המבזה תלמיד חכם בזמן בחירות - אפיקורוס ואין לו חלק לעולם הבא
הרב עובדיה יוסף, יביע אומר, חלק א', יורה דעה, סימן יח, אות יא:
"עמדתי ואתבונן בדין תלמיד חבר; אם מותר לקרוא לרבו שאין רוב חכמתו ממנו בשמו 'פלוני' בלא תואר 'רבי פלוני' או חשוב כקורא לרבו בשמו. ואם מותר לקרוא לרבו המובהק 'הרב פלוני' בלא תואר 'רבי'?! ... ומכל מקום בזמן הזה; שסתם תלמיד חכם נקרא בתואר 'רבי' ונתרבו התארים מאד, אין לתלמיד חבר לקרוא לרבו בשמו בלא שום תואר ואפילו שלא בפניו. ולא דמי לזמן חכמי הגמרא; שאין נקרא בתואר 'רבי' אלא מי שנסמך לכך. וע"ע במגילה (כא.). וכ"ש בדור היתום הזה; דאחסור דרי הולך וחסור 'ויחנו בחסרות'. וכבוד התורה ירד פלאים ובפרט על ידי המפלגות; אשר כל חלקה טובה הכאיבו.
וכל רב שהוצרך להצטרף לאיזה מפלגה מאיזה אונס וכדומה; קנאים פוגעים בו ויעפרו בעפר לעומתו והסתר יסתירו פניהם מתורתו וחכמתו וכאילו; 'קטיל קני באגמא הוא' ('שבת' צה.). ובעונותינו הרבים הותרה הרצועה לבזות תלמיד חכם וזה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה ולא השגיחו בדברי רז"ל שמאוד החמירו בעוון זה אשר בגללו חרבה ירושלים ('שבת' קיט:). וכן; 'אם ראית תלמיד חכם שעבר עברה בלילה אל תהרהר אחריו ביום... שבודאי עשה תשובה' ('ברכות' יט.).
וכן; 'המבזה תלמיד חכם נקרא אפיקורוס או; מגלה פנים בתורה שלא כהלכה. ואין לו חלק לעולם הבא' ('סנהדרין' צט:).
וכן; 'שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא וכולם מתו מפסח עד פרוס עצרת מפני שלא נהגו כבוד זה בזה' ('יבמות' סב:) תסמר שערות אנוש. וידעתי בני ידעתי כי הם מחלקים בזה בדברים הדברים טלאי על גבי טלאי. 'מעיילי פילא בקופא דמחטא' ('ברכות' נה:) כדי להורות היתר לעצמם ומכה ישנה היא זו. וכמ"ש בשו"ת מהרי"ל (קצד). דיברתי בזה בדרשותי לפני החברים המקשיבים לקולי (אשר נפתו לקבל לשה"ר על גדולי הדור מאיזה חכמים בעיניהם אשר הרשו לעצמם להרבות בדברי בלע לפני ההמון ועמי הארץ בדברים שאסור לשמען וכ"ש להעלות על הכתב)
ונומתי להם: 'לא חילק ולא בילק ('לשון חורבה... ל"א; שני דייני סדום וכך שמותם' רש"י 'סנהדרין' צח:) ידענא' באיסור חמור זה 'דתבר גזיזי'" ('שנשבר לחתיכות' רש"י 'ברכות' יח:) וב"ה דברים שיצאו מן הלב נכנסו ללב ושמעו אלי. השי"ת יחזירנו בתשובה שלמה אמן. ואשר על כן בודאי שמן הראוי לנהוג כל בתר איפכא; לכבד תלמיד חכם ככל האפשר ויהיה כנגד המשחיתים וכדאמרינן; 'זונות מפרכסות זו את זו, ת"ח לא כ"ש'? ('שבת' לד.) ('כי הזונות אף על פי שבודאי הם שונאין זו את זו, עם כל זה הזונה מפרכסת חברתה כדי שתתנאה לפני המנאפין ולא מאהבתה בה אלא לטובת עצמה...
והנמשל הוא; מאחר שאתה תלמיד חכם אם תזלזל בחכמים בפני ההמון גם כבודך יזל וירד בעיניהם', 'בן יהוידע' 'שם'). ואי לזאת אין ראוי לתלמיד חבר לקרוא לרבו בלי שום תואר וכ"ש בפני הדיוטות ועמי הארץ. ולפע"ד; אפילו רב לתלמיד גמור, כל שהוא בסוג תלמיד חכם מן הראוי לכבדו לפני ההמון בזה"ז ולמפלג ליה יקרא וכמ"ש הרמב"ם; 'כשם שהתלמידים חייבין בכבוד הרב כך הרב צריך לכבד את תלמידיו ולקרבן כך אמרו חכמים; 'יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך'' ('אבות' ב י) ('תלמוד תורה' ה יב).
ונכון ג"כ שלא יקראנו בשמו בלא שום תואר וכיו"ב ראיתי בספר 'פלא יועץ'; 'שאפילו חכם גדול ראוי לחלוק לו כבוד אף לתלמיד מתחיל כדי שממנו יראו וכן יעשו ולחבב התורה על לומדיה. וכ"ש שהת"ח צריכים לעמוד זה בפני זה ולנהוג כבוד ביניהם'... בזמנינו שאפילו התלמיד לומד עוד מפי סופרים וספרים ויכול להיות תלמיד המחכים את רבו. (שו"ת 'יביע אומר' א יו"ד יח)