"המצאת העבר" של הציונים - מהקמת הישוב החדש עד קום המדינה | הרב דב ברקוביץ' זצ"ל

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

טוב, אנחנו נמצאים כרגע כיום בתשע״ז בעיצומו של חגעת ההשתעבדות

לנצרות הפרוטסטנטית האוונגליסטית.

ובאחד מהטקסים הפולחניים שמתקיימים היום

בסוף אומרים

לתפארת

מדינת עשיו.

ישראל,

לא, לא, אני התבלבלתי, אולי הם התבלבלו,

אבל גם הם לא התבלבלו כי הם בעצם

בנויים על איזה,

את כל העובדות,

לשנות

מצד לצד,

ככה ששום עובדה לא מבלבלת אותם.

אבל אנחנו ודאי שלא התבלבלנו,

שהרי היום הזה מסמל

את הציונות ואת המדינה,

שההפך הגמור

מכל המושג של ישראל.

ישראל זה יעקב אבינו,

איש תם יושב אוהלים,

מי שלחם נגדו זה שרו של עשיו,

שהוא רצה לגרום לכך

שלא יהיה כדי דבר כמו יעקב אבינו,

שלומד תורה ברצף,

שזה כל המהות של עם ישראל.

אז ממילא

כל מה שקורה פה,

זה הכל מכוון לדבר הזה.

שלא יהיה כזה מצב שזה יהיה יהודי

שהוא יושב בכלל ולומד תורה,

שזה כל המהות של יעקב אבינו, איש תם יושב אוהלים,

ועל שמו, בגלל שהוא כי שריתם אלוקים ותוכל,

בגלל שהוא ניצח

את מלאכו של עשיו,

את שרו של עשיו, כן, ידוע במה שמופיע בחז״ל, בבבא בתרא טז עמוד א',

שטן הוא יצר רע, הוא מלאך המוות,

בזוהר

הסמ״מ, כן, שזה שרו של עשיו בעצם,

וזה מה שהוא רצה לעשות ולא הצליח,

ויעקב אבינו ניצח אותו,

שעם ישראל יתייחד בזה שכולו לא רק הולך על פי תורה,

אלא שקוע בתורה.

בהמשך, אחר כך,

היו רק שני שבטים,

ישכר ולוי,

כשלמדו ועמלו ועסקו בתורה ביגיעה, בשקידה עצומה, יש גם אומרים שזה גם שבט נפתלי,

אם זה שבט ישכר ולוי,

זה שישית מהשבטים, 12%. אז אם היום מדובר על זה שיש כמעט שמונה מיליון יהודים פה,

שבעה מיליון ושבע מאות אלף,

אם כן, צריך היה להגיע לפה, לפחות שישבו פה

מיליון יהודים וילמדו תורה,

כמו שהיה במלכות ישראל במשך

מאות שנים.

והיום זה מצב,

לדאבננו, עלוב מאוד.

יש כמה עשיריות, אולי חמישה עשיריות האחוז, בקושי,

שעוסקים בתורה ממש,

ולכן המצב

שלנו מבחינת גם כן ביטחון אישי,

הוא ממש על כרעי תרנגולת,

כשאין לנו את העוצמה של לימוד התורה.

אנחנו היום רוצים לדבר

על העניין הזה של המצאת העבר,

כמו שראינו בפעמים הקודמות,

שפשוט הופכים את המציאות ומה שקרה הפוך על הפוך ב-360 מעלות.

ככה גם זה מה שקורה בקשר לא רק משועם, מה שדיברנו,

לא רק בקשר למדע,

אלא גם כן בקשר לכל מה שהיה

פה בארץ

מלפני 130 שנה

עד ימינו.

דיברנו על זה שבגלל המצאת העבר, למה זה כל כך חשוב גם כן?

כדי להבין גם מה קורה היום,

וזה חשוב מאוד לנושא הזה של השנאה העיוורת,

שראשי הציונות מטפחים

נגד אלה שרוצים להישאר ונשארו יהודים,

הציבור החרדי.

ולכן, כן, שמעתי שהשבוע, או לפני כמה ימים,

עוד יותר, נדמה לי, אמר זה שהיה שר הביטחון, יעלון,

שהוא רוצה להקים מפלגה, ואחד הדברים שהוא רוצה למגר זה שיח השנאה

מול החרדים.

ובכן, כדי שאם הוא ירצה לעשות כזה דבר,

אם הוא בכלל יתפוס איזה מקום בבחירות הבאות,

אז אנחנו רוצים לתת פה חומר כדי לדעת איך למגר את השנאה העיוורת,

האנטישמית,

הגזענית

של התנועה הציונית שיצרה את השנאה,

שנאת הגזענית נגד העם היהודי.

חומר כדי לדעת.

אנחנו יודעים,

יודעים פחות או יותר,

מה שהיה פה בקום המדינה.

דיברנו פעם הקודמת כיצד הציונות,

ראשיה,

לבלריה,

סוכניה ופקידיה יצרו את השואה מההתחלה עד הסוף.

לא הזכרנו גם כן משהו שאולי היה כדאי להזכיר אותו,

אני לא אפרט אותו פה,

אבל בחיבור שאנחנו כתבנו, הוא מופיע כיצד כל גל,

כל פעולה של התגרות

של התנועה הציונית

בגויים, באומות,

במאה השנים האחרונות,

גרר גל אנטישמיות יותר גדול,

וככל שעוד יותר התגרו,

עוד יותר, עד שהגיעה השואה.

אז מצד אחד התנועות יוצרת את השואה,

מצד אחד הציונות יוצרת את האנטישמיות

נגד הגזע השמי,

שבכללו העם היהודי,

שמי שלא רוצה לקום לתחייה, לשיטתם,

אבל מתקיים גם כן מה שמופיע בשלושת השבועות,

בשלושת השבועות, במסכת כתובות ק.ג.

השבועות שהשביע הקדוש ברוך הוא את עם ישראל,

שלא ימרדו באומות,

שלא ימרדו באומות ולא יעלו בחומה,

ואם לא נשמע על השבועות האלה,

נתתי את צרכים על פני השדה כבשר איילות, כבשר איילות השדה,

זה מה שהתקיים גם כן בשואה.

אז יש גם כן במקביל את הדבר הזה,

שככל שההתגרות

התגברה עוד יותר ועוד יותר,

ככה גלי האנטישמיות והפעולות האנטישמיות

יתגברו עוד יותר,

עד שזה מגיע לעידן שהיטלר עולה לשלטון,

ואז

ככל שיש התגרות,

אז יש עוד פעולה של התבססות

ממשלת הרצח של הנאצים

כדי לחסל את העם היהודי.

ובחיבור שלנו, מי שאני מניח שזה יעלה בקרוב,

יהיה פה באתר גם כן החיבור הזה.

החיבור הזה נמצא כבר בספריות אוניברסיטאיות,

הציונות,

המושבות הראשונות.

זה גם כן נמצא במוזיאון ראשון לציון,

שבמצעת השם נטפל בזה,

שגם ראש תחום מורשת בעיריית ראשון וגם כן ראש המוזיאון אמרו לי שזה יהיה שם,

כי זה אבן שואבת תהיה לחוקרים,

כיוון שמה שאני מביא פה

לא הובא עד היום,

בוודאי לא בצורה מקובצת.

אז את הרשימה הזאת של מה שאמרתי,

ככל שלפי זמן, ברגע שיש התגרות,

יש עוד גדי אנטישמיות,

יש עוד התגרות, עוד אנטישמיות,

יש עוד התגרות,

היטלר עולה השלטון, עוד התגרות,

הוא מקבל סמכויות של פיירר וכן הלאה וכן הלאה.

נתתי את זה למישהו,

הוא העביר את זה, יש בכפר הרועה,

כמו שיש יד ושם,

ופה יש גנזך קידוש השם בבני ברק,

אז ככה יש שם גם כן השרצות הדתית, משהו כמו יד ושם,

שמנהל את זה פרופסור,

אז כשהוא קרא את זה,

הוא אמר, מה קורה פה? זה בדיוק הפוך מכל מה שאנחנו דנו עד עכשיו.

ואכן זה כך.

עוד פעם, לנושא של האנטישמיות, המצאת העבר,

כדי שאחר כך יכלו להגיד ליהודים, אתם רואים, אמרנו לכם,

יש מילה, אנטישמיות תעלו לארץ.

אז זה דבר שצריך מאוד לדעת.

אנחנו יודעים מה שלך פה בקום המדינה,

בקום המדינה כשבאו כל העליות הגדולות מהמזרח

וכל אלה שהניצולים,

השרידים הניצולים מהשואה,

מה שעשו פה לאנשים,

שיצרו פה מחנות ריכוז.

למעשה, פעם קודמת דיברנו על כך והראינו אינפורמטיבית,

שבעצם הציונות היא זאת שיצרה את תיאוריית הגזע,

את האנטישמיות,

כמסגרת,

ודרבנה וחינכה את הנאצים

לבצע את תיאוריית הגזע וההתייחסות אל היהודי כאבק אדם.

אבל בקום המדינה,

כן, בקום המדינה,

אנחנו רואים שבכל מקרה למדו, לפחות ברמה הטקטית,

זאת אומרת, הנאצים תגמלו את ראשי הציונות

לכבוד זה שאתם חינכתם אותנו איך לרצוח את העם היהודי, עם תיאוריית הגזע וכולי,

אז הם תגמלו אותם בזה

לחנך ולהראות איך אפשר לעשות את זה ברמה הפרקטית.

כמו שהם הקימו מחנות ריכוז,

אז גם פה הקימו מחנות ריכוז לילדים.

מעברות, זה המרבסת מילים,

זה היה מחנות ריכוז,

איפה שזה לא היה כבר משהו, מבנה מסביב עם חומות אבן או משהו כזה,

אז עשו גדרי תיל

עם מגדלי שמירה לפעמים,

ואי אפשר היה לחדור לשם.

ויש שם גם, כמו שהנאצים עשו

ניסויים

רפואיים שקטלו יהודים

והפכו אותם לבעלי מום לכל החיים,

גם פה הציונים עשו את זה

ביושבי המחנות ריכוז האלה,

בפרט למשל בילדים. זאת אומרת, חלק ידוע מה שהם שלחו לחוץ לארץ, חטפו ילדים מילדי תימן, הם שלחו אותם לחוץ לארץ,

חלק בשל אימוץ, אבל חלק שלחו לחוץ לארץ לכל מיני ניסויים שערכו, למשל, לסוכנות הביון המרכזית,

מבנה לראות איך משפיע כדי לקטול אנשים,

והם עצמם גם עשו ניסויים רפואיים באמצעות החדרת רדיואקטיביות לילדים,

כביכול כדי למנוע מהם גזזת.

וכתוצאה מזה מתו הרבה מאוד ילדים.

השרידים שנשארו, שמעתי שהיום הם התארגנו.

ילדים שהיו אז,

שהם סובלים עד היום,

יש כאלה שעדיין לא נפטרו מהניסויים הרפואיים

האינקוויזטוריים של ראשי הציונות בהם,

והם סובלים מסרטן.

ועכשיו, ממש בזמן האחרון שמעתי שהם התארגנו ביחד כדי לפעול נגד הממשלה, לבקש לפחות שייתנו פיצויים.

אם הממשלה תאתר להם, אני לא יודע, כי הרי זה, עוד פעם, כל הרעיון הוא של המצאת העבר,

והכל בחשאיות ולהסתיר.

ברגע שהם יעתרו,

יצטרכו להודות שהם כאות, גם בנקודה הזאת, הם כמו הנאצים ערכו ניסויים בבני אדם.

אז אני לא יודע מה יהיה,

אבל זה מה שקרה.

אז זה אנחנו יודעים. אהוד ברק בזמנו, החייל הכי מעוטר בצה״ל,

כשהוא היה ראש ממשלה,

הוא ביקש סליחה

מכל מה שעשו ראשי הציונות

ושלוחים

וכל מנגנוני החושך

לציבור המזרחי.

סליחה,

אז אני לא יודע מי זה היה,

אז אמרו לו אין סליחה ואין כפרה.

אבל למה הוא התכוון סליחה?

האם הוא התכוון סליחה שעכשיו,

כיוון ששימדו אותם

והפכו אותם לאידיוטים שימושים, חוץ מאלה שהציבור החרדי הצליח להציל,

כן,

והפכו אותם נכים לכל החיים ולדורותיהם להיות משומדים נוצרים-פוטסטנטים, האם הוא מתכוון בסליחה הזו, התכוון לשנות את העסק?

האם הוא התכוון מעכשיו לגרום לכך שכל החינוך יהיה חרדי,

כדי להחזיר אותם לקדמותו? זה ודאי שלא.

יש לו גם בעיה,

יכול להיות לו בעיה כזה,

מצב כזה גם כן עם הכיסא שלו, כבר לא היה בטוח בתור ראש ממשלה.

כששאלו את מרן הרב שך,

כשאהוד ברק,

בתור ראש ממשלה,

הורה לברוח מלבנון אחרי מלחמת לבנון,

אז שאלו את מרן הרב שך האם הוא עשה בסדר כשהוא ברח

מלבנון או לא עשה בסדר.

מרן הרב שך ענה אני לא יודע אם הוא עשה בסדר או לא עשה בסדר,

דבר אחד אני יודע ברור ובטוח,

שהנימוקים שלו לפעולה שלו

לא היו בגלל שמעיניו לא היו נתונים לגורלו של עם ישראל,

אלא רק לגורלו של הכיסא שלו,

שלא התנדנד מדי ושיוכל להמשיך להיות ראש ממשלה.

אז זה בקשר לבקשת הסליחה,

שזה משהו יותר, זה לא בדיחה עלובה, זה בדיחה עצובה,

עצם הבקשה הזאת, מה שהיה. אז זה מה שהיה,

בקום המדינה.

ולמעשה המצאת העבר זה חלק,

כפי שאמרנו בהתחלה,

משהו בסיסי ביותר

בנושא הזה של התנועה הציונית.

הזכרנו את זה, אולי להזכיר את זה עוד כמה פעמים, נצטרך להשתמש בזה,

כן, מה שאמר אליהו גולומב,

אליהו גולומב, מפקד ההגנה,

שארתור רופין הוא זה שטיפח אותו,

כדי שיהפוך לתפקיד ראשי,

כן, אז הוא אמר לבגין, אחרי שההגנה עסקה כל הזמן בניסיונות

לרצוח את הארגונים אצל ולחי,

לרוצץ להם את הגולגלות,

להסגיר אותם לידי הבריטים,

אז הוא אמר לו, בגין אז, שתשמע, זה מצב כזה,

זה יכול לגרום בסוף למלחמה בינינו.

ואז הוא אמר לו, שופרות התעמולה בידינו, זה אמרנו כבר את זה, ואנחנו נזכיר את זה כמה פעמים, כי זה מאוד חשוב להבין את כל המהלך, מה שהלך פה בארץ הזאת במשך 130 ו-30 שנה,

שופרות התעמולה בידינו,

אנחנו נכוון את כותב ההיסטוריה,

אנחנו מכוונים ונכוון את כותב ההיסטוריה,

אתם תהיו תמיד אשמים כאלו שיראו את הירייה הראשונה.

וכשהוא אומר שופרות תעמולה,

אז היום זה נתפס, שזה שופרות תעמולה,

תקשורת,

תקשורת כתובה,

תקשורת משודרת, אלקטרונית,

אבל כשהוא אמר שופרות תעמולה,

הוא התכוון למובן הרחב ביותר,

שזה מתקיים עד ימינו.

מגיל אפס,

מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי,

וגם מה שהיה לפני קום המדינה,

הכול היה נתון בידיים של מפא״י.

האוניברסיטה היחידה שהייתה זו אוניברסיטת ירושלים,

כיוון שגם היה טכניון,

אבל הוא עסק בנושאים טכניים,

ושם הם היו כולם

מחויבים ומשועבדים

להמצאת העבר,

כשבן-גוריון אישית

מכוון את זה באוניברסיטה,

וממילא זה נקרא שופרות תעמולה.

כל מערכות החינוך

‫כל מערכות התקשורת בידינו.

‫אז מה שאנחנו נגיד,

זה מה שידעו ומעבר לזה לא ידעו כלום.

ומי שינסה להתחכם ולספר,

יש מנגנוני חושך.

‫למשל, כפי שראינו מה שהיה במשפט קסטנר,

‫עם העורך דין שמואל תמיר,

‫הוא ישן עם אקדח מתחת לקר שלו.

זה לא כל כך עזר לו,

כי באיזה שלב ניסו הש״ב

שירות ביטחון, מה שהיום נקרא ‫המוסד או השב״כ,

לדרוס אותו, ובנס הוא ניצל ממוות.

כן, בזה הם אימצו את שיטות ה-NKVD,

‫שהיום זה מוכר בתור הקגב של רוסיה,

‫כי הרי כפר בן גוריון כתב בזיכרונות שלו, ‫שהשיטות

של לנין וסטלין מאוד מצאו חן בעיניו,

‫איך לבצע מהפכות.

אז לכן המצאת העבר הייתה טוטאלית,

‫בצורה בלתי נתפסת והזויה,

‫שמי שלא יודע את מה שהקדמנו הרגע,

‫איך שכל שופרות התעמולה בידינו,

‫ואי ואבוי מי שינסה לעקוף אותם,

כן? אז לכן זה מאוד חשוב להבין ולדעת

‫שהם יכלו להרשות לעצמם

‫להגיד את הדברים הכי הזויים,

‫לחנך לדברים הכי הזויים בלי שום חשש

‫שייפלט למישהו או שייוודע ‫שזה ההפך מה שהם אומרים. 360 מעלות, הפוך,

‫בכל נקודה ונקודה, זה מה שמדהים.

‫ולא בכדי בן-גוריון גם כן היה אדם כזה, ‫איך אומרים, תמיד, לפי השורש,

‫אפשר לראות אחר כך איך גודל העץ,

‫השורש של המדינה היה בן-גוריון,

כן? הוא זה שהכריז על קום המדינה,

‫על-פי שגם זה המצאת העבר.

‫אמרנו, בכל נקודה ונקודה, ‫בחיפוש שלנו יש את המקורות בדיוק,

‫שלמעשה מי שהקים את המדינה,

כן? נגד, כמרידה

בשלוש השבועות, זה בעצם היה בגין.

‫כי בגין שידר,

‫כך שידרו בשמו ברדיו המחתרתי שלו,

‫שאם לא יכריזו מדינה,

‫אז העם ולוחמיו

ייקחו את זה על עצמם,

‫ומזה בן-גוריון הכי חשש ‫שאת הכבוד המפוקפק הזה ‫יחמוק לו מהיד,

‫אז לכן הוא הוכרח להקים פה, ‫להכריז על המדינה.

‫בן-גוריון, שהוא השורש,

‫הוא למעשה הכתיב פה את המצאת העבר,

‫והוא גם כן היה כל-כולו אדם כזה,

‫שאין למעשה אצלו שום מושג

‫של מה זה לשקר בכלל. ‫לשקר זה מי שיודע מה האמת,

‫אז הוא יודע שצריך להגיד הפוך, ‫זה נקרא לשקר. ‫אבל מי שבכלל לא יודע מה זה אמת, ‫כי הוא לא יודע מה זה לשקר,

‫אלא בכל רגע נתון להגיד ‫מה שמשתלם הרגע מבחינה פוליטית.

‫כן, אני כבר סיפרתי את זה, ‫כן, כשאני דיברתי עם אותו פרופסור, ‫עורך ביטויון הציונות ‫באוניברסיטת תל אביב,

‫מה זה בן-גוריון כותב בלי למצמץ בשינוי? ‫שהוא היה עורך דין, למד בירות,

‫בו בזמן שאבא שלו היה כותב בקשות,

‫בכלל לא עורך דין, והוא עצמו,

‫בן-צבי הנשיא השני,

‫שמלאו פה בארץ, בלבנון,

‫אז הוא השיג לו תעודת בגרות מזויפת,

‫שגילו את זה,

‫רצה להתקבל גם מועצת ביירות למשפטים, ‫זרקו אותו מכל המדרגות, ‫שגילו שזה הכול זיופים.

‫אז איך הוא כותב על עצמו שהוא עורך דין? ‫ואז הוא צחק צחוק חזק מאוד,

הוא אמר לו,

‫אז אני לא מבין מה אתה כל כך מתפעל ‫מדבר אחד.

‫יש את כל המכתבים של בן-גוריון ‫שהוא כתב אל אחרים ‫ושאחרים כתבו לו,

‫וכל מה שהוא מביא בשמם או בשמו,

‫ביומנים ובספרים שלו,

‫אין שום דבר אמת.

אין שום דבר, כשהוא מצטט, ממש מצטט,

‫הוא מצטט מישהו שכתב לו, ‫הוא לא אמר כך.

‫הוא מצטט מה שהוא אמר לאחרים,

‫אף פעם זה לא כמו שהוא באמת כתב.

‫אז מה אתה מתפעל מהדבר הזה ‫שזה בן-גוריון?

‫זו ממש, זו המחלה, זה שקרומניה. ‫זאת שהוא חי איתה,

‫על פי איזה רישום ‫אצל עורך דין בניו יורק,

‫היא הייתה, היא צבלה מקלפטומניה. ‫זאת אומרת, קלפטומניה זה מחלת גניבה ‫שאדם לא שולט על עצמו.

‫ושלמשל, הם היו ב...

‫נפגש איתי, פגש איתי, נפגש איתו אחד משומרי הראש ‫בזמנו של בן-גוריון.

‫אז כשהם היו למשל במרקסין ספנסר,

‫על כל רשת קולבו ענקית ביותר ‫באנגליה ובלונדון,

‫אז היא פשוט לא שולטת על עצמה ‫והיא ניגשת למעדפים, ‫מרוקנת לפי בחירתה החופשית, ‫מה שהיא רוצה,

‫פה תכשיט יפה, פה זה,

‫ויוצאת החוצה דרך השער הראשי ‫כי לא קרה כלום.

‫אז שומרי הראש סיכמו עם הנהלת מרקסין ספנסר ‫שהם ילכו אחריה ויחשמו כל דבר מה היא לקחה, ‫ואחרי זה אחד מהשומרי הראש ‫היגש לשלם את החשבון על חשבון המדינה, כמובן.

‫הוא חי מאוד בצניעות, ‫בן-גוריון מפרסם את עצמו, ‫שהוא חי, הצריף, הצריף של בן-גוריון,

‫אבל הצעות רק של אשתו לבד, ‫מזה מה שמתברר,

‫היו חיים ברמה של חמש כוכבים,

‫אם לא יותר מזה.

‫אז ממילא, כן, אז הוא סבל משקרומניה ‫והיא מקלפטומניה,

‫אבל אולי הוא למעשה, ‫זה בעצם גם כן קלפטומניה,

‫רק קלפטומניה של דעת, גניבת דעת.

‫וגניבת דעת זה הרבה יותר חמור ‫מגניבת חפצים. ‫בגניבת חפצים

אפשר לקיים את הלילה שניתק לאסה, ‫והשיב את הגזלה אשר גזל, ‫אפשר להחזיר, ‫כמו שעשו השומרי ראש.

‫אבל גניבת דעת, ועוד של ציבור, ‫את זה אי אפשר להחזיר.

‫מה שזה גרם הגניבת דעת הזאת,

‫לאנשים להשתמד בכמויות,

‫את זה הוא לא יכול להחזיר.

‫אז זה מההתחלה,

‫זה הכיוון של הציונות,

‫המצאת העבר בצורה קיצונית ביותר.

‫מה שאנחנו רוצים היום לדבר, ‫זה בעצם גם את המצאת העבר, ‫שזה היה פה.

‫עוד פעם, זה חיבור שלם, ‫ואני לא אסתיק לבנות מקורות, ‫הכול פה,

מי שיקרא את זה, ‫יראה שכל שורה וחצי, ציטוט עם מקור,

‫כל דבר עד הפירוט האחרון.

‫אז אנחנו לא כל כך נרבה פה בציטוטים, ‫כי עוד פעם, ממילא אנשים לא יזכרו את זה.

‫למעשה,

מה ש...

זה קשור לשיח השנאה מול החרדים,

‫שהציונות, ראשי הציונות,

‫לבלרים, כל מיני ראשי מפלגות,

‫או בכל מיני מקומות באקדמיה, ‫בזה אומרים, מה פה, אנחנו אלו שפה ‫יקמנו את כל היישוב,

‫אנחנו החלוצים,

‫אנחנו ייבשנו את הביצות,

‫אנחנו אלו שפה בנינו את כל התשתית,

‫הכלכלית, אנחנו ואנחנו, ‫מה, אתם פה נדחפתם פה.

‫וזה אחד מהדברים,

‫מהתעמולות כזב,

‫שגורם לשיח, לחלק מהשיח של השנאה.

‫כשלמעשה, ועוד יותר מזה, אתם פרזיטים,

‫כי למעשה זה 360 מעלות הפוך.

‫למעשה אין פרזיטים,

‫פרזיטים שחיו על חשבון

‫אלה שהקימו פה את היישוב בארץ.

‫אני לאו דווקא מדבר על היישוב הישן.

‫גם המושג זה שיישוב ישן ויישוב חדש, ‫זה גם המצאה של האקדמיה.

‫מה פירוש זהו כביכול היישוב הישן חרדים ‫ויישוב חדש של לא חרדים וציונים, ‫משהו כזה, וזה לא נכון.

‫גם המושג מושבות שהם המצאו,

‫זה גם כן חלק מהמצאות עבר, ‫כאילו זה משהו אחר.

‫כאילו במושבות עבדו,

‫זה הובילו ביישוב הישן, לא עבדו.

‫זה גם כן המצאת העבר.

אבל על כל פנים,

‫מה שהם מתארים, כן, זה המצאת העבר ‫בצורה הכי קיצונית, 360 מעלות,

‫בכל מיני פרטים,

‫כולל זיופים.

‫לי היה קשר עם מוזיאון ראשון לציון, ‫שהוכרז כאתר מורשת לאומית,

‫ושם המתארים...

את העבר,

מה שהיה בראשון, בראשון לציון.

ראשון לציון זה חשוב מאוד

מה שהיה שם,

כיוון שראשון לציון הייתה דגם לכל מה שקרה במושבות.

ראשון לציון הייתה

המושבה הראשונה ביהודה,

באזור, במישור החוף,

וראשון לציון ממנה התפתח דברים.

זאת אומרת, שהעקב הראשון היה בראשון לציון,

ולכל סמלי המדינה,

גם פה יש המצאת העבר.

למשל, את הדגל של המדינה יצרו באמת בראשון לציון,

אבל לא הניפו אותה לראשונה בראשון לציון.

אז הם מתארים את זה שם במוזיאון, שהניפו את זה. הניפו את זה רק בנס ציונה,

בתרסמכי 1905 למניינם,

שאחרי שהחיידר הפך כבר

באלימות סטליניסטית לסקול, לבית ספר של אליאנס,

הגיע בתרסמך,

הגיע לשם אחד,

יודו נוצרי בשם דוקטור מת מרט כהן,

והוא מונה גם למנהל,

אז הוא לקח את הילדים שם עם דגל, והם רצו ללכת שם למרכז ברחוב הראשי כדי להניף.

הייתה מהומת אלוקים שם,

וממש עצרו אותם בכוח המייסדים,

שלא יניפו פה את הדגל ולא יעשו פרובוקציות,

בפרט שהודו רמז לזה שזה משהו שעתיד להיות למדינה.

אז שם יצרו את זה,

אבל הניפו את זה לראשונה,

זה היה בנס ציונה בתערוכה איזה עשרים שנה אחרי זה.

את התקווה

הם אומרים, שזה נוצר בראשון,

התקווה נוצר על ידי נפתלי ארץ אימבר ברומניה,

כשהוא מתגולל בתוך קיה,

מתוך שכרות, מתחת לאיזה שולחן של איזה נדיף שהיה מוכן להחזיק אותו,

אבל בראשון לציון זה רק שופץ.

אבל נוצר ונוצר עוד ברומניה,

אבל בכל מקרה שופץ, וכפי שאנחנו מכירים את זה היום, זה מה ששופץ שם,

בין השאר על ידי אותו מטמן כהן,

הוא הוציא שם כל מיני יסודות שיש איזה חיבור קצת ליהודיות,

אז הוא הוציא את זה מהשיר שמה,

אבל זה שופץ. בכל מקרה, מה ששם שופץ זה מה שהפך להיות סמל והמנון שהיום שרים אותו.

אז גם הדגל יצרו אותו שם, גם זה שופץ שם,

גם קרן קיימת לישראל, שם נוסד.

נוסד שם כל השמאלים של המדינה.

גם תנועת המזרחי הארצית נוסדה בראשון לציון, העולמית לא נוסדה בראשון לציון,

המזרחי העולמית. מזרחי, אגב, זה ראשי תיבות מרכז רוחני של אותו כופר, אחד העם,

כי למעשה כבר זה התחיל בתא מחתרתי,

עם כל מיני סממנים של בונים חופשיים, המידור ביניהם,

כן, עם השבעה וסימני זיהוי וכולי שם, וזה היה מזרחי,

שהם היו חסידים של אותו כופר,

אחד העם,

שהחזונניש, שמען החזונניש, שהוא שלח פעם מכתב,

זאת אומרת, קראו לו אשר גינזבורג.

הכינוי הספרותי שהוא הדביק לעצמו זה על שם הפסוק,

כמעט שכב אחד העם.

אז כשהחזונניש שלח פעם מכתב לפתח תקווה ברחוב אחד העם,

אז הוא כתב את הכתובת רחוב אחד בסוגריים שלו,

סגור סוגריים העם.

הרבי, האדמור מבלז, שהוא כתב,

כתב מכתב ברחוב כמעט שכב.

אז הם היו בעצם האנשים שלו,

של אחד העם,

בוולוז'ין, תא מחתרתי שחתר תחת אושיות

הישיבה, ראשי הישיבה, שנמצאים בוולוז'ין,

נצח ישראל, נס ציונה, אבל זה המזרחי,

ככה מזכיר את זה כבר פרופ' קלויזר, שהוא כותב סבחון על נס ציונה,

נס ציונה, על נס ציונה, על החבורה הזאת,

מוסד הצוות הרב קוק,

והוציאו את זה,

ומזרחי, לכן זה ראשי תיבות של מרכז רוחני של אחד העם.

ובכן, אחד העם

הוא בעצם היה היריב

של הרצל,

ולמעשה המזרחי

הוקם בעולם על ידי הרצל,

לא על ידי ריינס ולא על ידי פישמן מימון,

שהיה הסגן שלו,

ואת זה גילה מימון בכתבה בעיתון הארץ, זה מופיע פה בחיבור איפה,

כשהוא הגיע לגיל 80,

אז הוא עשו לו מסיבת יום הולדת,

ואז הוא אמר, עכשיו מותר לגלות.

הכול ציונות, תנועת דתית, הכול זה מתחת לשולחן, הכול זה בחשאיות.

שהרצל פנה אליי וביקש ממני שאני אקים תנועה של נקראים של דתיים,

אבל שהם יתמכו בציונות.

נתן לי, רצה לתת לי 800 מרק בתור התחלה,

אמרתי לו, אני לא רוצה, נפחד זאת, תיגש לריינס,

ואז הוא ניגש לריינס,

וריינס הסכים לשמש את הבובה שלו, של הרצל,

שבתור תנועת המזרחי העולמית.

כן, ולמעשה ככה, ומאז ככה זה המזרחי,

ככה גם כן נשיא המזרחי,

יואמיאל, הרב של תל אביב,

בוועידה בתרצצצ״ז של המזרחי,

מדבר נאום שלם על ההוויות הרוחניות של הציונות.

זה גם יצא בתור חוברת באוניברסיטת בר-אילן ונמצא בספרייה שם.

כן, אז הוא אומר להם שאתם צריכים בדחיפות לצאת מהיסות הציונית,

כיוון שאתם משמשים הכושי שלהם,

להם נוח איתכם, כל הזמן שאתם הכושי שלהם,

והם גם מעדיפים אפילו בלעדיכם.

היה גם אחר כך, לפני,

סליחה עם עשר שנים,

אחד פרופ' סגל, ציוני דתי, גם כן אמר מה זה כל התנועה הזאת, מזרחי,

שהם משתתחים תחת הברית ההיסטורית עם מפאי,

הברית,

זה לא היה ברית,

זה היה שיעבוד,

שהם משתתחים תחת השולחן,

אולי יקבלו עסקול, כמה פירורים לקבל.

כן, וידוע, מפורסם, שלא יודע,

שבן-גוריון רצה לחסל את העם היהודי פה בארץ,

שלא ייזכר. הוא אמר, במאה שערים עוד יישאר איזה מוזיאון,

אז העוזר הראשי שלו זה היה האוטופה של מימון והמפד״ל,

מפלגה דתית-לאומית,

ואז היה כזה ריטואל כזה.

זאת אומרת, בן-גוריון היה מכריז על גזירה,

לשמד את העם היהודי,

ואז פישטל מימון היה מזדעק כחל מהשולחן הממשלה,

אני מתפטר.

הוא היה לו העברה ליטאית, אני מתפטר.

ואחרי זה הוא בא בצד ועשה איתו הסכם, שזה בסדר,

שיעשו את זה כך, והם ירחו את זה, ואחר כך הוא יגיד שהדתיים הסכימו.

הוא היה עד כדי כך כזה כושי של בן-גוריון,

שבן-גוריון אפילו כבר

לגלג עליו, הוא ידע שמילא הוא כושי, שהמפד״ל עם הכושים של ה... זהו,

שפעם, עוד פעם,

באחד מהריטואלים האלה צועק מימון, אני מתפטר.

אז בן-גוריון אומר לו מהמקום שלו בצחוק פישטל תגיד בלי ניידר.

כן, אז זה למעשה היה הסיפור המפורסם, שזה המפד״ל וזה עד ימינו,

עם הכושים והאידיוטים השימושיים של הציונות,

כן,

ומאז ועד ימינו. אז זהו, אז הדבר הזה,

שראשון לציון,

גם המזרחי הארצי,

גם כן נוסד בראשון לציון.

אז לכן יש פה מן העניין באמת להבין מה שהיה בראשון לציון.

עוד סיבה מרכזית הוא זה שנושא הכלים הראשי של אליעזר בן-יהודה, היום הם חושבים שאליעזר בן-יהודה רק התעסק עם הנושא הזה של המתת לשון הקודש

והמצאת לשון עברית, שהם קוראים לו, המחיה,

הוא המיט שפה אחת והמציא שפה אחרת, משיחיסטית,

מודרנית, עם כל הסמלים הנוצרים הפרוססטנטים, שאיבד את כל זה וזה,

שפה, זה משהו שמאוד משחק,

כן, אז נושא הכלים הראשי שלו היה בעצם דוד יודלוביץ',

שאותו דחפו בכוח,

תכף נראה מי דחף אותו בכוח,

לשמש למורה בתוך החדר כדי שיהפוך אותו לבית ספר של דגם של אליאנס,

אחר כך גם להיות המנהל.

אז למעשה, מה שיהודלוביץ' זה בעצם בן-יהודה.

אז ככה שביהודה היה פה תפקיד מכריע בריסוק העם היהודי פה בארץ, זה לא רק היה העניין של השפה.

ואנחנו בעצם הולכים לדבר בעצם על הנושא הזה של יצירת רוב חילוני,

איך זה נוצר.

יצירת רוב חילוני פה בארץ נוצר כבר לפני 120 שנה,

בכוח,

באמצעים

באמצעים סטליניסטים.

אז קודם כל בואו נדבר ברמה הכללית.

ברמה הכללית מדובר, לפי הידע שיש לנו היום,

שלמעשה זו מזימה בינלאומית

של הבונים החופשיים,

כדי מצד אחד לקדם

את הסיפור הזה שהיהודים פה יגיעו

ולשמד אותם, כבר דיברנו עם הרצי עם התוכנית, כן,

ואחרי זה לבנות פה תשתית ומלכות ובית מקדש, איפה שמוזכר, ומי שמזכיר את המושג טמפל,

זה בונים חופשיים,

כן, המושג של מקדש,

מקדש שלמה,

תופס אותם במקום מאוד מרכזי.

זאת אומרת, בונה המגדל,

זאת אומרת, מגדל בבל ומקדש שלמה, איפה שכתוב בנייה,

בניית מגדל בבל,

דור הפלגה, ובית המקדש.

אז זה היה ההריון שלהם.

אז הם שלחו קודם כול

זרוע אחת מבצעית של הכנופיה הבינלאומית של הבונים החופשיים.

הם שלחו את הטמפלרים לכאן,

הטמפלרים, מסדר הבירים, הצלב מלטה נקרא, יש להם דרגה 18 בפירמידה

של הבונים החופשיים,

כדי שהם קודם כול יבססו פה יישובים קטנים,

שתהיה איזו תשתית

לנושא הזה של הציונות הנוצרית.

ויש בשרונה, פה ליד הקריה,

יש בחיפה, שם נולד גם כן נגדולה אייכמן.

וככה מופיע, כבר אמרתי את זה פעם קודמת,

בעמוד, במכתבים,

האמת העין גימל של מכתבים שמופיעים,

קראתי עין עונה,

של הרב וייסמנדל.

זה זרוע אחת.

זרוע שנייה של הבונים החופשיים,

זה היה, הם הקימו אליאנס,

גם כן בערך באותו זמן שהם מגיעים לפה.

הטמפלרים,

טמפלרים,

מגיעים לפה גם כן אליאנס,

ומקימים פה בית ספר חקלאי בשלב ראשון.

זאת אומרת, הם הוקמו באותו זמן בכלל,

ובגלל אליאנס נוצרו בעצם הפרוטוקולים של זקני ציון,

בגלל מפגש הזה עם בונים חופשיים ועם התכנונים האפלים של הבונים החופשיים והתתת ארגון שלהם,

האליאנס, זה מופיע בפרוטוקולים של זקני ציון, רק כמובן שזה היה כל כך חשאי

וכל כך ממודר,

אז היה צריך לתת קצת בשר,

אז המציאו כל מיני דברים, שיש כבר את הפרוטוקולים מתוך הישיבות

שהיו בין הבונים החופשיים לאליאנס,

אבל ככה זה הכול אמת, זה לא שקר,

זה מה שהיה.

אז הם שולחים, אליאנס, כן, נשיא אליאנס אדולף כרמיה,

הוא היה מראשי הבונים החופשיים בצרפת,

הוא שולח לפה את בונה החופשי קארל נטר,

שבונה את הבית ספר החקלאי מקווה ישראל,

כן, הוא גם כן קארל נטר, יש מסמך,

בספר הלשכה הלאומית של הבונים החופשיים בארץ,

שהוא שולח,

תקראו לזה בקשת צ'רטר, זיכיון, כשרוצים לפתוח לשכה במקום מסוים, צריך לבקש אישור

מאיזו לשכה מבוססת במקום אחר, הוא שלח את זה לקנדה,

אז הוא זה ששולח את הצ'רטר הזה לבקשת צ'רטר, זיכיון, לפתוח פה בלשכה.

אז זה אליאנס, המטרה של אנסיאנס כשהוקמה בכלל,

זה היה לשמד את כל הילדים בכל אזור,

אגן הים התיכון, זאת אומרת, מגיברלטר, עיראק,

ארץ ישראל עד טורקיה,

ואז כשאין גדיים אין פיישים,

ואז ממילא אפשר יהיה לאחר כך לשנות את זה,

את זה או את הקוד של כל המבנה הקהילתי במקומות האלה,

שיהפכו כולם להיות משומדים, ואחרי זה נישואי תערובת ושלא יישאר זכר.

אז זו המזימה המרכזית הייתה,

ולמשל הצטרנו את יודלוביץ',

שהוא נושא, יודלוביץ', שהיה נושא כלים

של אליעזר בן-יעודה,

הוא עצמו היה גם בונה חופשי,

ויש ממנו

תמונה שם, שהוציאו לזכרו,

כן, כשהוא התפגר מיד שנה אחרי זה,

איך שהוא מקבל את הדרגה בפירמידה הכי גבוהה, דרגה 33. אפשר להראות את זה?

את הדבר הזה.

קראתי ואין עונה.

אוקיי.

כן, אתם רואים? כתוב באמצע הסרט, 33. הוא מקבל בלונדון את הזהו, את הטקס שהוא בראש הפירמידה של הבונים החופשיים,

זה 33, והוא הופך להיות אחד מהוועד העולמי,

בוועד העולמי של הכנופייה הבינלאומית של הבונים החופשיים.

ובכן, זה ביחד,

שני זרועות,

אליאנס מצד אחד,

ומצד שני,

הטמפלרים שמגיעים לפה.

כשהם מגיעים לפה אליעזר בן-יהודה,

שכמובן, הוא לא זז מילימטר ממנו,

אם הוא בונה חופשי,

ודאי שאליעזר בן-יהודה בונה חופשי.

שניהם,

הוא מלמד גם באליאנס בירושלים אליעזר בן-יהודה.

הם חלק מאותה כנופייה בינלאומית של הבונים החופשיים,

כן? וראשי הציונות,

כמובן שהם היו, כן, שייכים הרבה מהם גדולים לבונים החופשיים,

האחרון שידוע זה, למשל, שמעון פרס,

שהוא, אמורים שהוא הגיע לדרגה ה-33 גם בפירמידה של הבונים החופשיים,

ובמפעל שלו פה,

בבני ברק,

יש מפעל תדירן שלו,

שזה מעולם, בגלל שהוא בבונים החופשיים, דרגה כזאת גבוהה ומקושר,

מקושר לכל המי ומי, אז אף אחד לא חיפש בציציותיו איך הגיע לו לידיים שלו בתור עסקן פוליטי כל השנים,

שפתאום הוא צומח לום תחת ליד כזה מפעל אדירים של התדירן. עכשיו מנהל את זה חמי הבן שלו.

זה נמצא גם כן, יש להם בכל הארץ,

פה זה נמצא מול קוקה-קולה,

זאת אומרת, יש כביש גאה,

יש קוקה-קולה,

מעבר לכביש בדיוק יש בניין כזה גדול, כאפילו לא רואים אפילו מה זה, כן?

עם סוכיות כאות,

זה תדירן,

על התדירן הזה,

זה בולט, תעשו את זה מה שיותר, באדום, פירמידה.

אני עכשיו, אני אומר לכם, אתם,

אז כל אחד מיד יבחין בזה,

בפירמידה שהם שולטים, כנופיה בינלאומית שולטת על כל העולם,

הם מחפשים בעיקר

כאלה שבעלי השפעה

או כאלה שהם רואים שהם רוצים מאוד להיות בעלי השפעה,

אותם הם לוכדים והם מבטיחים להם שאנחנו,

אנחנו, יש לנו קשרים בכל המקומות,

וכן גם כמעט כל הרבנים הראשיים פה בארץ,

שמאות תקופה, מאב קוק

ויעקב מאיר, המקביל שלו, הספרדי,

כולם היו שייכים בונים חופשיים, או לתת ארגון של הבונים החופשיים,

בני ברית,

ויש גם רוטרי,

זה גם כן בני ברית,

הם אוהבים תמיד למדער את עצמם באמצעות הקמת כל מיני ארגונים. בני ברית, אגב,

הוקם רק בגלל שזו תנועה עם היסטוריה, מה שקוראים, הם קוראים לזה,

של אנטישמיות,

עושה על זה גם כן עבודה אחד תואר שני באוניברסיטת חיפה,

אז הייתה תקופה שלא רצו לקבל יהודים.

אחר כך, בגלל שהקלוויניזם הפרוטסטנטי יותר התגבר, כבר לא הייתה להם ברירה,

הכניסו גם יהודים. ואז, כשלא רצו לקבל יהודים,

אז היהודים הקימו לעצמם חברת בת של הבונים החופשיים בשם בני ברית.

כן, כל גדולי ישראל יצאו נגד זה, נגד הבונים החופשיים, כבר דיברנו על כל האחרונים, נגד בני ברית,

סרט ידיד הלוי,

יצאו, רק היום לא יודעים את זה,

אבל הם יצאו, יש לי את זה גם כן,

את המכתבים שלהם, שהם יוצאים נגד,

נגד זהו, של כניסה בכלל לדבר הזה של בני ברית,

שמאבד את כל עולמו בשעה אחת,

וכולם ביחד, מה שאמרתי עכשיו, גם הבעלים החופשיים,

גם אליאנס, גם בני ברית,

התעודת זהות שמראים לעצמם לציבור, כביכול,

שהם מפעלי צדקה וחסד ועוזרים לאנשים,

זה המעטפת החיצונית.

זה, מי שמדבר ככה והוא לא מהחרדים,

הוא כנראה כבר שייך בצורה לבונים החופשיים.

לגודהו. לבנות. הנה, בדיוק, מעולה, לבנות הבונים החופשיים,

לבנייה,

למה אפשר? זה החקלאות פה הכול, למה צריך דווקא בנייה, זה הבונים החופשיים, הכול הבונים החופשיים, זו מזימה בינלאומית שהציונות נטלה חלק ראשי בזה,

כן,

לגרום לשמד את העם היהודי,

מה שיותר מהר,

במסגרת הסדר העולמי,

ואולי כדי באמת קצת לראות איך שהשליטה שלהם פה,

פה בכל העולם, איך זה בארץ,

למשל רוטשילד,

כן, הוא מהענף של אנשל מאיר רוטשילד,

זה כבר בונים חופשיים,

יש להם כמויות אדירות של מאות מיליונים, כן, יש להם כאלה ענקים כאלה, עם כל כך הרבה כסף,

והם נותנים את הכסף כדי לגרום לאינטרסים של הבונים החופשיים להתקדם.

אז למשל רוטשילד הוא זה שבנה למשל את הכנסת,

וקוראים לזה משכן, כן, הכול זה השוויון הפרוטסטנטי, משכן וכנסת ואת בית המשפט העליון,

ושני המקומות האלה מכוסים בסמלים מסוניים, זאת אומרת,

בונים חופשיים זה באנגלית נקרא Mason free,

כן, אז רואים, אתם רוצים לדבר בקיצור,

אנחנו רואים מייסונים,

הכול מכוסה, גם הכנסת וגם בית המשפט העליון,

הכול מכוסה עם סמלים כאלה,

מסונים כאלה,

חלק נסתר, כמו שהבונים החופשיים, חלק אצלם אנשים שהם גלויים,

שהם הבונים החופשיים, הם אלה שצריכים את יחסי הציבור כלפי חוץ

כדי לרמות את העולם, וחלק נסתרים, אז גם כן, אותו דבר בכנסת ובבית המשפט העליון, חלק נסתר, חלק גלוי, חלק על ידי יצירת קומפלקס מסוים, פתאום רואים את הסמל,

למשל בית המשפט העליון למעלה יש בצורה גלויה את הפירמידה.

זה אולי גלוי אבל אולי זה נסתר, מי מסתכל שם מה הולך על הגג?

אבל גם שם זה נמצא, הפירמידה נמצאת על זה, כן? גם שופטי בית המשפט העליון כולם נבחרים,

הידוע שאומרים את זה ששם נבחרים חבר מביא חבר,

כן? כי זה גם בונים חופשיים.

למשל בוא ניקח את זה שהרס פה את כל המדינה על ידי פיראטיות וטרור שיפוטי,

אהרן ברק,

הוא בונה חופשי,

והגורו שלו זה ראש מכון גתה באוניברסיטת תל אביב,

שניהם היו שכנים ברחביה,

כן? וגתה היה מגדולי הבונים החופשיים,

כן? כולם בונים חופשיים, זה חבר מביא חבר, זה חלק מהכנופיה.

אז זה בתי המשפט,

רק שאין ברירה, אז יש להם קצת בעיה, אבל בעיקרון זה ככה עובד.

אז בואו נראה קצת את הסיפור של הבונים החופשיים, את הסמלים שיש להם,

למשל את הפירמידה של הארגונים שלהם, אפשר להראות מספר שתיים, למשל.

כן, אתם רואים איך שהם ממדרים את עצמם עם כל מיני ארגונים, שמי שנבעל מהמילה בונה חופשי,

יש להם כל מיני ארגונים קטנים שזה בסדר, שעם כל מיני סיפורים למה, מה הוא נועד ומה להקים, כביכול דברים חיוביים.

או מספר שלוש, למשל,

סימן זיהוי של הכנסת היד למעיל, למשל.

או למשל, כן, אגב, גם כן היטלר היה בעצם נכד של בן מאומץ.

מה עושה שם הרב קוק?

מה?

כן, כן, עם היד, כן.

עם היד בתוך, עם היד בתוך,

זה אחד מהסימני זיהוי המסוניים שלהם.

ולמשל, כן,

היטלר היה, למעשה,

האבא שלו נדמה לי, היה בן לא חוקי של רוטשילד.

הוא שינה את זה להיטלר בגלל שזה היה קצת נרדף, בגלל הסיפור.

עכשיו, אסון התאומים, מספר חמש הוא הסתכלות מפוברק, הוא אומרים גם כן, זה העבודה של הבונים החופשיים.

או עם אוסמה בן לדן, שמהבונים החופשיים כבר ידעו מראש,

שהוא היה מחוסל כבר לפני כן.

או אפשר לעבוד מספר שבע,

עשן, כן,

באוויר מטוסים,

למשל,

כן, שזה גם כן בשביל לשנות את הגנים לבני אדם, עושים כביכול ריסוס של איזה, כל מיני פתיתים של כספית.

כן, או בשטר של ה-100 שקל,

יש איזו מפה סודית של פיצוץ אטומי שמתכננים מול תל אביב,

אפשר לראות את זה.

כן, או מספר

10, האפיפיור,

על השטר של ה-50 שקל,

אם עושים בצילום נגטיב,

רואים את הכובע שלו, את הכובע שלו של דג.

הדג הוא גם כן דגון, היה,

ויש גם כן לידון, מופיע האליל הזה מאחוריו.

כן, גם עמוד מספר 11,

אפשר מספר 12, גם כן פירמידות מאוד מוחלפות על שטר של 50. ומספר 13,

אפיפיור על השטר גם של 50 שקל וכולי.

עכשיו אנחנו נראה משהו,

כן, איך שהם עובדים בסתר.

וזה, אני, כמובן, את כל מה שאמרנו עכשיו,

מי שמגלה את זה,

נגיד תודה רבה לאבי מטולה,

שלמשל,

בגן אמרנו שלמעשה אליאנס היא זאת שפה חיסלה פה את העם היהודי ובנתה את הרוב היהודי,

על ידי פקידות הברון.

פקידות הברון,

פקידות, פקידות, אנשים פקידים,

כל הפקידות הזאת, כשנרחיב תכף את הדיבור על זה,

הן למעשה אליאנס.

כולם מורים לשעבר

או מנהלים של אליאנס.

הגנן הוא צרפתי,

כן, גם כן מהבונים החופשיים,

הוא נוטה הגן בפקודת הברון.

הברון לא יודע מה הוא עושה, אבל בואו נראה מה הוא עשה.

נסתכל, זהו, ב-14,

אפשר את מספר 14.

כן, אתם רואים מה הולך פה? הולך פה צלף,

עשו שם שדירה של עצי דקל, ארוכה,

ולרוחב גם כן.

עכשיו, מה קורה?

אפשר להראות גם כן את 15,

את ה... את ה... זהו, גם 16. אתם רואים ממש?

זה צילום מלמעלה.

עכשיו, מה קורה? אפשר להראות גם את 17. אתם רואים? זה צילום שאתם רוצים לראות

לגבי מדידה מדויקת של ה... של הזהו.

מתברר שהקו הזה של התמרים,

של העצי דקל,

זה בדיוק 666 רגל.

האורך.

איפה זה? בראשון? בראשון לציון, גן המושבה, גן העיר.

גן העיר,

וזה,

166, אנשים אמרו לי שזה number of beasts,

זה מספר של השטן בספרות הנוצרית, לא ספר.

זה מספר שהם גם עובדים לשטן, כן? זה קשה גם לבוני המגדל,

שהשטן כביכול אצלם מרד באלוקים, והוא איש לא תלע לעולם. כל הסיפורים,

כל הסיפור הזה אנחנו רואים פה בגן העיר,

בגן המושבה.

גם יש מספר 18,

גם מספר 19,

אוקיי?

מה קורה פה?

בשדרה הזאת, בתוך הצלב הזה,

כן, התקיימו כל מה שנקרא טקסים, קבלות פנים הכי חשובות בראשון לציון.

כדי לעשות את זה, שתראה שזה בתוך הצלב הזה,

עם number of business.

אם אפשר עכשיו מספר 20,

נשלח מכתב,

מכתב לאדריכל,

לאדריכלית של ראשון לציון,

בתוך בקשה, תעשו משהו עם זה,

תבטלו את הנאם ברוב ביסט, ה-666, תחתכו קצת,

תעגלו פינות, שלא ייראה את צלב.

אז הם מתממים,

והם אומרים, מה, לא יודע מה אתה רוצה, חקרנו ובדקנו, לא מצאנו שעשו את זה בכוונה.

שום דבר לא עשו, הכל ממודר, הכל חשאי,

מאיפה שהיא צריכה לדעת את זה. אבל את רואה פה צלב,

אז תתני הוראה.

שום דבר, גם בחורות יש הצלבויות, מה הקשר? הצלבויות זה לא ככה כמו צלב.

זה יכול להיות ל-200-300 מטר פרוזט צלב ועם ה-number of bיסט, שום דבר.

טוב, אז עד, בוא נאמר, עד שהפנו את תשומת ליבם,

אז הם לא ידעו.

אוקיי, עכשיו אתם יודעים, אתם ככה עושים כזה דבר?

הם ממשיכים בצורה מכוונת,

עם כזאת בעיטה באלוקים, עם צלב בתור חישון לציון,

בתוך העיר המושבה הראשונה?

אז ככה זה שעבוד עם השטן, עם אלוציפר,

שמורד באלוקים,

אז אלוקים שלח להם כזה,

איך אומרים, יש את הסיפור עם טיטוס,

שהוא היה בים, אז הקדוש ברוך הוא,

כשהוא נחשול של מים,

טיטוס אמר לאלוקים, מה, אתה גיבור עליי בים? בוא נראה אותך ביבשה.

כן, תפיסה אלילית, חושב שזהו.

אז הקדוש ברוך הוא אומר לו, טוב, אני פה לא אעשה לך נחשולים שאתה ליבשה,

יש ברייה קטנה,

תולעת,

תיכנס לך לתוך המוח, תשגע אותך שבע שנים עד שתמות.

אז אותו דבר היה פה.

הקדוש ברוך הוא לקח תולעת קטנה,

בכל הקדוש ברוך הוא עושה את שליחותו,

והכניס את זה לעצי דקל,

רק האורך הזה של 660 ביס,

660 רגל.

בזה הקדוש ברוך הוא לא פגע, רק בדבר הזה.

הם היו צריכים על כורחם לכרות את כל השדרה הזאת, הארוכה,

שזה המספר של השטן, 660 זהו. על כורחם.

עכשיו יש שם רק,

איך אומרים,

יש רק ריבוע כזה,

ושמו דשא סינתטי על זה, להראות שפעם היה פה משהו.

והקדוש ברוך הוא שלח להם תולעת קטנה,

עכשיו אתם ממש בורדים בקדוש ברוך הוא,

ואני אראה לכם עם תולעת קטנה מה אפשר לעשות.

הם על כורחם היו צריכים את כל השדרה הארוכה,

שזה המספר של השטן,

לחתוך אותו מהשורש.

שלא יישאר זכר, כי גם זה יכול לגרום בעיות.

זהו, זה הסיפור הזה. אבל זה לא נגמר.

בהרבה מקומות בארץ נבנים דברים בצורה שהם כאילו לא ידעו כשהם פונים ושואלים, לא יודע, אני כורדי, לא יודע למה, מה, לא התכוונו, לא היינו.

בואו נראה עוד שכונה בנאות השקמה,

מספר 21. כן, מה זה?

זה גם עוד מקום.

זה עדיין, זהו, מספר 21. זה שכונה.

שכונה בראשון שנבנתה בצורה של צלב.

22. כן, אפשר לעשות 22,

23. אפשר לראות את הכול אחד אחרי השני.

כן, אתם רואים שילום ממש מדויק של צלב של שכונה, שככה היא נבנתה בצורה של צלב.

ו-25.

אוקיי.

ו-26.

כדאי להראות את זה, שנדע את כל המזימה, איך שזה עובד.

מספר 26.

לגבי יחסי הגומלין

בין

אפשר מספר, תרשים מספר 26. כן,

איך שעובד פה כל המזימה הבינלאומית. אתם רואים, לפי תרשימי הזרימה,

אתם יכולים לראות את זה.

היום,

היום כבר זה מעניין שכבר ראש הממשלה נתניהו,

ראש הממשלה נתניהו כבר הרשה לעצמו לומר את האמת,

אבל הוא אמר את זה במקום מורחק, לא בארץ,

עובדה שאף אחד לא יודע מזה, אבל הוא אמר את זה.

כן, למשל, הוא גויס לבולים החופשיים כשהוא היה בארצות הברית,

אומרים, בתשנון גימל.

אז כשהיה,

היה זה,

הוא היה כינוס ועידת איפא״ק,

במסגרת, בחסות ועידת איפא״ק,

בתשע״א,

הנה אתם רואים עוד,

זה נדמה לי מעל בית המשפט העליון,

עוד מקומות, בכל מיני מקומות שיש את הפירמידה

של הבונים החופשיים.

ובכן, אנחנו יודעים שהנצרות האווינגליסטית,

הנצרות האווינגליסטית,

היא תורמת פה מאות מיליונים.

מספר שנים כבר אחרי מלחמת ששת הימים,

הייתה כתבה בוושינגטון פוסט שכבר הם הזרימו איזה 30-40 מיליון,

כי הם היו הכול בשביל לבנות פה מלחמת ישראל,

מבחינתם זה על כל השטחים,

לכן הם נותנים להתנחלויות,

ולכן הם גם כן נותנים לכל מה שהם קוראים לזה ישיבות,

הם תומכים בזה,

על פי שכבר לפני כן הם גם כן למדו את זה,

את כל התורה, מה שהם לומדים שם, זה הכול משודרג לפי ההתנחלות הפרוטסטנטית,

אז היה צריך ישר מהכנסייה האווינגליסטית לקבל כסף,

ואז בעצם זה כבר בכלל יהיה משודרג עד הסוף,

אז הם שופכים מאות מיליונים.

כשנמשל, כשהוא רם מסך הברזל בברית המועצות,

כל אחד מהם מתחייב לסכום מסוים ללעות יהודי אחד לארץ.

כפי שאמרנו, התוכנית,

שכולם יגיעו לארץ,

ואז יופיע אותו האיש יימח שמו,

ישו,

דרשי תיבות,

כן, הורידו את העין מישוע,

נשאר ישו, יימח שמו וזכרו,

ואז מי שלא יתנצר, יחסלו אותו,

אבל קודם כול צריך לקבץ את כולם.

אז באותה ועידה באיפק,

היה שם כינוס שבאו האווינגליסטים,

וביבי נתניהו מדבר אליהם,

אז הוא משמיע את האמירה המכוננת והמהדהדת הזאת.

אויבינו אומרים

שאנחנו זה אתם, זאת אומרת, אנחנו נוצרים אוונגליסטים,

ואתם זה אנחנו.

אתם יודעים משהו? הם צודקים.

אפשר לעצמו להגיד שהציונות,

הפריטים של התנועה הזאת, מדינת ישראל,

שהיום אנחנו חוגגים את ההשתעבדות

המוחלטת לנצרות הזאת,

הם נוצרים פרוטסטנטים,

בהצהרה כבר.

כמה יודעים מזה, מהסיפור, מה שהיה שם, זה גם היה אז בעיתונות.

הסרטון הזה מסובב היום בווידאו.

אפשר לשמוע את זה, מי שרוצה לבקש מישהו שיראה לו את זה,

אבל זה גם מופיע אז בעיתונות.

עד הופיע.

אבל איך אמרנו עוד פעם, אנחנו חוזרים,

שופטות התעמולה בידינו,

וזה בסדר גמור.

אז זה פחות או יותר מה שקורה בגדול.

מה שקרה פה בארץ,

אנחנו דיברנו מקודם, נחזור עוד פעם,

לפני שאנחנו מגיעים ליצירת הרוב החילוני,

שאף אחד לא יודע שזה קרה כבר לפני 120 שנה

בשיטות סטליניסטיות,

אז במחנות ריכוז האלה,

כן, ששם לקחו, כינסו את כל היהודים,

לא אפשרו חינוך יהודי,

היה גם רציחות שם. למשל, במחנה הריכוז עמקה של תימנים,

אז הם רצחו,

הנציגים של הציונות רצחו את ג'רופי,

שהוא התמרד ואמר, אני רוצה חינוך יהודי,

לא חינוך של גויים,

אז רצחו אותו, בלי בעיות.

זה היה עם גדרי תיל.

יש את הסיפור עם רבי ינקל גלינסקי, זצל,

כן, כיוון שהוא היה נמוך,

אז היה צריך להיכנס לפנים,

אולי סיפרתי את זה כבר פעם פה,

צריך להיכנס לפנים כדי להגיד ליהודים,

יש תקווה,

אתם תגידו מי רוצה חינוך יהודי, ואז יהיה לנו,

כי הם מתממים, אף אחד לא רוצה.

הם סוגרים אותם במחנה ריכוז,

ואומרים, אף אחד לא רוצה חינוך יהודי פתאום.

אז בואו נארגן רשימות.

גם הרב יפונוביץ' אז שלח,

כן, שליחים, בחורי ישיבה שהלכו,

אבל איך נכנסים?

זה כמו מחנה ריכוז, עם שמירה, עם גדלים, איך נכנסים? גדרי תיל, כלבי שמירה?

אז הוא היה קטן, נמוך, מי שזוכר, את הלביאנקל גלינסקי,

אז הוא הצליח קצת זכור והתחפר, נכנס מתחת לגדר.

מתחת לגדר נכנס.

הופ, תפסו אותו.

כמו שאתה נאצי, ואי אפשר היה, פשוט גם פה, אי אפשר,

אפשר תפסו אותו.

זאת אומרת, מה אתה עושה פה? לאשר התחילו לתת לו מכות רצח,

לשבור לו את העצמות,

קודם כול, שהוא יודה באשמה,

מה אתה עושה פה?

ראוי הפיקח,

אמר,

לא מבין, לא מבין, כאילו, לא מבין עברית, לא מבין.

ואז הם הביאו מישהו, גם הם היו כולם שמוצניקים,

שומר הצעיר, כבר חונכו,

הותמו לפה בתור נוצרים פרוטסטנטים,

לא ידעו בכלל יידיש.

אז מצאו אחד שהגיע מהשואה,

אז לא רבתא תהיה תורגמן,

או תראו איזה השגחה מהשמיים.

אז בדיוק אותו אחד שהם הביאו,

היה עם גאקלה גלינסקי בסיביר,

וגאקלה גלינסקי הציל את חייו,

על פי החינוך שקיבל בנוברדוק,

כן, שנתן לו פרוסת לחם שהציל את החיים שלו בסיביר.

הוא היה מאוד הסיר תודה בשבילו.

אז הוא אמר לו ביידיש, תראה, אין לי פה הרבה מה לעשות, אתה רוא,

יכול פה להציל אותך, זהו. יש לי רעיון.

אתה תגיד שאתה תיקח אותי עכשיו,

אתה תביא אותי בכל אוהל שמה,

ואתה תגיד שזה בנדיט,

טרוריסט, שידעו להיזהר ממנו, שלא יתקרבו אליו.

ואני כל פעם אכנס, ארשום את השמות,

וככה היה בסדר, וככה היה.

אז ככה הוא ניצל, עם הפטנט הזה, זה היה בסדר.

אז זה היה מחלות ריכוז, שעוד פעם, הכל המצאת העבר, מעברות,

ציפורים, במקום להגיד כנופיות טרור, אומרים מחתרות,

כן, חתרו תחת אישיות העם היהודי,

כן?

בואו, יש למשל פה את הקטע מהמדריך השומרי המפורסם,

דצמבר 1956, אפשר לראות את זה.

המדריך השומרי,

אז בואו נראה איך לעשות שטיפת מוח,

כן, סובייטית,

כדי לקחת את כל הילדים,

לעקור מהם את האמונה באלוקים.

היה אחת שכבר,

אמר בכל זאת, לא הצלחתם להוציא לי את ה... זהו, אבל זה יותר גרוע מהקונטיניסטים של ניקולאי הראשון ברוסיה שחטפו ילדים,

ואחרי 25 שנה לפחות שחררו אותם.

פה זה מאסר בלתי קצוב.

מי שעבר את המחנות האלה שלהם,

זה יותר גרוע משל ניקולאי הראשון.

הוא נשאר משועבד, הוא לדורותיו עם צאצאיו, אלא אם כן היו לו איזה זכויות אבות כדי להינצל וזהו.

אחרת הוא הפך להיות מייד משועמד נוצרי-פרוססטנטי,

הוא וצאצאיו,

והם חוגגים היום גם כן את יום השעבוד.

אז בואו נראה את השיטות,

משיטות מתוחכמות, כמו בקגבי הרוסי.

יש למשל פה משפט כזה, למשל, שאומר

לא די לדעת מה צריכה להיות תגובתו הראשונה של המדריך,

זה שלב ראשון.

העיקר הפעולה צריכה לבוא אחר כך ולהתבסס על הסברת

הבסיס החומרי של העולם,

מבנה החשיבה של הארציות החומרית של הנצלות הפרוטסטנטית,

בהקצנתה לכדי מטריאליזם.

אז מה יקרה אז?

אם כל הזמן נסביר חומרי-חומרי,

כמו שלומדים באקדמיות החרדיות, במכללות החרדיות, הכול חומרי-חומר,

אז איך נגרס? תראו עכשיו,

אנחנו מסבירים שהולכים לאקדמיה חרדית, למה חרדית? כי זה גברים ונשים לחוד,

אבל זה הכול אקדמיה והכול חומר-חומר-חומר,

הכול חומרי,

עד שבסוף מי שיוצאת משמה או יוצא משמה הוא יוצא נוצרי-פרוטסטנטי שכל-כולו תפיסה של חומר.

כך שגם את הרוחניות שלו הוא מתרגם גם אחר כך לפי זה.

אז זה מה שאומרים פה,

שאז הכול,

אני מצטט, עיקר הפעולה צריכה לבוא אחר כך ולהתבסס על הסברת הבסיס החומרי של העולם,

שאינו משאיר כל מקום לכוחות עליונים

על טבעיים,

בהכרתו של האדם.

יש לתת הסברה זו בצורה פשוטה,

מותאמת לגיל,

ועליה להתבסס בעיקר על לקוחות לתופעות טבע השונות.

הכול חומר.

הנושא דת העולם

הוא מצוין למטרה הזאת.

בגיל שכבה א' או שכבה ב',

צעירה תתקשר עם הסברה זו עם התעניינות החניכים בנושאים הריאליים שאפשר להביאם בידי ההוכחה והניסוי.

לאחר הסברה כזאת, אחרי כזאת גריסה של האישיות, כמו שנעשה באקדמיה,

שלא כלולה בה התקפה ישירה על הדת,

כי אם השמטת הבסיס

האלוקים מתחתיה,

יגיע החניך בעצמו להכרה שהם אלוקים.

מה זה, והמדריך של השומר? המדריך, אני לא צולם,

כיצד ננהג בחניכים הדתיים,

כן?

המדריך השומרי, כותרת ראשית, המדריך השומרי. הנה, לפניכם.

כן? אז ממילא, ממילא, כבר לא יהיה כפרים אלוקים.

יגידו אלוקים.

אבל זה לא, זה בדיחה.

באקדמיה, זהו, יגידו אלוקים, ויגידו מתפלאים לאלוקים.

תוליד כבר נתפס משהו חומרי כזה,

כבר אין יראת שמיים, הכל מתקרר, כיוון שגרסו להם במוח

את הכל בצורה חומרית.

אז ממילא כבר אין יראת שמיים ואין כלום.

וזו המטרה.

ולסיכום,

כתוב פה, כמו בפתרון, כל בעיה חינוכית, יצטרך המדריך, גם בגישתו לבעיה זו, להצטייר בסבלנות.

ולכן וכן גם באקדמיה, זה ארבע שנים,

זה גורסים להם את המוח, אף פי שכבר אמרנו שאפשר לדעת את זה בכמה חודשים.

וללכת, רבה, וללכת בדרך ארוכה יותר, אך יסודית יותר,

מבלי לחפז,

ולא לרדוף הצלחות קלות ומפוקפקות.

זה סבלנות.

זה מה שהולך אז.

עכשיו נראה שמה שהיה לפני 120 שנה,

היה הרבה גרוע, פי כמה יותר גרוע.

מה שאז היה זה כך,

ראשון לציון מוקמת.

ראשון לציון מוקמת,

מגיעים עם כספים,

המושבות, עם מושבה חרדית,

עושים סינון רציני,

שלא ייכנסו כל מיני גורמים שהם לא ממש חרדים.

בכל מקרה,

בכל אחת המושבות הראשונות שהבאהרון תמך,

ראשון לציון הייתה גם כן המושבה הכי חרדית

מהמושבות הראשונות.

הם מתבססים,

מקימים ישר בית כנסת,

מנחה ישר שמגיעים דבר ראשון,

כן?

מקימים ישר חבר'ה ש״ס, ואת כל הדברים,

כפי שמופיע בתיאור פה של אחד דוקטומטיה דווקא, את כל מה שבכל קהילה יהודית

נצרכת ישר להקים גם מקווה,

ואת כל הדברים האפשריים,

כדי ש... מה שקורה לשנה הראשונה, השנייה,

הם בכל זאת לא היו מנוסים,

לא היו גם,

מבחינת הידע מה הולך פה עם האקלים ועם האדמה וכו',

הם הגיעו למצב של התרסקות כלכלית.

ואז,

כבר לפני כן, יש את הרב מוליבר,

שהוא כבר דיבר עם הברון,

ופתח את הלב שלו לרעיון הזה,

אז הוא אמר לו, אוקיי, תבוא עוד כמה, תקים משהו, אז נדבר.

אבל כיוון שהוא פתח לו כבר את הלב לרעיון הזה, אחר כך הוא באמת בא והקים את אקרון.

אבל כיוון שהוא כבר פצח לו את הלב,

אז נשלח מראשון יוציון

אחד מהמייסדים לברון,

והברון הסכים לקחת את תחת תמיכתו, בהתחלה עם רק 35 אלף,

התחיל עם 35 אלף פרנקים,

ונגמר בסך הכל ההשקעה שלו פה בארץ,

ברבע מיליארד, או בחצי מיליארד, פרנק זהב.

טוב, אז אם הוא צריך לעזור כלכלית והכול,

צריך פה כוח אדם בשביל כזה דבר.

זה לא רק כסף,

זה לפתח.

את היקל גם הוא הקים פה.

צריך פקידות, צריך זה, הוא לא נותן כסף והולך לישון. הוא רוצה לראות שהכסף מושקע בצורה נכונה וכולי.

צריך צוות גדול, צריך פקיד ראשי,

סגנים וכולי וכולי.

אבל צריך, זה כוח אדם.

הוא בעד גם כבר לוקח איתו את כל המושבות.

את כל המושבות.

אבל צריך פה כוח אדם רציני.

האברון רוטשילד,

בפריז יושב,

פונה לחווה ציון.

צריך כוח אדם.

הם אומרים, אין לנו.

ואז בפריז יש את הארגון

הממודר

של אליאנס,

שזה של הבונים החופשיים,

והוא בעצמו כותב באיזה מקום, אני לא יודע מה הולך בפנים.

הוא גם, הוא ראה שזה משהו קצת לא ברור, כן?

לא יודע מה הולך בפנים.

אבל בוא נאמר, היה שם הרב צדו כהן,

היה רב של פריז, אחר כך הרב של צרפת,

גם היה בבונים החופשיים.

וגם היה כבר באליאנס,

הוא לא חשד הרבה,

הוא לא ידע את הקשר הזה.

הרב ראשית, אני מדבר על זה כמובן גם איתם,

אבל הוא לא הבין את הקשר, הוא מייעץ לו,

אז אוקיי, אז הוא פונה לאליאנס.

אליאנס, אין להם בכלל כוח אדם להקל המטרות.

להם יש רק מורים,

שהתמחו במדרש מורים איך לשטוף את המוח,

איך להתחפש לחרדים,

כשהם אתאיסטים ליברטינים,

קיצוניים כאלה, איך להתחפש כאילו הם חרדים, כשבאים לכל קבוצת הגולה מגיברלטר עד טורקיה,

לשכנע את הרבנים עם איצטלה שכביכול הם חרדים, שהם באים לעזור להקים בית ספר עם מקצוע.

עכשיו, למה, מה הרעיון שלהם היה?

כי ראיתם ספרדים, אתם יודעים שזה היה מצב שאדם גם יכול לשבת וגם ללמוד וגם לעסוק בעבודה.

זה לא היה זהו.

זאת אומרת, מה שהרמב״ם כותב הרי,

מצד אחד הם מנפנפים ברמב״ם,

שהרמב״ם כותב שלא יטיל את עצמו על הציבור וכו',

אני שוכחי מה שהרמב״ם כותב בשלוף ישחוט שמיטה ויובל,

שאם אדם לא מטיל את עצמו,

אלא הוא לא עושה חשבונות ואומר,

אני א' עוסק ולומד תורה, קודש קודשים יקרא לו, את זה הם לא רואים.

רק הוא דיבר על זה שהוא לא יכול ללכת בתביעה שייתנו לו כסף בשביל ללמוד,

אבל גם זה כתב שם כסף משנה,

שאחרי הרמב״ם,

בזמן זה ישתנה ועכשיו אם לא יהיה כזה דבר זה יהיה חורבן של כל התורה והיום אין כזה דבר,

והציבור צריך להירתם כדי להזדיק את התורה וכו', כמו אצל אשכנזים.

אבל הכסף ביטשה כותב, אבל זה לא מחלחל ממש,

זהו, כי מישהו בעל שולחן ערוך, זה לא מחלחל ממש לכל הקהילות ומייד,

וצריך גם כן להתקיים,

אז הם מגיעים מזה כמו מושיע,

כמו מושיעים שלמדו אותם מקצוע,

היו מקומות מסוימות שהיה רב,

רק בעי ג'רבה,

כפי שאמרנו כבר,

הם עמדו על מהותם, ואמרו לנו על גופתנו המתה, אתם לא תיכנסו,

לא יעזור לכם שום דבר,

אז הם שלחו בטונליס,

הם כבר הצליחו להשתלט גם על מבני הקהילה,

גם עם רב מטעם שלהם,

שהוא שלח להם מכתב, כאילו, לייעץ להם

בתור עצת טויבו, שכדאי, אחרת הממשלה הצרפתית, זה הקולוניה הצרפתית, אז טוניס,

תכניס שם בית ספר ציבורי, הם אמרו שיהיה בית ספר של גויים, רק לא אותם.

כי הם הבינו שהם יותר גרועים מהגויים גם כן.

אז

זה הפקידות.

אז הם בכלל,

אין להם שום ידע מינימלי בכל נושא של כלכלה,

בפרט שצריך פה לברוא יישובים יש מאין,

להקים מושבות,

לאחד ממשיכים ערים,

שום דבר, אבל הם נופלים על זה,

כי הם צריכו לטמטם את הברון, כמוצאי שלל רב.

בכל המקומות שהם היו,

היה להם בעיה עם ההורים, היו צריכים להתחפש.

צריכים להתחפש, להראות להם, אנחנו יודעים, רוצים דתי, וזה.

היה לאט-לאט,

לאט-לאט להרוס את הילדים,

ואז היו איתם עימותים כל הזמן עם ההורים, רק, אבל אמרתם, אמרנו, עוד לא התכוונו,

פאבאם,

פה זה ממש לא יורד בכלל, פה זה היה בשלבים גן עדן.

כל המייסדים בידיים שלהם, הצינור הכלכלי בידיים שלהם.

כל מה שנותר עכשיו זה לרמות את הברון,

לטמטם אותו, שלא יבין מה הולך פה.

קודם כל, איך?

קודם כל, להשניא את המתיישבים על הברון.

להראות שהם נרגנים וזה, הם רוצים לשמד אותם עכשיו,

אז הם יצאו נגדם.

אז קודם כל, את זה להשניא אותם.

להקיף את הברון מסביב,

אם רק עם היועצים שלו, עם ה... ועם אליאנס,

שאף אחד לא יוכל לבוא ולהתלונן,

תשמע מה הם עושים פה. אתה רוצה שיעשו, זהו,

שיעשו פה חינוך יהודי וזה,

הם הולכים פה לשמד, זה לא יקרה כזה דבר.

המפקח הראשי מטעמו עושה, זהו, עושה צנזורה.

זה מה שרוסיה, סטלין למד מהם.

סטלין,

שהופיע 40 שנה אחריהם, כנראה למד מאליאנס.

צנזורה,

שום מכתב לא מגיע לברון מארץ ישראל אם לא עובר דרך הצנזורה.

הוא פותח את המכתבים ורואה מה כתוב שם,

כדי שהברון לא ידע מה מעוללים הפקידים שלו,

כן? גונבים את דעתו,

גונבים את כספו,

כדי שלא ידעו.

כשהוא מגיע לביקורים בארץ, הם מקיפים אותו מסביבו,

וחסר שמישהו יתלונן,

כן? אם מישהו יתלונן, הבעון ייסע לחו״ל, הם ידעו, זה אחד, זה משוגע, זה זה,

והם גמרו אותו לגמרי, יזרקו אותו בכלל במושבה.

או כפי שאנחנו רואים, יש לנו תיעוד,

רואים, זה מי שלא רצה לעשות בדיוק,

אחד למשל היה נגר,

שהפקיד הזמין אצלו, לא רצה לשלם לו.

הזמין לזה צריפים, בנה, כמו שיש חומה ומגדל,

מהרעיון עוד מגיע מהטורקים, שאם ברגע שמנחיתים משהו,

בנוי, גמרנו, אי אפשר כבר להרוס, כן?

אז זה הרעיון,

זה היה בקסטינה,

הוא הזמין לשים שם צריפים,

הוא אומר אותו, תשלם לי כסף.

נתנו לו כמה פרוטות, הוא אומר, זה לא לפי ההסכם.

הוא אומר, לא ההסכם, מה זה, אנחנו עשינו זהו, ככה זה.

מה זה ככה זה? אז הוא פנה לרבי נפתו לירצל לוי ביפו,

יפו היה הרב של יפו, לירב קוק,

שהוא היה מגדולך התלמידים של מריל דיסקין,

והוא אמר לו, בוא אליו.

זאת אומרת, אני לא הולך לשום מקום.

אני פה הרב,

אני השופט,

אני הבעל הבית, בקיצור, אני דיקטטור,

אין לו רב, לא שום דבר.

זה הסיפור, מי שרק מעז את האף להזיז אחרת.

הפקיד אמר.

הפקיד, כן, ודאי.

זה דיקטטור, ממש כמו שכתוב.

וככה, עד כדי כך

שברון רוטשילד שלח, זהו,

סכום כסף לבית התיאומי של מריל דיסקין.

המריל דיסקין, כפי שהאמין לנו זמן, אנחנו נדבר על מה שהלך פה,

כן, שמע שהם לא, מה שהולך פה,

ושהם בעצם מקימים בתי ספר של אליאנס,

הורסים את החיידרים והופכים אותם לבית ספר של אליאנס.

אז הוא פשוט לא האמין שיכול להיות

שזה בניגוד לדעת הברון,

אז הוא לא רוצה לקבל ממנו כסף.

אם אתה מקים בתי ספר שמשמדים את עם ישראל, את היהודים, לא רוצים לך כסף בכלל לבית יתומים, כסף טרף.

כמובן, זה לא הגיע לידיעת הברון, כמובן.

והפקידים, הם זעמו מאוד.

הם רצו לקנות גם את המריל דיסקין,

עם השוחד,

כן, הם מאוד זעמו.

אז טוב, אז הם אמרו לברון, כן, כן, נתנו, ולא סיפרו לו את כל הסיפור שהוא לא רצה לקבל ומה שהוא אמר.

זה בגדול מה שהלך.

עכשיו, אז בצורה הזאת, איך עושים את זה?

מאוד פשוט.

אין בידיים שלו.

זה לא כמו בחו״ל שיש בעיה עם ההורים.

זה לא כמו בחו״ל שההורים תלויים בכיכר הלחם, תלוי בהם.

פה שום דבר.

ברגע שאתה לא תעשה מה שהפקיד אומר, אין לחם.

אין עבודה, אסור לך.

אז הוא לא יכול לעשות שום דבר.

אין מילדת, כמו שהוא אמר, הוראות לאותו נגר שרק אמר,

כשהוא הולך, אז עכשיו הוא הוציא הוראות.

אם אשתו יולדת, אסור להם יולדת לבוא.

לרופא, אסור לקבל אותו.

לרוקח, אסור לקבל אותו.

עלייה לתורה, אסור לתת לו. עד כדי כך.

וזה לא היה דיקטטורה, זה יותר גרוע מדיקטטורה. זה היה טוטליטריזם.

כן, ההבדל בין טוטליטריזם לדיקטטורה זה,

דיקטטורה זה אמצעים של שליטה על ציבור

בזמן הישן יותר.

בזמן החדש יותר,

‫השליטה היא באמצעות מכשור טלפוני,

‫דרך הטלוויזיה על הבית של כל אחד. ‫לכל אחד אפשר מעקב יחידני ‫אחרי כל אחד ואחד,

‫באמצעות כל מיני דברים.

זה מה שהיה שם, ‫אף שהם היו עדיין בזמן ‫שעוד לא היו את כל הדברים האלה. למה? ‫כי למשל המושבה היא מושבה קטנה,

12-15 בתים,

‫והפקיד עצמו יכול להיכנס ‫בכל רגע נתון לבית ‫לראות מה שקורה בפנים.

‫וככה זה היה.

‫התחלתי בכל רגע נתון, ‫אסור ללכת לבית. ‫אין פרטיות יותר.

‫בדיוק כמו גזירת פרעה, ‫שעקרו,

לא, אצל הרומאים, עקרו את הדלתות ‫כדי לראות שלא עוזר, אותו דבר. ‫אי אפשר להסתיר שום דבר.

‫ואנחנו יכולים כל רגע להיכנס ‫ולראות מה אתה עושה פה, ‫זה כן בסדר או לא בסדר.

‫אסור לקרוא, אסור לקרוא, ‫אסור לקרוא אחרי, ‫אפשר עבודה, לישון ולעבוד.

‫זה אין לתאר, מה שהלך שם.

‫בצורה הזאת הם הרסו את כל החדרים. ‫עכשיו אני מגיע לסיפור ‫עם יודולוביץ'. יודולוביץ' הזה, כן, ‫בונה חופשי, כן, מהכנופייה,

‫זייפן בינלאומי גם כן, ‫שייך לכנופייה בינלאומית ממודרת,

‫גם כן אצלם מטרם כדי שתמצאים, ‫גם כן בדבר הזה.

‫אז בספר, הוא כוסר ספר לעשות כאילו ‫על ראשון לציון, ספר שמפאר את ראשון, ‫כאילו חלון ראווה של ראשון.

‫את כל מה שעליו, הוא מכסה. ‫למעשה, כדי להבין

‫מה היה שם באמת,

‫היה צריך לעשות עבודת בילוש היסטורי, ‫כמו שהם קוראים לזה, ממש.

‫כי למעשה השופרות תמונה בידינו,

‫גם כן הצליח את החרדים לעבוד עליהם.

‫החרדים גם לא ידעו שהמושבות ‫הראשונות היו כולן חרדיות.

‫רק לפני 30 שנה,

‫אולי אתם אולי עכשיו יודעים את זה כבר ככה, למה?

‫למה אתם יודעים את זה?

‫כי לפני 30 שנה התחילה התקופה, ‫העידן של הפוסט-מודרני.

‫מי שהיה, מי ששמע שהסברתי את זה,

‫וממילא נוצר הסיפור של פוסט-ציוני. ‫ההיסטוריונים הם פוסט-ציוניים באקדמיה,

‫ואז הם אומרים שכל החומר, ‫מה שהיה כתוב במאה השנים האחרונות,

‫פה בארץ אפשר לזרוק לפח הזבל, ‫זה הכול ספרות מגויסת,

‫ואז הם מתחילים להפיץ את זה.

‫אתם הסתרתם את זה. ‫פה, מי שהיה פה, שלט פה בארץ, ‫זה החרדים,

‫והם אלה, היישוב הישר, ‫הם יהיו הרבנים של כולם, ‫גם של המושבות.

‫ואת כל המושבות

ייסדו חרדים.

‫יפה.

פה הם נעצרו.

‫ברגע שהם כתבו את זה,

‫העיתונות החרדית פקחה את העיניים, ‫ואז ביתד נאמן,

‫העורך על ידי ענתי גרוסמן,

‫זהו. הנה, הם כותבים בעצמם, ‫שכל המושבות היו חרדיות,

‫גילו את אמריקה.

‫עד לפני כן הייתה שטיפת מוח, ‫שעופרות התעמולה בידינו.

‫אפילו החרדים לא ידעו את זה. ‫ידעו, כן, שם, היה בחדר, מה, ‫הם לא ידעו כלום.

‫עכשיו זהו,

אז לא ידעו כלום, ‫אז איך זה קורה פתאום?

‫אם זה כולם חרדים,

‫מה הבעיה לא לדעת בכלל שחרדים?

‫אז רק רגע, אם זה חרדים,

‫איך זה פתאום בכל המושבות?

‫מיד אונליין, פתאום כולם נהיו מוסטאיסטים.

‫זה לא נורמלי פה, מה הולך פה? ‫מתחילים לחקור עוד יותר. ‫אז קודם כול, עשו שטיפת מוח,

‫וככה גם היה בתי ספר, ‫בית יעקב, גם לימדו בבית יעקב. ‫לא לימדו שהכולם היו חרדים, כל המושבות,

‫כמו שהם. ‫אז אם לא היו חרדים, אין שאלות.

‫ואם אין חרדים, אז בעצם אנחנו ייבשנו ‫את הביצות, ואנחנו פה, הסביבה אנחנו, ‫וגם היישוב החדש זה הכול אנחנו.

‫זה הסיפור.

‫עכשיו, פה נצרו הפוסט-מודרניים ‫והפוסט-ציוניים.

‫מעבר לזה,

‫הם הרגישו כנראה שזה יכול לחתוך ‫את הענף שעליהם הם כבר יושבים.

‫כמה שהם כאילו התמרדו ואמרו, ‫אתם שקרנים, מגויס, מגויס,

‫אבל את הדבר הזה,

‫הם לא השיכו לחקור.

‫מי שהמשיך לעשות את זה, זה אני.

זאת אומרת, ‫לא השקעתי מי יודע מה.

כן, עוד פעם, התחיל להגיע, ‫ברגע שאני ראיתי את הכיוון,

‫ראיתי את הכיוון של השטיפת מוח,

‫התחיל להגיע אליי עוד פעם ‫אינפורמציה מכל המקומות.

‫רק ספר אחד לגעת, ‫את הראשון הציון הזה,

‫עברתי אחרי שידעתי, ‫צריך לדעת איך לקרוא את זה. ‫כמו ברוסיה, צריך לדעת ‫איך לקרוא סרטים ואיך לדעת. ‫למשל, כשנניח היה פה בארץ, ‫כשננניח, אם התחילו לגדף אצל הסובייטים ‫את המדינה פה, ‫אז ישר ידעו כנראה שיש לזה הצלחה פה. ‫טוב, רק ככה היה, ‫לפי איך ששם הוא כותב, מה הוא כן, מה הוא לא רוצה, ‫התחלתי לקבל כיוונים, ‫ואז התחלתי לקבל אינפורמציה מכל הכיוונים.

‫הוא, בספר שלו, בראשון לציון, רוצה להציג, ‫כן, הוא יצר גם כן את כל המיתוסים ‫השקריים האלה,

‫שפה, גם שהברון,

כאילו, הברון הוא לא חרדי, ‫הוא אפילו לא דתי.

תמיד מציגים, אם אתם יודעים, ‫מישהו ראה פעם את התלונה שלו, ‫תמיד מציגים אותה עם גילוי ראש.

‫אף פעם לא מראים אותו, ‫אפשר לראות את התמונה עם הברון,

‫למשל, אף פעם לא מציגים אותו ‫עם כיסוי ראש.

יש כזה דבר, אתם רואים,

‫בתמונה התחתונה הוא עם בגדי שרד, ‫הוא מחזיק את הצילינדר ביד.

‫אם הוא אחד חילוני, לא היה צריך ביד.

‫אם מצטלמים בלי כובע, ‫זה היה נהוג שם בצרפת.

‫אז אם הוא כזה, הוא בכלל לא היה. ‫לא, הוא מחזיק את זה ביד צמוד, ‫כי מיד נחזיר אותו בחזרה לראש.

‫אתם רואים את התמונה העליונה, ‫שהוא מגיע ככה עם הפקידים שלו,

‫הוא מגיע עם כובע כזה, ‫לא כובע מודרני, משל לחץ,

‫כובע כזה מיושן, כזה חרדי,

כן?

‫אבל הם מציגים אותו בגינוי ראש תמיד. ‫זו תמיד תמונה של הברון בלי כיסוי ראש.

‫הוא לוקח ככה, הם ביקשו, כן,

‫שייתן כסף לבנות לחיידר.

‫זה הצליח להתגנב לברון, ‫אנחנו אומרים שהם רוצים. ‫לא הייתה להם ברירה, ‫כי הגיע מישהו אחר,

‫איזה נדבן אחר, אז לא הייתה להם ברירה,

‫וכבר היו צריכים לגלות לברון,

‫כי הם לא רצו להקים להם בכלל בית ספר.

‫הם לא רצו להקים להם חיידר.

‫החדר התגלגל בדירות פרטיות,

‫במרתף של בית הכנסת שהם בנו,

‫רק אם זה יהיה בית ספר אליאנס.

‫אז לא רצו, אבל הוא כותב מכתב בצרפתית,

‫שהוא אומר שלבנות להם מקום לימוד,

‫ושיהיה שם רב

‫שילמד את כל הדברים הנצרכים,

‫את כל הדברים הנצרכים של רב.

‫בא יהודלוביץ',

‫מציג את המכתב בצרפתית בספר שלו,

‫רק באותיות מוקטנות,

‫עושה תרגום. ‫הוא אומר, לא, לא אני מתרגם את זה, ‫תרגם את זה המנהל קראוזה, ‫מנהל של מקווה ישראל, של אליאנס, ‫כאילו, שאם יתפסו איתו אחר כך ‫שהוא... את הנוכלות,

‫זה לא אני, אני, תוציאו אותי מהתמונה.

‫כאילו זה, אבל צרפתית הוא יודע, ‫הוא יודע מה כתוב.

‫הוא כותב שם בזה, במקום לכתוב רב,

‫שלמד את כל הדברים הנצרכים שצריך לרב,

‫כותב מורה,

פרופסיו,

זה מורה צרפתית,

‫אבל בתווית הוא כותב רבן, רב,

‫ומורה שלמד את המדעים האלמנטריים.

‫בכלל, כמו בית ספר עם אתאיסטי,

‫שלמד את הזיוף הזה,

‫אני עליתי על זה,

‫ואראיתי את זה שם להם למוזיאון, ‫הם תפסו את הראש.

אתה בטוח? אתה יודע, ‫אמרתי ששתיים כבר קראו את זה, ‫על התורים כתוב פה רבן, ‫זה לא ציוד אפילו על דעת צרפתית.

‫הם נתנו את זה מיוחד, והם תרגם צרפתית,

‫שתגיד להם צרפתית, ‫שילמו על זה כסף? ‫אין ברירה, מה שאני אמרתי.

‫אלא היה לפעמים שם מהומת אלוקים. ‫הם נכנסו דורות על זה, ‫שזה הברון, וזהו, ‫וגם אותם טמטמו, ‫גם הם כבר יודעים שימושים,

‫זה, שזה הכוונה.

זו צורה של זיוף,

‫איך שהוא זייף את הדמות של הברון.

‫בתערוכה שהם עשו שמה

על הברון, ‫אין שום זכר ליידישקאית, ‫הודיעות שמה.

‫הכול, קבלות פנים וסיפורים, ‫שום דבר, הכול על רקע ארצי חומרי. ‫אני אמרתי להם, מה זה? ‫הם אמרו, לא, זה, למעשה, ‫לא נשאר ממנו זכר.

‫כולם השתמדו, כל הצאצאים שלו.

‫כולם. יש איזה אחד, רוטשילד, ‫שיש לו את קיסריה, עתיקות, ‫כל משהו ענק, מתחם ענק,

‫בבעלות שלו.

‫כולם גויים שמה.

‫אז עשינו ככה בשפנפום,

‫אבל אנחנו מיד הורסים את התערוכה.

‫אבל זה הכול בצורה הארצית והחומרית,

‫להסתיר את בדיוק מי שבאמת היו המייסדים.

זה דבר אחד.

עכשיו,

הסיפור הזה לא היה רק

בראשון לציון,

‫זה היה רק דגם, אמרנו, ראשון לציון.

‫זה היה בכל המושבות.

‫בפתח תקווה,

בפתח תקווה מגיעים

‫שם המייסדים,

‫אחרי שבכוח

‫ביטלו להם

את החדר,

‫והם עושים בית ספר אליאנס,

‫על המייסדים עוד. ‫אנחנו מדברים על המייסדים, ‫בתקופה של המייסדים, ‫לא לפני זה. ‫כל הסיפור של הברון רוטשילד שמה

‫הוא רק משנת תרמ״ב,

1882 עד תרס״ס.

‫כן, אני דיברתי על זה, אתם יכולים אולי, ‫בכל מקרה,

‫אני רוצה עוד פעם להזכיר ‫שאת החיבור הזה,

‫פה אין לי הרבה זמן לדבר על זה,

‫אבל דיברתי על זה שעה אחרי שעה,

‫ואפשר לשמוע את זה בקו קול הגאולה,

‫מי שעושה 0-3-80-887-88,

‫אני עושה אחר כך ומקליק 2, ואחרי זה 4,

‫ונכנס לזה ושומע את כל הסדרה בצורה מסודרת, ‫את כל החיבור שלי.

זה גם מופיע בקבוצת הפייסבוק,

‫דנים על זה, מביאים מכל מיני קטעים ‫בקבוצת הפייסבוק,

‫שקוראים לזה חשיפה, נקודתיים,

‫מדינתנו, פסיק,

‫מדינתנו, פסיק, נוצרית פוטסטנטית, נוצרית פוטסטנטית, רפורמית.

03-80-88788.

יש עוד דברים, אבל זה אפשר גם להיכנס,

‫כן אמרתי, וגם אמרתי בקבוצה הזאת, ‫שמישהו, אם לספר למי שהוא רוצה, ‫יש שם גם כן המובאים כל הזמן קטעים מפה, ‫שזה נקרא, כפי שאמרתי, ‫חשיפה נקודתיים,

‫מדינתנו, פסיק, נוצרית פוטסטנטית, רפורמית.

עכשיו הולך גם להיות מוקם, ‫מקימים אתר גם כן, מקימים אתר ‫על כל הדברים האלה, ‫על כל מה שכתבנו,

כן, גם יש שם את כל ה... על כל הנושאים התורניים ‫שכתבנו, בכל מקצועות התורה, ‫הכול יהיה שם.

על כל פנים, זה הסיפור,

בגדול,

‫שלמעשה פתח תקווה זה אותו דבר,

‫הם מקימים, בפרוטות האחרונות שלהם,

‫הם סוחרים מלמדים,

‫סוחרים זה חדר של ללמד שם את הילדים.

‫מגיע במיוחד לשם המפקח הראשי ‫של הברון על המושבות,

‫אליהו שייט,

‫שהוא היה אנטישמי שאין לתאר,

גזעני,

‫ומתפרץ, מאבד את כל הצלם האנוש, ‫בכוח, באלימות. ‫מאיפה אתם תצטלקו מפה?

‫רק בבית ספר ללמוד.

‫אתם תרצו בערב, ‫בחרי צהריים תעשו מה שאתם רוצים. ‫חייבים ללמוד בבית ספר של אליאנס.

‫אני אקרא לכם עוד משהו,

‫תראו מה, בראש פינה.

‫על כל ממשל, רק בעצם בראשון לציון,

‫עד שהברון,

הבקינות, הסתלקה משם,

‫הם הסתלקו משם כי כנראה יעצו לו את זה,

‫כי הם אמרו, זהו, הצלחנו,

‫הרסנו אותם, עכשיו זה כבר בסדר.

‫רק עד תרס, בשמונה עשרה שנים האלה,

‫שהפקידות שמה עבדה לרסק ‫את כל העם היהודי שמה,

‫עבר תחת אותו יהודילוביץ'

‫אלף חניכים וחניכות.

אלף.

‫כך גם כן בכל שאר המושבות,

‫זה הסכומים.

ואז מה שקורה,

‫בתרס, תרס סא',

‫יש מצב שבמושבות

‫יש בערך 15,000 חניכים צעירים. ‫זה לא רק היה ילדים שלהם. ‫הילדים, יש כאלה שכבר באו נשואים, ‫גם היה עם הנכדים שלהם.

‫יש ביחד צעירים,

בנים, ילדים ובנות,

‫ונכדים ונכדות של מייסדים ‫של כל המושבות,

‫בערך 15 עד 20,000. ‫כל אלה

מושמדים אונליין,

‫בכוח, בסטליניזם של נתר,

‫וכופים אותם בכוח להיות ‫אתאיסטים קיצוניים.

‫והם פה בעצם מהווים את התשתית ‫של כל הארץ. ‫מי שחרק כך בא בתור עולה חדש, ‫הם המבוססים

על ההורים שלהם, למייסדים, ‫כל אחד כבר יש לו אחוזה.

כן, הוא קנה חלקת אדמה, פיתח אותה,

משהו רציני, ‫קנה עוד פרדסים וכולי.

הם הוותיקים בארץ,

ששומדו בכוח,

‫באלימות סטליניסטית שאין לתאר,

‫וזה כמות של אנשים,

‫בין חמשת עד עשרים אלף איש,

‫הם הופכים להיות הרוב החילוני בארץ.

‫אז מתחיל הרוב החילוני.

‫כי אם נשאל את כל אחד, נכון? ‫נשאל אותו,

יש רוב חילוניים,

‫כמה המדינה פה, חילוני, ‫מי הקים פה את כל החילוניים? ‫איך נהיה?

‫אף אחד לא יגיד, ‫יגיד, לא יודע, בן-גוריון פעם הוא עשה שם,

‫אף אחד לא יודע להגיד מה, ‫עכשיו כך באו חילונים,

‫חלוצים, והם עושים גם שטיפת מוח, ‫שהחילונים לא יוצאו ללכות לארץ, ‫שגם זה אחד מהשקרים ‫הגדולים ביותר המצאת העבר.

‫שהרי ויצמן, חיים ויצמן, נשיא הסביבות הציונית,

‫נשיא המדינה הראשון, ‫הוא היה סוכן בריטי,

‫הוא דאג שיהיה ספר לבן ‫כדי לממש את התפיסה ‫האנטישמית הגזענית של הציונות, ‫כפי שהראינו וציטטנו,

‫שרק ענף צריך להישאר, ‫הוא יכול לקום לתחייה.

‫לא רוצים את כולם פה.

‫וציטטנו אותם בגדול, ‫איך שהוא אומר את זה, כן? ‫הוא אומר את זה בצורה מפורשת. ‫אנחנו צריכים לחשב אוהו קצת, ‫והקצת הזה יהיו כאלה מהמקומות הנכונים, ‫שהם יהיו ציוניים,

‫שהם יהיו אתאיסטים,

‫שהם יהיו צעירים וכולי וכולי. ‫אז הוא מקים את זה.

‫לאגודת ישראל הוא נותן פירורים,

‫כמה סרטיפיקטים.

‫לרב קוק הוא נותן כמות יותר, ‫כי צריך לשחק, ‫צריך להביא רבנים לפה.

כל גדולי ישראל יצאו נגד הרבנות הראשית,

‫שקוק מקים. אף פי שהוא בעצמו, ‫מייד אחרי זה ישב בחוץ, ‫אמר שהוא מבין שזה ברוך. ‫אבל זה נקרא שהוא נקרא, ‫הקים תרמותה ראשית.

‫צריך רבנים שיסכימו, החרימו אותו.

‫לא רצו להיות רבנים במושבות.

‫אז מביאים מחוץ לארץ, ‫צריך לתת לו סרטיפיקטים, ‫לא מאהבת מרדכי,

‫אלא כדי שלפתות יהודים שיגיעו לפה,

‫ויתנו להם סרטיפיקטים, ‫ויתנו להם גם כן משרות,

‫כן? אבל ככה אין סרטיפיקטים לחרדים.

‫גם יכולים לקבל מזה. ‫את הכול זה רק לציונים של מפא״י, ‫אולי גם חירות, ‫אבל לא יותר מזה, ליברלים, ‫לא יותר מזה.

‫לחרדים לא נוטים להגיע לארץ בכלל.

‫אז כרגע שקורה כזה מצב,

‫אז בהונגריה כל הרבנים הכריזו ‫בכוונה, אל תעלו לארץ.

‫הקצת שבה... וגם, איפה שעלתו לארץ? ‫גם הם מציגים את זה. ‫כי אם יעלתו לארץ, יכלו להגיע כולם, ‫להילצא מהשואה. ‫איזה, גם אם היו באונגריה באים, ‫אז היו באים קמצוץ, ‫כי לא נתנו להם סרטיפיקטים.

‫את הקצת של הקצת, איזה 15-20, ‫בסך הכול, בכל השנים האלה, ‫שהיו מצליחים לעלות דרך סרטיפיקטים, ‫אמרו להם, אל תעלו, ‫כי פה זה מכונת השמדה רוחנית,

‫זה עוד לפני שהיה שואה, ‫זה מחנה ריכוז ענק, ‫ואתם תשתמדו פה על המקום.

‫אבל בשאר המקומות אפילו יותר ‫לא אמרו הרבנים, ‫אבל לא נותרו סרטיפיקטים לעלות בכלל.

‫אי אפשר היה לעלות בכלל. ‫לא נתנו.

‫לא נתנו לחרדים.

‫אז איך זה נוצר הסיפור הזה?

‫אז זה, ככה זה נוצר.

‫הרוב החילוני נוצר לפני 130 שנה.

‫בשמונה עשרה השנים האלה,

‫הם שאימדו אותם ‫באמצעות שיטות סתם ניסויות.

‫אני אגביר עוד זהו. ‫קודם כול, אבא על פי שבידיים שלהם היו, ‫הם לשבת על החסד, ‫כמו כלבים היו בידיים שלהם,

‫אבל הם רצו גם כן ‫משפחות שידעו.

‫אסור היה לדעת להורים ‫מה תוכנית הלימודים,

‫איך הם הופכים את החדר לבית ספר אתאיסטי,

‫שכולם חרדים, ההורים.

‫אז קודם כול, להורים אסור לדעת ‫מהם למדים.

‫אין כזה דבר תוכניה או שום דבר.

‫אין. שיעורי בית, גם כמעט ואין, ‫כי גם לפי זה ההורים ידעו. ‫בסוף ההורים כבר ידעו, ‫כבר לא היה ברירה.

‫אבל בהתחלה, ואחר כך הם אמרו, ‫אין לימודי גמרא.

‫אין לימודי גמרא.

‫ואז במרד,

המרד הגדול,

‫שזה האקדמיה המתעלמת, המצאת העבר,

‫אני מדבר על הכול בגדול עכשיו, ‫כן? יש את הפירוט בדיוק,

‫ואיך הם התייחסו.

‫הגיעו גדולי ירושלים, רבי חיים זוננפלד,

‫לא רצו לדבר איתם בכלל. ‫אז לא היה ברירה, ‫אז הם הכניסו עוד פעם ‫קצת לימוד גמרא.

‫אבל גם זה היה כאילו מציאות ‫בכיתה האחרונה, ככה,

‫לתת ידי חובה.

‫והיה בצורה כזאת הרוב החילוני. ‫ואז תרס, תרס, א',

‫תרס, ב', י', מה שהם קוראים, ‫העלייה השנייה.

‫עכשיו, הם היו אנטי-ציונים, כן? ‫אז תכף נגיע לזה גם כן.

‫מגיע תרס, א', תרס, ב',

‫מגיעה העלייה השנייה. ‫מי מגיע לשם? ‫גדולי הצוררים, בן-גוריון, בן-צבי.

‫פה יש לו כבר, זהו, ‫א', יש לו את החבר'ה, את הזהו,

‫את כל הרוב החילוני, שבכוח, בכפייה, ‫המורים העבריים,

‫שהם היו שייכים לבונים החופשיים,

‫כן? ואל הלומינטי, הנאורים, ‫יש שם מקורים גם נאורים, ‫זה המוארים, הלומינטי, כן?

‫הם משמדים, הם מכניסים בכוח ‫את יודילוביץ' הזה,

‫שהוא בור ועם-הארץ, הוא לא יודע כלום. ‫הוא כותב

כשמלמדים גפת שם, אז הוא היה מנהל.

‫אז הוא כותב, בהתחלה היה איזה שנה, ‫שאמרתי שבלית בריאה הכניסו גמרא, גפת.

‫הוא לא יודע מה זה גפת, ‫הוא לא יודע שגפת זה גמרא, פירוש תוספות.

‫הוא בור, הוא כלום.

‫כל פעם הוא מנחש בספר שלו, פעמיים. ‫פעם הוא כותב זה, ג' הוא ידע שזה גמרא,

‫אבל מה זה הפ' והת' זה היה לו בעיה, בעיה. ‫פעם הוא כתב פ' זה פוסקין.

‫זה היה ת' תנ״ך.

‫פעם שנייה הוא כתב, ‫לא יודע, משהו אחר.

‫הוא היה בור ועם-ארץ. ‫בכוח הכניסו אותו, שהוא ילמד אותם.

זהו.

‫עכשיו, יש, הוא בעצמו, לא בספר הזה,

‫יש ספרון, אני לא יודע למה ‫הוא כתב את זה אפילו, ‫אבל כנראה אפשר לסמוך עליו ‫שאם הוא כתב על זה, ‫שיהיה על זה מידור,

‫ועובדה שאף אחד כמעט לא יודע על זה, ‫ולא מכיר את החיבור בכלל.

‫הוא לא יודע אפילו לשאול ‫איפה משיגים את זה, ‫כוחה לא יודע שהוא כתב את זה. ‫אנחנו הגענו לזה.

‫אז הוא כותב בעצמו את הסיפור, ‫שבהתחלה, עם כל זה, ‫שאחרי שתי מרידות שהיו,

‫שהם קיצצו להם את הכנפיים ‫והסתיחסו עליהם כמו כלבים למתיישבים, ‫ולאף אחד היה אסור להזיז את האף,

‫פה הם נעמדו על הרגליים האחוריות שלהם.

‫אנחנו לא רוצים, לא את שאול יודלוביץ' ‫ולא את אשכולה שהוא יביא.

עם כל זה שהם היו בדוכאים, ‫כמו אצל הנאצים, כמו להתמרד.

‫אמרו, לא רוצים אותו, ‫לא רוצים את אשכולה, את בית הספר.

‫זה חרדים, חרדים, יותר יותר ‫ממה שתלמודד תורה פה היום.

‫לא רוצים, לא רוצים ללמד, חשבון וזול, ‫זהו. תורה וחשבון, לא רוצים את אשכולה. ‫ככה זהו, לא עזוב שום דבר.

‫הוא החליף אותו בכוח, אתם לא תרצו,

‫אין אוכל, אין זרעים, אין, אין, אין.

לא היה להם ברירה.

מה הם יכולים לעשות? אני לא יודע. היו צריכים לקום, כל ההור יעט ולברוח.

אבל זה היה ניסיון מדי גדול, כנראה.

וככה הם הכניעו אותם. הם עשו גם כמו הנאצים, לאט-לאט. קודם כול, הם לא סיפרו להורים שלהם,

להורים, את התוכניות לימודים.

אחרי גם כל הילדים כבר היו קצת ברמה נמוכה.

כנראה גם זו הבעיה.

גם היה, גם הילדים כבר היו גם כן זהו, כשזה כבר הגיע למצב הזה. לאט-לאט, עד ששימדו את כולם.

אז זה יצר את הרוב החילוני. וברגע שמגיע בן-גוריון,

עם התפיסות שלו, הוא מגיע,

כפי שאמרנו, מביירות שמה, בטורקיה הוא היה,

גם כן הוא ניסה להתקבל לכת הדונמה השבתאית.

לא נתנו לו להיכנס, חשדו בו.

כן?

חשדו בו, לא נתנו להיכנס, לא הוא ובן-צבי.

כי הוא שבתאי, הציונות היא השבתאות המודרנית.

כן? וככה מכריז,

אחד העם, הרצל, כפי שציטטנו אותם,

זה שבתאות.

אז הם רצו להתקבל לכת הזאת גם כן.

לא נתנו להם.

אז הוא מגיע.

מגיעים גם כן מחוץ ל... ברגע שכבר היה כזה רוב,

אז גמרנו, מה קרה אז?

למושבות

כבר יכלו לחדור כל מיני גורמים ואלמנטים אתאיסטיים מראש לגור שם.

כן? אנחנו עוד לא דיברנו גם כן על זה שאחד מהדברים,

איך שהם רצו לשמד

את המושבות,

לדחוף בכוח את הבילויים לתוך המושב הראשון לציון.

קודם כל, הם גם עשו... אני אדבר על כל פרשי פרקים כי אין לנו זמן.

הבילויים הם בעצם קבוצה

שעלו לפה ביחד בסך הכל 52. נשארו 12. מיד.

מיד עזבו את הארץ.

נשארו 12. זה כל תנועת הבילויים וכפר בילו. מה קורה פה?

זה שטיפת מוח של התעמולה של ההסתדרות.

מלחמה נגד החרדים, נגד המושבות.

אז הם רוצים, דוחפים בכוח אותם למושבות. אז אם נאבדים ילדים והנוער,

יראו אותם מסתובבים והם יצטרכו כבר לתת להם תפקידים גם כן,

וגם יצטרכו לתת להם גם כן בוועד כבר להיות,

וזהו.

אבל אפשר לשמד את זה בצורה, איך אומרים? זה הקיץ החמישי שלהם,

שכביכול מתיישבים.

את אלה יותר מסובך, את המורים. זה משהו רשמי, מינוי רשמי,

אבל הם מסכנים,

הבילויים לתת להם שהם יהיו פה.

אז בהתחלה מגחשים אותם בחזרה. איך שמגיעים, יש תיאור, אפיקורסים, כופרים,

תסתלקו מפה. על פי שהבילויים עצמם, וגם כן מעניין.

ועוד סיפור,

שאל אף שהצורה שלי, התדמית החיצונית הייתה של הבילויים, של חוזרים בתשובה.

בכל זאת, לחרדים של ראשון לציון,

אז, ישר,

זה לא איטי, הם עשו הרי,

כשקיבלו את האנשים, המייסדים,

הם עשו סינון על סינון.

כן, היה שם אחד חסיד בואו, שהיה הולך עם קפוטה וזה, היה הולך לנושא לרבה כל פעם וזהו. היו ממש חרדים, חזק.

אפיקורסים, זה, סקינם ראה אותם, תדהרו אם אתם לא תהיו יראו אלוקים, אנחנו נעיף אתכם מייד.

תדהרו, זה היה ממש חרדים, חרדים, אבל חזק.

אבל מה עושים מול כזאת עצומה של אליאנס,

של הבונים החופשיים?

אז הם, תחשוב, זורקים אותם בחזרה למלחמה איגון מקווה ישראל. זורקים אותם.

המייסד שלהם זה האחד, בלקינד. הבלקינד הזה, אבא שלו ייסד ברוסיה חדר מתוקן, הוא קרא לזה. חדר רפורמי, מתוקן. מה זהו? ייתכן שזה כיום כמו,

כמו, אולי יותר טוב אפילו מה שהיום בתלמוד תורה של החינוך עצמו, אני לא יודע.

אבל זה כבר לא הדמות של החדר שקיבל, שעם ישראל קיבל איך לחנך ילדים.

והוא נותן לו ללמוד בגימנזיה.

והוא נותן לו,

גם כי הוא כבר ממשיך באוניברסיטה.

והוא מספר שם, שאחד שם אומר לו, תדע לך, אתה שולח אותו לשם,

הבן שלך יתקלקל, אתה שולח אותו לגימנזיון וזה,

ואני מצפצף שזה לא יקרה, אתה סתם מבלבל במוח. אבל זה מה שקרה.

כשהוא הגיע לאוניברסיטה בשנה א',

אז מה שקרה זה שהסטודנטים היהודים המתבוללים חברו לנרודיאנה וולה,

שזה היה ארגון מהפכני שרצה להפיל את הצאר,

גויים,

אבל הם היו ממש מופרעים עד הסוף,

קראו לזה ניהליסטים,

בלי שום,

גם בן יהודה קורא לעצמו ניהליסט, כי הוא בא משם,

בלי שום הרכבות.

שום עכבות, אנרכיסטים, שום דבר, המטרה מכניסת את האמצעים ועל בסיס זה, על בסיס הכנופיות האלה בעצם קמה גם כן שיטת הפעולה של הציונים אחר כך, המטרה מכניסת את האמצעים, אפשר לעשות מה שרוצים ואז מגיע הסיפור שלנו שהצאר נרצח והרוח הפועלת שם זה היו אותם חבר'ה

ואז הצאר והבולשת

מתחילים לעשות צרות ליהודים, הם רואים אותם בתור מהפכנים.

לא עוזר שזה, רוב העם לא היה כזה,

אבל הם אומרים שהעיקר מי ששם בפעולה, אחד משתי אלה שרצחו את הצאר הייתה יהודייה,

כן?

אז הם אומרים אנחנו נעשה לכם פגרומים, וזה היה הפוגרומים בקישינב,

לא מספרים למה זה היה.

צרופות בנגב.

זה נראה אנטישמיות, זאת אומרת אנטישמיות.

הם עשו, מרדו בגויים,

התגרו, עשו, רצו לרצוח את הצאר,

אז אמרו אנחנו נראה לכם מי אנחנו,

ולכן עשו את הפוגרומים, זה הכול, זה כל הסיבה.

לא נראה סתם אנטישמיות, כמו שמציגים את זה הציונים,

וככה מלמדים בבית יעקב.

זו הסיבה שזה קרה,

שבגלל שהם עשו, הם היו שייכים, ויהודי יש לו ראש טוב,

ובגלל שהוא גם רוצה להראות שהנה אני לא סתם גוי, אני גוי יותר טוב מהגוי, אני נוצרי יותר מהנוצרי,

אז הם היו הראשים והמתכננים ואורח החיה גם כן.

ואז הגיעו הפוגרומים,

ואז כתוצאה מזה, עם כל האווירה שיצרה,

יצר,

יצר כל המערכת של הצאר והבולשת,

העיתונים התחילו להשמיץ אותם,

והפרוטוקולים של ציון הגיעו אז לרוסיה גם כן,

עם שיפוצים.

אז גם אותו ארגון,

כן, התחיל לכתוב בצורה אנטישמית. נגד היהודים, על פי שחלק מהארגון שלו הם יהודים.

ואז הרבה יהודים, הרבה סטודנטים, והם היו סטודנטים כולם,

התאכזבו קשות.

הם חשבו שזהו, תהיה מהפכה,

והגיע הסוף, קרוב יותר לאנטישמיות, לא יהיה נגד יהודים.

אז הם ראו את זה.

המאוכזבים האלה, מהכנופיות האלה,

הם יצרו את תנועת בילו.

אז הוא מספר, אותו אחד, את לונו בלקינד,

ישראל בלקינד,

שהוא למעשה,

עוד בגלל אבא שלו, בית ספר מתוקן, בחדר מתוקן,

ואבא שלו היה,

למד איתו תנ״ך מאוד, גם כן תנ״ך,

כי עוד פעם יהודו נוצרי, אז תנ״ך זה משהו מיוחד כמו אצל נותנות הפרוטסטנטית,

אז היה לו ידע ממה, לעומתם הוא היה נחשב ערב.

וככה הוא הצליח לדבר איתם, כי ההלכה שלה לארץ ישראל,

או לאמריקה,

וככה הוא הצליח להגן את הקבוצה.

אבל למעשה, זה היו כאילו, אז הוא גם,

אז הוא למעשה מספר שבגימנזיה הוא עמד בניסיון ולא כתב בחג.

אף שפי שימוש, מי שלא יכתוב, יישאר כיתה.

השאר היהודים כתבו, המתבוררים, הוא לא כתב.

אז הוא רצה להראות פה שהנה, אני חזק.

ומעניין שהם התחילו קצת,

זאת אומרת, הוכרז אז צום

בכל רחבי אוקראינה,

הרבנים של המדינה הכריזו על זה,

והם הראשונה, הסטודנטים, מגיעים לשם בתור מאוכזבי המהפכה הזאת שהם ניסו לעשות.

ושם הוא קורא להם, והם מתחילים קצת לחזור בתשובה.

קצת, לא מי יודע מה.

אין להם שום ידע, ומי היה מחזיר בתשובה הגדולה שלהם? בלקינג, שהוא בעצמו היה רקוב גם כן.

אז זה לא היה משהו מיוחד,

אבל זה מעניין שהם מגיעים פה לארץ,

וככה מתפרסם בעיתונות,

זו הייתה סנסציה,

כמו שפה התחילו לחזור בתשובה, זו הייתה סנסציה,

הוא התחילו לחזור בתשובה.

קרה, אותו דבר היה שם.

אחרי הידרדרות שכולם הידרדרו, רק הידרדרו, הידרדרות, פתאום יש קבוצה שחוזרים בתשובה, הנה עכשיו יתחיל אולי תנופה לכיוון הפוך.

ואז בכל העיתונות היהודית מתפרסם אלבינו על קבוצה של חוזרים בתשובה.

תקן שחוזרים בתשובה.

לכן גם מוכן הברון רוטשילד שיבואו בכלל לפה,

כי הוא ירדה מכל העיתונות שהם חוזרים בתשובה.

כן?

אז הוא מוכן שהם יבואו.

אבל בעצם חלק מהם היה קצת... עכשיו, מה קורה?

ברגע שמגיעים לארץ, אז בעיתונות מספרים שהם מגיעים לארץ. איך מגיעים לארץ? עם ספר תורה, לא פשוט.

עם ספר תורה, מתפללים תפילות וזה.

אבל הם הגיעו לשמה,

שמה גמרו אותם לגמרי, אותו מנהל של מקווה ישראל,

שהוא היה מחובר לברון שמואל הירש,

הוא הרץ להם את המוות,

לקום בשש בבוקר, לעבוד, אז את הקצת שהיה להם

קצת אוויר לנשום,

את האוכל היו צריכים לאכול בדרך,

אז את הקצת שקצת התחילו לחזור,

ירדו לזה לגמרי,

חוץ מזה שעוד הצטרפו אליהם עוד כמה אתאיסטים בדרך,

ככה שבעצם זה המצב,

שמצד אחד בדיעבד, היו כמה מהם,

אחד או שתיים לפחות, שעזב פה את הכול, חזר בתשובה, הלך לירושלים ונהיה גם כן גדולי הלוחמים, גם נגד הבילויים האלה, שהאתאיסטים,

הדביש כמו חרדי, מעיל ארוך וזה, היו כמה כאלה.

אבל השאר,

זה היה על ידי בונים חופשיים גם כן שם.

יהודלוביץ' התחזה גם כן, הוא הכול מתחזה,

גם הוא קרא לעצמו גם כן בילוי,

אף פי שהוא לא הגיע איתם בכלל מהקבוצה הזאת.

דוקטור שטיין אחד גם הצטרף אליהם,

שהוא היה בונה חופשי, הוא היה מורה בעל ימס,

וזה יהודלוביץ' כותב שהוא, אז זו הייתה בדיחה.

עליו הוא כותב שהוא בונה חופשי,

על שטיין, אבל עליו הוא לא מספר שהוא בונה חופשי, הוא היה מהנסתרים בהתחלה.

אז הוא היה אחד במילואים, בונה חופשי.

אז הם מגיעים למקווה,

במקווה דוחפים אותם בכוח לראשון לציון,

כן, כדי שתהיה אווירה כזאת,

ואז מגיע כוח כזה,

ויהודלוביץ' הזה גם מגיע לשם,

ואחרי תרס, זה קורה בכל המושבות,

ואז מה שקורה זה שכבר לא יכול להיות. בפתח תקווה

הייתה מלחמה בהתחלה לא להכניס שום חילוני. הגיעו מעידת העבודה, גורדון וכל החבר'ה האלה,

רצו להיכנס, לא נתנו להם.

בסוף הייתה שם קצת שבירה,

ברגע שאחד נתן לאיזה אתאיסט חלוץ להיות שם,

אז זה נשבר העסק.

אבל בעקבות כל הסיפור,

שכל החניכים הפכו להיות אטיסטים יד על המקום, בכוח, כמו בברית המועצות הקומוניסטית,

אז ברגע שמגיע בן-גוריון,

יש לו כבר פה צבא מוכן.

עכשיו,

מגיעים גם כן, לא בגלל בילו,

מגיעים עוד מאוכזבים,

סתם ככה,

מאותן כנופיות הרוסיות,

ומגיעים סתם כל מיני, עוד כל מיני מתבוללים לפה כבר בארץ.

כן?

אבל אם כל ה-15 אלף האלה, והם המבוססים,

אלה שבאים, אין להם קושי מה לאכול,

הם מוססקים בתור פועלים, הם הבוסים.

אם לא היה את הדבר הזה,

היה פה,

ליד חרדים, לא נותנים להם מבחן מארץ.

ואחד מהבילויים האלה, שהיה אתאיסט,

הוא כותב שבשנים האלה, עוד בזמן שהבאון פה,

אתה לא יכולת בכלל לראות לא חרדי.

היה צריך ללכת כמו חרדי.

עד כדי כך זה היה המצב, אפילו במושבות.

כן?

על רגע שהם גמרו אותה הלאה עם המזימה הבינלאומית הזאת, יחד עם המורים העברים, שהיו גם כן מהכנופיה הבינלאומית של המונים החופשיים,

עם סיפור עם ציונות,

התחילו ברגע שהרצל,

שנתיים לפני שהברון עוזב פה,

אז בן גוריון כבר היה פה, היה לו כנופיות רציניות, כל הבנים והאכזר של המייסדים,

שהם היו כבר אתאיסטים,

או בשלהורים, הם עוד הלכו ביום כיפור, או עשו משהו, זה הכל היה בשלהורים כבר, זה היה כלום.

ברגע שהיה כזה מצב,

אז הוא יכל כבר לעשות כל מה שהוא רוצה כבר.

כשהוא מגיע עם התפיסות שלו,

כמו המהפכה ברוסיה,

המטרה כזאת את האמצעים.

עכשיו יש לו עסק רק עם החרדים והדתיים, אין לו כבר בעיה.

כולם מרוסקים,

אבל פה נוצר הרוב החילוני.

הרוב החילוני לא נוצר בקום המדינה,

שכאילו בגלל שאת כל היהודות של המזרח,

הפכו אותם לחילונים או מסורתיים וניצולי השואה,

לכן רוב חילוני. לא.

הרוב החילוני נוצר אז,

ברגע שלפני 120 שנה,

ואז יש את בן-גוריון,

וזה, אגב, מאותה עלייה שבן-גוריון גם כמעט אף אחד לא נשאר, כמו מהבילויים,

כולם כמעט עזרו,

אבל בן-גוריון ובן-צפיין נשארים,

ולהם יש את הכלול, ולכן זה נקרא העלייה השנייה.

עכשיו, מה הבלוף שהעלייה הראשונה מזה?

אותם מייסדים של ראשון לציון וכל המושבות,

אבל זו לא העלייה הראשונה.

למה הם מתכוונים,

מכוונים, כשאומרים, עלייה הראשונה.

החרדים גם כן מדכאים להם אחריהם, עלייה ראשונה, עלייה שנייה. מה זה עלייה ראשונה?

העלייה הראשונה שהיא ציונית,

אבל העלייה הראשונה הזאת הייתה אנטי-ציונית.

אבל תכף אולי נקריא, יש לנו זמן,

המייסד של ראשון לציון,

הרב זלמן דוד לבונטין,

כן? הוא תוקף אותם, את הציונות, בצורה שאין לתאר.

בכל נושא, וגם כן ברמה הטקטית,

לגבי איך אתם מתנהגים בפועלים הערביים,

למה אתם נותנים להם מכות רצח, עבודה עברית, עבודה עברית. תעבדו, אתם בכלל לא עובדים בכלל. מה אתם אומרים שהם עבודה עברית?

עם הספר הלבן, למה אתם מתמרדים נגד האנגלים? אסור להתמרד.

מי היה ראשון לציון?

הוא המייסד של ראשון לציון.

המייסד של ראשון לציון, וזה שארגן את כל הקבוצה,

כן?

אז הם היו קבוצה אנטי... וכבר סיפרתי עם הדגל.

הייתה מהומת אלוקים ברגע שהוא רצה להתחיל להעליב את הדגל, כן? מהומת אלוקים.

אז הם היו חרדים, אנטי-ציונים,

שראית באיזה חירוף נפש היו מוכנים לעבוד נגד הקבוצה הטוטליטרית. אני כבר הזכרתי, נדמה לי, לפעמים קודמות, שאחד, אותו אוגוסט בלוך,

שהיה פקיד שבגלל באקרון, המחשבה שהקים,

שהקים את זה,

זאת אומרת, בעודמתו של הרב מוליבר,

אז הם רצו לשמור שמיטה,

אז הוא כותב לחבר שלו שהוא חושב,

לרצוח אותם עם כלבי טרף, כמו הנאצים, יותר גרוע,

כלבי טרף, לשסות בהם, שיקחו אותם לגזרים.

ואין היטב.

סטלין למד מהם, עוד היה יותר טוב מהם.

זה היו הפקידים, זה היה העליין, זה היה הבונים החופשיים.

והם בעצם יצרו את הרוב החילוני באמצעים סטליניסטיים.

אז כמו שיש פה בקום המדינה,

כל יציא המזרח, מי שהציבור החרדי לא הצליח להציל אותו,

כן? שומדו, בכוח, בהנחנות טריכוס,

אותו דבר גם שם זה היה, בהתחלה אותו דבר.

ברוסיה, על ידי סטלין היהודים.

זה המצב.

יוצא שבעצם איפה כל המצב,

בגדול, בארצות הברית,

כן? זה השפיע על ארצות הברית. לכל ארצות הברית זה היה בגלל תנאי קיום, כולם השתמדו.

אבל זה לא היה ככה.

סך הכול, עיקר העלייה הגדולה לארצות הברית

היה בתרסב.

אז במכה אחת הגיעו לשם 200,000, רבע מיליון איש.

בבת אחת.

מאיפה הם מגיעים?

במקומות כמו ברוסיה.

מה קורה ברוסיה?

זה עוד לפני המהפכה הרוסית, לפני סטאו, עוד לפני הכול,

כן? השתמדות,

כן?

אז בעצם, כן, זה משפיע על רוסיה, מה שקורה, מה שקורה פה בארץ.

למעשה, אם לא היה הדבר הזה,

לא היה מצב כזה של התבוללות של רוב העם היהודי גם כן.

היה פה רוב מוצק,

של יהודים חרדים.

הם היו מנהלים פה את הארץ.

לא הייתה את המדינה הזאת.

הרי המדינה הזאת זו הברידה שבן גוריון הקים בכוח,

בגלל שלחץ עליו בכבוד עם בגין, את המדינה האמרית כבר, מה הם עושים?

לא יהיה פה יום שלא יהיו פצועים או הרוגים.

וכך היה עוד יותר.

אם ניקח את ה-70 שנים,

ניקח את מספר ההרוגים.

לא רק מה שמפרסמים בפעולות של קרב,

כל פעולות האיבה והמתאבדים, תיקח הכל ביחד.

תראי, בממוצע יש פה ב-70 שנה בין הרוג אחד לשתיים, כל יום.

כל יום בין הרוג לשתיים בממוצע.

פצועים יש בין שלוש לארבע בממוצע,

ליום,

ב-70 שנים האלה. בממוצע.

בצבא. מה?

בצבא.

מה בצבא?

באזרחות או בצבא?

אני אומר בסך הכול, אם נפגע האיבה ביחד,

כמה הם טוענים שיש בצבא שנהרגו בה קרבות?

כמה, 25,500 וחצי?

כן?

ניקח את כל נפגעי האיבה,

ניקח את כל המתאבדים שלא מספרים עליהם, שכל שבוע מתאבדים אחד או שתיים בצבא,

ניקח את כל אלה שלא מספרים עליהם בכלל,

ואי אפשר להאמין להם שזה גם המספר, 25, מה שהם טוענים, גם אי אפשר,

אבל ניקח את כל ההרוגים האלה, מכל נפגעי האיבה ביחד,

נראה שבין אחד לשתיים בממוצע, כל יום נהרג.

ניקח את כל נפגעי החרדה,

כשנשלט טיל ויש פתאום במקום אחד ויש עשרת אלפים ילדים שחוטפים בעלה שהם מדבר איתם את כל החיים ויש כאלה שלא יכולים לתפקד, זה פצוע לפעמים יותר גרוע מפציעה גופנית.

ניקח את כל הפצועים האלה ביחד,

נראה שבממוצע בכל יום בין שלוש לארבע פצועים, עם הנפגעי הלם ונפגעי חרדה ונפגעי חרדה בצבא וכולי וכולי.

כל יום בין אחד לשתיים הרוגים בשבעים השנים האלה,

וזה לכבוד תפארת מדינת ישראל,

כל יום, כמו שאמר עם בריסווי, עוד יותר מזה,

הרוגים ופצועים בממוצע,

וזו השואה השנייה שהם ארגנו.

כמויות כאלה אדירות זה שואה,

בשבעים שנה זה שואה,

בכמויות כאלה.

והכול מבוטט כבר בפרצוף,

כל מה שהם אמרו כביכול, הרי המטרה הייתה,

כי בעצם המטרה היא רק בשביל לשמד את עם ישראל ולרסק אותו,

כן?

הם אמרו, הלך פה בגלל האנטישמיות,

אז הקדוש ברוך הוא יראה להם, עם כל השטיפת מוח שאתם עושים,

שכביכול לא אתם ארגמתם את האנטישמיות

כדי לזהו,

אז עם כל זה,

לא יהיה לכם ברירה,

תצטרכו להודות שכל המטרות שהקמתם את המדינה, נכשלתם בזה עד הסוף, ועוד יותר גרוע, עשיתם פה עוד שואה שנייה.

כשיש כל כך הרבה עשרות אלפי הרוגים ומאות אלפי פצועים,

הפוך על הפוך ממה שאתם רוצים.

ומבחינת, מבחינה זהו, עכשיו, למה נגיד רק אלה נקראים,

הרוגים? מה עם כל הרציחות?

כתוצאה מזה שהם שימדו את כל היהודים פה,

אז יש פה רציחות בממוצע, גם כן, כל יום.

50 בעלים כל שנה רוצחים את האנשים שלהם,

זה לא כתוצאה מהחינוך שלהם.

איפה מצאנו כזה דבר, כשהיהודי רוצח זה היה משהו שאני לא יודע מה?

כל ארגוני עולם הפשע בעולם התחתון, זה לא מהחינוך שלהם?

לא הם יצרו את זה מהחינוך שלהם?

וכל הרציחות ביניהם, את זה לא רוצה לקחת בחשבון?

אם ניקח את הכול, הכול ביחד, את כל הסיפור,

את כל הדברים ותאונות בצבא וזה,

אני אומר בהערכה זירה אחד לשתיים, ייתכן אפילו שיותר מאחד לשתיים הרוגים ליום יש פה, ב-70 שנה האלה.

אז זה, על כל פנים, זה הרוב החילוני נוצר אז,

לפני 120 שנה,

ואז, כתוצאה מזה אנחנו נמצאים פה היום.

זאת אומרת, מה שהיה אז, ואת זה הם הסתירו, עכשיו,

אותו הרב זלמן דוד לבונטין,

הוא היה, הרצל לקח אותו,

לא פחות ולא יותר, על אף שהוא היה חרדי,

על אף שהוא נלחם נגד הציונות,

כן, ויצא ספר, חיבוק,

מהאקדמיה,

זלמן דוד לבונטין, האנטי-גיבור של הציונות.

בצורה מפורט שהיה אנטי-ציוני,

הוא היה חרדי, היה אנטי-ציוני.

עכשיו, מה הבדיחה? מה המעניין?

עם כל זה, הוא לא עשה חשבון לאף אחד, כי היו מאוד צריכים אותו.

הוא רצה לפתח פה את הארץ, נקודה, מבחינה כלכלית.

עכשיו, הרצל מכולם בוחר בו, הוא כבר חוזר,

הוא עוזב את ראשון לציון,

חוזר לריגה,

פותח בנק קטן,

הרצל קורא לו פתאום שהוא יבוא, ינהל לו את הבנק של הציונות,

ינהל לו את בנק הציונות,

שהיה נקרא אפק,

אנגלו-פלסטיין קמפני,

שבחר כך זה הפך להיות הבנק הלאומי,

והוא היה הזרוע הכלכלית של הציונות בעצם,

והוא זה שפיתח את זה,

את כל הסיפור.

והוא השתמש בו כמנוף, לא היה אכפת לו,

הוא השתמש בו כמנוף.

הוא יצר דרך הבנק הזה גמח אדיר.

הוא זה שבעצם הקים את תל אביב מבחינה כלכלית.

מבחינה מעשית, מי שהקים את העיר העברית,

הראשונה שהם מתפעמים, העיר העברית,

זה יהודים חרדים.

אבל הוא זה שנתן את האפשרויות, האופציות הכלכליות,

כדי שבכלל זה יוכל להתקיים שם בכלל.

הוא נתן להם את ההלוואות כדי שיוכלו לתנות בתים בכלל, עד כדי כך.

הוא זה שהיה מפתח, עכשיו, כל מה שאני אומר זה שכתוב באותו פרסום אקדמי.

הוא זה שיצר את התשתית הכלכלית של המשק המודרני פה בארץ,

כן?

והמושבות החרדיות הן אלה שארגנו את הכול.

אלה שהתבוללו פה, בן-גוריון, רדפו אחריהם והגיעו לפה פרזיטים,

נהנו מכל הפירות של המושבות הפוחות, וזה הוא כותב גם כן,

שזה מש נורא מה שהוא עשה. כל התנועה, הפועלים האלה, שאנחנו ייבשנו את הביצות,

הם בכוונה לא רצו שהם יתבססו.

וכל הפועלים שהגיעו לפה והכנסו לבוא להסתדרות, זה הכול כדי לתפוס אותם בידיים,

הם רעבו ללחם.

לא היה להם מה לאכול.

הם כמעט לא הצליחו להקים שום יישוב בכלל.

בואו נדמה שפה היו מושבות פורחות של החרדים,

שכרגע כבר הדור השני והשלישי הם אטאיסטים,

אבל הם אלה, בחירוף נפש שהקימו את זה, החרדים.

הם באו בתור פרזיטים.

הם בתור פרזיטים גם כן חלבו את הברון, מרבע מיליון פרנק זהב.

מתחיל מהסיפור הזה של הפקידים שלו,

כנראה בקרנה הקיימת.

הוא קנה להם לקרנה הקיימת,

הוא קנה להם שטחים אדירים, בית שאן והכול.

הם סחטו אותנו, את החרדים,

והם חייבים לנו טריליוני דולרים.

הוא קנה לנו, לא רוצה להגיד כמה זה, זהו, בערך מאוון,

וזה אדמות.

הם פרזיטים, כל אותם ציונים.

הציונים גם הדתיים, בקושי הם הקימו אחד-שניים,

אבל היו פה כולם חרדים,

והם אלה שהקימו את התשתית פה של כל המצב שאנחנו נמצאים בו.

וזה מסתירים מאיתנו עד היום.

ורק היום, ב-15 שנים, 10-20 שנים האחרונות,

בזכות כל מיני פרסומים, ושוב, פרסומים עדיין, כפי שאמרתי,

הפוסט-שנים והפוסט-מודרניים לא מביאים את כל האינפורמציה, מה שאני מביא.

כן? כל אחד מביא רק איזה טיפה פה ושם, שהוא חושב שזה לא יזיק לו.

רק אליי הגיע הכול בצורה כזאת של כל הפאזל.

אני ראיתי מה קורה פה, זה משהו נורא.

למעשה, החרדים הם אלה שהקימו פה את כל היישוב היהודי בארץ,

לא רק ביישוב הישן, אלא גם ביישוב החדש.

ונישלו אותם, הרסו אותם בשיטות סלניסטיות. אחרי זה בא בן-גוריון,

ועוד בן-גוריון, מה שהוא עשה,

הוא אמר בפירוש, אין דמוקרטיה.

זו הדיקטטורה של הפועלים, אנחנו צריכים להשתלט על כולם.

הוא גם, באותה דיקטטורה הוא גם כלפי הימנים, אין על מה לדבר.

אבל הוא אמר, אנחנו עכשיו צריכים כמו שאת המושבות.

זה עדיין בידיים חרדיות,

כי עדיין, בוא נאמר, כשהוא מגיע בתרסמכ,

זהו, עדיין, מי ששולט אבל עדיין באותו זמן,

בכל מקרה בוועדים של המושבות, ויחסית זה, זה עדיין ההורים, המייסדים.

הם ששולטים.

אנחנו צריכים לכבוש את המושבות בכוח,

בטוטליטריזם, אנחנו נכבוש אותן.

זה היה הסיפור. מלחמה, היה חירוף, לכבוש את המושבות מידי,

זהו, תחכה קצת זמן,

ממילא יש לך פה כבר קאדרים של כל הבנים והזהו,

שנהיו כבר אתאיסטים בכוח.

לא, אין זמן, עכשיו צריך לרבוש אותם, להיכנס,

וכדי לשנות את כל המבנה של הוועדים במושבות,

כדי שהכול יהפוך לדיקטטורה שלנו.

איך הפרזיט יכול לשלוט? בבקשה? איך הפרזיט יכול לשלוט?

מה פירוש?

הוא פשוט משלט בכוח.

אני אומר, הפרזיטיות...

אני אומר, הם רודפים אחריהם לפה,

הם רודפים אחריהם לפה,

אז ככה,

אז דרך אליאנס ודרך אותם מורים עיוורים,

שגם מגיעים מחו״ל, הם בעצם הושלטו על ידי הפקידות בכוח כדי לשמד את כולם.

זה א',

אז בן גוריון רוטב אחרי החרדים לפה,

עם עוד איזה כל מיני חוליגנים מהכנופיות שזהו,

והם עכשיו, יש להם כבר פה במושבות רוב של אנשים.

יש להם רוב.

רוב משומדים.

מיד.

לפני 120 שנה, ואז הם משתלטים בכוח.

זאת אומרת, אחרי שהפקידים עוזבים,

הם לא עוזבים בחלל ריק. זו הסיבה שאני עוזבו, הוא אומר, בסדר, אנחנו כבר סיימנו את המלאכה.

יש פה את החבר'ה שכבר יבואו אחרינו, יעשו את המלאכה לשמד אותם.

זה הם רוצים, אחרי החרדים יגיעו עד לפה,

בצורה הזאת שהם השתלטו עליהם, בצורה הזאת.

קודם כול היה להם את הקאדל התשא, לכל אלה שהושמדו בכוח,

ואחרי זה בא בן-גוריון וזהו. עכשיו, גם הימניים, שיש ביניהם חלק אלה שקצת יש להם קשר מבחינה לאומית, קוראים לזה סינתטית ליהודיות,

למשהו, לריח כזה,

הוא נלחם נגדם גם כן בצורה טוטליטרית.

בן-גוריון למעשה,

כן,

הוא רצה למעשה לחסל פיזית,

פיזית,

את כל האנשים של הימין בארץ.

כי החרדים כבר לא היה כלום, כבר היה כולם אטאיסטים פה.

לא הביאו איום בשבילו.

ברגע שהוא כבש את המושבות,

הם כבר היו מבוגרים גם כן. לא הייתה להם בעיה גדולה כבר. המייסדים מבוגרים, מיואשים, מה שעשו עם הילדים שלהם. אפשר לתאר באיזה מצב קשה הם היו.

כן?

אז מי שנשאר לו עכשיו מולו כמאבק, זה היה הימין.

הימין, הוא אומר, אנחנו הכול.

אנחנו, הסתדרות

של פועלים יהיה רק של שמאל, רק שלנו. דיקטטורה.

אין מישהו אחר.

בסדר, אוקיי, בא אדם מהימין, תן לי עבודה. אין עבודה.

אתה גם נותן עבודה, גם זה, אנחנו רוצים להקים הסתדרות מעצמנו.

אין.

בישיבה, בפרוטוקול, יש פרופ' אניטה, היא כתבה לפני כמה זמן את הספר שלה,

הליכה על קו האופק, איך שהתנהגו בצורה אלימה,

כן, כמו מה שקימו הנאצים, בן גירון והחבר'ה שלו.

יש בישיבה סוערת של מרכז המפלגה,

הוא אומר שצריך לחסל את כל ההימין פיזית.

על ידי כך, לא עם יריות,

אלא, זה בעיה, הבריטים פה וזה, לשבור להם את הגולגלות.

ואז נראה שם בילינסון ועוד אחד מליגלים, לא יודע בזה,

אומרים לו, תשמע, זו בעיה.

גם כצנלסון,

כן, לא סיבות ש... מה זה, אתה מטורף, אתה חיית טרף, אתה לא יהודי בכלל,

אתה זהו. ממצאות אינטרסנטיות.

יש את האזרחים מהצד, הם לא יסכימו,

לא יקבלו,

והם יכולים להתמרד, יכולים גם כן אותנו,

אותנו להתחיל לירות בנו, זה לא פשוט. סיבות אינטרסנטיות.

אבל הוא רצה להשמיד את כולם, לחסל את כולם.

אחר כך מוקם אצל,

כן, אז ישר הוא רוצה לחסל גם את בגין.

למעשה, יש ארבע פעמים שבגירון מנסה לרצוח את בגין.

שתיים, אולי ידועים יותר, שתיים, לא, או אחד,

היה כתוב באיזה מקום,

אבל מי זוכר את זה ומי הבין את המשמעות?

הרביעית, רק אני יודע היום, אני חושב את זה.

הפעם הראשונה זה היה עם הסיפור עם הסזון,

לתפוס חי את כל ראשי הארגונים,

ללמוד אותם לאנגלים,

ואז הם יחסלו אותם, טרשים יתלו אותם.

או בעירייה, כמו שהם הרגו את אברהם שטרן, ראש הלחי.

אז זה סיפור בצורה אחת שהוא רצה לחסל,

שקודם כל את בגין נחסל.

זה לא הלך.

בגין התחפש לבונשטיין וזה, זכאי, פה בני ברק החביאו אותו כל מיני יהודו נוצרים.

לא הלך.

פעם השנייה היה שבזמן,

ממש לפני הקמת המדינה,

שבאו״ם החליטו,

זאת אומרת, מה פשוט פעם שנייה?

אנחנו רואים שהסיפור הזה רץ אחריו הלאה,

שהאו״ם החליט שכן, ששוקלים להקים מדינה.

‫המדינה היהודית,

החליט לבחון את זה.

‫נכנסים אליו לחדר,

‫זה מופיע, מופיע, ‫אבל מי יודע מזה? מי זוכר את זה?

‫לפני כמעט עשרים שנה,

‫כשהיה פה למדינה, חמישים שנה למדינה,

‫אז יש פה,

‫יש זהו, יש עמוד האש ‫שמוציא ידיעות אחרונות ‫ליובל למדינה,

‫ושם הם מביאים מה שמדברים,

‫מספרים גולדה מאיר, ‫ראיינו אותם,

‫אהוד אביאל, כל מיני אלה ‫שהיו בקום המדינה.

‫גולדה מאיר מספרת שחשבה ‫או-טו-טו ‫שהיו הולכים לחבוש את המדינה, ‫כמו שהיה ביום כיפור,

‫שזהו, אז גם פה.

‫אז אחד מהמספרים זה אהוד אבריאל,

‫הוא גם מתב ספר, ‫הכירת אותו פעם קודמת, פתחי שערים,

‫אז נדמה לי ראיינו אותו, ‫אהאהוד אבריאל ואבא אבן.

‫הוא מספר שהוא, אבא אבן, ‫היה שר החוץ פה פעם.

‫אז הוא ואבא אבן נכנסים לבן-גוריון ‫ואומרים לו, ‫בן-גוריון, יש מדינה.

‫הוא נואם כמו חייץ מהאדם ‫לחסות את הפורשים.

‫אומרים לו, בן-גוריון, יש מדינה. ‫הוא בכלל היה מסומם, ‫הוא כולו היה שרפים ‫שהוא הגיע עד אותו רגע ‫שברגע שלא הצליח עם הסזון.

‫הוא תכנן ורצה לדרבן ‫לחסות ג'נוסייד, רצח עם ‫של כל הימין פה בארץ.

‫כן? לא היה לו שום זה. ‫הוא הרי אמר אז, עם הסיפור,

‫עם העבודה,

מבחינתו שכולם יירצחו. ‫אם אנחנו לא בשלטון, ‫שכל היישוב ילך כפות, הוא אמר. ‫לא אכפת לו.

‫אם אנחנו, תראי איזה ראש קיימנליסטי, ‫איזה חייאת, זה משהו בלתי ניתן בכלל. ‫אם אנחנו לא נשלוט פה, ‫מבחינתי שכולם יירצחו.

‫אם אנחנו זהו, אז אין שום טעם ‫שיהיה פה בכלל יישוב יהודי פה בארץ.

‫עד כדי כך, בגורל.

‫היא כותבת את זה, פרופ' אניטה שפירא,

‫מהפרוטוקולים היא מביאה.

‫זאת אומרת, לא, היא לא כותבת, ‫היא פשוט מטלטת את הפרוטוקולים.

‫אז פה הוא עומד בפעם בניסיון השני, ‫שהוא רוצה לתכנן בצורה חולנית ‫איך לחסל בעיקר את בגין.

‫פעם שלישית,

זה היה באלטלנה.

‫בגין נמצא על האונייה,

‫ואז הוא מקווה לחסל אותו, ‫שהוא אומר לרבין שירצח אותו עם התותח.

‫רבין מסכים בתור פלמ״ח, ‫גם כן, הוא כותב בפנקס שירות,

‫כולנו היינו עם רצח בעיניים, ‫שנאה בעיניים,

‫והוא התקיים בו מאן דה תף התפוך.

‫אז הוא, זה היה הניסיון השלישי שלו היה.

‫הניסיון הרביעי היה בזמן השילומים בגרמניה.

‫כשהממשלה הגיעה, ‫הם גנבו, גנבו, גנבו כספים.

‫לא היה להם, איך אמר הרב מבריסק ‫בקום המדינה, שהמזל שלנו זה ‫שמכל המיליארדים שהם קיבלו מכולם, מנדבות וזה, ‫הם כמעט את הכול גנבו.

‫אחרת, הם לא היו צריכים להיות תרועים ‫בחוץ לארץ, בגויים, ‫הם היו הורגים את כולנו.

‫אז אני שמה, בקום המדינה, ‫כבר שנה שנייה, ועדיין נותנים לנו ‫לאפות מצות,

‫זה משהו בלתי נתפס.

‫כי מחילת, אני מתאר, במילי מדובר, ‫הם היו צריכים לרצוח את כל החרדים.

‫פהוא שלא נשאר זכר, רק את מי השערים להשאיר.

‫אז הוא בשילומים לגרמניה, ‫זה היה בשבילם מצוין ‫להיכנס עכשיו לממשלה,

‫לעשה פיצויים לכל אחד, לסתום את הפה, ‫ואנחנו נקבל מיליארדים, ‫כמה מיליארדים מרקים,

‫לא יורו, מרקים.

‫ואז בגין,

ראש החירות, ימין, מארגן הפגנות זעם ‫אחרי מה שהנאצים עשו לנו, ‫אנחנו צריכים, בזה הם רוצים לכפר.

‫אם נקבל כסף זה כאילו ‫כיפו על כל מה שעשו, ‫בשום כפנים לא לקבל ממנו כסף. ‫זה כבר שהיה משהו רציני, ‫אחד הגיע לכנסת גם, ‫זה רק איזה רימון, משהו רציני.

‫ואז בן-גוריון, אין לו חוכמות, ‫בן-גוריון רוצה לרצוח אותו, את בגין.

‫ואז הכנופיה השנייה של בגין אומרת, ‫הפעם זה לא נשתוק, ‫כי בלטלנה זה כמעט היה מלחמה ביניהם. ‫בגין עצר אותם ברגע האחרון.

‫אחרי מה שהיה שם, ‫כל אלה מעצר רצו לקחת את זה ‫ולחסל את כולם. ‫למעשה גם היה אחד מנהיג של גרין, ‫שהכינוי שלו היה גלעדי בלחי, ‫שתכנן לרצוח את בן-גוריון. ‫הם רצחו אחד את השני, ‫רצחו יותר יהודים מאשר ערבים, ‫והאנגלים ביחד, ‫אז הם רצחו לקום ולחסל אותם. ‫הם אומרים, הם מצליחים, ‫כי למעשה מי שעצר אותם זה בגין, ‫הוא לא רצה מלחמת אזרחים.

‫הוא אמר, זה מה שייקח אותו ‫לעולם, באמת, ‫שהוא מנהל מלחמת אזרחים. ‫על הפעם הרביעית הזאת, ‫אמרו לו, תשמע, עכשיו, ‫אנחנו לא רצינו אף אחד. ‫אם אתה תרצח את בגין, ‫אנחנו נרצח אותך.

‫ואז, מאיפה אני יודע את זה? ‫מספר לי את זה אחד הרב יצחק גרינברג, ‫שהיה גר פה ברחוב רב מימון.

‫הוא היה קצת מקורא למשה חיים שפירא,

‫המנהיג של המפדל.

‫היה שם ארבע סיעות, למפנה, ‫הוא היה ראש למפנה.

‫הוא מטלפן אליו, ‫שהגש לרב יפונוביץ'.

‫רב יפונוביץ' היה ידוע בתור אחד ‫שמקובל על כל שכבות האוכלוסייה.

‫הוא, כדי לקבל כסף גרקן, ‫הוא היה מאוד גם פיקח ‫איך לקחת כסף מכולם ‫בלי שיחשבו שהוא משהו נגדם.

‫למשל, כשהוא בא לאמריקה, הרב יפונוביץ',

‫אז הוא, ככה, כולם היו שם, ‫כולם ציונים כבר.

‫אז מה עושים?

‫אבל מצד שני, גם לא לשקר.

‫אז הוא ידע מזה. ‫זאת אומרת, עד הרי לא ידעו, ‫גם היה את כל הסיפור שכאילו ‫אותו נוצרי פרוטסטנטי, הרצל, ‫משוגע, שהוא כאילו חשב עם זקן, ‫חשבו לפחות מניח רשי רבנו תם, ‫זוג תפילין.

‫זה היה הכול, זה לא כמו היום.

‫אז הוא בא ואומר להם בהתחלה,

‫אם מישהו ייתן לי את התפילין ‫שמגויון,

‫אני מוכן לתת לו מאה אלף שקל, ‫כדי שאני אזכה בזה.

‫אם מישהו ייתן לי את התפילין של הרצל,

‫הרצל מוכן לתת מיליון דולר, ‫כי גם לו וגם לו לא היה תפילין.

‫אבל הם לא ידעו את זה, ‫חשבו לכזיר מעריץ גדול שלהם.

‫גם בצורה הזאת, בצורה שיטה הזאת, ‫הוא עבד, כן?

בצורה הזאת.

‫אז הוא ככה היה, אני חושב שזהו. ‫למשל,

בהסתדרות, הבניין של ההסתדרות,

‫פה ברחוב רבי עקיבא, בגן ורשה,

‫אז העלייה,

‫אז יש שם מדרגות כאלה, ‫אתם רואים שזה עלייה, ‫אז המדרגות שם, ‫על הבניין של ההסתדרות, ‫זה קצת הולך ככה.

‫אז ראו אותו, שהם גם הניפו ‫דגל אחד במאי, דגל אדום,

‫אז הוא עוזר להם לתכנן להם ‫איך לעשות את המדרגות ‫שלא יהיו בעיות.

‫אז אמרו לו, היי תוכנית, אתה יודע, ‫זאת אומרת, כתוב שבארחוב הימים ‫בתי העבודה הזרה ‫יהפכו לבתי כנסיות, בתי מדרשות.

‫אז למה שהם יבנו את זה עקום ‫ואחרי זה אנחנו נצטרך ‫זה יבוא לידיים שלנו? ‫ואכן כך זה היה, ‫בסוף נהיה שם בית כנסת. ‫היום זה כבר בכלל לא הורידו את הבניין, כן? ‫אבל לכן נהיה שם בית כנסת ובית מדרש. ‫שהם צריכים לעשות ככה, ‫אנחנו נצטרך לתקן את זה. ‫אני כבר מראש אומר להם ‫לכנסות את זה, ‫אבל הם ראו, ‫הנה, הוא עוזר לנו להקים את ההסתדרות. ‫-מה? ‫-מה עם הדגל ופונוביץ'? ‫עם הדגל ופונוביץ', עוד פעם, ‫הסיפור שלו זה היה, הא�

‫שהתמונות הדתית שונאת צנעת מוות את הישיבות ‫הרבה יותר מאשר החילונים היום, כן? ‫והם שרתו אז במשרד הדתות. ‫כל הכסף של הישיבות ‫וכל הדיחויים של הצבא, ‫זה הכול היה תלוי בהם, כן? ‫כשהם שלחו מכתב לאיזה פקיד שם, ‫לרב חסקל סרנה,

‫שאלו אותו,

‫למה, תגיד לי, למה פה בישיבה שלכם ‫הם פה בחורים נגד המדינה?

‫אנחנו נפסיק לכם את כל התקצוב ‫ואתם יהיו לכם גם ביותר עם הצבא.

‫אז הוא אמר, לא יודע, ‫אני מדבר יראת שמיים.

‫אולי מזה גם מתפתח הסיפור היום ‫שמשגיחים לא מדברים שום דבר ‫רק על תיקון מידות,

‫זה היה פחד מוות איתם.

‫הם שמו סנאת מוות, ‫את הישיבות וגדולי ישראל,

‫כן? ‫את עצמיות דתית, עד היום, ‫והקבלנו דוגמאות גם כן ‫מהפעמים הקודמות.

‫אז אני מדבר יראת שמיים. ‫זה שהם מבינים מהיראת שמיים שלי,

‫שהמדינה והציונות זה טרף, ‫מה אני יכול לעשות?

‫אז הוא שלח לו עוד פעם מכתב, ‫איים עליו עוד פעם.

‫אז הוא התפתח, ‫הוא ניתן מכתב חביב ביותר. ‫אבל זה היה פחד מוות, ‫זה היה עם המזרחי.

‫לא סתם נתנו להם לשמור ‫על הכוס חלב הזאת, למזרחי,

‫שזהו, ‫כי הם ידעו שהם שונאים יותר חזקים ‫את היהודיות ואת התורה האמיתית,

‫כשהיא לא משודרגת בצורה פרוטסטנטית.

‫אז לכן היה פחד מוות, ‫אז לכן שמו דגל.

‫האמת היא שהרב פונוביץ' ‫בשנה הראשונה היה עוד סיפור, ‫היה משהו, סיפור פה בעצם אמיתי,

‫שבהתחלה, בהתחלה, ‫הרב פונוביץ' מגיע מהשואה,

‫והוא גם כאילו לא יודע ‫כל מה שהולך פה בארץ.

‫בתמימות הוא חשב שתקום פה מדינה,

‫שתהיה לפחות מדינה שתקיים מצוות.

‫זה היה נכון ככה עכשיו בהתחלה, לטובו. ‫אחרי מה שאנחנו מתארים,

‫אנחנו מבינים כמה הוא מדומיין היה,

‫שהוא בכלל לא ידע ‫מה הולך פה בכלל, כן? ‫אבל הוא ככה חשב.

‫אז בהתחלה היו כל מיני גילויים,

‫ואולי נדמה לי אפילו פונוביץ' אמר פעם ‫הלל בשנה הראשונה, משהו כזה.

‫ואז אפילו הוא שם את הדגל, ייתכן, ‫הוא שם את זה באמת בגלל זהו.

‫אחרי זה התחיל לראות, ‫שאלו אותו מה היה, מה קרה,

‫מה קרה, ובהתחלה כשעשית ככה, ‫זה כמו, עוד הבשיל את זה,

‫למשל למה הדבר דומה, כמו נולד ילד.

‫אז כולם שמחים.

‫בסוף רואים שזה מונגלואיד, ‫וואי, וואי, וואי, זה מפריע. ‫אחר כך בהתחלה, שזהו, ‫אחרי זה ראינו שנוצר פה מונגלואיד, ‫זו מפלצת, כן? אז אחי, השתנאנו.

‫אחר כך התחיל הסיפור של פחד מוות ביתם, ‫שאמרו, אתם ראיתם עכשיו את הדו-שיח, ‫את המכתב עם פקיד משרד הדתות, ‫מזרוחניק, עם הרב חבר סרנה.

‫אתהם לא תשימו דגל, ‫אתם עורדים במדינה?

‫אנחנו גוזרים לכם את הישיבות. ‫זה היה הסיפור.

‫והיה איזה בחור מלונדון שלמד שם, ‫שהוא היה קדם עם טור קרקסטיק, ‫והוא הוריד את הדגל. ‫המשגיח של סלובות קטע, ‫רבו יצטי קוטינסקי, זרק אותו מהישיבה, ‫הוא אמר לו, ‫אתה רואי דף של הישיבה, ‫בגללך הסגורנו לו את הישיבה. ‫הרי זה מצב טוטליטרי,

‫זה מצב של שלטון אימים, ‫של שלטון יותר גרוע מהקומוניסטים. ‫אז שואלים שאלות, ‫למה שמים דגל, למה כזה?

‫אנחנו רואים עכשיו בגץ פה ‫שהם בונים חופשיים, ‫רוצים לחסל, ‫ושנאת מוות נגד התורה.

‫למה שמים עוד במוסד ציבורי או משהו כזה? ‫עכשיו אני שומע שם בשבילי עוד כבר לא שמים, ‫אני לא יודע.

‫אבל זו לא קושייה למה שמים בכלל היום,

‫מי ששם, ‫כי יש פה עסק עם שלטון אימים,

‫עם פחד מוות.

‫בבקשה?

‫גם הם כבר לא שמים כאלה.

‫כן, על מדיני ציבור, ‫אבל הם כן שמים, נדמה לי.

כן.

אז זה לא קשה, למה?

‫אז זה בכלל היה. כשזה היה בידי המזרחי, ‫זה היה ממש נורא.

‫כן, הם רודפויים היו כמו סטלין. ‫מזרחי, שונאים, שונאים שנאת מוות, ‫את התורה האמיתית.

‫רק תורה שמשודדת בצורה נוצרית פוטסטנטית,

‫זה בסדר.

‫כמו שאמר אחד מהם שנזכר הרב קנר, ‫שכל מה שהם לומדים זה, ‫כל מה שהם לומדים בתורה, ‫מיום בוקר עד הערב, ‫לפעמים יש כאן בחורים תמימים, ‫אידיוטים, שימושיים, ‫זה הכול לפי התפיסות ‫של הנצרות הפוטסטנטית, ‫לפי כל המדי חשיבה, ‫לפי הטומאה הם לומדים את זה. ‫-איפה?

מה? איפה? איפה מה? ‫-איפה הם לומדים ככה? ‫במקומות, במקומות ההסדר, ‫קוראים לזה ישיבות.

‫עם מרכז הזב, כן? ‫כשהרב שך, מורן הרב שך קטן במכתב, ‫שמרכז הרב זה לא ישיבה, ‫זה בכלל לא מסורת, ‫אז היה שם שפירא, ראש הישיבה שם, ‫הם קוראים לזה ישיבה, ‫הוא הוציא את אבי עזרי ‫מהאוצר, מהספרייה של מרכז. ‫הוא חושב, הוא גאל את אבי עזרי ‫ממקום כזה מטונף. ‫הוציא אותו משם, אז גמרנו, היה מחוסל. ‫למה אתם לא מכניסים את הזהו של הרב שך? ‫למה שפירא הוציא את אבי עזרי? ‫כי הוא אמר,

‫אתה כבר גמרנו? הרי הקוק אמר פי מיליון ‫יותר דברים יותר גרועים מזה. ‫הוא אמר, זה ממש, מה שראינו, ‫זה רק פרק קטן, ‫העניין הזה של הגזענות האנטישמית. ‫הוא אמר את כל מה שאומרים לציונים, ‫את כל השיטות כפירה, ‫את הכול ביחד. ‫אז במסורת שלי, למה אתם לא מכניסים ‫את אבי עזרי קוק אל לחמוד? ‫כן? ופה על דבר כזה ישר הוא הוציא אותי, ‫בגלל שהוא ממש לא ישיבה. ‫מורן החזון איש היה מאוד אסיר תודה ‫לרבי יהושע יוגל,

‫את מדרשיית נועם בפרדס חנה, ‫שהוא לא קרא לזה ישיבה. ‫ככה סיפר הבן שלו בשיבה שלו. ‫כן? הוא אסיר תודה. ‫הרי הכול מסלפים, ‫לוקחים מקום פרוטסטנטי ‫וקוראים לזה ישיבה. ‫אומרים, לוקחים כומר, ‫קוראים לו רב ודיין.

‫ישיבות בני עקיבא, את כל הסיפור הזה.

‫על כל פנים, זה הדבר הכי חשוב פה, ‫מה שרצינו להראות, ‫איך התחיל כל הסיפור. ‫הברון רוטשילד, כפי שאמרנו,

‫הוא היה חרדי.

נדמה לי שסיפרנו כבר פעם קודמת. ‫אני אספר עוד פעם מהספר ‫שדות ולב של אחד, שמעון קושליר,

‫שכתב ביוגרפיה, זאת אומרת, ‫תיאור חיים של אחד שהיה נקרא ‫אבי ההתיישבות העובדת,

‫אברהם ארצפלד.

‫ארצפלד ביידיש זה שדות ולב.

‫ואז הוא מפרסם שם גם כן ‫את הזיכרונות של אברהם ארצפלד,

מה שהוא כותב,

‫שאחרי שכבר אברהם ארצפלד יצא, ‫כבר עשרים שנה אחרי זה,

‫הוא קורא לאברהם ארצפלד, ‫שהיה נקרא אבי ההתיישבות העובדת. ‫הוא היה אחד מדורדר, שהתדרדר לגמרי, ‫למד בישיבת טלס, התבקר לגמרי,

‫ועוד כמה עוזרים הראשיים שלו אליו. ‫ואז הוא חושב שכנראה פה אנחנו ניפגש, ‫אז כנראה כמה מיליון ייפלו לו לכיס שלנו,

‫ואז הוא לא יודע בשביל מה הוא קורא להם. ‫אבל אברהם רוטשילד קורא, אז מיליארדר קורא,

‫היא תמיד להגיע.

‫ככה מחפשים אותו בנרות, ‫הוא לא מוכן לאיזה מיליארדר. ‫פה הוא קורא לנו עוד.

‫ואז הוא יצטרד אדמא בחדר,

‫משהו מתוח. ‫התחלנו להרגיש פתאום ‫שהוא הולך להיות פה רוח סערה.

‫ואז הוא מתפרץ אלינו. ‫בהתחלה הוא מדבר בצרפתית, ‫ואחרי זה הוא עובר ‫ללשון האם שלו בגרמנית,

‫תוך כדי שעם הזרועות הוא דופק על הברכיים.

‫מי שלא חרדי הוא לא יהודי.

‫מי שלא שומר מצוות הוא לא יהודי. ‫מה אתם עושים פה בארץ בכלל? ‫מי שהוא לא שומר מצוות, ‫אסור לו שיהיה פה בארץ בכלל.

‫וואלה, הם לכו הביתה.

‫זה תודיעו לכולם, מה שאני אמרתי. ‫זה היה הברון רוטשילד.

‫מי שלא חרדי, לא יודע. ‫לחיידר, רב שיהיה שמה.

רב, בתקן של רב, לא סתם מלמד.

‫רק אותו דילוביץ', כן, ‫הוא זייף את המכתב שלו.

‫רב, רב שיהיה שמה.

‫באונייה שלו, שתי כיעורים, חלבי ובשרי.

‫גם באונייה הוא לא ויתר, ‫שזה זמן קצר אפילו.

‫הוא היה ממש רדיע. ‫בואו נקרא לכם, בראש פינה.

‫הוא הגיע לראש פינה,

‫את זה, הנאום שלו שם, ממודר באקדמיה.

‫כפי שאמרתי,

‫ששופרות תעמולה בידינו, ‫זה גם אקדמיה, עד ימינו.

כן, עד ימינו.

בואו נקרא לכם מה הוא אמר ‫לתושבי כפר פינה,

‫ראש פינה זה היה, לא, זיכרון יעקב.

‫זיכרון יעקב, שנמצא את זה פה,

‫הוא בכלל לחם נגד ‫האידיאולוגיה הסינתטית הלאומית

‫בצורה חזקה מאוד. ‫הוא היה אנטי-ציוני, שאין לתאר. ‫זה גם כנקודה.

‫אם אני אמצא את זה טוב, אם לא,

‫אני פחות או אגיד לכם,

‫וגם גן עוד את הכול.

טוב, אני לא מוצא את זה הרגע פה,

‫אבל מה שקורה זה שהוא בא ‫בביקור שלו לזיכרון יעקב.

‫מה שבאקדמיה מרשים לעצמם לפרסם,

‫שהעיקר שהוא שאל אותם,

‫מה, אתם מבינים צרוותית? ‫הוא אמר, אנחנו לא מבינים צרוותית. ‫אז הוא אומר, העיקר, ‫לא צריכים להבין צרוותית. ‫העיקר שתדברו עברית.

‫אבל הוא לא אומר אבריאה,

‫הוא מתכוון ללשון הקודש,

‫לא מה שהם המציאו פה, ‫את השפה הזאת. ‫הוא מתכוון ללשון הקודש,

‫והוא לא ידע עברית,

‫הוא ידע רק לשון הקודש.

‫וכשהם גם כן צמצמו אותו, ‫ביקשו ממנו המורים העבריים, ‫הבונים החופשיים פה,

‫יודלוביץ' ורוגוזין, ‫ביקשו ממנו שישלם 500 פרנק ‫ספרים לבנות בעברית.

‫אז לא אחר כך שזה מגיע אליו, ‫הוא אומר, אני לא מבין פה שום מילה.

‫כי הם עשו את זה כבר לפי העברית ‫המשיחיסטית של אלעזר בן-יהודה.

‫אז רק את זה הם שחררו בצנזורה, ‫באקדמיה,

‫מה הוא דיבר שם בזיכרון יעקב.

‫והוא לא בא רק להגיד להם משפט וחצי ‫ואמר להם שלום.

‫אתם יודעים מה הוא אמר להם?

‫אל תשאלו.

‫הוא, משהו שם אמר להם, וכמו שמשגיח,

‫שמוס, לא יבייש שום משגיח ‫בישיבה גבוהה, ‫מה שהוא מדבר בישיבה.

למה?

‫כי גם הוא לא הבין הרי ‫שהם תנתנו אותו, ‫הוא רואה פתאום שהצעירים ‫זה לא ממש חרדים.

‫הוא התחיל להריח, אפילו בביקוי, ‫איך אומרים? ‫הוא ריח לרגע, רואה כל פגע.

‫עם כל מה שניסו להסתיר, ‫הוא ראה שזה לא זה.

‫ואז הוא עושה להם שמוס שלהם.

‫הוא אומר, אתם באתם לפה, ‫עיני כל העולם נשואים אליכם.

‫רוצים לראות שאף פי שאתם עובדים ‫עם זהו בחקלאות, ‫אבל אתם מקיימים מצוות.

‫שומרים את המצוות ולומדים תורה. ‫ולאימהות אני פונה, ‫הופקד בידכם אוצר יקר, ‫תדאגו לחנך אותם לפי התורה, ‫וכו' וכו', כאילו ממש נאום שלם, ‫כזה שיחת מוסר. ‫וזה שמביא את זה, ‫הוא אומר, אני רק מקצר, ‫זה עוד משהו ארוך, ‫עם פסוקים וסיפור שלם ‫שדרבן אותם, ‫שישמרו תורה ומצוות ‫ויעסקו בתורה וכו' וכו'.

זה הברון.

‫עכשיו, בקשר לסיפור שלו עם הציונות,

‫הוא היה אנטי-ציוני גם כן. ‫אם הוא היה חרדי, אז הוא היה אנטי-ציוני.

‫לא בגלל שהוא היה אליאנס ‫או משהו כזה, ‫בגלל שהוא היה חרדי.

כן? אני פה אקריא ציטוט

‫שבכלל,

כן,

פקידי הברון רוטשילד,

טוב, זה בקשר להרצל, בכלל,

‫הם התייחסו אליו כפטפטן, אל הרצל, ‫רודף פרסומת, קנאי, קטנוני ושרלטן.

‫גם הביעו ספלידה ממנו, ‫כמו שכותב יודלביץ' בעצמו ‫בספר שלו בראשון לציון, במאות חמישים ותשע.

‫הפקיד בראשון הראשי, חזן,

‫חשש לקבל את פניו של הרצל ‫באוהל ראשון לציון. ‫אמרנו, כשהרצל הגיע פה ‫כדי לעשות ועידת פסגה,

‫איך לנצר את היהודים פה,

עם הוויללם, הקיסר,

‫שהוא ראה את עצמו בתור אבי הנצרות, ‫הוא הגיע עם כומר בית המלוכה,

‫אז הוא הגיע גם כן לראשון.

‫אז הפקיד חשש לקבל את פניו של הרצל ‫באוהל ראשון לציון,

‫כי הוא פחד להינזף בשל כך על ידי הברון.

‫הברון אפילו התנגד ‫להגירת יהודים לארץ.

‫הוא אפילו לא מכנה אותם ‫בתור עולים

לארץ ישראל.

‫וכל התמיכה שלו במושבות ‫היא בעצם תמיכה בדיעבד,

‫עבור יהודים שכבר נמצאים בארץ.

‫וכשהוא מוכן להקל ‫על חברי הקליטה שלהם בארץ, ‫לא יותר מזה,

‫כפי שהוא כותב לשמואל הירש, ‫מנהל מקווה ישראל ‫בקשר לראשון לציון,

‫לתת לי, אני מבקש ממך שתיתן לי את עזרתך ‫למען מפעל שיש בו עניין, ‫לתכלית,

לא ציונית,

לא לאומית, לתכלית יהודית,

‫ואשר מבחינה זו לא יוכל להיות ‫זר אף לך כמו לי.

הוא אומר, אני מבין שאתה יודע, ‫הוא משכנע אותו,

‫שאתה לא יכול להגיד שזה בשבילך... ‫אין בכוונתי לעורר להגירה ‫של יהודים לארץ ישראל.

‫רחוק אני מזה, רחוק אני מזה,

‫נגד הציונות, נגד עלייה בחומה.

‫אבל רוצה הייתי להקל ‫על התפתחותן של המושבות הקיימות.

‫ביניהן ישנם מהלך שעה מן המקום ‫שאתה נמצא בו,

‫מושבה הראשון לציון, ‫כן, מושבה של יהודים רוסים ‫שאתה מכירה ודאי.

‫הייתי נוטה למדי לתת להם ‫אזרח חלקית מצידי ‫בסכום שאקדיש לצורך זה ‫ושלא אצטרך להיות ‫על מקסימום 25,000 פרנק. ‫אמרתי, 35,000, 20,000, 25. ‫לדעתי, יש חשיבות רבה לכך ‫שבניסיון שאנחנו עושים ‫בראשונה ‫בשתי המושבות הללו, יעלה בהצלחה,

‫מכיוון שאם כך יהיה הדבר,

‫זאת תקוותי,

‫עלול מצבם של יהודי המזרח ‫להשתנות בבוא העת ‫במידה ניכרת.

זאת אומרת, מה הפירוש? ‫שחג בעתיד,

‫אז ברגע שפה יתפתח פה מרכז טוב, ‫אז זה יעזור ליהודים של המזרח, ‫גם כן מבחינה חומרית.

‫זה מספר הציונות ‫שעורך שיני אבניאלי, ‫עמ' 68' בתשכא'.

עוד, למשל,

רוטשילד והרצל, ‫רוטשילד, אני מצטט,

‫לא היה ציוני.

‫הוא לא הצטרף,

‫הוא לא הצטרף להסתדרות הציונית,

‫לא השתתף בקונגרסים,

‫אף לא קיבל את הנחת היסוד של הציונות,

‫לפיה צריכה ארץ ישראל לפתור ‫את בעייתם של כל היהודים בעולם.

‫אין להתפלא איפה שרוטשילד דחה על הסף ‫את פנייתו של הרצל אליו ‫שיתמוך במאמציו המדיניים.

‫שני אישים הללו, רוטשילד והרצל,

‫דגלו בשיטות שונות לחלוטין.

‫הרצל ריכז את כל המאמצים שלו ‫בהשגתו של הצ'רטר, של זיכיון,

‫תוך התעלמות מוחלטת וזלזול גמור ‫בעבודה המעשית בארץ ישראל,

‫כן?

ואילו הוא בדיוק הפוך.

‫וראה ביקורתו הנוקבת של מקס נורדאו, ‫הסגן של הרצל,

‫שקבע נגד רוטשילד,

‫מוחה אני בחריפות ובכל תוקף ‫נגד כל ניסיון לקרוך יחד את הציונות, ‫את המושבות הקיימות בארץ ישראל.

למה?

‫כי המושבות זה של הברון, ‫זה לא לפי השיטה שלנו, כן? ‫הם חרדים, יהודים.

‫הנדיב הגדול שהתנהג באופן זה ‫כלפי המתחשבים שלו,

‫הטיל על עצמו אחריות איומה,

‫הוא חי יעשה את בעל לבדו, ‫אנחנו הציונים, אין לנו קיימים ‫רק כדי לבחוק מעליו אחריות ‫ולהטיל על עצמנו, כן? סך הכול זה המצב ‫שאחרי עשרים שנה הוא רצה כבר לעזוב, ‫ככך היועצים שלו אמרו לו,

‫ולמה? כי אנחנו יודעים, ‫כי הם כבר הצליחו לעשות, ‫להרוס כבר, לשמד את כל היהודים.

‫זה ציטוט ממקס נורדו, כתבים,

‫חלק א', 167. ‫דברים חמורים ובוטים ואלה,

‫יש בהם כדי לשקף את העוינות ‫של הזרם ההרצליאני ‫כלפי הברון רוטשילד ומפעלו.

‫זה, מאיזה ספר זה, בעמוד 64. ‫הספר הוא,

‫ברון הפקידות והמושבות הראשונות,

‫בארץ ישראל,

‫הערכה מבחינת דן גלעדי.

גם לגבי העתיד,

גישתו הייתה הפוכה ‫מגישת הציונות,

‫כי לעומת הציונות,

‫לאחר שהשתלטה עליה תנועת הפועלים, ‫זה גם כן הרבה טועים, אומרים, ‫השנות פשטה את הרגל.

‫על הציונות השתלטה תנועת הפועלים.

‫תנועת הפועלים פשטה את הרגל.

הציונות לא רק שלא פשטה את הרגל, היא חזרה לעצמה, פשטה לפני כן,

גזענית, אנטישמית,

הרבה יותר פנאטית והרבה יותר קשה נגד העם היהודי, ואתם רואים את השיח של השנאה שהם ממשיכים לפתח נגד החרדים.

על כל פנים, גם לגבי העתיד,

הציונות דגלה לחיים בחירה הראשונה בהסגת הארץ באמצעות האלימות של המחתרות והעפלה הלא-חוקית והאלימה כלפי המעצבה הבריטית.

הרי רוטשילד נקט בדרך המסורתית היהודית של שתדלנות כלפי האומות,

כפי שמצטטו שם ויצמן,

לצעוק לפני כס העמים.

אבל הוא לא אמר אז שהפנייה לעמים צריכה להיות לשם יצירת מדינה יהודית,

ריבונית,

ואולי לא כדרך של צפצוף על הבריטים,

כפי שכתב ז'בוטינסקי בקשר להגבלת העלייה לארץ, כפי שכתב בעיתון שלו, איינט,

מה-26 בפברואר 1932, למניינם,

וגם לא בדרך הציונות המורדת,

כפי שכתב בן-גוריון ביומנו.

ואגב זה,

ככה זה הולך כל הזמן.

למעשה, מי שפה גירש את הבריטים זה לא ההגנה ולא בן-גוריון,

אלא רק הימין.

מי כמו שהקים את המדינה זה בעצם בגין.

בעצם ההגנה לא עשתה כלום פה מבחינת טרור,

כי למעשה ויצמן היה סוכן של הבריטים,

והם היו מבסוטים מהסיפור שלא היו פה הרבה יהודים.

אבל למעשה, מי שעשה את זה רק היה אצל ולחי.

ובעקבות הסיפור הזה,

על אהביקו.

התנועות זה שמי הקים את העלייה ב' את ההעפלה זה התנועות של ביתר של ז'בוטינסקי והחנות של הימין ואז לכן נאלץ כמו שהוא אומר לצפצף עליהם ז'בוטינסקי ואז בגיון נאלץ ללכת אחריו כדי לא לראות שהוא מפגר אחריו ואז הוא גם כן תמך בסיפור הזה של ההעפלה אותו דבר זה היה גם כן בעניין של זהו שהם פוצצו כל מיני מתקנים של הבריטים גם אצל וגם לחי

ההגנה לא עשתה את זה רק לכן הם נאלצו בסוף לעשות איתם איזה ברית משותפת זה היה זמן קצר ביותר

ואז היה פיצוץ של מלון קינג דיוויד בירושלים ואז ישר ההגנה התנערה מזה על פי שהם טוענים הימנים שהם נתנו להם לפני כן לראות את זה והם אישרו את זה

ומאז עוד טון זה התפרץ.

בקיצור בכל דבר הם נגררו בכל הנושא הזה של המרידה על שני השבועות

אחרי בגין ואחרי הסיפור של ז'בוטינסקי ואצל שהם היו הכי

הכי הכי תקיפים במרידה בקדוש ברוך הוא עם שתי ה... ולכן גם הציונות הדתית הלכה גם כן איתם ביחד לא יודעים, היה גם כמו שהיה אצל לחי,

היה גם חשמונאים

עם מין ארגון של הציונות הדתית שזה היה מסונף לאצל או משהו כמעט אף אחד לא שמע עליהם בגלל שהם לא תפסו מקום בשום מקום

אבל הם היו בשיטה הזאת עם לחי ואצל.

מי שדאג ללחי ומי שדאג לבגין לחפש אותו פה זה היה פה בבני ברק, כל מיני מזרוחניקים שדאגו לשמור עליו.

ועד היום הם הולכים בשיטה של לחי,

הם גם כמו, הם הכי גרועים, כן? בדיוק כמו לחי ואצל במרידה נגד השבועות שהשביע הקדוש ברוך הוא את עם ישראל.

עד לפה זה הסיפור, הנושא הזה,

רגע,

אבל

עוד בקשר לרוטשילד, רק נוסיף,

כיהודי חרדי חשב רושינג נהג על פי התורה במסגרת כתובות שלוקים ציווה, כן?

ציווה את עם ישראל לשלול דגני הילדות,

לא להיות כמו הגלותי על ידי חיקוי שיטות טרור של עמים,

ולכן הוא השביע אותם לא למרות באומות.

צדוק כהן, הרב של פריז,

שהוא נראה, הוא גם היה חבר ועד מרכזי של אליאנס, הוא היה גם בבונים החופשיים,

הוא היה גם מוסווה,

התבקש על ידי גדולי הרבנים בירושלים לעזור בפתרון מצוקת יהודי ירושלים ורוסיה, שהרי הם עושים את עצמם כאילו הם מפעל צדקה עושים.

והוא פנה,

ואכן הוא פנה בין השאר לברון רוטשילד,

והוא היה הראשון ששכנע אותו לעזור כספית ליהודים כשהוא במצוקה.

רבי שמואל, מולי ורק, כפי שאמרנו,

הוא הראשון ששכנע את הברון לממן בכלל גרעיני מושבות חרדיות בארץ ולעזור להם.

אבל עד היום, בראשון לציון,

אין רחוב שקוראים לו הרב מוליבר.

על פי שרב ראשי, קראו לו מוליבר,

מוליבר, שמואל מוליבר, על פי שהוא היה הרב של ביאליצטוק והסביבה.

ההדרה שלהם, אני חושב שהם מדירים כל זכר שהחרדים,

הם פה יצרו את הכול,

זה משהו נוראי,

גם שם במוזיאון.

במוזיאון זה גם נגד הימין,

לא רק נגד היהודים,

גם נגד הימין, זה נשאר עדיין אותו מקום תעמולתי של מפאי מתקופת בן-גוריון.

גם יש שם יד לבנים, למשל,

כן, גם כן,

אין שום זכר לא לאצל, לא ללחי, אבל יש דבר אחד ללחי,

יש שם איזה מין תמונה שלחי, הם היו רוצחים רציניים,

והם גם רצחו עשירים שלא נתנו להם כסף.

אז על זה ההגנה יצאה נגדם,

ובכרוזים, שלא להיכנע להם, אז את זה יש שם.

שההגנה יוצאת, קורית נגד הרוצחים של לחי,

שהם רוצחים עשירים, שלא נותנים להם כסף.

אבל ככה הכול נשאר עד היום כמו מפאי,

בשום זה, וכפי שאמרתי, פרופ' מוטי גולני,

זה לגיטימי להמציא את העבר,

וממילא כל המצאת העבר ממשיכה הלאה לזרום, כאילו לא קרה כלום.

וזו אחת הדברים שאנחנו צריכים לדעת את זה,

קודם כול ללמוד את זה.

הרי אם אנחנו, למשל בבית יעקב,

לא היו לומדים לפי השטיפת מוח שלהם,

והיינו לומדים את העובדות, מה שאני מביא,

אז כבר היה בכלל נראה אחרת.

הם כבר לא היו יכולים היו להתעלם מזה ולהמשיך בבתי ספר שלהם ללמוד את השקרים,

כמו מה שהיה.

כי היה ציבור גדול שהיה יודע שזה לא ככה.

אז לכן זה אחת המטרות באמת, שכל אחד באמת יפרסם את הדברים האלה,

ולהתחיל גם לדאוג בסוף, שזה יגיע גם כן ללימודים על תולדות עם ישראל, גם על הנושא הזה,

מה שהיה פה.

עכשיו, ליקב בראשון

היה הרב יוסף הלוי,

שהוא היה הבן של רבי יצחק אירץ הלוי,

הוא עשה ספר,

הוא מונה מיד מספר שנים,

בתח'-נון, הוא מונה להיות הרב של עקב בראשון,

והוא הספיק במשך חייו, מתח'-נון,

איזה חמש או שש פעמים לעבור דף יומי שהוא לימד את המייסדים, ואחרי זה בהמשך.

הוא גם כתב ספר של, הוא קרא לזה עיקר הערך,

שהוא עשה האדרה, הוא האדיר, עם ה',

את הספר הארוך,

הארוך בצורה הזאת לפי מסכתות.

לא מזמן מישהו עשה את זה,

שהוא חילק את הערוך,

את המילים של הספר הארוך לפי מסכתות,

אבל הוא גם האדיר את זה.

הוא גם לא הבין את אליעזר בן-יהודה,

שהוא בכלל עושה פה, ממציא פה שפה אחרת,

שפה חדשה.

אז אולי עכשיו, בזמן הקצר שנותר לנו,

אחרי שאנחנו יודעים מי זה הפקיד והברון,

אולי כמה דקות,

קודם נראה אם אני רוצה למצוא את מה ש... איך מקונן,

איך מקונן, נשאר מכתב,

של רב... בחיידר בראש פינה,

כמה,

מה הולך שם, איך שהם בצורה סטליניסטית,

הם הרסו את כל היישוב.

אמ...

גם בעצם עזר דוד למונטין מקונן על זה, אחר כך,

שהוא לא ידע מה הולך פה להיות.

למעשה,

אני למעשה גם כן דיברתי עם נכד של אחד מהמייסדים של ראש פינה,

אחד בשם אביב קלר,

הוא גם אמר לי

שכבר האבא שלו, ההורים שלו

וכל הדור,

הבנים של המייסדים, מייד הלכו כבר בלי כיפה.

כזה,

על המקום חיסלו את החינוך היהודי, על המקום.

הם כבר בלי, אפילו הלכו בלי כיפה כבר.

האתאיסטים הפכו אותם, הם הפכו אותם מייד לאתאיסטים.

אולי, אם אני לא מוצא את זה,

נקרא ועוד לא דיברנו בעצם, אני מבין שלא דיברנו,

זה בעצם על אלעזר בן יהודה ועל נפתלי אירץ אימבר.

כן, נפתלי אירץ אימבר,

אגב,

מה שעוד דבר אנחנו רוצים להדגיש בקשר לבילו,

הרי אמרנו שהם בסוף היו פה 12 אנשים שנשארו,

שמתוך ה-12 כמעט אף אחד לא עבד בכלל בחקלאות.

אבל כמשקל נגד,

נגד זה שהחרדים ייסדו פה את כל המפעל ההתיישבותי בארץ,

אז בפקודת בן-גוריון ההסתדרות

הוציאה ספר של אחד מהבילויים האתאיסטיים, שקראו לו חיסין,

שהוא מתאר מה שהלך בצורה מעוותת,

כן,

וכדי לגמד ולהראות כמה הבילויים הם עשו, עשו,

אבי, שהם לא עשו כלום.

הם היו רק 12 אנשים ולא עשו בעצם כלום.

והוא, וגם את מה שהוא כותב, כשלדעתי,

לאקדמיה זה לא היה מספיק,

והם היו צריכים גם את זה לשכתף

ולכתוב הפוך

ממה שהוא בעצמו כותב.

כן, אחד הדברים החמורים, מה שעושים באקדמיה,

וגם במוזיאון, אגב,

שלא קוראים להם חרדים, עד כדי כך,

כי זו שטיפת מוח שלא קוראים להם חרדים בכלל.

אחת מהמדריכות שם,

שהיא יודעת הרבה,

היא אומרת, אני לא צריך להוציא את זה מהפה.

עד כדי כך.

הם לא מסוגלים,

הקינה אוכלת אותם, הם לא מסוגלים להוציא מהפה את המילה שהם חרדים,

אלה שיסדו את זה.

ועל זה פה צריך פה, עכשיו, איך קוראים להם?

באקדמיה.

מסורתיים, אנשי מסורת,

שומרי מסורת, שומרי מצוות,

בצורה הזאת.

אפילו לא דתיים,

עד כדי כך.

או רובם כאלה היו,

בצורה באופן שכולם היו כאלה.

זה מה שהולך שם.

כן, אז זה צריך לשנות, ואנחנו צריכים לדעת את זה.

אז זהו,

לוקחים את בילו, כאילו הם פה יצרו את כל העסק.

והבילויים האלה, תוקף אותם מאוד,

אין לי זמן, הוא תוקף אותם מרזן ליבונטין.

הוא אומר עליהם, אני לא יודע מה. כי בהתחלה, כשהם באו לפה, באו עם ספר תורה וזה, הוא חזר, היא ליווה להם כסף, דרג להם.

אחרי זה ראה פתאום שהם מדברים כמו, כאילו הם פה בונים את כל העולם ולא עושים כלום, בקושי 12 אנשים.

אז שלח מכתבים בעיתונות ולחו״ל,

שאיפה שמגיע איזה בלנק מבילו,

שידעו שזה הכול בלוף וכולי וכולי.

אבל הם פה עשו מין ניבילו,

כאילו הם אלה פה שעשו את הכול.

אף פעם שלא עשו פה כלום ונשארו בהם מייד 12 אנשים.

יש לנו עוד קצת זמן

לדבר קצת על ידר בן-יעודה,

שאולי לא יודעים, כפי שאמרנו, עד כמה

הוא היה

ומי הוא היה.

המטרה שלו, קודם כל, בנושא של עברית,

היה בעצם לרסק את הלשון הקודש.

וכפי שאומר, אני רוצה לחלל, לחלן

את השפה. זה א',

ב', להביא, להכניס כל מיני מילים מכל מיני שפות בצורה מכוונת, כדי לעוות גם כן את הדיבור ואת ההבנה של הדברים.

ולהכניס משהו יותר מילים עם כוונה משיחיסטית חומרית.

ודבר שני, רביעי, כדי להשפיל ולבזות

את התורה ואת העם היהודי.

למשל, ידוע למשל אגדה,

שהנה זה חדר גם אלינו,

לקרוא לבלוף אגדה.

לכן, בקשר לזה, או תרגמו מגרמנית

את מה שאמר הרצל, אם תרצו, אין זה בלוף.

אז אם תרצו, אין זה אגדה.

זה חדר לציבור שלנו,

ואני רואה שכל מיני לבלרים קוטפים לפעמים,

זה היה משהו אגדי, מה הפירוש? משהו מופקע מהשכל.

משהו, זהו, שבכלל חשבו שזה בלוף יהיה,

זה משהו-משהו, והכול חודר אלינו.

אז זו העבודה של אלעזר בן-יהודה.

לקחת את חשמל,

שזה מלאך גבוה ביותר, להפוך אותו למשהו הכי חומרי.

אז לכן, כשמגיע חשמל לידיים של רוטשילד, הוא בכלל לא יודע למה מתקיונים,

מה הם רוצים בכלל.

אז זה היה מי שזהו. עכשיו, ביטוי מסוים שלו,

למשל, שהוא כותב, שאומר שכל זמן שילמדו תלמוד, לא ייכון היישוב.

צריכים לחסל בכלל, שעם ישראל,

לא תהיה לו בכלל את הגמרא בכלל,

כי כל זמן שיש גמרא, אין עם ישראל. זה לא עם.

אתם מבינים? זה לא רק נגמר בשפה.

הוא רצה לרסק בתור בונה חופשי,

בתור זה, את כל... זהו, באמצעות המצאת שפה.

עכשיו, מה שזה נראה בעצם זה,

שגדולי... אתם יודעים שהייתה מלחמה בירושלים לא לדבר בעברית.

בעברית.

מה שלי, איך שזה נראה,

זה שגם גדולי הלוחמים אז, נגיד עברי הרבי יוסף חיים זוננפלד וזה,

לא ידעו בכלל שהוא, שהוא בכלל ממציא שפה חדשה.

הם חשבו שהוא מתכוון ללשון הקודש,

רק שמלשון הקודש לדבר שפת יומיום.

ובזה, באמצעות זאת, הוא ירסק את זה, יהפוך את הקודש לחול.

הם לא ידעו,

הם לא שיערו ולא תיארו שהוא בכלל בכלל עושה פה ממציא שפה חדשה בכלל.

כי אז בכלל המלחמה הייתה אחרת בכלל.

את זה הוא הסתיר בכלל.

והרעייה זה, שמופיע בכתבי הרב בלוי,

שהוא אומר שאחרי כל המלחמה נגדו,

אז הוא אומר, לפחות זה דבר טוב, שלפחות יהודים מדברים בלשון הקודש.

הוא לא יודע שהעברית,

זה אל תיאר לו את הקודש.

אם היו יודעים את זה,

זה בכלל לא היה מלחמה פה נגד לדבר בכלל בלשון הקודש, בזהו.

זה היה לשמד

באמצעות שפה, לעוות. הם לא ידעו את זה בכלל אז.

את זה הם הסתירו.

הרי הכל זה היה בהסתרות.

אז ההיתממות הייתה לדבר בלושון הקודש.

לא לדבר ביידיש אלא בלושון הקודש.

זה עוד פרט מעניין, איך שהכול עבד בחשאיות

בצורה כזאת, שהאלטורנט סלנזון, עד טוב ימיו,

לא ידע בעצם מה שעשה גדול האויבים שלו ומה התכוון בכלל אליעזר בן-יהודה.

עכשיו, הוא עצמו היה משומד

במשהו לא רגיל. כן, זה לא רק זה,

ולמשל, ביום כיפור,

אז הוא היחיד, ועוד איזה שתי מופקרים עם אשתו ביום כיפור, בכל נדרה, עושים מסיבה בקולי קולות עם יין זוללים וסובים.

זה לא השפה רק היה אצלו.

זה היה להסיק לגמרי את כל העם היהודי.

כן.

הוא היה גם כן מטורף, לא רגיל, והוא איים ברצח מי שלא ידבר בשפה שלו,

לגבי, לפחות אצל המשומדים.

עכשיו, בטכניון הוא איים עליהם שדם יישפך פה אם לא תלמדו בעברית, אלא תלמדו את זה בגרמנית.

גם זה היה איתו. עכשיו, הוא בגללו היה איום,

הוא היה נכנס לכלא.

ישב בכלא איזה שבוע או שבועיים, משהו כזה,

כי בעיתון שלו הוא נתן מקום לחמיף,

שהוא כתב שמה שצריך להתעורר, להיות כמו המכבים.

אצלם המכבים אצלם זה בצורה כמו הנצרות פרוטסטנטית, משהו חומרי.

להתחיל לצאת להילחם נגד, למרוד, בקיצור.

ואז היה סכנה פה על כל היהודים פה. ראינו מה עשו הטורקים לעם הכורדי, פשוט רצחו את כל הזהו.

רצו בלקחת את כל היהודים ולרצוח אותם.

את הארמנים. מה? את הארמנים, סליחה.

אז אנחנו רואים שבעצם פה הוא הכניס את כל עם ישראל לסכנת מוות פה בארץ,

ואז באו הרבנים ואמרו לו, מה פתאום? זה לא אנחנו, הוא משוגע וזה.

אז הם ביקשו מכתב מיוחד מהרב פה, מאוניברסיטת רובין זנדבלם, שיכתבו שאין להם שום חלק בזה.

הם לקחו את זה, בפרט יהודלוביץ'.

יצא אחד מהם באקדמיה,

הוציא ספר, מכתבים מבית הסוהר, בשבועיים האלה.

הוא ניצל את זה כמנוף,

שהוא בכלל נכנס לכלא בגלל שחרדים הלשינו עליו

וזה בחוץ לארץ.

נהייה רדיפה שלמה, שזה היה שקר וכזב.

כן?

הדברים האלה זה דברים,

זאת אומרת, על הבן אדם הזה, אישיות שהרסה פה בצורה שאין את תיאר.

עכשיו, זה שעשה את המנון התקווה,

אז זה כבר היה פעם בעיתונות החרדית,

שהביאו עוד פעם מהאקדמיה, פרסמו את זה הפוסט-מודרני,

שבעצם הוא היה שיכור מועט,

הוא מת בסוף מבעיות בכבד,

לא הייתה לו אף פעם פרוטה בכיס,

הוא כל הזמן הולך מתנודד,

כן?

הוא כל הזמן היה,

את השירים שלו תמיד היה עושה תוך כדי שכרות,

ואת התקווה,

כן? מה שמתאים מאוד לסיפור,

שאת התקווה, הם בעצם עומדים בחרדת קודש,

את זה הוא חיבר שהוא היה כולו עם מתחת לשולחן,

עם הכאה מתחת לשולחן, עם קצף מהפה,

אז הוא חיבר אותי, והוא התפאר שכשהוא שיכור הוא עושה את זה.

הוא התחתן עם גויות,

התגרש, אדם מופקר לחלוטין בין לתאר. אלדע בן-יהודה תקף אותו,

הוא תקף את בן-יהודה,

הוא סיפר שבן-יהודה רצה רשמית,

רשמית הוא רצה להתנצר,

רק אחרי שהפרינדלנדר המשומד

לא יכל להבטיח לו להיות כומר,

אז הוא אמר, אם כך אני לא, אז מה אני ארוויח פה? רק סתם יסחקו עליי.

גם נהיית משומד רשמי וגם אין לך שום דבר,

אבל אחר כך הוא התחנן בדנועות שליש שלא יספר את זה.

אבל הבנות שלו כבר התחתנו,

שני הבנות שלו, של עזר בן-יהודה כמובן, התחתנו עם נוצרים,

והן קבורות בירושלים בחלקה הנוצרית,

כמובן.

זה היה בן-יהודה, ונפתלי יציבר גם כן התחתן עם גויות, התגרש,

חי בהפקרות,

עד יום האחרון לא היה לו אף פעם פרוטה,

כי כל פרוטה שהיה לו ישר היה רץ לקנות יין.

אז בראשון-לציון, למה הוא הגיע?

אני שם אמרתי את זה, אני חושב שהסיבה שהוא הגיעה,

כיוון שהיה שם יקף,

אז הוא חשב שכנראה אם גם יקף ישימו לו חבית,

והוא ישב כל הזמן,

זהו, אז הוא אומר, לא, לא, זה לא הולך ככה, תשלם כסף,

אבל כנראה זה בשביל זה עשי משהו הגיע ממך לראשון. טוב, עד כאן בקיצור, פחות או יותר,

על הנושא שלנו, וכל החיבור הזה יהיה בעזרת השם.

מי שירצה, יהיה באתר.