למה במחלוקת קרח מתו הקטנים? | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ויעלו מעל משכן קורח דתן ואבירם מסביב

ודתן ואבירם יצאו ניצבים פתח אהוליהם

ונשיהם ובניהם וטפם.

בואו נראה כמה קשה המחלוקת,

שהרי בבית דין של מטה אין עונשין

אלא עד שיביא שתי שערות, דהיינו בגיל 13,

ויביא שתי שערות.

ובית דין של מעלה עד 20 שנה.

וכאן עבדו אפילו יונקי שדיים.

כך מביא רשי.

זאת אומרת,

במחלוקת הזאת עבדו גם תינוקות יונקים.

למה באמת אשמים היונקי שדיים שלכאורה לא טעמו טעם חטא?

וכך מקשה רבנו בחייה על התורה?

מה חטאו הקטנים המוטלים בעריסה שהיו בכלל העונש?

ועד אף מתי חטאו?

והשם צדיק

לא יעשה עוולה.

אז איך זה מסתדר?

אבל יש לומר

כי הרעל שקורח ועדתו זרעו בארץ ופיזרו והפיצו באוויר,

הרעל של מחלוקת וכפירה נגע ופגע

אפילו ביונקי שדיים המוטלים בעריסה?

אבק הכפירה וההשחתה נספג אפילו בקטנים.

הם נשמו אותו בלי ידיעתם.

וכאשר יגדלו,

יתעורר בהם אותו הרעל,

ויתגלו כל הפגמים שנחקקו בנפשם

ובנשמותיהם.

ואמר בעל מסילת ישרים,

היצר הרע הוא כוח חזק באדם,

שמבלי ידיעתו של האדם

הולך ומתגבר בו ושולט עליו.

לא ידע

ולא ירגיש בתגבור את חוליו,

אלא כשימות,

בחטאו ותאבד נשמתו.

אז הוא יראה על מה ולמה ועד כמה הוא היה שקוע בבוץ.

זאת אומרת, הכוח הרוחני הזה הוא לא ניכר, אתה לא מרגיש אותו, אתה לא רואה אותו,

אתה לא חש, אבל הוא פועל עליך.

אדם אוכל מאכלות אסורות, הוא לא מרגיש שזה מאכל אסור.

אמרו לו, זה בסדר,

וזה מטמא את הנפש.

פירושו של דבר, גם קטנים,

שאתה מאכיל אותם איסור,

אתה מטמא להם את הנפש.

זאת אומרת, יש דברים שפועלים על האדם,

בין ברצונו, בין שלא ברצונו, בין בהרגשתו, בין שלא בהרגשתו.

ויש דברים שהם רוחניים, כגון שוחד.

אם שמים לבן אדם שוחד בכיס והוא לא יודע, הוא גם משוחד,

והוא יטה משפט.

איך אפשר להבין דבר כזה?

אם שמים לאדם מטבע בכיס, הוא לא יודע בכלל.

המכנסיים היו תלויים שם,

אחר כך הוא לבש את המכנסיים,

בכלל לא ידע ששמו לו,

והוא כבר משוחד.

אנחנו לא יודעים את הכוח של כל דבר, אבל התורה מגלה לנו,

כי השוחד יעבר.

שוחד, בין אם אתה יודע ולקחת ברצון, בין אם לא לקחת ברצון, הוא פועל.

מחלוקת,

הקטן בכלל לא יודע מה קורה מסביבו,

אבל הרעל שהמחלוקת מפיצה,

האוויר מורעל.

כל האוויר המורעל הזה מרעיל את כל מי שנמצא בסביבה,

כולל הילדים הקטנים.

הם כבר יגדלו עקום.

הם גודלים עם רע על המחלוקת.

הם יהיו בעלי מחלוקת.

בשערנו, בשערי תשובה לרבנו יונה,

דומה למי שנשכו עקרב,

והוא בז לנשיכה.

ודוחק את רגלו על הארץ, להעביר את ההרס.

זאת אומרת, הוא קיבל הקשה,

ואז הוא דוחק את הרגל ככה, כאילו להעביר אותה.

הוא לא מבין, רואים, יאמרו לו,

אני לא ידעת כי תעלה ההרס מכף רגלך עד קודקודך.

כמה שאתה יותר עושה ככה,

אתה עוד יותר ממריץ את הדם,

וזה מעלה לך את זה יותר לראש, ואתה תמות.

זאת אומרת, אדם חושב שהוא דוחק,

שהוא מסיר, שהוא...

הפעולות לא עובדות כמו שאתה מתכנן או כמו שאתה חושב.

יש דברים שפועלים באופן כזה או אחר.

ופעולה שלך יכולה לגרום את ההפך.

אתה חושב שאתה עושה טוב,

ואתה בעצם עושה לא טוב.

אף שלמה המלך עליו השלום,

אמרו עליו חכמים זיכרונם ברכה, כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה,

גמרא בשבת נו.

מכל מקום אמרו זיכרונם ברכה,

שלעת זקנותו הטו נשב את לבבו.

מה שלא היה ניכר בנערותו לעת זקנותו הטו נשב

את לבבו. כבר למדנו את זה, שזו לא הכוונה שטו ממש,

אלא עצם זה שחשבו שינסו אפילו להטות אותו,

אז ראו כבר שבעת זקנותו כבר לא היה לו כאילו את אותו כוח לעמוד איתן

מול מה שהיה בזקנותו, היה שינוי בו, לא היה אותו כוח כבר.

וזה מדובר על מי שנאמר עליו שלא חטא,

והוא גם לא נטה,

והוא גם לא חטא,

רק יטו,

באו אליו להטות.

כמו שאמרנו את הדוגמה עם הרב קניבסקי, מישהו בא ואומר לו, אתה רוצה, אני שודד בנק, אתה רוצה להיות שותף?

אם באים לאחד ואומרים לו, זאת אומרת שיש פה איזה באפשר,

כאילו, מאמינים שיש באפשר.

מישהו יבוא לרב קניבסקי ויגיד לו לעשות שוד, הוא יהיה שותף?

אבל אם אחד חושב שאפשר לבוא ולהגיד לו כזה דבר, פרשו שזה דבר שיש פה באפשר, באפשר.

אז עצם זה שהם הטו, הטו, באו והטו, באו וניסו.

רבנו בחייה שואל ומקשה.

מה הוא צריך לומר, היבדלו מתוך העדה הזאת?

והקדוש ברוך הוא,

יש בידו להמית ולהחיות.

רבנו בחייה שואל ומקשה. מה הוא צריך לומר, היבדלו מתוך העדה הזאת?

הקדוש ברוך הוא, יש בידו להמית ולחיות.

לא היה צריך הבדל אצלו?

למה צריך הבדלה, היבדלו? למה להיבדל?

מה, אתה לא יכול להרוג את מי שאתה רוצה? ייפול מצדך אלף ורבבה ממינך אליך, לא ייגש? מה הבעיה?

הרי הוא יכול להמית את הרבים

ולהציל את היחיד מתוכם.

מה הבעיה? למה צריך להבדיל אותם? כאילו, זוז, זוז, כי אם אני נותן מכה, אז יכול להיות שגם אתה תיפגע. תזוז, תזוז. לא.

הקדוש ברוך הוא יכול לעשות הכול.

כמו שאמרו, זיכרונם לברכה, שניים ושלושה היו מתכסים בטלית אחת.

השניים מתים מהאמצעי ניצול.

אין לו הקדוש ברוך הוא בעיה עם זה. כבר נתנו דוגמאות מהפיצוצים באוטובוסים.

ואם כן, מה הצורך לומר? ייבדלו. למה הקדוש ברוך הוא ביקש שייבדלו?

אלא כדי שלא ידבק בהם האוויר הרע

שבמכת הדבר,

כעניין האמור באשתו של לוט,

מתאבת אשתו מאחריו,

ותהי נציב מלח.

זאת אומרת,

יש אוויר רע שנעשה במגפה,

בדבר,

בחטאים מסוימים.

כמו שמלאה כל הארץ חמס. איך מלאה?

איך שינו העצים מטבעם?

איך שינו בעלי החיים מטבעם בדור המבול?

איך הם שינו? כי האוויר נעקר, נעכר,

הוא לא עכור.

יותר מזה, כתוב שאם הדור חוטא זה משפיע גם על ראשי העם.

או הפוך,

ראש העם חוטא זה משפיע על העם.

אי ראשי עמם מתקן, כול עמם מתקן.

זאת אומרת, יש השפעות,

גם לא ישירות,

אבל האווירה.

היה ראוי פלוני אלמוני להיות משיח,

רק שהדור לא היה זכאי.

זאת אומרת, האווירה,

המצב,

לא מאפשר.

אז גם פה, היבדלו בגלל האוויר הרע

של המחלוקת,

אז תתרחקו מאוד מהם שלא תסתפו איתם ביחד,

כי האוויר הרע יגרום שגם אתם תתדבקו במחלה הזאת,

במחלת המחלוקת,

וממילא יהיה לכם דין של הקטנים.

תכף נראה.

ועיין בעל שייח הקדוש בפרשת קרח שמקשה.

הלוק מוזר נחשב.

היה רחמנות הרב אשר למשה העומד בפרץ תמיד להשיב חמא,

ועתה לא די שלא ביקש רחמים,

כי אם אדרבה נהפך לאויב.

מה קרה?

הפוך. פה היית צריך עוד יותר להיות מעל ומעבר.

הרי אתה עניו.

אתה לא מקפיד הרי על עצמך, הם פוגעים בך.

כשפגעו בשם,

ביקשתם מהם מחילה.

כשפגעו בך,

על אחת כמה וכמה. אם על כבוד השם אתה ביקשת מחילה, על כבודך ודאי שאתה צריך לבקש לתת להם מחילה. למה אתה לא מוחל להם?

איך נהפכת כזר?

כנגדם. איפה? איפה? למה לא ביקשתם רחמים?

ככה מקשה גם רבנו בחייה על התורה שם.

אבל חולי הכפירה

בנבואת משה רבנו עליו השלום,

והכפירה בתורה מן השמיים נזרק בכורח ועדתו.

והיה מתפשט בישראל,

כאשר דבק ב-250 אנשים ששאלו על ציצית שכולה תכלת.

באו עם שאלות, כאילו. יש להם שאלות?

מעיקר הדין יש להם שאלות.

בבית מלא ספרים.

והיה הולך ומפתה ומקהיל את כל העדה.

ואם היה חס ושלום מתפשט אל כל ישראל,

הייתה כליה בכולם, חס ושלום,

והיה העולם חוזר לתוהו ובוהו.

אתם שומעים מה היה קורה?

אם היה מקהיל את כולם ולא היו נבדלים מהם,

היה מתפשט אל כל ישראל, והייתה כליה בכולם.

והעולם היה חוזר לתוהו ובוהו, כי אם אין ישראל,

העולם חוזר לתוהו ובוהו.

והנה אם כורח נשאר חי,

לא ייבצר מתפשט

נגע צרעת של כפירתו בהם.

זאת אומרת,

כוח המחלוקת.

וזה לא סתם מחלוקת.

זה כפירה במשה ובתורת השם ובשם עצמו.

עצם הערעור על מעמדו של משה רבנו,

עצם זה זה קליה על כל מי שנדבק.

ולכן כבר הספיק כורח להשחית את האוויר עד שחדרש חטף לגופם ולנשמתם של יונקי שדיים.

והעתיד שלהם ברור.

הרעל כבר הספיק לעשות את שלו,

וגרעין הרעל יצמח ויתפשט ויתפתח ויסתעף

עם כל שורשיו.

ובעתיד ייוולדו כמה אנשי קורח,

ויש המחלוקת תבער

ותכלה את הדורות הבאים.

על מה נענה שאול?

שהוא לא כילה את עמלק.

הוא השאיר את הגג לילה אחד,

מזה יצא לנו המן.

אז רואים כשלא עושים בדיוק את מה שהשם אומר.

עד היום אנחנו סובלים מעמלק. גרמניה זה עמלק, השואה זה עמלק.

זאת אומרת,

אדם לא יודע מה ההשלכות.

אם השם אמר משהו, צריכים לעשות בדיוק, ואם לא,

מה קרה פה?

מה קרה פה?

דבר מדהים.

אשתו של קורח,

אשתו של קורח

אמרה לו, איך אתה שותק? תראה, מחלקים תפקידים, פפפור, תקום, תזיז את עצמך.

הלך, עשה מחלוקת.

אשתו של און בן פלט,

אמרה לו, תשמע,

לך לישון,

זה לא עניינך.

אם זה צודק או זה צודק, מה אתה מתערב?

אתה תשכב,

תישן.

בלאו הכי אתה עבד,

זה מלך, זה מלך אתה עבד.

נגיד שהיה אומר לה

און בן פלט,

מה, אבל מעיקר הדין אני חייב ללכת עם קורח.

הוא צודק.

הוא מביא סימוכין ותימוכין. יש לו שאלות קשות, מציצית, יש לו מזה, פה ושם.

זאת אומרת לו, תשמע לי, תתרחק.

אל תתקרב למעקה.

אפילו שיש לך על מי להסתמך.

יש פה קורח, חכם גדול, בעל רוח הקודש.

יש לך 250 ראשי סנהדרין. בסך הכל משה רבנו אומר משהו.

יכול להיות, יכול להיות. עד עכשיו הוא היה בסדר.

עכשיו הוא עשה ככה מערוף לאחד מהמשפחה. יכול להיות, יכול להיות.

אתה רואה, יוחנן כהן גדול,

הוא 130 שנה שימש בחונה גדולה.

80 שנה, אבל בין 130 הוא היה.

ובסוף הוא נהיה צדוקי. יכול להיות, הכול יכול להיות.

שמענו על כל מיני מקרים.

אמרנו, תישן, מותק, תישן, תתרחק. זוז ממעקה. זוז, זוז. תישן פה, תישן פה.

באמת ישן.

ישן וזה. והוא ניצל!

הוא ניצל.

הוא לא נכנס.

מחלוק את הפויסקים, קורח, מוישה, זה. עזוב, אני יושן.

תגמרו את הכול, אחר כך נראה.

שלום.

אל תתקרב. בשביל מה לך? אם אתה יכול להרחיק עוד קצת,

תהיה בטוח. תהיה בטוח.

עזוב אותך.

במסכת תמיד מסופר על אלכסנדר מוקדון,

שהיה מטייל במדינות אפריקה.

ושם הוא הלך למדינה ששמה אפריקה.

ובאו שניים לדין לפני המלך,

ואחד אמר,

אני קניתי את השדה, החורבה,

מהאיש הזה,

ומצאתי אוצר.

ואמר לו, קח את האוצר, כי אני קניתי רק את השדה.

ואת האוצר אני לא קניתי.

והשני אומר לו, מה פתאום?

אני מכרתי את השדה עם כל מה שיש בו, עם האוצר.

לכן אני לא רוצה את האוצר.

האוצר שלך.

שמעתם כזה דבר?

המלך אמר, טוב,

יש לך בן?

כן. יש לך בת?

כן.

התחתנו את שניהם, והאוצר יהיה לשניהם.

על המשפט הזה לגלג אלכסנדרס מוקדון, אלכסנדרוס מוקדון.

הוא אומר, אצלי בארץ שלי,

היינו דנים את שניהם למיטה,

ואמני המלך, הייתי לוקח את האוצר. מה אתם רבים? באמת? זה לא שלך, לא שלך.

פתחתך דאעש.

לוקחים את הכסף.

מה אמר לו המלך של אפריקה?

מה אמר לו?

אמר לו המלך לאלכסנדר,

תגיד לי, השם, איזה אורח את אצלכם?

עכשיו הוא אומר לו, כן.

הוא אומר לו, תגיד לי, יורד שם מטר?

אמר לו, כן.

אמר, יש בארץ שלכם בהמות?

אמר לו, כן.

אמר לו, טיפח רוחו של ההוא האיש.

בזכות הבהמות אתם נעזרים.

בזכות הבהמות, ככתוב, אדם ובהמה תושיע אדוני.

אדם,

בשביל בהמה אתה מושיע.

זכות הבהמות עומדת לכם.

בזכות זה אתם חיים.

אבל אם זה אתם,

לא הייתם חיים.

עכשיו יש שאלה?

מה השאלה?

היה צריך לשאול אותו אם יש במדינה יונקי שדיים וטף, תינוקות.

בשבילם

זורחת השמש, כי תינוקות לא חטאו.

נכון?

איך אצלנו כתוב?

מפי עוללים ויונקים

יישא את העוז.

נכון? תינוקות של בית רבן שלא חטאו.

הקדוש ברוך הוא אמר להם לדור המדבר, תנו לי עדים, תני לו ערבים.

כשאתם תקיימו את התורה,

אמרו אנחנו.

אמרו לא,

אבותינו אמר חטאו.

אמרו התינוקות, אמר או.

מפי עוללים ויונקים יישא את העוז.

זאת אומרת, בזכות התינוקות, הבל פיהם של תינוקות, העולם קיים.

מה קרה פה? למה הוא לא אמר לו, יש לכם תינוקות?

למה הוא שאל על בהמות?

אלא משמע שמדינה כזו,

שהדינים שלהם הם דיני רשע ואכזריות,

גם עטף מורעלים וספוגים בארס של רצח.

אז לכן גם הזכות של התינוקות לא תעמוד.

ולכן במחלוקת, כיוון שהם הורעלו,

התינוקות מעבירה בלי שהם ירגישו.

הם יקומו דורות הבאים.

על זה כתוב בני קורח לא מתו.

המחלוקת עדיין נשארת, הבנים, הצאצאים, ממשיכים הלאה את המחלוקת עד היום.

אז זאת אומרת, ההרעלה הזאת חייבה שגם התינוקות ימותו. ואין רחמים, הפוך, צריך לרחם על הנותרים,

שלא אלה ירעילו את העולם ויגרמו עוד-עוד לאסונות.

אז אם כן, עכשיו זה מובן

שמתפשטת

המחלוקת, זה מה שקורה. הנה תירוץ לפלסטינים.

הם מרעילים את הקטנים

מאז שהם קטנים.

שמים להם נשק, ואומרים לו, פה, פה, פה, והם יורים. זה כבר לא פה, פה, פה.

הם לוקחים אותם למטווחים.

בדאעש לוקחים ילדים קטנים שהם יערפו ראשים. הם מצלמים ומסריטים ומראים לעולם.

זאת אומרת, הם מכינים את הדור הבא.

ילד שגודל במצב כזה,

זה המצב.

זה מה שאמרנו להבדיל על ש״ס.

הם מרעילים את הילדים שלהם נגד

החזרה בתשובה שעשינו וכו'.

אלה ייצול תרבות רעה.

הם גדלו באווירה הזאת. לא יהיה להם את הקנה האלה.

לא יוכלו לחזור בהם.

הרעילו דור שלם.

ככה מחנכים את האנשים.

ממילא זה מה שיוצא.

אז לכן צריך להיזהר מאוד מאווירה.

קשה לאנשים גם להיפטר.

אפילו אנשים שלמדו, למדו בישיבה, למדו בזה. הם למדו שיטות מסוימות של לימוד.

וקשה להם להשתחרר מזה עד שהם יכולים להגיד

שתורה אחרת זה תורה של הסטרא אחרא.

זאת אומרת, כי ככה הם הורגלו, ככה הם למדו. הם לא אשמים, ככה לימדו אותם. הם לא יכולים להבין משהו אחר.

למה?

כי ככה זה, איפה שאתה גודל, בבית היוצר, ששם למדת, שם אתה סופג.

תרצה או לא תרצה,

אתה נשאר כזה. אפילו אם תבוא למקום אחר,

זה עדיין מושרש בך.

זה לא יעזור.

כמו עם ישראל,

יצאו ממצרים, עבדו עבודה זרה, עבדו עבודה זרה.

השתחררו מזה, השתחררו מזה.

לקחו שא לבית אבות, קשרו אותו.

עשו קורבן פסח,

שחטו את האלוהים של מצרים שהם עבדו לו אתמול.

עשו את זה?

עשו.

ראו את המכות? ראו.

הכירו בשם? כן.

האמינו בשם? כן.

במשה עבדו? כן. הכל טוב.

הגיעו למעמד הר סיני.

איך עזרו לעשות עגל?

כי אפילו שאתה אומר שאני כבר לא, ואני יצאתי מזה, ואני... אהה, זה עדיין נמצא שם, מקנן.

ואם יש סיבה לניצוץ,

זה חוזר בחזרה ונדלק.

בשביל לעקור לגמרי

דברים מסוימים?

אתם יודעים מה כתוב בגמרא?

שהיו אמוראים

שלמדו

תורה מסוימת,

נגיד, למדו את הבבלי,

ועכשיו הם רצו ללמוד את הירושלמי,

כן? כשיטת ארץ ישראל.

אז התפללו שישכחו את כל מה שלמדו,

בשביל שיוכלו ללמוד מחדש

את השיטה האחרת.

אתם שומעים?

למה?

כי כשזה מעורבב, קשה לבן אדם.

אתה יודע מה זה לבקש שאני אשכח את כל התורה שלמדתי?

בשביל שאני אלמד עכשיו את התורה מחדש,

בשיטה חדשה?

מי יתיר לך? כתוב בתורה לא אשכח.

אסור לשכוח, פן תשכח.

אבל אם זה מועיל,

בשביל שאתה תלמד כמו שצריך, ולא יהיה בלבול. כי אם יהיה בלבול, אחר כך זה לא יהיה לך לא זה ולא זה.

כי תמיד תהיה מסופק,

או כך, או כך, או כך, או כך, אתה צריך להחליט.

או אתה כך או אתה כך.

אז לכן,

אדם צריך להבין, כשמשתרש משהו,

ובפרט אם זה משהו רע,

ובפרט אם יש מחלוקת,

ובפרט אם זה זלזול,

ובפרט אם זה כל מיני דברים שלא מרגישים כאילו את ההשפעה.

למה אמרו לנו שליצנות כוחה רב

שהיא

דוחה אלף תוכחות?

מה יש בה, בליצנות? אין בה כלום.

אין בה יסוד, אין בה עיקר.

אין בה כלום.

אבל יש לה כוח.

ליצנות זה כוח, כוח רע.

כוח שיכול לדחות אלף הוכחות ותוכחות.

יש כוחות שהם רוחניים שאנחנו לא מכירים אותם, אבל הם רוחניים.

והם פועלים עלינו, נרצה או לא נרצה.

רק מי שיודע שיש כאלה, ושומע עכשיו, ומבין,

ומזהה,

יודע איך להתרחק, וממה להתרחק, וממי להתרחק.

כי אחרת זה מדבק.

אתם רואים היום?

אחד רצה את אשתו, למחרת עוד כותרת, עוד אחד רצה את אשתו,

למחרת עוד... וזה סריה הולך.

ככה זה, זה מדבק.

אתם רואים בארצות הברית עכשיו? כל שבוע אחד נכנס לאיזשהו קמפוס,

וטררררררררררררררר... ויוצא

או באלונקה או ברגליים.

בכל מקום, ככה זה.

מדבק, מדבק, מדבק, מדבק. האוויר,

האוויר,

מדבק.

אז לכן, בנושא הזה למדנו שגם תינוקות,

גם תינוקות רחמנא לצלן

חייבים מיטה

אם הם שייכים לבעלי מחלוקת.

לא יאומן כי יסופר.

למה?

אני חוזר,

לכן כבר הספיק כורח להשחית את האוויר,

עד שחדרה השחתה אפילו לגופם ולנשמתם של יונקי שדיים,

והעתיד שלהם ברור,

הרעל כבר הספיק לעשות את שלו,

וגרעין הרעל יצמח ויתפשט ויתפתח ויסתעף

עם כל שורשיו,

ובעתיד ייוולדו כמה אנשי כורח,

ואש המחלוקת תבער

ותכלה את הדורות הבאים.

על כן היו צריכים

כולם למות.

ויעלו מעל משכן כורח דתן ואבירם מסביב,

ודתן ואבירם יצאו ניצבים פתח אהו להם,

ונשיהם, ובניהם,

וטפם.

רבי חנניהו ברגשו הוא אומר,

עושה הקדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל.