חובת הלבבות - ו' | הרב אמנון יצחק שליט"א [תשסו]

בעזרת השם נעשה ונצליח 
והשם עלינו ברחמיו ירויח!

אנחנו ממשיכים ממקום שפסקנו. 
ומהם; מנוחת הנפש והגוף מן המעשים הקשים והמלאכות המיגעות את הגופות, ועזוב עבודת המלכים וחוקיהם, וחמס אנשיהם. מי שבוטח בהשם יתברך, זוכה למנוחת הנפש והגוף. גם מנוחת הנפש זה דבר גדול מאוד! ואין לו את המחלה שנקראת 'פיזור הנפש'. וגם מנוחת הגוף; כי מי שאינו בוטח, מתיגע ממקום למקום להשיג את טרפו ומזונו. אז מנוחת הנפש והגוף מן המעשים הקשים והמלאכות המיגעות, כיון שהאדם רוצה להשיג ממון לפרנסתו, פעמים שהוא נצרך לעבוד בעבודות קשות ומיגעות, ומכלות את הגופות. 
ועזוב עבודת המלכים וחוקיהם, וחמס אנשיהם. יש אנשים שהם מוצאים דרך אחרת, להתקרב לשרים, למלכים, לשלטון, לפוליטיקה, ושמה הם חושבים שהם ישיגו ביתר קלות את טרפם, וזה מה שגורם לחמס אנשיהם, שהם עושים כל מיני מעשים שלא יעשו, בהשיגם את השררה. ואנחנו שומעים מידי פעם, כמה אנשים נתפסים בזה... מכל מקום, הוא לא יצטרך לעבודת המלכים וחוקיהם, כי שמה צריך לדקדק יותר, לשים לב יותר, כל חייו בחשש, שלא יוציאו עליו שם רע, וכן הלאה. 
והבוטח בהשם, הוא תובע מסיבות הטרף מה שיש בו יותר מנוחה לגופו, ושם טוב לו, ופנאי ללבו. דהיינו; מי שבוטח בהשם, לא מחפש עבודות שייגעו את גופו אפילו אם יש בהם לכאורה יותר שכר. למה? כי הוא יודע שאין הסיבות מביאות לו את טרפו, לא מה שהוא עושה גורם שיהיה לו פרנסה, אז ממילא, אם המזונות צריכים להגיע, למה הוא צריך לחפש עבודת קשות ומיגעות? או להיות קרוב לשררה יותר מדאי, שהשררה מקברת את בעליה! אז מה הוא תובע? הוא תובע מסיבות הטרף, מה שיש בו יותר מנוחה לגופו. כל עבודה שיש בה יותר מנוחה לגופו, זה מה שהוא מבקש. 
וכל מלאכה או עבודה שיש בה שם טוב, מה שיביא לו שם טוב, כי יש מקצועות שיש להם שם לא טוב; [א] החמרים -רובם גזלנים, [ב] הכשר שבטבחים -לגהינם! יש כל מיני מאמרי חז"ל זכרונם לברכה שאומרים: [ג] שרועה בהמה דקה -גזלנים, למה? אי אפשר שהבהמה לא תצא לשטח מרעה שזה של אחרים, הוא לא יכול להשגיח עד כדי כך, וכן הלאה. יש מקצועות שיש בהם שם לא טוב [ד] נהג מונית זה לא שם הכי טוב שאומרים זה נהג מונית מסתובבים בלילה לוקחים כל מיני אנשים לכל מיני לא רוצה להגיד וזה... לא שם טוב, אין שם טוב למקצוע הזה 'נהג מונית', יש כל מיני מקצועות; יש כאלה שיש שם טוב, יש כאלה שם לא טוב. 
בתימן לדוגמא, ברור לך 'מלאכה קלה ונקיה' אומרת הגמרא, מה היו עושים? משתדלים להיות [ה] חייטים [ו] וצורפים! מה אתה צריך בשביל זה? מחט וחוט! מלאכה קלה, נקיה. אין בה בעיה, לא גזל, לא שום דבר, אין השקעה מרובה, חייט. כל מה שאתה צריך להשקיע זה חוט ומחט אחת, אולי אחד ספי'ר. אתה עובד, צורפות; לוקחים מכניסים מסדרים, זהו. דברים קלים, אתה לא צריך לטרוח להתיגע לא כלום. 
מכל מקום, הבוטח בהשם תובע מסיבות הטרף מה שיש בו יותר מנוחה לגופו ושם טוב לו ופנאי ללבו, הכי חשוב! פנאי ללבו, יש אנשים אין להם דבר כזה, פנאי ללבו, שהוא יכול לשבת לחשוב מחשבות; למה הוא בעולם? מה הוא עשה? מה הוא צריך עוד לעשות? מה אפשר עוד להשיג? ברוחניות! כמובן. כי טרף, הקב"ה מזמין לכולם, אז יש לו פנאי. אבל אם הוא "כסוס שוטף במלחמה", הוא לא יכול לחשוב, כל הזמן הוא בריצה, מענין לענין, מעסק לעסק, מסגירת חוזה לסגירת חוזה, וכן הלאה וכל הזמן; מכירות, קניות, בלאגנים, חובות, צ'קים קופצים, הו... כל הזמן בטרדה, אין לו פנאי ללבו. 
ועוד דבר, רוצה בעל הבטחון, ומה שהוא מפיק יותר לחובות תורתו עם יתר אמונתו. הוא רוצה זמן, הוא רוצה זמן כמה שפחות לעבוד, בשביל שיהיה לו יותר זמן לחובות התורה שהוא חייב ויתר האמונה שהוא נצרך. לא באנו לעולם הפקר, באנו לפה לעבוד? באנו לפה בשביל לעשות את המשימות שהקב"ה הטיל עלינו בתורה. 
...זה לא רק שמביא לידי שיעמום הבטלה מביאה לידי עבירה אדם לא יכול להיות לא פנוי, לכן המשנה אומרת ש'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון'. זאת אומרת; צריך ללמוד תורה. והלואי ואדם היה יכול ללמוד כל היום תורה, שזה המדרגה הגבוהה ביותר! אבל אם אדם לא מסוגל לשבת ללמוד תורה כל היום אז צריך לעסוק במלאכה, לעסוק בדרך ארץ. ו'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון', כי אם הוא טרוד בלימוד התורה, ואם אחר כך הוא בעבודה, ממילא הוא כל הזמן טרוד בענינים שמעסיקים אותו, והוא נפטר מן העון אין לו זמן לחשוב על עונות, על עבירות אז זה משכיח אותו את העון אבל יש אחד שיכול ללמוד תורה כל הזמן וזה גם משכיח אותו מעון אחד שלא יכול רק תורה ללמוד אז אסור לו להיות בטל הוא חייב לעסוק במלאכה כל שהיא ולו בשביל להפטר מן העון, שתשכיח ממנו המלאכה את העון זאת אומרת זה לא בגלל שצריך בשביל הפרנסה, אלא בשביל שלהשכיח את העון, בשביל שהאדם יהיה טרוד כל הזמן, שלא יטרידהו יצרו. 
שאם הלב פנוי מן החכמה, מיד באה עליו רוח שטות, כי אדם לא יכול לחשוב שתי מחשבות בעת ובעונה אחת; מחשבה רודפת מחשבה, מחשבה רודפת מחשבה. אבל אם הוא פנוי ממחשבה של חכמה ותורה ומצות, אז באה עוד מחשבה, אי אפשר להשאר בלי מחשבה, אין רגע שאדם בלי מחשבה, אין דבר כזה. אז אם אתה פנוי מהחכמה, והמחשבות הם לא של קדושה, אוטומטית מה ימלא את החסר? מחשבה אחרת! איזה? לא מזה, אז מה? רוח שטות? רוח עבירה? לכן אדם צריך להעסיק את עצמו כל הזמן. 
אז מה עושה הבוטח בשם? תובע מסיבות הטרף מה שיש בו יותר מנוחה זאת אומרת כשהוא הולך לחפש מלאכה או עבודה או משהו הוא משתדל למצוא שהיא תתן לו יותר מנוחה לגופו, שם טוב לו, פנאי ללבו, ומה שהוא מפיק חובות לתורתו ויתר אמונתו. 
למה? כי הסיבה לא תוסיף לו בחוקו, הסיבה מה שהוא עושה לא משנה איזה עבודה, מה אתה נדל"ן, או ואם אתה במשהו אחר, אז הסיבה לא תוסיף לו בחוקו מה שקבע לו הקב"ה. 
ולא תחסרהו ממנו מאומה! עם מחט! בחייטות אפשר לעשות כמו בנדל"ן! האי, קשה לנו, אנחנו לא רואים חייטים כאלה, שהם עד כדי כך עשירים! כמו בעיסקה אחת של נדל"ן? כן, אבל זה מה שאנחנו מבינים, היו חייטים בתימן לדוגמא, שהאימ'ם היה מבקש שדוקא הם יהודים האלה שהם יתפרו את כ--ל הבגדים של הבנות שלו ושל הבנים שלו ואת כל הדברים האלה והיו משלמים המון המון כסף! אז זאת אומרת תלוי, אם אדם מגיע לו, יוצא לו שם טוב, במלאכתו ואנשים מבקשים אותו. 
יש סופרים, סופרי סת"ם הרבה סופרי סת"ם והם כותבים כולם כותבים יפה אבל אחד יוצא לו שם טוב בגלל המצות שהוא מדקדק בגלל שהוא לומד בכולל בגלל שזה... אז זה לא קיפח אותו, הפוך! זה עשה לו שם טוב של סופר ירא שמים, וכולם מזמינים אצלו ועומדים בתור חצי שנה שנה, אולי יזכו! יש כאלה שהוא דוחה... אז מה קרה? בגלל שהוא עבד יותר יותר להספיק, נהיה לו שם יותר טוב? נהיה לו שם של קבלן... אלא מאי? ישב ולמד, ואומר אין לי זמן, אין לי זמן! 
אני כתבתי ספר תורה שנמשך 4 שנים! אבל לא ויתרתי על הסופר שיכתוב! הייתי מוכן, הוא אמר לי 5 שנים, הוא גמר בסוף ב-4 שנים, הוא עשה לי טובה, אבל, 4 שנים הוא כתב. ורדפתי, ורדפתי, ורדפתי, דוקא אחריו! למה? לא רק בגלל הכתב, בגלל האיש! זאת אומרת; אדם שיש לו שם טוב רודפים אחריו, רוצים אותו, אז זה לא תלוי בכלל ביגיעה, זה תלוי אם האדם הזה מן השמים מזכים אותו על פי מעשיו, אם הוא מתפנה יותר לעבודת האלקים כולם רוצים דוקא את מלאכתו. 
אלא הכל בגזירת האלקים יתברך, כמו שנאמר "כי לא ממוצא וממערב, ולא ממדבר הרים, כי אלקים שופט, זה ישפיל וזה ירים". כי לא ממוצא וממערבף לא ממוצא השמש מהמזרח ולא מהמערב יבוא לך הכסף הכסף לא נמצא שם ולא שם, "ולא ממדבר הרים", ואל תטפס על הרים, וגם לא ממדבר, מלשון דיבור שאתה חושב שזה ירומם אותך, מלשון רוממות, "ולא ממדבר הרים", לא הפה שלך גורם לך להרויח, אלא "אלקים שופט; זה ישפיל וזה ירים", וזה מה שקובע! זאת אומרת; לא היגיעה, ולא הטירחה, ולא המלאכה ולא שום דבר, יש לך זכויות על פי מעשיך השם ירים אין זכויות השם ישפיל. 
ואמר הפסוק "בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני". פירושו של דבר: שהשם הוא ירביצני, והוא ינהלני, וזה לא אני. הכל מתנהל על ידי הקב"ה על פי מעשיו של האדם אז עיקר היגיעה צריך להיות דוקא בעשית רצונות יתברך, וממילא בגין זאת הקב"ה יתן לך את כל צרכך. כי מה? הוא ירצה שאתה לא תקיים את רצונו? ודאי שהוא רוצה! אני מחזיק נגיד עסק של משאיות ואני רוצה שהם יסעו ויקחו סחורות אז אני לא אדאג להם לדלק? אז איך הם יסעו? אז הם הקב"ה רוצה שאני ילמד ושאני יעשה מצות אז הוא צריך לספק לי דלק הוא צריך לתת לי אוכל הוא צריך לתת לי כל מה שאני צריך כלים את כל הכלים שאני צריך בשביל לעשות את רצונו איך יתכן שהוא יבקש ויתבע ממני משהו והוא לא נותן לי את צרכי?!. 
ומהן מעוט צער נפשו במסחר, ואם תתעכב אצלו פרקמטיא, או אם לא יוכל לגבות את חובו, או אם יפגעהו חולי בגופו, מפני שהוא יודע כי הבורא יתברך מתקן ענינו יותר ממנו! ובוחר לו טוב יותר ממה שהוא בוחר לעצמו, כמו שנאמר "אך לאלקים דומי נפשי, כי ממנו תקותי". הבוטח בהשם יתברך, גם יש לו מיעוט צער הנפש! מתי? באיזה ציור? במסחר; הלך מסחר, לא הלך מסחר, אחד נכנס לחנות ויצא, הוא לא רודף אחריו כמו בתחנה המרכזית גברת גברת אני אוריד לך עוד 10 ₪ בואי בואי בואי... הוא לא טורח נכנס יצא הלך חזר, בא... לא בא את מי זה מענין? בעל בטחון לא מתיגע! קצב לו השם ובעינים יראו שהוא יבוא ויקנה אין דבר כזה שהוא לא יקנה. אם נגזר שהוא יקנה אז הוא יקנה איזה אז אין לו צער במסחר ואם מתעכבת אצלו פרקמטיא ולא הולכת הסחורה נתקע עם סחורה נתקע עם סחורה לא דואג! הקב"ה מתקן ענינו יותר טוב ממנו מה אתה דואג? 
היה אחד שחזר בתשובה סיפר לי את המעשה, היה חילוני קיבוצני, ומשם מה הוא התחיל ככה בסביבה שלו נתנו איזה שיעורים והוא הלך ככה מתוך סקרנות לראות מה זה וחודש לפני ראש השנה בערך קצת יותר הוא התחיל להתעורר ככה בתשובה ופה ושם ואז למדו שמה עניני שמיטה והוא היה חקלאי והיה לו דונמים הרבה והוא החליט שהשנה הוא ישמור שמיטה הוא לא ידע מה הוא מתכוין אפילו הוא לא הבין אבל הוא אמר שהוא מקבל על עצמו הוא לא חזר כל כך בתשובה אבל שמיטה הוא החליט הוא שמע את המעלה "גיבורי כח עושי דבריו" שמע מילים מילים מילים אמר הוא בעזרת השם שומר שמיטה! טוב אבל פתאום הוא הבין שאי אפשר לזרוע ואי אפשר שום דבר וכבר הזמן הולך ועוד מעט כבר אסור אז מה עשה? לא ידע מה להשיג לא השיג כולם די כבר כולם לקחו את כל הזרעים ממשרד החקלאות ולו לא נשאר. 
בלית ברירה הוא מרים טלפון אומרים לו תשמע מה שנשאר אני לא זוכר מה זהיה אבל נגיד שזה היה קישואים סתם דוגמא אני לא זוכר זה היה שם לא כל כך שאני רגיל בו הוא אמר שיש רק זרעים מהסוג הזה קישואים נגיד אז הוא אמר קישואים שיהיה קישואים תביאו הביאו לו הלך זרע זרע זרע זרע צמח לו שמה חביבי כמויות אדירות אדירות לא הגיוני לא הגיוני 
עכשיו אין צריכה בכלל בארץ לכמויות כאלה אין דבר כזה אפילו אם הוא ימכור את הכל אין עוד ישאר עוד כי אין צריכה לדבר כזה מהסוג הזה שהוא עשה טוב מה יעשה רק להוריד את זה יעלה לו כסף יותר ממה שהוא יקבל רק לפנות את זה... מה יעשה? 
נגמרת השמיטה באירופה פתאום באה קרה שבועים קרה גמרה להם על כל הסוג הזה שהיה אצלו שהוא גידל מקבלים משרד החקלאות הישראלי טלפון מאירופה אם ניתן להשיג בארץ אצל מישהו איזה סוג כזה של קישואים נגיד, טוב הם זכרו שהבנאדם הזה לקח מהם זרעים, צלצלו אליו אמרו לו כמה יש לך? אמר להם כמה שאתם רוצים... שלחו לו משרד החקלאות את המשאיות את הכל, פירקו לו את הכל, שילמו לו כסף המון המון כסף! המון המון כסף הוא התעשר הוא התעשר מזה שהוא שמר את השמיטה! הבנאדם סיפר לי: קניתי לימוזינה! קניתי לימוזינה! ועל הלימוזינה כתבתי "בזכות שמיטה!" וכך הוא היה נוסע "בזכות שמיטה" לימוזינה! 
הוא פתח עסק אחר כך אני לא זוכר כרגע את השם של העסק שלו אבל זה עסק מאוד מפורסם בראשון לציון לניילונים שעושים ניילונים עובדים אצלו 30 עובדים לפני כמה שנים שדיברתי איתו ב-24 שעות 3 משמרות והבנאדם עושה כסף -הכל בא לו מהשמיטה! 
אז אדם שהוא בוטח בהשם יש לו מיעוט צער נפש במסחר, ואם תתעכב אצלו פרקמטיא, או אם לא יוכל לגבות את חובו, הוא לא נכנס ללחץ גדול הוא יודע שהכל מאיתו יתברך מה שצריך להגיע יגיע הוא לא מטריח את עצמו לא מסתכסך לא סוגר חשבונות לא שולח אנשים... לא שום דבר הכל לאט לאט 
או אם יפגעהו חולי בגופו; אם יש חולי בגופו אין פרנסה אין כסף דברים משותקים גונבים לו את הלקוחות מה שנקרא הוא עלול להפסיד הכל יכול להתמוטט לא מודאג בנאדם חולה ועוד אין לו בטחון אז עוד הלחץ שאין לו עבודה ושעובדים יכול להיות גונבים אותו ועושים לו ככה עוד יותר המצב שלו נהיה יותר חמור במקום שהוא יתעודד במקום שישמח אז המצב... 
אבל מי שבוטח בהשם, גם אם הוא חולה בגופו, הוא לא חושש! מפני שהוא יודע, כי הבורא יתברך מתקן ענינו יותר ממנו! זה לתיקון ענינו. אם הקב"ה עיכב אצלו פרקמטיא, נתן לו חולי, לא יכול לגבות את חובו, מסתכסך עם משהו מבטל שותפות כל מיני דברים זה הכל מאיתו יתברך לטובה! שהוא מתקן ענינו יותר ממנו, ובוחר לו טוב יותר ממה שהוא בוחר לעצמו. 
הרי הקב"ה אומר לנו תבטח תנוח תחייך תהיה מאושר מה אנחנו עושים? -לא לעבוד צריך זה צריך זה... הוא אומר לך תנוח אני נותן לך את הכל! -לא, איך אני יכול? אני חייב לעבוד חייב לעשות... אז מי דואג למי? הקב"ה דואג לך אומר לך תרגע!-אתה אומר לו: לא, איך אפשר להרגע, צריך להביא כסף... הוא אומר לך: אבל אני נותן לך! -אומר: מה, אני יכול לסמוך?... איך אני יכול לסמוך? צריך לעבוד... 
ככה חינכו אותו יש הורים כאלה מסכנים שחינכו את הילדים שלהם; עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה עבודה כמו מפלגת העבודה בתחילה היתה מפלגת העבודה על בסיס של עבודה היום אין עבודה בכלל רק עבודה בעינים... נגמר! הביאו כל מיני תירים מחוץ לארץ לקיבוץ מתנדבים קראו להם עושים את העבודה והם אוכלים בחדר אוכל... מי היום עובד? איזה עובדים? כולם בהייט'ק! כן, העו'בדים העו'בדים... איפה העו'בדים של פרץ?... 
אז לכן כתוב, כמו שנאמר "אך לאלקים דומי נפשי כי ממנו תקותי", כל זמן שהקב"ה בשטח כמו שאומרים, "דומי נפשי"! אתה יכול להיות רגוע, והוא תמיד בשטח! הוא תמיד דואג, הוא תמיד משגיח, הוא רואה בכל העינינים, אז דומי נפשי בשביל מה לך סערת רגשות בשביל מה לך להכנס ללחצים? אנשים מקבלים חרדות... פחדים... כל מיני מחלות שונות ומשונותף בשביל מה? "דומי נפשי. כי ממנו תקותי"ף מה זה תקותי? מה זה תקוה? תקוה מלשון קו, יש קו בינך לבין הקב"ה, יש קשר. אם יש קו, יש תקוה אם אתה לא מחובר לקו לקב"ה ניתקת את הקו, אין קשר. אז אם "דומי נפשי, ממנו תקותי". 
דבר נוסף, שהבוטח בהשם שמחתו בכל ענין שיעתיקהו אליו. איך אמרו חכמים זכרונם לברכה, 'כשם שמצוה לברך על הטובה, כך מצוה לברך על הרעה, ובשמחה!' ובשמחה! למה? הקב"ה תמיד בוחר לך הטוב לך בכל זמן, אפילו שלך נראה שזה לא טוב וחסר לך, אתה צריך להבין שזה הטוב ביותר, עם כל הצדדים הנוגעים בדבר, אפילו פטירת קרוב! שזה העיתוי הכי מתאים, שזה הדרך הכי נכונה, ושעל זה מקבלים את השכר הכי טוב. ולכן אדם צריך לקבל הכל בשמחה. 
הבוטח בהשם שמחתו בכל ענין שיעתיקהו אליו ואם יהיה כנגד טבעו אפילו, מפני בטחונו באלקים שלא יעשה לו אלא הטוב לו בכל ענין! כאשר תעשה האם החומלת לבנה; ברחיצתו, וחיתולו, וקשירתו, והתרתו על כרחו. יש מישהו שיחשוב שאמא שרוחצת את הילד בתוך האמבט, והוא צועק... היא לא מחפשת את טובתו? כשהיא קושרת ומחתלת ומתירה היא לא מחפשת את טובתו? שיהיה נקי שיהיה מסודר שיהיה מוגן! זה לא טוב? יש מישהו שחושד את האמא שהיא עושה כדי לענות אותו?; קושרת אותו עם חיתולים... וזורקת אותו למים... שוטפת אותו ומשפריצה עליו מים... יש מישהו שיתאר את זה ככה? כולם יודעים מה אמא עושה, אמא חומלת אבל אפשר לראות את זה הפוך לא? הילד צועק אז לא צריך לרחוץ אותו הוא בוכה... אין דבר כזה! אז לכאורה, בזה שהיא רוחצת ומחתלת וקושרת ומתירה על כרחו, הוא לא תמיד מסכים, אבל ברור שזה אם חומלת! אז גם הקב"ה אם אתה רואה שהוא מנער אותך פה מנער אותך שם קושר אותך בידים פה כמו שאומרים שלא תצליח כאן ופה מצליח והוא עושה בך מה שהוא עושה זה בדיוק כמו האם החומלת לטובתך בעל כרחך. 
אז לכן שמחתו בכל ענין שיעתיקהו אליו. ואם יהיה כנגד טבעו, מפני בטחונו באלקים שלא יעשה לו אלא הטוב לו בכל ענין כאשר תעשה האם החומלת לבנה ברחיצתו וחיתולו וקשירתו והתרתו על כרחו, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום: "אם לא שויתי ודוממתי נפשי, כגמול עלי אמו, כגמול עלי נפשי". כמי שנגמל משדי אמו, והוא בטוח שהיא תסעד אותו ותתן לו ותאכיל אותו ותטפל בו בדיוק כמו שהתינוק בטוח בידיה של האמא, ככה דוד המלך! עם כל הצרות שהוא עבר, והרדיפות, ובקשתו למוות, וכל זה שנצטרע, ושהסנהדרין פרשו ממנו, וכל מה שהיה לו, ושאחיו שנאוהו, והטילו עליו שמות מוזרים, וכן על זה הדרך, למרות הכל, בכל מכל כל! אמר: "אם לא שויתי ודוממתי נפשי, כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי". 
אז רואים מפה, כמה שבח יש בבעל הבטחון, כמה הוא מרויח!
ולעומתו כמה מפסיד זה שמתיגע בחינם... 
וכיון שבארתי מתועלות הביטחון באלקים והנאותיו בעולם ובתורה מה שנזדמן לי אומר רבינו בחיי אבאר עתה מענין הבטחון שבעה דברים פה כבר אי אפשר לעמוד מול הטענות שמביא רבינו בחיי והוא אומר: 
אחד מהם מה הוא הבטחון 
דבר שני בסיבות הבטחון על הברואים 
השלישי בביאור ההקדמות אשר בעבורן יתחייב הבטחון באלקים וחיוב העסק בסיבות 
והרביעי בביאור הדברים אשר בהם יהיה הבטחון וחיוב שבחו וגנותו בהם 
החמישי זה בהפרש שיש בין עסק הבוטח באלקים בסבות הטרף ובין עסק מי שאינו בוטח באלקים בהם 
והשישי בביאור אופני חיוב גנות דעות האומרים באריכות התאות בעולם, ומייחלים נפשותם בקבלת עבודת האלקים, כשיגיעו לחפצם בו, והם בעלי המשכונות.
והשביעי, במפסידי הבטחון באלקים וכל מה שצריך לדבר בענין הבטחון, ולקצר בחלקיו. 
זה הכותרת, עכשיו אנחנו פורטים אחד לאחד.

[פרק ראשון]
אך מהות הבטחון, היא מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו. מה החכמה בבטחון? החכמה בבטחון שיש לך מנוחת הנפש. אבל שיהיה לבו סמוך ובטוח עליו שיעשה הטוב והנכון לו בענין אשר יבטח עליו, כפי יכולתו ודעתו, במה שמפיק טובתו. 
אם אני שולח שליח לאיזה משימה, אני צריך להיות סמוך ובוטח שהוא יעשה את הטוב והנכון בענין שאני בוטח עליו ושהוא יעשה ככל יכולתו ודעתו, כדי להפיק את טובתי בשליחות שביקשתי ממנו, נכון? אם לא, איך אני יכול להיות רגוע וסמוך שזה יעשה? וכמה אתה מכירים אנשים, שכל מה שתגידו להם בכל ענין יעשו בדיוק מה שרציתם? ושיחזרו בדיוק עם כל התשובות? לפעמים אתה שולח מישהו אומר לו תלך לפלוני תברר מה קורה, אז הוא אומר שאלתי אותו והוא אמר ככה הוא אומר כן אבל שאלת אותו גם אז למה לא? אז מתי? לא לא שאלתי... אמרת לי רק לשאול אותו... מה אין לך שכל לשאול אותו גם מתי? אז תשאל אותו עוד כמו שהיית שואל בשביל עצמך לא. הוא אמרו לו ככה אז הוא אמר ככה. זה שליח זה? 
לפעמים בנאדם לא מבין מביאים שנים לעבודה אחד מקבל שכר גבוה אחד מקבל שכר נמוך אומר: למה שנינו עושים את אותה עבודה למה אני מקבל פחות? הוא אומר: כי אתה חוזר 10 פעמים שולחים אותך 10 פעמים על אותו דבר זה אם אומרים לו דבר אחד מבין הכל 'ראש גדול' כמו שאמרים עושה הכל אז לא צריך להסביר לו, אתה צריך לשלם לך 10 משכורות אתה... כל מה שאומרים לך אתה חוזר בחזרה איך לך תשובה גמורה, אז איך אפשר? כמה אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים באנשים שיעשו בדיוק? אפילו האשה שאנחנו חיים איתה והיא כבר מכירה אותנו הרבה שנים כל מה שאנחנו רק אומרים כבר הכל מסתדר או שיש תמיד מה להוסיף ולבקש? או הבעל שהאשה מבקשת משהו אז תמיד הוא עושה את הכל הוא כבר מבין את הכל? אפילו שכבר מכירים 20 שנה 30 שנה חיים ביחד חלאס' אתה כבר צריך להכיר את הראש אתה לא צריך לחכות שהיא תבקש אתה יכול לעשות לבד כבר נו כמה? אז זה לא כל כך פשוט. 
אבל העיקר אשר בעבורו יהיה הבטחון מן הבוטח, ואם יפקד לא ימצא הבטחון, הוא שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו שיקיים מה שאמר ויעשה מה שערב, ויחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו, שיעשהו נדבה וחסד. ואי ואי ואי... בשביל להיות בעל בטחון גדול באדם שאתה שולח למשימה כל שהיא, העיקר בבטחון על מישהו שאתה סומך עליו, זה בעבור שיהיה הבטחון מן הבוטח, ואם יפקד זאת אומרת, אם לא יהיה את הכלל הזה והתנא הזה יחסר אז לא ימצא הבטחון, מה זה הדבר שרק אם יתקיים כך אז אתה תוכל לבטוח ואם לא יתקיים כך לא תוכל לבטוח? 
שיהיה לבו בטוח במי שהוא יבטח בו אתה שלחת מישהו ואתה בוטח בו שיקיים מה שאמר קודם כל, ויעשה מה שערב, הוא אמר 'אני ערב לך אל תדאג כך וכך וכך יהיה', ויחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו, גם אם הוא לא התחייב לו השליח, זה שהוא בטח בו, להיות ערב בכל מצב, יחשוב עליו הטוב בכל מה שלא התנה לו אפילו, ולא ערב עשוהו, שיעשה את זה נדבה וחסד. זאת אומרת אחד אמר לך ש'אל תדאג אני אקח את פלוני אלמוני עד למקום פלוני' אבל התברר שכשהוא הביא את אותו האדם לאותו מקום לא נמצא אותו אחד שהוא צריך להפגש ואם אתה משאיר אותו שם הוא נתקע... דוגמא, ואז מה קורה? הוא התחייב להחזיר אותו? הוא לא התחייב להחזיר אותו, אבל כל בנאדם מבין שאם אתה משאיר את הבנאדם אז לא קיימת את השליחות כרצון המשלח, אז תחזיר את הבנאדם. אמנם זה נדבה וחסד כי לא התחייבת, אבל רק על אחד כזה נוכל לסמוך, שגם אם לא התננו ולא אמרנו, אבל ביקשנו, הוא יעשה את זה על הצד הטוב ביותר! שאכן זה יתקיים, רק אז נוכל לבטוח באמת שיעשה הדבר. 
לדוגמא, אם אני נותן לדפוס שיעשו לי הדפסה ל'איצטדיון טדי' , והמבין מבין שצריך את זה באיקס זמן, והוא לא מצא לעשות לוחות במקום פלוני, והוא רגיל לעבוד רק במקום פלוני ובמקום אלמוני יעלה יותר כסף וכיון שהוא לא סגר על יותר כסף יכול להיות שהמשלח לא ירצה לשלם, אז כיון שהוא נאמן, הוא יעשה ויקח את האחריות, והכל בשביל לא לתקוע את הבנאדם, כי מה יבוא לו עם סיפורים? מה יעזרו הסיפורים נכון שהוא לוקח סיכון שלא ישלמו לו כן ישלמו לו, אבל כיון שהוא אחראי, והאדם הזה סמך עליו ובטח בו, ונתן לו את העבודה הזאת, בהבינו את גודל הענין, זה נקרא שאפשר לסמוך על אחד כזה. ואחד כזה יושב בינינו! 
אבל זאת אומרת הנקודה היא לוקח שארם צריך לדעת אתה לוקח משהו לשליחות כלשהי אתה צריך שזה יהיה עיקר שאתה יכול לסמוך עליו גם במה שלא ערב עשוהו שהוא ישלים את המלאכה ואת השליחות. כמה כאלה אתם מכירים שהם מסוגלים לבצע שליחות שלנו על הצד הטוב ביותר כאילו היו עושים לעצמם במצב הכי הכי דחוק שהם חייבים לעשות? 
לפעמים אני אומר לבנאדם תשיג לי את פלוני והוא אומר אחרי חצי שעה 'לא השגתי אותו לא עונה' אה... אז למה אתה לא אומר תודיע לי אולי אני אשלח מישהו אחר אולי... -כיון שהוא לא השיג אותו הוא לא מבין שהוא צריך להשיב כי בלאו הכי הוא לא נמצא... מה זה העצה היחידה שיש בעולם? אולי יש עוד עצות? איזה מין שליח זה? איך אפשר לסמוך? 
יש אחד לא מצליח בפלאפון מנסה בזה... מחפש קרובים מודיע אז מה לצאת אליו וזה... אתה לא יודע אפילו למה אמרו לך אולי זה דחוף אולי זה לא, אתה צריך לפחות לחזור למשלח ולהודיע אותו, כמה אתם מכירים כאלה שסוגרים כל דבר עד הסוף? נו אז איך אפשר לבטוח באנשים? 
מה השם עושה אנחנו מבינים אבל למה אתה כזה? למה הבנאדם לא מסיים שליחותו? כי אין הרבה אנשים נאמנים לזולתם! אז ממילא איך אתה יכול לסמוך ולבטוח בהם? 
הסיבות אשר בהם יתכן הבטחון שהבוטח יבטח על הברואים הם שבע יש שבע סיבות שיכול הבוטח לבטוח בברואים רק שבע סיבות שאם יהיו כולם ביחד תוכל לבטוח זה נקרא בטחון! אם לא יתקיימו שבעת התנאים האלה שנגיד עכשיו, אתה לא יכול לבטוח בבנאדם, לא יכול: 
אחת מהן, הרחמים והחמלה והאהבה, כי האדם כשהוא יודע בחבירו שהוא מרחם וחומל עליו, יבטח בו, ותנוח נפשו עליו, בכל מה שיטריחהו מעניניו. זאת אומרת, אם אתה רוצה לבטוח במישהו, צריך שיהיה לו רחמים וחמלה ואהבה אליך, רחמים, וחמלה, ואהבה אליך, כי רק אדם שיודע בחבירו שהוא מרחם וחומל עליו, יבטח בו, ותנוח נפשו עליו, בכל מה שיטריחהו מענינו, כי הוא יודע שהוא לא יפקיר אותו הוא לא יעזוב אותו, כי הוא מרחם עליו הוא חומל והוא אוהב אותו והוא רוצה למלא את שליחותו רק בתנאי כזה ראשון אפשר לתת שליחות, אפשר לסמוך, אפשר לבטוח. 
דבר שני שיהיה יודע בו עם אהבתו לא מספיק שהוא אוהב, עוד דבר שאיננו מתעלם ממנו, ולא מתעצל בחפצו, אפילו ילדים לפעמים אבא או אמא קוראים להם הם לא עונים פעם ראשונה גם לא עונים פעם שניה פעם שלישית 'כן...' הם שמעו כבר פעם ראשונה הם חשבו אולי יוותרו להם לא יקראו להם עוד פעם אחר כך עוד פעם יש כזה מהגאוה הוא לא עונה פעם ראשונה שיקראו לו פעמיים... ולא מתעצל לא מתעצל לא מספיק להיות אוהב גם לא מתעצל בחפצו של המשלח 
אבל הוא יודע בו הבוטח שהוא משתדל את כל ההשתדלות ומסכים לעשותו כי אם לא יתברר לו ממנו כל זה לא יהיה בטחונו עליו שלם, כי אם הוא ישלח אותו לשליחות מה והוא לא יעשה כי הוא מתעצל הוא אוהב אותו אבל הוא עצלן הוא אוהב אותו אבל הוא עצלן גם לעצמו עצלן גם הוא בעצמו עצלן אז איך אתה יכול לבטוח באחד כזה אם הוא מתעצל? רק אם יתברר לו ממנו כל זה יהיה בטחונו עליו שלם מפני שהוא יודע את התעלמותו ורפיונו בחפצו וכאשר יתקבצו לבוטח ממי שבטח בו שתי המידות האלה שהם גודל הרחמנות עליו שהוא מרחם, ורוב השגחתו על עניניו אז הוא יבטח בו מבלי ספק, אבל זה רק שני תנאים. 
מה השלישי? שזה שהוא בוטח בו והוא שולח אותו יהיה חזק לא ינוצח באשר הוא חפץ אתה שולח אותו לשליחות אין דבר כזה שהוא חוזר ריקם, הוא חייב להצליח במשימה זה אחד שמה שנותנים לו הוא חוזר עם תוצאות רק אחד כזה אפשר לבטוח בו שהוא חזק לא ינוצח באשר הוא חפץ ולא ימנעהו מונע מעשות בקשת הבוטח שום גורם בעולם לא יעצור אותו מלהשיג משימתו כמה אתם מכירים כאלה שהכל הם יכולים לעשות בכל מצב? אין אף אחד! אייי... 
אומר: כי אם יהיה חלש, לא ישלם הבטחון עליו, אם הוא חלש אז יעמוד מול אדם חזק הוא לא יכול להשיג את הענין, אם הוא חלש אז הוא לא יכול לעבור את הדרך והוא לא ישיג את הענין אף על פי שנתברר שהוא מרחם ומשגיח, אבל מפני המנע הדברים ממנו ברוב הענינים שהוא לא יכול כל דבר להתגבר, אז אי אפשר לבטוח בו, וכאשר יתקבצו בו שלוש המדות האלה שאמרנו יהיה הבטחון עליו יותר ראוי. 
עדין לא, יש עוד ארבע תנאים. 
תנאי רביעי, שיהיה יודע באופני התועלת הבוטח עליו, ולא יעלם ממנו מה שהוא טוב לו בנסתר ובנראה, ומה שיטב בו ענינו, כי אם לא ידע כל זה, לא תנוח נפש הבוטח עליו. המשלח צריך להיות בטוח שזה שהוא שלח, יודע את כל אופני התועלת שיהיו לו למשלח, למה? פעמים צריך לחרוג בסיבת מה מהשליחות או לסדר את הענינים בעצה כזאת אבל בלי לגרום נזק!
נגיד אני שולח מישהו למשהו ואני מבקש שהוא ישיג לי ממנו משהו, נו, ואחרי כן ההוא אומר שאין באפשרותו וכו', אז נגיד שהבנאדם הזה עכשיו מתחיל להתחנן ולהפציר ולבקש בצורה כזאת שאני לא הייתי מסכים שיחשבו שאני שלחתי מישהו שיתחנן וזה ופה ושם. או, שחלילה וחלילה, הבנאדם הולך והוא רואה שהוא לא משיג את הענין בדרך רגילה הוא משחד אותו חס ושלום! אני המשלח רוצה בדבר כזה? זה תועלת? גרמת לי נזק אמנם השגת לי מה שאני רוצה אבל נזק עשית לי! 
זאת אומרת המשלח לעולם צריך לדעת שמי שהוא שולח ידע את כל אופני התועלת שיצאו למשלח, זה לא מספיק רק לקיים את השליחות אלא שהוא מכיר את כל הצדדים. 
ולא יעלם ממנו מה שטוב לו למשלח, בנסתר ובנראה, ומה שיטב בו ענינו, כי אם לא ידע זה איך תנוח נפש הבוטח עליו? 
וכאשר יתקבצו לו דעתו בתועלותיו, ויכולתו בהם, ורוב השגחתו עליהם, וחמלתו עליו, יחזק בטחונו בו מבלי ספק. אם הוא יודע שהשליח יודע את כל התועליות של המשלח, והוא יודע שהוא גם יכול לבצע, והוא יודע שהוא ישגיח עד הסוף לבצע את המשימה, והוא יודע שהוא חומל עליו ולא יפקיר אותו מבלי לבצע את שליחותו, כמובן שיחזק בו בטחונו מבלי ספק. 
אבל עדין לא נגמר...
התנאי החמישי, שיהיה מתייחד בהנהגת הבוטח עליו מתחילת הויתו וגידולו, וינקותו ונערותו, ובחרותו וישישותו וזיקנתו, עד תכלית ענינו וישען עליו בעבור מה שקדם לו עליו מן הטובות העודפות והתועליות המתמידות ויהיה זה מחייב חזקת בטחונו בו. מתי תוכל להיות בוטח עליו? מתי אתה תוכל להיות בוטח עליו? אם אותו אדם שאתה שולח הוא היה מתחילת ההויה שנולדת, ושגידל אותך, ושאתה גדלת ושאתה ינקת והיית נער ובחור וישיש וזקן, וכל משך ימי חייך הוא היה צמוד באותם מדרגות שאמרנו קודם שהיו בו; אוהב וחומל ועושה ומשלים חפצך והכל!
כי אם לא יכול להיות שפעם פעמים ושלוש בסוף יגיד לך אדוני יל'ה רד ממני כמה אתה יכול לבקש מבנאדם אחד חפש לך מישהו אחר מה אתה מתנפל עלי כל פעם אתה מנצל את זה שאני אוהב אותך זה שאני יודע לעשות כל דבר שאני רמבו' אז אתה חושב שאני חייב לך משהו? פתאום הוא יכול להתהפך עליו... 
אבל רק אחד שלאורך כל החיים לא פיספס פעם אחת הו...זה אפשר לבטוח עליו! 
יש דבר כזה? לא? למה? אבא ואמא הם היו מאז ומתמיד היו איתו וכו' וכו' לא האבא ואמא לא יכול להיות אפילו אם הם ירצו לא הכל הם יכולים לעשות ודאי הם כן אוהבים והכל אבל לא הכל הם יכולים לעשות אם אני אומר להם תלכו תביאו לי כך וכך נגיד שאמרתי להם אז יכולים הכל לעשות? הם בעצמם לעצמם לא יכולים הכל לעשות... כשהם עושים. 
הדבר השישי, יש לנו עוד שנים. 
והשישי, שיהיה ענין הבוטח כולו מסור בידו, ולא יוכל אדם להזיקו ולהועילו, ולא להיטיב אליו, ולא לדחות נזק מעליו, זולתו. כעבד האסור אשר הוא בבית הבור ברשות אדוניו. זאת אומרת; בשביל שאתה תוכל לבטוח בטחון גמור באותו האיש שאנחנו מדברים עליו הרבה זמן כבר, אתה צריך להיות מסור בידו, כמו עבד שנמצא בבור אצל אדוניו וכיון שהבור סגור אי אפשר שמישהו יוכל לגעת בך, להזיק להועיל אף אחד לא יכול לעשות לך כלום אתה סגור אצלו בבית הבור. אם זה שאנחנו שולחים או בוטחים, הוא כזה שאנחנו מסורים בידו, עד כדי כך! ששום בריה בעולם לא תוכל להזיקנו, ושם בריה בעולם לא תוכל להועיל לנו בלי רשותו ולא להיטיב, ולא לדחות נזק מעליו כעבד האסור אשר הוא בבית הבור ברשות אדוניו, אז כשיהיה הבוטח ברשות מי שבטח עליו על הענין הזה, יהיה ראוי יותר לבטוח עליו. למה? כי אתה תלוי בו ואתה סגור ומסוגר בבטחון גמור, שלא רק שהוא יכול לבצע, הוא גם שומר עליך מכל משמר! שלא תוכל להיות ניזק בשום צד, כי מה יועיל שאתה שולח אותו לבצע משימה והוא חוזר, ואין כבר אף אחד... כי כבר הזיקוך שבעתים ממה שהוא נשלח לתקן אז מה זה מועיל?. 
והדבר השביעי, שיהיה מי שבטח עליו בתכלית הנדיבות והחסד, למי שראוי לו ולמי שאינו ראוי לו, ותהא נדיבותו מתמדת, וחסדו נמשך, לא יכרת, ולא יפסק. 
ומי שנקבצו בו כל המידות האלה עם כל מה שנזכר קודם לזה נשלמו תנאי הבטחון בו, והתחייב היודע זה ממנו לבטוח בו ושתנוח נפשו עליו בגלויו ובנסתרו בליבו ובאבריו ולהמסר אליו ולרצות בגזירותיו ולדון אותו לטוב בכל דיניו ומפעליו. 
אייי... אז מי שבטח עליו צריך להיות בתכלית הנדיבות ותכלית החסד למי שראוי ולמי שלא ראוי למה אם אני פתאום הפכתי להיות לא ראוי אז הוא יכול פתאום להגיד אתה יודע מה אני חוזר בי מהשליחות לא ראוי ראית הוא זייף לא עושה לא! אם אתה רוצה לבטוח פירושו שאפילו אם היה בך צד של שינוי, הדבר לא ישתנה מהשגחתו של הנבטח מה שנקרא. 
ותהיה נדיבותו מתמדת וחסדו נמשך לא יכרת ולא יפסק אתם יודעים קצר בין בני אדם זה פעם אחת! פעם אחת הוא עשה לי קטע חבל על הזמן חתכתי ישר... אבל החכמה זה שאפילו אם נהיים משברים זה נשאר המצב באותו סטטוס; האהבה והחמלה והנדיבות והכל! 
איפה אתם מכירים דבר כזה? שאדם מקבל על הראש ומשתנה המצב מתייחס אליו אחרת המשלח, וכו' וכו' וההוא נשאר נאמן כל הזמן ודואג ומתמיד, איפה יש דבר כזה? 
זאת אומרת אדם לא יכול לבטוח בשום ברוא בעולם בשבעת התנאים האלה. 
אבל אם יש מי שנמצא כזה שיש בו את שבעת התנאים האלה נשלמו כל תנאי הבטחון בו ואז מתחייב היודע זה ממנו; לבטוח בו, ושתנוח נפשו עליו בגלוי ובנסתר, גם מה שאתה לא יודע, בטוח הוא דואג לי יותר ממה שאני דואג לעצמי גם מה שאני לא יודע מה הוא עושה. בלבו ובאבריו, להמסר אליו, לרצות בגזירותיו, ולדון אותו לטוב בכל דיניו ומפעליו!. 
וכאשר נחקור על אלה השבעה התנאים לא נמצאם כלל בברואים, ונמצאם כולם בבורא יתעלה! 
שהוא מרחם על בריותיו, שנאמר "רחום וחנון השם", ואמר יונה הנביא, אמר לו הקב"ה: "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה?" היו רשעים! עי של גוים רשעים אומר הקב"ה אפילו שזה ננוה "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה?". 
ושאינו מתעלם, כמו שכתוב "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". 
ושהוא חכם לא ינוצח, כמו שכתוב "חכם לבב ואמיץ כח, מי הקשה אליו וישלם?" ואמר הפסוק בדברי הימים, "לך השם הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד", וכתוב בצפניה הנביא "השם אלקיך בקרבך, גבור יושיע", 'מלך עוזר מגן ומושיע'. 
ושהוא מתייחד בהנהגת האדם מתחילת ענינו והתחלת גידולו, כמו שנאמר "הלא הוא אביך קנך, הוא עשך ויכוננך", ואמר "עליך נסמכתי מבטן, ממעי אמי אתה גוזי", ואמר "הלא כחלב תתיכני, וכגבינה תקפיאני". 
ושתועלתו והזיקו אינם ברשות אדם, כי אם ביד הבורא יתעלה לבדו! כמו שנאמר "מי זה אמר ותהי, השם לא ציוה?, מפי עליון לא תצא הרעות והטוב!", ואמר "יבש חצר, נביל ציץ, ודבר אלקינו יקום לעולם!" ואמר "אבן חציר העם", וכבר התברר הענין הזה במאמר השלישי מן הספר הזה במה שיש בו די. 
ושנדיבותו כוללת, וחסדו סובב, כמו שנאמר "טוב השם לכל, ורחמיו על כל מעשיו!" ואמר "נותן לחם לכל בשר, כי לעולם חסדו", ואמר "פותח את ידך, ומשביע לכל חי רצון". 
והשכל גוזר בהקבץ אלה השבעה ענינים בבורא יתעלה מבלתי הנבראים! לכן הבאתי אלו הפסוקים מן הכתוב, לזכרון בלבד. 
וכאשר יתברר זה לאדם, ותתחזק הכרתו באמתת חסד הבורא, יבטח בו, וימסר אליו, ויניח הנהגתו עליו ולא יחשדהו בדינו, ולא יתקצף על בחירתו לו, כמו שאמר דוד [המלך] עליו השלום: "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא", ואמר "צרה ויגון אמצא ובשם השם אקרא". בדיוק אותו דבר. 
זאת אומרת אנחנו רואים: אין על מי לבטוח. רק באבינו שבשמים! 
כמו שאמרו התימנים 'בטח באחד ואל תפחד'.