בלי תפילה לא מקבלים - חלק צ' - סוד ההצלחה בלימוד - התמדה בתורה ובתפילה
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום זוהר בן אסטלה אסתר ואשתו וילדיהם התגברו על מידת הכעס אמן אמן
בלי תפילה לא מקבלים כלום חלק צדיק
בספר חסידים רבי יהודה החסיד באות קלא מביא אם שואל אדם דבר שהוא שבח לבורא כגון לימוד תורה או דבר אחר מחפצי שמיים ושופכת נפשו עליו ושופך את נפשו עליו הקדוש ברוך הוא שומ תפילתו אף על פי שאיין בידו מעשים טובים והגמרא בסנהדרין צט כאשר אדם מתייגע בלימודו התורה מתחננת ומבקשת מלפני הקדוש ברוך הוא שיגלה לו טעמיה וסודותיה הפסוק במשלי אומר נפש עמל עמלה לא דורשים רבותינו הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר אומר רשי תורה עומלת לו ש מחזרת עליו ומבקשת מאת כונה למסור לו טעמי תורה וסדרי רבי יחזקל אברמסקי זכר צדיק ברכה היה נוהג להשקים מאוד מוקדם בשבת בבוקר ולומר את כל מזמור קיט בתהילים על מתמנה שמונה פסוקים שמונה פסוקים לפי אב ו בכל התמניה הפינ אלה יש הרבה בקשות על תורה הרבה פסוקים הוא היה מפרש ביידיש תוך כדי המירה הוא מדבר לקדוש ברוך הוא כמו בן לאביו ורגיל היה לחזור הרבה על הפסוק חסדך אדוני מלאה הארץ חוקיך למדני חסדך אדוני מלאה הארץ חוקיך למדני מה אתם מבינים למה הוא חזר הרבה פעמים על הפסוק הזה הוא היה מסביר שדוד המלך היה אומר לפני הקדוש ברוך הוא חסדך אדוני מלאה הארץ למה אני מבקש ממך חוקיך למדני חסדך אדוני מלאה הארץ זאת אומרת אתה יכול לתת לכל בן אדם מלא מלא מלא מלא חסדים מכל החסדים שאתה יכול לתת לי אני מבקש רק דבר אחד חוקיך למדני זו הבקשה שלי עזור לי להבין את התורה זהו הוא מציין שחסד השם זה מלא מלא מלא כל הארץ אבל אני מבקש רק דבר אחד חוקיך למד והיה חוזר על זה הרבה פעמים הנציב מוולוז'ין זכר צדיק לברכה בכל יום בתפילת שחרית היה בוכה ומתחנן לקדוש בר ברכו בברכת אהבה רבה שיצליח להבינו להסכין לשמוע ללמוד וללמד שהיו ניגשים אחרי התפילה למקום שהוא התפלל היו רואים שהרצפה מלאה דמעות מתי אנחנו בכינו שמה ואלה גאונים הוא בוכה בוכה בוכה כל יום תפילת שחרית שהוא יצליח להבין להשכיל לשמוע ללמוד וללמד בוכה בוכה בוכה דמעות מוצאים שלוליות רבי יסר זלמן מלצר זכר צדיק לברכה מספר שהנציב היה משתף אותו בהכנת השיעור היומי בישיבה באחד הימים כשהוא הגיע לשיעור הופיע ה שליח ואמר שהוא לא יבוא לתת שיעור היום רבי איסר זלמן היה איתו בהכנת השיעור פנה אליו לשאול מה סיבת הביטול מה לו הבוקר לא תקפה אותי בחיה בעת אמירת אהבה רבה וביום שאני לא מתעורר לבכה אני לא יכול לומר שעור השיעור היה מוכן הוא חזר איתו איתו הכל בסדר תבוא תעביר את השעור אומר לא אם לא היה בחיה אני לא יכול להגיד שעור שי איזה מדרג וזה עוד כלום וזה עוד כלום בתקופה הראשונה שבה רבי שמעון שקופ זכר צדיק ברכה לישיבת בוולוז'ין הוא לא התלהב מהשיעורים של הנציב ולא בא להזין להם פעם בעישון לילה התקשר רבי שמעון שקו בהבנת קטע מדברי רשבם בפרק יש נוחלין ולא מצא מנוח לנפשו באותה שעה נמצאו בהיכל הישיבה לומדים מעטים פתע מבחין בדמותו של הנציב חולף ליד הסטנדר שלו ושטח את שאלתו לפניו הסתכל הנציב בגמרא הפתוחה משך בכתפיו ואמר בפנים מביעות צער הידעת בני שכבר כמה פעמים השתטחתי על קברי אבות בתפילה שהקדוש ברוך הוא יאיר עיניי להבין פשר הקטע הזה אך עד עכשיו לא זכייתי אחרי שהלך גמר בלבו רבי שמעון שקופ להגיע לשיעוריו של הנציב אמר גברה רבא כמוהו המסוגל להשתטח בתחנונים על כברי אבות להבין קטע מהרש בם כדאי לי שעסקי לעמ הרו רבי שמעון שקופה גאון חריף כדברים האלה כתב רבי י איבשיץ זכר צדיק ברכה בספרו יערות דבש וכך הוא כותב ובדוק ומנוסה אם יתפלל אדם שחרית בקריאת שמע בכוונה בוא ביום יזכה לדבר מצווה ויצליח בעסקו ואף ששעה יחשוב שאינו סופו ימצא שכן הוא ואין צריך לומר שיצליח בו ביום בתורה במצווה גוררת מצווה אוילי על שברי בעת שאיני מתפלל בכוונה כראוי כל היום אין שמועתי בתורה מכוונת וקרעים אלבש ככה הוא מעיד על עצמו ואם צעק ושבע על אדוני מכירות לבבי בתפילה לכונני דעה כי דלותי עד מאוד בעוונותי רבים אף הוא ירחם עליי להאיר עיניי בתורתו זה גאוני הגאונים הם אומרים בלי תפילה בלי תפילה עם בחיה ודמעות לא יכולים להעביר שיעור לא יכולים להבין לא יכולים כלום ולכן עמנ בחכם אל תאמרו ד עדיף זה מחברו לרוב שכלו ועוצם חוכמתו נתו לא כנו שקר נחלתם רק מטת אדוני הוא כאשר נוחיל טובו בחסדו הגדול רוב תפילה ותחנונים ואין לך דבר שמזכה לאדם להשיג ישרות התורה ולפענח מצפונים בדרכי יושר באמת אלא להתפלל לשם בדמע שישוב ירחמו כי אלוהים שומע תפילה הוא וקרוב לכל קוראו באמת זאת אומרת אל תגיד אני לא מחונן והוא מחונן מלידה יש לו זיכרון והוא מבין עניין והוא פיקח שקר אתה נחלת זה לא תלוי בזה תלוי בבכיות בדמעות בתפילות לבורא יתברך על כל דבר ודבר זה הכל מטת אלוקים דוגמה חיה למה שכתב היערות דבש שלמדנו עכשיו מוצאים בספר שיעורי מרן רבי פסח מקוברין בתולדות סלוצק התחולל המפנה הגדול בחייו של מרן רבי פסח עד אותו זמן הוא לא היה מצטיינים בגאונות תורנית וקרה מעשה בנוכחותו שכמה בחורי ישיבה התנצחו בסוגייה תוך כדי משא ומתן השמיע רבי פסח הערה בלתי חשובה בנושא שדיברו בו תוכן שלו העיד ש הוא לא מסיג בכלל על מה הם מדברים בהערה שהוא העיר גרמה לגיחוך בקרב הנוכחים ששמעו דבריו עלו חיוך על שפתותיהם התקרית הזאת שברה אותו באופן מזעזע הוא התיישב ליד הגמרא התייפח בבכי בדמעות שליש עד שנרדם בחלומו התגלה אליו בחיזיון שמבטיחים לו סיעתא דשמיא שיתחזק ברוחו ויתחיל מעתה ללמוד בעיון ממסכת באבא קמה ויורו עיניו בתורה בקיצו זכר דבר החלום ותכף הומייד פתח במשנתו מתוך עיון נמרץ הדקת תב והרגיש שהוא חודר למעמקים ונעשה כמעיין נובע מפליא בהגיון הנוקב הבהיר ושופע חידושי תורה למכביר מאותו זמן תמסה לשקית התורה במשני מרץ תוך ימים לא רבים רכש לו בקיאות והבנה יסודית בשלוש באבות בסדר נזיקין התחיל לפזר מאוצרות רוחו לאחרים ובמשך הזמן עלה ונתעלה להיות מגדולי רשי ישיבות וגדולי הדור בסך הכל תפילה אחת עם בכי אחת אבל כזאת שהוא אחרי זעזוע שהוא אמר איזה דבר שלעגו עליו לעגו עליו איזה הערה מה אתה הערת כלו מה מה מה שייך מה שאתה מדבר שבר אותו שבר אותו ישב לא התייאש לא ברח מהישיבה ישב ליד הגמרא בכה בכה בכה לקדוש ברוך הוא עד שנרדם מרוב בכי ובאו אליו בחיזיון ואמרו לו מעתה אנחנו פותחים בך הכל זה מה שמצפים מבן אדם שערי דמעה לא ננעלו תתפלל תבקש חוכך למדים גל עיני ובית ה נפלאות מתורתך זה מה שביקש דוד מלכנו נו אם דוד מלכנו ביקש את זה והלכה כמותו בכל מקום הוא זכה להיות א' א' אז גם אנחנו יכולים אבל מה שאמרנו בהתחלה אם אתם שמים לב
בספר חסידים לרבי יהודה החסיד (אות קלא): 'אם שואל אדם דבר שהוא שבח לבורא! כמו לימוד תורה או דבר אחר מחפצי שמים כגון; הקמפיין (שופר גדול, משלימים את מהפכת התשובה) לבנות בית 'מקדש מעט' ושופך את נפשו עליו אבל בוכה! שופך נפשו עליו - הקדוש ברוך הוא שומע את תפילתו! אפילו שאין בידו מעשים טובים!!' זאת אומרת הבן אדם לא ראוי בכלל! מה פתאום שישמעו לו?! מי אתה?! מה עשית בחייך?! - אין דבר כזה! כל דבר שהוא שבח לבורא - הקדוש ברוך הוא מסייע! אבל, צריך לשפוך נפשו עליו.
לא להגיד: 'אמרו לי שכי... ש... בזה... זה לא... לא ב... ב...' מה זה השטויות האלה?! 'אמרו לי, אמרו לי, לא אמרו לי...'
הנה! אומר לך רבי יהודה החסיד!! שמעת מה הוא אומר? מה אתה שומע מה שאומרים לך אנשים?! תשמע מה שאומר לך רבי יהודה החסיד: 'אם שואל אדם דבר שהוא שבח לבורא! כגון; לימוד התורה, או דבר אחר מחפצי שמים ושופך עליו את נפשו - הקדוש ברוך הוא שומע תפילתו!!' 'בדרך שאדם רוצה לילך – בה מוליכין אותו' למה שהשם לא יעזור?! אז למי הוא יעזור?! למי יעזור?!
הוא אומר לך: 'אפילו אם אין בידך מעשים טובים!'
זאת אומרת אל תגיד: 'מי אני?! מה אני?! שאני מבקש?! מה פתאום שאני מבקש?!' - זה מה שכתוב.
מי שלא מצליח - לא שפך נפשו - לא יקבל! כי הוא בעל גאווה!! מה, הוא יתחיל לבכות לפני הקדוש ברוך הוא?! וזה... פה ושם... 'אני לא בכיין, אני לא בוכה, אני לא בוכה, אני מנסה, לא הולך? לא הולך, לא הולך...' - אין דבר כזה! אין דבר כזה!!
ואם עושים את זה אחרי הבכיה בשמחה - אז בכלל: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, א)
צריך להספיק! ראש השנה כבר מגיע!! אנחנו צריכים לעמוד ביעד, אוי וואי אם לא נעמוד ביעד - הקדוש ברוך הוא לא יאהב את זה, הוא רוצה: שאנחנו נשתדל, הוא רוצה: עוד בית בירושלים! לפני הבית הגדול, אז נא להזדרז!
הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל חסדים טובים גומן נפשו יש חסד דאורייתא קבל את אביך ואת אמך דאורייתא עשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש ש שפתותיו דובבות בקבר רבי ח