחתך להקביל פני משיח ולראות בבנין בית שלישי במהרה בימינו אמן.

 

ש. אמן. תודה רבה הרב וכן למר. תודה.

 

הרב: כן, הלאה שאלה הבאה. תן לבחור פה באמצע.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. יש לי קצת בקשה ועצה, אני בערך עשר שנים בתשובה, כמובן שהרב גם שותף בענין, הרבה פעמים ראיתי את הרב בהרצאות ונתן לנו כלים להלחם ביצר הרע, אני רואה ברב ממש השגחה פרטית, הוא יודע איך להדריך את העם בדור הזה. הבקשה שלי, זה אני נשוי שש שנים, היום אני לומד בכולל, ואין לי ילדים, ואני לא יודע מה לעשות כבר, ניסינו כל מיני השתדלויות

 

הרב: בדיקות עשיתם?

 

ש. כן

 

הרב: יש בעיה?

 

ש. לא, הרופאים לא יודעים מה להגיד, אומרים לנו להמשיך לנסות

 

הרב: לא מצאו כלום?

 

ש. לא, תמשיכו

 

הרב: שמעתי, אבל מצאו כלום

 

ש. לא, אין איזה בעיה ספציפית

 

הרב: ברוך השם. אתה תלמד שעתיים מתוך הלימוד שאתה לומד ברציפות בתענית דיבור שלשה חדשים, אשתך תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים שניכם, אתה בתענית דיבור, היא בלי תענית דיבור, ובעזרת השם תקיימו את זה והשם יסייע. מה שמותיכם?

 

ש. דוד בן רחל, לאה בת זוהרה

 

הרב: תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

 

ש. אמן. תודה רבה.

 

הרב: מיע וד רצה פה לשאול? את רצית? מישהו פה הצביע? הוא יגיד, מי יגיד? תיכף. מי יגיד? הנה שמה תן לגברת.

 

 

ש. שלום

 

הרב: שלום

 

ש. שלום כבוד הרב, יש לי ילד בן 12 שהוא עוד מעט עושה בר מצוה ויש לו קשיים בקריאה, מה אפשר לקבל על עצמנו שבעזרת השם בבר מצוה שלו הוא ידע לקרוא ברור?

 

הרב: יש לו חונך?

 

ש .כן, הוא בבית ספר טיפולי

 

הרב: ולמרות זאת קשה לו?

 

ש. כן.

 

הרב: ביחס לילדים בני גילו שבאותו מקום?

 

ש. כן. קוראים לו ישראל מאיר, קראתי לו

 

הרב: שמעתי, מעבר לזה יש לו עוד קשיים חוץ מקריאה?

 

ש. לא, חוץ מזה לא

 

הרב: את ניסית לשבת לקרוא איתו?

 

ש. הוא קורא אבל לאט

 

הרב: קשה לו להבחין במילים? קשה לו להבין? מה קושי?

 

ש. בניקוד. מתבלבל בין חולם, פתח, לצירה כל ה

 

הרב: מה הבעיה ללמוד איתו שלשה ימים רק על חולם, עוד שלשה ימים על שורוק, עוד שלשה ימים רק על קמץ, ולתת לו תקשיבי לאתר את כל המילים שיש בהם חולם. את מלמדת אותו זה חולם, ואומרים חו, אתה רואה או בו בו גו רו דו דו הו וו זו, אחר כך תגידי לו בא, תמצא לי בדף הזה בחומש עכשיו כל מה שיש עם חולם, שלשה ימים.

 

ש. בסדר, תודה

 

הרב: רגע, אחר כך שורוק, אותו דבר, תוך חודש חודשיים הוא ידבר איתך אמא.

 

ש. תודה רבה הרב

 

הרב: חיריק, פתח,

 

ש. תודה

 

הרב: אמא,

 

ש. תודה, תברך אותו ישראל מאיר הדס

 

הרב: זה נקרא הג'יה בתימנית, ככה היו לומדים בתימן

 

ש. תודה.

 

הרב: ישראל בן הדס השם יזכה אותו ללמוד את הניקוד היטב ויהיה חזן.

 

ש. אמן. אמן.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני כבר 25 שנה עם כבודו

 

הרב: ברוך השם

 

ש. מאז שהתחלתי לעבוד אני תורם לכבודו

 

הרב: ברוך תהיה

 

ש. אבל בתקופה האחרונה קשיים כלכלים ונאלצנו להפסיק חלק מהתרומות, כך שאני לא יכול לבוא שבתות עם הרב,

 

הרב: אתה יכול לבוא מוצאי שבת

 

ש. אבקש ברכה לפרנסה טובה

 

הרב: השם יפתח לך שערי פרנסה טובה בגדול

 

ש. אמן. אמן. ויש לי אחים שחלק בנות התגרשו, בנים שעדיין לא התחתנו

 

הרב: בלגן

 

ש. אבקש ברכה כן למשפחה

 

הרב: השם יזכה את המשפחה להתחזק בתורה וביראת שמים וישלימו החסר.

תן לו שמה.

 

 

ש. שלום עליך

 

הרב: שלום וברכה

 

ש. אני לאחרונה התוודעתי לכל הנושא של השחיטה, על ידי הבן ששמע קלטת ודיבר איתי, ביקשתי לשמוע. אני שואל, אם כבר לפני 15 שנה הענין הזה יצא לאור, אז שמעתי מזה, ולמעשה תקופה ארוכה כאילו הענין נגנז, ולאחרונה זה יצא כזה לאור, למה לא התוודענו אז לדבר זאת אומרת במלוא חומרתו?

 

הרב: קודם כל באותה תקופה יצאתי נגד הדברים בחומרה רבה חצי שנה, בסוף הרב יהודה שפירא זצוק"ל מורי ורבי פסק לי להודיע שאני מסיר את אחריותי מהשגחה של מחמוד שעה אחת להודיע, ואחרי זה יותר לא להודיע, והפסקתי. ככה ציווני רבי אחרי שניסינו לתקן אותו, ולשפר את המצב, ולבנות בית דין חדש אחרי שהועדה שלו התפטרה וכו', וכל המסמכים והכל נמצא באתר ויש דיסקים והכל. אז ככה היה, לפני כשנה נודעתי לבעית הסכינים, שזה יותר חמור, שזה דאורייתא בעופות ובבקר, ונכנסתי לעובי הקורה לברר, וכשהתבררו הדברים התחלתי לפרסם אט אט ולהזהיר, ואז הוא פתח את פיו כנגדי, והכחיש דברים, ואז בלית ברירה את כל החומר שהיה לי עליו אז ולא פרסמתי, הוצאתי חלקית רק, חלקית, בינתיים חלקית, אנחנו כותבים עליו עכשיו ספר, כבר יש 1250 עמודים של עדויות ועובדות נגדו, שהוא מאכיל נבלות וטרפות שעוד לא היה כמוהו מימות אדם הראשון. וכשיראו את זה תזדעזע הארץ ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. עכשיו, זה הוא, אבל אחרים גם כן יש להם בעיות עם הסכינים, כי הם מעבירים סכינים אחרי שחיטה שיש בהם הרגש, וזה בעיה, מי שלמד את הדינים וראה כף החיים על המקום ושאר הדברים, רואה עד כמה החמירו בענין הסכינים ועד כמה זה חמור. אדם שאכל נבלות וטרפות צריך לצום על כל פעם תשעים ואחד תעניות. אדם שמאכיל נבלות וטרפות צריך אדם זה כמנין מאכל לעשות תעניות, הוא לא ראוי לקבורה, אין מתעסקים בקבורתו, הוא יתגלגל בגלגול כלב, ויאכלו אותו הכלבים, אם יזכה בכלל. זה דבר חמור ביותר, יותר משבת. שמעת שפה הבחורה אמרה, אני מוכנה, יש פה מישהי שמוכנה אבל לא שבת, אז אמרתי לה מאכלות אסורות. לכאורה שבת יותר חמור, לא?

אבל החפץ חיים אומר לא, מאכלות אסורות יותר חמור משבת. על שבת אם אתה חוזר בתשובה אז נמחל לך, שומר שבת מחללו מוחלים לו על שבעים שנה של עוונות, אבל מי שאכל נבלות וטרפות אפילו שהוא חזר בתשובה מזה יש לו בעיה, הוא טמא, הוא אכל והוא טמא, הוא עצמו טמא, לנקות את זה בעולם הזה קשה, צריך עבודה קשה מאד, צריך לזכות את הרבים בענין הזה, צריך צומות, צריך תשובה על זה גדולה וכו' וכו' וכולי האי ואולי, והחפץ חיים אומר שאפילו על פעם אחת בשגגה צריך להכנס לגיהינום בשביל להתנקות מהטומאה הזאת, טומאת הנבלות וטרפות. אז זה לא דבר פשוט, יש ספר מנוחת שלום שמביא את כל הגלגולים וכל הדברים, יש ספרי הארי הקדוש ויש עוד הרבה ספרים שמדברים, מה חומר אכילת איסור כזה, הרי התורה מעידה "ונטמאתם בם" אלא תקרי ונטמאתם אלא ונטמתם בם, אז אני כבר אומר שנה, והוצאתי שני דיסקים, מלאים ועוד דיסק אחד שמע עם 28 קלטות, והוצאתי קונטרסים, ועדיין אנשים יאכלו ענוים וישבעו, כי אומר רבינו בחיי "בטנם אלהיהם", האלהים שלהם בבטן, הוא תוקע גרפסים. אתה מבין? זאת אומרת זה הבעיה והיא חמורה ביותר.

עכשיו תקשיב טוב מה הכי מדהים, שאלה שהם רבי המשחטות, רבני המשחתות הם בעצמם לא אוכלים מהשחיטה שלהם, יש שו"ת של הרב יברוב, שהוא משארית ישראל, ויש שו"ת של הרב ברנדסדופר, ושו"ת של הרב שטרנבוך ושו"ת של הרב נתן גשטטנר, שהם אומרים שבשחיטה תעשייתית אי אפשר שיצא בלי נבלות וטרפות, לכן לאכול רק שחיטה קטנה, שחיטת חבורה, חבורה. אבל כמובן שהיא תיעשה עם כל הדקדוקים ולא בשוחט אחד, לא כמו שאמר לי תימני אחד, אני ברוך השם תשע שנים אני כבר אוכל מהמורי שלנו במושב, אמרתי לו כמה אתה אוכל? אז הוא אמר אני שוחט כבש אחד שתיים בשנה בערך, אמרתי לו תשע שנים? וכמה פעמים יצא לכם טריפה? אמר לי אפילו לא פעם אחת. אמרתי לו מכאן שאתה אוכל נבלות וטרפות. הרי האחוזים אין בכלל בשר, בשר בכל ארץ ישראל וחו"ל אין בשר שהוא לפי שיטת הבית יוסף. כולם אוכלים נבלות וטרפות, בלי סכינים עוד, כן, בלי סכינים, עוד בלי סכינים, נגיד שהסכינים מצוינות הכל בסדר, אבל אין בהמות שהם לא מעבירים עם רירים וסרחות, כי אחרת לעולם לא יכול להיות כמויות כאלה, אין דבר כזה, שישים אחוז? אם יצא עשר חמש עשרה אחוז, ובפרט בבקר בחו"ל לא תמיד זה טוב.

 

ש. לדעת הרמ"א

 

הרב: אז זאת אומרת זה דבר אבסורדי, גם בלי לבדוק, רק מהידיעה הזאת אתה יודע כבר הכל. עכשיו איפה בדיקת סכינים, קצב 130, 130 בהמות בשעה כל חצי דקה, אתה יכול לבדוק בדיקת פנים בחצי דקה? ובדיקת חוץ? וכן הלאה, ואחר כך לעקוב אחרי כל המסלול, ומאות מאות מאות ראשי בקר עפים ומתערבבים חלקים והכל וסימונים ובלגן ורעש, ובודק הסכינים יכול ברעש הזה לבדוק, ובמהירות כזאת, ולתקן סכינים?? וכמה פוסלים? שום דבר. וכמה מורידים מהליין? גורנישט, אז איפה זה הולך? הכל חרית, כמו שהראתה הטמבלויזיה, שהכל שקר ומרמה. יש משגיח אחד וארבע חותמות, בד"צ זה בד"צ זה בד"צ זה, אבל אין לכם בכלל משגיח, סומכים על ההוא, סומכים על ההוא, סומכים על ההוא, סומכים על ההוא, בסוף מי זה ההוא? של הרב נותן ואתה משלם לארבע בד"צים, אתה מבין איך זה עובד?

זה הראו עכשיו בטמבלויזיה שעה, ועוד שתי תכניות קודם, חוץ מבשר החמורים והסוסים וכל מה שמגיע דרך השטחים. בצפת יש שמה רב אחד רפאל כהן סיפרה לי עיתונאית, שבשר חמורים היה במסעדה שהמשטרה אמרה לה במפורש שנתפס שמה והפיקוח וטרינרי בשר חמורים והבן שלו שמה משגיח. אתה שומע דבר כזה, עם צילומים והכל, הכלן עם תעודות משלוח והכל.

בראשון לציון התפרקה משאית בדרך, מה נפלו? חזירים. וכל יום מעבירים טונות טונות הערבים במסעדות בתל אביב וכו' וכו', והכל זה נבלות וטרפות ושקצים ורמשים והכל, שלא לדבר על מסעדות ואולמות חתונות שאי אפשר לאכול בשום אופן.

הרב יעקב יוסף זכר צדיק לברכה אמר שאסור בשום אולם חתונות לאכול כיון שכל הציוד שנמצא שמה יש בו חלב. למה? הוא אומר כי הרבנות מפרסמת כל שנה כמה חלב עבר לכל עם ישראל, והם אומרים יש להם טעויות מה לעשות, אין מה לעשות. אז זאת אומרת הגיע עכשיו לאולם חתונות פעם אחת חלב, אז כל הסירים וכל הזה חלב, גם אם ישימו אחר כך את הכי כשר וישחטו עם מלאך ויכניסו לסיר, אז יש בזה חלב, אז הוא אומר אין אפשרות, כי כל פעם יש בעיות של חלב, הוא דיבר על חלב אז.

על מורי מחמוד הוא אמר, בזמנו, הוא אמר שאסור לאכול מהשחיטה שלו בגלל שרוב השוחטים שלו דרדעים. הקלטה שלו, הבאנו אותה.

זאת אומרת יש הרבה סוגי בעיות שלא יאומן כי יסופר. אבל אנשים לא אכפת להם, לכן אדם ירא שמים, סיפרו לי השבוע שילד בן 16 עם כיפה סרוגה, לא תגיד חרדי וכו' וכו', כיפה סרוגה, אבל יש כאלה שהם יראים גם עם כיפות סרוגות, ילד בן 16, היה בקבר רבי שמעון בר יוחאי, ומצא דף, שכתוב על נושא הכשרות, קרא את הדף---

יכול להיות שחילקו לכם את הדף הזה פה, הבאתם? חילקתם? חנג'ורי, אבשלום תודה רבה, תודה רבה, אני הבאתי, אני הבאתי אז תביא.

בכל אופן הוא ראה את הדף צלצל לאבא, אבא לא אוכלים יותר, לא בשר ולא עופות. ואבא שלו קיבל, מאז הם לא אוכלים חודשים, רק על סמך דף. מי שנכנס אצלנו לאתר שופר. טי וי ורואה את כל הסרטים, את כל ההקלטות, את כל העדויות, את מה שהקראתי את הפרוטוקול של הדיון שהרב עמאר דן את מחמוד על כל העדים שאמרו שהוא האכיל נבלות וטרפות במזיד, ועוד כל העדויות של אנשים שהיו במקסיקו והרבנים וכו' מה הוא עשה להם שם, שומע שזה זוועת אלקים. זה זוועה שאין כדוגמתה, זה אין יראת שמים כלל וכלל. הכל זה כסף. זה תעשיה של מיליארדים. זהו, ואשריך שנחשפת סוף סוף, אבל צריכים להגעיל את כל הכלים בבית, כל הכלים דורשים הגעלה, ואין להכניס כלום. הנה מחפוד ומעלליו, זה באתר אצלנו תכנסו, אין סוף של חומר רק להוכיח את הדברים.

אנחנו פתחנו עכשיו שחיטה קטנה, קהילות פז, מי שרוצה להשיג עופות או בשר, לא תמיד יש, אבל כשיש מי שעומד בתור יכול לקבל, יכול להשיג משם. אבל רק אם הוא הגעיל את הכלים קודם, אחרת זה לא מועיל שום דבר. זה המספר שמופיע על הצג אם רוצים לצלצל בשביל להירשם ולהשיג בשר ועופות בהכשר הכי מהודר. דרך אגב, הרב קניבסקי שליט"א אוכל מהשחיטה שלנו, תארו לכם. כן.

 

ש. אני רק רוצה להוסיף, ברוך השם אני בחצי שנה האחרונה אני לא מפסיק לשמוע את הרב, ועולים איתי טרמפיסטים ואומרים דברי ביזוי על הרב, על הכבוד הרב

 

הרב: ברוך השם תודה להם בשמי

 

ש. אז אני מיד, זאת אומרת בלי חשבון, אני שואל אותם כמה שאלות, אני מביך אותם בענין, אבל הרבנים, אמרתי מה אכפת לכם מהרבנים, אם יש עובדות שכך היה מה יש לדבר בכלל, אלה העובדות תקבלו אותם

 

הרב: זאת אומרת אחד עלה לאוטובוס ואומר ראיתי פצצה, ואומרים לשני, אתה שומע אני הייתי באוטובוס ראיתי פצצה, אומר לא יודע, הרבנים שלנו לא הודיעו שהיה פצצה אז מבחינתי לא היה פצצה

 

ש. כן, ממש כך, ממש כך

 

הרב: אבל תמיד תודה להם כי אני ממש חסר מצוות והם מעבירים לי את שלהם בגלל לשון הרע והוצאת דיבה אז חייבים הכרת הטוב, אז אני ממנה אותך שליח להודיע בשמי שאני מודה להם מאד מאד מאד.

 

ש. ברוך תהיה

 

הרב: לעולם תחיה.

כן, תן לגברת פה רגע. בבקשה.

 

 

הרב: הלו?

 

ש. הלו

 

הרב: שלום, ערב טוב, אמנון יצחק.

 

ש. שלום ערב טוב כבוד הרב, שלום לך הרב

 

הרב: אתה צופה בנו בשידור ישיר או לא?

 

ש. כנראה שכן, כן, כן,

 

הרב: שמעת שעשינו משהו בשביל הילד?

 

ש. שמעתי ואני מודה לך ולכל העולם כמובן.

 

הרב: או, תודה רבה, תודה רבה. ואני הבנתי שאתה מוכן לעשות מה שאני אגיד לך לטובתו, נכון?

 

ש. בטח, ועוד איך, שהילד הזה הוא העיניים שלי, הכל אני עושה בשבילו

 

הרב: אני

 

ש. אני אומר לך אין דברים כאלו, זה ילד של בורא עולם עם כל המוגבלות שלו זה מבורא עולם אוהב אותו

 

הרב: אני מבקש ממך

 

ש. הלואי ויבריא, אני מקדיש אותו כולו לבורא עולם, ממש ככה...

 

הרב: אני מבקש ממך שאתה תלמד שעתיים כל יום בתענית דיבור תורה במשך שלשה חדשים ימים רצוף לרפואתו. בסדר?

 

ש. אין שום בעיה.

 

הרב: טוב, רצית שנוסיף לו שם, כן?

 

ש. אם זה לא מפריע, אם זה רק לטובתו לבריאותו

 

הרב: מה השם שלו עכשיו אמרנו? אליהו בן אנג'ליקה, אז אתם תקראו לו אליהו פנחס בן אנג'ליקה. למה? כי אליהו הוא פנחס, פנחס הוא אליהו

 

ש. אין שום בעיה, אין שום בעיה

 

הרב: אליהו פנחס, בסדר?

 

ש. אין שום בעיה כבוד הרב

 

הרב: אז בסדר תורה שאתה עולה אתה אומר שמי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב... הוא יברך את השם אליהו בן אנג'ליקה שמהיום ייקרא אליהו פנחס בן אנג'ליקה

 

ש. אמן כן יהי רצון, אמן. הרב עוד משהו קטן אם אפשר אם לא כבד עליך כבוד הרב, ברכה לעסק של אבי, כי אנחנו כולנו תלויים בו, כי זה עסק משפחתי, העסק... דוד בן שפרה לפרנסה טובה

 

הרב: השם יזכה אותו לפרנסה טובה בנקל

 

ש. השם ישמור אותך כבוד הרב, אוהבים אותך

 

הרב: תודה מותק, תודה ביי. בבקשה. שאלה אחרונה לחנג'ורי בסטרי גמבו, תן ליהודי פה, עומד כאן. תן לו.

 

ש. משה בן לאה, אני גר בקומה חמישית ורוצה לעבור דירה לקומת קרקע, כבודו יברך אותי, קשה לי מאד לעלות. ובריאות אני מבקש, עברתי אירוע מוחי ולא מתפקד כמו שצריך, תודה רבה.

 

הרב: תלמד כל יום שעתיים בתענית דיבור רצוף שלשה חדשים, רפואה שלמה ותזכה לעלות בנ קל או לרדת במהירות. בעזרת השם יתברך.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

מי שירצה לתרום 500 שקלים להרצאה הגדולה שאנחנו עושים בירושלים, להיות מנוי בהרצאה הגדולה 1800-3000 איש, יכול להיות שותף בזה, יכול למלא הוראת קבע.