על האדם ללמוד מתורת הבהמה | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 04.04.2013, שעה: 15:03
http://live.shofar-tv.com/videos/2839
4-4-13
"וידבר ה' לאמר בקרובי אקדש" טבע האש - אי אפשר לשנות טבעו בשום אופן, האש בוער, מים טבעו לכבות, וטבע אי אפשר לשנות בשום אופן. וזה כלל בטבעים הגשמיים, וזה גם בטבעים הרוחניים. גם טבעים רוחניים לא משתנים בשום אופן, אין לנו השגה במהות המציאות של כח, מהות המציאות של תכונה, במחשבה שלנו דומה ענין של כח או של תכונה כדבר הפורח באויר, רוחניות בעינינו זה כמו סתם בועה, בועת סבון, חס ושלום מזאת הדעה.
שימו לב, שימו על לב את הדבר הזה היטב, אין דברים פורחים באויר, הכל זה טבע, כח באדם זה טבע, תכונה באדם זה טבע, ואין חילוק אם כוחות והתכונות שלו מירושת אבות, אפילו משל אבות אבותיו, גם הם כולם טבעים ממש, גם תכונות הנמצאות איתו ולקוחות מן החוץ, ונתדבקו בו משכנים או חברים, שלכאורה הם לא עצם מעצמיו, גם אלה טבעים, גם אלה לא תשנם בשום אופן, כי טבע לא מזיזים ולא משנים. מי יתן טהור מטמא, לא אחד, כגון אברהם מתרח, מי עשה כן? מי ציווה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם? מי יכול לשנות את הטבע שמתרח יוצא אברהם, כל המוליד בדומה לו מוליד, אז איך יכול לצאת ההפוך לגמרי? אז ז"א בשביל להגיד שיכול לצאת מצב כזה צריך להיות רק הקב"ה שיוציא דבר כזה, מי יתן טהור זה אברהם מטמא זה תרח, לא אחד? בלי אחד אפשר שזה יקרה? סוד כזה הוא טבע כי ממש לא יתכן לשנות את זה, אברהם שיצא מתרח זה קריעת ים סוף ממש, זה ניסים גלויים. וכבר צריכים לבוא לסוד האחדות בשביל להבין דבר כזה, עד כדי כך הוא סוד אי השתנות הטבעים, רק בסוד האחדות זה יכול להיות, בסוד היחוד שלמדנו, בלמען שמו יתברך, בעתיקא, שהקב"ה מביא את העולם לתיקון השלם ולתכלית - שמה יכולים להיות דברים כאלה, אבל טבע לשנות?
אחרי הבטחת ה' לאברהם אבינו ע"ה, "וירא ה' אל אברהם ויאמר, לזרעך אתן את הארץ הזאת ושמתי את זרעך כעפר הארץ" ועם כל זה "ויאמר אברם ה' אלהים מה תתן לי, ואנכי הולך ערירי הן לי לא נתת זרע" אברהם אבינו בידעו את סוד הטבע שטבע אי אפשר לשנות, על כן חשב כי לא יתכן כי יהיה לו זרע. כך אמרו בגמרא, "ויוצא אותו החוצה", אמר אברהם לפני הקב"ה, רבונו של עולם, בן ביתי יורש אותי, אמר לו כי אם אשר יצא ממעך, אמר רבונו של עולם, נסתכלתי באיצטגננות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר לו צא מאיצטגננות שלך שאין מזל לישראל.
ובמדרש מוסיף, "ויוצא אותו החוצה", וכי מחוץ לעולם הוציאו? אמר רבי יהודה בשם רבי יוחנן, העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע, הוא דאמר ליה, הבט נא השמימה, אין הבטה אלא מלמעלה למטה, ואמר רבי לוי, עד דסנדלא ברגלך דרוס קובא, כל זמן שיש לך סנדלים ברגליים אתה יכול לדרוס על הקוצים. וכל מי שהוא נתון למטה מהם הוא מתיירא מהם, מהמלאכים, אבל עד שאתה נתון למעלה מהם דיישם, מלשון לדוש. רואים אנו מזה שטבע לא יתכן להזיזו בשום אופן, עד כדי כך שאברהם אבינו ע"ה היה תמה איך אפשר שיהיה לו זרע, אפילו אחרי הבטחת ה', עד שהוצרך הקב"ה להוציאו החוצה ונתנו למעלה מן עולם הטבע ואת שאת נתון למעלה דיישם, ומאידך הלא ראוי, אחרי כל מה שאמרנו בבירור גמור, מאידך מה אנחנו רואים - כי ניתנה תורה, ותכלית עבודת האדם להשתנות, ולהשתלמות עצמית - להשלים את עצמו וניתנה לכל הכלל ישראל בשווה כקטון כגדול, אז עלינו לומר כי תורה מיוסדת לשנות טבעים. אי אפשר לשנות טבע, אבל התורה יכולה לשנות טבע, בשביל זה היא ניתנה, ולכן היא דורשת - תשתנה, תשתפר, תשתלם. והרי עומדת השאלה, איך זה אמנם מתהווה כן? הלא כלל בידינו שטבעים אינם משתנים? מפה אנחנו רואים ראיה ברורה, שתורה היא מן השמים. תורה מן השמים למעלה מן הטבע. חפצא כזאת זה למעלה מן הטבע, כל מילה, כל הגה של תורה, א' שבה היא מציאות של למעלה מן הטבע. ומסגולתה היא אשר תחתיה הטבע כפוף ומשועבד, והוא משתנה בתכלית. יש כח בתורה לשנות את הטבע את הבריאה כולה, שהרי איך נברא העולם - ספר יצירה, ספר יצירה זה אותיות, צירופי אותיות הקב"ה בורא את העולם, אז זה הגאים שאתה מוציא מהפה שלך זה משנה את הבריאה, אתה עם הפה שלך יכול לשנות בריאה.
ש. למה הקב"ה אמר לאברהם אבינו צא מאיצטגננות שלך, היה אומר לו עסוק בתורה
הרב: ואז
ש. תשתנה
הרב: מה זה תשתנה
ש. אז המזל שלך ישתנה, אין לך בן, עכשיו במקום שיגיד לו צא מאיצטגננות שלך יגיד לו תעסוק בתורה והתורה תשנה.
הרב: כן, אבל לא היה לו תורה, הוא רק הסיק תורה בשכלו, אבל לא היה לו את התורה,
ש. אבל האבות למדו תורה
הרב: אבל לא היה לו תורה כתובה, תורה שהושגה בשכל, תורה שהושגה בשכל,
ש. מה שהיה לו
הרב: דהיינו לדעת איזה מצוות צריך לקיים, לא תורה כתובה עם הגאים ואותיות שיש בכוחה לשנות הכל,
ש. רק את המצוות
הרב: את המצוות הוא השיג, מהסתכלות בטבע בבריאה אברהם אבינו השיג את כל המצוות, הוא לא קיבל תורה כתובה מסורה איש מפי איש, כח התורה מאז שהיא נכתבה, יש לה את הכח הזה לשנות את טבעו של האדם לגמרי. אמנם כל מי שילמד תורה כמו שלמד יעקב אבינו היא תזכך אותו והכל כי עצם העסק בתורה, בשכליות שלה וכו' וכו', אבל אין בה עדיין את הכח לשנות את המזל, הוא ראה שהוא במזל שלו לא מוליד, אז אם במזל שלו הוא לא מוליד אז לא מוליד, לא מוליד, יש אנשים שהם במזל שלהם והם לא יולידו, כמו האבן עזרא, היה עני נולד במזל עני - לא עזר לו עד היום האחרון. הוא אמר לו צא מעל המזל, אז מה רואים, שכוחו של הקב"ה לשלוט מעל המזל, ולשלוט מעל הטבע, כשהוא נתן תורה הוא נתן אותה בשביל לשנות את הטבע, כשהוא נתן תורה, אז יש בכוחה לשנות את הטבע. אז לכן כל הגה שבה זה מעל הטבע, כי יש לו כח בצירופים מסוימים או במצוות מסוימות או בלימוד מסוים לשנות טבע, אבל כשאתה הוגה בתורה הכתובה.
אז הנה, רואים מזה שתורה מן השמים, תורה מן השמים היא למעלה מן הטבע, וחפצא כזאת של למעלה מן הטבע כל מילה וכל הגה של תורה, הא' שבה היא מציאות למעלה מן הטבע ומסגולתה היא שתחתיה הטבע כפוף ומשועבד ומשתנה בתכלית.
אמרו בגמרא במנחות מ"ד, תניא אמר רבי נתן, אין לך מצוה קלה שכתובה בתורה שאין מתן שכרה בעולם הזה ולעולם הבא. למה הוא אומר פה תניא אמר רבי נתן, אין לך מצוה קלה שכתובה בתורה, שבתורה, בין אם השגת את התורה ככה או ככה או ככה או ככה, שכתובה בתורה, שאין מתן שכרה בעולם הזה ולעולם הבא. איני יודע כמה, איני יודע כמה, כמה השכר שלה בעולם הזה ולעולם הבא, רבי נתן אומר, אין לך מצוה קלה שכתובה בתורה שאין מתן שכרה בעולם הזה ולעולם הבא, ואיני יודע כמה. צא ולמד ממצות ציצית, מנחות מ"ד, צא ולמד ממצות ציצית, מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית, שמע שיש, אני אומר בלשון נקיה, שמע שיש יונה בכרכי הים, אנחנו מתביישים אפילו לדבר מזה, וחכמים ז"ל קדושים קדושי עליון לא התביישו כלל וכלל. טיפלו בכל דבר אך ורק ללמדנו להועיל, מזה רואים את גודל חסדם של חכמים ז"ל הקדושים, ויסכר פיהם של מדברי שקר שמבקרים מה שהחכמים ז"ל מביאים סיפורים כמו אלה. והנה הוא רק שמע ומעולם לא ראה אותם, וכבר הנה לפנינו תוקף כזה של תאוה עד ששיגר לארבע מאות זהובים בשכרם, הנה גם סכום גדול כזה לא עצר אותו, ובודאי עבר זמן רב לכל הכנה שלו, והוא שיגר את הכסף, ועד שהוא בא למקום וזה בכרכי הים, צריך לעבור ים אוקינוס, כלום לא עצר אותו, והתירוץ הוא איך יכול להיות דבר כזה, כי לייבש ים זועף כזה של תאוה זה מן הנמנע, ושם כתוב עוד שהגיע זמנו נכנס והציע לו שבע מיטות של כסף ואחת של זהב, ובין כל אחת ואחת סולם של כסף ועליונה של זהב, ואם יכול אדם להתבונן במצב שכזה הרי כמה פועל עליו, אפילו גם רק יום בהיר לעשותו הרי לאיש אחר לגמרי.
כתוב "ואכלת ושבעת... השמרו לכם פן יפתה לבבכם", שמעתם? ואכלת ושבעת, תשמעו איזה אזהרה התורה אומרת, השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים, ממה? מסנדוויץ'? ממה? פלאפל? אוי וי, השמרו לכם שלא תבעטו, הנה לא נאמר כמה כמות האכילה, כמה, כמה מה מדובר? חצי פיתה? פיתה וחצי? כמה? יתכן שאכל אפילו רק פת לחם אלא שאכל כדי שביעה, "ואכלת ושבעת" כבר הוא עומד לבוא לתוצאות כאלה שהתורה מזהירה, תזהר, אתה תעבוד עבודה זרה מהאכול. ומעתה מי יכול לתאר, אם מפרוסת לחם אפשר להגיע לזה, במצב שהגמרא מספרת במנחות מ"ד וגם אחרי כל ההכנות שעברו עליו, יכול אדם לידע איך הוא באותו מעשה יכול לעבור? ועל ענין כזה אמר בתהילים ס"ט, "תבעתי ביוון מצולה ואין מעמד" כפשוטו, תופסים ומתאחזים באיזה רגב אדמה וגם זו האדמה מתנתקת ונופלת ואין מעמד.
מה קרה בסוף איתו הבחור הזה? באו ארבע ציציות וטפחו לו על פניו. כשהוא הוריד את הציציות לעלות למעלה, הציציות טפחו לו בפנים, בם, הוא היה זהיר במצוות ציצית, וואו, מה אני הולך לעשות, ציצית פה, וואו, נשמט וישב לו על גבי קרקע, לא הלך, לא ברח, לא יכול לזוז, כפות לא יכול. צריך להתבונן מה זה, זה קריעת ים סוף ממש. לים סוף אין יצר הרע, פוקדים עליו הוא נקרע, זה בן אדם. קריעת ים סוף, גם קריעת ים סוף זה לא דמיון ללמעלה מן הטבע של זה המעשה, זה למעלה מן הטבע שבן אדם יכול לבלום את עצמו במצב כזה, זה למעלה מן הטבע, קריעת ים סוף זה קטן לעומת מה שהוא עשה. והיא בחנה את המקרה, שאלה אותו שמא אתה מצאת איזה כיעור? ואז הוא אמר לה לא, הציציות האלה וכו', והיא הבינה, והיא הכירה את הפלאות של המעשה והעושה, ומספרת הגמרא מה שהיא אמנם עשתה, היא הלכה, שאלה אותו מאיזה עיר הוא, הלכה לחפש אותו בעיר ההיא, עזבה את כל כרכי הים, מכרה את כל מה שהיה לה, באה עם המיטות ונסעה, חיפשה, והגיעה לרבי שלו, אמר לו אצלך לומד פלוני אלמוני? אמר לה כן, שמא נתת עינייך בו? סיפרה לו את המעשה ואמרה לו שרצונה להתגייר. אם יש דבר כזה, תורה כזאת שיכולה לגרום לבן אדם מצוה אחת שיכולה לעצור אותו במצב כזה, זה לא אנושי, זה מלאך. איזה מלאך, לפני שהוא הלך לשמה מה הוא היה? הפושט שבפושטים, מלאך המוות, אז איך זה? מצוה אחת של ציצית טפחה לו בפנים, מצוה אחת של ציצית. והתגיירה ונהפכה לקצה האחרון, והתחתנה איתו וקיבל את כל הרכוש שלה והכל עם המיטות, ושניהם לעולם הבא.
שומעים כמה זה סוד למעלה מן הטבע של מצוות, הרי זה לא הגיוני שמצוה יכולה. אומרת לו נראית לי כשושנה, פורש מיד כאילו היא קישון נחש, מה זה, זה הגיוני שבן אדם, מה זה? זה הגיוני? זה לא טבע, זה מעל הטבע. שומעים כמה הסוד למעלה מן הטבע של המצוות, זה שאמרו בקידושין ל"ט, אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצידה שאין תחיית המתים תלויה בה, זה גם כן למה? לפי מה שלמדנו? כי כל מצוה היא למעלה מהטבע, אז תחיית המתים זה למעלה מן הטבע אז זה מתאים, מצוות שהן למעלה מן הטבע גורמות למעלה מן הטבע, אז גם עם מתים אפשר לקום, זה מעל הטבע. בטבע לא קמים, אבל מה עשית - מצוות, מה המצוות? מעל הטבע, אז הטבע נכלם מפניך ממילא אתה יכול לקום מהאדמה. כי סוד המצוות כולן
ש. אז זה לא כלול באדם
הרב: בטח אם לא היה מכין את עצמו עם המצוות הוא לא היה קם, אם הוא לומד תורה טל אורות מחיה אותו, מה זה טל אורות? הוא למד תורה שיש בה טל תחיה ואז התורה הזאת שהיא מעל הטבע ויש בה את הטל תחיה יכולה להקים אותו מהעפר שזה לא טבע, אבל כיון שהיא מעל הטבע היא יכולה לעשות בטבע מה שהיא רוצה.
ש. אבל אנחנו מברכים את הקב"ה אתה ה' מחיה המתים
הרב: נכון, זה שהוא נתן לנו את התורה וע"י התורה הוא מחיה את המתים. אוטומט אתה תקום בגלל שלמדת תורה. אם לא לקחת ריבית, לא נתת ריבית, כל הדברים האלה שמונעים.
ש. אז ממה הכח שמעל הטבע, זה מהלימוד תורה או מקיום תורה?
הרב: מקיום התורה מצוותיה ולימודה. אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצידה שאין תחיית המתים תלויה בה, למה? כי סוד המצוות כולם הינם למעלה מן הטבע, הרי הקב"ה הוציא אותו מכיפת הרקיע עד שאמר לו, עד שסנדלך ברגלך דרוס קובא, כל זמן שיש לך נעליים ברגליים תדרוך על הקוצים, והיא מגדלתו ומרוממתו מעל כל המעשים. ולא עוד, אלא גם הרי זה מתעלה, התורה הקדושה מעלה את האדם למעלה מכל הטבעים, וראשונים שהיו מוסרים את נפשם היו איפה למעלה מכל טבע, כי זהו סוד התורה, כי תיכף עם הא' שלה הוא כבר מתעלה, כבר שמתחילים עם תורה כבר מתעלים.
היוצא לנו מזה, כי סוד המצוות בעיקר הוא, שעם המצוה צריך שיהיה איש למעלה מן הטבע, ואם יש לו טבעים ישברם כליל בכח המצוות, איך שוברים? אומר הרמב"ם, אם אדם יש לו מאה שקלים לחלק לצדקה, יחלק מאה שקלים בנפרד, לא יתן לאחד, כי אם יתן לאחד זה צדקה מכובדת, אבל הוא לא יקבל את מידת הנדיבות, אבל אם הוא יחלק מאה פעמים הוא יבנה את כח הנדיבות, והמצוה הזאת תשנה את טבעו.
היה עשיר אחד קמצן שלא היה כמוהו, הלכו לרב אמרו כבוד הרב, הקמצן הזה יכול לפרנס את כל המדינה, אמר תשלחו אותו אלי, שלחו אותו אמר לו תשמע, אני רוצה לעשות דברים בסתר, אני לא רוצה שידעו שאני עושה את מה שאני אומר לך, אני מבקש ממך טובה וחסד, אני אתן לך סכום הגון שאתה תחלק כל החודש לאנשים מאה עניים כל יום לפחות אתה מחלק להם כל אחד עשרה שקלים. העשיר היה מבסוט, מה אכפת לו לחלק של מישהו אחר וגם יגידו שהוא נדיב וגם זה וןיכבדו אותו, הוא הודיע שמאה הראשונים שמגיעים כל יום מקבלים צ'יק צ'יק צ'יק, התחילו להגיע אליו אנשים והוא מבסוט, מחכים לו בתור והוא מחלק, אחרי חודש - הרב אמר לו שנגמר לו התקציב, תודה רבה, היית טוב מאד, מה אתה מפסיק עכשיו, עכשיו כולם התרגלו לבוא אלי, עכשיו יחכו לי בתור אני צריך לחלק, מה אני אגיד להם שזה לא שלי, אמר לו בעיה שלך. אתה מבין?
אז ז"א,
ש. קמצן
הרב: אי אפשר זה כבר יקללו אותו, קודם שהוא לא נתן ידעו קמצן, עכשיו הוא חילק רגילים לכסף, קונים כל יום עוף, עכשיו אין כלום.
בקיצור, על ידי זה שסוד המצוות היוצא לנו שסוד המצוות בעיקר הוא שעם המצוה צריך שיהיה איש למעלה מן הטבע, ואם יש לו טבעים ישברם כליל, איך? בכח המצוות, ואם כן מה נואלו האנשים המשכימים שחרית מתעטפים בציצית, מניחים תפילין, קורין את שמע ומתפללים, מצוות אלה ענינם בעיקר הוא שכמוהן כן עושיהם, בסוד שלמעלה מן הטבע, הן עם כלביא יקום וכארי יתגבר, אלה שמשכימים בבוקר לעשות זה נגד הטבע, אדם רוצה לישון, תראה כמה קשה להגיע פה בנץ, אז ז"א זה לשבור את הטבע, זה אריה, כאריה. הוי עז כנמר קל כנשר וגיבור, ז"א זה שבירת הטבע, אז המצוות זה עם למעלה מן הטבע, זה עם למעלה מן הטבע. זה בסוד שכמוהם כן עושיהם, בסוד למעלה מן הטבע, ולבסוף את עיקר העיקרים הזה, הזה הם שוכחים לגמרי, אמנם שומרים את המצוות וכל ההלכות, אבל רק עד כמה שהטבע מתאים להם, אבל אם צריך להתקדם עם איזה רגעים, נגיד לקום מוקדם, או להאריך קצת בתפילה או משהו ולגבור על טבע רגילותו שזה העיקר של סוד התפילה, להתרומם ולהתעלות למעלה מכל הטבעים, אם החזן לדוגמא מאריך טיפה אז כבר אהההההה כי הטבע שלו אהההההה זריזות מהירות מהירות מהירות, ותפילתם מהרה תקבל ברצון, אז הוא רוצה מהר מהר, הוא לא יכול לשבור את הטבע, עוד דקה הוא לא יכול לחכות, לא יכול לחכות הוא כבר דופק בשולחן, לא יכול, בטבע, טבע, לא יכול, לא יכול, טרחא דציבורא, טרחא דציבורא, טרחא דציבורא, זהו, הוא היחידי, טרחא דציבורא, הוא כבר נהיה ציבור, אז להתנגד ולגבור על איזה טבע זה אי אפשר לפעול בשום אופן, ואדם כזה הוא אמנם חלילה מופרך לגמרי. אם בן אדם לא יכול עם התורה ועם המצוות בשעה שהוא כבר עושה אותם לא יכול לשנות את טבעו, אז זה לא בן אדם זה בעל חי, בעל חי לא משתנה. בהמה נשארת בהמה, היא לא יכולה לעלות למדרגה של אדם, היא לא יכולה, אבל עיר פרא אדם ייוולד, נולדנו כמו עיר פרא ואנחנו צריכים להוליד את האדם, מתוך העייר פרא להוציא את האדם יוולד, זה אנחנו צריכים לעשות, את האדם ייוולד זה התפקיד שלנו, ואיך אפשר לעשות? עם התורה הקדושה. טוב?
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...