ה'חפץ חיים' 'נדחי ישראל' פרק טו ושננתם לבניך | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ועתה בדור החדש הזה שנבזרנו באים הרחוקים וגבר עלינו יצרנו הרע ללמוד מחוקותיהם ולמאוס בדרך אבותינו הנכוחה והישרה שהלכו בה דור אחר דור מימות עולם ולהנהיג את בנינו בדרכים חדשים שלא ללמד להם תורה רק מעט מן המעט

ולנתק אותם מתורתם בילדותם שילמדו ספרי החיצונים או שיתחילו לאסוף ממון בעוד שלא נשרש ולא נקבע בלבם כלל דת ישראל ורק הריחו מעט מן המעט מאור התורה שבכתב

ויש שלא ידעו רק סיפורי התורה וכנזכר להם

ובבאורי התורה ומצוותיה בכלליהן ופרטיהן לא נגעו כלל מה יהיה אחריתם

אז זה הוא דיבר לפני כמאה שנים

והיום כל הלימוד החילוני מושתת על גרוע מזה

בהפוך מלמדים גם שזה לא אמת

מורים לתנ״ך ומורות לתנ״ך מלמדים שזה בכלל לא אמת

אתם מבינים? זה כמו מורה לגיאוגרפיה שאומר שכל מה שהוא מלמד זה חרטא ברטא

במה ייעזר כוחם להתייצב עבור דתם ואמונתם למלט אותם מרוח סועב הסער הסוער עלינו

בימי גלותנו בכמה מדינות?

כל הרעשים נכנסים להקלטה.

ובמה ימצאו אומץ בנפשם לסבול כל התלאות הרבות בחרפות

שיסבלו ישראל ברומניה

באשר עם ישראל.

כיוון שלא נשתלש אצלם ילדותן, רוממות הגוי הזה מעולם ואחריתם לעתיד.

שאחר כל המצוקות והחרפות שיבואו עליהם,

לבסוף יתרוממו הם על כל מציקיהם.

וכמו שנאמר הכתוב, אבן מאסו הבנים הייתה לראש פינה.

ואשר נאמר בעניין זה הרבה פרשיות בתורה,

כל דברי הנביאים מלאים מזה,

וכן בכל השאס, בבלי וירושלמי ומדרשים,

שמכל אלה יתחזק לב איש הישראלי לסבול כל העובר עליו במנוחת נפש,

ולא יזיזו אותו כל הרוחות שבעולם מאמונתו ותורתו.

אבל הבנים האלה מדור החדש הזה,

הלוא רוח קל העובר עליהם יעקור השורש הדק אשר בלבביו,

ויאבחו על פניהם חס ושלום מה יהיה אחריתנו ותאכלתנו.

זאת אומרת, לא יהיה מעמד לאלה שנמצאים בתפוצות, ואנחנו יודעים מה קרה מספר שנים אחרי שנפטר חפץ חיים והתריע על זה ואמר מה יהיה.

וביותר מזה עלול מאוד שיתבטל אצלם קיום התורה גם ברצון גמור ובשאט נפש,

שכמה וכמה עבירות חמורות יעברו מחמת תאוות ליבם הנשחטה,

וייכשלו גם בחייבי כרתות שייכרת נפשם מעולם הנצח, חס ושלום,

כגון בחילול שבת וחמץ בפסח,

באכילת חלב ודם ונידה ושאר העריות שבתורה,

שכל זה עלול מאוד שיחברו בזדון ליבם מפני

שלא הושרש בלבבה מימי ילדותם חומר האיסורים ועונשם הגדול והנורא.

אז מי שמלמד את בניו בדרך חילונית,

כורת את חייהם מארץ החיים

במו ידיו,

וכמובן שהוא ישלם על כל אחד ואחד.

זה נקרא מאבד את נפשו בניו וצאצאיו, הוא כורת

את האילן מהעם היהודי.

וגם כמה מאות לאבין ועסין יעברו מפני חסרון נדיעה שלא למדו אותם מעולם,

וצריכים לעתיד להיענש על כולם.

וכל זה בא להם על ידי אביהם,

שלא חס עליהם בימי נעוריהם ללמד אותם מסודי התורה ופרטי המצוות המבוארים בתורה שבכתב ושבעל פה,

שציוונו הקדוש ברוך הוא לשמור אותם לטוב לנו כל הימים.

וראנה אחי, בחינת הדברים האמיתיים האלה, מה שנראה כיום לעיניים, עד כמה גרם לנו הריסות הדת בהנהגות החדשות שהתחילו להדריך אותנו, החכמים בעיניהם בדור החדש הזה,

שזה קרוב לאלפיים שנה אשר מתולתנים אנחנו בארבע כנפות הארץ, וגזרות, ושמדות, אין מספר,

עברו על נפשנו.

בכל זאת לא נמצאו עד העת הזאת פרצות בדת ישראל ופרהסיה, חס ושלום.

ואם הזיד אחד מאלף לעבור על התורה בפרסיה,

היה מפורסם לה כל חרפתו ובושתו ונבדל מעדת ישראל.

ועתה, הלא הכל יודעין כמה נמצאו בעוונותינו הרבים מחללי שבת בפרסיה,

ואוכלי נבלות וטרפות ושאר איסורים,

ואינם מתביישים כלל,

וגם אינם נבדלים משאר אנשים כשרים,

כאילו היו הדברים יותר גמור.

אוי ואבוי שכך עלתה בימינו מפני הנהגת מדריכינו החדשים.

והיום כמעט כל הממשלה היא כזאת, וראשיה, ושריה,

וכולי וכולי, וכל המנהיגים,

וכל המורים, וכל בתי הספר,

השם ירחם, כמעט כולם מהמין הזה.

והנה יש אנשים כשרים,

שלעצמם נוהגים בדת ישראל כדת וכדין,

ואף על פי כן מתרשלים מחינוך בניהם לתורה ומצוות,

או מפני שאינם מתבוננים בגודל החיוב שמחויב ישראל

לחנך בנם לתורה ועבודת השם.

והיצר מטעה אותם לומר די לי שאני בעצמי יהודי,

קורא קריאת שמע, מתפלל, שומר מצוות השם,

ובניי יהיה להם קשה להדריך אותם דרך התורה ומצוות במדינות האלה.

אבל זהו רק פיתוי יצר, זה באמת לא כן הדבר.

ומי שאינו מתחזק להשריש בלב בניו אחריו אמונת השם ותורתו ומצוותיו,

לא יצא ידי חובת יהודי,

שכל פינת יסוד אומה ישראלית מיום היותם לגוי הוא רק בתנאי זה שקיבלו על עצמם, שלא יכרת עבודת השם בניהם ובניהם ובניהם עד עולם.

כמו שנאמר בכריתות הברית שכרת איתנו הקבוצה ברוך הוא בערבות מואב על כברת התורה,

בעלה ובשבועה,

שאם יימצא אחת שיתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך,

לא יאבי השם סלוח לו, וחרה פי באיש ההוא וכו'.

הוא מסיים שם הנסתרות לשם אלוקינו ונגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת.

והיינו שעל הנסתרות לעוברים על תורה בסתר לא יכניסו אותנו בערבות עליהם,

והקב' הוא בעצמו ייפרע מהם,

אבל על הנגלות הכניסנו בברית על שבירת כל התורה.

זאת אומרת אנחנו מחויבים מדין ערבים על כל אחד מישראל להוכיחו ולהזהירו ולהצילו.

ולא עלינו בלבד, אלא גם על בנינו אחרינו עד עולם.

וזה היה תחילת יסוד ושורש האומה הישראלית שחיבב הקדוש ברוך את האבות,

אבותינו הקדושים, ובחר בהם מכל העולם להוציא מהם האומה הנבחרת סגולה מכל העמים,

מפני שהם בדרכם הישרה אחזו במידה זו

שלא להסתפק במה שהם בעצמם עבדו את השם באמת ובתמים,

אלא להשריש אמונת השם והשגחתו ושבירת חוקה ומצוותיו בלבב בניהם אחריהם,

וציוו אותם לכל הדורות שלא יכרת עבודת השם מהם עד עולם,

כמו שכתוב ברמב״ם, במלכות עבודת גילולים.

ועל כן באמת בחר הקדוש ברוך הוא אחר זה בזרעם אחריהם מכל העמים,

והוציאם ממצרים ונתן להם תורתו וייחד שמו עליהם ולקח אותם לו לנחלה עד עולם.

ונאמר זה בפירוש בתורה, ואדוני אמר,

המכסה אני מאברהם אשר אני עושה,

ואברהם היה יהיה לגוי גדול ועצום. למה?

כי ידעתי,

למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם.

כל זה נתתי רק בגלל שראיתי שאברהם ציווה את בניו ואת זרעו אחריו ושמרו את דרך השם. על בסיס זה קיבלנו את התורה וזכינו למה שזכינו.

ובאים אנשים ועוקרים את התורה, ולא עוד אלא בארץ ישראל בפלתרין של מלך,

שזה ביזוי גדול שאין כדוגמתו.

כשהמטנף חצרו של מלך עונשו גם גדול מאוד,

או מי שנכנס לארמונו מטנף שם עונשו עוד יותר גדול.

ואם הוא נכנס לפלטין של המלך,

בלפני כיסאו,

כמו בירושלים, עם מצעדי הגאווה שרוחים,

אז מה דינם, רחמנא לצלן?

בעל יסוד זה הזהיר התורה כמה פעמים על מצוות תלמוד תורה,

שמחויב האב ללמד לבנו שזהו יסוד כל המצוות.

וכן הזהירה לנו כמה פעמים לספר לבנינו את הניסים הנפלאות

שעשה הקדוש ברוך הוא לפרעול מצרים לעינינו,

למען להשריש בקרב לבבה מאמונת השם והשגחתו,

או ביותר ביערה לנו התורה בפרשת בוא,

שהרבה השם אותותיו במצרים, כדי שיהיה לנו מה לספר לבנינו,

שידעו ויכירו את השגחת השם.

כמו שנאמר, כי אני הכבדתי את ליבו, למה?

למען שיתי אותותיי אלה בקרבו, שמתי את כל האותות בקרבו,

ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך.

וידעתם כי אני השם, גם אתם המספרים תדעות השם

ובארבע הפרשיות שבתפילין שאנחנו נושאים על הראש לאות

שאנחנו עבדי אלוהי עולם נכתב בכולם אזהרה ללמד תורה לבנינו ולהודיעם נפלאותיו של הקדוש ברוך הוא

להורות כי רק בזה אנו עבודיו והוא יסוד קבלת עול מלכות שמיים

וכן הזהירה התורה להודיע לבנינו ולבני בנינו את עניין קבלת התורה

את המעמד הגדול והנורא אשר נגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני ללמד לישראל תורתו

ושפנים בפנים דיבר עמנו ודבריו שמענו מתוך האש

כמו שנאמר בהודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני אדוני אלוהיך בחורב

מצווים לנו לספר את זה לבנים ולבני הבנים

וגם צוותה לנו התורה בפרשות ואתחנן

להעריך לבנינו את ערך החוקים שציוונו השם לעשות אותם

כי זהו לטובתנו

כמו שנאמר ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו אדוני משם ביד חזקה

ויצווינו אדוני לעשות את כל החוקים האלה

לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה ונאמר בתנאי הגאולה

בפרשת נצבים

אחרי כריתות הברית

שהבטיח לנו הקדוש ברוך הוא שאפילו אם נהיה נידחים בקצה השמיים

משם יקבצנו וייקחנו לאדמתו אבל זה יהיה אם נשוב להשם בכל לבבנו ונפשנו אנחנו ובנינו

כמו שנאמר ושבת עד אדוני אלוהיך אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך

וגם אנחנו מקבלים על זה תמיד בכל יום בברכת אמת ויציב ונכון וקיים שאחרי קריאת שמע

שכל דברי השם נאמנים ונחמדים עלינו ועל בנינו ודורותינו

ומה מאוד תכסה אותנו בושה וכלימה שאנו מקבלים בכל יום מצוותם באהבה ובחיבה עלינו ועל בנינו ודורותינו ואחר כך אנחנו לא חוששים כלל בבנינו ששרים את דרך השם

ואדרבא אנו בעצמנו גורמים אותם לזה בנפשנו כשהם ילדים

וראינו כדוברי שקרים לפני הקדוש ברוך הוא בכל יום

וכן בברכת התורה אנחנו מבקשים שנהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו יודעים שמך ולומדי תורתך נשמע ובסוף מסלקים את הילדים מן התורה ומדיעת השם אז איך אתה אומר מצד אחד ככה ומצד שני אתה עושה ככה

לכן אחי

התאוששו

ושימו לבבכם את כל הדברים האמיתיים האלה

אשר יימס נפש איש הישראלי

בהתבוננו על מצב התורה והדת בימינו

מאשר בהמשך הימים

אם לא ישימו האבות אשר נגע יראת אלוהים בלבבם

לייעץ ולפקח בחינוך בניהם

להדריכם בדרך התורה והמצווה כדרך אבותינו

וכמצווה עלינו באזהרות כפולות ומוכפלות כנזכר לעיל עלול חס ושלום שהופקרה התורה לגמרי

ואנה נוליך חרפתנו לבני אבותינו שהם סבלו בדורות הקודמים כמה גזרות ושמדות עבור קיום התורה

ועכשיו רוצים לעקור את התורה בכלל ולגייס את כולם כאילו זאת מצוות התורה

ואין משהו אחר וזה הדבר הכי חשוב להפקיר את התורה ששומרת על ישראל ולהגיד אנחנו כמו עשיו סומכים רק על הנשק

ועל הברזל

טיפישים

אלה מפקירים את ביטחון האומה הישראלית

אלה שימיתו את השואה על העם היהודי על ידי אמונתם בברזל ולא בתורת ישראל

מכל מקום

לא התרשלו מלהחזיק בניהם לתורת השם ועבודתו כל הימים

אבותינו עברו גזרות ושמדות ומסרו את נפשם להחזיק את בניהם לתורת השם ועבודתו כל הימים

מה נצטדק לפני כיסא כבודו יתברך

כשישאלו אותנו על זה מה עשינו להעמיד את התורה

הרי אנחנו מחויבים בארור ובברוך

ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם וענו כל העם אמן וברוך

אשר יקים את דברי התורה הזאת

עורו נא אבות רחמנים וחוסו על בניכם

ואל תמסרו אותם בנפשכם סכנת אבדון חס ושלום

באשר הם בעצמם בילדותם לא יוכלו לבחור להם דרך הטוב

ועיניהם נשואות רק לאבותיהם שידריכו בדרך הטוב הישר

לעושרם וטובתם כל הימים

על כן התחזקו להתייעץ בנפשכם ואותכם לדריכם בדרך התורה ומצוות

ותזכו אותם לחיים בעולם הזה ובכל טוב בעולם הבא

כמו שאמר הכתוב ויצוונו השם לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה

בתנא דבי אליהו מובא

שהיה אבא אחד שהיה משתטח שנים וחמישים על הרצפה

בתחנית ומתפלל על בניו

וזכה שצאצאים שלו וצאצאי צאצאים שלו כולם היו צדיקים וקדושים

והיה אבא אחד שהיה מביא את הבן שלו לבית הכנסת והיה משתולל וכולם היו אומרים לו תראה זה זה זה זה לא יפה ככה מה שאתה עושה ואומר עוד ילד עוד ילד עוד ילד עוד ילד לא עבר שנה לקחו אותו לשמיים את הילד

אדם צריך לדעת

אם אליהו הנביא מביא לנו שתי דוגמאות, אז הוא מראה לנו איך בונים ילדים ואיך עושים ילדים

אם לא מחנכים את הילדים לתורה ולמצוות

התוצאות ידועות

פרק יז

בו יבואר עניין הסטת היצר בזה וביטולו בנתחי ישראל של החפץ חיים

יש אנשים שהיצר מציע אותם מצד אחר להסיר את הבנים מתורה

מפני שצריך להרגילו אומנות ללמוד מקצוע כדי שיהיה לו מה להתפרנס ולחיות

והנה בעצם עניין לימוד אומנות לבנים מחלוקת תנאים ואמוראים בגמרא

יש סוברים שצריך אהב ללמד לבנות תורה וגם ללמדו אומנות

בואו עדיני מלמד אותו שידע לסחור

כך כתב שלטי גיבורים

ואתנא רבי נהוראי אמר זה רבי מאיר

מניח אני כל אומנות שבעולם

ואיני מלמד לבני אלא תורה בלבד

שכל אומנות שבעולם עומדות לו לאדם בעת ילדותו ולעת זקנתו מוטל ברעב

אבל תורה עומדת לו על האדם בילדותו ועת זקנתו כשהוא חלש

ומכל מקום גם זה שמלמד לבנות אומנות

צריך ללכו לעלמא ללמדו מתחילה

וגם בעת שהוא פנוי ממלאכתו תורה ויראת שמיים

שאם לא כך

יימצא במלאכתו גופא כמה עניינים מאיסור גזל וגם עוד תקלות רבות

ופרצת הדת לגמרי חס ושלום

אז רבי נאורי אומר שהוא מלמד את בנו רק תורה וזו האומנות מה שאנחנו קוראים תורתו אומנותו

וזה עומד לאדם גם בזקנותו אתם רואים תלמידי חכמים ככל שמתבגרים יותר אנשים נמצאים סביבם עוזרים להם נותנים להם כל מחסורם שומרים עליהם דואגים להם מתפללים עליהם

למה? כי הם תלמידי חכמים

אתם רואים הרב אליאשים בן 102 כבר היה בעולם האמת כמו שאומרים

וכבר חצי שנה מחזיקים אותו בתפילות מה שזה נגד הטבע וההיגיון

למה?

בגלל שתורתו אומנותו

אבל אתם ראיתם פעם איזה מהנדס או דוקטור שאם נהיה חולה במצע מסוכן שכל הדוקטורים מתפללים עליו וכל הרופאים וכל האחיות וכל הזה

אתם ראיתם פעם דבר כזה?

ראיתם שנכנסים בבתי כנסת, מפללים, לוקחים תעניות, עושים משהו? שום דבר.

כן.

אז לכן אומר,

ובפרט בימינו שידוע שאם לא יהיה קבוע בנפשו מנעורה וידיעת התורה ושמירת המצוות,

מצוי מאוד שיחלל החג השבת במלאכות גמורות

שיש עליהן חיוב סקלה.

ואפילו בלימוד התורה שידוע שהיא מגינה

מן האיסורים ומצילה מן החטא,

אמרו כל תורה שאין נחמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון.

כל שכן בלימוד המלאכה בלא תורה.

אם תורה

שאין נחמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון, כל שכן בלימוד המלאכה בלי תורה.

בוודאי גוררת עוונות הרבה.

וגם פרצת הדת בכללו חס ושלום.

למה?

כי לא כל אחד יכול לשבת לעסוק בתורה בגלל מידת הביטחון שלו, בגלל החינוך שלו, בגלל כל מיני סיבות, בגלל הלהטנות שלו להשיג ממון ולחיות בחיי רווחה וכולי.

וזה אפילו עם מוסרו לאומנות או להסתכל כשהוא בן 13 ו-14.

כל שכן, עם מוסרו לזה בעודו נער קטן שאיננו יודע מידת התורה עדיין כלל.

בוודאי עוונו גדול מאוד,

שנעשה מאורגן מנערותו ללך שובב בדרכי ליבו.

אחרי מראות עיניו ונעשה לו כהיתר כל האיסורים שבתורה ואפילו לחלל את השבת בפרהסיה ועוד כמה איסורי תורה ואפילו אם יוכיחנו אביו אחר כך לא אשמע לו כלל

כי ישיב לו לא אדוני אתה כעת

אני מסתכל על עצמי אל תגיד לי מה לעשות

אני עומד ברשות עצמי

ולא יחשוב האדם מה פשעי ומה חטאתי כשלא ישמעני אחר כך

הוא לא יכול להגיד לעצמו מה אני השם הוא לא שומע לי

אבל מי בשל אותו ככה?

אתה כי כבר כתב הגאון מווילנא ביגלתו קדושה עלים לתרופה

שאפילו אם ידריך האב תמיד יתבנה במוסר ולא יקבלום

אוי לאותה בושה והצער והביזיון בעולם הבא

וכל שכן בזה שאב עצמו גרם בהנהגתו הרעה

שהסיר אותם לתורה בימי ילדותו והרגלו ללך שובה בדרך ליבו

ולהתחבר עם פועלי אבון

להטוטום דרך החיים דרך המוות כמה מהעונש והביזיון והכלימה יגיעו לו לבשום מזה

וכל עוון ועוון שיעשה הבן יהיה גם לא למזכרת עוון

ורמז לזה מה שכתוב בהאזינו ויהיה רשם וינעץ מכעס בניו ובנותיו

יכול להיות שאבא יכול להיפטר מן העולם והבן שלו ראש ממשלה

ואפילו לא יודע דיני אבלות

ואפילו קריעה לו ואפילו לא מגדל זקן ולא שום דבר ולא כלום

איזה ביזיון

אפילו קדיש יש כאלה לא יודעים להגיד

קדיש להגיד עליו ולא יודעים

עמי ארצות

כבהמות נדמו

וכמו גבי הרוסה שזינתה

שנסכלת על פתח בית אביה לומר

ארור שזה ילד

ארור שזה גידל כמו שאמרו חכמים זיכרונו לברכה

אז אם פה בעולם הזה הביזיון הוא כזה

מה מחכה לו בעולם האמת?

ולפי שידוע עניין היצר שהוא מעורר תמיד לאדם לחשוב לדאוג שיתרושש

אם יחזיק את בניו על שולחנו בימי נערותן כדי ללמדו תורה

לכן הקדים לנו התנת צורי לזה ואמר

תביא מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה

תעריך את ההפסד שיהיה לך בעולם הזה מהמצווה

כנגד עוצם השכר הרוחני הנצחי שיהיה לו בעולם העליון

כמה תפסיד?

שקלים?

מאות שקלים?

אלפי שקלים?

זה ההפסד אבל מה השכר הנצחי והרוחני שתקבל?

ואם היצר הרע מזמין לו לעשות איזו עבירה בשביל שום הנאה

יעריך קטנות שכר שיהיה לו מהעבירה כמה זמן אתה נהנה מה משך הזמן ומה ההנאה

על זמן מועט מול העונש הגדול והצער הנצחי שיהיה לו אחר כך

ובפרט שבאמת בוודאי לא יהיה לו הפסד על ידי זה

כי הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס לכל ובוודאי לא יגרע המזונה בשביל שהוא מחזיק את בניו לתורה

ואדרבה יצליחהו הקדוש ברוך הוא עבור זה

כמו שאמרו חכמים זכרונו לך כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים

והנה כדי שיתחזק האדם להתגבר על יצרו המסית אותו

להטות בנו מדרך התורה והיראה ואך להשתכר מעות

יעריך לנגד עניו השכר הגדול הנצחי שיגיע לאדם על ידי בניו כשהולכים בדרך השם

ולהפך גודל הביזיון והכלימה כששרים את דרך השם

ואז ירפה ממנו יצר הרע

שזה לשון הזוהר הקדוש פרשת בחוקותיי

פתח ואמר בן יכבד אב ועבד אדוניו

בן יכבד אב כמו שכתוב כבד את אביך ואת אימך

והעמידו את זה במאכל ובמשתה ובכל

זה בחייו שמתחייב בו

להאכיל ולהשקות

כל שאר הדברים טובים ואימו

ואחרי שמת אביו

אם תאמר שהוא פטור ממנו

אינו פטור

ואף אגב שמת אביו חייב בכבודו יותר

שנאמר כבד את אביך

שאם הבן הולך באורח תקלה ודאי מבזה לאביו הוא

והוא לא מכבד את אביו ודאי שהוא עושה לו קלון

אז לאחר מיטתו הוא עובר על כיבוד אביהם עוד יותר כי הוא חייב עוד יותר בכיבוד אביהם

אבל אם הבן ההוא הולך באורח מישור

ומתקן את מעשיו ודאי הוא מכבד לאביו

מוקיר לו בעולם הזה כלפי בני אדם שרואים שהבן מכבד את אביו

ומכבד את אביו בעולם ההוא לפני הקדוש ברוך הוא

והקדוש ברוך הוא מרחם עליו

ומושיב אותו בכיסא כבוד למעלה, את האבא, בזכות הבן למטה.

אבל זכאים אלה הצדיקים שזיכו את הבנים שלהם הקדושים

והעמידו גזע של קדושים.

עליהם הכתוב אומר בישעיה כל רעיהם יכירום כי הם זרע ברך השם. עד כאן לשון הזוהר הקדוש.

ולהפך,

אם יסור הבן מדרך השם וימות אחר כך,

אפילו אם כבר זכה אביו במעשיו לשב בגן עדן,

גם כן יגיע לו ממנו צער גדול.

האבא בגן עדן, הבן בגיהנום. ייקחו את האבא מגן עדן,

יוליכו אותו לגיהנום, שיראה בייסורי בנו.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לך,

והביא הגאון את הדבר הזה במשלי פרק כט על הפסוק.

יסר בנך והניחק ויתן מעדנים לנפשך.

וזה לשונו, כאשר הבן וכו' וכו', ועוד הניחק מן הגיהנום ויתן מעדנים לנפשך בגן עדן.

כמו מעשד רבי עקיבא שלמד תורה עם בן של רשע וצילו מן הגיהנום.

ועוד שביאו אל גן עדן, כמו שדיברנו בשיעור הקודם.

ועוד יסר בנך, כי אפילו צדיק, אם יש לו בן רשע,

אזי נוטלים אותו מגן עדן לגיהנום למען ייסורי בנו.

זהו שנאמר, יסר בנך והניחק במקומך.

וגם הוא ייתן מעדנים לנפשך, שתהיה בגן עדן עקן לשונו.

וזה מידה במידה.

שטעת שהוא הניח לו ללך בדרכיו הרעים,

כדי שיסתכר בזה חמודי העולם להתענג בו.

וזה גרם לו שהלך שובב בדרך ליבו ונפל בחטאים עצומים.

לכן נגזר עליו שכאשר בנו יקבל העונשים עבורם,

יעמוד ויראה אותם בעיניו מה בישלת לבן שלך.

דאגת לו לעולם הזה, אבל לא דאגת לעולם הזה. בוא תראה מה עשית לבן שלך.

ומי יוכל לשער גודל הצער והדאגה שיגיע לו לאדם על ידי זה? כי אפילו אם כואב לבנו פה בעולם הזה,

אפילו איבר אחד מתענח האב מגודל הכאב.

גם כן מדרך הטבע של האבא להצטער על זה.

ובפרט כשיראה אדם שמייסרים את בנו בייסורים קשים ומרים,

זה תולש ידו מעל גופו וזה תולש את רגלו?

שהרי ידוע שכל אחד מהמשחיתים נברא מהעבירה עצמה,

ובאותו איבר שחטה בו,

אם עבר עבירה בידיו, נברא משחית להשחית את ידו, וכן רגלו, וכן האיברים.

וירש תולשים ומתלשים לו,

איברים-איברים, לפי עוונותיו,

מה יעשה אבא שבישל לו את זה?

ולבסוף מפילין אותו לאש,

והוא צועק ונואם בקול מר אוי ואבוי. כמה יתמרמר אביו אז ויבכיו נעמת ליבו,

ולא יילל ידו להושיעו מזה מאומה.

וגם בעולם הזה גורם זה החטא שמסלק את בנם מתורה לקצר את ימיו וימי בניו.

כמו שמובא בספר על הפסוק, אלימדתם אותם את בניכם לדבר בם.

מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר