http://live.shofar-tv.com/videos/2830
4-4-13
"וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך". מהפסוק הזה למדו חכמים ז"ל שהראה הקב"ה את אור שבעת הימים שאינו כדאי שישתמשו בו רשעים. עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא. מה זה אור שבעת הימים? ביום הראשון כתוב "יהי אור ויהי אור" זה לא האור שנברא במאורות ביום רביעי, השמש והירח והכוכבים, זה נקרא אור שבעת הימים. האור הזה לא כדאי שישתמשו בו רשעים כי באור הזה רואה האדם מסוף העולם ועד סופו. עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, אם כן אז למה בראו? כדי לגנזו? אלא שאם היה פעם בעולם אור כזה אפילו שהוא נגנז קל יותר להגיע אליו, כי אין זו אלא חזרה אל מה שהיה. והרי כתוב מה שהיה הוא שיהיה, כי אין חדש תחת השמש, אז צריך לברוא מלכתחילה הכל, אבל כיון שראה שאינו ראוי להשתמש בו הרשעים, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא.
וכן מצינו שקודם שיוצא הולד לאויר העולם צופה מסוף העולם ועד סופו, ומלמדים אותו את כל התורה כולה, אבל שוכח הכל משנולד, גם כאן הטעם זהה, כדי שיוכל לחזור אל הדרגה הזו בבחירתו. "וחיי עולם נטע בתוכנו" עכשיו תוציא את הנטיעה החוצה.
וכן הוא בכל איתערותא דלעילא, כל דבר שהוא שמימי וההתעוררות באה מלמעלה, אז בתחילה מאירים לאדם ומראים לו גילויים, אח"כ נוטלים אותם ממנו כדי שיחזור אליהם ע"י עבודתו, כמו ילד בתחילת דרכו מלמדים אותו אוחזים בידיו להוליכו, אחרי כמה פסיעות שרואים שהוא יכול לעמוד מניחים אותו לבדו ואפילו אם יפול קצת, אבל בסוף ילמד ללכת לבד.
כך היה ביציאת מצרים, בתחילה באו גילויים של ניסי מצרים, ועל ידם "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", אח"כ הם היו צריכים לעבודת ימי הספירה כדי שיחזרו לדרגת הגילוי של קודם מתן תורה על ידי עבודתם הם, דהיינו באיתערותא דלתתא, ע"י התעוררות מלמטה שהיא מוכרחת לבוא אחרי כל התעוררות מלמעלה, במתן תורה אמרו ז"ל, שהם עמדו שם כל הנשמות של כל הדורות, ואעפ"כ על כל אחד ואחד מאיתנו לקבל את התורה מחדש, אז אם קיבלנו את התורה בעצם במתן תורה כולל כל הנשמות שעתידות להברא בעולם כולל גרים שעתידים להתגייר, אז אם כל אלה כבר קיבלו את התורה, בכל אופן כל אחד ואחד מאיתנו צריך לקבל את התורה מחדש. וגם זה כנזכר לעיל שעלינו לחזור אליה, כי כבר נמצאת בתוך עמקי נשמתנו.
והנה בילקוט שמעוני פרשת בא קצ"ט, על הפסוק "ואכלתם אותו בחפזון" אבא חנן אומר משום רבי אלעזר, מה זה "ואכלתם אותו בחפזון"? זה חפזון שכינה. ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר. שנאמר "כל דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות הנה זה עומד אחר כתלנו", יכול לעתיד לבוא יהיה בחפזון? תלמוד לומר "כי לא בחפזון תצאו". אז מה זה מדלג על ההרים? פירושו התעוררות מלמעלה, זה הגדר של חפזון שכינה, שהקב"ה מיהר לגאול את ישראל קודם שיגיעו לדרגה זו בעבודת העצמית, ז"א עם ישראל יצאו לפני שהם הגיעו לדרגה. הילקוט מלמד אותנו שלעתיד לבוא לא שייך גדר זה, כי כבר ניתנה התורה, ומעתה העבודה שלנו צריכה להיות עבודה עצמית שנזכה לגאולה בזכות בחירתנו, שמה היה חפזון שכינה כיון שאם היו שוקעים בשער החמישים לא היו יוצאים משם, אז לכן היה צריך להוציא אותם בחפזון, ואז הוציאו אותם טרם שהם קנו את המדרגה הזאת שהם ראויים לגאולה, וזה לא היה דרגה עצמית ע"י העבודה שלהם, טוב, אז זה היה והם קנו את המדרגה הזאת, אבל הילקוט מלמד אותנו שלעתיד לבוא לא שייך כבר להגיע לזה, למה כי עכשיו כבר ניתנה תורה והעיקר מעתה זה עבודה עצמית, שאנחנו נזכה לגאולה בזכות בחירתנו.
אכן גם במצרים הרי מצינו שהיו צריכים להכנה כדי לזכות להתעוררות מלמעלה של הגאולה, מה היתה ההכנה שהיו צריכים כדי לזכות להתעוררות מלמעלה של הגאולה נצטוו על קרבן פסח, והענין הוא כי טומאת גלות מצרים היתה חזקה ועמוקה מאד, הטומאה של הגלות לשכון בארץ מצרים היתה חזקה ועמוקה מאד. ואנחנו אומרים בהגדה "ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך". מובא בזוהר הקדוש, שלכך היה צריך הקב"ה כביכול להביא את הגאולה בעצמו כי לא היה אפשר למלאך להכנס אל טומאת מצרים, כי גם קדושת מלאך היתה נפגמת שם. אז אם מלאך יכול להפגם שם ישראל מה קורה איתם?
אבל לכאורה זה תמוה, ביאור הענין שיש כמה דרגות בהבנת המאורעות של העולם. יש מי שמבחין, עולם כמנהגו נוהג בדרך הטבע, הוא לא רואה יותר מזה שום דבר, כל זה טבע. יש שמבחין שזה בבחינת שליחות מאת ה' יתברך. שזה שליחות מאת ה' יתברך. ז"א הוא רואה את מאורעות העולם שליחות מאת ה' יתברך. ויש לפעמים דרגה בראיית מלאך שליח ה' ממש, יש דרגה שאדם זוכה לראיית מלאך, ששליח ה' ממש, כמו מנוח ואשתו, כמו הגר, כמו שרה ואברהם, כמו, ויש שמבין גם שאדם פלוני הוא ממש שליח מאת ה', "כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך" יש גם דבר כזה. ויש שמתעורר לראות שיד ה' בעצמו פועלת בעולם וליבו מתמלא אימה ופחד, אדם רואה ממש את ידו של הקב"ה בכל מקום ומקום. כאמור ומורא גדול זה גילוי שכינה, אז יש מציאות של מורא גדול שאדם חי במצב של מורא גדול זה גילוי שכינה.
וביארו לנו חכמים ז"ל, שאלמלא סייע ה' יתברך לישראל להתעלות למדרגה גבוהה של ראיית ה' לבדו, לא היו מתעוררים אל הקדושה כלל, ז"א הקב"ה העלה את המדרגה של עם ישראל למדרגה הכי גבוהה של ראיית ה' לבדו. אם לא לא היו מתעוררים לקדושה כלל, כי בעומק טומאת מצרים היו נשארים אדישים גם לגבי ראיית מלאך, גם אם היו רואים מלאך ממש היו נשארים אדישים, שהרי לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, וזה מלאך אלקים זה, משה רבינו איש האלקים, אדם שעושה מופתחים כאלה, מה שהוא אומר מתקיים, מפציץ את מצרים חופשי על הבר, מה זה. זה לא שמעו, מקוצר רוח ומעבודה קשה, ז"א חייב היה הקב"ה להעלות אותם לדרגת ראייה את יד ה' בדבר. וזה מה שכינו חכמים ז"ל בחידותם, שגם קדושת מלאך היתה נפגמת, אז אפשר להבין את זה גם ככה, לא שהוא נפגם אלא קדושת המלאך בעיני בני ישראל היתה נפגמת, שהוא לא היה נחשב בעיניהם כמלאך בשביל להשתכנע ממנו, כמו שבד"כ ודאי שאדם ישתכנע.
אבל אי אפשר לאור עליון כזה לחול מבלי שיהיה כלי מתאים לקבלתו, אי אפשר, אם רוצים שאור עליון כזה יחול על אדם, דהיינו לראיית גילוי שכינה ממש, אז צריך בשביל זה כלי מתאים לקבל, אבל אמרנו שהם היו עובדי עבודה זרה כמו המצרים אז איזה כלי יש להם? מה הכלי שיש להם לקבל? לשם זה היו צריכים ישראל לכור הברזל של יסורים שממרקים את החומריות, השעבוד והצער והצרות והיסורים והמלקות והנגישות וכל מה שהם עברו, זה מירק להם את החומריות, ומצד שני גם קרבן פסח הם היו צריכים לעשות, ולא מספיק מה שהם שועבדו, עוד צריך היה לעשות קרבן פסח. מה יש בקרבן פסח, מה חשוב קרבן פסח? כי קרבן פסח הוא ביטול העבודה זרה של מצרים כמו שכתוב בזוהר הקדוש, כל זמן שאתה לא עקרת מליבך את העבודה זרה איך הכלי שלך יכול להכיל את גילוי שכינה. לא יהיה בך אל זר, אז חייבים קודם כל לשחוט את האלהים של מצרים, את העבודה זרה שהם עבדו אותה עד אתמול, משכו וקחו לכם, משכו את ידיכם מעבודה זרה.
אז ז"א, מעבר למה שהם התייסרו ודוכאו עדיין היה צריך גם לבטל את העבודה הזרה על ידי זה שהקריבו את קרבן הפסח. כמו שמבואר בזוהר הקדוש.
בגאולה העתידה שהיא צריכה להתחיל מלמטה כמו שאמרנו, זה לא יבוא כבר באיתערותא דלעילא כמו שהיה במצרים, במצרים לא היתה ברירה כי זה היה בחפזון, כי אם לא היו שוקעים כבר בשער החמישים ואז כבר אי אפשר היה להציל אותם לעולם, אבל באחרית הימים עכשיו, עכשיו זה כבר לא ילך ככה. בגאולה העתידה שהיא צריכה להתחיל מלמטה כמו שביארנו למעלה, אז על אחת כמה וכמה שהכרחית ההכנה הנ"ל, שאנחנו נעשה את עצמנו כלים ראויים לקבל את האורות של ה', הרי בגאולה האחרונה כל העולם ידע שה' אחד ושמו אחד, זה הגילוי הכי גדול, זה אתה חוזר למדרגה של אדם הראשון לפני החטא, אז אתה צריך כלי לקבל, אבל אם יש לך בראש עוד שטויות והבלים של הגויים וטמבלויזיה שלהם ויש לך את כל החרתות שלהם וכל המסורת שלהם והתרבות שלהם והכל שלהם, איזה כלי יש לך לקבל? איזה כלי? אתה צריך לבער את כל הנגע הזה ממך אחרת לא תוכל לקבל את האור העליון.
אם כן כמה אנחנו צריכים להכין את עצמנו לביאת המשיח בעבודה של ביטול היש. אז מה היה שמה - ביטול היש, כי דיכאו אותם, אין טעם לחומר, שאדם מדוכא מעונה, מה אתה יכול להציע לו? לא מעניין אותו שום דבר, תן לי לישון לשים את הראש על האדמה על החול, תן לי לישון, תן לי להניח את הגוף, עזוב, בא יש איזה מסיבה, מה אתה מבלבל, מי מעניין אותו בכלל, רק לשרוד אחרי כל מה שעבר. ז"א כשיש ביטול היש וביטול עבודה זרה, לא משנה אם זה עבודה זרה של אז או עבודה זרה של עכשיו, כשיש את שני אלה אז החומר מוכן ואין בפנים עבודה זרה ממילא הכלי מוכן לקבל את האור הגדול אור השכינה והגילוי הגדול של ביאת המשיח. אבל צריך להכין את הכלים. איך אמר לבן - פיניתי הבית ממה? מעבודה זרה, דמשק אליעזר מגיע עבד אברהם, פיניתי הבית, ממה הוא פינה? מעבודה זרה, אי אפשר להכנס, צדיק יכול להכנס לבית כזה? לא יכול.

ש. איזה עבודה זרה יש היום?

הרב: אמרתי, טמבלויזיה אינטרנט, אייפון כל הדברים שהם משמשים ליצר הרע.
אז לכן צריך האדם לדעת איך להרחיק את עצמו מכל הדברים האלה שלא יהיה לו שום שייכות בהם, שום שייכות בהם, למעט מי שהתירו לו חכמים לצרכים שמשתמשים.
מכל מקום הדבר ברור, שאם אדם רוצה להגאל צריך להכין את הכלי שלו, אז ראינו שהקב"ה ברא את אור שבעת הימים וגנז אותו לצדיקים כי הוא ידע שישתמשו בו רשעים לרעה, ולכן זה מוכן. העובר בבטן אמו כבר למד את כל התורה כולה, מפיו של מלאך, וזה נשכח ממנו, עכשיו הוא צריך להשיג את זה בעצמו, למה? כל מה שבא באיתערותא דלעילא אחרי זה נותנים לך שאתה תעורר את זה מלמטה, מן השמים נתנו לך לראות שאפשר להגיע לזה, עכשיו תעבוד לבד. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, היא ראתה, כל הכבוד, אבל אחרי הגילוי היא חזרה להיות שפחה. עכשיו היא צריכה לעבוד לבד אם היא רוצה להיות נביאה, שתעבוד, אבל ראית שאפשר להגיע לזה, ראית - הנה, עכשיו תעבדי בשביל זה, יש מדרגות לעלות לעלות לעלות עד שמגיעים לזה. ז"א אדם צריך להיבן, כלד בר ניתן להשיג, אבל צריך הכנה, צריך שהכלי יהיה מוכן, אם הכלי יהיה מוכן השפע האלקי מחכה רק לרגע, פתח פיך ואמלאהו, כמה שתבקש ממני ברוחניות אומר הקב"ה אני אתן לך, אבל תכין את הכלי, תבוא עם כלי ריק מעבודה זרה, ממחשבות זרות, מתאוות החומריות וכו' וכו', ואז תתמלא בקדושה. אם תקדש את עצמך מעט מלמטה יקדשו אותך הרבה מלמעלה. וזוהי הדרך בעזרת ה' יתברך שכל אחד צריך להכין את עצמו, אנחנו קרובים, כל יום מתקרבים יותר יותר יותר, ורואים איך העולם צועד לקראת הפיצוץ הגדול, ואתמול פרסמו כבר שבישראל, כמו שאמרתי כבר לפני שנים, יש פצצת מימן, פצצות מימן למי שלא יודע הם משהו איום ונורא,

ש. פי מאה

הרב: איזה מאה, זה פי מיליונים, הפצצה בהירושימה ונגסאקי היתה 15 קילו טון, קילו טון זה אלף טון, 15 אלף טון, 15 קילו טון, המימן זה הולך במגה, מגה זה מיליון, מיליון טון, הרוסים עשו ניסוי עם 300 מיליון טון. הנתונים מבהילים, הלהבה עלתה לגובה של שמונים קילומטר, היא התפרשה ל-32-35 אלף קילומטר, ועוד הקרינה וכו' וכו', בקיצור אם זה פוגע פצצה אחת כזאת בבירה אירופית גדולה מוחקת אותם. מיליונים עשרות מיליונים חוץ מאלה שההשלכות, זה פצצת מימן אחת. ולישראל לפי מה שמדברים יש מאתיים כאלה בשביל לפרק את כל העולם כולו. מה שנקרא "תמות נפשי עם פלישתים". כן, אבל אתם יודעים שגם את הסואץ צריכים שזה ידלק בקו בר לב, וזה לא עבד הגפרור נרטב וזה לא עבד. קיצור כל התכניות התבטלו והקב"ה מנהל את העולם ומסדר את זה איך שהוא רוצה, אתה יכול להכין מה שאתה רוצה אבל בסוף מי שקובע זה הקב"ה ולא אתה.
אבל מכל מקום, אנחנו צריכים להיות מוכנים, בשיעורים האחרונים שאנחנו לומדים אנחנו רואים שהסיכויים של כל בן אדם להשאר, זה לא כל כך פשוט, ואם גם הוא ישאר אז זה בזכות אחרים, אז זה לא כל כך נעים, וגם אח"כ שהמשיח יבוא ויתגלה אז הוא לא יתייחס אליהם בכלל, אז זה יהיה ממש מביש. ובפרט מי שחושב שהוא, מי שחושב שהוא זה בעיה יותר גדול.
מכל מקום רבותי, להכין את הכלים. רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...