כיצד לזכות להשראת השכינה? | הרב אמנון יצחק
"ויבוא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם". תורתנו תורת אמת, פוקחת עינינו לראות מושגים באור האמת. רגילים אנו לחשוב על גלות וגאולה במונחים של מקום ושלטון, גלינו מארצנו, ובאו ציון ברינה, באו פריצים וחיללוה, באו בניך לדביר ביתך, אבל כשנתבונן נראה שאין אלו מושגי התורה, אז אם אנחנו חושבים שגלות וגאולה זה מתבטא במונחים של מקום ושלטון כמו גלינו מארצנו, ובאו לציון ברינה, באו פריצים וחיללוה, באו בניך לדביר ביתך, נתבונן נראה שאין אלו מושגי התורה.
הרמב"ן כתב בהקדמתו לספר שמות, שהוא נקרא ספר הגאולה. ספר שמות הוא ספר הגאולה, הוא פותח בירידת בני ישראל למצרים, ומסיים בהקמת המשכן. ללמדנו שהגאולה איננה ביציאה מעבדות לחירות, אלא כששבו למעלת האבות, שהמשכן שהשכינה שורה בו תמיד היה בבית האבות, שהיה נר דולק בו מערב שבת לערב שבת כמו הנר המערבי במשכן, וענן קשור על האהל כמו על המשכן, ורק אז נקראו גאולים, מה זה גאולה - שהשכינה שורה עליהם. היציאה מעבדות לחירות זה לא גאולה.
הרי לנו מושג חדש ואמיתי בגאולה, שהרי הגלות התחילה מלידתו של יצחק, ומכל שכן כאשר ירד יעקב למצרים תחת יד פרעה אז אם הגלות אומרים לנו חכמים התחילה מלידת יצחק, כל שכן כשירד כבר יעקב למצרים תחת יד פרעה. ומשמיענו הרמב"ן, שאהל האבות היה אור וחירות, ולא תתכן גלות במקום שאור השכינה שורה, אין גלות במקום שאור השכינה שורה. ולהיפך, כאשר יצאו מתחת יד פרעה ביד רמה, לא נקראו גאולים, עד שלא הקימו את המשכן. ובני ישראל ידעו זאת, ועשו כולם בעבודת המשכן כמו שנאמר: כן עשו בני ישראל את העבודה, וכמו שפירש שם הרמב"ן, שלא היתה להם שום מלאכה, אלא עבודת ה', כנאמר "ואותו תעבוד". אתם רואים, מה היתה העבודה של ישראל, להקים את המשכן, בית מקדש, לא היתה להם שום מלאכה וזה נקרא "ואותו תעבוד".
עלינו לראות כמו במוחש את המציאות הנפלאה הזו, אבותינו שוכנים במדבר, מיליונים, אהליהם סדורים לשבטיהם תחת מחסה ענני הכבוד, ניזונים ממן ושותים מי באר, סוד אלוה על אהליהם והם הם המרכבה כמבואר ברמב"ם. נבדלים בחומריות, עוסקים במושכלות כמו שהיה לנו בחג האחרון, מחנה קדושה וטהרה, וכולם כאחד עסוקים במלאכת המשכן. כולם כאחד עסוקים במלאכת המשכן בידעם את הסוד שגאולה תלויה בהשראת השכינה. זה מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו בבית הכנסת החדש ובית המדרש של קהילות פז הראשון בארץ ובעולם, שבעזרת ה' תשרה בו שכינה, מעבר לזה שיש עשרה, ממש השראת שכינה בעזרת ה'.
ואמרו בגמרא בברכות ז', שמשה רבינו ביקש שתשרה שכינה בעם ישראל לעולם, והובטח לו הדבר, משה רבינו ביקש שתשרה שכינה בעם ישראל לעולם והובטח לו הדבר. משה רבינו ביקש שתשרה שכינה בעם ישראל לעולם והובטח לו הדבר. ועל כן אנו יכולים לומר, "ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם", ובכל מקום ששם ה' מוזכר חלה השראת שכינה, ואפילו אחד שעוסק בתורה שכינה עימו, ואין לגלות כל מקום לחול, ואין היא אלא הסתר פנים, כמו שנאמר בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך, זה רק הסתרת פנים אבל השכינה נמצאת איתנו. בא וראה, שבארץ הקודש אשר עיני ה' אלהיך בה, ניתנה רשות לטמאים הללו לטמא כל קודש, אין זה אלא הסתר פנים נורא, והן הן גבורותיו, שהקב"ה יכול ברגע למחוק, והן הן גבורותיו, ועלינו להתאמץ ולהתאזר בהכרתנו שחירותנו חירות עולם בדיוק כמו דור המדבר בהקמת המשכן, שהם ראו עין בעין כולם את כבוד ה' חופף עליו כל היום, ואנחנו לא צריכים להתפעל במאומה מההסתר פנים.
אדם נכנס לבית הכנסת ובית המדרש הוא נכנס למחנה שכינה. ההסתר נעלם, ההסתר נמצא בחוץ, בחוץ רואים שהעולם שלהם כאילו, כאילו, כאילו אין מנהיג לבריאה חס ושלום, עושים מה שבא להם, זה ההסתר, אבל יש השגחה, הכל בסדר, הכל מנוהל, יש זמן לרשעים עד כמה דרכם צלחה, אבל ברגע אחד כקש נידף.
עלינו לדעת שיש לנו לעמוד עם אבותינו לפני ה' באמונה טהורה ורוממה, ולהיות עסוקים ברוחניות כאילו דירתנו בשמי מרום, וכשאנו רואים אוכלוסיה של גויים, שישים ריבוא אנשי חיל, חמושים בכל זיונם, בתקפם, במטוסים, בשריון, עלינו לומר בלב שקט ובטוח את הפסוק "בושה אמכם חפרה יולדתכם הנה אחרית גויים מדבר ציה וערבה". אז לא להתבהל ממה שאנחנו מוקפים אויבים, מי שמאמין ובוטח בה' יתברך נכנס למחנה שכינה, לבית המדרש, לבית הכנסת, תופס את הגמרא, תופס את החומש, מתחבר לאבא שבשמים, אין לך הגנה יותר גדולה מזה בעולם. וכשם שגם בגלות אנו למעשה בחירות עולם, כי כל מקום שגלו שכינה עמהם, ואין הגלות אלא הסתר פנים שברגע קטון עזבתיך, כך לאידך גיסא אין הגאולה פירושה שלא הורגים כבר יהודים או כשנאספים בארץ הקודש אז זה הפירוש גאולה, לא, אלא דוקא כשזוכים ל"ברחמים גדולים אקבצך" שיתעלה העם לדרגה רוחנית העליונה בהיות סוד אלוה על אהליהם, רק אז יקראו גאולים כלשון הרמב"ן, וזה סוד הגלות וסוד הגאולה למביני דבר. ז"א השראת שכינה הוא לחזור למעלת אבותינו שהשכינה שרתה באהליהם.
ש. גם כעת
הרב: כל יהודי אמרתי, נכנס עכשיו לבית המדרש, נכנס פה לשופר, תופס את הספר ויושב, מי לא מרגיש פה שכינה? יש עולם בחוץ בכלל? מה לנו ולזה? אז ז"א כל רגע אדם יכול להשרות שכינה. כל רגע הוא יכול להיות במחנה שכינה, כל רגע. והוא שוב ויונק מאביו שבשמים דעת, חכמה, בינה, השכל, מה יש יותר טוב מזה? כבר יכול להיות אדם בימות משיח. בימות משיח כולם יעסו בחכמה ויהגו בה, כולם יכירו שה' אחד, גם הרגע אפשר, מה הבעיה? אם אתה יודע שה' אחד ושמו אחד, אתה יודע שהתורה אמת אלקים אמת, ואתה עוסק בחכמה ובתורה וזה אתה בימות משיח. אתה בימות משיח. הרב קניבסקי הוא כבר בעולם הבא.
ז"א יהודים יקרים, כל אחד מאיתנו צריך להבין שגלות וגאולה זה לא במושגים שחשבנו, גלינו מארצנו זה ענין של מקום, ובאו ציון ברינה, החלפנו מקום, באו פריצים וחיללוה, באו בניך לדביר קדשך, אין צריך להבין רבותי, זה לא תלוי אם יש גויים פה, יש אויבים פה, יש מלחמות פה, לא, בתוך כל זה יכול להיות אדם בתוך מחנה שכינה. הקב"ה נתן לנו את האפשרות בכל רגע נתון שאנחנו חפצים להיות בבית המקדש, אז אנחנו בונים עכשיו בית מקדש מעט, בעזרת ה' שיהיה לגאון ולתפארה בישראל, ממנו תצא תורה בעזרת ה' לכל העולם, וכל החפצים להיות שותפים להקמת בית מקדש מעט זה מוזמנים להרים את תרומתם בעזרת ה' יתברך, מטר אחד רבוע עם זכויות של לימוד התורה והתפילה שיהיו, רבותי, ארבעת אלפים שקלים. אז כל מי שירצה לזכות, כל מי שירצה לעזור, כל בעל מלאכה, כל מי שיכול יבורך ויזכה בזכויות שהן ללא גבול.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות....