חובות הלבבות - ה' | הרב אמנון יצחק [תשס"ו]

שיעור 5

בוקר טוב!

נתחיל מהמקום שסיימנו בפעם הקודמת,

בעזרת השם נעשה ונצליח

והשם עלינו ברחמיו ירויח!

ונאמר על אחד מן הפרושים, כי הלך אל ארץ רחוקה לבקש הטרף בתחילת פרישותו, אחד מן הפרושים, הלך לארץ רחוקה, כמו שאנחנו ציינו "ועיני כסיל בקצה הארץ" לחפש פרנסתו, וזה היה בתחילת פרישותו כשקיבל על עצמו פרישות, ופגע באדם אחד מעובדי כוכבים בעיר אשר הלך אליה, נפגש בעובד כוכבים בעיר שהלך אליה,

אמר לו הפרוש בהתרברבות: כמה אתם בתכלית העיוורון, ומיעוט ההבנה בעבודתכם לכוכבים! מה יועילו הכוכבים? מה אתם עובדים לכוכבים...

אמר לו האמגושי, העובד עבודה זרה: ומה אתה עובד?

אמר לו הפרוש: אני עובד הבורא! היכול המכלכל האחד! המטריף אשר אין כמוהו! "נותן טרף לכל בשר"!

אמר לו האמגושי: פעולך סותר את דבריך.

אמר לו: הפרוש היאך?

אמר לו: אילו היה מה שאמרת אמת שהבורא הוא האחד המכלכל המטריף האחד אשר אין כמוהו היה מטריפך בעירך כמו שהיה מטריפך הנה לא היית צריך לבוא לפה היה נותן לך אוכל במקום שאתה נמצא ולא היית טורח לבוא לארץ רחוקה כזאת...

ונפסקה טענת הפרוש, ושב לארצו, וקיבל הפרישות מן העת ההיא, ולא יצא מעירו אחר כך. זאת אומרת, הוא הבין שבאמת הוא סותר במעשיו את הבנתו, והחליט, שיותר הוא לא יוצא לחפש באיי הים פרנסה.

והבטחתי שאספר סיפור, מה שהיה איתי כשאני קראתי את המעשה הזה.

כידוע, אנחנו נמצאים כבר 20 שנה ל"שופר" ארגון שופר ארגון להפצת יהדות 20 שנה, הגיענו ל-20 שנה לא קל! לא קל, עד שהגענו ל-כ' שנה לא היה קל. אבל לא נרבה בתלאות שעברנו, רק נאמר, שהגענו למצב ש'לא הלך...' עושים עבודה נפלאה! מחזירים יהודים בתשובה! מצליחים מעל ומעבר לכל שיעור! אבל אנשים בחוץ לארץ, גבירים גדולים, אנשים שנותנים לכל דבר; אפילו 'הכנסת כלה' -לא נותנים כסף! כאילו יש סתימותא, הלב שלהם סתום. הם יודעים, הם מודעים הם מעריכים הם מברכים הם משבחים, אבל כסף אין.

נו, והארגון היה ככה בקושי בקושי חי, בקושי, היינו בסך הכל 2 אנשים תקופה ארוכה, אני והמנכ"ל דהיום אבשלום. והיינו עושים את כל העבודות; בתור מזכירות ונהגים והכל, היינו עושים הכל אנחנו, ואפילו לקפל את הקלטות, ולחלק את הקלטות, הכל היינו עושים אנחנו במשך תקופה ארוכה.

עד שאמרתי לעצמי, אולי מן השמים לא רוצים בכלל שאני אעשה את המלאכה הזאת, ואז החלטתי, שאני יוצא פעם אחרונה לחוץ לארץ; אם אני מצליח להביא כסף -הנה מה טוב, אם לא -זה גילוי דעת מן השמים: אתה לא צריך להתעסק בזה; תדבר, תקרב יהודים, תן דרשות, אבל אתה לא צריך להחזיק ארגון. טרם יציאתי, אני נתקל בשני מעשים; אחד זה זה, שלמדנו עכשיו.

והשני, מעשה ברבי זושא: רבי זושא, פעם אחת הלך לעיירה, והגיע לעיירה בשביל לאסוף כסף לצרכים רוחניים, כשהגיע לעיירה, ישב בבית המדרש, היו שני אברכים שידעו שהוא מגיע, והלכו לעשות את המלאכה במקומו, דהיינו; ללכת אצל כל אחד, ולבקש בשביל רבי זושא. החליטו בליבם, שהם הולכים קודם כל לקטנים, אלה שאין להם הרבה כסף, ואת העשירים המפורסמים ישאירו באחרונה, זה על בטוח. אז נלך קודם כל לקטנים לאסוף. הלכו ואספו אספו אספו ואספו, והגיעו לעשיר האחרון, ואמרו לו שרבי זושא הגיע לעיר, כבוד גדול לנו וזכות גדולה ועצומה, ומבקשים מהעשיר שיתרום, מוציא העשיר 3 רובל כסף בלבד, פחות ממה שהעניים נתנו!

אמרו לו: רבי זושא, רבי זושא פה, רבי זושא! איך אתה לא נותן?

אמר להם: 3 רובל וזהו.

אספו את הכסף והגיעו לרבי זושא, ואמרו לו: זה מה שאספנו. אבל תמיהה אחת גדולה יש לנו, איך זה יכול להיות שהעניים נתנו כסף בהרחבה, ואילו עשיר המפורסם שנותן תמיד סכומים גדולים לכל דבר, נתן הפעם רק 3 רובל כסף?

אמר להם: לפני שנכנסתי לעיירה, שמעתי בת קול ואומרת: 'רבי זושא יעשה בעיירה זו 50 רובל כסף', כיון שאתם אספתם 47 רובלים, והיגעתם אליו אחרון, לא נותר לו אלא לתת את ה-3 רובלים ולא יותר, כי המזונות קצובים גם בענינים כאלה.

אני קראתי את המעשה הזה, והתפעלתי מאוד! אמרתי: אני לא שומע בת קול, אני יוצא לחו"ל, אבל הבת קול אמרה מה שאמרה, אז מה אני צריך לדאוג? הרי אני לא אקבל פחות ולא אקבל יותר, אז מה אני צריך לדאוג? אם הבת קול אומרת, בין אם אתה שומע ובין אם לא, אז לא תקבל יותר נכון? ופחות גם לא, אז סע.

יצאתי לדרך היה איתי מלוה בשם אוחנה, ואנחנו נוסעים. אמרתי לו: ראובן, אנחנו הולכים ללמוד בכולל.

-מה בכולל? אנחנו באנו לאסוף כסף או באנו ללמוד?

אמרתי לו: אנחנו הולכים לכולל ללמוד

-למה?

מספר לו את הסיפור שלמדתי

אומר לי: מה אותה אומר

אמרתי לו: כן, אם צריך לבוא -יבוא אלינו.

אנחנו הולכים לומדים חביבי חצי יום לומדים תורה יושבים מתכננים תוכניות מדברים שבועיים עוברים $ סטרלינג אחד לא מקבלים שום דבר היינו באנגליה לקראת השבוע האחרון שאנחנו מחליטים שאנחנו נשארים ג' שבועות וזה המבחן: אם יש ארגון או אין ארגון. אנחנו יושבים ומרימים טלפונים לכמה אנשים שאני מכיר, ואומרים שאנחנו מבקשים לדבר כמה דקות בבית הכנסת אז כמה בתי כנסת לדבר בשבת, להגיד את המסר, ומי שירצה -יתן תרומה. טוב, מסדרים לנו כמה בתי כנסת.

לבינתיים פשטה שמועה בעיר שיש עשיר גדול מאוד שקוראים לו משה מרקוביץ' מסאטמר, שהוא נותן תרומות גדולות מאוד בזמנו הוא היה נותן יותר מראייכמן! 90% מהכסף היה נותן!!! ואת המעשר משאיר לו! הוא היה עושה מליונים מליונים בתיווך. הוא הזמין את הרב'ה שלו הרב'ה מסאטמר הקודם הזמין אותו לאנגליה לביקור, בשביל המוסדות. ואירגן לו 6 מליון $! 20 יגוארים ליוו אותו! עשה לו כבוד מלכים! בשביל שהאנגלים יראו מה זה רב'ה! משהו! כל אנגליה דיברה על זה אופנועים! מסוק מלמעלה! הרב'ה הגיע! 6 מליון $! אנחנו הגענו תקופה לא ארוכה אחרי זה, והיה לפנינו גם כן איזה אדמו"ר וזה היה האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי, והוא נתן לו ככה בקטנה 100 אלף $! אמרו: מרקוביץ'! מרקוביץ'! ודיברנו עם המי ומי אם אפשר לסדר פגישה עם מרקוביץ' איפה... הוא עסוק, הוא טרוד, הוא טס, הוא חוזר, הוא הלך, הוא יבוא...

בקיצור סידרו לנו איזה בית כנסת ששמה בדרך כלל הוא צריך להתפלל אבל בסדר החליפו לי את הבית כנסת אמרו פה לא כאן כן בקיצור יצא שאני צריך להיות בבית הכנסת איפה שהוא מתפלל, אבל הוא לא נמצא כי הוא החליט שהוא עובר לבית כנסת אחר באותה שבת בדיוק, משהו מדהים! והוא צריך לטוס ביום ראשון. אמרנו, אם זה מה שנגזר אז זה מה שנגזר הרי יש בת קול... מה יש לנו להתווכח? אז אנחנו נלך ונדבר מה שאפשר.

הגעתי לבית הכנסת ראשון, ליל שבת קודש, ומזהיר אותי הגבאי 'תדע לך פה מדברים רק 5 דקות, אם אתה גולש מה-5 דקות זורקים אותך מהבמה! פה אין חכמות, כבר עשו את זה לכמה אנשים אז אל תנסה, 5 דקות הקציבו לך, אז תדבר 5 דקות'.

טוב, אמרתי להם: אתם יודעים מה? אני אספר לכם משהו: מה ערכה של התורה? אמרתי להם יהודים יקרים!.

1. הגמרא בירושלמי ריש פאה אומרת: שדיבור 1 של תורה שקול כנגד כל התורה כולה!.

2. והגאון מוילנא אומר: מילה 1 תיבה אחת שקולה כנגד כל התורה כולה!

3. הזוהר הקדוש אומר: אות אחת מן התורה שקולה כנגד כל התרי"ג מצות, זאת אומרת אם אדם נכנס לבית הכנסת ואומר "תנא דבי אליהו" אז הוא קיים 11 מצות של תלמוד תורה!

4. ה'חפץ חיים' זכר צדיק וקדוש לברכה, ספר ומנה, כמה זמן כמה בדקה אומרים מילים בלימוד התורה? ויצא לו 200 מילים בדקה! כל מילה בממוצע 4 אותיות, יוצא 800 אותיות בדקה, 800 אותיות בדקה, פירושו של דבר: 800 אותיות, זה 800 מצות של תלמוד תורה! זאת אומרת, חג פסח -שבוע ימים, מצוה אחת. חג סוכות -שבוע ימים, זה מצוה אחת. יום כיפור -26 שעות צום, מצוה אחת. ופה, דקה אחת של תורה 200 מצות ששקולות כנגד תרי"ג מצות! מה פירוש? אם נשים מצוה אחת אות אחת של תורה פה, וכנגדה תרי"ג מצות -שקולה! ולפי האותיות, 800 כפול תריג' יוצא כ-חצי מליון מצות לדקה!!!

5. בשעה כמה יוצא? 30 מליון מצות בשעה!!! אם אדם לומד שעה; 30 מליון מצות הוא עושה. אבל זה לא כל החשבון!

6. כי המשנה באבות אומרת: כי 'מצוה גוררת מצוה', ואומר הברטנורא: שמי שעושה מצוה מתוך שמחה זה עוד מצוה. זאת אומרת, אם אתה לומד מתוך שמחה זה 60 מליון מצות בשעה!!! כדאי לכם לשמוח!

7. ואם אדם לא שמח בשעה שהוא לומד, כי הוא מצטער, יש לו כאב בטן הוא חש בראשו הוא לא מרגיש כל כך טוב, והוא בכל אופן לומד אז אם על שמחה מקבלים פי 2 על צער כמה? אומרים חכמים: 'גדולה אחת בצער מ-100 שלא בצער', פי 100!!! תכפילו 30 מליון ב- 100 כמה זה? 3 מליארד מצות! 3 מליארד מצות בשעה!!! זאת אומרת 3 מליארד מצות בשעה למי שיש לו צער!

8. כמה זה צער? אומרת הגמרא: עד היכן תכלית יסורים? כגון; אחד רצה להכניס את ידו להכיס להוציא 3 מטבעות והוציא 2, אז יש לו טרחא להכניס את היד עוד פעם, זה נקרא צער של פי 100 אז אני לא עושה חשבון, זה תעשו לבד... אבל 3 מליארד מצות, ועוד לא התחלנו את החשבון!

9. כי כל זה מדובר במי שלומד בימות החול, אבל מי שלומד בשבת, אומר ה'בן איש חי' בריש פרשת שמות שנה שניה: שזה פי 1000!!! זאת אומרת, 30 טרליון מצות בשעה למי שלומד בשבת!!! 30 טרררררררררליון מצות בשעה! הרבה אפסים אחרי הספרה הראשונה! זאת אומרת 30 טרליון מצות בשעה בשבת! ועוד לא התחלנו את החשבון!

10. כי זה מדובר, במי שלומד לבד, אבל מי שלומד עם חברותא זה כפול 2!

11. ומי שלומד בשיעור, זה כפול כל השיעור!

12. ומי שעושה 3 שיעורים בשבת? ואי... ואי... ואי... כמה שכר יש בזה!!! בדיוק! ...ודאי!

13. וכל זה מדובר אם הוא לומד בשעה שכולם לומדים, אבל אם הוא לומד בשעה שאחרים לא לומדים, הוא נוטל שכר כולם! אז צא ותחשוב...!

אמרתי להם: ומאחר והקצבתם לי רק 5 דקות, ואני לא יכול להאריך יותר מזה, אז לסיום אני רק אספר לכם מעשה שהיה:

היה אחד שבא להתרים אנשים כסף, והגיע לאיזה עשיר, עשיר גדול ומופלג ונכנס אצלו ואמר לו: תשמע אני צריך תרומה גדולה ונכבדה

אומר לו: ודאי ודאי מוציא את פנקס הצ'קים וכותב לו 18 $ נותן לו את הצ'ק

אותו אדם אומר לו: תשכח מזה אני פחות מחצי מליון $ לא יוצא מפה

אומר לו: חצוף עז פנים אתה אומר לי שאתה לא תצא מפה

אומר לו: אני לא יוצא אני יודע מה אני צריך אני יודע כמה אני צריך ופחות מחצי מליון $ אני לא יוצא מפה

ויכוחים ימינה שמאלה טוב אני אתן לך לפנים משורת... אתן לך 36$ ויכוחים פה ושם הגיעו ל- 100$ הבנאדם לא זז רבע שעה כבר מתוכחים העשיר עושה חשבון מה זה? עוד מעט הוא יאבד לי את כל היום... והוא נראה אחד כזה שהוא לא יזוז הגיע איתו ל- 1000$ זה לא נתתי מעולם יל'ה לך

-שום דבר

בסוף היום אחרי כמה שעות של ויכוחים ומריבות וכמעט קטטות הוא אומר לו נתפשר פעם אחרונה! מי אומר את זה? העשיר! אומר לו 250 אלף $ וזהו! וזהו!

אמר לו: אתה יודע מה? מסכים כותב צ'ק בודק אותו שהוא בסדר מקפל אותו שם בכיס.

אומר לו: עכשיו אני לא הולך עד שאתה תמחל לי

הוא אומר: מה עכשיו? עכשיו התחלת אם תמחל לי?

הוא אומר לו: כן עכשיו אני לא הולך אם לא תמחל לי

הוא אומר לו: על מה אני אמחל לך?

הוא אומר לו: תשמע אחרי 120 שנה כשאתה תגיע למעלה ואתה תראה שאתה נתתה לי 250 אלף $ ואני לא לחצתי עליך עוד על ה-250 אלף $ אתה תקפיד עלי ולא תמחל לי אז אני רוצה מעכשיו שתמחל לי שלא תקפיד לי אחר כך בעולם האמת.

אמרתי לאותו ציבור: נגמרו ה-5 דקות אני לא יורד עד שתמחלו לי אם לא תמחלו לי על זה שאני לא ממשיך לדבר תורה אז אני לא יורד...

אמרו: רד, מחול לך, מחול לך, מחול לך. וככה זה היה.

אז בקיצור, זה היה הסיפור בבית הכנסת הראשונה.

אחר כך הגעתי לבית כנסת שניה זה היה בתפילת שחרית הרב המארח שארח אותי אצלו בבית אמר לי: תשמע אני אתן לך אחרי קריאת ספר תורה לדבר ובעזרת השם אתה תדבר מה שאתה רוצה, טוב. הוא אומר לי: יש עוד מישהו שהגיע לבית הכנסת והוא רוצה לדבר נראה מה נעשה איתו.

מתפללים בית כנסת של עשירים, כל הבית כנסת עשירים. ופתאום, מי מגיע? מרקוביץ'! ואי... ואי... ואי... הוא לא היה צריך להיות והוא הגיע כולם לוחשים 'מרקוביץ הגיע, מרקוביץ הגיע'.

פתאום מודיעים לי שהגיע עוד רב אחד עוד אחד שמדבר על כסף פיש'... הרב כבר לא נתן הרב המארח לא נתן לשלישי לדבר זה כבר היה מוגזם.

אבל הוא ניגש אלי אחרי קריאת ספר תורה והוא אומר לי תשמע הראש ישיבה הזה שהגיע לפה הוא כל שנה מגיע ופה הוא הגיע בהפתעה כי הוא לא היה מתוכנן להגיע כי הוא הקדים את הטיסה שלו ופה ושם והוא הגיע עכשיו אתה מסכים שהוא ידבר אחרי קריאת ספר תורה ואתה אחרי מוסף או שאני אשאיר אותך ולא אני אתן אחרי מוסף?

אמרתי לו: מתי הוא רגיל לדבר?

אמר: אחרי קריאת התורה נותנים לו תמיד לדבר.

אמרתי לו: 'אין אדם נוגע במוכן לחבירו' תן לו לדבר.

ההוא מדבר מדבר ביידיש אני לא מבין מילה, מילה אני לא מבין מדבר מדבר מדבר אבל ממה שאני רואה הוא מחניף למרקוביץ חבל על הזמן! כל השיחה זה מרקוביץ והוא משבח אותו וזה... ופונה ומסתכל רק עליו אין דרשה בכלל... לפי מה שאני מבין, אבל פתאום אני שומע התלחשויות בקהל... ואני לא מבין מה קורה. אחר כך התברר לי, מה קרה? הוא שיבח את מרקוביץ על זה שהוא אירח את האדמו"ר מויז'ניץ! אבל הוא בטעות, חשב שהוא הביא את האדמו"ר מויז'ניץ של פה, והאדמו"ר מפה אצל הסאטמרים נקרא ציוני, והוא סאטמר התורם הגדול משה מרקוביץ, ואת מי הוא הביא אליו? את האדמו"ר מויז'ניץ של מונסי והוא הזכיר את השם של האדמו"ר מפה, וההוא התרגז! איך הוא אומר שהוא נתן כסף למי שהוא ציוני?! איייי... כל הדרשה שלו הלכה פיפין... הכל נפל! ככה מדברים כולם.

טוב, אחרי מוסף השעה 12:30 שכנזים מתפללים בכיף! יש זמן... 12:20 ניגש אלי הרב אחרי מוסף תדבר 5 דקות אמרתי לו 5 דקות אני לא יכול לדבר זה עשיתי אתמול... אבל, אני מוותר, מוותר זה כבר מאוחר מי ישאר מה מו

-לא, כולם מחכים לך, כולם מחכים כולם רוצים לשמוע

אמרתי לו: כבוד הרב זה לא מתאים להתחיל בשעה כזו לדבר אנשים סחוטים כל אחד רוצה לראות את האוכל

-לא, לא, אני מבקש ממך שתדבר 5 דקות כולם מחכים והוא אומר לי: 5 דקות... הוא לא אומר לי 'תדבר', 5 דקות זה כל כך חשוב

אמרתי לו: אתה יודע מה אני אדבר.

ואז החלטתי שאני עושה סוף לכל העשירים זהו זה השיחה האחרונה אין יותר עשירים אצלי נגמר הסיפור על כל השנים שעברתי אמרתי, עכשיו אני אראה להם מה זה...

התחלתי לדבר כולם מסתכלים עלי ואני אומר להם: רבותי! יש ניסיונות בעולם; יש ניסיון של העשירים, שאני לא מקנא בהם אני לא מקנא בהם כמה הם סובלים, העשירים מסכנים, אין להם מנוחה, לא מנוחת הנפש, ולא מנוחת הגוף, כולם אורבים להם בכל מקום ובכל פינה, יודעים איפה הם מתפללים, יודעים איפה העבודה ממתינים להם במדרגות, דופקים להם בזה... יודעים את מספר הטלפון החדש, כל הזמן רוצה לאוכל [טוק טוק] דופקים בדלת, זה מה? צדקה, זה? הכנסת כלה, זה? חולה, זה ככה זה ככה איפה יש לו מנוחה? אין לו חיים הולך לשמחה, כולם מחכים לו שמה כולם 'שלום' מבקשים כסף הכל כסף כל הזמן כל הזמן כסף... הוא עובד מסכן עובד כל החיים שלו בשביל שיהיה לו כסף בסוף כולם אומרים לו 'תביא את הכסף, תביא את הכסף, תביא את הכסף' אני רואה את כל העשירים עושים ככה ככה רק אחד מבין אותם -אני. ככה ככה כולם מסכימים סוף סוף מישהו מדבר את האמת מישהו שמבין באמת מה הבעיה שלהם וכולם ככה זהו אחרי שמרחתי אותם בשוקולד נגמר...!

אמרתי להם אבל יש עוד ניסיון אחד ניסיון של העני ניסיון אמנם קל אבל ניסיון מסכן אין לו מה לאכול אין לו כלום רץ, עוזב את המשפחה, מכתת את הרגלים חודש ימים בשלג, דופק בדלתות פותחים את הדלת, מה אתה צריך? צדקה? לא עכשיו, סוגרים לו בפנים, מגיע לזה, אומרים לו [משפטים בלע"ז] סוגרים לו את הטלפון, זה רוצה לקבוע פגישה, תבוא בעוד שבועים -אבל הוא רק שבוע פה... שנה הבאה, שנה הבאה... וככה הוא הולך, מכתת, בסוף מוציאים לו פה דולר שם דולר 2$ והוא צריך לשלם לדרייבר, והדרייבר לוקח הרבה כסף, וזה פה, מה נשאר לו בסוף? מסתובב מסתובב בסוף בקושי מוציא את הכרטיס... בזיונות עלבונות חוסר נחת מוצאים לו איזה בייסמנ'ט אחד מרתף לישון, אוכל בקושי, לא תפילה, כל הזמן מוטרד, מודאג -ניסיון יותר קל משלכם, האמת ניסיון יותר קל משלכם, מה אתם אומרים? כולם מהנהנים מהנהנים...

אמרתי להם: אבל אני מוכן להתפלל עליכם שיתחלף לכם הניסיון, שיהיה לכם ניסיון יותר קל, למה תצטערו כל כך לעבוד בשביל אחרים? תהיו שנורר'ס! תבואו אתם, תדפקו בדלת וכולם יתנו לכם בלי שום בעיה בהרחבת הלב! דולר, 2$

-לא לא! כולם: לא לא...

והתחלתי והבאתי דוגמאות וצחקתי עליהם והם צחקו איתי ונהיה שמה... 50 דקות! דיברתי. אמרתי 'שיחה אחרונה' אמרתי מה היכפת לי עד הסוף 50 דקות דיברתי גמרתי לדבר אמרתי להם 'סיימתי' אף אחד לא קם כולם בהלם אף אחד לא קם 50 דקות! ואני צוחק בתוך הלב שלי, צוחק! איייי... בשם כל ישראל דיברתי.

נגמרה השיחה. כולם מקפלים את טליתות הרב המארח מזמין אותי אליו ומזמין את מרקוביץ ל'קידושא רבה' לבית שלו, גם ראש הישיבה שביקש דוקא לדבר אחרי קריאת התורה כמו שהוא רגיל, נכנס גם, מוזמן. אנחנו יושבים שמה על השלחן ככה עושים קידוש, פונה אלי ראש הישיבה ואומר לי 'אייי... אתה בנדי'ט, איייי... גנבת את ההצגה הא? השארת להם את הטעם האחרון!'

אמרתי לו: מי אמר לך להדחף ראשון? היית נשאר אחרון, אבל אתה דחפת ראשון.

פתאום, מרקוביץ מתחיל לדבר איתי, הוא לא מדבר איתו בכלל, ההוא מנסה לגרור אותו אליו ההוא לא עונה לו בכלל והוא משבח איזה דרשה איזה זה ואיזה פה ומה אתה עושה? ואיך פה ואיך שם ומדברים מדברים מדברים בסוף אני שואל אותו: ר' משה תגיד לי מתי אני יכול לקפוץ אליך, ביום ראשון ביום שני? הוא אומר לי: לא, תבוא מוצאי שבת! מוצאי שבת פיש'... מוצאי שבת, בסדר.

הלכנו לנוח אחרי הסעודה והכל שואל אותי ראובן: מה יהיה? מה תגיד? מה תגיד לו? מה זה?

אמרתי לו: מה אתה דואג? בת קול יצאה כבר, נלך!

מוצאי שבת אנחנו מגיעים איך שאנחנו מגיעים לפתח של הדלת את מי אנחנו רואים בדלת? את ראש הישיבה עם העוזר שלו, דופק בדלת אנחנו מתקרבים נכנסים ללובי ר' משה יוצא 'תשבו תשבו' יש לו אצלו מישהו בחדר, יוצא המישהו מהחדר אבל עד שהוא יוצא אני שומע את הראש ישיבה מדבר באנגלית עם העוזר שלו, אומר לו: בא ניתן לו להכנס ראשון שיהיה לנו יותר זמן אחר כך... יידיש אני לא מבין אבל אנגלית אני כן מבין...

ואני אומר להקב"ה: רבונו של עולם! אתה יודע בדיוק מה צריך לעשות אני לא צריך להגיד לך מה לעשות.

קיצורו של דבר, יוצא ר' משה וניגש למי? לראש הישיבה! בכבוד אז הוא אומר לו: לא הוא היה קודם, אפילו שהוא נכנס קודם... הוא היה קודם אז ר' משה אומר לו לא! ראש הישיבה קודם ראש הישיבה הכניס אותו. אקיצ'ר, הבנאדם נכנס שמה השאיר אותו דקות ספורות, ואחרי זה הוא יוצא ככה כעוס, וזה... מה התברר? הוא נתן לו 'רק' 10 אלפים $ למה? זה בגלל שהוא החליף בין האדמו"רים של ויז'ניץ. נו, יצא.

אני נכנס הוא אומר לי: מה אתה עושה? מה אתה רוצה? נו, כמה כסף? מה?

אמרתי לו: אני לא רוצה כסף בכלל!

אז מה אתה עושה אצלי?

אמרתי לו: אני מחפש שותף

הוא אומר: שותף? מה אתה מחפש שותף?

אמרתי לו: כן הקב"ה נתן לי מתנה כוח הדיבור אני יכול לדבר להשפיע על אנשים הדברים נרשמים בליבם מתקבלים על הלב מתנה! קיבלתי מתנה משמים! אבל אני לא יכול לעשות הרבה עם זה כי אני צריך לדבר בכל מקום לדבר לדבר לדבר כמה אני יכול לדבר? כל יום אני אדבר אני אלך בכל מקום כמה אני יכול לדבר? אבל אם היה לי כסף ואי... ואי... ואי... הייתי משכפל את עצמי במליונים במליונים משכפל משכפל עותקים מרביץ מפיץ עושה הוו... כמה הייתי יכול לעשות! אבל אני קיבלתי מתנה אבל אין לי כסף.

אתה גם קיבלת מתנה הקב"ה נתן לך עושר! הרבה עושר אבל הוא לא נתן לך את המתנה שלי כח הדיבור אז מה תעשה עם כסף? אתה לא יכול לעשות שום דבר כסף לא מדבר הכסף לא משפיע אבל אם אני אקח את המתנה שלי ואתה את המתנה שלך וביחד ניתן אותם לקב"ה ונעשה לכבוד שמו יתברך; אז יצא מזה רווח גדול לשמים! מה אתה אומר?

אמר לי: מסכים מה הפרויקט הראשון שלנו?

אמרתי: 87 אלף $

אמר לי: קיבלת! מה הפרויקט?

אמרתי לו: יש לי תוכנית לעשות כך וכך פעולות כך וכך ויהיה כך וכך...

אמר: בסדר

אמרתי לו: אבל לא צריך אפילו מזומן כי זה פרוס על פעילות לשנה טוב

אמר לי: בסדר אני אתן לך 12 וואוצ'רים המחאות, יל'ה יוצאים לדרך!

נו, אבל גיב' א'ברכה! תן ברכה:

"מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק יעקב דוד ושלמה וכו' הוא יברך את ר' משה בן [הוא אומר לי את השם, ואני אומר לו:] השם יזכה אותך שהמעשר גלאט' שלך יהיה מליון $ בחודש!!!"

הוא תפס את הראש! מה אתה עושה?! מה מליון $ בחודש?! אמרתי לו: מה? זה לא טוב? זה לא הרבה כסף?

הוא אומר לי: מה אתה עושה?! ...?!...?!

אני במושגים שלי מליון דולר אז הוא מרויח 10 מליון $ בחודש זה לא טוב? הוא תפס את הראש ואי... ואי... ואי... אמרתי לו מה אני יעשה? זה המושגים שלי אף פעם לא נתנו לי כסף שאני אבין... אני לא מבין, הלכתי ממנו.

אחרי 4 חודשים הוא ירד מנכסיו, 4 חודשים, מאות מליונים $ -הכל ירד! שילם לי 4 חודשים את הוואצ'רים 7250$ כל חודש, וזהו. בשבילי הכסף שקיבלתי ב-4 חודשים, החזיק אותי עד היום! עד היום. אם לא היה לי את הכסף ההוא ואני חוזר לפה אין ארגון "שופר", הוא היה השיחה האחרונה בשבת, הוא נתן את הדלק! אני המשכתי להמריא... והוא ירד למטה, היום ברוך השם שמעתי שהוא חזר עוד פעם, אבל לקח הרבה זמן.

קיצורו של דבר, הוא החליף את הכסף בזכויות! כל הכסף של ארגון "שופר" מאותו רגע והלאה, כל מה שאנחנו פעלנו בעולם, זה מהלירות סטרלניג שהיו $, אבל הוא נתן לנו, וחבל על הזמן כמה זה המריא! וכמה זה המריא!.

חזרנו לפה אמרתי: רבונו של עולם! אני כמו הפרוש הזה אתה יכול לזון ולפרנס אותי גם בארץ ישראל, אני לא רוצה לצאת יותר לחוץ לארץ לבקש כסף רק בארץ ישראל ואם יש יהודים טובים שצריכים לתת תשלח אותם אלי, אני לא הולך לחפש כסף יותר, הנה נגמר למדתי הנה הפרוש אמר לו: אם האלקים מטריף בכל מקום מה אתה מחפש באנגליה? מה אתה מחפש באמריקה? שב בארץ, והקב"ה ישלח!

ואז בא הרעיון "חי' כפלים!", חי כפלים, תוכנית חי' כפלים והתחלנו עם תוכנית חי' כפלים ועם התרומות של העניים של התפרנים התחיל לעלות ארגון "שופר" למעלה למעלה למעלה למעלה! וכל הפעולות מהכסף הקטן של האנשים הפשוטים. בלי תורמים גדולים בלי חוץ לארץ, בלי כתובות, בלי... בלי שום דבר! הקב"ה שולח את האנשים הנאמנים אצלו אלה שראויים וזכאים, הם מגיעים, כל אחד ואחד; קשה יום! קשה יום, והם נותנים כסף, וברוך השם מזה נהיה מהפכה בכל העולם כולו!

זה הסיפור.

בת קול יצאה, שמעתי אותה בסוף את הבת קול. איך שמעתי אותה? ספרתי כמה כסף חזרתי והבנתי שזה מה שהבת קול אמרה. לא חייבים לשמוע, אתה סופר, הבת קול אמרה לפני שהגעתי שכך וכך יהיה, חזרתי והתחלתי לעבוד, ככה זה היה.

מי שמאמין ובוטח, אשריו ואשרי חלקו!

בהמשך אנחנו נלמד, שהעשיר נותן, לא מה שהוא רוצה, [אלא] מה שמשמים גזרו עליו! זאת אומרת, גם כשאתה נכנס לעשיר; אם תחניף או לא תחניף, אם תתרפס או לא תתרפס, הוא צריך לתת לך איקס, וזה מה שנגזר עליו. אז ממילא מה צריך את החניפות? מה צריך את כל הדברים הפסולים האלה? תבוא, תגיד את מה שיש לך, ירצו לתת -נתנו, לא ירצו -לא נתנו. אבל מי קבע כמה יתנו וכמה לא? לא הוא, ולא ההשתדלות שלך -גזירת הבורא עליו, לפי זכויותיו ומעשיו! ככה נותן השם בלבו!

שואלים עשירים: למה לזה נתת ככה ולזה ככה?

-לא יודע.

איך אתה קובע מי כן נכון, מי לא נכון, מי מגיע לו מי לא מגיע לו כמה הוא זקוק כמה הוא לא זקוק, איך אתה יודע?

-לא יודע, ככה בא לי, ככה אני נותן.

מאיפה זה בא לו? -משמים!

כל אחד והבטחון שלו, כשהוא עומד בפני מישהו, מי שהוא יודע ובוטח בהשם, גם אם הוא לא יגיד, בליבו של האדם יכול לבוא ישר לתת! ויש אחד שבגלל שהוא הולך בדרך של חניפות והתרפסות, יתנו לו להשקיע יותר ויותר ויותר ויותר, מי שמאמין בעבודת הפלח'א, וחושב שצריכים לעשות 11 מלאכות בשביל לאכול לחם, ואחרת לא יהיה לחם, אז בדרך שאדם הולך בה מוליכים אותו, אז יתנו לו לעבוד בפלחא' ולעשות 11 מלאכות עד שיצא לו פת לחם.

ומי שמאמין שלחם יכול לבוא גם מן השמים, יקבל מן השמים, כל אחד לפי מדרגתו. 'בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו'.

אם הוא היה בעל ביטחון גדול, היה מקבל את ה- 250 אלף $ גם בלי שום השתדלות כי אם נגזר שהוא יתן [בסוף] את ה-250 אלף $ היה מקבל אותם בלי השתדלות. אבל כיון שהוא כזה, שהוא בדרך כזו של התרפסות ובקשה ועוד ועקשנות וכן הלאה וכו' וכו', בדרך הזו נותנים לו ללכת, שיבקש כמה שיבקש, בסוף יקבל אותו דבר שהיה יכול להשיג בקלות.

בהמשך אנחנו נלמד גם, שהגנב -טיפש!, מגדיר אותו רבינו בחיי: שהוא גונב מכיס ימין לכיס שמאל, למה? כיון שהמזונות שלו קצובים, ואת הכסף הוא היה מקבל, אז הכסף כאילו מונח בכיסך, ואתה הולך לוקח מכיס של מישהו אחר שהרי בלאו הכי היה מגיע אליך, אם לא ממנו אז ממישהו אחר אבל בלאו הכי היה מגיע אליך הכסף, ואתה פשוט כאילו מכניס את היד לאותו כיס של מזונות שקצובים לך, וגונב לכיס השני, מה אתה? להגיע -זה יגיע אליך. רק אין לך זמן להתאפק, אתה בוער לך, אתה חושב שההשתדלות שלך היא שמביאה, לכן אתה עושה שטויות! אבל בעצם, הגנב לא מוסיף לעצמו מאומה! האי הוא אומר: אם לא הייתי גונב -לא הייתי מקבל? זה בגלל שאין לך סבלנות, אם היה לך סבלנות היית רואה שהקב"ה זן ומפרנס לכל.

כל הענין של הבטחון, זה כמה משך הזמן שאדם הבוטח יכול להחזיק מעמד הבוטח באמת אין לו בעיה של זמן הבוטח פחות, זה ענין של זמן.

ה"מכתב מאליהו" הרב דסלר אומר שהאדם לא יקפוץ במדרגת הביטחון יותר ממה שיש לו, למה? כי הוא עלול ליפול! הוא אומר מהיום אני בוטח - אבל אין לך את הביטחון במציאות, אתה רק החלטת שאתה בוטח, וזה צריך; תרגול, הכרה, ולאט לאט. אבל מה יקרה אם בנאדם מחכה מחכה מחכה ובסוף הוא רואה שאין?

סיפר לי פעם הרב שלי מנוחתו עדן, הרב יחיאל כהן משבזי, כשהייתי לומד בתחילה, כשחזרתי בתשובה: שהיה אחד שהיה משחק אותה בעל בטחון, היה יושב לומד לומד לומד לומד אומרים לו: 'תאכל תשתה'

-לא ללמוד תורה ללמוד תורה,

'תאכל תשתה'

-לא לא לומד תורה לומד תורה.

פעם אחת החליטו לעשות לו ניסיון לקחו סנדויץ' שמו למעלה בארון למעלה גבוה מאוד, וסגרו עליו את הבית כנסת. סגרו את הבית כנסת, הבנאדם בא לפתוח -אין! הבנאדם אוכל? אין לו אוכל. רעב רעב רעב רעב רעב מה יעשה? כשהבנאדם רעב מחפש אה' הוא רואה סנדויץ' למעלה, הוא לא יכול להגיע אי אפשר להגיע, מה עשה? שם ספר על ספר על ספר על ספר דרך על הספרים בשביל לקחת את הלחם! אמר: זה הבטחון שלו...

כתוב בספרים: אחד אמר 'אני בוטח בוטח בוטח, אין, אין כמו השם! אין כמו השם!'

אז אמרו לו: טוב, ואם לא יביא לך, מה תעשה?

-אז אמר: אין דבר כזה שהוא לא יתן! מה פירוש 'הוא לא יתן' אני בוטח בהשם חבל על הזמן! אני בוטח בהשם.

ואם הוא לא יתן? בוא נגיד שהוא לא יתן.

-מה הבעיה? יש לי דוד באמריקה, הוא ישלח לי...

דרגת הבטחון, צריכה להיות דרגה אמיתית!

איך זה הכרה ותרגול? אתה לומד, ולאט לאט מנסה, בחיי היום יום מתבונן לא קופץ לא רץ לא מתאמץ לאט לאט לאט לאט לא עוזב הכל בין רגע לאט לאט ככה אתה רואה מפחית מהעבודה לאט לאט לאט לאט מפחית קצת מקצר קצת קצת קצת רואה ששום דבר לא השתנה עוד קצת קצת קצת

כבר סיפרתי פעם שב'כרם התימנים' שהתחלנו כולם היו עובדים אמרנו להם: תצמצמו את השעות לאט לאט לאט לאט אף אחד לא הפסיד הרויחו יותר! עד שבסוף הפסיקו לעבוד.

חוסר הבטחון לא מונע מהאדם לקבל את מה שקצוב לו, מה שקצוב לו -קצוב לו, מזונותיו של האדם קצובים לו.

יש אנשים נכנסים לבית חולים לדוגמא, אנשים נכנסים לבית חולים, ואם הם נכנסים לבית חולים נו אז מה? אז לכאורה מה לא מתפרנסים וגם יש הוצאות נו והם מתו בערב? והמשפחה מתה ברעב? יש אנשים שוכבים חצי שנה ושנה וצריך עוד יותר כסף ממה שהם היו מביאים! ואיך הם מסתדרים?

הקב"ה ממציא את כל המחסור מה שהאדם צריך!

רק אנחנו לא רואים את הדברים ככה, אנחנו רוצים לראות 'אני משתדל -אני מביא, 'לא סומך על ניסים' הוא אומר...

זה לא ניסים. אם העבודה היתה מביאה את הכסף -זה היה נס, העבודה לא מביאה כסף, לא העבודה מביאה את הכסף ולא השתדלות מביאה, אלא גזירת הבורא מביאה.

רק מה יש "בזיעת אפך תאכל לחם" זה קללה שנתקלל האדם והאדם צריך לעשות השתדלות ויש אדם שמשתדלים לא להשתדל זה גם השתדלות, אבל יש כאלה שמשתדלים, והם משתדלים, וההשתדלות לא מביאה שום דבר.

וזה יותר קשה: אדם שהוא עובד צריך לזכור כל הזמן שלא ההשתדלות הביאה לו את הכסף! זאת אומרת, אתה עושה עיסקה, אתה עושה ככה, אתה מביא סחורה כזו, אתה מביא אחרת, אתה אומר הנה הבאתי כאלה עגבניות אז זה נמכר יותר, הבאתי כזה... הכל זה שטויות והבלים! נכון שזה נראה, אבל זה הטעאיה! חייב לדעת שלא זה מה שהביא, אלא גזירת הבורא! ויש לך ניסיון בזה; אם תעמוד בניסיון או לא תעמוד בניסיון.

הניסיון: האם תקשור על חכמתך את ההצלחה או לא.

המשנה אומרת: "אל בינתך אל תשען", אל בינתך אל תשען, אל תחשוב שהחכמה שלך, "כי לא בכח יגבר איש" אל תחלום חלומות... הקב"ה "נותן לך כח לעשות חיל" הקב"ה עושה הכל! אתה צריך להיות רק 'בעל בטחון'. ואם אין לך את הבטחון מספיק, ואתה משתדל, תזכור! שלא ההשתדלות עושה את זה, זה מה שצריך האדם לעשות, וזה ניסיון יותר קשה; יותר קשה לאדם שהוא רואה שפרי עמלו מביא את הפירות, ולהבין שזה לא זה.

זאת אומרת, אם בלבו של האדם הזה היה סגירות, פירושו של דבר שהוא בעצמו הבעיה. גם בטרם נתינתו הזכויות שלו הם שמקנות לו את הנתינה כמה לתת. אם הוא היה בעל לב רחב -מן השמים היו נותנים לו, ואם הוא היה נותן הרבה מטבעו אז היו פותחים לו עוד לתת היו נותנים לו גם אמצעים יותר לתת כי זה גלגל שחוזר בעולם, כמה שאתה נותן "ונתנו" ונתנו ונתנו ונתנו תהפוך ונתנו תסתכל ונתנו תמיד ונתנו. זאת אומרת, האדם שסגור לבו, זה בגללו, המידות שלו הם כאלה ממילא לא נותנים לו, אז הוא נתבע למה? כי יש לו מידה הזאת של קמצנות, כילי.

מכל מקום, אני יותר לא צלצלתי למשה מרקוביץ, מאז עברו הרבה שנים. לא צלצלתי אליו, למה לא צלצתי אליו? יש לי שותף, לא? למה לא צלצלתי אליו? זה נקודת הביטחון: אם הוא צריך לתת -הוא יתן, אם הוא לא צריך -הוא לא יתן -לא מצלצל. הא, בוא תראה לו מה עשית עם הכסף הקטן שהוא נתן ותקח עוד? לא מצלצל. הקב"ה מנהל את עולמו, הוא יודע מה אני צריך, ...הוא לא מצלצל, בסדר, הוא כנראה מפחד שאני אברך אותו עוד פעם... אבל מכל מקום אני לא מצלצל.

יש עשירים, בארצות הברית, במקסיקו, ביקשו שאני אבוא אליהם לעסק, אתן להם ברכה, יתנו לי 36 אלף $ אם אני בא לעסק נותן ברכה. לא הולך אליהם, לא הולך. אם בנאדם נותן כסף ונותן צדקה, ראוי לכל הכבוד ראוי לברכה ראוי לכל אתה רוצה ברכה גם בלי כסף אני אתן לך ברכות אני נותן חופשי, אין שום בעיה. ברכה תקבל כמו כל יהודי. אתה רוצה שאני אבוא? מה אתה חושב אני קמיע? אני אבוא ואתן לך ברכה בשביל כסף? זאת אומרת אין לי בטחון אני הולך על מנת לקבל את הכסף אני עושה פעולה -לא! אם אני צריך לקבל את ה-36 אני לא חייב לקחת ממך, אם זה מזומן לי -זה יבוא, אם לא -זה לא יבוא. אז למה אני אטרח? למה אני קמיע? אני אלך לברך אותו בעסק אסע לאמצע מנהטן? בשביל לתת לו ברכה שהוא יהיה מפסוט? לא מותק! אתה רוצה לתרום לכבוד השם יתברך? תתרום! ברכה? מגיע לך גם בלי זה, אתה יהודי? מגיע לך ברכה. אבל אני לא הולך בשביל ברכות. ניסיון גדול לא? -קטן, קטן, קטן עלינו! אתם יודעים איזה תענוג יש לי מזה?

היו אצלי שני בנאדם, אספר לכם, אם אחד אתם יכולים לברר, אם השני אני לא יודע מיהו כרגע.

היה אצלי בנאדם אחד שהיה א[צ]לי ואמר לי: מה אני חושב על לעשות עם הבעלי תשובה אחרי שהם חוזרים בתשובה?

אז אמרתי לו מה אני עושה וזה.

אמר: כן אבל למה אתה לא תקים קבוצות של אנשים שיעשו טיפול המשך וכל מיני דברים כאלה וכאלה?

אמרתי לו: תשמע יש לי את הדרך שלי אני מחזיר יהודים בתשובה כמה שאפשר, ומפנה אותם לכל הכוחות הקיימים בשטח, שמטפלים כבר טיפולים, קחו יש ארגונים יש 'ערכים' יש 'לב לאחים' יש אחרים, קחו אלה ילכו לסמינרים אלה ילכו לזה אין שום בעיה, תרשמו תקחו תעשו, אתם קיימים ככה, אני צריך להפיץ יהדות, אני צריך להפיץ יהדות, כמויות כמויות להגיע לכל בית בעולם.

אומר לי: כן אבל צריך לעשות כך וכך.

אמרתי לו: אני לא רוצה לעשות ככה וככה.

אומר לי: תשמע אני רוצה לתת לך סכום הגון אבל אני רוצה שתעשה ככה.

אמרתי לו: מה שאני לא מאמין אני לא עושה.

הוא אומר לי: אני נותן לך מליון $ תעשה ככה.

אמרתי לו: אני לא עושה מה שאני לא מאמין לא עושה אני לא הולך לעשות דברים שיקחו לי את הזמן ואני אאבד את המטרה והתכלית שאני צריך לעשות -לא עושה.

לא תקבל מליון $.

-תהיה בריא מותק! לא לקחתי את המליון $. לא לקחתי, אני ביחסים טובים איתו, הוא תרם אחרי זה הרבה כסף, לא סכום כזה אבל הוא תרם לענינים אחרים, ובענינים אחרים. אבל לא לקחתי את המליון $, שבוע שעבר הזכרתי לו את הסיפור הזה, השם יעזור יכול להיות שנלך לאיזה דבר גדול מאוד אם השם יזכה אותנו.

היה אצלי עוד בנאדם אחד שבא אלי, ואמר לי שהוא מוכן לתת לי כל שנה 9 מליון $ כל שנה, כל שנה. אבל זה מגוי גרמני, יש גוי גרמני שהוא מרגיש לא טוב עם זה שרצחו את היהודים, אני לא יודע מאיזה סיבה הוא לא מרגיש טוב עם זה, אבל הוא עשיר גדול מאוד מאוד מאוד מאוד בקנה מידה עולמי! והוא נותן כל שנה ליהודי הזה, 15 מליון $ קבוע שיחלק למה שהוא רוצה, אבל ליהודים בישראל. והוא החליט לבוא אלי ואמר לי: אני אתן לך 9 מליון $ כל שנה.

אמרתי לו: אני לא יכול לקחת.

הוא אומר לי: למה אתה לא יכול לקחת?

אמרתי לו: זה תרומה מגוי, "חסד לאומים חטאת", אני לא יכול לקחת.

הוא אומר לי: אתה בטוח במה שאומר?

אמרתי לו: כן אם הקב"ה אומר "חסד לאומים חטאת" אתה רוצה שאני יעשה קיטרוג על ישראל, אני לא לוקח.

אולי תשאל אולי זה?

אמרתי לו: אתה יודע מה אני אשאל אני מוכן לשאול בוא נלך לרב שלי, הלכנו לרב הגאון הרב יהודה שפירא [זצ"ל] שאלנו אותו, הוא אומר: הוא לא יכול לקחת. אמרתי לו: אתה רואה! והלך הביתה 9 מליון $ יש דרכים שאפשר לקחת -לא!

ההנאה שלי; שאני מצליח לעמוד בדרגת הבטחון הזאת שווה 90 מליון $! אתה יודע מה זה להגיד 'לא' על סכומים כאלה? איזה אושר זה! אתם לא מבינים את זה, זה יותר אושר ממה שמקבלים את הכסף! להצליח להגיד 'לא' על דבר כזה -זה דבר שאין כדוגמתו!.

מי שבוטח בהשם שהקב"ה זן ומפרנס את הכל, לא צריך לדאוג משום דבר, מה שצריך להגיע -יגיע. אל תרוץ לקראת... יש אנשים שרודפים אחרי הפרנסה, ויש שהפרנסה רודפת אחריהם. תן לפרנסה לרדוף אחריך, בשביל מה אתה רודף אחריה? אתה לא תשיג אותה, ולא תשיג ממנה יותר, בדיוק אותו דבר; אם תחכה לה, או תרוץ אחריה.

למה הדבר דומה? לאחד שמחכה לאוטובוס, מחכה לאוטובוס, האוטובוס מאחר. אתם רואים את האנשים שהם קצרי רוח בתחנת האוטובוס, יורדים מהמדרכה להסתכל אם הוא הגיע... נו, ואם ירדת מהמדרכה הוא יבוא יותר מהר? ואם תלך לפינה אז הוא יצא יותר מוקדם? יש כאלה אומרים 'אני מתקדם לתחנה הבאה בינתים'... מה זה? מה זה? שב רגוע, מתי שהוא יגיע -הוא יגיע, מה אתה קופץ? זה משנה את האוטובוס? האוטובוס מתרשם מזה? מענין אותו אם קפצת או לא קפצת? מתי שגזרו שהוא יגיע -הוא יגיע, אבל זה הבעיה של האנשים חסרי בטחון, קוצר רוח יש להם, הכל מזומן. כל מה שיש בעולם -מזומן לאדם בגזירת השם.

לכן אמרו חכמים 'הגזירה צוחקת מן ההשתדלות', הגזירה עומדת כביכול מן הצד רואה את האדם משתדל והיא צוחקת עליו! למה? כי הגזירה יודעת: כל זמן שאני לא אגיע, ההשתדלות לא תועיל! ואנשים רצים ומשתדלים ומשתדלים על מה? לריק! על מה? לריק! ואנחנו אומרים "שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה" אז למה אתה יגע לריק?

פעם בא אחד ל'חפץ חיים' בוכה עשיר שירד מנכסיו ואמר לו כבוד הרב! אני עשיתי צדקות עשיתי חסדים יותר מכשיעור שגזרו חכמים זכרונם לברכה מה שהיה לי נתתי, אף פעם לא נמנעתי, עשיתי, פעלתי הכל, ועכשיו ירדתי מנכסי, ואני לא יכול יותר לעשות חסדים, לא יכול.

אמר לו ה'חפץ חיים' זכר צדיק וקדוש לברכה: תראה ניסו אותך בניסיון העושר ועמדת בו יפה מאוד, אבל עכשיו רוצים לנסות אותך בניסיון העוני, אני מקוה שתעמוד בו גם כן יפה מאוד.

את הניסיונות אתה לא בוחר, מן השמים בוחרים לך. ומה שבוחרים לך -זה מה שאתה צריך לעשות בכל מצב; "כוס ישועות אשא, ובשם השם אקרא", "צרה ויגון אמצא, ובשם השם אקרא".

בכל מקרה, "שבטך ומשענתך המה ינחמוני"; גם השבט וגם המשענת המה ינחמוני, יש אלקים אחד, שהוא יודע בדיוק מה טוב לנו, ומה לא טוב לנו.

אנחנו צריכים לסמוך עליו ולבטוח בו ואז אשרינו ואשרי חלקנו בעולם הזה ולעולם הבא.

את הכוחות שלנו באמת, אנחנו צריכים להוציא על השתדלות בעבודת השם, שמה אין לסמוך בעבודת השם צריך כל הזמן להשתדל, ולהרבות חיילים לתורה, ולפעול פעולות נוראות ונשגבות כמה שאפשר, שמה לא לנוח.

אבל בעניני פרנסה, בעניני ממון, בעניני החומר, שמה לא צריך "ליגע לריק", שמה צריך לבטוח בהשם, ש"הוא זן ומפרנס לכל", כמו שדאג לנו הקב"ה כשהיינו בבטן האם שיהיה לנו מזון ולא יחסר לנו כלום כשיצאנו מרחם האם ככה הקב"ה דואג לנו גם אם נגיע עד מאה ועשרים שנה, הקב"ה דואג! לזה לא צריך לדאוג.

צריך לדאוג לדבר אחד: שאנחנו נעבוד את השם כפי שהוא רוצה, ואם נעשה רצונו -הוא ישלים את רצוננו. ויותר מכך! הוא יודע מה אנחנו צריכים ומה לא.

אבא עשיר צריך לשלוח את הילד שלו לעבודה? אם הילד עושה מה שאבא רוצה והוא ממלא את התפקידים היעודים שהאבא מטיל עליו הוא יאמר לו: אתה תעשה את שלי, אני יעשה בשבילך, לא תדאג'. אבל אם הילד לא עושה את רצון אביו, הוא יגיד לו 'לך תסתדר לבד'. אותו דבר כאן: יש לנו אבא עשיר אבינו שבשמים, עשיר מאוד! נכון? הוא אומר: 'תעשה את שלי כמו שאני ביקשתי אני אדאג לך הכל שתוכל לשבת ללמוד הכל אני אדאג לך הכל אני אדאג לך אבל תעשה מה שאני אמרתי'.

אבל אם הבנאדם לא סומך עליו, כבר בפתחנו בפתיחה "שכל המסיר בטחונו מהשם ותולהו בזולתו, הקב"ה מסיר השגחתו ממנו, ומניחו ביד מי שבטח עליו"!

כל מי שמסיר בטחונו מהשם, כל מי שמסיר בטחונו מהשם, ותולהו בזולתו, בזולת השם, לא סומך על הקב"ה 100% -הקב"ה מסיר השגחתו ממנו, ומניחו ביד מי שבטח עליו, עכשיו תסתדר עם זה שסמכת עליו, החלפת אותי באחד שזקוק לי גם, לך, בקשה, תהיה תלוי בו.

נו, מי כסיל לעשות דבר כזה? מי כסיל לעשות דבר כזה?

לכאורה, לא היה צריך להיות כסיל לעשות דבר כזה, אבל העולם מלא כסילים כאלה...

על זה היה אומר ירמיה הנביא, למה עזבתם אותי מקור מים חיים לחצוב לכם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים? הרי אני "מקור מים חיים" ואני ממלא את הבורות, והבורות האלה "נשברים", והם בעצמם זקוקים לי, מה אתה צריך ללכת לשתות מבור נשבר אם אתה נמצא ליד המקור של המים, ליד המבוע? למה אתה הולך לזלף לך טיפות, בשעה שאני יכול לתת לך לפתוח לך את השיבר? זה הטענה.

אלא אנחנו כבר רגילים כל כך בעולם הזה לחיות בדרך מסוימת עד שאנחנו לא שמים לב.

אנשים מודאגים ממה שאנשים מדברים... אתם יודעים עם ישראל אמרו "נפשנו קצה בלחם הקלולקל" למה המן נבלע באברים ולא מוציאים 40 שנה היו במדבר אוכלים מן, המן נבלע באברים ולא מוציאים, והתחילו להתלונן: מה זה? לחם הקלוקל הזה! מה זה הדבר הזה? אפשר שהאדם מכניס ולא מוציא? עוד מעט ויתפחו מעינו!

מתי הם אומרים את זה? אחרי מיתת אהרן הכהן סמוך לכניסתם לארץ, 40 שנה אכלו מן, אף אחד לא דיבר, יש כאלה שבחיים שלהם הם לא אכלו לחם, כי הם פחות מגיל 40, ופתאום אומרים להם "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל" והילדים האלה, שבחיים שלהם לא, פתאום מקבלים פחד אוי ואבוי! מה יקרה באמת אם המעיים יתנפחו ואנחנו...

הלו, מה קרה לך? הרי יש לך ניסיון מוכח, אתה פחות מ-40 שנה חי, ואף פעם לא אכלת לחם, ואף פעם לא הוצאת, ואפילו אתה לא יודע מה זה תחושת מעיים, אז מה אתה מוטרד?

הידיעה, הטבע, מדברים איתו בשם 'הטבע' הטבע... יש אדם מכניס ואינו מוציא? טבע, טבע, טבע, מה זה? בלי לעבוד אפשר להתפרנס? איך זה? מה? יבוא מהחלון? מאיפה יבוא?

זאת אומרת, בנאדם, בנאדם, בנאדם, יכול להתרשם ממה שמדברים בני אדם. אה... יש לו ניסיון, הוא כבר ראה הרבה ניסים של השגחה: איך הקב"ה הביא לו בעת ובזמן המתאים בלי שום טרחא שלו, בלי שום הכנה, בלי שום דבר, איך המציא לו די מחסורו, ת