הציונות - גילוים וחשיפות | הרב דב ברקוביץ' זצ"ל

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב לכם, קהל נכבד.

אנחנו כידוע נמצאים היום בערב של מה שפה במדינה קוראים לזה יום השואה.

ואנחנו לפני כן נדבר על שתי נקודות מסוימות,

קצת נחדד אותן כי אין לנו הרבה זמן, כי הנושא הזה הוא קצת רחב

של השואה.

אז אנחנו רק נגיד את זה בקצרה,

לחדד שני דברים שדיברנו על זה בפעמים הקודמות.

הדבר הראשון זה בנושא של המדע.

לאנשים היה קצת קשה להבין,

וזה לנוכח השטיפת מוח,

איך יכול להיות שלא צריך להיות קשר בכלל בין המושג של טכנולוגיה,

שדיברנו על זה כבר, שזה הרס את כל היקום,

דומם, צומח, חי ומדבר.

לכאורה, לפי השטיפת מוח שעשו,

שאין כדי דבר שטכנולוגיה,

שזה לא יהיה בגלל מדע.

הכול בזכות המדע. כיוון שיש מדע, יש טכנולוגיה.

אנחנו נביא דוגמה קטנה,

רק עוד פעם אנחנו נחדד את זה.

למעשה, לפני הדוגמה, כדי שהדברים יהיו ברורים,

ישנה, אנחנו דיברנו על זה בכללי,

עוד פעם נזכיר את זה ונוסיף עוד משהו קטן שלא דיברנו אז,

ישנם שני, בצורה של שתי מקבילים

לגבי הבעייתיות של בכלל מה זה מושג של מדע.

קו אחד זה לגבי תקופות.

‫עד מה שהם קוראים סוף המאה ה-19,

‫אנשי המדע,

כיוון שהם היו אחראים על כל מערכת החינוך בעולם,

‫אז הם עשו תעמולה על עצמם,

‫שהם למעשה כמו האליל שלהם, ‫כמו האלוהות שלהם.

‫והם יודעים הכול ואמת מוחלטת.

אמת מוחלטת,

‫ולכן יש גם כן כל מיני מדעים ‫שזה לא היה נראה כל כך מוחלט,

‫אז הוסיפו לזה את הסיומת של לוגיה,

‫פסיכולוגיה,

סוציולוגיה.

‫אבל פי שלמעשה, ברגע שמסטיפים ‫את המושג לוגיה,

‫זה בעצם אומר בדיוק הפוך,

‫כי המושג של לוגיה מקורו במושג לוגיקה,

‫ולוגיקה פירושות דמיון.

‫למה אנחנו מתכוונים דמיון?

‫דמיון, לא דבר מציאותי בכלל.

‫למעשה, כשאפלטון

‫טען אחד מהדברים הבסיסיים שלו,

‫שהוא אמר שהמדע הוא פגום,

‫כי האדם לא יכול לצאת ‫מתוך הקופסה של עצמו,

‫לא יכול להבין בכלל מתמציות,

‫לכן למעשה כל דבר שמגיע ‫משכל אנוש הוא פגום,

‫ולכן הוא בכלל לא הרשה אפילו בכלל להתעסק ‫עם כל מה שאנחנו יודעים היום, ‫עם כל מיני מדעים,

‫עם כל החלוקה לביולוגיה, פיזיקה, ‫וכל הדברים האלה. ‫בקושי הוא הרשה את הגיאומטריה האוקלידית,

‫כי זה היה צריך בשביל נגרים, ‫בשביל דברים טכניים פשוטים.

‫התלמיד שלו, אריסטו,

‫מרד בו במובן מסוים,

‫אמר, נכון, אתה צודק,

‫שכל ניסיון של אדם להבין ‫לא רק מה זה, ‫אלא גם איך קוראים דברים,

‫או לנסות לייצר חוקי טבע,

‫זה דבר שקרי ופגום ולא נכון, ‫כי אדם לא יכול בכלל להבין ‫מה זה חוקי טבע,

‫אבל אפשר לעשות כזה דבר שנקרא כאילו.

‫כאילו, או כמו שהוא קרא את זה, ‫כשלעצמו,

מה פירוש,

‫אומר ככה, בואו ניקח נניח כמה טיעונים,

‫והוא בעצם ייסד את הלוגיקה, ‫מה שקוראים לזה בפילוסופיה של המדעים, ‫הלוגיקה הסילוגיסטית.

‫בואו נאמר, נניח,

‫שיש עולם דמיוני ‫שאין בו משהו באמצע.

‫יש רק או אמת מוחלטת

‫או שקר מוחלט.

‫אם נאמר שיש כזה דבר עולם דמיוני,

‫אז אפשר להתחיל לפתח כל מיני טיעונים ‫שהן יהיו ריקות מאינפורמציה,

‫אבל הן יהיו בכל מקרה באותו מובן ‫של או אמת מוחלטת או שקר מוחלט.

‫אם אני אומר, אני עכשיו נמצא בלילה,

‫אני אומר עכשיו יום,

‫אז זה שקר מוחלט.

‫אם אני אומר שעכשיו לילה, זה אמת מוחלטת.

‫אם אני אומר שתי טיעונים,

זאת אומרת, ביחד, אחד אחרי השני,

היום לילה והיום יום,

אז דבר אחד נכון ודבר אחד לא נכון, אז זה בעצם גם שקר מוחלט.

ככה הוא ניסה, הוא יצר מין כזה דבר, ואז אני יכול לטעון ככה,

בלי סוף, טיעונים על כל העולם דמיוני, כאילו יש רק אמת מוחלטת ושקר מוחלט,

וזהו. למשל, אין כזה דבר,

למשל,

בין השמשות בעולם שהוא יוצר.

הוא אומר, או לילה,

אז זה לילה, או שקר מוחלט או אמת מוחלטת.

ואם ככה, כבר אפשר לפתח סיפור שלם של טיעונים,

כן, אמרנו אחד ועוד אחד,

זה וזה, אז אם אחד מהם הוא שקר מוחלט ואחד אמת מוחלטת,

אז הסך של הטיעונים הם שקר מוחלט.

אם אני אומר דבר שהוא שקר מוחלט,

ואחר כך אני מוסיף לו דבר שהוא אמת מוחלטת,

אבל אני אומר או,

אז בסך הכל,

אמרתי פה משהו שהיא אמת מוחלטת גם כן.

אבל זה הכול, כאילו יש רק עולם כזה שמתקיים בו רק הדבר הזה.

ואז לפי זה,

אם אנחנו הולכים רק על כאילו,

והדבר כשלעצמו,

אמר הריסטון, אם כן, אפשר להמשיך לפתח הלאה,

להתחיל לפתח את הנושא של הביולוגיה ולהתחיל להסביר, לחלק את בעלי חיים לפי מחלקות וזה,

אבל כפי שאני יודע שההגדרות שלי הן לא נכונות בעליל,

כיוון שאני צריך להתייחס לכלל הידע,

לכל הדברים, אין כזה דבר שדבר מנותק מעצמו, אבל אם אני מסתכל על הדבר כשלעצמו,

שכאילו רק קיים בעלי חיים,

אז אני יכול לשחק ולהגיד, זה ככה וזה ככה.

זה פירוש לוגיה.

זאת אומרת, גם כשהוסיפו לכם את המילה לוגיה,

בעצם הוסיפו פה משהו שמדובר על עולם דמיוני. אז כבר בעצם המדע המודרני ננתק כבר הדבר הזה, שזה בעצם הכול בנוי על דמיון של כאילו.

זה דבר אחד.

אבל כדי שזה ייתפס אצל הציבור כדבר אמיתי,

אם התחיל לעשות תעמולה רצינית,

שהמדע הוא יודע הכול,

בגלל השגרון גדלות הזה גם כן,

את כל הידע האינסופי שהיה לפני כן,

הם פשוט לא התייחסו לזה. זרקו את זה לפח,

בעצם גם בנושא אפילו של דברים טכניים וטכנולוגיה,

רק מה שאותם אלה שנמצאים באקדמיה מגלים,

זה קיים.

ואז מה קרה?

ידע עצום שהיה לפני כן,

כי נעלם פשוט.

נעלם, כי ברגע שלא מדברים על זה, ומערכת החינוך היא בידיים של אלה שמתעסקים במדע מגיל אפס,

אז ממילא תוך זמן קצר לא ידוע שום דבר יותר, ידוע רק מה שהם מספקים אנשי המדע.

לכן כל דבר שהם פתאום גילו, זה היה נקרא שהם גילו את אמריקה. הם גילו את זה,

על פי שזה היה לפני כן.

אני במהלך הלימודי שלי, בזמנו פעם,

כשעשיתי סבב על כל מה שלמדתי תלמודים ומדרשים,

אז החלטתי שאני כל פעם אציין עם כל מיני דברים של כאלה דברים של תופעות,

ידיעות.

יצא לי כבר כמה קלסרים, הפסקתי כבר עם זה.

הכול, בדף אחד מופיעים איזה 20-30 דברים כאלה, שגם הם גרומים המון מידע.

ככה שאם זה היה כדי להוציא את זה, זה היה יוצא איזה 200 כרכים,

היה צריך מכון של 100 איש,

כדי לעשות את זה ולעשות השוואה אם יש משהו שהם כן יודעים או משהו שלא יודעים.

כן,

זמיר כהן עשה שלוש כרכים של מהפך ממה שלי יש, שאפשר היה לעשות 200 כרכים כאלה וגם עוד לא היינו גומרים.

אז זו בעיה גדולה מאוד. אתן דוגמה למשל.

קלי ברק, למשל,

רבנו בכייה, מספיק, אני כבר לא מדבר על חז״ל, גם כן בתקופת הראשונים, הכול הם זרקו והעלימו.

האקדמיה המלכותית הבריטית התחילה כאילו מאפס.

כשמסתכלים שם על הדוחות שלהם ממש צוחקים.

מצאנו אבן בגודל כזה, בגובה כזה, ידיעה מדעית.

ממש מאפס.

ולמשל, קלי ברק,

אז הם פרסמו שכל הסיפור הזה זה בנג'מין פרנקלין, אמריקאי, לפני מערך 150 שנה,

שהוא מצא את הקלי ברק, איך לעשות ערקה,

ורבנו בכייה, מזכיר, נדמה לי, בכד הקמח,

שבקטלוניה יש להם כאלה כלים של נחושת, שהם יודעים איך לכלוא את הברק.

אבל היום לא יודעים מזה בכלל.

למשל,

את כל הנושא הזה של סטטיסטיקה,

שהיום זה הדבר הכי מרכזי שקיים,

ועל פי זה בעצם עובדים היום במדע,

אחרי שהפילקה של הקוונטים ריסקה את המדע,

שאין כזה דבר שהמדע יודע משהו באמת, בצורה מוחלטת, אלא הכול רק סיפורים,

אז אפשר לעשות הכול עם סטטיסטיקה,

בכל אנציקלופדיה רגילה או לא רגילה,

מופיע שאת הסטטיסטיקה המציא לפני 350 שנה בערך בשם פסקל,

והוא גם עשה שם את משולש פסקל.

כשאני נפגשתי עם ראש המכון לפי סרט ויצורה של המדעים ורעיונות של אוניברסיטת תל אביב,

אני הראיתי לו שלפני 700 שנה כתב כבר על זה הרלווג,

הנכד של הרמב״ן,

ספר שלם,

מעשה חושב,

בצורה ממש של הוכחות ומשפטים,

כן? וגם המשולש פסקל הזה נמצא שם, הוא כולו היה תדהמה,

כיוון שהוא בדיוק אז לימד איזה קורס של הפילוסופיה והיסטוריה של המתמטיקה,

ואז הראתי לו עוד כמה דברים, דומכי הנשיא,

הוא הכניס הראשון בכלל את הרדיוס לאירופה,

עוד ועוד כמה דברים והוא היה כולו תדהמה,

הראתי לו גם כן שהפאי,

שאין למעשה לזה שום פתרון סופי,

כבר כותב את זה הרמב״ם,

הרמב״ם כותב את זה בעירובין יב עמוד א', הוא היה כולו תדהמה, הוא אמר, אני לא מאמין,

רק לפני מאה שנה, אחרי הוכחה ארוכה ארוכה ארוכה,

הגיעו לזה המדע,

הייתי צריך להביא לו, לראות לו את הרמב״ם הזה בפירוש המשניות בעירובין יב, שהוא אומר, שאומנם יש כת מחקרית

שאומרת שאפשר יהיה להגיע למספר הסכום הסופי,

אבל חז״ל ידעו במה שהם קיבלו שאין לזה סוף.

הוא גם ביקש ממני, לכן,

שאני טובה, כדי שכיוון שהוא לא מבין את השפה של הרלווג,

כיוון שהוא רוצה להקדיש לזה איזה שבועיים אחרי מה שגיליתי לו, אני יכול להיכנס,

שגם אם ישאלו אותי שאלות בעניין הזה של הסטטיסטיקה והמתמטיקה, ששם הנוסחאות של רלווג, שאני אוכל לענות על זה,

אז אני נכנסתי, עשיתי לו את הטובה הזאת.

כן, אז כל הדברים האלה לא היו ידועים. בסוף הוא מצא גם כן את הספר The Propability in the Middle of the Middle,

שכתב אחד דוקטור לנושא שבתלמוד,

רבינוביץ' אחד, אחר כך הוא החליט שהוא רוצה פה להקים מכון הסדר במעלה אדומים,

שזה שם הדברים, לומדים את זה הכול לפי המדעים,

עד כדי כך שאפילו לגבי מתי היה חורבן בית המקדש,

שמה שמופיע,

שרבי חלף את הסדר העולם, הם לוקחים דווקא מה שההיסטוריונים שלהם אומרים.

כן, ואז זה גם היה בצורה יותר מסודרת.

אז זה הבעיה.

הם התחילו מההתחלה, אבל הם הגיעו לשיגעון גדלות,

הם גידלו את עצמם בשיגעון גדלות שאין לתאר,

עד כדי כך שמישהו בא באקדמיה המלכותית הצרפתית

וראה להם את הנושא של הפטיפון,

תכף נדבר על מישהו שעשה את זה,

אז הם לא האמינו, מה זה, אנחנו יודעים את הכול.

אז אחד מהם היה חכם,

הוא מבין מה קורה פה,

כנראה הוא יודע איך לדבר מהבטן,

והוא אומר כאילו זה המכשיר, ואז הוא בא, חנק אותו בגרון,

אבל הגרמופון המשיך לדבר.

זה המצב שלהם, שגרון גדלות הזה נמשך כאמור עד סוף מאה ה-19,

וזה על פי הכלל שמסרו לנו,

שלפני שבר גאון,

ואז הייתה התרסקות

לפני 115 שנים, יותר נכון לפני 110 שנים, תרסה,

שאז נוצרה התיאוריה של הפיזיקה של הקוונטים,

שהפריכה את כל חמשת היסודות של המדע המודרני,

ובכללם את האובייקטיביות.

ואיינשטיין אמר, אפשר לתגור את האוניברסיטאות, כפי שאמרתי, אולי ננסה לפחות להציל את האובייקטיביות, את הסיבתיות,

אף אחד לא קיבל את זה,

ועד היום למעשה,

על אף שכל מיני פיזיקאים מנסים לפרשן

את הפיזיקה של הקוונטים בצורה כזאת שלא התרסקו כל חמשת היסודות של המדע המודרני,

כולל תאוריית המיתרים,

שרובם המכריע של הפיזיקאים, אף אחד לא קיבל את כל הפירושים האלה,

ויש כמה שמחזיקים מזה,

אבל בעולם של המדע הפיזיקאי, בקהילה הפיזיקאית,

אף אחד לא מקבל בצורה מושלמת, רוב הפיזיקאים לא מקבלים את זה.

זה היה השלב הראשון.

ואז נגמר העידן של המדע המודרני,

או מה שנקרא התרבות המודרנית.

זאת אומרת, המודרניות נגמרת אז, התחילה מאז מרטין לותר, מאז שהם מייסדים את האקדמיה, וזה נגמר.

מי שהיום אומר שהוא מודרני,

הוא מה שהם קוראים אנכרוניסט,

הוא מיושן, מיושן, מיושן.

הוא עדיין חי לפני 120 שנה. אז מתחיל העידן של הפוסט-מודרניות.

פוסט, מאוחר, אחרי התקופה המודרנית,

וההשפעה של הפיזיקה הזאת

ריסקה למעשה לא רק את המדעים,

היא בכלל שינתה את כל התורנות וההבנות

במה שהם קוראים התרבות המערבית,

חלחל בצורה כזאת שלמעשה אין יותר שום,

מה שנקרא,

בסיס ארכימדי שאפשר להיאחז בה כמשהו אמיתי.

‫הכול התחיל להיראות בתור סיפור,

‫מה שידוע בשם נרטיב, סיפור, ‫כל אחד עם הסיפור שלו.

‫לא מדובר על מדעי החברה והרוח,

‫שזה כבר לפני 70 שנה,

‫מתייחסים לזה בזלזול במערב, ‫זה נקרא סתם,

‫לא יותר מנקיטת עמדה סוציו-פוליטית,

‫אלא גם במדעי הטבע.

‫ואז מתחיל עידן חדש.

‫העידן הזה התחיל לפני עשר שנים,

‫כי גם אם אתה אומר סיפור,

‫לפחות כשאתה כותב מחקר,

‫או מחקר במדעי הטבע גם כן, ‫לפחות זה צריך להיראות קצת אמין,

‫אבל מה שזה יידרדר לשלב השלישי היום,

‫בעשר השנים האחרונות,

‫מפוסט-מודרניות פוסט-אמת.

‫זאת אומרת שגם ברמה הרדודה של האמנות, ‫של הטכנולוגיה, שבזה מתפארים,

‫התברר שהכול בלוף.

‫למעשה, בגלל השוויון הנוצרי הפרוטסטנטי, ‫אז כולם צריכים להיות דוקטורים ‫וכולם צריכים להיות פרופסורים,

‫ואז אין אפילו זמן לבדוק ‫אם זה נכון או לא נכון. ‫גם המנחים שלהם,

אם כל אחד עושה דוקטורט 325 עמודים, ‫הוא יביא שם 100 מקורות, ‫אז זה שיבדוק אותו ‫יעבור על כל ה-125 100 מקורות ‫או 200 מקורות שהוא מביא,

‫אז כל הזמן יכלה ‫והוא לא יספיק עוד לראות חצי מזה.

‫ואז התחיל העידן של התדמית.

‫שאת החיצוניות, שזה יפה, ‫כמו איסוף חיצוני, ‫שרק יהיה ביבליוגרפיה,

‫ביבליוגרפיה, יש על זה, ‫כשעושים סימלר, שלושה עמודים, ‫איך לכתוב את זה, ‫שיהיה מתוקתק בצורה חיצונית,

‫עם הקדמה והערות שוליים,

‫וההשערות שלך בהתחלה,

‫ובסוף מסקנות,

‫בזה אתה גמרת את הדוקטורט. ‫אבל מה שיש בפנים,

‫אין לאף אחד בכלל, אפילו... עכשיו,

‫אם מדברים עוד במדעי הטבע, ‫שאדם עושה, נניח, הוא מגיש לדוקטורט, ‫מחקר של ארבע שנים שהוא עשה, ‫ארבע שנים שזהו, ‫אז מה, אז אם יתחילו, ‫המנחה שלו יעבור ‫את כל ארבע השנים האלה,

‫שמה שהוא עשה?

‫ממילא כאן זה קרה משהו אחר. ‫הרי כולם יודעים את זה,

‫אז אם בעצם אף מנחה בעצם לא יעבור ‫על זה בצורה שיטתית, ‫אז אני יכול לבלף,

‫ואז נהיה הכול בלוף.

‫ואז אני עושה מחקר, מחקר מדעי,

‫במדעי הטבע, שבעצם כולו בלוף. ‫בכלל, כשמדובר בטכנולוגיה היום,

‫תמיד מעורבים בזה ‫כל מיני חברות תעשייה והייטק,

‫שהם מממנים אותי למה שהם רוצים ‫שאני אגיע כדי לשוות את המוצרים,

‫והכול בלוף, וזה כבר עידן הפוסט-אמת,

‫שגם הטכנולוגיה,

‫גם המידע הבסיסי ביותר, זה הכול בלוף.

כבר הזכרנו את זה שאחד עשה,

עם עוד קבוצה,

‫סקירה שבעשר שנים לגבי מחקרים רפואיים, ‫שזה קובע לכאורה את הבריאות של האדם,

‫75% התברר כשגוי או במזיד שקר.

‫וזה, הרי אמרנו, כדי לעשות בכלל לעקוב, ‫צריך עוד, כל דבר צריך הרבה הרבה זמן ‫לראות את כל מה שכל אחד עשה.

‫אז אפילו עוד בלי זה,

‫הם הגיעו למסקנה הזאת, ‫ש-75% זה היה או בלוף,

‫או שגיאות, שזה בסופו של דבר ‫עוד פעם בלוף.

‫וזה נקרא היום העידן של הפוסט-אמת,

‫שזה אפילו העובדות ‫הכי בסיסיות, זה גם לא נכון.

‫ואם מישהו הביא לי פה משהו מעניין, ‫שיש איזה יום של כדור הארץ,

‫אז אם ככה, המעמד של המדענים ‫יורד לא רק לבירה עמיקתא, ‫הם בכלל בדרנים.

כפי שסיפרתי לכם, שנתן לי חוברת,

‫המייסד של המכון לפיצוי ‫אפשרות של מדעים ורעיונות ‫במשרדת תל אביב,

‫שהוא למעשה הגדיר את זה כתיאטרון.

‫זאת אומרת, המדע הפך להיות תיאטרון.

‫ולכן הם כבר מרגישים שיש בעיה, ‫לכן מופיע פה שהמדענים,

‫ברוב יאושם, התחילו לעשות הפגנות.

‫מתוך מיליוני המדענים,

‫איזה כמה אלפים, משהו כזה,

‫התחילו לעשות הפגנות ‫שאומרים עליהם ‫שהם הכול בלוף.

‫לרקע ליקום ההפגנות, אני מקריא,

‫הוא התחושה של המדענים ‫כי בעבירה הפוליטית הנוכחית ‫יש מתקפה גוברת ‫על ידע המתבסס על מידע,

‫שזה בלוף,

‫וכן לאור עידן פוסט-אמת,

‫המיוחס לנשיא ארצות הברית ‫דונלד טראמפ,

‫שהוא זה עכשיו מוביל את זה, ‫הוא תמיד בא ואומר, ‫תפסיקו לעבוד בעיניים.

‫הכול בלוף,

כן, והם כמה אלפים מכוח, ‫כי כל המיליונים של המדענים ‫יודעים ברשת האמת שזה בלוף,

‫מתמרמרים על זה ועושים כבר ‫הפגנות על זה בשפל המדרגה.

‫נסיים רק בדוגמה אחת,

‫שיבינו שאין שום קשר ‫בין ייצור דברים טכניים,

‫מחלליות ועד פלאפונים וכולי, לבין מדע.

‫אלא המדע, כפי שאמרנו, זה שפה,

‫ושפה אינה שום קשר למציאות, ‫זה רק שפה כדי לתקשר.

‫מישהו שמע על תומאס אלוה אדיסון ‫לפני 150 שנה. ‫תומאס אלוה אדיסון, לפני 150 שנה,

‫היה ילד שנזרק מהסכול, ‫זאת אומרת, ממה שהם קוראים ‫פה בארץ בית ספר.

‫באמצע בית ספר, נדמה לי, ‫אפילו הוא היה אנאלפבית.

הוא נזרק, זאת אומרת, ‫לא שהוא היה בעייתי מבחינת תפיסה,

‫אלא היום היו קוראים לזה HDH ‫והיפראקטיבי ‫ועוד 10-25 קללות, ‫שאז הם כנראה לא ידעו את זה, ‫יגידו הפסיכולוגים היום,

‫ומזל שהם לא ידעו,

‫כי אז אחרת הוא היה נשאף בפסיכי ‫לכל החיים ‫והוא יעבור בטיפול שלהם.

‫כל המצאות החיים שהוא המציא, טכנולוגיות, ‫דברים בסיסיים ביותר.

‫את הנורה החשמלית שיש לכולם,

‫פטיפון, דברים, ‫המצאות חשמליות בלי סוף.

3,000 המצאות,

‫בלי לדעת, לא רק מדע, ‫בלי לדעת בכלל בקושי חשבון.

‫אם כן, תסבירו לי איך זה קורה. ‫הרי בלי מדע אי אפשר ליצור טכנולוגיה.

‫איך הוא עשה 3,000 המצאות,

‫ששום מדען לא מתחיל להתקרב להמצאות, ‫והמצאות בסיסיות ביותר,

‫גאוניות ביותר, לא מתחיל להתקרב לזה.

‫אלא עכשיו אפשר יהיה, אולי מישהו יעקל, ‫עדיין נמצא עוד בשלב ‫של השטיפת מוח של העידן של המדע המודרני,

‫שאין קשר בין שפה, שזה המדע,

‫לבין העניין הזה של האומנות, ‫כפי שהגדרתי את זה,

‫לעשות ניסוי, פשוט לראות איך דברים קורים.

‫ונסכם את זה בצורה כזאת. ‫מה שקורה זה ככה.

‫נניח שיש מים

ורוצים לדעת

‫ממה הוא מורכב,

‫אז עושים כל מיני, ‫מפעילים עליו כל מיני דברים,

‫עד שרואים שהוא מתפרד לשני דברים,

‫איזה אחד, שליש חומצי,

‫ושתי-שליש, משהו שיותר נשאר למימי.

‫עד לפה זה ניסוי כמו שבעל מלאכה, ‫נפעיל עליו כך, ‫כמו שאתה אומר, אה, כמו כל בעל מלאכה ‫שרוצה לעשות דברים בבית מלאכה שלו, ‫לבדוק איך הוא עושה, ‫מנסה כל מיני דברים.

‫עד לפה המדען הוא בעל מלאכה.

‫עכשיו, הוא מלביש את המדים ‫של הארכיבישוף, הוא דוקטור.

‫הארכיבישוף, מרטין לותר, אתם זוכרים,

‫באוניברסיטה, באקדמיה, ‫הנוצרים הנוצרים,

‫מלביש על עצמו עכשיו ‫את הגלימה של הארכיבישוף,

‫ועכשיו מתחיל המדע,

‫אחרי שכבר יודעים שזה שליש וזהו.

‫הוא אומר, השליש זה,

זה, זה, זה, אה, זה או, נקרא לזה,

‫לפי המדע, וזה יש אטום אחד.

‫המימן, השתי-שליש, נקרא לזה H2, ‫זאת אומרת, שתי אטומים.

‫אז אם כן, יש פה H2O, זה הנוסחה.

‫אבל לפני כן גם ידענו את זה, ‫שזה שליש וזה, ‫וזה לא היה צריך מדע.

‫אבל הם עושים תעמולה, ‫אתם אומרים H2O,

‫זה המדע, בזכות המדע שיודעים H2O, ‫לכן יש, יודעים את ההרכב של המים. ‫עכשיו, אתם מבינים איך זה הולך? זה הולך הפוך.

‫כמו כל בעל מלאכה, מנסה עם ניסויים, ‫הוא רואה ששליש כך ושתי שליש כך,

‫עכשיו הוא מתחיל לפנטז, ‫אטומים, בלאגנים, אלקטרונים, ‫שהכול זה שפות שלא יבוא ולא נברא, ‫כן? רק בתור שפה.

‫כן? עכשיו, כשיש את זה, ‫אז אחרי זה עושים עוד ניסוי, ‫אז כבר מסתמכים על הניסוי הקודם.

‫אז מסתמכים גם על ה-H2O, ‫אבל לא על זה מסתמכים.

‫מסתמכים על זה שראו שמפרידים את זה, ‫שתי שליש ושליש,

‫אבל כותבים H2O, ‫אז זה לא נקרא ‫שאתם מסתמכים על מדע. ‫ה-H2O זה סתם שפה, ‫לא יותר מזה.

‫לא יותר מזה.

‫ואז ניסויים עוד,

‫וכיוון שהמוח נהיה מאוד קטן, ‫אז צריכים כל הזמן ‫עם הנוסחאות האלה. ‫לא זוכים להחזיק ראש את הדבר הזה, ‫שפה זה שתי שליש ופה זה שליש, ‫וכו' וכו', את כל התכונות,

‫אז נסמכים על זה. ‫כבר היה פרופסור למתמטיקה ‫באוניברסיטת הווארד בארצות הברית, ‫שאומרים שזו האוניברסיטה ‫הכי טובה בעולם, או בארצות הברית, ‫שהוא עשי פעם ספרון קטן, ‫ששם מלמד את כל המתמטיקה ‫מגיל אפס ‫עד השנה הראשונה של האוניברסיטה, ‫בספרון כזה קטן. ‫והוא אמר, המתמטיקה זה בעצם...

מקצוע של עצלנים, מי שלא רוצה להפעיל את המוח נהיה מקובע והכול עם נוסחאות

אבל מי שיש לו מוח והראש שלו עובד טוב לא צריך את כל הסיפורים האלה

אז זה המדע

ככה שטכנולוגיה ומדע זה שני דברים שונים,

זה אומנות כמו שכל בעל מלוכה, רגיל,

רק עכשיו אחר כך מלבשים את המדים של הארכיבישוף,

של הפרופסור ועכשיו אומרים זה ככה וזה ככה ופה פועל חוק טוב וכאלה חוק טוב וזה,

שזה הכל בלוף,

וזה גמרנו את זה, אני מקווה שזה שכנע את האחרוני הספקנים שבין ידע אמיתי לבין מדע זה שמיים וארץ.

עכשיו עוד דבר נדגיש, לפני שמתחילים את הנושא שלנו,

זה הנושא של השוויון.

צריכים להבין שאמרנו ארבעה ממוני חשיבה, אני אזכיר עוד פעם,

שאין לא צריך מסורת, הכל לפי עיני בשר, אנחנו יודעים וקולטים מה קורה סביבנו,

שכן, שכפי שרמאן הפיזיקה של הקוונטים ריסקה את זה לחלוטין ושיש שוויון טוטאלי ושיש ארתיות וחומריות, זה העיקר בחיים.

דת זה משהו זניח, תהילת הקודש, תהילת החסד וגם זה, אם מי שרוצה, גם את זה או לא צריך. העיקר הארתיות והחומריות

ולטרמיניזם שאין בחירה, בחירה.

עכשיו, המבנה הארבעה מבנים, כל אחד בפני עצמו,

אלא אחד תלוי בשני.

אין דבר כזה שרק, רק דבר אחד בפני עצמו, אחד תלוי בשני.

מה קורה עכשיו כשמסבירים את הדברים האלה?

אז אנשים מתחילים, רק רגע,

מנסים להצדיק,

אבל בתנ״ך גם ראינו את זה.

אז תשימו לב שמי שאומר את זה,

כל הדברים, הרי גם כך כתוב, הרי גם כך כתוב,

הוא לא מסוגל עדיין לצאת מתוך הנצרות הזאת, מתוך הנצרות עצמה הוא שואל את זה.

למשל,

אם נגיד למשל על שוויון בין איש לאישה,

שזה אחד הדברים המעוותים ביותר,

שרק משוגע כזה, כמו מרטין לותר, יכל לייצר את זה, אז מישהו אמר לפרופסור, רגע, גם ברק, גם דבורה הנביאה הייתה נביאה.

מה הוא פורא? הוא עדיין ממשיך, הוא לא שם לב, הוא מסתכל על השוויון,

אבל הוא שוכח שבשוויון גם תלוי הרציות והחומריות.

אז למה נוצרת לו מן השוואה כזאת מטומטמת?

כי אצלו דבורה הנביאה זה לא אלוקים אמר לה להתנבא,

אלא היא פיתחה את הקריירה, את התת-מבנה של הרציות והחומריות.

וזה סתם נבואה, זה לא באמת מלוקים,

אלא זה סתם היא מדברת ככה, וכאילו, ומאמינים לה, וכולי, כמו כל הפנטזיות.

אז אם זה רק הרציות וחומריות, והיא ממציאה את זה,

אז אתה רואה שיש שוויון, הנה, אחת מחליטה להיות נביאה,

ונגידה, אבל אדוני,

זה לא שהיא החליטה,

זה לא שהיא ארצית חומרית,

הקדוש ברוך הוא החליט, עליה הפוך יוצא מן הכלל, ועוד יותר גרוע מזה,

רק שמונה נביאות מתוך 48,

חוסר שוויון מוחלט.

אבל שוב אמרתי, כל השאלות האלה, הרי גם שם ראינו,

זה עדיין אדם לא משתחרר מתוך המבנה החשיבה המעוותים של הנצרות, ולכן יש לו קושיות,

הרי גם שם ראינו,

כן? או שרואים איזה שוויון בין אהרון למשה, הנה, זה שוויון.

איזה שוויון יש?

הקדוש ברוך הוא במקרה המיוחד הזה של אהרון משה, הוא החליט, זה לא, אבל עוד פעם,

כיוון שעדיין זה נתפס אצלם לפי כל הארבעה מבנה חשיבה,

אז אם אהרון נחשב כמו משה, אז בעצם משה כותב את הספר.

משה כותב את הספר, זה לא שהאלוקים אומר.

אז אם הוא כותב,

אז הוא החליט שאהרון יהיה שווה לו,

או עם ישראל עשה איזה משאל עם והחליטו שהם יהיו שווים.

ואז הנה, רואים שוויון. אתם מבינים איך זה עובד?

כל הדברים המובטאים אליהם, זה קשור אחד לשני.

לכן אין שום קשר בין מבנה החשיבה האלה,

שהם קשורים אחד בשני,

לבין התורה האלוקית, שההפך הגמור,

וכל דבר, בכל נקודה, זה כפירה בכל התורה כולה,

כפי שקורה באקדמיה.

בזה אנחנו גמרנו את הנושא הזה. עכשיו אנחנו עוברים לנושא של הערב שלנו.

כבר הקדשנו כבר על זה מדי הרבה זמן,

כי אנחנו צריכים לדבר הרבה זמן.

אני הבאתי פה דפים,

אני יכול להגיד לכם הכול בעל פה,

אבל לצטט

מילה במילה אני לא זוכר ממש,

כיוון שאני אביא פה אינפורמציה שלא הייתה ידועה עד היום,

או למעשה ידועה, אצל החרדים לא ידועה בכלל,

אצל החילונים, זאת אומרת, אצל החרדים לפחות, מילא עוד יודעים שיש איזה שיתוף פעולה כלשהו בין הציונות לבין הנאצים,

שזה גם כן, את זה בקושי אצל החילונים יודעים,

אבל מה שאני אביא לכם את האינפורמציה פה,

לא רק שהחילונים לא יודעים כלום,

99.9 אחוז מהחילונים לא יודעים, ומי שכן יודע לא יודע את הכל בבת אחת,

אלא כל אחד בתחום שלו, מה שהוא חקר,

ולכן אנחנו נביא את זה בעצם מתוך האקדמיה, הכל.

אולי נביא גם כן, לפעמים נניח נביא מהמסמכים של משפט אייכמן, שהממשלה עצמה העלתה את זה לאינטרנט,

כן, אבל אנחנו נביא בעיקר אקדמיה או ממשלה או דברים כאלה.

ואנחנו נראה פה דברים מדהימים,

שבלתי נתפסים,

שהמציאות עולה על כל דמיון,

ולכן אני בכל מקרה נאלצתי להביא פה את הדברים,

כדי שאני אוכל פשוט להקריא ציטוטים מהדברים.

אז בואו נתחיל ככה,

אנחנו למעשה אמורים לדבר איך התחיל פה בארץ הכל.

התחיל בתרמיו, 1982,

עם מה שנקרא מושבות, שזה גם המצאה שלהם,

שזה גם, ואז אם נדבר על זה,

נראה שהמושג של מושבות, לא סתם הם המציאו את זה.

אבל אנחנו, כיוון שהיום זה ערב השואה,

אז אנחנו נדלג,

נדלג בציר הזמן לשואה.

אנחנו נתחיל מתחילת הציונות,

אבל לא נדבר מה הולך פה בארץ.

אנחנו נדבר, כן, מתרמיו,

אבל רק כשזה מתחיל בחו״ל.

אנחנו בעזרת השם פעם אחרת כשנדבר מה קרה פה בארץ,

כיצד נוצר הרוב החילוני כבר אז,

ואיזה אמצעים,

שאם זה לא היה קורה,

ייתכן שהשואה גם כן לא הייתה מתרחשת.

שאתם לא מבינים מה הכוונה,

אבל בהמשך הערב אנחנו נראה את זה.

אז אני רוצה פשוט להתחיל,

כדי להבין מה קרה בשואה,

להתחיל מהרצל.

זאת אומרת, צריך קודם כל לדעת,

כשאנחנו מדברים על ציונות ושואה,

אנחנו צריכים קודם כל לדעת מי הם הדמיות הפועלות ממש.

מי זה היה הרצל, שהוא היה נקרא חוזה המדינה,

אבל כפי שנראה,

בזמנו הוא היה נקרא נביא.

רק אחר כך, בעיקר בקום המדינה,

הורידו אותו לדרגה של חוזה. ייתכן שעשה את זה בן-גוריון, כי הוא נקרא דוד, הוא רצה שהוא ייקרא משיח, לכן שרו לו דוד מלך ישראל.

אז חוזה, על פי שחוזה זה גם נביא,

אבל אצלם בעברית המודרנית המשיחיסטית זה נתפס כאילו משהו פחות מנביא.

אז אנחנו צריכים בכל מקרה לדעת טוב טוב מי זה הרצל.

הרב נון יצחק לא יכול להימצא היום בחו״ל.

הוא בזמנו הוציא דיסק.

בזמנו, הייתי אומר, שמבחינת מה שידוע בציבור,

באמת הוא אמר דברים שקצת, שלא ידעו,

אבל מאז שהוא הוציא את זה,

עד היום,

מה שהתברר זה מעל מכל מציאות, מכל דמיון,

וזה דברים שבלתי נתפסים בישר בכלל בשכל האנושי.

אז אנחנו נתחיל, קודם כל נתרכז בהרצל,

ואחר כך נתרכז במקס נורדאו,

נורדאו,

שהוא היה הסגן של הרצל,

כי למעשה מפה מתחיל הסיפור, הקשר המיוחד בין אסירות השואה מתחיל במקס נורדאו,

ממש בתרנח, בקורס הציוני,

או קצת לפני כן לספר שהוא כתב.

אז בואו קודם כל נראה במי מדובר כשאנחנו מדברים על הרצל,

ושוב,

מה שאני אומר זה שלמעשה בקלטת שמה,

מה שהיה, שזה גם כן זעזע אנשים,

וזה גם כן גרם אפילו לאנשים לחזור בתשובה.

אז תשמעו עכשיו בדיוק

קצת יריעה יותר רחבה,

עד הסוף מי זה היה הרצל ומי זה היה המשפחה שלו,

לכן אני אומר, אני פשוט חייב להקריא, כי אני גם כן אצטט הרבה,

כדי שזה יראה קצת מוגזם,

אז לכן אני אצטט.

נתחיל מזה, נתחיל מהדבר, מהסיפור,

שעל הרצל,

ההיסטוריונים,

ההיסטוריונים שטעו וכתבו שהרצל היה אתאיסט.

זו טעות

שנובעת כנראה משום האמירות המיוחסות לו

בקונגרס הציוני הראשון,

אין לציונות דבר עם הדת.

אז אם אין לציונות דבר עם הדת,

אז כנראה שהוא לא, בכלל אין לו קשר לדת.

או המשפט שהוא אמר, אנחנו נכלא את הרבנים

כשם שהחיילים מרוכזים בקשר קטיניהם,

מה שהאסטרונים האלה לא יודעים, אמרנו היום,

כל המדעינים יש להם מאוד ראש קטן, מאוד בתחום שלהם,

מה שהם לא יודעים זה שאמירות אלו,

שהוא אמר,

מהוות את אחד מהיסודות הבסיסיים ביותר של הנצרות הפרוטסטנטים,

כפי שניסח אותם מייסד

הנצרות הזאת,

הכומר מרטין לותר, לגבי הפרדת הדת ומדינה.

כשהרצל אומר, אין לציונות דבר עם הדת,

הוא אומר הפוך, הוא לא אומר דבר אתאיסטי,

הוא אומר דבר מאוד מאוד דתי,

פרוטסטנטי.

שאין לדת שום מקום בנושא של מדיניות.

היהודו נוצרי,

הרמן כהן, כפי שכינו אותו, מכיריו גם כן, מאוניברסיטת פרייבר, מרבורג,

שהייתה אוניברסיטה קלוויניסטית לשם שינוי,

כי אחר כך קלווין ומרטין לותר נלחמו ביניהם על הבכורה באנצות הפרוטסטנטית,

כן, הם הקימו את,

הקלוויניסטים מקימים את מרבורג בגרמניה, למעשה המרכז של קלווין זה בג'נבה,

אבל הם רוצים להסתכל על כל העולם, אז הם מקימים את מרבורג,

אוניברסיטת מרבורג בגרמניה,

אז הלותרנים מקימים את גיסין, אוניברסיטת גיסין.

אז אותו פרופסור הרמן כהן,

שהוא היה מאוניברסיטת מרבורג, דווקא בקלוויניזם,

באוניברסיטה קלוויניסטית, כיוון שקלווין דיבר יותר על הפרט,

לא על הקבוצה.

מרטין לותר מדגיש את הקבוצה לאום, לאומיות,

קומונה,

והוא מדגיש את הפרט,

אם שמעתם על המושג אוניברסליזם, כולם תושבים, כל בני אדם,

וזה היה מאוד נוח למשומדים הגרמנים בגרמניה שלא צריך להתעסק עם לאום,

אז לכן הרבה מאוד התחברו דווקא לקלווניסטים באוניברסיטת מארבורק.

אז אותו פרופ' הרמן כהן באוניברסיטת מארבורק כתב בהתלהבות לפני מלחמת העולם השנייה,

יסוד המדינה החילונית הפרוטסטנטית

עם מפעלו הנצחי של מרטין לותר.

אם כן, הרצל היה אתאיסט,

הוא היה דתי, הוא היה דתי מאוד,

צמוד מאוד לכומר מרטין לותר,

שהמדינה, ואת זה עכשיו חשבתם,

כשאתם שומעים כל הזמן,

יש להפריד את הדת מהמדינה,

זה מרטין לותר.

ואמרנו, הדת זה משהו זניח,

צדדי, בקושי תילת החסד,

הכנסיות הפרוטסטנטיות, מי שרוצה יכול שם קצת לשיר כמה תהילים ולהגיד תילת הקודש,

ובזה נגמר כל הסיפור של הקשר של האדם לדברים הרוחניים, לפי מרטין לותר הכומר.

השאר זה ארצי וחומרי,

לכן יש לנתק את המדינה מהדת.

לכן כשארצל אומר,

אין לטילות דבר ממה דת,

הוא מאוד מאוד קיצוני דתי פרוטסטנטי נאמן למרטין לותר, שהוא המפעלו הנצחי.

מה שאני ציטטתי עכשיו זה מהספר בעיות הנצרות

במחשבה היהודית,

עם מנדלסון על דרוזנצווייץ,

עמוד 142. אני פה צריך להקריא וגם להגיד פרו עליי מקורות,

אף פעם שלא תזכרו שקצת יהיה אותנטי, כי זה דברים לפעמים שלא מאמינים,

לפחות ממה שנראה בהמשך.

כן?

או נניח, בוא נראה מהספר הרמן כהן ושאלת הפרוטסטנטיות היהודית.

כן? פרוטסטנטיות, ספר שלם,

הפרוטסטנטיות היהודית.

זאת אומרת, יהודי שהוא פרוטסטנט,

זה כל המציאות שלנו היום, שהיום חוץ מהחרדים כולם יהודו נוצרים פרוטסטנטים, ואתם רואים שם של הספר פרוטסטנטיות יהודית.

כן? משומדים.

וזו הטעות שלנו, שאת זה הם הסתירו מאיתנו הרבה שנים,

ולכן הם הצליחו להוציא קליטה מישראל כמעט כולו מתוך היהודיות ולשמד אותם.

כי אמרו, הוא יהודי.

לא.

הוא פרוטסטנט יהודי.

אז הוא משומד.

אז עכשיו אני קורא מהספר הזה, ירמן כהן, שאלת הפרוטסטנטיה היהודית, עמוד 195,

מה שאומר פרנץ רוזנצווייג, שנחשב מגדולי הפילוסופים המשומדים בגרמניה,

הוא קצת התאכזב מהסיפור שבלי מצוות אומר וממילא כולם משתמדים רשמית גם כן,

תשמעו מה אומר פרנץ רוזנצווייג.

אנחנו אומרים אותו, הוא מודרני.

הוא כן, הוא חרדי, אבל הוא חרדי מודרני.

מה אומר פרנץ רוזנצווייג,

מי שמגדיר את עצמו כאני מודרני?

כן, כבר דיברנו מקודם שמודרניזם זה כבר משהו אנכרוניסטי, משהו מיושן, עם אל תזכן מלפני העידן של הפוסט-מודרניזם וכל שכן מלפני עידן הפוסט-אמת.

מה זה יהודי מודרני?

כל היהודים המודרניים, אני מצטט,

הם פרוטסטנטים.

מי שאומר עליו אני מודרני,

זאת אומרת שהוא שם לעצמו פה אות קין על המצח ואומר אני משומד נוצרי.

ועכשיו נתחיל להיזהר כשאומרים על מישהו שהוא חרדי, הוא קצת מודרני, זאת אומרת הוא קצת נוצרי.

אז כדאי יותר להיזהר בלשון עכשיו שאנחנו נדע, מודרני זה נוצרי, נוצרי פרוטסטנט.

כן, אז עכשיו אנחנו נראה

שהרצל היה מאוד דתי קיצוני בדת הנוצרית הפרוטסטנטית.

אשתו הייתה מאוד קיצונית דתית באיזה מין,

באחד הכתות המוזרות הקתוליות,

שהיה צריך, כשמתים אחר כך צריך לשרוף, צריך לשרוף את עצמם.

וזה אני קורא מהרצל, ביוגרפיה מאת ארנסט פאוול.

היא הייתה גם חולת נפש,

הרצל הציל אותה כמה פעמים מהתאבדויות,

הוא גם רצה אולי להתגרש ממנה,

זה הסיפור אחד.

נמשיך בקשר להרצל,

משהו שאני היחיד שגליתי,

כן, איך הוא מתייחס למשהו, למושג אלוהות.

אלוהות,

הרצל אומר יהדות,

הרצל אומר אלוהות, אלוהים,

אז ברוב התמימות, בפרט ציונות דתית,

ישר עם תורים, הוא אומר יהדות, צריך לחזור ליהדות,

צריך להיות אלוהים, אלוהים נתן. בואו נראה מה זה אלוהים לפי הרצל.

יש אחד ששמעתם עליו כנראה, ברוך שפינוזה,

הוא מת ב-1675 למניינם,

400 רבנים החרימו אותו,

הוא ראה באבנגליון,

בברית החדשה, חלק מכתבי הקודש של התנ״ך.

הוא גם האמין בשילוש הנוצרי,

זאת אומרת שהאב, הבן, האב זה נקרא אלוהות בנצרות,

כן, האב, הבן והוא הקודש,

והוא האמין בשילוש הנוצרי.

רוצים ראייה? נביא לכם ראייה.

נצטט אותו, ברוך שפינוזה, מהספר שלו, אתיקה,

תרגומו של פרופסור ירמיהו יובל, 2003,

עמוד 346. הוא מדבר לגבי היחס בין האדם הראשון לבין האבות,

ואיבד את חירותו,

וזו חזרה ונקנתה לו על ידי האבות, אבל בהדרכת מי?

בהדרכת דוחו של כריסטוס,

יימח שמו, זה אותו האיש.

זה שפינוזה.

מה אומר הרצל? האם הוא מסכים לאמירה הזאת, לקביעה של הרצל, לגבי השילוש והאלילות?

וכשהוא אומר, למה שהוא נקרא אלוהות,

ושפינוזה קורא למושג הזה אידאת האלוהות, האם הוא מסכים?

כן.

הוא מסכים עם זה,

כיוון שהוא כותב, ביומן שלו,

כן, שהוא,

המושג של אלוהות,

הוא מאמין כמו שפינוזה.

אם כן, הרצל,

אומר בעצם שהוא מאמין בשילוש,

וכשהוא אומר אלוהים,

זה אלוהים אחרים של הנצרות,

כן, ויהדות, זו הנצרות אצלו.

אז זה בקשר לזה. האידיאת אלוהות,

למעשה זה גם מושג שאימץ הרב קוק בכתביו,

כגון באגרות הראייה, חלק א', איגרת קמ',

עמוד קע',

שהוא מאמץ את המושג של שפינוזה,

שתתחבר, רק הוא עושה שילוב עם הלאומית,

שתתחבר האידיאה האלוהית עם הלאומית.

אז זה בקשר להרצל,

לנושא הזה של האלוהות שלו.

כן, כך הוא כותב ביומן שלו, ב-18.08.95,

מושגיי,

מושגיי על האלוהים הם כמו שפינוזה.

עוד חסידים נלהבים של שפינוזה בקשר לאלוהות שלו,

הם אלברט איינשטיין ודוד בן-גוריון.

אלברט איינשטיין אמר בריאיון עיתונאי,

מושגי האלוהות שלי זה כמו של שפינוזה.

לכן כשבארגוני חסרה בתשובה אומרים, אתם רואים, הנה, גם איינשטיין האמין באלוהות, הוא אומר, אלוהים לא משחקים בקובייה,

רק הם כנראה אותם אלה שמעזרים בתשובה, לא יודעים את הסיפור הזה,

שכשהוא אומר אלוהות, הוא מתכוון לסיפור הזה,

של הבן, לאב שבשילוש הנוצרי.

בן-גוריון היה בכלל,

האמין גם כן בכל האלוהות שלו, ובכלל בכל התפיסה הפילוסופית הכפרנית שלו,

והוא גם ציווה להדפיס,

לתרגם מילטינית את החיבור של האחר של השפינוזה,

טרקטטוס, תיאולוגיקום פוליטיקוס,

גיליון דתי-פוליטי במשהו כזה, עם שם בומבסטי,

תיאולוגיה מדינית-דתית.

כן, הנוצרות הפלנטית, מדינית-דתית, מרטין לותר,

דת ומדינה.

אנס, בנו של הרצל,

מתגונן ומתפלא על כך שבאו אליו בטענות,

מדוע הוא התנצר,

והוא אומר, גם כשנעשה אבי מנהיגו של העם היהודי,

סירב בהצת המקורביו, שהוא בעצמו אומר שהם כולם היו משומדים רשמית.

זאת אומרת,

כל החברים של הרצל הם משומדים רשמית לנצרות עם אדבלה והכול,

אז גם כשהוא נשא אבי מנהיגו של העם היהודי,

סירב בהצת מקורביו

להביא אותי בברית האמונה ולמול אותי.

הלוא נעלם מכם שאבי הדליק

בכל שנה ושנה את אילן המולד הנוצרי?

אף בשנתו האחרונה אבי ציווה על המחנכות שלנו,

שהתפללו עמנו בוקר וערב את התפילה הנוצרית.

המקור,

עדות בנו בנגרות מן העבר,

פרופסור י' נדבה,

תל אביב תשכ״ט,

עמוד 69. הרצל גם כותב ב-1982 לידידו מוריץ' בנדיקט, אני מצטט,

יש לי בן, הייתי מעדיף להתנצר היום או מחר,

כן, כפי שהוא עשה,

כדי שתקופת החברות שלי בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר.

כן,

אנס, אני עכשיו מתחיל להקריא מידיעות אחרונות,

ששל השביעי 04. את הדבר הזה גם כן,

וממשיכים שמה,

אנס,

מעדיף, כן, אנס אמיר את דתו כמה פעמים.

הוא גם היה קתולי והוא גם היה פרוטסטנט,

וזאת אומרת, זה שכתב את זה גם לא היה בקיא,

ולמעשה הוא עבר מזרם לזרם בפרוטסטנטיות,

כי אוניטארי זה גם פרוטסטנטיות.

רק זה שכתב את זה לא ידע,

אז הוא כתב,

הוא היה בפטיסט,

קתולי, פרוטסטנטי, אוניטארי, קוויקר,

קוויקר, אוניטארי, בפטיסטים,

כולם שייכים באיזו צורה לבסיס של הנהלות הפרוטסטנטית.

והתאבד בירייה, זה אנס.

ביתו הבכורה של הרצל,

פאולינה עברה כמה אשפוזים פסיכיאטריים.

הבת הצעירה, טרודה,

אושפזה בבית חולים פסיכיאטריים כמעט לצמיתות ומשם מבינה בבית חולים הזה על ידי הנאצים במחנה טרינזנשטנט מתה ברעב.

קיצור,

שלושת הילדים שלו היו חולי נפש כולל אשתו.

הוא גם כן אמר שלפעמים הייתי מרגיש שאני יורד מדעתי,

אז הוא גם היה בסדר.

נכדו היחיד שנשאר לו,

של הרצל,

בנובמבר 1946 ביצע כרת, שלא הישאר אפילו נכד.

הוא קופץ מהגשר בסן פרנסיסקו ומתאבד. המקור, כפי שאמרנו.

הרצל כותב, תראו עכשיו איך הוא מתייחס לאותו האיש, יימח שמו.

כשאזכרך בימים הבאים,

כן כשאזכרך בימים הבאים,

המקור,

כן, המקור שאני קורא עכשיו זה מסוגיות,

אמרנו שלמעשה הנאצות הפרוצסטנט, ציונות זה בעצם נאצות פרוצסטנטית אוונגליסטית,

והיא נוצרה על ידי הפרוצסטנטים,

ובעצם המשומדים היהודים באים בתור נוצרים פרוטסטנטים ומקיימים מדינה וכולי.

אז זה מתוך הספר של סוגיות,

תולדות ישראל לפני היות הציונות,

מספר 12 עורך שמור אלגו. אני פה קורא קצת באריכות,

כי זה מאוד חשוב לדעת,

כי אנשים לא יודעים, חושבים שזה, עוד פעם,

שהציונות זה משהו עצמוני, באה מתוך עצמם, מתוך התעוררות.

אז הם צריכים לדעת שבתור משומד נוצרי,

ואם אני אוונגליסט,

אם אחד יהיה אווונגליסט,

אז הוא חייב לממש את זה,

להקים מלכות ישראל, בית המקדש,

כן,

וקיבוץ גלויות, כי אחרת הוא לא נוצרי,

הוא פוגע בדת שלו,

אז לכן הם היו צריכים להקים את המדינה.

סוגיות, תולדות ישראל לפני היות הציונות, מספר 12,

עורך שמואל אלמוג,

מרכז זלמן שזר, שם במרכז הזה יש הרבה דברים מעניינים,

שמתפרסם בכל מיני ספרים, הדברים שלא היו ידועים עד היום,

ירושלים תשמע תחת הכותרת, עכשיו תשמעו,

רעיון שיבת ציון,

במחשבה הפרוטסטנטית באנגליה בשנים 1790-1840, מאיר ורטה החל מעמוד 47,

זו רק גרסה מקוצרת,

כי יש שם רק בקושי איזה 300-400 מקורות על זה,

אבל בגרסה המורחבת יש אלפי מקורות, כי יש על זה מחקרים בלי סוף,

רק פי שכולם לא שמעו אפילו על ספר אחד כזה ועל מחקר אחד כזה, אבל עכשיו אתם רואים כמה שזה מבוסס באקדמיה,

על הדבר הזה שהציונות היא בעצם נצרות פרוטסטנטית הלגיליסטית,

לכן אני גם מקריא מראה מי זה הרצל,

שמה שהנחה אותו בתור נוצרי פרוטסטן,

כמו את שאר הציונים.

אז זה הספר הזה, לכן אנחנו באמת הקראנו קצת את הדבר הזה.

עכשיו, אשתו של הרצל,

לפני כן בעצם,

גם כן לא ידוע על הספר של איפה הרצל נגמר.

אז נכון שאנחנו יודעים שבמסגרת השטיפת מוח,

הרצל נגמר בווינה והביאו אותו לארץ.

הרצל נגמר בווינה, וכולם מבינים איפה הוא נגמר,

ודאי שהוא יהודי, הוא היה יהודי, הוא אמר יהדות, אומרים ציונות דתית.

יהודי, אז ודאי שהוא נגמר בזה ובבית קברות היהודי,

נכון?

הם לא משקרים, הם בווינה,

אז כולם מבינים, אחרי השטיפת מוח, יהדות, ארץ ישראל,

ודאי שהוא נגמר בבית קברות,

של היהודים.

בואו תראו כמה הייתה שטיפת מוח אפילו בזמנו בנקודה הזאת.

זה לא כמו היום, מה שהיום, יש היום, אינטרנט זה הכל ישר, יודעים על המקום.

ראש תנועת המזרחי בפולין,

יצחק ליסנבוים,

באמת רואים את התמונה שלו, כמו ראש ישיבה,

כמו ראש ישיבה,

כיפה שחורה כזאת, זקן עד לפה,

כן?

כותב שהוא נושא בוש משלחת של עם מזרחי

כי הוא משוכנע שארצל הוא צדיק הדור והוא לפחות, לא יודע, הוא עושה תיקון חצות אבל לפחות עשר, חמש שעות ביום לפחות הוא יושב ולומד אחרת איך הוא יכול להיות כזה דבר,

כן?

אז בסדר,

אז אנחנו נושאים נושא בוש משלחת של עם מזרחי כדי לעלות לקברו של ארצל בית הקברות הנוצרי בווינה ועכשיו אני מצטט למה אני מצטט? הוא כותב את זה הוא כל כך היה מזועזע שגם שנים אחרי שהוא כותב את הספר

הוא כותב את זה כאילו זה קרה רגע

חשבנו כולנו כי קברו של ארצל נמצא בבית קברות המרכזי אשר ליהודים

אולם שם הודיעו לנו, לא לא,

ארצל נקבר בית קברות אחר,

אחר, כאשר נכנס לדרך השער בבית קברות הזה חשכו עיניי צלבים, סימן קריאה, צלבים,

צלבים,

זאת אומרת הוא כל כך מזועזע היה ששנים אחרי שהוא כותב את הספר הוא מתאר את העוצמה של הזעזוע שלו

האם זה גרם לו קצת תיאורי תשובה להתגייר?

בכלל לא, אבל את זה הוא מתאר.

טוב, זה ציטוט של איפה הוא נקבר ואנחנו יודעים שבנצרים בזה הם מאוד חזקים, מי שלא טבל לא נותנים לקבל בבית, זהו.

אצל היהודים יכולים לגבור נוצריות ומי שינסה להוציא אותה יכניסו אותו לכלא אבל אצל הנוצרים זה לא הולך ככה, זה צריך להיות אישור להוכיח שהוא יתנצר רשמית

כדי לקבל בבית כברות נוצרי.

אוקיי,

אשתו מתה בגיל 39,

כפי שאמרנו,

ביקשה שיצרפו את גופתה כמקובל בזרם המוזר הזה של הנצרות הקתולית שהיא הייתה.

המקור הוא אוריה שביט, מותה של הנסיכה היהודית האחרונה,

עיתון הארץ, שהוא תמוז תשס.

בקשה זו הורה התנגדות בעולם הציוני, כן? כמו יש כאלה תמימים כמו ליסטנבוים,

מה, מה קורה פה?

כן,

וההתנגדות הזאת מופיעה בחיי עולם,

מ.לרנר תשל.ה.

בנאנס שכח את הצנצנת האפר של גביית אמו ברכבת בסן פרנסיסקו בארצות הברית,

וכנראה זה היה בדרך שהוא הלך להתאבת על הגשר של סן פרנסיסקו,

אז כבר הראש שלו לא היה עם הצנצנת של אימא שלו,

אז לפני שהוא התאבד גם שכחת, זהו.

זה מופיע בספר

של בנימין שלמה המבורגר, משליכה שקר ומתנגדם.

זהו,

והוא מתאבד, עולה לשם. טוב,

זה בקשר לבן.

הרטל עצמו, כיתר ראשי הציונים,

הציוניזם,

היה שקוע בזימה, נדבק בזיווה,

בגיל 20,

כך כתב חברו איינריך קאנה,

שמנה לא השתחרר עד סוף ימיו,

מחלה זו כנראה גרמה למותו, כי הוא אומר, בגיל 44 הוא אומר, זה רק כנראה.

כי זה קצת מסתורי, נכנס לבית חולים בפריז, ואו פתאום מת.

זה גם מופיע במשחקי השקר ומתנגדם,

אבל יש טוענים שהוא, בגלל שהוא לא עבד לפי הספר של הבונים החופשיים, אז החליטו שמחליפים אותו,

כי הוא עצה גם לאוגנדה פתאום, וזה, והם רצו פה לצלט על ארץ ישראל לפי הבונים החופשיים.

על כל פנים,

זה מדובר על מותו,

ולמעשה, לפני כן,

הוא רוצה לנצר את היהודים, בתחילה בחול,

ורק לאחר מכן לעלותם לארץ,

כדי שיקימו את מלאכות ישראל בבית המקדש.

כי זה, כהכנה לבואו המחודש של אותו האיש,

כפי שמופיע שם בספר לפני עלויות הציונות,

שזה היו שתי גישות בציונות,

בנכדות הפרוטסטנטית,

האם לנצר את כל היהודים בחול,

אחר כך להביא אותם לפה,

או לבוא לפה ופה לנצר. זה היה יותר פרגמטי.

אבל הוא, כיוון שהוא היה גבורנר כזה, והוא התנצר,

אז הוא רצה את הקיצוני יותר ישר,

בחוץ לציונות, לנצר את כולם,

אבל, ולעשות קואליציה עם האפיפיור, נצרות פרוטסטנטית, הוא זרק אותו,

כפי שאחר כך נראה, הוא גם אמר לו,

הוא מזכיר לו עוד איזה משוגע שהיה כזה שבתאי צבי.

על כל פנים, הוא לא רוצה.

זה מופיע ביומן שלו, 18.8.95, ספרי הימים.

לא בלבד שזה היה הזוי קצת, ולא ניתן לימוש אלא שהיא גם סותרת בעצם לקנון הנוצרי,

שאלוהים מתייאש מעמו,

אז לכן ודאי שאף אפשר, מה פתאום שייתן לו יד לזה?

היום, בגלל שהמסדר הישועים הנוצרי-פרוטסטנטי,

אז אחת מהזרועות המבצעות של הנוצרית השתלטה על הוותיקן,

וכבר היום בעצם הקתוליות,

היא כבר בעצם נוצרות פרוטסטנטית או עדיין רק אם נתקסים ולא יותר מזה,

אז הם כבר התחרטו מזה,

אבל אז הם עדיין לא השתלטו עליהם, הישועים.

כן, גם האפיפיור הוא הישועי הראשון,

ולכן הוא דוחה את ההחלטה. ואז,

כן, כזה מופיע שמי ש... כפי שידוע,

בעתיבם הווינגליסטים, מישהו אמר לי גם שהיה סרט כזה,

שבסוף הם רוצים, מאוד מחבקים את היהודים שיעלו לארץ, נותנים כסף,

שופכים מאות מיליונים על ההתנחלויות,

והתנאות הדתית כבר לוקחת, ועם זה גם כן

תומכת במוסדות הסדר שלהם,

ככה שזה ברגע שזהו, שזה יהיה בטוח נצרות פרוטסטנטית,

כפי שאמר שם אחד מהם, הרב קלנר,

שכל המרחב הלימודי שלנו,

אנחנו לומדים גמרא והכול, הכול לפי התפיסות של נצרות הפרוטסטנטית,

אז עכשיו זה כבר עוד יותר מזרז את הסיפור.

אז לכן ממילא מופיע שאחרי החיבוקים האלה, שהצליחו להביא את כל הילודים לפה,

אז מי שלא ירצה להתנצר, יחוסל.

זה גם מופיע בפני היותה יהודית,

שזה מלכות ישראל, בית המקדש וכולי. לכן הוא מחליט לאבד תוכנית חדשה וקורא לה מדינת היהודים,

שבה צריכים לדבר רק גרמנית,

כי במובן הזה הוא עדיין לותרני,

מדינה לאומיות,

אז גם כן גרמנית, הלאום הגרמני כמובן,

שזה יהיה סניף של גרמניה.

שאלה, מה זה לאום בעם היהודי? אם אצלהם זה ככה, מה זה לאומי בעם היהודי?

לאומי אין בעם היהודי, זה המצאה שלהם,

ולאומיות זה מושג סינתטי שלפי כל ה... יש ספר ש...

נגיע לזה בהמשך, יש ספר שדן בכל התפיסות הלאומיות,

שזה מין תפיסה של קבוצה קטנה של אנשים שבכוח שמים את זה על עם שנחשב נכשל,

עם תפיסה סינתטית,

זאת אומרת, לא משהו אותנטי בכלל,

שמשהו שהוא יתאים לאנצות הפרוצסטנטית של הגדרה חילונית,

של הארציות וחומרית,

זה נקרא לאומיות,

זאת אומרת, לאומיות זה כפירה בעצם בכל התורה כולה.

על כל פנים,

לפני כן ארצל מנסה, אמרנו, לממש את ההתנצרות שלהם בעזרת הכומר הפרוסי.

הוא רוצה בכל מקרה לנצר אותם,

אז אם מנצרים אותם פה בארץ,

אז עכשיו יש ידיעה שאף אחד היום כבר לא יודע את זה,

נדמה לי שממש היום כבר אף אחד לא יודע את זה,

אני מביא את זה לראשונה,

שיודעים שהוא נפגש, יש את התמונה שהוא נפגש עם קיסר פרוסיה וילהלם,

ובמקום בבית הקיסר וויליאם איכלר,

שאומר לו, להרצל אתה המשיח,

שמופיע בעמוד 922328 במשחייה שקוראים מתנגדם,

הכול גם כן יהודי במקור,

גם כן התנצר,

אז זה הכי טוב,

ובשביל מה הוא מגיע לשם?

אז בספר ראשון לציון,

עמוד 461,

מופיע שהוא הגיע, ולכן דווקא כשהוא מגיע,

גם כן הרצל מגיע. למה הרצל היה צריך להגיע לביקור בארץ דווקא כשמלך פרוסיה מגיע לפה?

כי מלך פרוסיה ראה את עצמו כאבי הנצרות,

ואחלה איכלר כבר שכנע את הקיסר שהוא צריך להיות המשיח הרצל,

ולכן הם באו לתכנן איך לנצר את היהודים בארץ ישראל,

ובתור המטרה של הרצל,

מדינת היהודים,

איך את היהודים לנצר בארץ,

ביחד עם אבי הנצרות של פרוסיה.

אבי הנצרות, הקיסר של פרוסיה,

זאת אומרת, המטרה של הרצל כשהוא מגיע ויוצר את הציונות,

זה היה המשך של הנצרות הפרוססטנטית,

כדי לנצר את כל העם היהודי בצורה מקובצת,

שיוכלו לעשות את זה,

כפי שאחר כך נראה, בקשר למקס נורדאו, הוא כותב לו מכתב שפה אפשר יהיה להתבולל מנישואי תערובת בצורה שלווה.

חוץ מפריעים לנו להשתמד גם עם נישואי תערובת,

פה אפשר לעשות את זה בצורה שלווה והכול יבוא על מקומו בשלום, וכולם פה יתנצרו רשמית עם הטבלה, זאת אומרת,

פה מדובר עם הטבלה, כמו שהרצל עצמו, עם חג המולד, זה לא,

הרצל היה דתי קיצוני פרוססטנט, הוא לא היה מהאגף החילוני של המצוות הפרוססטנטית,

כן?

אז פה ביחד זה ינצרו, זה עשו את התוכנית,

רק קצת, הקלפים קצת נטרפו כשפתאום מלחמת עולם,

ופה בריטניה נכנסה לסיפור,

אבל התוכנית הייתה של הרצל בשביל לנצר את העם היהודי,

שיהיה שייך לאגף הדתי של הנהלות הפרוססטנטית, ולא לאגף החילוני של הנהלות הפרוססטנטית,

ביחד עם קיסר וויללם,

והחלר, שכבר בכלל ראה אותו משיח,

זה תרם לו מאוד לשגרון הגדלות של הרצל.

זו הסיבה למה הוא מגיע, שם הוא מופיע,

היה שם יודלוביץ',

הוא מספר, הוא היה שם מאוד מקורב אליהם שם, והוא מספר מה שהם דיברו.

כיצד,

כדי להבין באמת איך נשאבו היהודים לזרועות הנהלות הפרוססטנטית ויעשו את הכריתות שהתבדלו מהעם היהודי,

אפשר גם לקרוא את המאמר של פרופ' אליעזר בן שלמה בליב המדרשייה, תש״ל עמוד ע״ג,

אבל במיוחד את הספר מגרסת הזהויות של שחר פלד.

הרצל מדמיין שהוא משיח.

הרצל קורא בספר הגרמני, דיברנו שהוא מדמיין שהוא משיח, הוא קורא בספר גרמני לראשונה מהמושג משיח,

כי בתור תנ״ך הוא לא ראה ממש מול העיניים,

גם כשהוא למד בבית הספר האוונגליסטי הנוצרי,

עוד לא הראו לו את זה,

אבל בספר גרמני לראשונה הוא מופיע,

הוא רואה את המושג משיח בגיל 12. עד גיל 12 אף אחד לא נתן לו את האפשרות לראות שיש בכתובים מושג של משיח,

והוא מתרגש עד שהוא חולם, כפי עדותו,

על הופעתו של המשיח,

שלוקח אותו בזרות שלו למשה רבינו ואומר לו,

לדבר הזה התפללתי. בקיצור, הוא חולם על עצמו, כל הזמן אין אדם חולם אלא מאורי ליבו,

שהוא המשיח, והמשיח,

הבן דוד, הוא מביא אותו, הנה הוא הנציג שלי, הוא המשיח,

זה מופיע בהשכלה ושבתאות של שינבורסס, תשושלם תשמ״ח,

המון 254. וורסס ממשיך לכתוב שם,

ואני עכשיו מצטט, זה חשוב מאוד, לכן אני מצטט,

מידת הרציפות

הקיימת בין התנועה הלאומית,

מה הלאומית הוא מתכוון? הלאומית הסינתטית של הציונות,

ושאיפותיה,

ובין נקודות היעד

של התנועות המשיחיות אשר קדמו לה,

כן, משיחי השקר מתנגדם, מי שקרא את הספר, יש הרבה תנועות משיחיות בעם ישראל,

החל מאותו האיש.

הרציפות שקיימת ביניהן,

דמותו ופועלו של שבתאי צבי,

גברה והלכה עם הופעתו של תיאודור הרצל,

בלימוד גזרה שווה בין שבתאי צבי ובין הוגה הציונות המדינית,

כן? זאת אומרת שמה שהוא מספר פה בעצם,

שברגע שקמה הציונות,

כל ראשי הציונות העסקנים,

כולם ראו אותו כשבתאי צבי,

כי שבתאי צבי המשיח השקר, אבל לא בצורה חיובית משיח שקר,

לא בצורה שלילית,

בצורה חיובית,

כן?

זכריה פישמן,

הביוגרף של הרצל,

שריכז את התגובות שהוקדשו בלשון העברית לדמותו של הרצל קובע,

רבים הביטו,

כשהוא אומר רבים הוא מתכוון לכל היהודו-נוצרים שכבר השתמדו,

כבר עברו לאגף החילוני של הנתות הפרוטסטנטית,

רבים הביטו על המחבר מדינת היהודים,

כי על אחד ממשיכי השקר מעין שבתאי צבי,

בצורה חיובית.

דוקטור תיאודור הרצל ענה על כל הדרישות, סגור, ציטוט.

שני דותיו של הרצל, שני דודים שלו,

היו משומדים רשמית,

הוא למד ארבע שנים בבית ספר רפורמי

למשומדים בבודפשט,

ועל זה התנות הדתית מביאה את זה בגאווה, שהוא למד בבית ספר יהודי,

רק הם שוכחים להזכיר שזה היה שם בית ספר רפורמי משומד,

אבל הם גם שוכחים להזכיר שזה היה עד כיתה ד',

כי בכיתה ד',

כבר אבש לא הסתפק בזה, והעביר אותו לבית ספר אורגינלי נוצרי-אוונגליסטי בבודפשט.

זה עצנות דתית כבר פה, היא כבר בכלל מתאבדת על זיכרון.

מספיק היה צריך פה, עם הזה, עם בית ספר הארבע שנים הראשונות,

לבלוע את הצפרדע ולשקר ולהגיד שזה היה יהודי,

שזה היה רפורמי,

אבל פה רגע צריך גם לסבר על זה, הם כבר משתנקים,

פשוט לא, כבר לא מדברים.

באמת פרופסור אפקין,

שחיבר את הספר ההתנגדות,

מאוניברסיטה הזאת בקנדה, שחיבר את הספר ההתנגדות היהודית לציונות, אמר לי שהוא ביקר בבודפשט,

בבית ספר,

והוא עדיין רשום שם בבית ספר האוונגליסטי.

לכן מובן שפשוט שהוא מתבגר,

הוא רוצה פשוט ליישם,

כפי שראינו לפני ההתנגדות הציונות,

את הנצרות הפרוטסטנטית,

האוונגליסטית,

להקים מדינה,

בית המקדש,

פמפל, איך שהוא קורא לזה,

ולקבצ את הגלויות כדי להביא את העם היהודי, שאפשר יהיה לנצר אותו,

לאגף הדתי אבל, הפרוטסטנטי,

חס וחלילה לא לאגף החילוני,

כי יש לדעתי קיצונית, אסור לשכוח את זה.

אין דבר לתנות, אין דבר עם הדת, כמו שאמר מרטין לותר,

מפעלו הנצחי כמובן.

ובכן,

זה הרצל בגיל הזה, וזה מה שהוא מנסה להמשיך.

אחר כך

מוזכר גם כן על הרצל,

שלפי מנת הוונגליסטים, הרי כאשר התמלאו התנאים האלו, על פי המצאתם של משיח השקר שלהם,

אז הרצל רואה את עצמו כבר כמשיח.

בגיל 13 אביו מביאו לטמפל,

טמפל זה נקרא מקדש, כי לפי הנצרות הפרוטסטנטית הם קראו למקומות תפלה שלהם טמפל,

וכך גם עשו המשומדים היהודו-נוצרים לבתי תפלה שלהם,

מה שקראו רפורמים,

קראו לזה טמפל,

כן?

זה לא, רפורמים זה נוצרים פרוטסטנטים, כן אמרנו, אתם זוכרים שאמרנו, יש שתי שמות לנצרות הזאת.

נצרות פרוטסטנטית, פרוטסט מלשון מחאה,

פרוטסט, למחות ולתקן רפורמית, נצרות רפורמית, נצרות פרוטסטנטית.

אז הוא מביא אותו לטמפל,

כן?

שזהו, וזה, זאת אומרת, אצל הציונות הדתית זה הופך שינוי גרסה לבית כנסת,

כן? הוא מביא אותו לטמפל,

כן? לבית תפלה נוצרי פרוטסטנטי,

אבל כשמתפללים שמה,

יהודים רפורמים,

שהם בעצם יהודו-נוצרים משומדים.

על כל פנים,

אנחנו פחות או יותר, זה על הרצל בגדול,

הרצל עצמו, זה אמרנו, דיברנו כבר על כל זה שכל המשפחה שלו הייתה חולת נפש,

אבל גם הוא היה נתון במלכוד הזייתי כזה, של מהפרעות נפשיות הוא סבל,

עכשיו שהוא יורש, יורש של משיח, כל מיני דמיונות,

הזיות כאלה.

היו עולות שהרצל היה מפקפק

אם הוא בכלל שפוי.

כפי שמצטט הביוגרף שלו,

ראובן בריינין, חיי הרצל,

ניו יורק, תראת עמוד 114. מתי בזמן בפרט הוא הרגיש שהוא מאבד את השפיות שלו?

ברוצם ערבים שלא הציגו שום אופרה.

אז הייתי כבר מפקפק בבריאות דעתי.

זאת אומרת, כיוון שהוא בתור תת-תרבות,

הוא היה צריך להיות לאופרה הזאת כמו אופיום.

מלך איטליה גם הבחין במניעי הטירוף המשיחי השורים על הרצל וקבע,

ציטוט,

גם מאושבתאי צבי היה קצת משוגע,

ככה שאין פלא שהרצל הוא גם משוגע.

המקור בת הרמה,

גם אם לא תרצו זו אגדה,

על פי מחקרו של א' פאוול,

אייר תשנון,

עמוד 29. פעם רשם בסיפוק את העובדה שהרב הראשי בסופיה,

כן, הרבעי הראשי,

רואה במשיח,

זה ביומנו רישום 10.3.1900 וכן בספרי הימים, חלק ד' עמוד 128.

בראשי פרקים לאחד מנאומיו משווה הרצל בין פעילותו לבין פעילותו של שבתאי צבי,

זה מופיע בתיאודור הרצל, נאומים ומאמרים ציוניים, חלק ב' ירושלים תשלף,

הוא רושם בתקציר של פתיחת נאומו, אני מצטט אותו,

חסד הסולטן זה היה דרכו של שבתאי צבי,

גם כשביקר

בירושלים השתוקק הרצל להיקלע כמו ששבתאי צבי נכלא.

אז תראו את האובססיביות שלו,

כמה הוא רצה מאוד להידמות ולהידבק, לראות שהוא יהיה כמו שבתאי צבי, יימח שמו,

כן, שהוא היה המשיח,

משקר שאחרי זה היה גזירות תחתת.

כשכותב התוספות יומטוב שהוא עשה שילת חלום,

זה היה אמרו לו בגלל הזלזול שצריך לזלזל בבתי כנסת,

זה מעט, כי הוא אמר להם גמרנו, תעזבו בית כנסת, עכשיו הולכים עוד מעט לניהול, מקים בית המקדש.

הוא היה פרוטסטנט,

שבתאי צבי.

כביש שבתאי צבי נכלא במגדל גליפולי, במרומי מגדל דוד, הוא היה רוצה להיכלל הרעיון, טוב היה זה מצעד הסולטן אילו היה מצווה לכלאי ניקן,

כן, זה עוד פעם, ביין, תיאודור הרצל, ירושלים תשלף, עמוד 250. בנו מתאר את

אביף,

וכן בעדות בנוער שמופיעה בספר נגרות מן העבר של פרופסור נדבה,

כמי שכמעט כל הסרסורים הדיפלומטיים והמתווכים והשליחים של אבי בעבודתו,

לייסד למערכת היהודים, ממירי אמונתם היו, משום מדהים.

מי הם אותם סרסורים מקורבים שהיו קבוצה מגובשת שמירי אמונתם?

זה נראה שקבוצה של הפרוטסטנטים,

שבתאים מודרניים, אלימונטי,

כן, בונים חופשיים,

ובפרט שירצל התרעת עצמו גם כן כדימוי של שבתאי צבי. אז צריכים לדעת שכל הארגונים, הכנופיות הבינלאומיות האלה,

מה הקשר בינם, האם בראש הם עומדים?

היהודים היו תמיד יהודים המוכשרים ביותר.

אלה שתמיד, זה צריך לדעת כלל בקשר לכל מה שקורה ב-2003 בפנים האחרונות,

גם כן, הם ברגע שהם יצאו,

השתמדו,

נהיו גויים אבל קראו לעצמם יהודים כי זה חלק מהנדרות הפרוטסטנטית שכל אחד איכשהו מתחבר, אני יכול לקרוא לידי ואני אהיה כזה איך שאני רוצה,

הם היו המנסחים.

זאת אומרת,

למשל, אם קרל מרקס, זה משומט קרל מרקס,

המרקסיזם השמאלני,

אז הרעיות שלו קצת התחילו להיות באוויר העולם לפני כן,

אבל מי שהפך את זה לתיאוריה,

לאידיאולוגיה,

זה היה יהודי קרל מרקס.

אותו דבר, האילומינטי.

ברגע שהגיעה,

אני רואה את זה מתחילה ישר אחרי,

אחרי זה או אחרי מרטין לותר,

אבל ברגע שמגיע, מאה שנים אחרי זה, השבתאים,

הם עם ה...

זאת אומרת, יש להם רצון עז להוכיח את עצמם,

והם מנסחים חזקים, ממילא הם תמיד מראשי הארגון, הכנופיה הבינלאומית של הנאורים, של האילומינטי,

שהשתלטו גם כן על הבונים החופשיים,

והאליאנס,

תת-ארגון שלהם, והציונות,

כפי שנראה בהמשך, שנגיע לדבר על הדבר הזה.

על כל פנים,

הדבר הזה של ארץ עם ההרצאות,

זהו, אז הוא ראה את עצמו כשבתאי צבי מודרני.

ייתכן שגם את מדינת היהודים כתב אחד מסוכני זה, אמרנו,

יש מצב של היתכנות שאנחנו לא מביאים מקור,

היתכנות

של אחד מסוכני הארגון השבתאי האלומינטי עבור הרצל,

כיוון שרמתו של הספר מבחינה ספרותית היא הרבה יותר איכותית מהמחזות שכתב הרצל לתיאטרון,

כגון אלטנוילנד,

שזה הרב קוק אמר שצריך,

כדי שיושמם רעיונו של הרצל מתוך הרומן,

שהוא כתב שאת הטמפל,

לפי המסורת הנושאה, האוונגליסטית,

צריך להקים אותו, אז כיוון שהרבנים לא מסכימים,

אז נתקע ידי מטעם ליד הכותל,

אז זה הרבה יותר ברמה הייתה מאלטנוילנד,

מהמחזה שהוא כתב.

מעין חצר של מעריצים ראו את חובתם לשמור עליו מפני מגע גם קרוב עם האמון, כפי שכותב חיים ויצמן במסה ומס, בירושלים תשנתט, עמוד 51. כן, כמעט מראשית הופעתו, כותב ויצמן, הקיפה אותו מעין חצר של מעריצים,

שראו את חובתם לשמור עליו מפני מגע קרוב עם האמון,

הוא מוסיף,

אנוס אני לומר כי יסודות מסוימים כאילו קרו ליחס הזה,

ואילו שמואל אלמוג, שם בספר,

הוא מסיים,

לפני עיות הציונות,

בדיונו בדבר הזיקה של העצינות למשיחיות,

ומסכם נוחה כמה התבטאויות של הרצל,

התייחסותו של הרצל

לשבתאי צבי היא רומנטית, חיובית, מי קרה.

מתוך אמונו של הרצל, ברשימתו בשביל שישי, תשעים וחמש,

אנחנו לומדים את כתגובת ידידו לדוברי,

אני ממשיך בציטוט,

לדוברי תוכניתו, הייתה לאלתר.

דבר זה ניסה לאחד לעשות במאה שעברה, שבתאי,

ואילו הרצל השיב כי בניגוד לזמנו של שבתאי צבי,

ניתן עת עתה בעידן זה למימוש והגשמה מפני שיש לנו מכונות.

ההבדל זהו זה שעכשיו אנחנו נוכל להצליח עוד יותר טוב, מה ששבתאי צבי לא הצליח לעשות.

ביום התשעיל השביעי 1995 רושם הרצל לעצמו שישנו רומן כתוב בידי לודוויג שטוך בשם כוכב מיעקב העוסק בשבתאי צבי,

בליל הסדר במחיצתם של סטנטים יהודים רשם הרצל לעצמו ביום

2696 כי מורם של המסובים שירצה לפניהם באותו מעמד על אודות מהותו של חג הפסח,

הזכירה לי את שבתאי צבי,

ששפך את קסמו על כל האנשים ונראה כאילו הוא רומז לי בעיניו שגם אני אהיה שבתאי צבי כזה. אתם רואים את הפנטזיות,

הוא עבד מאוד עם הרבה,

גם חולי נפש עם הרבה הזיות,

רק שלא היה אופרה הוא כמעט הרגיש שהוא כבר לא חולי רוח אלא הולך להיות חולי נפש.

האולי בחשב בליבו כי אינני כבר כמוהו.

אותו אחד.

זה אני מקריא מתוך של וורסס, התקלה ושבתאות,

עמוד 254. על ערעורים ברוח זו אנחנו קוראים גם במונוגרפיה של ביין שם,

שאני מצטט,

הרצל מעשות הסברה שלו בעומדו בפני ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה,

בשנת 1898 ערער בנו לבין עצמו שכבר כמה פעמים הזכירו לי את קאפטאי צבי,

עכשיו ראה כי בדמיון העם כבר התקרבה דמותו של הרצל לזו שהמשיך השקר. תהי תשומת לב המרובע שהקדיש לדמותו ולתנועתו במסגרת הרומן האוטופי,

היינו אלטנוילנד שלו משנת 1902,

אני מצטט הכל,

הוא הראו שבתאי צבי ותנועתו מכמה צדדים.

שגיבוריו הראשיים של הרומן הזה צופים בהצגת אופרה, אופרה הוא מאוד אובססיבי לנושא הזה,

שהוקדשה לשבתאי צבי.

אם כן, בעיר חיפה וגילוי אהדה והבנה מסוימת כלפי מדינייו של שבתאי צבי,

משמשים בהסבריו בירבוביה,

שבתאי צבי שימש רק שופר למאווייו של עמו,

מה שאין כי במאה ה-19 נתחוללו במאה הזאת רצוניות ועצמאיות של עמי אירופה,

שלקחו את גורלם בידיהם, אטלן וורסיס זאת אומרת ניקח גורלנו בידינו זה שבתאי צבי וזה הרצל טועים אותו כל הזמן, הוא שקוע בתוך השבתאות ובשבוע שבתאי צבי.

הוא רושם ביומן שלו, 1906,

שישי, לפני דברי הימים חלק ד',

ההבדל ביני בין שבתאי צבי,

כפי שאני מתארו לי מלבד השינויים באמצעים הטכניים, זאת אומרת,

אני ושבתאי צבי זה היינו אחת, יש כמה הבדלים.

חוץ מההבדלים הטכניים, השינויים, המונחים בהבדל הזמנים,

הוא ששבתאי צבי גידל את עצמו כדי להתעמוד לגדולי ארץ,

ואילו אני מוצא גדולי ארץ קטנים כמוני. זאת אומרת, מגלומניה, שיגעון גדלות

של הרצל,

שהוא אומר ששבתאי צבי עוד, כמה שהוא היה משיגעון גדלות, אז הוא אומר שהוא קטן עליי.

את ההשוואה הכמעט מוחלטת בינו לבין שבתאי צבי, הוא מודה באב ואנחנו קוראים את זה ללא רעיון.

על כל פנים, אשת הרצל לידיו סבלו מאכלות נפש, כפי שאמרנו,

ואורי אבנרי, בואו נראה אותו, נזכיר אותו גם כן, כי הוא דולג כל מיני פנינים מכתביו של הרצל.

אלמלא נולדתי יהודי, הייתי מעדיף להיוולד עם משפחת אצולה פרוסית ישנה.

כידי הדרון הכירו כפטפטן,

רודף פרסומת, קנאי קטנוני ושרלטן.

היו לו תסביחים עם האף היהודי שלו,

אבל מאידך אמר כשנה לפני פרסום דת היהודים בגילי 35 היה נפוליאון קיסר. זאת אומרת, הוא לא רק שבתאי צבי,

הרבה יותר, כן, כי אמרנו לפני כן שכולם קטנים כמוהו,

אז הוא רואה את עצמו עם הזיות שהוא כמו נפוליאון קיסר.

הוא מודיש תמיד מחשבה רבה ללבושו,

הוא תמיד קונה כפפות ובאובססיביות מכמת אותן במשך יום שלם, כדי שלא תראיינה חדשות,

למרות שאצלו זה משהו א', ב', עם כפפות לבנות כאלה. בני עוריו הוא היה,

בני עוריו היה הרצל מהמר,

כאתאיסט גמור, הנה אמרתי לכם שיש כאלה שטועים, שחושבים שהוא היה אתאיסט,

זו טעות מוכחת.

הוא קרא לרבנים כמרים יהודים,

נכון מאוד, מבחינתו כנוצרי פוטסטנט,

כולם כמרים.

הוא הגדיר את תומכיו כשנוררים, נערים וקפצנים,

הוא רצה לאמץ אותו תואר קאנצלר,

ראש ממשלת גרמניה.

240 ומשתתפי קוגט הציוני הראשון,

חייבים ללבוש פרק,

וכשמופיע מקס נורדוב שרוש רגיל,

צולח אותו חזרה למלון,

הוא מציע להנהיג במדינה דו-קרף עם חרבות,

כיום היו מפלילים אותו מי עושה כזה דבר,

כשביקר בירושלים,

תיעב אותה אלפיים שנה של חוסר אנושיות וחוסר סובלנות.

רק את מי? הבן אנוש היחיד, כפי שהקראנו כבר מקודם,

זה רק אותו האיש שמרשימו

אצל הרצל.

לירושלים הוא מציע משטר אקס-טריטוריאלי,

זאת אומרת, בינלאומי,

כפי שבאמת זה היה הכי, הוא קבע כתנאי להקמת מדינת יהודים, רק בן-גוריון מפר את התנאי הזה,

על ידי כך שהוא נותן אפשרות לשמיר לרצוח את הרוזן ברנדוד,

מעלים עין מזה.

מפני שהיא שייכת לכל העולם,

פלסטינה קרובה מדי לרוסיה ולאירופה, האקלים שלה לא מתאים,

לכן הוא קבע שדמוקרטיה היא שטות,

והציעה רפובליקה אריסטוקרטית, שבראשה נסיך שייבחר כל ימיו. בקיצור,

לפי הרצל,

מדינה, זה עוד בכלל תלוש מהמציאות היום, זה הוא נגד דמוקרטיה,

דיקטטורה,

האמת היא שבן-גוריון יישם את זה,

כן, גרמנית מדברים, דו-קרב,

זה הכל מידיעות אחרונות.

ובכן, זה פחות או יותר על הרצל,

לגבי הנושא הזה של מאכלות נפש שלו,

אז התיאום מאכלות נפש, מאכלות רוח,

רק נקרא אולי כדי לצאת ידי חובה,

הזכרנו מאוד את הספר,

את הספר הזה של לפני היות הציונות,

על זה שבעצם הציונות היא ממשיכה של המאלצות הפרוטסטנטית לגבי השתלטות על כל שטחי ארץ ישראל,

מלכות ישראל, כיבוץ גלויות ובית המקדש.

אז אני מקריא עכשיו משם, מסוגיות

לפני היות הציונות.

כשהחליט הלורד שפסברג בקיץ 1840 לעשות למען שיבת היהודים לארץ, כתב לשר החוץ את אגרתו ההידועה,

להסביר את חשיבות הדבר בשביל האינטרסים של אנגליה.

כבר היה רעיון שיבת ישראל נחלת

אמונתו של הציבור הבריטי,

ומקובל כמאורע עומד להתחרש בקרוב.

אמונה זו צמחה משיטה מסוימת בפרשנות הכתובים המתקשרת אל התורה הדתית

בקרב הבריטים במאה ה-18,

ומתחברת לאופי המילינארי, שנת המילניום אצלם זה אלפיים, שאז לפי ההזיות שלהם המשיח השקר צריך לרדת,

אז צריך מהר במהירות,

במהירות במהירות להכין את כל היהודים, לקבץ אותם לפה ולהקים את בית המקדש וקיבוץ גלויות, כדי שאותו האיש יבוא לפה ומי שלא יתנצח יחסנו אותו. לכן הייתה מלחמה אדירה של הציונות, מהר מהר להביא לפה את כל היהודים.

ובראשם הרצל כמובן.

והוא, לאופן מלחמתי שדבק בסוף המאה החדשה,

גישומן של הנבואות של אחית הימים.

כי הרי הם מאמינים רק בתנ״ך,

ולא בכל הקנון הנוצרי שאחר כך מתפתח. זה לא הולכים לפי מסורת בנתנות הפטנטית, זה היסוד הראשון, כפי שאמרנו.

ואלי פה,

האיתרות הדתית במאה ה-18 הפיחה בה מחדש רוח חיים.

בעמוד 48,

השאלה היהודית נהדפה ברובה גם עם ניצנים החדשים של הספרות המילינארית.

כפי שאמרנו,

הזרם המרכזי בנצרות הפרוצסטנטית,

שמאמין שאותו האיש יתגלה בשנת המילניום.

שכן תחייה דתית,

תשים לב למושג תחייה, אנחנו נדבר על זה בעזרת השם,

תחייה דתית,

המשיבה את המאמינים

לכתבי הקודש,

טבעה אף לעלות לגיגים ודיונים הצפוי לנוצרים.

יש אחד, ריצ'ארד בארטרס,

שהוא הפך לשוחר שלום, התפטר משירותו והחל להתנבא וטען שהוא יוביל את היהודים לארץ ישראל בעוד שנים אחדות,

ומייד זכה לקהל רב של מאמינים וחסידים וחיבורי חסידיו יצאו במעמודות רבות,

סגור ציטוט,

פעם עכשיו הם מבינים עד כמה שלמעשה הציונות היא בעצם האישות הפרוצסטנטית,

שמתלהבת, שלא ידעו בכלל את זה עד היום,

שהם בעצם כמעט כפו על היהודים לחזור לארץ כדי לממש את אותו האיש.

זהו, הסיפור של ההצלות הפרוצסטנטית.

מה עם הסיפור של הציונות הדתית עם הרצל?

בכלל עם הציונות בהתחלה.

הציונות הדתית, הפועל המזרחי, הוא עמד נבוך בין הקצוות האלו של מצד אחד דת,

הצלות הפרוצסטנטית הרי דת זה משהו זניח כזה,

ומשהו בצד.

ומצד שני יש את כל החיים,

שזה חיים וארצים. אגב, ככה הגדיר את המזרחי בזמנו מרן החזוני, שהוא היה פיקח גדול,

אף פי שעדיין לא היה ידוע שזו נצרות פרוצסטנטית.

הוא הגדיר אותם, המזרחי, הוא אמר, זה הדת והחיים, כמו של מרטין לותר.

דת וחיים, דת מדינה, דת, פיולוגיה, דת זה,

הוא זה היחיד ששינו. ברוב פיקחותו ידוע שהיה פיקחות עצומה.

הוא ידע להגדיר את היסוד הזה של הנזרחות הפרוצסטנטית,

שהדת היא משהו זניח מסוים,

והוא צריך להתאים את עצמו לכל הארציות והחומריות.

בין זה, מה שנקרא גם, הם קוראים לזה חברתיות.

לכן, ברגע שכל פעם יש איזו גחמה והקצנה,

למשל אנחנו רואים פה בארץ, כשהם מחקים את חוץ לארץ,

ברגע שזה נראה רציני, מיד כל הפוסקים, במרכאות, של התאונות דתית, מיד מתאימים את המקורות הזה,

שצריך גם כן ככה לעשות. הטבעת כאילו לאיש,

וטבעת יש גם לאישה.

יש שוויון, חס וחלילה, שאין נשיאות דתית,

שהרבה מאוד,

חס וחלילה שהגבר לא ילך עם זהו, עם הטבעת, שזו הקצנה החדשה של השוויון אצל החילונים,

אז לכולם אין אישיות מעצמם, אישיות חלולה ובלי אישיות עצמית. הם מחקים כאישיות חלולה את החילונים, החילונים מחקים את הנוצרים בארצות חוץ,

ושם כבר גם כן עושים שזה יהיה שוויון בנישואין.

אז עכשיו הם עומדים נבוכים בין שני הקצוות.

מה עושים? ציונות דתית. אם מצד אחד יש את הדת,

שלא יודעים מה לעשות איתה,

ומצד שני יש את הסוציאליזם המרקסיסטי,

איך מחברים אותה?

אם כבר עושים את הניסור הזה בין דת ולאומית,

דתי-לאומי,

ציונות דתית, זאת אומרת, זה היה עוד דתי בהתחלה ולאומית בסוף,

היום זה כבר הפך הפוך,

הציונות,

החילוניות, הגשמיות,

זה בהתחלה אחרת, זה דתית,

אז מה הם עושים עם הדתית הזו, איפה דוחפים את זה לתוך הסיפור הזה?

אז זו בעיה גדולה,

ואם רוצים להיות נוצרי טוב,

אז צריך ללכת למקורות ולראות איך הנוצרים,

הפרוטסטנטים,

גם כן, אם רוצים להיות נוצרי פרוטסטנט,

כמו הציונים הכלליים,

אז צריך ללכת למקור, לאן הולכים?

לא יודע אם הולכים, רגע,

כמו, זהו, מסתכלים קודם כמו כלף,

איך מתנהגים החילונים כשהם רוצים לשלב בין הדברים?

אז התברר להם שהשומר הצעיר,

אגב,

גם השומר הצעיר, אני קורא לעצמם השומר הדתי בהתחלה,

לפני בני עקיבא,

השומר הצעיר שולח שליחים לאחים בורדרוף,

לקבוצות המילינריות של הקומונות, שלפי מרטין לותר, אמרנו קומונה, הוא מדבר על קבוצתיות,

קלווין בג'נבה מדבר על יחיד,

אוניברסליזם,

מרטין לותר קבוצות ביחד,

אז הם שמה צריכים לחזור בחזרה למקור, אומר מרטין לותר, לעזוב את כל מה שהיה, אחר כך עם האפיפיורים ובהתחלה הנצרות היה עם תלמידים,

הם לקחו מהמזרח את הקומונות ולחיות בקומונה בצורה טבעית,

כן, בצורה פשוטה, בצמוד לאדמה,

אז צריך ללכת עם כן שהנוצרים הפרוטסטנטים

שמגשמים את חיי תלמידי אותו האיש,

לראות איך הם עושים את זה, כדי שגם הם, בתור נוצרים פרוטסטנטים, בתור זרם של האנציות הדתית בעל הנצרות הפרוטסטנטית,

ידעו גם כן איך לעשות את זה לפי מה שיש להם.

אז מה עושים?

אז קודם כל הם ראו כבר את הכיוון. ברגע שהשומר הצעיר הלך, עכשיו יש להם גם אישור שהם יכולים גם כן,

צריכים ללכת.

ובכן, האנציות הדתית,

הפועל המזרחי,

הקיבוץ הדתי, כולם שולחים

לאחים בורדרוף.

כן,

אחים בורדרוף,

וזה הסיפור הזה שהם הולכים לאחים בורדרוף,

זה נכתב בהרחבה, בספר,

מעניין, גם יצחק הוצאת בן צבי, גם כן הם מביאים שם כל מיני דברים שלא היו יודעים עד היום.

יש ספר של לילך רוזנברג פרידמן, כן, הנוצרות הפרוטסטנטית

לא מאפשרת שאישה תיקרא בשם משפחה רק על שם בעלה,

צריך שיהיה שוויון לפי האנציות הפרוטסטנטית,

שתישאר גם עם שם המשפחה שלה וגם עם בעלה.

אז לילך רוזנברג פרידמן,

כן,

מהפכניות, בעל כורחן,

נשים ומגדר בציבות הדתית, מגדר, זה גם כנראה,

זאת אומרת, צריך להכיל, אף פי שעד אז זה לא הייתה ההקצנה הזאת המטורפת של המגדר,

אבל תמיד מאכילים את מה שעכשיו,

כאילו המצאת העבר על מה שהיה אז.

אז השם של הספר מהפכניות בעל כורחן,

נשים ומגדר בציבות הדתית בתקופת היישוב.

עמוד 142,

הוצאת ישחק בן צבי, תשסה, לפני 11 שנים,

מה שמה כתוב?

שמה מופיע

שהם הולכים, זאת אומרת, הציבות הדתית שולחת נציגים

שהם ילמדו אותם איך לסנתז, לעשות סינתזה, איך לשלב או שזה יהיה ביחד,

גם כן עם דת וגם כן מרקסיזם.

ביחד.

אז לכן הם הולכים, הפועל המזרחי, אגב, יש גם כן ספר,

שתי החיות סוררות,

הפועל המזרחי חוברת ג' עמוד ל',

אז שם כתוב הפועל המזרחי,

סוציאלים נוצריים.

זה הפועל המזרחי, זו כותרת,

כן?

ואכן הם חוזרים משם

מאוד מרוצים והם מסבירים להם איך לשלב קודם כול את הביגוד,

גם כן צריכים להשתדל שזה יהיה קרוב לאדמה,

שיהיה שוויון בין נשים לגברים,

שלא יהיה כזה דבר רחצה נפרדת,

כן? שלא יהיה כזה דבר רב שמה,

כי זה לא, זה עיקר דרטיות החומריות, מה פתאום שרב יגיד להם מה לעשות?

זה כמו שהרצל אמר, אותם נשים נכלא בקרקסטנים,

אז מה פתאום שיהיה רב לקיבוץ הדתי,

כן?

אז אין רב ואין זה, ואת הביגוד מתחילים ללכת,

אז מתחילים עכשיו, את הכיפה

גם כן צריך,

שזה יהיה משהו, זהו.

אז יש כמה דעות, מי מאלה שבציונות הדתית יש להם את הזכות המפוקפקת

לקיים את ההדרכה של הנצרות המילינרית של האחים בורדרוף בגרמניה,

שזה יהיה מחומר שקשור לאדמה.

לא הצמר שידוע עובד סתם,

אלא שזה יהיה מודגש שזה מגיע מאדמה, מכותנה,

וזה כיפה סרוגה.

היום אתם אולי לא רואים את זה, אבל לפני 40 שנה אפשר היה לראות את זה, שזה גם היה מסביב עם ענבים קשור לאדמה.

כדי שהכיפה הסרוגה תהיה ממש כיפה נוצרית מדויקת,

כמו שינחו אותם, שהכל ייראה עם הקשר לאדמה.

כן?

אז יש כאלה שאומרים שאת הזכות המפוקפקת הזאת לקחה אשתו של נריה,

אבי תנורות בני עקיבא בכפר הרועה.

יש כאלה שאומרים, אחרי כל אחד יש מחלוקת מי היה לו את הזכות ליישם במהירות מה שיותר את ההמלצות של האחים בורדרוף,

ויש ספר של פרופסור, איך קוראים לו?

ספר על הנושא הזה של הקיבוץ הדתי,

והתראיינו שם, יש שם פרופסור שפירא,

שפירא היה מזכירת בני עקיבא,

והוא מתפאר שוודאי שצריך מהם ללמוד איך לעשות את זה, זה דבר מאוד חשוב ללמוד מהנוצרים.

זאת אומרת, עד היום.

זאת אומרת, זה לא משהו, יש דברים שאחר כך,

הרי כל הזמן יש פה אחר כך הסתרות,

שלא ידעו שככה חשבנו אז,

ושלא ידעו שאנחנו חושבים היום כך,

הכל הרי כמעט סוצנטית, אך באות,

אבל בזה לא מחביאים.

והוא מתגאה בטח, למה לא ללמוד מהנוצרים איך לשמור את היהדות?

זה דבר גדול מאוד.

למה? כשאדם הוא בעצמו נוצרי, אז למה לא ללמוד? אז חייבים ללמוד מהם.

עד היום, של אחד, גוטמן, נדמה לי,

הספר, הוא עשה את זה, נדמה לי, על הדוקטורט, על הקיבוץ הדתי.

על כל פנים, זה הסיפור עם טעם. בשנת תשנט

הגיעה קבוצה מאחים בורדרוף,

בכותרת ראשית בעיתון הצופה, אתם יודעים מה זה עיתון הצופה?

היו יודעים שיש רק עיתון מקור ראשון, הוא קנה את הצופה.

זה היה עיתון של הדתי, הדתיים הלאומיים.

אז שם קצת ראשית,

שהאחים באים, האחים באים, האחים בורדרוף.

הם באו לשם לראות אם הם באמת קיימו את ההמלצות שלהם,

והם יעשו מאוד מרוצים,

ממש נוצרים פרוטסטנטים למופת.

את כל ההמלצות הם קיימו עד הסוף,

היה ממש התחבקויות והתנשקויות,

וזה היה כל כך, אתה יודע, בעיתון, שהם יצאו מאוד מרוצים מהסיפור,

שזה ממש, לא זזו חס וחלילה מהציוויים של הנצרות הפרוטסטנטית המילינרית,

עם הקומונות, כמו התלמידים של אותו האיש, יימח שמו.

אז עכשיו, איך הם מתייחסים להרצל? כמובן שגם אצלם אפשר לראות את הדברים הכי קיצוניים של הרצל.

הם, האוזים הציוניים, תיארוו כמשיח. אחד העם מתאר את הרצל כממשיכו של שבתי צבי,

ואת הציוניזם, כשהבטאות נבוש יותר מודרני.

הוא כותב בספר שלו, אחד העם על פרשת דרכים,

בכוחו האישי של אדם עליון להוציא את ארץ אבותינו ובשנות יושביה למסריה בבתך לשוט, זהו.

סופר ציוני מפורסם אחר, עמוס קינן,

בספרו, כל משיח הוא מורד,

כיכר גאולה נוסף אחד,

כל משיחי השקר היו משיחי אמת.

זאת אומרת, השקר הוא האמת,

וזה באמת, הוא הגדיר באמת את הציונות בצורה הכי טובה. השקר זה האמת.

זה עמוס קינן.

שר החינוך בממשלת,

או עוד ניקח,

זאת אומרת, שר החינוך בממשלת דוד בן-גוריון, פרופ' בן-סינון דינור,

רואה בהרצל נביא.

נביא.

אמרנו שרק אחר כך הורידו אותו, כשבן-גוריון עלה,

אז הוא הוריד אותו לרמה שנקרא אצלם פחות מנביא, חוזה.

כן? לא משיח ולא נביא, גם כן חוזה.

אז הוא, בן-סיון דינור,

פרופ' בן-ציון דיננבורג בעברו, לפני שהוא השתמד

והוא היה שר חינוך

בממשלת בן-גוריון,

אז הוא כותב,

זאת אומרת, רואה בהרצל נביא בעולם ששקה, בירושלים תשח.

עוזים מהציונות הדתית, מהציונים הדתיים, ריינס, קמלר, מרקוס, פישמן, פינס,

וגם הפכו את הרצל כמשיח,

בר-כוכבה השני,

כמו שמופיע שם בספר של המבורגר,

משכי השקר ומתנגדיהם,

בעמוד 610. נשיא תנועת המזרחי בתל אביב,

ר' עמיאל כתב עליו, גם אחרי שהרצל התנצר ונגבר בבית קברות על פי פגשתו,

והרצל בעצמו היה לו בעל תשובה,

היה בעל תשובה, זאת אומרת, הוא לא יודע, אולי מה שהוא השתמד רשמית,

זה נקרא כבר שהוא נהיה בעל תשובה,

אבל השיגעון אין לו גבולות.

בתוך איחוד שיבת ציון, מכתב חוזר תל אביב, אדר תש״ג.

צי פרץ חיות,

מראשי הציונות הדתיים,

מציג את הרצל כמשה רבנו.

קפטא דאו, קרא אין אדם בעולם,

צבי פרץ חיות, וזאת כתב כיתר תרבות תנועה כללית,

אחרי ששמיהו לוין ביצע את ההשוואה המובזת הזאת בין הרצל למשה רבנו,

בשמיהו לוין, זיכרונות חלק ג'

תל אביב, תרצת עמוד 12. כאשר יהודי קובנק שמעו דברים אלו,

כינו דברים אלו ניבול פה ודברי עתד, כפי שכותב ר' שמעון לנדאו ורירה בנוביץ', בור לישרים וורשה תרס,

לימוד 45. מיר בר-אילן, שעל שמו נקרא אוניברסיטת בר-אילן פה,

שאדוני שלחם שזה יישאר מחוץ לתחום השיפוט של בני ברק,

הוא מתאר את הרצל לאחר מותו, כפי שתיארו תלמידי שבתאי צבי את נביא השקר שלהם.

כן, זאת אומרת, רבי מאיר ברלין מבלושין עד ירושלים, זיכרונות חלק. עד לפה,

אני חושב שמיצינו את הרצל עד הסוף כדי להבין בקשר לשואה,

כפי שתכף נראה.

עכשיו נחזור, עכשיו נגיע לעיקר להבין את השואה,

להבין את, איך קוראים לו? את מקס נורדאו,

הסגן של הרצל, רופא שיניים.

הוא חי עם נוצרייה,

הוא חי עם נוצרייה,

עובדה שהיא הקשתה על תוכנית החשית של הצינות לנצל את העם היהודי קצת, באמצעות התירוץ של פתרון בעיות האנטישמיות,

שהם בעצמם יצרו, כפי שנראה,

כתיאוריה גזענית.

הנוצרייה הציעה לנורדאו לבצע לעצמה איזה גיור נוצרי רפורמי,

אבל תכף נבין בהמשך למה כל כך נורדאו סירב.

היא בעצם פגעה בו קשות בזה שהיא רצתה לעשות גיור, אפילו גיור נוצרי.

הרצל תמך בסירובו וכתב לו, הרי בוודאי לא נבצר,

אני קורא את זה מתוך זיכרונות נורדאו,

מרקס נורדאו מונד 108, הרי ודאי, זה דווקא דבר ידוע, זה לא משהו מהיום שהתגלה,

הרי בוודאי לא נבצר מאזרח יהודי, כלומר מאזרח המדינה היהודית הקיימת,

לשאת נוכרייה בחוץ לארץ על ידי נישואין אלו,

היא תהפך אוטומטית ליהודייה,

אוטומטית לא כתוב, היא תהפך ליהודייה,

מבלי לשים לב לדתה,

אם יהיו לילדים,

לגויה הזאת, זאת אומרת,

מילא יהודים,

כי בהתחתנה עם יהודי,

כן, הכישלון של הרצל לממש את שאיפת חייו לנצר את כל היהודים בחו״ל,

גרם לו בעצם לעבור לתוכנית, כפי שאמר לו, לתוכנית המעשית.

בואו עכשיו נראה

דבר חשוב מאוד.

למעשה,

הוא מדבר גם על אוגנדה,

על ארגנטינה,

לנצר אותם שם, להעביר אותם רשמית לנצרות פוטסטנטית,

ואז אולי להביא אותם פה לארץ.

הוא כותב, התנועה להקמת המדינה שאני מציע,

זה בעצם, הוא כותב את זה בעצם בצורה מפורשת,

שזה בשביל נישואי תערובת,

כדי שכולם יתנצרו.

למשל, גם הצרפתים הישראליתים,

לא תעסיק להם מתבוללים משאר ארצות, יכול, יוכלו להתבולל בשלווה.

פה לא תהיה להם בעיה לקחת גויות. איזה אולי ערביות? זה קצת בעייתי, אני לא יודע.

אולי הוא ידע כבר שיגיעו בהתנדבות משוודיה,

משום שהאנטישמיות הוכחית תדום לנצח. כבר לא עשוי יותר, מה הפירוש תדום לנצח?

למה היא תדום לנצח?

כפי שתכף נראה,

לפני הזמן, כי כבר לא צריך את האנטישמיות.

כל הזמן שיהודים בחו״ל צריכים את האנטישמיות.

אבל כשכבר פה בארץ כבר לא צריך את זה, אז נדמה לי היא תדום לנצח.

ופה אני רוצה להגיד לפני כן משהו,

שאני לא יודע אם מעטים יודעים את זה,

מעטים אולי יודעים את זה,

נגיד, אחר כך אנחנו נגיד את זה בצורה יותר מפורטת.

האנטישמיות, אם נשאל אתכם מתי האנטישמיות התחילה,

כולנו יגידו מה פירוש.

מאז היותו עם ישראל לעם היה אנטישמיות, נכון?

יגידו, בואו נראה מה אנטישמיות הייתה, מה פירוש? שנאה של יהודים,

יהודית, אנטישמיות זה שנאה יהודית,

לא, לא.

אנטישמיות זה לא שנאה

נגד יהודים דווקא.

‫אנטישמיות תיתכן רק שהיא תשנא ‫את כל מי שיוצא מגזע שם,

‫ולכן זה נקרא אנטישמי.

‫לשנוא רק יהודים זה לא אנטישמיות.

‫לכן מי שאומר שפרוטוקולי זקני ציון ‫היו אנטישמים, זה לא נכון.

‫לא מוזכרת שם מילה אחת על זה ‫שהיהודים הם גזע שמי,

‫ולכן צריך לשנוא אותם.

‫זה היה נכון נגד היהודים,

‫אבל לא אנטישמי.

‫אנטישמי נוסד בשנת תרל',

‫אני אענה אחד מר, כפי שתכף נראה, ‫הוא קודם כול בכלל ייסד ‫את המושג אנטישמי.

‫וברגע שהוא יוצר את זה,

‫מייד בואו, אנחנו תכף נראה ‫מה עושה מזה מקס נורדאו.

‫עכשיו אנחנו מגיעים באמת לעניין, ‫מתחילים להגיע לאט לאט עכשיו באמת

‫לאינפורמציה שלא הייתה ידועה עד היום,

‫בקשר לכל הנושא הזה של הנאציזם,

‫ומי המציא אותה, את הנאציזם. ‫אף אחד לא יודע.

‫מי המציא את הנאציזם? מישהו יודע?

‫תכף אנחנו נראה מי המציא אותה.

‫אנחנו עכשיו נראה שקודם כול,

‫הנאציזם בנוי על תיאוריית הגזע.

‫נגד הגזע השמי,

‫כן, נגד הגזע השמי.

‫אז לכאורה,

אם זה נגד הגזע השמי,

‫אז ודאי שיהודי לא ישנא את השמי ‫רק מצד הגזע שלהם, ‫שגם הרי הוא שמי.

‫אבל כפי ש...

‫אנחנו נראה את התסבוך ‫בטירופו הגדול ביותר,

‫ואנחנו נראה שבעצם את תיאוריית הגזע,

‫שעליו התבססו הנאצים,

‫להשמיד את כל העם היהודי,

‫כן, מה פשוט התבססו?

‫בלי שתהיה תיאוריית גזע,

‫הנאצים לא היו מעלים בדעתם ‫להשמיד את העם היהודי.

‫כתוצאה מזה שהיה תיאוריית גזע,

‫לכן הנאצים אימצו את זה בחום,

‫שנראה, תכף אני אצטט,

‫ולכן צריך לצעוק את כל היהודים.

‫אז על מי צריך להגיד יימח שמו וזכרו?

‫על הנאצים עצמם שביצעו את זה בפועל,

‫או על זה שהמציא להם את התיאוריה הזאת?

‫אם למשח מחבל,

תופסים אותו,

‫אז... ואחר כך יש גם אחד שהוא לימד אותו, ‫חינך אותו,

לרצוח יהודים,

‫לא אותו רק, עוד עשרים יהודים.

‫כשהשב״כ ימצא את אותו אדם,

‫הוא לא יחסל אותו על המקום?

‫אם התלמידים שלו, אלה שרצחו, ‫כל שקט אלה שחינכו אותו,

‫והכשירו אותו לרצוח יהודים,

‫בוודאי שיחסלו על המקום, ‫אין מישהו בר דעת שיגיד ‫שלא מייד לעשות את זה.

‫ובכן, מי חינך את הנאצים

‫לתיאוריית הגזע הזאת שלהם,

‫שאידיאולוגיה,

‫שגיא סולומי, אם היום גם מודים ‫שזאת אידיאולוגיה פתולוגית,

‫תיאוריית הגזע של הנאצים,

‫פתולוגית, תיאוריה, אידיאולוגיה חולנית.

‫אנחנו עכשיו נראה

‫שתיאוריית הגזע ‫רק אומצה על ידי הנאצים,

‫אבל היא אומצה על ידי ראשי הציונות,

באמצעות האנטישמיות,

שיצרו את האנטישמיות

נגד הגזע השמי, יצרו הציונים.

לכן הקדמתי לפני כן לא להתבלבל.

לא להתבלבל, להגיד אנטישמיות זה היה כבר אלפי שנים.

אנטישמיות התחילה רק לפני 130 שנה.

תכף גם נראה למה יצר את כל הסיפור עם הגזע, עם האנטישמיות.

תכף נראה למה.

אבל האנטישמיות לא הופיעה בכלל בעולם לפני 140 שנה בכלל.

וזה כמעט אף אחד לא יודע.

האנטישמיות, מי שרודף יהודים הוא אנטישמי.

מי שרודף ערבים, לא, מה פתאום הוא לא אנטישמי, רק מי שרודף יהודים.

הפוכה להפוכה.

מי שרודף רק יהודים הוא לא אנטישמי.

מי שרודף גם יהודים וגם ערבים הוא אנטישמי, הוא נגד הגזע השמי.

וזה, האנטישמיות הופיעה לראשונה על במת העולם לפני מאה ארבעים וחמש שנה,

עוד לא כתיאוריה, רק כמושג.

עמדנו לפני כן שהיהודים המשומדים במאות השנים האחרונות,

הם בעצם ממציאים את כל האידיאולוגיות

ואת כל התיאוריות

שלנו מרכזיות בעולם,

הם שומעים רק איזה מילה אחת, שניים, שמישהו אומר באוויר והם מייד אלה שנרתמים להפוך את זה לאידיאולוגיה,

לתיאוריה וכולי.

ובכן, מי יצר את תיאוריית הגזע שעל פיה הנאצים השמידו את כל העם היהודי?

מי שכנע אותם

גם כן לקחת את התיאוריה הזאת כדי להשמיד את היהודים?

אז אנחנו כבר אמרנו שרצי הציונות,

אנחנו יודעים שאגב, לכן

אנחנו רואים בעשר השנים האחרונות,

בעשר השנים האחרונות

יש כזה דבר, אם שמתם לב בציבור,

לא להגיד על השני נאצי פתאום, זה לא יפה,

לא על אדם,

לא על קבוצה, לא להגיד עליו נאצי,

מה קרה בעשר שנים?

למרות שפתאום,

מה אפילו עשו איזה תקנה,

לא להגיד עליו נאצי, פתאום להיות יפה נפש, מה קרה?

למה אני שואל מה קרה?

כי הליגה נגד השמצה, למשל מנוף,

מנתה 16 פעם ששולמית אלוני מעל במת הכנסת

קראה נאצים לשומרי מצוות.

אז מה קרה? והיא קיבלה לכן פרס ישראל,

אמרתי לכן, תכף אני אגיד לכם למה.

פרופסור שאווי ליבוביץ'

יודו נאצים.

טומאר קין צריך לשלוח מטוסים, חומר נפץ, לתוך ההתנחלויות.

עוד שורה שלמה של מה שאצלם נקרא סופרים,

שהרבה מהם השתמשו במושג נאצי,

ויש משהו משותף, כולם קיבלו פרס ישראל.

כמובן שבנימוקים, בנימוקים,

בנימוקים לכבוד זהו, לאור, לנוכח זהו, שהם עשו ככה בדוקטורט זה,

אבל מעניין שכולם,

הם בסוף קיבלו את פרס ישראל.

היה צריך להיות גזען פנאטי וכל הזמן

להשמיץ את היהודים כנאצים כדי לקבל. אז מה קרה עכשיו?

בעשר השנים האחרונות, לא, זה לא יפה, לא, לא לדבר, לא יפה, זה לא תרבותי,

זה לא זה, זה גידוף זה.

מה קרה אז, אם כן?

מה שקרה זה שבעשר, חמש עשרה השנים האחרונות, עד אז,

הציונים, הציונות יכלה להסתיר את זה.

המשיך עדיין הסיפור של מפאי,

כן? ונסתיר עוד כמה פעמים.

צריך לדעת שמה שאני אומר היום, אף פי שזה פורסם בעבודות אקדמיות,

עדיין לא יודעים את זה,

כן? עדיין ממשיך הסיפור הזה שכותב יעקב מרידור,

שכשבגירון כלא אותו

בקום המדינה בכלא,

בגלל שהוא היה ימני,

והדיקטטורה הפועלים של בגירון, הוא יודע איך ליישם את זה טוב,

והוא כותב שם את הספר ארוכה, דרך לחירות,

עמוד 14,

אז הוא כותב שם,

ואני מצטט אותו,

שבגין פגש את אליהו גולומב,

שהיה מפקד ההגנה של מפאי,

כן? ההגנה הייתה כמו, זאת אומרת, שני ראשי כנופיות טרור נפגשים יחד,

שהם חתרו הכנופיות הטרור האלה תחת אושיות העם היהודי, לכן טוב מאוד שהם קראו לעצמם מחתרת,

כי היא תפקת, כן? כי היא גנה במחתרת,

הם חתרו תחת אושיות העם היהודי,

לרסק אותו ולבסס את קיום מדינה נוצרית-פרוטסטנטית,

לרסק את כל הארבעה מיליון יהודים לפחות,

להוציא אותם לשמט פה בארץ.

אז הוא אמר לו, בגין, תשמע, אתם, שאתם, הרי הם התנהגו כמו בצורה הכי גרועה שיכולה להיות,

הגנה, הם ריסקו גולגלות,

למשל, בן גיאון רצה לחסל את כולם,

נגיד לזה אולי, כבר לא העלמנו זמן היום,

אבל אז זה, אבל פרסטנטר עשה גולגלות ומכות רצח,

הסגרות לבריטים,

בתקווה שהם יתלו אותם, והלשנות.

ובמקום זאת, הוא אמר, תשמע, אתם בעצם יוצרים פה מלחמת אזרחים,

אומר בגין,

לזהו, בסוף בסוף יהיו פה יריות, אתם, זהו.

עונה לו אליהו גולאמפ

משפט מפתח,

שזה משפט מאוד מהדהד ומנחה ומסביר איך זה

יכול להיות שאנחנו נביא עכשיו אף אחד לא יודע.

שופרות התעמולה בידינו,

אנחנו נכוון את כותב ההיסטוריה,

אתם לעולם תימצאו אשמים כמי שיריתם את הירייה הראשונה.

שומעים?

שופרות, מה פירוש שופרות התעמולה בידינו? הכל בידיים שלנו,

משרד החינוך, כל אמצעי התקשורת,

כל שלושת הרשויות,

בעצם בידיים שלנו.

לכן אנחנו נסתיר מכם דברים שהשערות יוכלו לעמוד.

הם היו פתוחים עד לפני 15 שנים,

שלמית אלוני,

כן, טומארקין, היו פתוחים בעצמם, יכולים, או שאף אחד לא ידע,

שזה הפוך על הפוך, כפי שנראה עכשיו.

שהם עצמם,

שלמית אלוני, היא הייתה עצמה, עם התפיסות שלה, היא הייתה נאצית,

והיא הייתה תלמידה של נאצים.

כפי שנראה את זה תכף פה,

בציטוטים גם מהאקדמיה, הכל מהאקדמיה.

בואו נראה עכשיו בקשר למקס נורדאו.

כן, אז בהחלטת מהאו״ם ההידורות ב-2011.75 הייתה החלטה שהציונות היא גזענית,

ועוד אמרו את זה, אמרו מעט מאוד,

מעט מאוד,

הם לא אמרו בנשימה אחת ונאצית.

תגיד תודה רבה.

לא,

כולם יזדעזעו, מה זה, אנחנו גזענים. למה?

שופרות התעמולה בידינו.

אנחנו גזענים? שופרות התעמולה בידינו,

אף אחד לא יודע, אנחנו יכולים, הפוך, אנחנו גזענים.

מה פתאום? חס וחלילה.

מיד,

תגובות נגד, זעם,

קרוש, שדרות הציונות, כן, הציונות והמדינה.

רחובות, שדרות הציונות,

עד שבלחץ של פה, של המדינה, עם סיבות של אינטרסים,

בשנת 16 בפנישא, 91 למניינם,

הם חזרו בהם, לפחות מהנקודה הזאת.

אבל עכשיו נראה שהמציאות עולה על כל דמיון.

מכיוון שסגנו של מייסד הציונות,

רופא השיני, מקס נורדאו,

וכן הרופא היהודי, צזרה לומברוזו,

הם אלו שפיתחו את תאוריית הגזע,

שהנאצים לקו בחום,

תראו שנראה בהמשך,

שהייתה בסיסט המרכזי של האידיאולוגיה הפתולוגית,

החולנית,

הנאצית.

עכשיו אני מקריא,

אני מקריא המקור,

היינו,

באקדמי,

הוצאת הקונספורט המלכותי קנדה, 2011,

מוזיקה בגלות,

של פרופסור אלברכט דימלינק,

מאמר מוחרמת על ידי הנאצים,

מוזיקה מנוונת.

תראי, נראה תכף שאם כולם מתים,

אז גם המוזיקה היא מנוונת,

תכף תבינו מה הכוונה מנוונת.

על כל פנים,

לא היינו צריכים מאמצים לתרגם את זה.

זה נכתב כמובן באנגלית, בקלדה.

כי באונגרסיטת תל אביב, בספרייה המרכזית,

ספריית סורסקי,

בלובי גדול, ענק,

עשו שם תערוכה בצורה כזאת של אקורדיון,

כל ללוח היה איזה שלוש מטר.

מה שאני עכשיו מקריא לכם,

היה כתוב שם עם ציטוט מאותו עמדים לי באותיות קידוש לבנה,

באוניברסיטת תל אביב,

כדי שכל עם ישראל ידע מעכשיו.

אי אפשר יותר להסתיר.

זה הרעיון של הפוסט-מודרניסטים,

ולכן באמת הפוסט-ציונים, הזכרנו.

ובכן, אני עכשיו מצטט

בעברית מה שכתוב באוניברסיטת תל אביב,

מהמקור הזה.

היה זה צזרה לומברוזו,

רופא וקרימונולוג,

שהוא טבע רק את המונח מנוון.

מתי? במאה ה-19,

כדי לתאר מצב לא נורמלי שמתפסת כהתפוררות.

היום כבר כותבים ספרים, החברה הישראלית המתפוררת,

זה תגובת נגד, הכל מתפוצץ אצלם בפרצוף,

אבל תראה,

מפיצי האידיאולוגיה הנאצית

אימצו בחום את המונח הטכני

ועשו בו שימוש כדי להשחיר מוזיקה דחויה,

כגון מוזיקה יהודית.

בספרו התנוונות, לא של צזרה, הוא רק המציא ניוון,

אבל מיד יש מישהו שעשה את זה תיאוריה.

התנוונות, אנטרטונג, בגרמנית.

בספרו התנוונות מ-1892,

שש שנים אחרי, לפני הקונגרס הציוני הראשון,

22 שנים אחרי שטבעו פעם ראשונה את המושג שאנטישמיות,

שזה גזע.

בספרו התנוונות מ-1892 השתמש הסופר הציוני מקס נורדאו

בתיאוריה הזאת של למוז בניוון,

כמו במקרה של וורלן,

כן, זה הולך שגם כן, לפי כל הפנטזיות,

שקוד מבנה צורת הגולגולת, משפיע על האופי,

אליה נחשף מקס נורדאו בסוף המאה ה-19.

לתיאוריה הזו היו השלכות ערות ערות אסון

לאידיאולוגיה הנאצית הזו, האידיאולוגיה של תיאוריות הגזע שהמציא מקס נורדאו.

היא הפכה בידי הנאצים נורמה לשימוש,

גם בקשר להדגשת אפילו הקביעה של ערך אפילו מוזיקלי ואומנות, עד כדי כך.

באמצעות בחינת המקור הגזעי,

שעל בסיסה הם יצרו את השמדת יהודי אירופה.

זו אירוניה,

ממש אירוניה, עצוב לחלוטין, אירוניה,

זו עובדה עצובה וננהגת,

זו אירוניה יוצאת מגדר הרגיל של לומברוזו ומקס נורדאו,

שאת עבודתם בחרו הנאצים לאמץ ולנקס לעצמם שזה שלהם.

שניהם היו יהודים.

צוף ציטוט.

ובכן,

את התיאוריה, את השמדת העם היהודי,

נוצר על ידי תיאורת הגזע של מקס נורדאו כתיאוריה.

האם זוכרים שבזה רק הוא גמר את הספר והלך לישון וזהו,

והם מצאו את הספר שלו באיזה מקום? תכף תראו שהלוואי שזה היה ככה.

אם זה היה ככה, עדיין הנאצים לא היו מאמצים את זה.

יש פה את הנורא מכל, שכפי שתראו בהמשך באינפורמציה.

ובכן, מושג ההתלמנות אינטרטונג,

תיאורת הגזע שפיתח מקס נורדאו,

גם הופיעה בספר של היטלר, מיינקאמפטס.

אם הוא לוקח את זה ממקס נורדאו,

הוא גם כותב את זה בספר שלו, מיינקאמפטס, מלחמתי.

בהשראת ספרו של מקס נורדאו,

כותב בשנת 1922 למניינם,

הנאצי דוקטור אנס גונטר

מאונסטרד פרייבורג,

את ספרו מדע הגזע של העם הגרמני.

על פי

ספרו של תיאוריות פיתוח תיאוריית הגזע של מקס נורדאו.

חוקרי המכון להיסטוריה בת זמננו במינפן

מוצאים לאור בשנת תשע״ו את ספרו של היטלר.

למה, איך אתם עושים כזה דבר? אומרים לא, אנחנו מוציאים מהדורה מוארת עם הערות,

וגם הם מוכיחים בהערות שהיטלר מאמץ את תיאוריית הגזע

על פי ספרו של גונטר המבוסס על ספרו של מקס נורדאו.

נורדאו גם דאג לווסס את הציונות מתחילתה

על הגזענות האנטישמית.

מקס נורדאו יצר את הביטוי האנטישמי

מוסקול יודנטום,

יהדות השרירים,

מתוך הפנמת התעמולה והקריקטורות האנטי-יהודיות,

שהיהודים הם עם טפילי,

פרזיטי, נצלן ומנוון גופנית,

ועל כך זה היה הנאום שלו בקונגרס הציוני הראשון,

כאשר הוא מקדים לנאומו את המוזיקה של מי?

של האנטישמי שתמך מאוחר יותר בנאצים,

ריכל וגנר.

שעכשיו היום הימנים אומרים לא, לא להשמיע, זהו, כן להחרים אותו, לא להחרים אותו, אבל זה בקונגרס הציוני הראשון,

בשורש התנועה הציונית, לפי השורש, ככה העץ,

בשורש של התנועה הציונית,

בקונגרס הראשון,

כן,

זה היה המוזיקה שהוא התעקש שזה ישמיר אותה.

ככה, כפי שמופיע גם כן בהתנגדות היהודית לציונות, בעמוד 122. עכשיו אני אקריא לכם

על הנקודה הזאת

מספר שלם שכתב על הנושא הזה של הגזענות,

של פרופ' פלק.

פלק,

על הנושא של הציונות

והגזענות של הדם.

תשמעי, הדם זה הגזע מונח בדם,

הגזענות והביולוגיה של היהודים.

פרופ' פלק,

סדרת מקור לביקורת התרבות. אתם שומעים מה קורה פה היום.

היום כבר אי אפשר להסתיר כמעט, כמעט, שום דבר.

להסתיר שום דבר, אבל זה שאני לא מסתיר,

זה לא אומר שזה מגיע למישהו,

אבל בכל זאת זה מופיע.

אתם ידעתם את כל זה? לא ידעתם.

אבל זה מופיע.

אבל זה לא ידעתם.

אבל לפחות זה מופיע באיזו צורה שהיא.

סדרה שלמה של ביקורת התרבות, הוצאת רסלינג,

תל אביב, מתי?

לא מזמן, 2006. אמרנו לכם, בעשר השנים האחרונות,

לא לדבר, לא יפה להגיד נאצי, לא,

זהו. למה?

עכשיו הכל האמת על השולחן.

הכל האמת על השולחן,

שלא בסוף תגיעו לספרים האלה ותגיעו בעת במאשימה על ראשי הציונות.

אתם התרתם את תיאוריית הגזע.

אתם המרצתם את הנאצים להשמיד את העם היהודי, שיקיימו את התיאוריות שלכם, של הגזע,

כפי שנראה בהמשך.

אז לכן, בואו לא נדבר בכלל נאצי, לא נגיד לא, לא, נאצי, זה לא יפה, זה, זה בכל זאת, זה לא יפה.

זה, אני עכשיו מקריא מהספר שלו,

בעמוד 80.

הוא כותב בצורה, עוד פעם, ההשוואה

שנקט

נורדאו

שררה,

איזה השוואה?

אני מדבר על השוואה.

בין הגזע היהודי, השמי,

לגזע הנחות, המנוון, אמטרטונק.

כן? את הגזע הזה הוא שייך לגזעים הנחותים, המנוונים.

מת.

מת.

עכשיו אתם מבינים מה זה תחייה.

המושג תחייה,

שמופיע מאוד מאוד באתוס הציוני,

זה מושג גזעני-אנטישמי,

שרק מיעוט יכול לקום לתחייה.

תכף נראה מה הנאצים אמרו על זה, על חוות הדעת שלהם, אחרי שאימצו את זה.

פה הם קצת חלקו בזה, אם יכול מישהו לקום לתחייה.

ואתם יודעים, בסוף, כשהפתרון הסופי היה,

בהתחלה הם הלכו עם הציונים יד ביד.

כי הרי הם לימדו אותם, כפי שנראה עד כמה לימדו אותם.

הם היו מה שהמורים שלהם.

אבל באיזה שלב הם אמרו, אם כולם מתים,

הם לא יכולים כדבר של לקום לתחייה.

נותנים את כולם.

אבל תכף נראה.

על כל פנים ההשוואה בין העם היהודי כחלק מגזע מת,

שררה גם בהרס הלאומנות הנאצית.

רוח הלאומנית הפולקיסטית,

כן, פולק ועם,

אמרנו, לותרניות,

עמדה,

ההשוואה הזאת שנקט נורדאו, ששררה גם בהרס הלאומנות הנאצית,

עמדה ביסודה של התפיסה,

לא רק נורדאו,

אלא של כל המנהיגים בתנועה הציונית במערב אירופה,

אשר נורדאו רק היה להם לפה.

אבל זה לא היה רק נורדאו,

זה כל ההנהגה וכל העסקונה של התנועה הציונית היו גזענים אנטישמים,

שיצרו, שהלכו בעקבות, שהוא היה להם לפה,

והוא יצר את זה בתור תיאוריה של גזענות אנטישמית,

נגד, נגד הגזע השמי שהוא מת,

פרזיט.

לכן,

דמות היהודי סימלה את מה?

היעדר השורשים,

מוסר,

שאין ישרות בכלל,

כי הם ללא דם ואדמה.

נורדאו כתב,

ההתעמלות

היא בעלת חשיבות עליונה ליהודים.

אנחנו חסרי כוח, שרירים ויכולת, אין.

כולם, הידיים שלהם מנוונות.

למה? ככה זה הדמיון היה של אותם אלה שאנחנו רואים עוד לפני האנטישמיות.

כן?

ככה תראו בקריקטורות את היהודי ככפוף גב חלוש,

אז התנועה הציונית,

כל המנהיגים הציונים,

כן? מפנימים בצורה הכי ישירה לשנאה עצמית של שקרים גסים ביותר,

כי הם נוצרים פרוטסטנטים קנאים,

והם צריכים לעשות בדיוק מה שהדת הפרוטסטנטית אומרת ועל נוצרים הפרוטסטנטים.

ולכן, חסרי כוח, שרירים ויכולת.

למה?

שהרי במשך אלף שנים,

במשך אלף שנה,

חיי גטו,

איבדנו את הקשרים הגופניים.

בנאומו ציין בעיקר את פסיכולוגיית הגזעים.

זאת אומרת,

היה כבר פסיכולוגיה כזאת,

אבל לא הייתה את התיאוריה ואת האידיאולוגיה,

תיאוריה שתרמה לא מעט נורדאו

להלך המחשבה הנאצית.

סוף ציטוט.

האנטישמיות תיאוריית הגזע והשבחתו,

אם כן מושרשים היטב בחוגי המתבוללים הנבערים מדעת,

כדוגמת מקס נורדאו וכל ראשי הציונות ועסקניה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה,

כשנכבשה פולין הקונגרסאית על ידי גרמניה. עכשיו אני מצטט,

אני אמרתי שהכל זה מהאקדמיה.

שם שינוי פעם מותר גם כן מרבי יעקב רוזנאיין,

מספרו זיכרונות בני ברק תשלט עמוד קצ׳ה.

הוא כותב

שהגרמנים דרשו לבצע גרמניזציה מיידית.

במלחמת העולם הראשונה, כשהם כבשו את פולין הקונגרסאית של יהודי פולין,

בראש משרד החינוך הגרמני הוא עמד מנהל בן דת משה.

כן, דת משה, נוצרות הפרוטסטנטית,

דת הוא בזה, ודתי הוא דתי ולאומי.

דת הוא שייך ליהודיות,

שזה אצלם רק טקסים, לפי מיטב התפיסה הנוצרית הפרוטסטנטית,

ולאום הוא לאומי גרמני.

אז הוא עמד בתור

ראש משרד החינוך,

לפי המלצת חוגים יהודיים, בברלין כמובן,

חבר הרייכסטאג מהמפלגה הדמוקרטית,

דוקטור לודוויג אס.

השקפותיו, תשמעו, יהדות פולין.

תראו עכשיו למה הוא מתכוון,

שהוא פשוט היה פה מקס נורדאו,

לכל החבר'ה שלו, כל חברי הציונות,

ואפילו כאלה שעוד לא היו ממש ציונים.

מאיפה המקור? פה מתחיל עכשיו המצאת העבר.

הייתה רוצה להגיד שהגזע של עם ישראל, שהוא שייך גזע שמי,

איך אתה יכול להגיד כזה דבר? של אברהם, יצחק ויעקב? איך אתה יכול להגיד כזה דבר?

שהתנ״ך הוא הספר הכי מודפס בעולם.

כולם יודעים, בני יצחק ויעקב.

לא.

צריך להמציא את העבר

בצורה הכי פנאטית, הכי חשוכה, הכי פרימיטיבית.

עוד לפני מאות בשנים, לדעתו,

התערבבו היהודים, לדעתו,

דעתו הרחבה,

כן?

ודאי, ודאי, כנראה, מן הסתם, עם הטטרים.

והוא החליט עם הטטרים, בסדר? כל אחד לפי מצב רוח שלו. כל מנהיג ציוני,

איך זה עם הטטרים, זה אומר, עם הרוסביקטנים.

כל אחד לפי איך שבא לו.

ועל כן הוא רואה בתור יעודו הנעלי ההיסטורי להפוך את השבטים האלה. עכשיו כבר גמרנו.

ברגע שבבטן הוא אומר לו טטרים, הם כבר טטרים.

טטרים זה כבר לא יהודים.

טטרים צריך להפוך שבטים אלה הפראים למחצה.

אתם שומעים? עם הפאות והמעילים הארוכים

לאנשים תרבותיים לפי דוגמת היהודים הרפורמים.

מה זה יהודים רפורמים?

פרוטסטנטים.

לפי הנוצרים הפרוטסטנטים.

לפי המשומדים בבאדן.

ראשית כל, לדעתו,

לאסור את כל החיידרים

בבתי התלמוד תורה להקים עבור ילדי ישראל המסכנים

כמו שלפיד אמר מסכנים צריך להקים לכם זהו חינוך נוצרי פרוטסטנטי בעצם

כן הגזענות הפנאטית האנטישמית אי אפשר למחוק אותה ברגע אחת

שהחינוך ציוני במשך למעלה ממאה שנים

כן אז להקים עבור ילדי ישראל המסכנים בתי צבע יהודים גרמנים

על יסוד חוק לימוד חובה

ובכן, הרי העם היהודי היה גאה מאז ומעולם על כך שהוא לא נגרר לרמה הפרימיטיבית של מקס נורדאו והציונות

של הערצת כוחות הגוף והספורט שבהם מתייחדים בעלי חיים והגויים

בעוד שהעם היהודי מתייחד ומאופיין ברמה הגבוהה של היותו עם הספר

זה כולם יודעים, אפילו הציונים אומרים את זה

פתאום

כשמתחשק להם וכשמתאים להם

שכוחו בפיו ובלימוד

ניתוח מקורותינו לעומת הגויים שכוחם היה בעיקר בשריריהם

לעומת האנאלפביתיות

של רובה של האוכלוסייה

הסובבת את היהודים באירופה במשך אלפי שנים

במשך כל שנות גלות כל ילד יהודי

ידע בן שלוש לקרוא בספר ויקרא

וכמו שאומר רז'בלג לאפלטוניסט הקטן שבאנו

יודע יותר טוב מגדול הפילוסופים שלכם

שבששת ימים ברא הקדוש ברוך הוא את השמיים ואת הארץ

ובכן

לעומת זאת הציונות הורידה את העם היהודי לרמה חייתית

של הערצת כוחות הגוף

וכיום כאשר נבחרת החיות, נבחרת ישראל

שהם מתאמנים חזק להיות כמו שיח החיות,

לדעת לקפוץ מהר וזהו,

נכללים בהם גם גויים,

קושלת במשחק ספורטיבי מול נבחרת הגויים,

אנחנו חווים במדינה יום אבל,

כבר לא מספיק,

לא יודעים להיות כמו חיה אמיתית,

עד כדי כך כמו הגוי.

בסרט שהופק קבוע הקונגרס הציוני,

הקונגרס הציוני זה היה בשנת

בשנת

1913,

למניינם בחודש מאי-יוני,

חיי היהודים בארץ ישראל, חברת המזרח,

עבור הקונגרס הציוני ה-11 באוגוסט זה.

מה אנחנו רואים בעיקר בסרט שם?

קודם כול, אף על פי שהייתה התיישבות פה,

כל המושבות יצרו חרדים,

הם השתדלו, זה כבר היה ב-1913,

שלא יראו שום חרדי שם.

ומה היה חצי מעשרת כמעט, אם לא חצי, רבע מעשרת,

כן?

היה שם ספורט.

ספורט וספורט,

גימנזיה הרצליה, הרצת כוחות הגוף,

המכבי במושבות,

קבוצות מכבי.

אוקיי,

אנחנו רואים שכאשר,

והדבר הזה ממשיך,

1913, במלחמת העם הראשונה,

בארצות הברית

חמש מיליון אנשים עובדים.

ברית המועצות,

חמש מיליון, חסר מי שלא יעבוד.

באירופה, בכל מרכז אירופה,

מאות כפרים של חקלאים יהודים שעובדים עם שרירים כמו שכתוב.

כן, איפה בדמיון הפרוע שלהם יש יהודים שבאלף שנים התנוונו כוח השרירים?

אלא שכאשר הציונים,

ראשיהם,

באמצעות ראשיהם מפנימים את התעמולה הנאצית,

האנטישמית, שהם יצרו באמצעות תורת הגדע שלהם,

הם הפכו לאנטישמים גם בעלי שנאה עצמית,

מוכי עיוורון,

ומתגייסים בלהט פסיכוטי בלתי נשלט להתקפה גזענית ואנטישמית.

על תדמיתו של העם היהודי בגולה בנאומיהם בפני יהודים,

אך בפרט, עכשיו תשמעו,

הם יוצרים את האנטישמיות, אמרנו.

אז איך יוצרים את זה? מה זה רק, זהו,

שהגויים יתחילו לרדוף ולשנוא אותנו,

ככה יוצרים את האנטישמיות.

כן? בפרט בפני העם הגרמני ושאר העמים, כפי שתכף נראה,

ובפני כל גוי שרק היה מוכן לשמוע אותם.

נביא להנן חלק מממצאיו של חוקר השואה בנושא הזה,

כיצד הציונות,

שממציאה את האנטישמיות

כתיאוריה גזענית,

עושה כל מאמץ אפשרי להעביר לגויים, לעורר אותם לגלי האנטישמיות,

כדי שאחר כך יגידו,

הציונות הגויים, אמרנו לכם, לא רציתם לעלות.

אתם רואים מה קורה? יש אנטישמיות.

שהם בעצמם מייצרים את זה גם כתיאוריה,

את הגזענות האנטישמית,

וגם כן יוצרים גלי אנטישמיות

אצל הגויים.

אני מצטט אותו, חוקר מספר אחד מידועים של השואה,

דוקטור רבינוביץ' מקנדה, בשנת תשכ״ט,

דרך הגלות עמוד 27. הוא כותב ככה,

ספרו,

היטלר בספרו מיינקאמפט,

שר התעמולה הנאצי גבלס,

יוליוס שטרייכר,

עורך העיתון הנאצי האנטישמי דר שטירמר,

האידיאולוג הנאצי רוזנברג,

בכתביהם ובנאומיהם האשימו את היהודים בתפוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה.

כל ההצהרות בגרמניה שבאו אחרי המלחמה מייחסים הנאצים ליהודים בגרמניה.

הם מצהירים שיש יותר מדי יהודים בגרמניה,

שאין ליהודים הזכות להחזיק בעמדות מפציח בגרמניה,

ושאינם אזרחים טובים שמטפילים פרזיטים על פיתו את הגזע של מקס נורדאו,

כן, כפי שהוא כותב.

הם עכשיו מתחילים ליישם את זה.

שאיננו לגרמניה רק שזה מועיל להם באופן חומרי.

הגרמנים וחיזו נאצים יש את הזכות

למנוע מהיהודים את חדירתם לעניינייה של גרמניה.

בואו נראה את כל הפרטים האלה מאיפה הגרמנים לוקחים את זה.

יש לשים לב,

אני מצטט, ממשיך לצטט,

יש לשים לב שלא יוצא מן הכלל,

לא הייתה אף אחת מהאשמות הללו מחודשות.

הכל ישן ישן.

מבית מדרשה של מי?

תכף נראה.

כי כולן כבר נאמרו לפני כן על ידי המנהיגים הציונים בגרמניה.

לא הנאצים המציאו את זה.

המנהיגים הציונים בגרמניה שכנעו אותם ככה לחשוב כדי להרבות אנטישמיות בגרמניה.

שעל ידי זה יאלצו את היהודים בגרמניה לחבור לתנועה הציונית ולהגיע לארץ ישראל.

הסיפור הזה מופיע גם כן,

גם כן, כשמורם מסך הברזל,

כן?

אז מוקמת מחלקה נתיב במוסד

שדואגת להכריח את היהודים עם כל מיני פעולות ותרמיות,

לשכנע אותם אם הם מפוחדים מהמשטר הקומוניסטי הסובייטי,

שרק מי שיבוא לארץ יכול לצאת מברית המועצות.

בריאיון שעשו איתו,

עם ראש המחלקה, הוא אמר, הוא לא מתחרט.

גם אפילו בקום המדינה אותו סיפור, להבעיל את היהודים,

זהו, לעשות להם אנטישמיות.

אפילו לגבי עיראק,

כן? שקמה המדינה קצת לפני כן,

שר המשטרה שלמה הלל,

מה הוא מתפאר?

אפשר לשמוע אולי

מה שאתה שמעת?

כן. ובכן, אפשר לשמוע, אני לא שמעתי את זה.

אה, אין את המיקרופון?

כן, זה היה בערך, שואלים אותי כבר?

לא.

שאלו אותך על אביב.

לפני כ-30 שנים בערך, 25-30 שנים. כן, רק רגע, רק רגע.

לפני כ-25-30 שנים אני זוכר במו אוזניי שמעתי בתקופה שעוד התייחסתי לתשקורת פה,

הקשבתי ושמעתי באיזה תוכנית רדיו,

אחד שהיה חבר כנסת, שר,

שהוא כנראה היה מיוצאי עיראק,

מהיהודים של יוצאי עיראק,

שהוא היה ממפאי,

והוא סיפר שהוא היה בין אלה שכדי לדחוף את היהודים, להבהיל אותם ולהבריח אותם או לדחוק אותם מעיראק,

בכוונה שיגיעו לארץ ישראל,

לארץ הקודש,

מה שאנחנו קוראים ארץ הקודש,

אז הם זרקו רימוני הלם ותבערה לבתי כנסת, שהם היו ריקים בשעות שהבתי כנסת היו ריקים, זה עוד גם לזכותם,

וככה היהודים נכנסו לפניקה, ללחץ,

ורובם הגיעו לארץ, מה שאנחנו קוראים ארץ הקודש.

כאן, אנחנו יודעים מה שעשו להם כאן.

אני בעצמי זוכר את אותו חבר כנסת שסיפר בהתלהבות איך שהוא היה אחד מאלה שעשו את הדבר הזה,

את המלאכה הזאת שהבהילו והבעיטו את היהודים בעיראק

כדי להימלט לארץ ישראל.

אוקיי.

טוב.

אפשר להמשיך עכשיו.

זה היתכנות, בידר היתכנות.

בסדר?

שומעים אותי.

ובכן, בוא נראה, הוא ממשיך לתאר אינפורמטיבית,

הוא היה מומחה גדול בתחום הזה, בנושא הזה,

אותו דוקטור אבינוביץ',

איך הם לימדו את הגרמנים כך לחשוב.

אני מצטט, ממשיך לצטט, יש לשים לב,

שללא יוצא מן הכלל,

שום האשמה לא הייתה מחודשת.

בשנת 1920 ניתנה הרצאה בפני סטודנטים באוניברסיטת איידלברג,

ואוניברסיטת איידלברג זה לא עוד אוניברסיטה בגרמניה,

איידלברג זאת עיר אוניברסיטאית,

עיר ענק,

ששם אומרים הרצאה,

זה בפני אולמות ענקיים היה שם,

להאכיל את הסטודנטים,

לא יודע אם היה עשרת אלפים, אלפים ודאי.

ובכן,

ניתנה הרצאה בפני הסטודנטים באיידלברג, 1920 למניינם.

עבור הנוער הגרמני,

שמה?

שהיהודים אשמים בתבוסת גרמניה במלחמת העולם,

ושאת המהומות המהפכניות שהיו אחרי המלחמה יצרו היהודים,

ולכן יהיה זה מוצדק שהגרמנים ימנעו מהיהודים דריסת רגל בגניה של גרמניה.

אז מי אמר את זה? ראינו, הנאצים, נכון?

מי זה האיש שאמר לסטודנטים האלה,

וזה ב-1920,

את השקרים הנתעבים האלו?

סימן שאלה.

נחום גולדמן,

מי שמאוחר יותר התמנה לנשיא התנועה הציונית העולמית

ויושב ראש הקונגרס היהודי העולמי.

אני חוזר עוד פעם,

היהודים אשמים בתבוסת גרמניה,

מלחמת העולם,

כל המהומות וכל המהפכניות שהיו אחרי מלחמה יצרו היהודים,

ולכן זה יהיה מוצדק שגרמנים ימנעו מהיהודים ונצחק עם בנייניה של גרמניה.

נחום גולדמן,

אותו נחום גולדמן

היה אחד מהמנהיגים הציונים שעלה לרגל מאוחר יותר אל האמריקאי

בן אכט שכתב את הספר כחש שמתעד בספרו את חלקם

המכריע של ההנהגה הציונית ועסקניה ברצח של מיליון ומאתיים יהודים של הוגאיה,

כפי שכתב בפסק דין שלו בימין הלוי השופט המחוזי,

הן באשתקד הדיווחים על הפעולות ההשמדה הנאצית והן בחבלה במאמצי ההצלה,

מלבד מספר פעולות הצלה סמלויות,

כדי שישמשו אותן בהמשך כעלה תאנה,

כגון הצנחת חנה סנש,

וכפי שמופיע שם יש עדויות רציניות שמי שגרם להסגרה שלהם

איתה ביחד היה גם לקסטנר חלק בזה.

גולדמן ומנהיגים ציונים אחרים התחננו בפני בן אכט

שיצנזר וימעט בסיפור חלקם בהשמדת העם היהודי באירופה,

כפי שמובא שם במבוא.

עכשיו אנחנו רואים לגבי, והוא צנזר כאלה דברים, עכשיו אנחנו רואים את אחד הדברים שהוא צנזר,

מביא את זה דוקטור רבינוביץ'.

אני ממשיך לדוקטור רבינוביץ', היה גם מנהיג ציוני אחר יעקב קלצ'קין,

אשר קצת אחרי זה, בשנת 1921 למניינם, אמר

אנו היהודים עם זר בקרבכם,

אנו רוצים להישאר כך.

כמה שנים לפני כן היה זה חיים ויצמן,

שלשם מטרה מדינית זו

של הברחת היהודים לארץ, לגרום להם,

הכריז באספה הציונית בברלין,

לגרמניה יש יותר מדי יהודים.

היה זה סאודור הרצל שאמר,

חיוני הוא הסבל של היהודי,

יהיה יותר גרוע,

מצוין, זה יעזור להקמת המדינה היהודית.

אני אתן עידוד לאנטישמים,

להחרים רכוש יהודי.

זה יעזור בהדיפת היהודים.

האנטישמים אז,

שאנחנו חינכנו אותם להיות אנטישמים, זאת אומרת,

הם יהיו ידידינו.

אם כן, מה אנחנו רואים פה?

דבר נורא ואיום.

שראשי הציונות

והעסקנים שלה,

לכל מי שרק אפשר היה לדרבן אותו,

לרצוח יהודים, לשנוא אותם,

ולגמור אותם כדי לנסות להביא אותם לארץ ישראל.

את כולם?

אולי את כולם, לא, לא, לא. גם אחרי הסיפור,

רק חלק.

אז אם רק חלק,

חלק שאתם חושבים שיכול לקום לתחייה,

אז מה יהיה עם השאר שאתם יצרתם,

ראשי הציונות, את האנטישמיות

ואת הגזענות,

שבעצם אתם קוראים בעצם לרדוף אותם?

מה יהיה איתם?

אין בעיה, שיחוסלו.

אנחנו צריכים רק,

מי שאנחנו צריכים זה חלק קטן

שמתאים לנו.

השאר, תכף נראה.

במשפטי נירנברג, אני ממשיך לצטט,

לפורשי מלחמה נאצים בכירים,

שכל עדויותיהם נמצאות בספרייתי,

נמצאים 23 כרכים.

הוא היה חוקר מאוד יסודי,

הוא כחש את כל ה-23 כרכים של משפטי נירנברג לבחירי הפושעים הנאצים.

פושעים? אני כבר לא יודע מי פה יותר פושע ממי.

העיד האידאולוג הראשי שהוצע אחר כך להורג,

אלפרט רוזנברג,

כי האידאולוגים הנאצים הודרכו בדבריהם

על ידי

נאומיהם של מנהיגי הציונות המדינית.

זאת אומרת, הציונות היא הדריכה אותם להיות נאצים,

ואנחנו ראינו רק קצת, מקצת, שזה כבר הספיק,

מה הם נאמו הציונים.

יוניוס שטרייכר

העיד

אני לא עשיתי יותר מאשר לזרז מה שאמרו הציונים, הראשיים.

הם פשוט יצרו את תיאוריית הגזע,

שהיהודים הם מתים

ואותם צריך לחסל, ורק נשאיר רק חלק קטן, נביא לארץ ישראל.

כאשר רבי

מיכאל וייסמנדל משאיר בציטוט,

פנה במכתב לנציגי הציונות בשוויץ ובטורקיה,

שממנו באמצעות כמה מיליוני דולרים,

שהיו ברשותם מאות מיליונים,

המגבית המאוחדת,

כדי להציל את המיליון נקודה שתיים יהודים מהונגריה וסביבתה.

על פי פנייתו של הצוער רדוף אייכמן לבצע עסקת הצלה זו מתאי הגזים לפני שהוא יורה לשלחם שם,

הוא קיבל בחזרה מכתב נזעם מהעסקן הציוני,

סאלי מאיר, סגן ראש המגבית המאוחדת.

הוא עוד התעלה על ידי כולם.

הוא, אתה רוצה להציל יהודים מתאי הגזים?

הפוך, אתה, אתה, מה שיותר קורבנות שישרפו וגזים.

הוא יתעלה על ידי, אתה חוצפן גם כשאתה מבקש שהם לא ימותו.

תכף נחיה, אני עכשיו מתחיל לקרוא,

ממשיך לקרוא.

קיבל מכתב נזעם,

כן, מאותו, מהסקן הציוני סאלי מאיר,

שבידיו היה מופקד כזף זה.

מאיר כתב לו,

נשיא המגבית המאוחדת, נשיא הבונדס,

זו עזית, עזות וחוצפה.

ביזיון הוא למלא בקשה כזאת.

מאחר שכמה שיהיה יותר גדול מספר היהודים הנצפים בתי הגזים והכבשנים,

ככה יגדלו הסיכויים לקבל מדינה בארץ ישראל.

אתה צריך לזכור, לשים נגד עיניך,

שהדבר העיקרי שאנחנו צריכים הוא לעשות את מאמצינו כדי שנקבל את הארץ בסוף המלחמה.

ואם איננו מביאים מספיק קורבנות,

זה כבר היה, בזמן שכבר היה שתיים וחצי מיליון יהודים, שלוש מיליון כבר בגזים.

לציונות עדיין זה לא מספיק קורבנות,

צריך עוד מיליונים.

מיליון נקודה שתיים,

נהדר,

לפי הציונות של אותו הגזע, אתה חוצפן שאתה לא רוצה לרצוח את המיליון שתיים.

זה מעט באחוז וחצי אולי את הקמת המדינה.

אז אני ממשיך הלאה בציטוט שלו.

כך יגדלו הסיכויים לקבל מדינה בארץ ישראל.

אתה צריך לזכור לשים נגד עיניך שהדבר העיקרי שאנחנו צריכים הוא להפנות את מאמצינו כדי שנקבל את עד סוף המלחמה.

ואם אנחנו מביאים מספיק קורבנות לא תהיה לנו סיבה לדרוש ארץ עצמאית.

לכן זו טעות, חוצפה, עזות לבקש.

רק בדם תהיה לנו הארץ.

שמעתם פעם את המושג הזה?

עכשיו אתם מבינים מה הפירוש.

מנהיג נוסף של התנועה הציונית,

יצחק גרינבוים,

שר הפנים שהיה בעבר,

הכריז פרה אחת בארץ ישראל יותר חשובה מכל יהדות פולין. זה כולם יודעים, כן?

שלוש וחצי מיליון יהודים, פרה אחת יותר.

לפני המלחמה, בשנת 37',

אמר חיים ויצמן שעדיין הייתה אפשרות להציל את יהודי גרמניה משיקולים כלכליים בפני שהם היו מתבוללים. זו הסיבה.

עד כאן ציטוט שלו.

היצירה האדומית של האנטישמיות,

וכפי שנראה להלן, יצירת תיאוריות הגזע ועדות לעריכת פוגרומים ורצח עם, ג'נוסייד, ביהודים על ידי ראשי הציונות ועסקניה,

נוצרה כדי לגרום לכך שזאת תהיה הסיבה המדרבנת יהודים להצטרף לתנועה הציונית

וכדי שאומות העולם ישוכנעו בצורך להקמת מדינת יהודים.

תרמית זוועתית זו מאוד מזכירה את מה שהתגלה בזמננו

על חברות שפיתחו תוכנות אנטי וירוס עבור משתמשי האינטרנט.

חברות אלו היו גם אלו שיצרו את הווירוס עם עצמם

והחדירו אותם לרשתות האינטרנט,

מה שגרם לקריסה של אתרים וקבצי מידע של משתמשים פרטיים,

קריסה שגרמה כבר נזקים כבדים,

ואז הם פרסמו שהם פיתחו תוכנות של אנטי וירוס,

כדי שמיליוני הצרכנים יקנו מהם את התובנות,

התוכנות האלה.

מאוחר יותר עשו עוד,

ייצרו עוד פעם וירוסים חדשים ומחדירים אותם לרשנות,

ואז הם שוב בישרו לצרכני האינטרנט, שהם פיתחו עוד פעם תוכנית אנטי וירוס חדשה,

כדי שעוד פעם יקנו מיליוני צרכנים את תוכנותיהם.

כך אנחנו רואים פה בצורה הכי מפורשת שפועלים ראשי הסינות ועסקניה.

על פי המידע שהתגלה בעשרות השנים האחרונות,

הם יוצרים אנטישמיות,

ג'נוסייד,

רצח עם,

ואז ברוב נדיבותם הם מודיעים לעם היהודי שיש להם פתרון בלעדי להגנת העם היהודי,

באמצעות הקמת מדינה יהודית,

יהודית.

כשהם יקימוה מפעם לפעם, הם גם מייצרים מלחמות נגד יהודים במדינה, כדי שלא ישכחו שהמדינה והמרידה שוצי הציונות ותומלניה בשבועות שהשביע אלוקים את עם ישראל לא למרוד בגויים,

הם הפתרונות

לבעיות הביטחון הפיזית של היהודים.

כנוצאה מהקמת המדינה החלה שוב אחרי מלחמת העולם להיווצר אנטישמיות ברחבי העולם,

ושוב מוכיחים ראשי הציונות ותומלניה שרק ההתכנסות של מדינת ישראל היא הפתרון לאותם מיוני יהודים בעולם,

שעד עתה עדיין ראשי הציונות לא הצליחו למכור להם את הפתרונות,

במירכאות את אותן תוכנות אנטיווירוס שלהם.

אני מצטט את פרופסור פלק,

רבים מבין הציונים אימצו והטמיעו בעולם המושגים שלהם, דמות יהודי מסכן וחיוור

של תחום מושב שיחסו לו האנטישמים האלה למיניהם.

אני ממשיך לצטט עכשיו מהספר של התנגדות

היהודית לציונות,

והוא מביא שמה שאחד מגדולי המו״לים של העיתונים עשו סקר בשנות ה-40,

בזמן המלחמה עצמה,

שכבר הנאצים כבר מוכנים לממש את הפתרון הציוני ליהודים,

כן?

היה אופנתי בחוגי הנואמים הציוניים להצהיר מעל כל במה,

שכדי להיות ציוני טוב,

אדם חייב להיות מן האנטישמי,

אחרת הוא לא יהודי טוב, ודאי שהוא לא ציוני טוב,

אם הוא לא אנטישמי.

בשביל מה יצרנו את זה? בשביל מה יצרנו את האנטישמיות הציונית כתיאוריה?

מכיוון,

בעמוד 250 ירשתם, מכיוון, עכשיו אני ממשיך עכשיו לצטט

את פרופסור פלק,

מכיוון, בעמוד 200, בעמוד 18-19,

מכיוון שהטיעונים להמשך בידולם ורדיפתם של היהודים

בגלל דתם או תרבותם, איבדו מכוחם?

למה?

למה איבדו מכוחם?

זה הוא לא יודע, הוא לא מספר לנו, אבל אנחנו יודעים.

בעקבות השפעת הנצרות הפרוטסטנטית,

הקלווניסטית,

כן, של הדגשת היחיד והשוויון בינו לבין שאר כל בני המין האנושי,

בניגוד ללותרליות הפרוטסטנטית, שדגלה בקבוצתיות של עם,

לאום וקומונה,

אז לכן זה איבד מהטעם שלו להמשך לרדיפת היהודים.

ממילא עלה ערכו של הטיעון הביולוגי,

היינו, אחרי שמקס נורדאו

עושה תאוריית גזע, כצידוק לרדיפתם.

היהודים הם בני גזע שונה במיוחד.

תכונותיהם המיוחדות טבועות במהותם הביולוגית.

כך הפכה שנאת היהודים לשנאת הגזע השמי.

לאנטישמיות,

כן, עכשיו אמרנו שהאנטישמיות

היא משהו חדש.

היא לא הייתה מעולם.

אני מבקשיב לצטט אותו.

מקור האנטישמיות בשנות ה-70 של המאה ה-19.

זאת אומרת,

1775 וכעשר שנים אחרי זה, כבר מקס נורדאו כותב על סמך המושג הזה,

הוא מריח כבר,

כבר הוא עושה תאוריה שהגויים ידעו איך לממש את האנטישמיות הגזענית.

פרי המצאתו של הפובליציסט ויליאם מאר,

הוא נשען בפירוש על הבסיס החומרי של האבולוציה של המינים ועל השונות בין בני אותו מין.

משה אס,

שהיה אחד הראשונים מקרב היהודים,

הוא היה משומד,

שקראו להתחדשות תלומית בארץ ישראל,

הוא כבר מתייחס בספרו רומא וירושלים ב-1962,

עוד לפני שהוא מייצר את המושג אנטישמיות,

12 שנים, בערך עשר שנים לפני כן,

ליהודים כגזע.

והספר הזה, רומא וירושלים,

זה הספר שעל פיו הרב קוק ביסס את ספרו רוטמי אופל,

כפי שמופיע בביטאון המתנחלים נקודה תשמ״ב.

אני ממשיך הלאה, הציונות אימצה לפיכך את מושג הפולק ומד גזע שעוצבה בדם ואדמה,

כפי שזה קנה לו אחיזה במרכז אירופה של המאה ה-19,

רק את המושג דם ואדמה, אבל,

ואז עשו את זה לתיאוריה,

ואז חושך לעמים,

תיאוריית הגזע.

אני ממשיך, זה עמוד 18-19.

אני ממשיך לצטט

ביטוי בוטה יותר מכך לרעיון הייחוד הגזעי של היהודים,

שהיה טבוע מלך מחשבתם של בני התקופה, הוא מתכוון של היהודו נוצרים.

אנחנו דיברנו עד עכשיו, הרצל

מקס נורדאו,

נחום גונדמן,

ויצמן

בואו נראה מה אומר חיים נחמן ביאליק, סך הכל חיים נחמן ביאליק,

גדול התלמידים של אחד העם.

מה הוא אומר?

הם דבריו של חיים נחמן ביאליק,

כן, המשורר הלאומי גם של השמאל,

שאותו כל כך העריץ הרב קוק והבן שלו,

כן,

משורר שהעריץ את המשיח הנוצרי,

חיים נחמן ביאליק,

מעריץ, כמו כל ציוני טוב,

את הנצרות, כן.

למשל, אנחנו רואים פה,

אנחנו רואים פה, למשל,

במתי זה היה? לא מזמן,

כן, לעשות שלום עם הנצרות.

ישו, באמנות הישראלית,

מוזיאון ישראל בכבודו ובעצמו,

המוזיאון הלאומי שלהם,

מציג את ישו לא כאויב,

אלא כדמות טרגית,

כדמות טרגית,

צריך לרחם עליה.

בזכות כוחם אמיתי הוא מעלה את השאלה אם לא הגיע הזמן ליחסים חדשים בין הדתות.

זה מה שאמרתי,

שאף על פי שזו נצרות פרוטסטנטית של האגף החינוני של הנצרות הפרוטסטנטית,

מוזיאון לישראל, ציונות,

מעכשיו מעריכים את אותו האיש, יימח שמו,

לא במובן הרוחני,

אלא במובן הדמות הטרגית שלו,

במוסריות שהוא מביא לעולם.

הנה פה דוגמה קלאסית,

מעכשיו.

ובכן, חיים נחמן ביאליק,

המשורר הלאומי של השמאל,

שאותו קרו העריץ הוא קוק ובנו,

משורר שהעריץ

את המשיח הנוצרי ואת משיח השקר שבתאי צבי.

במסיבת עיתונאים באוניברסיטה העברית

בראשית שנת 1934,

הוא מצטט אותו, את ביאליק,

גם אני כמו היטלר, אומר חיים נחמן ביאליק,

מעריץ, מאמין בכוחו של רעיון אדם.

נקודת המוצא, כן, האנטישמית הזאת המקובלת,

על הציונים,

הייתה אכן התכונות היהודיות המושמצות,

הן אותות של ניוון שחיים בגולה נתנו בהם,

שתפקידם לחלץ את היהודים ממסלול הניוון

לזו של יהודי חדש בדמותו של אזרח נורמלי במדינה מערבית מודרנית.

עד כאן ציטוט של אותו פרופסור פלק.

כידוע, התפיסה הפרימיטיבית,

האנטישמית הגזענית הזאת,

הקצינה כיום לממדים של טירוף כאשר ראשי הציונות כיום,

כממשלה וכמערכת משפטית,

חוקקו חוק שהיה אופייני למשטרים האפיינים בעבר,

לזרוק לכלא את אלו ממבחר העם היהודי,

היחידים שנשארו יהודים,

אם יסרבו לעבור תהליך של התנצרות כיהודים חדשים וימשיכו ללמוד בשקידה וברציפות על התורה.

כיום ישנו במדינת ישראל משרד ממשלתי שממשיך

את התפיסה הגזענית של המוסקול יודנטום,

היהדות השרירים של מקס נורדאו,

המרכת את כל הפעילות הפולחנית של הספורט,

החינוך הציוני להפגנת שרירים ולאלימות פיזית.

החינוך הציוני הזה,

אפשר לומר שהוא הצליח באופן מסחרר, לא סתם.

מגיע צלש אולי למשרד הזה. משרד החינוך מדווח באמת שכמעט 90% מהתלמידים שמתחנכים במוסדות הציוניים מדווחים מדי שנה,

שהם נחשפים לאלימות מצד חבריהם,

והם אלו שבידיהם יופקד גם בעתיד גם הצבא,

כך שצריך לדעת שמי שמגיע לשם,

מי המפקדים שלו בעתיד יהיו,

כן,

בו הם

ישמשו כחלק לקצינים.

אחוז דומה של מורים, כי 90% גם הם נחשפים מדי שנה לאלימות תלמידיהם,

והם מקיימים על כך מחאות במצעות הצמדת תלמידים.

על כל פנים, אבל, מקס נורדאו הצליח מעל ומעבר,

90% זה יפה.

האמת היא שייתכן זה יותר,

רק אולי יש כאלה שמפחדים לנו לדווח.

אנחנו דיברנו שזה הכול, שתיאוריית הגזע,

שחינכו הציונות

את הנאצים,

שזה היהודי, הוא יהודי מת, מנוון.

רק יש מיעוט קטן שצריך להחיות אותו,

ואותו להביא לארץ.

השאר זה אבק, תכף נראה.

המושג של התחייה הוחדר על ידי הגזען האנטישמי ארתור רופין לאתוס הציוני.

התחייה,

כן, כפי שמופיע,

כפי שמופיע בספר של, בדוקטורט שעשה פרופסור בלום,

הם, יש להם רגשי נחיתות,

פה בהקדמיה הישראלית הם תת-תרבות,

אז הוא עשה דוקטורט באנגלית,

כתב את זה רופין and the production of the modern Hebrew culture.

אז הוא כותב את זה בעמוד, שמה, בעמוד

יב',

שהוא החדיר את המושג תחייה,

תכף נראה ככזע אנטישמי.

כידוע, מושג התחייה מופיע רבות בהיסטוריוגרפיה הציונית כמושג מכונן המבטא הפיכת חלק מיהודי הגולה בהגיעה לארץ מההוויה מתה להוויה חיה ונושמת,

כאשר הגולה נתפסת כמרחב מת בו נמצאים היהודים, שאומנם הלכים על רגליהם, אבל למעשה הם נחשבים כמתים,

מבחינה לאומית, על פי, כן, על פי היסוד הפרוטסטנטי של הארציות החברתית והחומרית,

שאם הם נחשבים הרי כחיים, אז אין את מי להחיות.

התובנה הגזענית הזאת של תיאורת הגזע של מקס נורדאו הופנמה על ידי הנאצים,

כאשר תעמולה זו הבשילה לכדי יכולת רציחת העם היהודי על ידי הנאצים במחנות ההשמדה,

גם את הגז ציקלון B, אגב,

ששימן יותר מאוחר לשם יצירת תא הגזים,

פיתח המשובט פרופסור פריצוור מגרמניה.

חשיבה ותדמית ציונית זו של יהודי בגולה כאדם מת בעל גוף

חי מת הופנמה דרך הציונות ישירות לגרעינה,

כפי שראינו,

של האידיאולוגיה הנאצית,

שגרסה שהרוב היהודי בגולה הינו למעשה מת ההולך על רגליו,

והינו חסר רגישות שיש רק לנקות את המרחב ממנו.

כך גם נבנה מחנה ההשמדה כדי ליצור,

אני עכשיו אקחי,

יש ספר שלם של פרופסור,

אני הכול מדבר מהאקדמיה,

פרופסור בועז נוימן,

תרבות הנאצית, מרחב גוף שפה,

ממוס 81, הוצאת אוניברסיטת חיפה,

ספר שלם עם תיאורים בדיוק.

אני רק לקחתי משפט אחד משם,

שזה מאוד ממצה,

מצב אונתולוגי, אונתולוגיה הכוונה היא מהותי,

של הקורבן כהוויה מתה.

במרחב המוות היה מוות

מצב של הוויה.

ככה יצרו את מחנה ההשמדה.

הרב קוק כידוע לא זוכר להתחנך כבר מילדותו על לימוד התורה בטהרתה,

כפי שמדווחים כל אלה שהיו מסביבו,

הוא כבר מגיל עשר,

הוא התחנך על ברכיה של ספרות התעמולה של ההשכלה ושל הצליונות,

יחד עם לימוד התורה, כבר מגיל עשר.

מגיל עשר, כן?

כך כותב מאיר בר-אילן בתור, שהוא מכבד אותו בזה,

בספר אזכרה,

תל אביב, בחלק א', עמוד קצ״ח,

ט', ירושלים תרצ״ז.

גם בבחרותו ובהמשך חייו

כותב יצחק ניסמבוים, שהוא בא לבקר אותו,

כותב בעלי חלדי עמוד 189 בוורשה תרפט,

בא, הוא היה על הספרים שלו,

על השולחן, כל הזמן מונחים כתבים של המשכילים ושל ראשי הציונות.

פעמים רבות במושג הוא משתמש באמת, לכן

פשוט שהוא השתמש פעמים רבות במושג הגזעני של התחייה.

גם באחד מחיבוריו מוכתר בשם אורות התחייה.

עד כמה הוא הפנים בשלמות את הגזענות האנטישמיות הזאת של התנוונות,

התעמלות,

יהדות השרירים של מקס נורדאו לגבי העם היהודי

וכיצד הוא מבצע את החילול והחילון של מושגי הקדושה המופיעים במקורות היהודים,

כפי שהתמחה בן יהודה.

נראה כמה ציטוטים רק ונמשיך הלאה.

שרוצים להתפתח בבריאות גופא,

בבריאות הגוף,

להגן על אומתנו.

בחיבורו רוט מאופל,

סימן ל״ד, שאותו הוא יצר כדברי בנו.

מי כותב, אבקו?

כן.

אבקו? כן.

כדברי בנו,

בהשראתם של כתבי המשומד הציוני משה אס,

כפי שאומר את זה ארצי יהודה קוק,

מופיע בביטאון המתנחלים נקודה תשמ״ב,

הוא מחקה את התעמולה הציונית שעל פי היסוד הפרוטסטנטי עונת המציאות כחומרית,

שיש לצעוק לתוך ביטויים של קדושה מהתורה את תפיסת המציאות הארצית והחומרית,

כפי שאומרת פרופסור אניטה שפירא,

שככה עושים הציונים,

של קדושה מהתורה את תפיסת המציאות הארצית החומרית. פרופסור ניטה שפירא,

פרס ישראל לציונות,

בספר של המוטיבים הדתיים של תנועת העבודה,

255. ולכן,

גם הוא כותב באורות מעורפל באותו סגנון.

ההתעמלות,

מרקס נורדאו, ההתעמלות של צעירי ישראל

עוסקים כך בארץ ישראל לחזק גופם,

היא משכללת, לא פחות,

אותם כופרים ואפיקורסים שהגיעו לארץ כדי לרסק את כל עם ישראל עם שנאה עיוורת ליהדות.

היא משכללת את הכוח הרוחני של התדיקים העליונים העוסקים בייחודים של שמות של קדושה.

הוא לא מסתמבק בכך,

אלא הוא מגיע להקצנת המצאותיו, שהדהים עד כל גדולי התורה.

עבודת הקודש הזאת,

של אותם מתעמלים משומדים,

מעלה את השכינה מעלה-מעלה,

כעלייתה על ידי שירות ותשבחות,

שמי אמר?

דוד המלך ישראל,

בספר תהילים. הרב קוק. באורות בני אופל, שם,

בסימן ל״ד.

כתוצאה, רגע נגמור רק אותו,

כתוצאה מההשוואה הזו באמת,

הרב קוק הגיע למסקנה הפוכה מכל מה שמופיע במקורות היהודים.

לכן הוא גם לא יכל לציין מקור לדבריו.

אתם רואים, הוא לא מציין מקורות.

למה?

הוא בעצמו הודה את זה להוריו,

שהוא לא מציין מקורות להגיגיו,

כיוון שאף אחד

לא יוכל למצוא כל קשר בין הדברים שלי למקורות של התורה שבכתב בעל פה.

אגרות הראיה חלק ד',

אגרת א',

מ' ט'.

וכן האמירה הגזענית האנטישמית שלו,

אצל הפושעים הנפש בריאה יותר מאשר אצל ירעים.

וכן שיגעון הגדלות,

כפי שמופיע במעיין תשרי תשמ״ו כו',

כמו הרצל,

מי שמתנגד לי או שמוחו קטן או שהוא רמאי.

אהבת ישראל למופת.

הרב קוק מסגל בשלמות את תאונת הגזע הציונית,

שעם היהודי היא עוויה מתה במובן החומרי,

ושיש להתייחס אליה כגוויה שניתן להחיותה לא במובן הרוחני כפי שמופיע במקורותינו,

אלא בגבורת הבשר

תאיר הנשמה ותחיית המתים בגוויות.

בגוויות הכוונה היא בחז״ל,

צריך את הדיות למשל,

א', ז', זה חצי הגוף העליון.

אורות התחייה ל'ג', פ'.

כן, שרואים אנו שירב קוק מתאחד באמת עם התפיסה האנטישמית הגזענית של הציונות,

שהוגדרה כשינת הגלות,

היות וחסרה לדעתם לעם היהודי לאומיות,

שהוא מושג חומרי פרוטסטנטי שאינו יהודי כלל.

ולכן הוא מתאר את הגלות

כמיותרת,

כפי שמופיע בשמונה קבצים, א', י', ח', קו', ב',

עמוד פא',

אף שבכל המקורות ישראל מופיעים הסברים רבים על המטרות הנעלות

שעל עם ישראל לממש בגלות.

הן ביחס לעצמו והן ביחס לאומות.

הרמח״ל כתב עליה בהרחבה בכלל, בדעת תבונות סימן קנח.

מאידך מתריאב קוק שלא לשלול את הגלות הרוחנית,

אלא להפך, לשקוע בכל שיטות הטומאה הזאת והכפירה,

שאותן יש לצקת לתוך המקורות היהודיים,

כאשר רק אז,

כאשר שוקים בתוך שיטות הטומאה ומוצאים את צוב דפשא,

רק אז הן יהפכו לארמון התורה.

איגרות הראיה חלק א',

איגרת רצ״ו, קס״ג ד', ירושלים תשמ״ה.

למותר לציין שראו גדולי התורה בתקופתו,

שנחשפו לכתבים שלו, עוד לא ראו, עוד כמעט אפס קצהו,

מה שהיום כבר התגלה,

יזדרו וראו במכך הפיכת כל התורות שבכתב ובעל פה ובכל כינוי הגנאי אפשריים,

כאשר חוץ ממה שנזקקו לעזרתו,

בעיקר בנושא פיקוח נפש או כשהם מנסים להניע אותו מהתנהלותו,

הם כמובן כינו בתוארי כבוד כדי שיישמע להם.

חלק מכינוי הגנאי מרוכזו עם מקורותיהם,

מכל גדולי ישראל, מכופר הפיקוחת בשוגה המשכיל בספרו של הרב רוזנברג משנות הרואים בחמישה כרכים, החל מעמוד 1076. תיאודור הרצל היה שותף מלא לתוארת הגזע שפיתח סגנו,

שהגזע היהודי נחות,

לכן הוא הסתער על כך שבידוד היהודים

מה שכתוב, עם לבדד ישכון כמעלה ומצטער על הבדודות שלהם,

הוא אומר שהם הפריעו להשבחה פיזיולוגית של הגזע שלהם באמצעות החלאה עם אחרים.

כן, מקס נורדו ממש

אותו דבר,

זה מופיע בתור פה, אני לא אקרא את זה באנגלית,

רג'ינס סטנפורד ג'ויש רספונס טו אנטיסטמיזם,

ג'רמני, טוב.

נמשיך הלאה עכשיו

בנושא הזה של

תיאודת הגזע,

איך היא מחלחלת לעומקה של התנועה הציונית.

הוא כתב באחד המכתבים שהרצל הוא ניצוץ של משיח בן יוסף. כן, זה סיפור בפני עצמו.

הוא ניצוץ של משיח בן יוסף,

אבל התלמידים שאומרים שהוא מתכוון שהוא עצמו משיח בן יוסף,

לא רק ניצוץ.

מי, מי, מי זה?

הרב קוק.

שמה?

שהרצל הוא עצמו משיח בן יוסף.

אבל אני אומר שהוא לא התכוון שהוא משיח בן יוסף.

הוא לא סתם אמר שהוא ניצוץ.

כי הרב קוק,

יש שם מספר מקורות שהוא כותב שהוא משיח בן יוסף.

אז לא יכול להיות שהרצל יהיה משיח בן יוסף. הוא רק הניצוץ שלו.

עקב, איך הוא כותב שם? עקב.

כן?

יש הרבה מקורות.

כי למשל,

במכתב, שגם כותב, קוראים לו קרליבך,

מייסד מעריף, כשהוא היה למד במרכז, שהוא אומר שהוא ניצוץ של ישוע בן נון,

באיגרת זהו, כי למחיה שלך אני אשם, כמו שכותב יוסף.

מקרות בלי סוף, מה פתאום בהרצל? הוא המשיח בן יוסף.

לכן מי שמתנגד לי, כפי שציטטתי,

או שמוחו קטן, או שזה, למשיח להתנגד,

גם קוראים לו הנזיר,

אומר שכשהוא תקע בשופר והוא אמר אבקוק זה שופרו של משיח, אתה המשיח?

היה נראה שהוא מסכים עם זה, אבקוק,

שהוא המשיח אם הוא תוקע בשופר של המשיח,

ובלי סוף בכל זה. אבל אנחנו רק התעכבנו פה לתיאוריית הגזע שהוא הפנים,

כמו כל דבר מהציונות.

על כל פנים, ארתור רופין,

מיהו הארתור רופין הזה?

אב ההתיישבות,

יושב ראש המשרד הארץ ישראלי, מייסד מערכת החינוך הציונית בארץ,

כן?

בעמוד ג',

ושם באותו עבודת דוקטורט

של פרופסור בלום, מאוניברסיטת תל אביב,

הוא כותב עליו שארתור רופין,

מייסד מערכת החינוך הציונית בארץ ומעצב התרבות,

בחד של החינוך,

היה נוצרי פרוטסטנט, שם בעמוד ו',

שקרא לתיאור הגזע היהודי.

אפילו עליית

היטלר לשלטון

לא ערערה את אמונתו של רופין, אני מצטט,

בקיום הבעיות הגזע היהודי.

בשנת 1933 הוא ערך ביקור

אצל דוקטור אנס גונטר הנ'ל,

חוקר נאצי בענייני תיאוריית הגזע,

שכבר הזכרנו אותו, שהוא כתב מדע גזע גרמני,

ודן עימו במאפיינים הגזעיים של היהודים.

הרי סך הכול הוא היה תלמיד של מרקס נורדאו,

אז הוא אחד שהוא יודע יותר טוב ממנו על הגזענות האנטישמית,

איך להתייחס ליהודים.

זה כשהיא כבר עולה לשלטון.

דוקטור רופין, אני ממשיך לצטט,

גם טען, אמרנו, הטטרים, אתם זוכרים? גם טען שההבדל בין האשכנזים והספרדים הוא גזעי,

ושהגזע האשכנזי הוא עליון יותר אותנטי ויותר קרוב לגזע האינדו-אירופי. אז בכלל האשכנזים הם מהגזע האינדו-אירופי בכלל, הם בכלל לא מגיעים מאברהם אבינו.

בכך שימשה האבגניקה,

האבגניקה זה השבחת הגזע,

תפקיד חשוב בתאריך הסלקציה.

זאת אומרת, פה פרופסור בלום מזכיר לראשונה

את העניין של הסלקציה בציבור, בתנועה הציונית.

הסלקציה, אנחנו יודעים שזה היה לכאורה ההמצאה של הנאצים,

אבל זה קצת מוזר להגיד כזה דבר, לא?

את הכול, הציונים חינכו את הנאצים,

לרצוח יהודים,

תיאוריית הגזע,

אשבחה, אנטישמיות.

פתאום בסלקציה את זה הם למדו מהגויים?

תכף נראה, זה לא פשוט.

אבל עכשיו זה נראה שהוא מזכיר דווקא,

אולי הוא לא... אמרתי, כל אחד יודע בתחום שלו.

אז כרגע,

כרגע זה הדבר היחיד שהציונים למדו מהנאצים,

סלקציה.

תכף נראה שגם בזה הנאצים למדו את זה מהציונים,

אבל לא ממה שהוא מזכיר פה.

יותר אותנטי,

כן, אז הוא טען, כפי אמרנו, אינדונטין.

בכך שימשה יבגני כאן תפקידו בתהליך הסלקציה והקליטה של העולים.

היינו בחלוקת הרישיונות, עלייה, הסרטיפיקטים, טרם הקמת המדינה והחל מהקמת המדינה, כפי שכותב

פרופסור רפקין בספרו על ידידות יהודית לציונות.

ועוד שמה דוגמאות רבות לכך בשאר הידידות הציוניות.

אני הזכרתי רק דבר אחד, הוא מביא שלל שלם.

רופין גם גרס שם שהתימנים אינם יהודים טהורי גזע.

תראו, אנחנו מדברים פה ממש אנטישמיות נגד הגזע השמי.

שנאה עצמית,

שזהו, הם לא בכלל מהגזע השמי.

סליחה, הם מהגזע השמי, זאת אומרת.

ואילו האפכנזים, מהאינדו-אירופים.

התימנים אינם יהודים טהורי גזע, כי גזע טהור זה רק גזע הארי האינדו-אירופי.

כן?

אינם טהורי גזע.

מאיפה? מאבד לי, ככה זה טוב.

אלא טיפוסים מיוחדים,

ערבים שנתאגרו,

או כאלה שדמם מעורב בדם ערבי.

כל אחד מרביץ איך שהוא רוצה.

דוגמאותו של רופין בתיאורת הגזע של נורדאו,

שכפי שכותב

באמת פרופ' בלום,

הוא היה, שימש לו היחיד,

הציוני היחיד ששימש לו דגם לחיקוי לארתור רופין היה מקס נורדאו.

כן? בעמוד ז' הוא כותב את זה.

כן, אז אותה דבקות

של רופין, הייתי אומר אותה דבקות פנאטית, חשוכה ופרימיטיבית,

כן? בתיאורת הגזע של נורדאו,

כפי שהוא נוסחה על ידי היטלר,

השליך על ידידו גם על עידוד רצחניות עיוורת

של ערבים ויהודים כחלק מובנה בעיתות הציוני.

הוא אומר, אולי אין לנו מנוס מרצח הדדי,

צריכים לרצוע אחד את השני,

כן?

זה מופיע בהליכה על קו האופק של פרופ'

אניטה שפירא,

הוצאת עם עובד,

כן? אני פשוט אבראה פה זה, כי זה דברים כל כך הזויים, ועד לאיפה הם הגיעו,

אז אנשים יכולים לחשוב שאולי זה לא נכון ההמצאה, ולכן אני גם מתמודד עם זה בכל רגע,

להסתכל במקורות איפה שזה.

הליכה על קו האופק פועס על ידידו שפירא בהדפסה שלישית ב-1997,

ככה היא כותבת,

לגבי ארתור רופין,

בעמוד 60. רופין גם השפיע השפעה מכרעת

על גיבושה של תיאוריית הגזע הנאצית,

כפי שעולה מעבודת הדירקטורט של פרופ' איתן בלום,

מאוניברסיטת תל אביב,

אומרת על ארתור רופין,

אז זה מה שהוא מווסס את זה, הוא אומר את זה גם כן

בריאיון איתו בעיתון הארץ,

מ-9 באוקטובר 2009, מאידך,

גם הבושוויזם הרצחני ברוסיה, ככלי מהפכני,

גם הצית את דמיונו של ארתור רופין,

כפי שהוא כתב ביומנו,

כפי שזה מופיע בספר,

גם אותה הליכה על קו האופק של עליטה שפירא,

בעמוד 134. הוא כותב, גם בגוריון

השליך את הגדרותיו, ככה כותבת עליטה שפירא,

הקומוניסטיות על הגשמת הציונות שסוציאליזם זה משמעו סובייטים,

חשמול, לחשמל, לשרוף אנשים, כל אלה שנמצאו להם, אני לא יודעת מה הגבילות אצל כל חלוצי ארץ ישראל, שלא תהיו מודאגים רק אצל בגוריון,

אבו שוויזם הסובייטי המשיך להנחות את התנהלותה של תנועת העבודה באמצעות שמעון פרס בשנת תשל״ד,

כפי שכתב ראש הממשלה דאז מטעם תנועה זו יצחק רבין על שמשון פרס,

על שמעון פרס וחבריו.

יצחק רבין, מיום שהפסיד שמעון פרס בהתמודדות איתי על ראשות הממשלה, מנוי וגמור עם שמעון פרס כי הוא וראשות הממשלה בישראל רואים זה לזה.

אין נפריד.

הנחת יסוד מוצקה זו שעליה ביסס חתרן בלתי נלהב זה,

כותב יצחק רבין על שמעון פרס את אשלאויותיו.

לא הכיר מגבלות, כן? המטרה הוא כדי לצאת אמצעים, זה היה אלף-בית בגריון וכל התנועה הציונית.

מותר ליצור הכל, הכל מותר.

גם הדלפות וחתירה מתמדת, ערעור מעמדה של הממשלה לפי המשנה הבולשוויסטית הנודעת.

ככל שיהיה רע יותר,

יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמניגם.

כן? הבולשוויזם ממשיך הלאה,

והגזענות, כפי שראינו מקודם, יצחק רבין כותב בפנקס,

ציטטנו אותו, פנקס שירות, עמוד 534, ספריית מעריב.

אומנם עם עליית איטלר לשלטון,

במיוחד לאחר מלחמת העולם,

עם כל הסיפור הזה, רוב חברי,

אני עכשיו מצטט, רוב חברי מפאי,

מהאו להכריז דווקא על הימין האתייסטי כנאציזם ופשיזם יהודי.

כן? ככה מציינת אניטה שפירא, עמוד 38. כפי שאמרתי,

עד לפני,

למה? כי כל שופרות התעמולה בידינו,

אנחנו נכוון את כותב ההיסטוריה.

אז אנחנו יכולים לעשות הפוכה על הפוכה ולהגיד אתם, אתם הנאצים.

כן?

וכפי שאמרנו, עם רץ ועם מזמרת,

עם איך קוראים לה? עם שביט אלוני.

עכשיו נגיע לפרק אולי האחרון.

אמרנו שהסלקציה, לכאורה היה נראה שאת זה הציונות למדה מהנאצים.

כן?

אחרי קום המדינה, לפני קום המדינה.

סלקציה זה, אתם יודעים, במחנות רכצלינס,

רכץ ימינה לחיים,

שמאלה למוות.

עכשיו בואו נראה שגם בזה חינכה הציונות

את הנאצים

לבצע את המכשיר הזה של סלקציה,

אבל פי שבהתחלה היא קצת הייתה התנגדות והתרעמות של הנאצים,

אבל בסוף הם הצליחו לחנך אותם גם לזה.

המדיניות של הטיפול של המשטר הנאצי במחוב היהודים

התפתחה בשלושה שלבים.

השלב הראשון היה הרצון לגרש את כל היהודים מגרמניה לפלשתינה בעקבות צלחת,

כפי שנראה תכף, של הציונות.

השלב השני היה חיסול רובם המכריע של יהודי גרמניה באמצעות סלקציה וגירוש רק של מיעוטם לפלשתינה,

באמצעות סלקציה של הקשרים לעבודה ועסקנים ציונים,

ואילו את החרדים ואת אלו שאינם קשרים לעבודה הנדרשת בארץ,

זה נתנו להם לחסל.

כפי שראינו, זו חוצפה לא לעשות את זה, כפי שראינו.

השלב השלישי והאחרון היה רק פתרון סופי,

ההחלטה לחסל את כל היהודים

מלבד משתפי הפעולה הציונים, כמובן שלהם זה נתן כבוד,

שלא לקחת את כל מלאכי הפנחה שלהם.

על כל פנים,

המעבר לשלב השני,

היינו חיסול של חיסול רובם המכריע של יהודי גרמניה באמצעות סלקציה

וגירוש מיעוטם לפלשתינה,

זה נוצר כתוצאה מנחת הציוני.

הציונים חינכו את הנאצים גם את הנושא הזה של הסלקציה,

לחסל את רוב היהודים באמצעות יצירת מנגנון סלקציה,

כאשר בתחילה הנאצים רצו להציל את כל היהודים

באמצעות

גירוש לפלשתינה,

ככה הם הבינו שאת זה הציונים רוצים,

ואף התרעמו על כוונת הציונים לחסל את רוב היהודים.

כפי שכתב מי שהיה מראשי משרד החוץ, יהודה אבריאל,

ראש ועד הצלה בווינה בספרו פתחי שערים,

על הזעם של אייכמן,

על הבררנות הציונית,

זה לא מוסרי, אתם לא מוסרי, אתם ציונים,

אתם עושים רייפלינגס,

זה אייכמן לאהוד אבריאל.

ועל הסירוב לראות את יהודי פלשתינה לאנגלו-אמריקה,

אני מצטט את אבריאל,

למה, הוא שואל אותנו, למה שלחנו אנשים מעטים מדי במורד הדנובה?

למה אין אנו דוחפים יותר אנשים לאנגליה או לאמריקה?

זאת אומרת, הם עשו איתם הסכם, תכף נראה,

שעשו חוק שיהודים יכולים ללכת רק לפלשתינה.

אז פה אייכמן פונה אליו,

ואומר לו, אדוני, אם זה לא הולך,

אז חוק פה, חוק פה, אז תשלחו אותם לאנגליה או לאמריקה. הוא בכלל לא מבין את הראש של הציונים.

הסברתי,

פעולתנו איטית מפני שאנחנו מתעקשים לקחת רק ציונים.

וכיוון שאנחנו דלי האמצעים,

אנו סובלים ממחסור תמידי המגביל את עבודתנו.

עלינו לקחת גם אחדים מבעלי האמצעים רק כדי, אפילו יהיו חולים זקנים, אין ברירה, כי יש להם כסף לסחוט אותם,

כן? אפילו יהיו חולים זקנים.

סוף ציטוט.

ההתעקשות הזו, אנחנו רואים שהיא מחנכת מאוחר יותר,

כן? למעשה, כבר לפני השואה,

כבר הנאצים, הגרמנים, ערים כבר לסלקציה שעשו בסרטיפיקטים,

שלא נתנו כמעט לאף חרדי עשרות שנים בזמן הספר הלבן היה קיים לעלות לארץ,

ורק את הקצת שנתנו, נתנו לרב קוק

כדי שהוא יעלה רבנים כאלה שהם יהיו בעמלות הראשית כדי שהם יהיו ציונים.

אבל כל זה, אנחנו,

אחרי זהו, מנגוני התמרולה בידינו.

לא נתקלתם עוד בחילונים?

למה לא רציתם לעלות?

למה הייתם עולים והייתם ניצבים מהשואה?

כן? לא שמעתם את הטענה השקרית הזאת?

אתם עשיתם סלקציה, שחינכתם, כמו שאחר כך חינכתם את הנאצים בין יהודם לדם,

לא לתת לחרדים לעלות לארץ.

אז עכשיו אנחנו רואים שהנאצים בהתחלה מתרעמים, לא רוצים להתחנך ככה.

אבל בסוף אנחנו מתעקשים, מתעקשים, החינוך מצליח.

ואכן,

בכל מחנות ההשמדה הנאצים עשו בדיוק כפי שהם לימדו אותם,

כפי שאמר יוליוס סטייחי, גם כן, כפי שראינו לפני כן,

רוזנברג, כל מה שהציונים עשו,

ביקשו, לחצו עלינו,

עשינו, תגידו תודה רבה.

כן,

אז על כל פנים,

הדבר הזה של התעקשות של ראשי הציונות

גם חידדה את הבנת תאורת הגזע אצל הנאצים,

שאת החולים והזקנים יש לחסל.

אין צורך להעבירם לאנגליה או לאמריקה

על פי תאורת הגזע הציונית,

כיוון שהם אבק אדם.

מי אמר אבק אדם?

חיים ויצמן.

איפה זה מופיע? מאיפה זה מופיע?

זה מופיע בפרוטוגול הקונגרס הציוני,

בפרוטוגול של הקונגרס הציוני ה-20,

21 עד 3

באוגוסטרפורט, 1937,

עמוד 32-3,

הוצאת הנדלת ההסתדרות הציונית והסוכנית היהודית,

ירושלים,

הארכיון הציוני המרכזי,

וכן ורבה כותב את זה בספרו,

ברחתי מאושוויץ,

בעמוד 270,

אוניברסיטת חיפה, אנחנו הקודמיה, הכול, כן?

1998. מי שלא מסתפק בעצם בארכיון הציוני המרכזי.

אז איפה אמר את זה ויצמן, אבק אדם?

יש לנו פה את כל המקורות,

בדיוק איפה זה מופיע ומתי הוא אמר את זה, באיזה תאריך בדיוק.

אז אבק אדם כזה,

באמת צריך להכות רק איך פרופ'

נוימן, פשוט כמו אבק,

פשוט להזיז במחנה השמדה מהאבק.

וכולם הולכים,

אבל הם כבר מתים בעצם, הולכים על זה, כבר מתים, צריך רק לנקות את המרחב,

כפי שכותב נוימן.

העבודה הגזענית זו של ראשי הציונות חינכה כמובן,

כפי שאמרנו, את חג הקטנה צריך לחסל מיידית זקנים ובעלי אמון גופני, כמו שהיהודים עושים את זה על העם שלהם,

אז גם הם עשו את זה גם על העם שלהם.

חינכו אותם עד הסוף.

הרקע לדין דברים הזה,

באיזה מצב זה יוצא? אנחנו דיברנו כאילו צנחנו לאמצע דיון בין נציגי ראשי הציונות לבין אייכמן.

מה הרקע לכל הסיפור הזה?

בין ראשי הציונות לבין אייכמן.

זה מוסבר במסמך שחובר על ידי פרנץ זיקס,

מפקדו של אייכמן בשירות הביטחון הנאצי,

בשנת,

בשבע עשרה לשישי 1937 למניינם,

והוסתר במשך עשרות שנים על ידי המדינה.

אמרנו כבר, מנגנוני התעמולה בידינו,

אומר גולנד לבגין,

אבל התגלה רק כאשר בשנים האחרונות הועלו לאינטרנט כל הפרוטוקולים, המסמכים והמוצגים במשפט אייכמן.

פרנץ זיקס כתב במסמך שנרקם הסכם בין ראשי הציונות לגרמניה הנאצית,

שגרמניה תחוקק חוק שהיהודים יוכלו לעזוב את גרמניה רק לפלסטינה.

משמעותו המספיט של חוק זה, לנוכח הסירוב של ההנהגה הציונית מחד

לאפשר ליהודים הגירה לארצות אחרות,

ומאידך לבצע סלקציה

של העלאת מספר מוגבל של צעירים בלבד,

ששאר היהודים יישארו בגרמניה,

וזה היה אחרי ליל הבדולח,

אחרי שהיטלר עולה לשלטון,

אחרי שהיטלר כותב את מיינקאמפט שהוא רוצה לחסל,

לעשות בגלל שמנוונים,

לרצוח אותם,

פירוש הדבר שהציונים בצורה מודעת אומרים שהחולים והזקנים, שהם חולטי הגזים,

אחרת זה, כבר אמרנו, אסור להגיד אחרת, אחרת זה חוצפה,

אמר מאיר סאלי, סגן ראש הבונדס.

ואת המרכוד נפטה הזאת הגילו להם הציונים,

כי לפני כן לא היה חוק כזה.

בתמורה לכך,

מה התחייבו בתמורה לכך הציונים?

בתמורה לכך התחייבו הציונים להפוך את הזרוע,

את זרוע המודיעין, שי,

שי זה היה שירות ידיעות של ההגנה,

ובראשו פולקספייבל מההגנה,

שהוא היה המרגל הראשי,

ואת כל שירות המודיעין, בזמן המלחמה רק, רק בזמן המלחמה,

להפוך לחלק משירות הביטחון הנאצי של המשטרה החשאית הנאצית.

בכללו, תכף נראה,

זה גם להגן על היטלר בהתנגשות חייו.

מי מסיל את היטלר, דואג להסיל את היטלר,

זה שי, המודיעין, כהסכם חתום.

במסמכים שאותרו לפרסום,

והובאו בארכיון האינטרנטי

של סוכנות הביון המרכזית,

כן,

Central Intelligence Agency ו-CIA של ארצות הברית,

הובאה רשימה של סוכני ההגנה ששימשו רשמית כסוכני הגסטאפו.

אחדים מסוכנים אלו,

אחד מהם,

ז'אק ואן ארטן, נתפס,

אז שם מצורף במסמכים מכתב של גולדה מאיר,

ראשת ממשלת ישראל בעתיד,

ללמד סנגוריה לסוכן נאצי הזה.

כשם שקסטר נסע לנירנברג במשפטי נירנברג אחרי המלחמה כדי להציל מעדותו את רב המנצחים הנאצי ההוא,

אותו בכר מהחבל התלייה.

בואו עכשיו נראה מה מתחייבים ההגנה

בהסכם שמופיע בדו״ח של פרנס זיקס,

כן,

עבור, איך הם הופכים, אמורים להיות חלק מובנה,

מובנה,

כחלק של הגסטאפו הנאצי.

אחד,

תחילת ציטוט,

צריכים לספק מידע על אנשים שמאחורי רצח גוסטלוף.

מי רצח את גוסטלוף, ראש התנועה הנאצית בשווייץ,

רצח יהודי, אתם תבררו מי זה.

שתיים,

מידע אודות תוכניות עבודה והפעילים החשובים ביותר של היהדות הבינלאומית,

א', איזה ארגונים?

ארגוני החרם האמריקאים.

אתם, כדי שאפשר יהיה להכשיל על הסף את החרם האמריקאי,

ארגנו יהודים גם מהימין חרם אמריקאי כדי לעצור את תוכנת ההשמדה,

שלא היה להם מספיק כסף.

אז אתם צריכים לתת לנו את המידע כדי שנוכל הלאה

לרצוח יהודים ולשלוח את מכונת ההשמדה המשומנת שלנו.

ב',

אינפורמציה על הליגה העולמית למלחמה באנטישמיות.

ג', על אליאנס אזריאליסט, אוניברסל פריז,

כי גם משם היה איזה מקור שמועה שהם רוצים להתנקש בהיטלר,

כי היטלר סגר את כל

הלשכות של הבולים החופשיים בגרמניה,

שהאליאנס היה חלק מובנה ממנו,

כן,

והשאיר רק מי שתמך בתנועה הנאצית וזה,

ובשאר המדינות שם, מה שהם כבשו גם כן,

ולכן בתור חלק,

זהו, היהודים הרי תמיד הם, זהו, הם רצו להתנגש בהיטלר בגלל זה.

על שלוש,

בכלל מידע על ניסיונות ההתנגשות בחיי הפירר,

היטלר.

הם צריכים להיות המגינים שהיטלר יוכל להמשיך בתוכניות שלו,

שהוא לא ייפגע כדי שאפשר לחסל את כל העם היהודי,

אז צריך היטלר להיות קיים.

ארבע,

את כל עבודת ההתנחלות של היהודים בפלסטינה,

יש לחקור ביסודיות. למה?

כיוון שההתחקות, למה הם דורשים את זה כחלק מההסכם?

התחקות אחרי עבודה זו מתבררת כחשובה ביותר במיוחד היות ולאחר ההכרזה של מדינה יהודית, אם כבר הבינו שהמציאות זאת הכרזה יהודית,

או משטר יהודי,

לא יודע עוד מה,

מדינה,

המשטר יקום יריב פוליטי חדש נגד גרמניה,

שיוכל להשפיע על מיניות המזרח התיכון.

לכן צריכים גם את זה,

לברר את כל האינפורמציה,

את כל המודיעין.

אט לאן ציטוט,

יש לציין שמשפט אייכמן

התנהל כשאייכמן מדבר בשפה הגרמנית.

זה מוזר מאוד למה אייכמן היה צריך לדבר בשפה הגרמנית,

שהרי אייכמן ידע עברית שוטפת,

הוא התגורר ביישוב הטמפלרי בחיפה,

שבו אוהדו את הנאצים.

חברו מהילדות היה שם מופתי חד של חוסייני,

שאף יעש לאייכמן בביקורו לצורך התיאום המודיעיני עם ההגנה לחסל את היהודים באמצעות הגז.

כך כותב רבי מיכאל וייסמנדל,

שסיפר לו אייק מראשי הנאצים,

מופיעה איגרת שלו של רבי מיכאל וייסמנדל בקראתי ואין עונה,

שזה האדרת ספרו מן המיצר באיגרותיו כב' ג'.

נראה שהמטרה הייתה מניעת השמעת דבריו בעברית.

בעיני הצופים והמאזינים למשפט,

כגון אם חס וחלילה הוא יזכיר את מסמך פרנזיקס,

או מה שאייכמן אמר, כפי שמובא במסמכי המשפט שעלו לאינטרנט,

אני הוא זה שדאגתי שרק המוסדות היהודים הציוניים,

קרן קיימת לישראל, קרן יסוד, ייפתחו בגרמניה בזמן המלחמה.

ואולי מסיבה זו, במספה של חשש להתנגשות בו,

אולי לכן הוא הכניס אותו פתאום משהו משונה בקובייה זכוכית,

כדי שגם דרב בגרמנית,

גם לא יישמעו ללא סליטה.

כי לצורך אבטחת ביטחונו, ניתן היה או לבדוק מספר את כל הציבור שנכנסים לבית המשפט, או להגן על הרעיון בקיר זכוכית,

ואם צריך לבדוק אותו בתוך קובייה,

שגם לא ישמעו.

מספר שנים לפני משפט אייכמן התקיים משפט קסטנר.

לפי בית המשפט המחוזי בנימין הלוי כתב בפסק דין שהנהגה הציונית במכללה קסטנר,

שם חלק בהשמדת יהודי הונגריה וסביבתה.

בנימין הלוי היה שופט מקצועי שהתמנה על ידי הבריטים, עוד לפני קום המדינה,

לא על ידי ראשי הציונות ועושי דבריהם,

ולכן היה חשש סביר, כנראה, פרו היתכנות, אני אמרתי, אני אומר שזה לא אינפורמציה,

אני אומר היתכנות, אבל בוא נאמר,

אחרי כל המבול והים של האינפורמציה הזו זה די ייתכן שפשוט חששו.

חשש סביר שיינתן במשפטו של אייכמן, לראשונה,

פומבי למסמך פרנק זיקס,

אם הלוי ינהל את המשפט של אייכמן.

לכן גם הובן מדוע הוא עבר בזרזות חוק בכנסת לפני פתיחתו של משפט אייכמן,

שיחסום את האפשרות שהלוי ינהל את משפטו.

באמצעות חוק שאת המשפט ינהל רק בשופט במשפט עליון,

לא מחוזי, כדוגמת הלוי.

ולכן אכן הבג״ד גם פסל את הפסק דין של קסטנר.

כאמור לאלפי שראינו,

הסלקציה נערכה עם קום המדינה,

התבצע גם לפני קום המדינה,

לגבי מניעת חלוקת סרטיפיקטים עבור עשרות אלפי חרדים שרצו ללודות לארץ,

כפי שמופיע בספרה של דוקטור אירית צ'רניאבסקי,

בעור שיניהם תשע״ו,

המוסדות הציוניים הקציבו רק מעט סרטיפיקטים, כפי שאמרנו, עבור החרדים,

שרק לרב קוק נתנו לחלק בעיקר מטעם של הוועד הלאומי-ציוני,

מכיוון שגדולי התורה בארץ ובחו״ל נאבקו נגד הרבנות הראשית,

לכן ברגע שהוא יביא לפה רבנים,

על מי יהיו חייבים בתור הקראת הטוב להיות רבנים ברבנות הראשית,

בפרט שהוא מושתת, הרבנות הראשית, על יסודות הנצרות הפרוטסטנטית,

שוויון למשל, עקירת הלכה של יחושת הבן ולא הבת,

שעל פי היסוד הנצרות הפרוטסטנטי של שוויון, נקבע שהבת תירש בשוויוניות יחד עם הבן.

כמובן שהיה צריך, כמובן, בשביל לקבל סרטיפיקטים,

זו תעשייה שלמה הייתה של מכתבים,

היה צריך לכתוב לו כל מיני תוארי כבוד,

מרן הרב מבריסק, חמש מכתבים,

אבל הוא היה עמוד האמס, הוא לא רצה לכתוב את התוארים,

הוא אמר לבייסדין שהם יכתבו את התוארים,

הוא רק יחתום למטה, כפי שסיפר הבן הבכור שלו.

על כל פנים, ז'בוטינסקי,

כן,

אמרנו תיאוריית הגזע הנאצית,

הציונית,

זה כמעט אותם אותיות,

שהחרדים הם היו גזע נחות שיש לסלקו מן העולם.

ולדימיר ז'בוטינסקי, מראש של מנחם בגין,

העריץ את ראש הפשיזם האיטלקי-מוסליני שכרת ברית

עם הנאצים במלחמת העולם השנייה,

ולאבא אחימאי, ראש ברית הבריונים,

היה טור קבוע בעיתונו של ז'בוטינסקי מפנקסו של פשיסטן.

ז'בוטינסקי גם העריץ את היטלר כי הוא הוציא, אני מצטט,

הוא הוציא מוניטין בעולם לרעיון של הטרנספר ההמוני, של להעביר אוכלוסיות ממדינה אחת למדינה אחרת,

כפי שמופיע בספר של פרופסור אפקין,

שהצטרנו לאל, עמ' 207. ז'בוטינסקי,

שהקים את גירעון הטרור אצל,

היה גזען אנטישמי כמו כל ראשי הציונות,

ונוצרי פרוטסטנט חילוני,

ולכן גם היה דטרמיניסט,

אין בחירה חופשית,

כפי שמופיע בספר של פרופסור פלק בעמוד 60. ואכן הוא כתב אז,

שהחרדים,

תשמעו את הגזען האנטישמי זאב ז'בוטינסקי,

כמו כל ראשי הציונות,

שהחרדים במדינת היהודים יהיו סוג ב'

ויצטרכו לחתוך להם תסקנים,

כפי שלבסוף עשו הנאצים בגטאות ובמחנות ההשמדה,

ואמרנו הרי שהתנועה הציונית היום מקצינה בצורה מטורפת את הגזענות ואת האנטישמית שלה.

גם היום משתדלים בשנת תשע״ו,

למשל,

קצינים בכירים בצה״ל להורות שיש לחתוך באלימות זקנים של חיילים דתיים,

להשליך אותם לכלא,

את צוואני הגילוח ואת אלו שעזו לפרסם ולדווח על כך ברדיו.

וכך היה חזונו של ז'בוטינסקי,

בבית הלאומי

נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חילת הגלות.

מה זה חילת הגלות?

יסרבו לגלח זקן ופירות,

כי על אזרחים מהדרגה שנייה לא ניתן להם זכות בחירה.

גזענות אנטישמית במטבה,

כפי שלמדו, הם לימדו את הנאצים.

את זה הוא אמר, שוב, איפה זה יכול להגיד את כלי הדבר?

רק בעיתון הגזעני האנטישמי ביותר,

לאנשים החושבים שיודעים לחשוב רק על גזענות אנטישמית, בעיתון הארץ.

ב-22 באוקטובר 1919.

את הזיהוי, סימן הזיהוי החיצוני המובהק ביותר של היהודים,

עוד לפני היותם לעם, כפי שמובע במסכת יום הכ׳ח ובספר הזוהר. הבנקן והפירות אצל אותו גזען פאשיסט

נאצי נחשב כחלד הגלות.

אם כן, היותו פאשיסט,

מעריץ של היטלר,

גזען ואנטישמי שהמיר את יהודיותו בנצרות פרוטסטנטית,

תוך ניהול יחסים מזוהמים עם בתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב,

כיצד ניתן היה בדעתו לכלות את עצמו.

אולי את עצמו היה צריך לכנות אישיות גלותית חלודה.

אנחנו רוצים גם להראות

לגבי השנאה העיוורת הזאת, שז'בוטינסקי,

רחש למי שנשאר יהודי.

מסבירה אולי כיצד ייתכן שעד היום מנהלי מוזיאון האצל מזכירים לשבח

מי שבא בשעריהם את הרוצח אברהם תורמי שרצח את פרופסור דיאן.

רוצח זה היה ממקימי ארגון רצחני זה, והם מזכירים אותו לטובה.

רעיון דם-האדמה, אני מצטט עכשיו,

עוד פעם, מפרופסור פלק,

רעיון דם-והאדמה אומץ על ידי אנשי רוח,

אחד הנחרצים שבהם

זה ולדימיר ז'בוטינסקי.

התעמקתי בשאלה זו ועניתי לו,

בדם הרגש של העצמיות הלאומית טבוע בדמו של האדם,

בטיבוס הגופני הגזעי שלו,

ורק פה בלבד.

שוב,

אין כבר פלא,

גזען אנטישמי כזה,

פנאטי, על זה אנחנו רואים פשוט את אותו,

זהו הכל ממרקס נורדאו,

את הגזענות, מה השונה בכל מקרה.

אנחנו קצת נקצר, אולי בואו נקרא את עזז.

את עזז.

עזז היה מהמשפיעים

הגדולים ביותר פה, מראשי הציונות.

לפני כן אולי שוב אנחנו נזכיר

שתנועת הפועלים גרסה את הקצנת איזון נוצרי הפרוצנטי של עשיות וחומריות עד כדי מטריאליזם,

ולכן את אותו האיש, כפי שאמרנו,

צריכים להריץ רק על דברים ארציים,

כפי שראינו מקודם,

שלדעתם קידם בעולם,

הרצל בן-גוריון ואיינשטיין הצהירו שהם האמינו בשיטה האלילית של העוצמות והאידאות של ברוך שפינז, כשמושג האלוקות מנוסח כסוג אליל נוצרי.

הרצל ורבים ראשי הציונות האמינו במטרות הפוצדנטית הרוחנית,

ובפרט הריצו את אותו האיש.

חלקם גם נהגו בפולחנים נוצריים, כשרבים מצאצאיהם התנצחו רשמית.

על חלק גדול מראשי הציונות אלו שהאמינו באותו האיש,

רוכז חומר תיעודי למכביר, עוד פעם באקדמיה,

בספרו של פרופ' צבי סדן,

בשר מבשרנו, האיש מנצרת, בהגות הציונית.

הוא מטפל, למשל, בדוגמה,

באישיותם הנוצרית של בן ישראל אחד העם,

משה אס,

פרופ' יוסף קלויזנר,

יוסף חיים ברנר,

על משורר הלאומי של השמאל, חיים נחמן ביאליק,

שעליו גם כן כותב את פרופ' זיווה שמיר במקור ראשון,

מתאריך

תשעים ותשע, חמש עשרה, חמישי עמוד שתים עשרה.

‫שהוא הריץ מאוד את אותו האיש,

‫המשמרה הלאומי של הציונות הדתית ‫והימין אורי צבי גרינברג,

‫וכמובן הרצל ועוד.

‫כפי שהוכחנו לעיל, ‫רוב רובם של ראשי הציונות

שהוזכרו לעיל חינכו את הנאצים ‫על פי תיאוריית הגזע

‫והתעמולה האנטישמית.

‫זרם שולי זה בהנהגת אחד העם,

‫חלק על רוב בתנועה,

‫והוא סבר שאין להקים מדינה,

‫ונישואי תערובת כרגע לא באים בחשבון.

‫אחרת, בסוף לא יישאר מאף אחד.

‫אבל הבת שלו,

של אחד העם, סך הכול אמרה לו,

‫אתה אולי תארגן להם ‫שבינתיים לא יתנצרו, ‫אבל לה לא הייתה סבלנות ‫והיא כבר התנצרה.

‫חיים נחמן ביאליק,

‫כידוע, כן, ‫והוא בכלל לחם מאוד.

אגב, על העניין שלה, ‫אנחנו דיברנו על נאציזם,

‫וחס וחלילה, לא לקפח את חלקה ‫של הציונות הדתית, ‫שהציונות הדתית הייתה ממש ‫תת-תרבות של הציונות החילונית.

‫כן, אז בעמוד מ',

‫כותב הרב אביגדור עמיאל, ‫בתרצצ״ז,

‫בוועידה של המזרחי, ‫ואחר כך עשו את זה ‫לספרון בעיות הרוחניות של הציונות,

‫של נשיא המזרחי,

‫שלמעשה התנועה של המזרחי,

‫והוא אומר, כותב את זה, מההתחלה,

‫בעצם מה שהניח ביסמרק לאבן פינה,

‫והיטלר בנה את הבית שלו,

‫זה התנועה שלנו, ואומר, ‫ואומר, לא תעשו רק עכשיו,

‫כבר מתחילתה,

‫ושימוש כזה שנכנס אלינו,

‫זה לא יתואר.

זה בעמוד מ', מי שיראה את זה שם.

הרב שאול ישראלי,

תלמידו של קו, גם כן מכליל בספרו ‫פרקים במחשבת ישראל,

‫מתחילה של 13-15,

‫קטעים מספרו של אחד העם ומשת דרכים,

‫להבנת מהותו של עם ישראל, ‫כי דברי אלוקים חיים.

כן, עם כל השבתאות והגיהונות הפלאטית, ‫אין לו שום בעיה.

‫השבחת הגזע, תנועת ביתר בראשותו ‫של ולדימיר ז'בוטינסקי,

‫שגרסה את איזמולותו של העם היהודי ‫בינתיים

בצורה פנימית,

‫שמירת מספר סמלים יהודים ‫ומניעת נישואי תערובת ‫כמו אחד העם,

‫כמו אחד העם, אבל זה רק בהמשך.

‫אנחנו רואים גם כן עוד דבר,

‫שלמעשה נכדו, בואו נסתכל ‫איך זה ממשיך.

בגין היה תלמידו הנערץ, ‫היה רבו הנערץ ז'בוטינסקי,

‫אז בואו נראה מה פירוש ‫לשמור על סמלים של בגין. יש הרבה מאוד, ‫אצל החרדים גם כן, היו כאלה שקצת,

‫גם פה עשו להם קצת שטיפת מוח ‫בקשר לשמירת הכשרות ‫והשבת של בגין.

‫אז בואו אני אספר לכם משהו ‫של התנסות אישית, ‫מה שסיפר לי לגבי הכשרות של בגין.

‫באותו ראש ממשלה, ‫כך סיפר לי מישהו בשם עקיבא ישרליש,

‫שהיה מקורב לבגין, הוא גם אמר לי ‫שהוא זה שגרם לצ'יץ ‫להעלות לשלטון בתל אביב,

‫והוא היה מאוד מקורב לזה,

‫והוא היה עם ראש הממשלה בפמליה שלו ‫כאשר הייתה שביתה ‫במסעדת הכנסת.

‫הוא הלך עם עוזריו לאכול ‫במסעדת הפיגולים של ינקל'ה.

‫חבר תנועת החרות, אחד התמימים, ‫שאל, בגין,

‫אבל שמה זה טרף אצל ינקל'ה?

‫בגין נתן טפיחה על ליבו,

‫העיקר שליאנקל'ה יש לב יהודי חם.

‫זו הכשרות של בגין.

מהסיבה הזו ייתכן שהוא גם חשש ‫שמרן,

‫שמרן הרב שך התכוון אליו,

‫כששאל בכאב בעצרת ייסוד דגל התורה ‫את בני תנועת הקיבוצים, ‫במה אתם יהודים?

‫בכך שאתם אוכלים שפנים?

‫הוא חשש כנראה שאולי ‫מאורך הקודש של הרב שך,

‫סיפר לנו בנו אפרים שך,

‫של מרן הרב שך, ‫שהוא היה אז פקיד ‫במשרד החינוך בירושלים,

‫ולמחרת עצרת פקד עליו בגין,

‫שכבר לא תפקד, ‫הוא כבר היה במצב של בעייתי מבחינה נפשית,

‫לשאול את אביו ‫אם גם אליו הוא התכוון.

בואו נראה מה יוצא ‫כשאוכלים בשר פיגולים

‫במקומות כמו ינקלה.

בואו נראה את הבן,

אם זה ניכר, מה קורה עם הנכד, ‫את הבן אנחנו שומעים ‫גם מה קורה עם הנכדים של בגין.

ובכן, בנו של בני בגין ‫הצהיר בריאיון לעיתונות ‫שהוא כבר לא מזהה את עצמו כיהודי,

‫אפילו לא כציוני.

כמו מי כן, לא שאלו אותו.

‫אבל בשביעי, באמת באף תשעב, ‫מופיע בדיוק כמו כן.

אם הוא לא יהודי ולא הציוני, ‫מה כן? בודואיסט.

‫ואחותו, נכדתו של בגין,

‫היא התאסלמה וחיה עם ערבי אבו גוש.

‫אולי לכן כל כך הוא חשש ‫מהבשר פיגולים של ינקלה,

‫אם גם אליו מתכוון הרב שך.

על כל פנים,

ז'בוטינסקי, כמוכך לעיל,

‫העריץ את היטלר ואת מוסוליני, ‫שיצר את התנועה הפשיסטית באיטליה,

‫והוא למעשה גם פקד על תנועת הנוער שלו ‫לחכות פסמנים שונים ‫של תנועת הנוער ההיטלריסטית, היטלריוגנד,

‫ואת הפשיסטים.

‫כאמור, הוא התנגד להשבחת הגזע המיידית ‫באמצעות נישאי תערובת,

‫ואף תקף את הרפורמים בכך,

‫שזה אף פי שאצל נשיא המדינה,

‫שגם מהתנועה שלו זה הולך הפוך,

‫את הרפורמים הוא תוקף דווקא ‫על בתי תפלא שלהם,

‫אבל על נישואי תערובת הוא טרח לעצמו ‫להגיע מיוחד ‫לאחד התרבות בראשון,

‫ולהגיד כל הכבוד לאיזו ערבייה ‫שהתחתנה עם יהודי,

‫מדמה לי, זו הייתה ערבייה שהתחתנה ‫עם יהודי,

‫שזכו להרבה נחת וכולי וכולי.

‫-מי אמר את זה?

‫בריבלין.

‫הוא הגיע מיוחד לאחד התרבות בראשון,

‫ששם עשו חגיגה גדולה ‫מזה שהם התחתנו ביחד.

על כל פנים,

‫יש שוני מסוים גם, כן? ‫זה השוני בעצם בין התעמולה,

‫בין העניין הזה של הפתרון הסופי,

כן? ‫שבסוף הם החליטו,

הם החליטו כנראה שזה, ‫אם אדם מת כל כך ‫כמו שחילקו אותם הציונים,

‫אז כנראה שזה, שאי אפשר, ‫אף אחד לא יכול לקום לתחייה.

‫רבי מיכאל וייסמנדל,

כן?

‫הוא פעל בכל כוחו בתחום ההצלה, ‫וכתב בספרו,

ספרו מן המיצר, ‫שכבר חמיב אמר לו ‫שלא ילך לבקש מהציונים ‫ומהוותיקן עזרה ליהודים,

‫כי הוא הכיר אותם בחוש,

‫אנחנו כבר מכירים אותם דוקומנטרית.

‫הוא מתאר קצת בן-גוריון,

‫היא אומרת, למשל, ‫את ספרו של יואל ברנד, גם, ‫בשליחות הניזונים למוות,

‫איך בן-גוריון, באמצעות מנגנוני החושך שלו, ‫ניסו למנוע ממנו ‫להוציא את מספיכות הנידונים ‫לאור את ספרו.

‫הוא שלח שליחים,

‫את אותו יהודה אבריאל וטדי קולק, ‫שאיימו על חייו.

‫בן-אך ציפר שרבים מראשי העצמות, כאמור,

‫ביקשו שהוא ימזער

את הסיפור שלהם.

‫מה עם הכחשת השואה?

גם הכחשת השואה ‫רק אומצה על ידי הניאו-נאצים,

‫אבל כפי שאנחנו רואים, ‫היא אומצה על ידי דוברי הציונות,

‫ששופרות התעמולה בידינו,

‫ואנחנו נכחיש כל דבר ‫עד התקופה שלנו, ‫שכבר קשה להכחיש את זה.

כן?

‫עילתה שפירא כותבת, בעמוד 42,

‫על התיעוד המדוקדק של שבט בצבי,

‫ששנים,

‫הוא ראה את זה כמה, ‫איך שהתנועה הציונית דאגה

‫להכחיש, להסתיר את השואה, ‫עד שלא הייתה לה כבר אפשרות אחרת.

‫כפי שפרופ' אקצין כותב,

‫מופיע בכחש של בן אכט,

‫שהם דאגו שגם בעיתונות האמריקאית,

‫גם כן לא יכתבו, ולא יכתבו, ‫על השואה של היהודים.

‫כן? אז עכשיו היא באה ואומרת ‫שהתיעוד המדוקדק שלו ‫לא היה מדוקדק כל כך דקדוק, ‫בלי שום הסברים למה.

‫רק פתאום שהיא מינתה את עצמה ‫להיות הסנגורית, ‫אולי כדי לקבל פרס הציונות.

‫בואו נראה מה אומר חיים עזז.

‫חיים עזז, מראשי דובריה של הציונות,

‫כן? שעל הגיגיו הוכרחו להיבחן ‫בבחינות בגרות

‫במסדות הציונים, ‫גם במסדות הציונות הדתית.

‫הוא מסביר שמפלגות הציונים ‫בעצם הוציאו את עצמם ‫מהכלל היהודי.

‫הצו,

כן? חצו את הגבולות, את הגבולות, ‫וחברו לדת ולעמים שאינם יהודים.

‫ולמען הסר ספק הוא מבהיר, ‫אני מתחיל לצטט, איפה?

‫שוב באותו עיתון גזעני, אנטישמי, הארץ,

‫במאמר שלו,

‫שואה משמיים, 1943 כבר.

אני מצטט,

‫אין הציונות והיהדות

דבר אחד,

‫אלא שני דברים השונים זה מזה,

‫בוודאי שני דברים הסותרים זה את זה.

‫כשאדם אינו יכול להיות יהודי,

‫אז הוא נעשה ציוני.

‫הציונות מתחילה במקום של דריסת, ‫הריסת היהדות,

‫את הישן עד יסוד נחריבה.

כן?

דבר אחד ברור, הציונות לא המשך,

‫לא רפואה לאנטישמיות,

‫לא רפואה למכה,

‫היא עקירה והריסה, אדרבה.

‫היא מסיחה את דעתה מן העם,

‫מתנגדת לו,

‫הולכת נגד רצונו ורוחו של העם,

‫חותרת תחתיו ועוקרת אותו,

‫ופרשת אות ממנו לדרך,

‫הייתי אומר, לדת פרוטסטנטית,

‫לדת אחרת,

‫למטרה חוקה מסוימת.

היא וקומץ אנשים בראשה,

‫גרעין של עם אחר, בבקשה לשים לב,

‫שתי סימני קריאה,

‫לא חדש,

‫לא מחודש, אלא אחר.

‫מי שאינו סבור כך,

‫אולי התנות הדתית,

‫או שהוא טועה או שהוא מרמת את עצמו.

‫זה חיים עזב לגבי מה זה הציונות באמת.

‫חיים ויצמן... ‫-הוא היה מראשי הציונות.

‫אז הוא מסוג על נגד. ‫-מה?

הוא מדבר נגד.

‫הוא אומר בעצם מה הציונות באמת,

‫בעיתון הארץ.

‫ב-43' הוא כתב בעיתון הארץ, ‫אבל למערכות החינוך זה לא חדר.

‫למטרה חינוכית זה לא חדר.

‫חיים ויצמן משמש בזמן מלחמת העולם השנייה ‫כנשיא ההסתדרות הציונית,

‫ולאחר מכן נשיאה הראשון של מדינת ישראל.

‫הוא תמך במעשי הנאצים, כפי שנראה תכף,

‫וגרס שלא רק את החרדים יש להשמיד תחילה,

‫אלא גם את הזקנים,

‫כיוון שהם אינם יכולים לשמש כחומר גלן,

‫יצרני לשם הקמת מדינה ציונית,

‫כאבק אדם הראינו את המקור.

‫חיים ויצמן תרד בכך ‫את מדיניות העתיד של הציונות

‫בהשתקת השואה בשנים הראשונות של ההשמדה.

‫הוא הסביר אז בקורס הציוני,

‫כפי שהובאו דבריו בעיתון New Judea,

‫בעיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית באנגליה,

‫אפריל 1937,

ציטוט, אמרתי לוועדה המלכותית הבריטית,

‫כי תקוותם של ששת מיליון יהודי אירופה ‫היא הגירה.

‫נשאלתי,

‫התוכל להביא שישה מיליון יהודים ‫לארץ ישראל?

‫עניתי, לא,

‫הבאים בימים, הזקנים ילכו.

‫הם יישאו את גורלם,

או לא יישאו, ‫הנה מבק כלכלי מוסרי בעולם אכזרי.

‫רק ענף ינצל, מי אנחנו נחליט?

‫עליהם לקבל זאת.

כן, הם יישאו ויסבלו,

ימצאו את דרכם

‫באחרית הימים.

‫חיים ויסבלו, בנאומו ב-1938,

‫הארץ לא יכולה לקלוט ‫את כל יהודי אירופה.

‫אז למה לא תשלח אותם לאמריקה ולזהו?

‫זה לא, זה כבר, הם צריכים להתנקות.

‫מה עם תיאוריית הגזע?

‫הארץ לא יכולה לקלוט ‫את כל יהודי אירופה?

‫אנו רוצים שרק הטובים שביהודים ‫יגיעו אלינו.

זה הטובים,

התפיסה הגזענית הציונית.

‫אנו רוצים שרק בעלי השכלה יביאו לארץ.

‫כדי להעצים את התרבות.

‫חרדים, יודנריין.

‫היהודים האחרים ייאלצו להישאר במקומם, ‫זה כבר לא רק זקנים,

‫ולקדם את פני הגורל הצפוי להם.

‫מיליוני יהודים אלה אינם אל האבק ‫על גלגלי ההיסטוריה ‫שיש להפריחו ברוח.

‫אין לנו מעוניינים בהגעתם לארץ.

‫אין לנו מעוניינים שתל אביב תהפוך ‫לגטו נוסף של תת-רמה.

‫הוא, עם רמה גבוהה, ‫אדם עם שיא החשכות והפרימיטיביות.

‫וזה מופיע גם כן שם, ‫פרופ' אפקין, בעמוד 213.

‫דוד בן-גוריון גם כתב ‫כאחד מגדולי האנטישמים הגזעניים ‫שקמו לעם היהודי אי פעם,

‫על יהודי התפוצות בספרו ייחוד וייעוד,

‫שהם אינם, ציטוט,

‫תשמעו מה הוא אומר על העם היהודי,

‫ערב רב,

אבק אדם,

‫ללא לשון, גם, עוד פעם, ‫את המילה אבק אדם.

‫זה היה שגור בפיהם.

‫אבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים.

סוף ציטוט.

מה היה איתו?

‫אז אני אגיד לכם רק סיפור אחד אישי.

‫אני פעם שאלתי את עורך בעיתון הציונות,

‫פרופ' באוניברסיטת תל אביב,

‫תגיד לי, איך...

אני, אנחנו יודעים שזאת שהוא חי איתה,

‫כמו איזה, לא כמו יהודי בכלל,

‫הייתה קלפתומנית, כן, הייתה גנבת סדרתית.

‫חולת נפש בתחום הגנבות.

‫אבל כן, שומרי הראש ‫תמיד היו צריכים ללכת אחריה.

‫אפשר לך, היא לא הבחינה כבר, ‫והיו אוספים את זה ‫כדי שלא יהיו בושות.

‫אבל הוא, בן-גוריון, כן,

‫איך הוא יכול לשקר ולכתוב ‫שהוא עורך דין היה,

‫ואבא שלו עורך דין היה,

‫ושהוא גמר להיות עורך דין ‫באוניברסיטת חיפה,

‫כשיש מסמכים על כך שהוא ויצחק בן-צבי, ‫התכשיט השני,

‫שנקרא על שם שבתאי צבי, ‫שנתן תורה לרצוח את פרופ' דה-אן,

‫מראשי השומר,

‫שגם נתן הוראה לרצוח את יוסף לישנסקי,

‫כן, בעצם זייפו תעודות זהות,

‫ותפסו אותם, זרקו איתם כל המדרגות.

‫אז איך הוא כותב שהוא עורך דין? ‫איך הוא כותב שאבא שלו עורך דין?

‫אבא שלו ידוע, יש מספר, שהוא היה עדויות.

‫אני גם כן מכיר, זאת אומרת, ‫האבא של הגיס שלי גם מכיר אותו, ‫את אבא שלו.

לא היה ולא נברא,

‫הוא היה פוקנת נידורוצ'ה, ‫מה שנקרא, בפולניה, כותב בקשות. ‫איך הוא כותב ככה, בלי להתבלבל, כאלה שקרים?

‫הוא התפרץ בצחוק, ‫היה קשה להרגיע אותו, מה קרה? ‫הוא אומר, יש לי את כל המכתבים שלו,

‫מה שהוא כתב ומה שכתבו אליו, ‫כל הצילומים.

‫בכל היומנים שלו, כל הגבולות, ‫אין מקום אחד שהוא כותב אמת.

‫הכול משנה, מסלף ומשקר. ‫אבל אתה אומר, איך זה יכול להיות?

‫זה האדם שכותב על העם היהודי,

‫ללא אבק אדם, ללא חינוך, ‫ללא שורשים, ללא כלום.

‫כל הפוסל, במומן פוסל, ‫אנחנו רואים את זה במיטבו.

‫על כל פנים, הוא כותב גם כן ‫לאחר לילה בדולח,

‫כשהתחילה האלימות הפיזית ‫כלפי יהודי גרמניה,

‫שבשתי אפשרויות,

‫או להציל עשרת אלפים יהודים,

‫מבחינתו זה גם יהיה, אם זה יהיה מיליון יהודים,

‫שיעברו לאנגליה או להציל מחציתם,

‫בתנאי שהם יגיעו לארץ,

‫הוא היה מעדיף את האפשרות השנייה.

‫שחצי, נניח, אם זה מיליון יהודים,

ילדים,

‫הוא מעדיף היה לא שכל המיליון ינצלו, ‫אלא שחצי מיליון ילכו לתי הגזים, ‫הוא אומר, וחצי מיליון יגיעו אליי.

‫אני עושה את זה אנלוג, לפי עשרת אלפים.

‫שילכו לא חצי לאבדון,

‫רק שהעיקר שיגיעו אלינו כמה.

‫אפילו שיש אפשרות כן להציל אותם.

‫זה ממש, פה אנחנו רואים עוד פעם ‫את הגזענות האנטישמית,

‫שממש זה נאצים,

במלוא מובן המילה,

‫שהם אמרו, אנחנו הולכים לדחוף אותם, ‫אנחנו דוחפים אותם, שימותו.

‫חיים ויצמן צמוד לבן-גוריון,

‫כן,

‫בחסוואר אנטישמי-גזעני, ‫והוא כותב על ירושלים.

זה גם מופיע שם אצל פרופ' פלק,

‫הזקנים עושים רושם היום... ‫רגע, זה מופיע בספר, ‫הוא באנגלית שאמרתי.

‫לא, זה מופיע בחיים ויצמן, ‫נבחר אגרות קיץ,

1885-1950.

‫אז שם הוא כותב,

הוא כותב על... ‫הזקנים עושים רושם היום,

‫יוצרים תמונה מבהילה, ‫כל הביטויים הכי אנטישמיים,

‫שברי כלים, חלושים, עוטפי עובש דורות,

‫שכונות יהודיות של ירושלים.

‫בדיוק כמו הרצל, אינן אלה זוהמה, ‫מהחלטות מידבקות, ‫עוני, היבערות מוחלטת, קנאות קיצונית.

‫אין לתאמינים... גיהינום.

‫המחזאי ברמן מעיד שבמאמר שכתב,

במאמר שכתב בספר חיים ויצמן, ‫בונה ציון, המדינאי, איש מדע,

‫עורך מאיר וייסגל, ‫למצאת האוניברסיטה העברית,

‫הוא מצטט אותו ככה, מצטט,

‫בישהו פתח את המקלט, 22 בינואר 1941.

הרדיו הביא את החדשות.

‫גרמניה פתחה בהתקפה על רוסיה.

‫הגרמנים כבר חצו את הגבול.

‫התבוננתי בוויצמן, ‫אינם היו אפלות.

‫כן, אמר, לבני עמנו שם, ‫למיונים מהם צפוי גורל היום ומביט,

‫אבל לאחר מכן הורו עיניו והוגחן קדימה.

‫בסופו של דבר, זה הכי חשוב,

‫עתיד המלחמה הזו, ‫להביא ברכה לאנגליה, הוסיף.

‫ואז מה?

יש שאומרים לזה במסגרת ההיתכנות, ‫שהוא היה סוכן בריטי,

‫אבל פה אנחנו רואים עד כדי כך. ‫הוא שמר על מעמדו כנתין בריטי ‫עד שבוע אחד ‫לפני שהחל למלא את תפקידו כנשיא.

‫ואז, מי שלא יכול עוד להוסיף ‫להחזיק בנתינותו הבריטית,

‫קיבל אזרחות ישראלית,

‫שמופיע בכך, ‫השעמוד 29, עיירה 9. יושב-ראש ‫הההסתדרות הציונית בארצות הברית, ‫הרבע סטפן וייס,

‫לחם בתקופת השומה להקשחת

חוקי ההגירה של ארצות הברית,

‫כדי למנוע את האצלת היהודים ‫שניסו להציל את עצמם ‫מציפורני הנאצים,

‫בטענה שהגעתם חבלה ‫במצעי המלחמה של בעלות הברית.

‫זרופי הכבשים המאשימים במינוי הכתב שח.

‫אלרי מונטור, סגן יושב-ראש ‫הנהלה של המגבילת היהודית המאוחדת,

‫עוד פעם, עוד סגן, כתב במכתב לרבי ברוך,

אה... לברוך רבינוביץ' ממרילנד,

‫כשהוא ביקש ממנו להפציר לסגת ‫ממדיניות הגזענית האנטישמית של הציונות,

‫ולהתחיל בפעולות להצלת היהודים ‫מהשמדה של הנאצים,

‫כבה כוחה של ההסתדרות הציונית,

‫מונטור מסביר לו בדיוק את אותו סיפור, ‫מדיניות גזענית-אנטישמית.

‫את הסלקציה, הוא כותב, אני מצטט, ‫הסלקציה הוא גורם שם להימנע ממנו ‫בקשר לבעיות ההגירה לארץ ישראל. ‫סלקציה פירושו בחירתם ‫שגברים ונשים צעירים

‫אשר הוכשרו באירופה למטרות פרודקטיביות,

‫בין אם בחקלאות, בין אם בתעשייה.

סוף ציטוט ככה של עמוד 291. ‫עם המדינה חל שיפור מסוים ‫במעמדם של אלו שהחליטו לא לחבור ‫לאותה תנועה גזענית-אנטישמית ‫ולהישאר כמו העם היהודי המקורי החרדי.

‫מעמדם של היהודים בעיני הגזענים האנטישמים, ‫היהודו-נוצרים,

‫הציונים בארץ כבר לא נחשב

‫כמו אבק אדם.

‫כבר לא נחשב כמו אבק אדם.

‫כחומר מת גולמים מן הדומם, אבק,

‫שיש לנקות אותו מהמרחב, ‫כפי שלמדו מהם את זה הנאצים,

‫אלא כחומר מן החי, איזה חומר חי?

‫ג'וקים,

‫תיקלים מגעילים, שיש לנקותם מן המרחב,

‫כך הגדירם בשנות התשעים ‫השופט המחודי של באר שבע, עיר האבות.

‫שופט זה לא רק שלא נזרק ‫ככלב נתעב לכלא ‫על הסתה לג'נוסייד והשמדת עם ‫ושיסוע העם בתוכו, ‫תוך טיפוח שנאה חולנית,

‫אלא אף קיבל גיבוי נרחב ‫מכל הרשות השופטת,

‫כדעה לגיטימית שניתן להשמיע ‫במרחב הציבורי. ‫אם כן, הראשונה במדינת ישראל ‫קיבלה תיאורת הגזע האנטישמית,

‫שחינכה את הנאצים לחסר את העם היהודי,

‫היא קיבלה לראשונה תיאוריה הזאת,

‫גושפנקה, מושתתת את הציונות ‫שנוקצה על ידי הנאצים, ‫גושפנקה משפטית גורפת,

‫בתור דעה לגיטימית.

‫שלא אזכיר חלילה, כמובן, ‫שמדובר בתיאוריה זו,

‫על אף שתיאוריה זו אומצה בחום ‫על ידי הנאצים,

‫ועל בסיס תיאוריה זו ‫תכנוננו בהכללות ההשמדה,

‫שהששמידו כשעה מיון יהודים.

‫לנוכח דברים נחרצים אלו, ‫אין יפה פלא שהבריטים

‫וכל אומות העולם, יחד עם הנאצים,

‫שיתפו פעולה עם הציונות ‫כדי להשמיד כמעט את כל היהודים באירופה.

‫על אף ידיעתם של בריטניה, ‫ארצות הברית וברית המועצות ‫על השמדת שניים וחצי מיליון יהודים ‫מהעם היהודי כבר ב-1942 למניינם,

‫כפי שמופיע במסמכים בארכיון האו״ם שנחשפו,

‫וכן, רן פלאש מביא את זה ‫בריאיון לאינדפנדנדט הבריטי לפני כמה ימים.

‫כידוע, רק לאחר שראשי הציונות שוכנעו

‫שהנאצים מצליחים להשמיד ‫את רובם של יהודי אירופה,

‫כפי שראינו קודם, ‫הם חיפשו ועצרו את עצמם אליבי ‫למען ההיסטוריה, ‫בכמה פעולות הצלה סמליות.

‫משפט קסטנר

הוכיח את זה בצורה הכי נחרצת,

‫וכן הקמבריגדה היהודית.

‫פעילותם הסמלית הידועה ביותר ‫היה לקבוע יום שואה

במדינת ישראל,

‫בעיקר עבור מורדי הגטאות,

‫שמסיבה זו קבעוה כאמור לעיל,

‫בסמיכות לחגאה הנוצרית האוונגליתית,

‫חג העצמאות,

‫שהיא חגאה אנטישמית גזענית,

‫של עם שכביכול מת שקם לתחייה.

‫זו גזענות ואנטישמיות במראה.

‫למה נקבע יום הזיכרון רק לחללי צה״ל,

‫ולא למאות אלפים שנטבחו במסעי הצלב ‫בשנת ת׳ח ות׳ט.

‫האם הדם שלהם פחות כחול?

‫כי לפי תיאורת הגזע האנטישמית ‫שאומצה על ידי מקס נורדאו,

‫והתמסדה במיתוס הטיולי ‫בתלמידו של ארתור רופין,

‫ועל ידי כל ראשי הציונות,

‫ואומצה על ידי הנאצים,

‫אך במטרה לממש את אתוס התחייה הציוני,

‫רק מי שעלה לארץ נחשב חיים.

אבל מי שנמצא בגלות,

‫נחשב הרי למנוון ומת.

‫אם כן, כל אותם מאות אלפים שנטבחו,

‫עכשיו, לפי האתוס הציוני,

‫ממילא היו מתים עוד לפני שהם נטבחו,

‫אז לא ייתכן שהם מותו שנית,

‫על מה פתאום לייחד להם יום זיכרון על הירצחם?

‫לעומת חיילי צה״ל, שלפי האתוס,

‫היינו, מה זה אתוס?

כן, הערצה למשהו שמורכב

מכזבים ודמיונות,

‫לפי האתוס הציוני, ‫נחשבו כפי שקמו לתחייה בארץ.

‫לכן ראוי לקיים עבורם יום זיכרון במותם.

‫וזה אחד מהפשעים החמורים ביותר ‫שיצרה הציונות,

‫התעלתה ביותר וקימאה את זה.

‫כמו ארגון המאפיה האיטלקית, ‫שמי שהוא מחסיל, מחסלים את היריב,

‫אז הם שמים עליו את הזר הכי גדול.

‫גם הם ככה יצרו את יום הזיכרון הזה, ‫שאנחנו היום בערב שלו.

אבל לא לחשוש,

‫לא בגלל שהם היו, הם רצו לעשות את זה.

‫הם הוכרחו לעשות את זה.

למה?

‫כיוון שמייד אחרי השואה,

‫הם למעשה היו צריכים לעשות יום חג,

‫שהרי הם הצליחו לממש את כל, ‫את כל התוכניות שלהם במשך מאה שנים ‫לחסל את העם היהודי באירופה.

‫אלא היה להם בעיה.

‫הגויים

התחילו להרגיש לא טוב.

נו, אז אם הגויים,

‫ואם אנחנו כל הזמן עושים מה שהגויים,

‫אז אם הגויים מרגישים שזה לא טוב,

‫וכינו מוזיאונים.

‫מרגישים לא טוב, חייבים...

רציונים גם כן לעשות את זה, על אפם ועל חמתם

כאילו לולא שאם היו הגויים חוגגים

ודאי שגם הם היו חוגגים ועוד היו מבקשים מהגויים אנחנו אלה שהיינו הגרשים שהרגלנו ועשינו את התיאוריות זה שתעשו את זה

אבל מה לעשות שכל הגויים פתאום אומרים דופקים על חטא אשמנו בגדנו בארצות הברית

חשו מאוד רע חיילי הדיווידיות האמריקאיות

שהשטרפו בכיבוש אירופה מידי הנאצים ממלחמת העולם השנייה

שנחשפו לה שלדים החיים במחנות

הם התארחו עם תא מאוד מר ומדובר על מיליון או שתיים

עד כדי כך שחברת סבון שהתחילה

לייצר סבונים אמרה איך אני אתחרה עם חברות סבון ענק

עד שהרעיון יעשתה מותק כזה קנה את הסבון שנכה אותך גם מבפנים וגם מבחוץ מיד נמכרו מיליוני סבונים

אז אם אכן

מה לעשות

אם הגויים דופקים על חטא

ואומרים זהו אז גם אנחנו צריכים להצטרף לחגיגה אין ברירה היו מעדיפים הציונים לעשות יום טב מהסיפור הזה אחרי שהם הצליחו להשמיד אחרי כל כך הרבה מאמצים שהם השקיעו להשמיד את יום שואה לכן מי שנותן יד רק

ליום הנפשע הזה שיום השואה או ליום הגזעני האנטישמי שיום הזיכרון ולחגאה הזאת הוא נחשב לא פחות