הדלקה עושה מצווה – דיני חנוכה למעשה; נשים, ברכה והפסק

 - - - לא מוגה! - - - 

גם בזה די של יעשה את הכל בצורה אחידה. אם יש לו שמן הכל יהיה שמן אין לו מספיק שמן ידליק את הכל נרות שעווה לא יעשה חלק שמן חלק שעווה זה לא יפה אלא ההידוע שהכל יהיה קומפט הכל יהיה בצורה שבת יש נראות הרב שד הרי א רצ להשתמש בורם כן צה להשתמש בריח יש להרות שהם נותנים ריח לרות מריח ש אם זה נר חנוכה לא אם זה נר חנוכה והוא ריחני אל תתכוון להנות מהריח אלא תתעלם מהריח. מחלוקת בראשונים מה שאנחנו אומרים הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא נראותם בלבד. האם רק לצורך הנאה פרטית שלי לספור כסף, לכתוב צ'ק, רק בזה אסור, לצורך מצווה מותר, או שגם לצורך מצווה הדבר אסור? מחלוקת בראשונים. מרן מסכן כעין מה שהיה מנורת המקדש בבית המקדש גם לצורך מצווה אסור גם פה אצלנו הדבר שווה גם לצורך מצווה אני פותח ספר ורוצה ללמוד הלכה לאור המרות גם זה אסור בלכתחילה וככה הלכה למעשה כדי שאדם לא יעב לידי תקלה לכן מוסיפים את השמש שאם בטעות בא לה ו להשתמש אז ההנאה הייתה לאור השמש שמש אדם שטעה במקום להתחיל בהדלקה של הנר טעה והדליק קודם את השמש האם יצא ידי חובה הברכה בסדר או שצריך עוד הפעם לברך תודה דנו בזה הרבה מהאחרונים בספר שדה הארץ פרי הארץ ועוד והם דנים בדברי ראשי בעירובין נסקנה בדעבד יצא ולא חייב לחזור שוב ולברך שם הדוגמה הוא בא להוציא מעשר בהמה וקראנו בלבול ויש לו ספק על העשירי ועל ה-1 קפצו שניים ביחד והוא לא יודע איזה מהם היה עשירי הוא בא להקריב בבית המקדש את שתי הבהמות אחת שלמים ואחת מעשר השאלה היא תנופה בשמיכה האם יברך או לא? אומר רש"י בערובי נ שלא מי ברך ולמה? האחרונים, רבי אלעזר נחול, שאר האחרונים רוצים לפרש את ראשי כך. אולי הבהמה שאתה נשען עליה היא לא חייבת בשמיכה. עליה לא צריך לסמוך. מה תגיד לי? מיד אחרי שאני אשמח על הראשונה אני גומר אני לא אדבר כדי שהברכה תחול. אני אשעם מיד גם על השנייה. אני אעשה את הצמיכה בשתיהם אחד אחרי השני. ואז הברכה חלה באחת מהם מה נפשך? הבעיה היא שמעשה השמיכה מה שהוא נשען המעשה הזה יהיה הפסק. כמו דיבור בין הברכה לבין המצווה הוא הפסק, יכול להיות שגם מעשה, גם זה נחשב להפסק. זו הבעיה של דנים האחרונים. ומשם תלמד גם פה מעשה ההדלקה שהוא בא והדליק את השמע שהוא לא המצווה הוא יהיה הפסק בין הברכה להדליק נר חנוכה לבין המצווה ולכן ישים לבכתחילה שלא יעשה כן אלא ידליק קודם כל את הנר של החיובעבד על יד הדליק קודם את השמש בדעבד יצא דווקא מינה שנייה אדם שמברך בבוקר להניח תפילין הוא מתכוון גם על התפילין של יד והדברכה חלה גם על התפילין של ראש שגם היא מצווה בפני עצמה הברכה תחול גם על זה אחרי שגמר להניח תפילין של יד בחורף לפעמים קר לו קת אלה שקמים לנץ החמה בחמש חמש ורבע קר מאוד והוא מגיע לבית הכנסת מיד אחרי שהוא גמר להניח תפילין של יד מיד הוא מוריד את השרבול של החולצה של הסודר זה לא טוב אלא קודם יכול להזדרב, יניח גם את התפילין של ראש. אחרי שגמר להניח תפילין של ראש, רק לאחר מכן יוריד את השרבול. למה? תגידו, אני לא מדבר שום מילה, אבל מעשה הורדת השרבול, המעשה הזה אולי יהיה הפסק בין ברכת להניח תפילין לבין הנחת התפילין של ראש. כך גם לגבי דברים אחרים. הגיע לידו עני, פושט את ידו והוא באמצע הנחת תפילין של יד. אפילו שגמר להניח תפילין של יד, אבל הרכה להניח תפילין צריכה לחול גם על התפילין של ראש. ואם הוא בא ונותן צדקה לעני, הוציא שקל ונתן לו המעשה הזה, אפילו שזה מעשה מצווה, אבל זה יהיה הפסק בין הברכה לבין ההנחת תפיל של ראש. ולכן בלכתחילה אל תיתן לו, תתעלם לרגע. בדיעבד טעה ונתן לו. בדעבד אנחנו אומרים בזה ספק ברכות להקל כך גם בברכות הנאמים ברכתי שהכל נהיה בדברו אחרי שגמרתי לברך בא העני הזה והוא ממהר העניים הזמן שלהם יקר מאוד יש חלק שאפילו באוטובוס לא נוסעים נוסעים במונית הזמן שלהם שווה הרבה כסף הוא יכול לעשות אצל האחרים אז מה אתה תעכב אותו אז האדם הזה כדי לא לעכב את העני מיד הוציא כסף ונתן לו עכשיו הוא בא לשתות האם מעשה נתינת הצדקה יהיה הפסק בין ברכת שהכל לבין השתייה או לא? אותה הבעיה, אותה המחלוקת. בלכתחילה לא יפסיק בדעבד כבר הפסיק מהבה הבה לא יחזור עוד הפעם לברך שהכל אני שמעתי פעם שניים שני עניים מתווכחים והשני שכנע אותו ניצח אותו הוא אמר לו אני נוסע באוטובוס זה יותר משתלם אמר לו אבל כל חמש דקות אנחנו מרוויחים 20 ש₪ אני במונית חוסך את הזמן אז הוא ענה לו אני גם בתוך האוטובוס אוסף אני גם שמה לא עושה בטל אז מתאזן לכן לטוטו סע באוטובוס אתה רואה עד כמה העניים האלה ברוך השם חכמים ונבנים טוב אם הוא לא היה לו זמן לחכות אם הוא מהר ולא זכית לתת לו זה בעיה שלו אבל כשברכת ועדיין לא סיימת את מעשה המצווה לא טוב לעשות דבר כזה לתת צדקה קל וחומר בקריאת המגילה לפעמים באים עניים כדי שיתנו להם מתנות לאביונים לא יעשו את זה באמצע המקרא המגילה הברכה וציונו על מקרא מגילה צריכה לחול עד הסוף ודובר שלום לכל זור ואם באמצע הוא מפסיק זה לא טוב לכן הגבאי טוב יעשה אם לא יתן לעניים רשות יסגור את הדלת במפתח העניים האלה מי שרוצה שיחכה עד ודובר שלם לכל זרעו כדי שלא יפריעו לנו באמצע המקרא המגילה זו העצה היעוצה בלכתחילה אבל בדיעבד אדם כבר נתן עשה מה שעשה טוב בדעבד מה דהבה אהבה לא תמיד יש לנו שניטה לפעמים האנשים האלה עלים גם בדעת לא רק בממון ואתה אומר לו מסביר לו אל תעשה כך והוא לא שומע עליך טוב ידי אהבה אבל בדיעבד אנחנו אומרים בכל זה ספק ברכות להקל לא שמה כולם נרות של מצווה אפילו שלכתחילה צריך להיות משמאל לימין אם שינה לא נורא סוף סוף כולם למצווה השמש הוא בכלל למצווה ולכן רק עליו יש את הסימן שאלה את המחלוקת את הבעיה האמורה יש דווקא מילה עוד יש בתי כנסיות שדואגים למתפללים שלהם עד כדי כך הם באים בח בבוקר המחם של המים החמים כבר חם יש להם תוקפה לפעמים האדם הזה לא הגיע בחמש יחר קצת אז הוא מזג לעצמו תי אבל התי חם הוא לא יכול לשתות את זה ובינתיים חז"ל התחיל ברוך שאמר טוב אז הוא מתחיל יחד איתו ברוך שאמר הוא כבר ברך שהכל לפני כן וטעם קצת עכשיו הוא מגיע ואנחנו נברך יעתו אלויה רוצה לשתות מותר להמשיך לשתות הי או לא שום המעשה הזה יהיה הפסק אסור לדבר באמצע הפסוקי דזמרה האם מעשה השתייה יהיה הפסק או לא תלוי במחלוקת האמורה ולכן גם שם המסקנה תגיד לו שיגמור את עד ברוך שאמר יכולים להתיר לו אחרי ברוך שאמר לא יכולים להתיר לו לשתות באמצע פסוקי דזמרה כוסטי וכיוצא בזה נפקמינה עוד הרבה פעמים אנשים שיש להם הרבה נכסים מרבה נכסים הרבה דאגה אפילו להתפלל כמו בן אדם לא תמיד הוא יכול באים אליו באמצע התפילה דבר דחוף מאוד הוא לא יכול לדבר באמצע הפסוקי לזמרה מה הוא עושה מוציא רושם הם אומרים לו שואלים אותו משהו הוא כותב להם כן או לא האם מעשה הכתיבה הוא יהיה הפסק באמצע פסוקי דזמרה אותה הבעיה ולכן גם זה לא טוב יגיד להם לפחות שיתנו לו מנוחה באמצע התפילה ישכח לרגע שהוא עשיר אלא עוזר דליל יחשוב שהוא בעצמו דל לא רק יחשוב ישכח בינתיים מהעניינים האחרים תפלל בכוונה ולא ישגעו אותו בדבר אחרים לא באמצע פסוקי דזמרה ולא במקומות אחרים ולא יצטרך לרשום בשעת הדחק עבר ועשה כן לא מחייבים אותו לחזור ולברך שוב עוד הפעם את ברוך שאמר בדיעבד את המר ספק ברכות להקל אבל ברור בלי ספק שכתחילה אנחנו צריכים להיזהר אולי גם המעשה גם מה שהוא כותב אולי גם זה יכול להיחשם כהפסק קדם שברך והדליק את נרות החנוכה הכל היה מושלם הכל היה בסדר באותו רגע שהוא ברך היה שמה שמן כדי שיהיה דולק חצי שעה היה ראוי למרות הכל היה איזה תקלה טכנית וזה קבע אחרי שתי דקות לא חייב לחזור עוד הפעם ולהדליק הכלל הוא הדלקה עושה מצווה. ברגע שהוא הדליק בזה קיים את המצווה. יותר מזה. אפילו אם הוא בא ביום שישי בשעה 4 מפלג המנחה והדליק את מירת החנוכה. אחרי שתי דקות זה קבע. אפילחי. כיוון שהכל היה בסדר וקראת כלה טכנית אתה לא חייב לחזור ולהדליק את זה. עוד הפעם. הברכה חלה ברגע שזה דלק אפילו דקה או שתיים. כל זה באמת דברים אמורים כשהכל היה ראוי היה הכל בסדר היה ראוי לדלוק אבל אם לא היה ראוי לדלוק חצי שעה בגלל שלא היה שמן או לפעמים היה שמן אבל הפתילה הייתה רטובה הוא לא שם לב ושפחו מים על הפטילה שלו בימי הגשם זה מתרטן ולכן זה לא דלק טוב אחרי שתי דקות זה קבע אז הואברר למפרע שזה לא היה ראוי לדלוק חצי שעה בזה אין לו מנועז יביא פתילה אחרת יבשה, ידליק אותה עוד הפעם, אבל שוב לעניין ברכה הקדמנו שלא יברך. רבנו ישעיה האחרון שלטי הגיבורים הרבה מאחרונים נחלקו בדבר הזה מחלוקת גם לגבי הברכה וכלל גדול בידינו ספק ברכות להקל מחייבים אותו לחזור שוב ולהדליק אבל לא יברך כך הוא הדין אם החנוקיה הייתה בסדר הפתילה השמן המיקום לא היה טוב הוא שם את החנוקיה סמוך לדלת או סמוך לחלון מישהו פתח את הדלת הרוח קיבתה לו את החנוקיה נכון הדבר ר שמראש איזה הוא חכם רואה את הנולד הוא היה צריך להיזהר ולהרחיק את החנוקיה מהדלת ולא להניח אותה כל כך קרוב אבל בלי עבד שקרה מה שקרה אי אפשר להתיר לו לחזור עוד הפעם לברך אלא ירחיק את החנוקיה יניח אותה במקום אחר יחזור עוד הפעם להדליק אבל ללא ברכה לפעמים הוא רחוק מהדלת או רחוק מהחלון אבל יש רוח פרצים מישהו פתח קצת את החלון מיד נוצר רוח פרצים והחנוקיה כותה ולכן השתדל מראש זהו חכם הרואה את הנולד ישים לב להניח את החנוקיה במקום שהרוח לא תכבה את אותה החנוקיה זה הדבר הטוב ביותר כל וחומר בערב שבת חנוכה ששם יכולים להיקשל גם באיסור בכבה כל וחומר ששם משתדל להרחיק את זה עד כמה שניתן הנפקמינה גם לאותם בתי כנסיות שעדיין משתמשים בתנורי נפט. לפעמים בחורף קר מאוד. יש רוח שערה עושה דברו. ערב שבת הם מדליקים תנור נפט והתנור הזה קרוב לדלת. כל פעם שפותחים את הדלת אתה רואה שהלהבה של התנור עולה ויורדת. הלהבה הזו שעולה פירוש הדבר יש צריכת יתר של נפט. וזה נקרא בלשון חכמים מבעיר. יש כאן בעיה ספק דאורייתא. ולכן לא טוב עושים אותם האנשים שמניחים את התנור סמוך לדלת אלא אם הוא רוצה להדליק תנור נפט כדי שיתחמם כל בית הכנסת יהיה חם. יש את זה כמה שאפשר בפנים. רחוק מהחלון, רחוק מהדלת. מי שקר לו שישב קרוב שם בפנים ליד התנור ולא יהיה התנור הזה קרוב לדלת. אני אומר את זה אפילו בבית כנסת כמו שלנו שהדלת נפתחת אתה לא יוצא ישר לרחוב כל וחומר באותם בתי כנסיות שהדלת שלהם נפתחת ישר לרחוב והרוח שבאה מהדלת רוח שערה נכנסת בפנים יכולה לכבות לגמרי את התנור הזה כל וחומר שהם צריכים להיזהר ביתר סעת בכל זה לגבי החשמל הדבר קל יותר החשמל לא נכבע כתוצאה מהרוח אתה רואה לפעמים זה נעשה פחות אדום אבל זה לא נכבע כל הזמן ממשיך כל הזמן יבעור וזה יקרה פסיק רש לא אכפת לב דרבנן ולכן שם הדבר אולי יהיה יותר קל אבל אם זה תנור נפט תנור גז וכיוצא בהם שמה דבר חמור יותר ולכן אמרנו עדיף יותר להניח את זה יותר ויותר בפנים מראש בעל מקצוע בעל מלאכה שב בא לתכנן תנור. בא הגבאי אומר לו, תעשה לנו תנור. השתדל לחשוב על הבעיה הזו של ערב שבת. מבחינה מקצועית הם רוצים שבית הכנסת יהיה חם. ולכן המיקום הכי טוב ליד הדלת. שם הם עושים את הערובה עם התנורט כדי שכל בית הכנסת יהיה חם. כל רוח שבא ליד התנור מחמם את הרוח. אבל לגבי שבת זה בעיה. ולכן שתדל שלא יהיה ממש קרוב לדלת אלא שיהיה לפחות מרחק ארבע עמות אם לא יותר כדי שהתנל הזה לאפע גם בימים שיש רוח שערה ולא יהיה חשש כל דהו של חילול שבת אבל בתנורי חשמל כמו שאמרנו אין כל כך נפקמינה ישים פה ישים שם שמה דבר קל יותר ההידור אדם שבא לקיים את מצוות הדלקת נר חנוכה יעשה חנוקיה מהודרת של כסף אין חובה זה לא דבר שבחובה אלא הידור בלבד זה לי והנוה הוא התנהל לפניו במצוות כל מצווה שאדם בא ועושה עושה את המצווה בצורה יפה מושלמת ולכן מי שידו מסגת יקנה חנוקיה של כסף. לא מצא אין ידי מסגת יקנה מרוסטה או דבר אחר. דמוי כסף, ציפוי כסף. גם הדברים האחרים גם בהם יוצא ידי חובה בצורה מושלמת. הגרוע מכולם נר חרס. החרס הוא בונה הרבה מהשמן בפרט כשהוא מתחמם ואז הוא מקבל ריח לא טוב. ולכן לא טוב לקחת מחרס. אפילו אם זה יהיה מעשה אומנות נראה לך יפה אבל אתה יודע מה יהיה באחריתו אחרי הדלקה של יומיים שלוש ולכן לא יקח דבר כזה כל זה כשהוא מדליק השמן נמצא בתוך החרס אבל אם על זה יש את המכל של הזכוכית וזה אין בעיה זה לא מפריע ולכן יכול להדליק גם בהם יכול לקיים בהם את המצווה אדם שהוא עני מרוד אפילו חנוקיה מפח גם זה אין לו ידביק את הנרות שלו על החלון וגם בזה יקיים את המצווה יוכל לברך לכתחילה החנוקיה שאנחנו שמים בה היא בלכתחילה הידור מצווה אבל כל זה לא מעכב זה לא נורא כן כי המתכת הזהב לא נוחה בהדלקה ולכן אדם שרוצה נחנ יכול גם בזהב אבל זה לא כל כך נוח מבחינה טכנית מדליקים מרן מזהיר אותנו שאמנם ההדלקה עושה מצווה אבל צריכה להיות הדלקה במקומה. מה זה במקומה? אני רוצה להניח את החנוקיה פה בחלון וקשה לי להגיע לשם ליד החלון. אז הוא השמש מביא לי את זה כאן אני מדליק והוא לוקח ושם את זה על החלון. אסור אסור לטייל עם החנוקיה עם המנורה. למה הרואה אומר צרכו מדליקה? פירוש הדבר כשאדם הזה נפל לו כסף או דבר אחר הוא צריך לחפש את הכסף מתחת לארון אז הוא לוקח מיד נר ומסתובב עם הנר מתחת לארונות כדי למצוא את מה שנחוץ לו אז מי שרואה אותו מסתובב עם זה הוא לא יגיד שאדם הזה זכה והדליק נר חנוכה יגיד האדם הזה רוצה כך וכך לעשות ולכן אין שום יתר לעשות דבר כזה אלא שיקום ויערד כאן ידליק פה במים אומרים אם האדם הזה מסוגל לקום אז הוא יקום ויברך שם חם לא מסוגל אז שיוותר שהוא שהוא לא יברך אומר לך טוב אני אברך והשליח מיד יענה עמם והוא ידליק שמה תעשה דבר כזה לחצאין אחד יברך ואחד ידליק גם את זה החולים קיבלו בסבר פנים לא טובות הגאון רבי חיים פלצ'י בלב חיים חלגים על דן בנושא הזה ועוד רבים מגדולי אחרונים אומנם יש מי שמתיר אבל המסקנה היא להחמיר כך הוא הדין גם לגבי נרות שבת גם שמה חל אותו כלל ואותו דין לפעמים האישה נמצאת בבית חולים אחרי נדם ולפעמים האחיות מביאות להן מגש כדי שידליקו את הנרות שמה לה את המגש ליד המיטה תדליקי מה יהיה אחרי שהיא תדליק היא לא היא לא תשאיר את המגש עם המרות שם הם פוחדים לשרפה כי יש ליד המיטה וילו יש הרבה דברים שיכולים חניה להישרף בית החולים יעלו באש סכנת חיים אז הם חייבות להוציא את זה גם אם היא לא תרצה להוציא המחברש יוציא את זה יש שמה גלי עשן ומיד הגלי עשן לפעמים יכול להשפיע חברים שהגיעו מיד ולכן הם חייבות להוציא את זה אם היא בן קו מציאה את זה ממלי יש כאן ספק ברכה לבטלה ולכן צריך לומר היהודת הזו אם היא לא מסוגלת לקום מהמקום שלה ולהדליק את זה במקום שזה ישאר בקבע שתדליק ללא ברכה לברך אסור כיוון שהיא יודעת שהם לא ישאירו את החנוקיה במקום ולכן אין לה היתר להעביר את זה להעתיק את זה למקום אחר גם בנורות שבת התחלנו את ההלכה בנרות חנוכה סיימנו עוד דוגמה נוספת שגם שמה יש את ההזהרה הזו היינו נרות שבת ושתיהם צריך להיזהר. אנחנו נזהרים בנורות חנוכה ואנשים נזהרות בכל השנה בנורות שבת. לפעמים האישה שוכבת חולה בבית לא מסוגלת לקום מהמיתה. אז היא אומרת לבעלה אתה תדליק המתקן של הדלקת נרות שבת הפטים נמצאים שם והאישה שוכבת במיטה שלה. אז היא תני צעק את הברכה בכל רב ואתה תהיה השליח שלי אתה תדליק. אין דבר כזה שהוא יכול לעשות הגלה תגידו עכשיו הכיפור הוא אם חלילה וחס בעלה היה עם הארץ כזה שאפידו את הברכה להדליק של שבת הוא לא יודע לקחה איזה עם הארץ משהו מיוחד עם הארץ למהרים מלמדרים ואין דורה אני מסכים היא צריכה ללמד אותו טוב אני מסכים היא תצעק את הברכה אבל ברוך השם בעלה יודע לברך היום הבעלים יודעים לא פחות טוב מאנשים לברך להדליק נר של שבת אז בכלג לא אי אפשר מרן כתב אור החיים הלכות קידוש סימן עג כשאדם יודע לברך אין דבר כזה שאחד יברך והשני יאכל או שהאחד יעשה את הקידוש בשבילו כשהוא יודע בעצמו לקדש אתה יודע בעצמך לקדש אין קידוש של ליל שבת אין קידוש של יום שבת תעשה בעצמך כיוון שאותו אדם שבא לקדוש לך הוא כבר יצא לחובה ממילא גם פה ולכן והוא נרך על ה על היד אם בילד הקד מה זה היה לא שמה הוא בעצמו חייב אני בעצמי חייב במצוות ההבדלה ואני יוצא דחובה בעצמי אלא מה יש תנאי צריך עיר שגם שטויות היין שתיית היין זה לא לעיקובן מישהו אחר שתה זה בסדר אבל אני מדבר אדם שכבר יצא ידי חובת הקידוש יצא ידי חובת ההבדלה ועוד הפעם בא לחזור בשבילך הוא לא יכול למה כי אתה יודע ממלא גם פה אני חוזר לדברי מרן עשה מצווה הרב אם האדם יודע שהתפילה היא בעיית סיכוי שח אז העצה היא כך שישים את זה יטבול את זה בשמן תיקח צל צלחת. הנה הצלחת תמלא את זה עכשיו אל תחכה עד מחר שים קצת שמן שים את הפתילות כאן שת מחר בשעה 4 לקחת את הפתילות לשים את זה בחנוקיה כשהפתילה ספוגה שמן זה בוער מהר זו העצה כך נוהגות כל הנשים החכמות גם בנורות של ערב שבת גם בנרות של חנוכה יודעת שבחורף לפעמים החורף לא רק תחת לקיום ש מים אלא האוויר כולו לח והפתילות ספגות ולכן כדאי לשים את זה בשמש שזה נמצא בשמן לפחות שעה זה נדלק מהר מאוד נוח מאוד וזה גם לא מעשן ממילא אין גם עשן זה בוער יפה מאוד אדם שלא עשה לא עושה בחובה פה נכון אם מראש היה ידוע שזה ספוק במים ידע מראש ספק אם נצא ידי חובה כן אחרי חצי שעה רוצה להעביר את זה אין בעיה דלק עד 5 וחצי אחרי 5 וחצי הרי יכול גם לכתחילה לכבות במקום לכבדות הוא רוצה להעביר את זה מקום אחר לפעמים זה נמצא לידו וזה קצת מעשן והוא לא יכול לנשם קשה לו לישון זה לידו מפריע לו צריך להעביר את זה לשם אין בעיה אחרי חצי שעה כיוון שהיה יכול גם לכבד כוח שיכול להעביר את זה למקום אחר אבל בתוך החצי שעה עד 5 וחצי לא תיגע ביד את זה שבת כן אותה תחושה מה נכבע השמש או השאר אם השאר השמש דולק אז הדליק מהשמש זהו יקח מהשמש דליק את הכל נכבד ברשי שעה כן אתה יכול להדליק את זה ביום שבת הבאה לא תכף נראה נגיע לתעז נראה שלא יש מי שאומר וכון בהדלקה עשה מצווה צריך שיתן שמן בנר כדי שיעור קודם ההדלקה אבל אם ברך והדליק ואחר כך הוסיף שמן עד כדי שיעור לא יצא ידי זה חולק או לא חולק אם היהקדימרי ודא שזה חולק אבל כשזה עםמש מחלוקת בראשונים כאן האם התירוץ הראשון חולק על השני אם נר שהתירוץ הראשון די לא הדליק מדליק חולק על התירוץ השני הנה מלש שיעורה לא צריך שיעור להדלקת נר חנוכה אתה מדליק שנייה ראשונה דולק יצאת ידי חובה ולא צריך שיהיה שמן מחצי שעה אבל אם אמר שזה לא חולק שני התירוצים מדהים אחד לשני ממילא חייב להשים שמן שיהיה דונק לפחות חצי שעה אחרי ציד הכוכבים או בערב שבת זה צריך שהשמונה נורות העדלקו לא חצי שעה מרגע שהוא מדליק הדליק בארבע לכבוע נורחי הוא לא עשה כלום למה כי צריך שידלוק חצי שעה אחרי צד הכוכבים לכן צריך שהנאות האלה יהיו בערים עד 5ח וחצי אלה דברי הראש מרן מעתיק את דברי הראש הוא הטור בשם יש מי שאומר שאלה היא מרן עצמו סובר כן או שמרן עצמו לא סובר כך זה השאלה איך זה השאלה שדנים בה גדולי האחרונים כף חיים על המקום מפרש את דברי מרן מרן סבר כן מרן סבר כדעת הראש והטור למה מרן כתב את זה בלשון יש מי שאומר זה לא בסתן בגלל שהדין הזה לא כתוב בהריף והרמבם לכן הרן ניסח את זה בלשון כזו אבל לעולם גם מרן סובר כך אבל המערם שיק היה מתלמידי החתם סופר לפני 150 שנה הוא מפרש אחרת הוא אומר אומר לא מרן בכוונה אמר יש מי שאומר כי מרן עצמו סובר גם אם לא היה שמן כדי חצי שעה גם זה יכול אליי להועיל הוא מביא את מה שמרן כתב למעלה בסימן תעב שמה זה הסתם ופה יש מי שאומר והוא אומר שדעת מרן שמעיקר הדין לא היה צריך את זה יש לנו דברי אור זרוע והסמג הם אומרים גם אם נאמר שבזמן הגמ מרה היה חובה שיהיה שמן לחצי שעה זה היה בזמנם שהיו מדליקים בחוץ אז עד חצי שעה הנרות הללו מאירים אבל הם שמדליקים בתוך הבית כל הפרסומד ניסא ברגע ההדלקה רגע ההדלקה מספיק אתה לא צריך יותר מזה זה הטענה של אור זרוע מסיעתו ממילא לכן מרן בכוונה סיח את זה בשם יש מי שאומר ואולי מרן לא סובר כך להלכה אנחנו פוסקים בלכתחילה שחייב שיהיה שמן שראוי לדלוק חצי שעה אבל הנפקמינה לגבי דעד לא היה שמן חצי שעה וכעת הוא בא לתקן שופך עוד שמן כדי שיהיה דודק חצי שעה עכשיו הוא בא להדליק בפעם השנייה אם תאמר שהלכה כהראש מלמה שהדליק בפעם הראשונה היה אפס הברכה שהיה אז תלה ולא יצא ידי חובה כעת בהדלקה השנייה הוא יוצא ידי חובה אם כן צריך עוד הפעם לחזור ולברך אבל אם נאמר שההלכה כדבר מהרמשיק שמרן בחלה אומר יש מי שאומר ואולי לא להסביר עלה אם כן הברכה הייתה טובה יצא ידי חובה וכעת זה רק חומרה על חומרה אתה לא יכול לומר וציונו להדליק נ חנוכה זו הנפקמינה זה הוויכוח שיש ולהלכה ספק ספקה יש לנו כדי למנוע בעדו שלא יברך את הברכה עוד הפעם ככה ההלכה כמו שאמרנו ספק ברכות להקל לא כדאי לחזור שוב בפעם השנייה ולברך דק מילה שנייה הוא שם הרבה שמן אבל הפתילה הייתה רטובה אחריי חמש דקות זה נכבה לד הוא מחליף מוציא את הפתילות ושם פתילות חדשות ברך בפעם השנייה לא גם זה שני באותה המחלוקת יחזר דליק זה חומרה שקרובה לדין אבל לעניין ברכה ספק ברכות להקל או הוא הדליק את זה כאן ליד החלון ואחרי חמש דקות בא הרוח וחיבה את החנוקיה נכון הדבר שהליבה דרבנו ישעיה האחרון לא יצא ידי חובה הרבה אחרונים פסקו שגם ידי עבד לא יצא כי מעיקרה היה צפוי שהחלוקיה הזו לא תחזיק מעמד וזה יכבה אבל למרות שהיה צפוי כך מעיקרה מכל מקום לפי החולקים שלא צריך חצי שעה אלא בשנייה הראשונה מה שגלה כיצא ידי חובה זה מלא מה שהוא חוזר עד הפעם זה לא טוב ולכן גם אם קיבל את זה הריח ואנחנו מחייבים אותו שחזר עוד הפעם לא הדליק אמרנו שזה חומרה שקרובה לדין אבל גם בזה יחזור וידליק אבל הוא לא ברכה גם בזה אומרים ספק ברכות להקר זה מסודם כן לגבי איך הוא מוכיח שיש כאלה צמים לא בטוח אבל יש אנשים צמים זה יותר של הדבת ואז שפים דבר רוח כן אפשר דבר ש זה לא תלוי כמה זה רחוק מהחלון זה יותר תלוי אם הוא נמצא בכיוון רוח פרצים נניח פה אצלנו עכשיו החלון פתוח אתה לא מרגיש שום רוח תפתח את הדלת ברגע שתפתח את הדלת מיד אלה שליד החלם מרגישים את הרוח ואז גם הנר יכול להיכות ולכן המיקום של החנוקיה בכל נו השביע קל וחומר בערב שבת מרן מזהיר אותנו צריך להיזהר מאוד שירחיק את זה עד כמה שאפשר מהחלון או מהדולת שלא יהיה בכיוון של רוח פרצים כדי שלא יבוא לידי ספק חיל שבת אני קורא לכם את דברי הגמרא בשבת קכ מרן מעתיק את זה בשני מקומות גם בהלכות שבת סימן רעז וגם אצלנו בסימן תרפל שבת צריך ליתן שום דבר לחוץ בין הנרות הפתח בשביל הרוח שלא יחדבה הנרות כשפותח את הדלת בערב שבת אסור לקבוע מאות בדלת עצמה אחרי הדלת יש מי שמתיר הדין הזה כמו שאמרתי כתוב בגמרא בשבת קכ הגמרא מביאה בהתחלה ברייתה מר שחרי הדלת פותח ונהל כדרכו הגמרא מסיימת רב היה מקלל מי שהיה עושה כן והתעלה רב הגמרא מסבירה למה היה מקלל תדע זה לא קשור למחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון כאן גם רבי שמעון הדבר דקולע עלמה מי שעושה דבר כזה אסור יש כאן חילול שבת למה מודע רבי שמעון ופסיק יושב ודמות וכאן קרוב לוודאי שהמר יכבה ולכן הדבר אסור יש שלושה פירושים בגמרא בהסבר הגמרא מה זה נר שאחרי הדת ומרן מעתיק את כל שלושה פירושים שם בהלכות שבת והיו הדין גם פה פירוש הראשון כמו שתיארתי הנר נמצא כאן והרוח פרטים יכול לכבות או פירוש שני הוא דופק את החנוקיה בדלת עצמה. כל פעם הדלת מנענעת את השמן ויכול הנר להיכבות. או הוא שם את זה בקיר שאחרי הדלת. וכשהדלת נפתחת זה נותן מכה למרות, לפרמות או לחנוקיה וזה יכול להיכבות. בכל אחד מהדרכים האלה שזה עלול להיקבות, בכל אחד מהם יש כאן בעיה של חילול שבת. ולכן הדבר אסור. הדוגמה שלנו כאן לגבי המרות מרות החנוכה או מרות שבת אבלו דווקא זה הדין גם לגבי התנורים יש לנו תמור נפט תנור חשמל וכיוצא בזה הרבה פעמים התנור הגז כשבאים מעתקים אותו תכנאים אומר לך תשמע המקום הכי בטוח לשים את זה זה צמוד הדלת שמה מאחרי הדלת הפינה הזו היא טובה למה הם פוחדים לפעמים יש דליפה של גז שזה זה ליד הדלת אז הגב מעולם יוצא החוצה שזה בתור חדירה בפנים זה לא מתנדף וזה לפעמים סכנה ולכן הם חייבים לעשות את הכל או צמוד הדלת או צמוד ליד החלון כשהחלון היה פתוח מערב שבת אין לי שום בעיה החלון פתוח הדת פתוח הגז בוער יפה הכל בסדר אין לך שום שאלה של חילול שבת אבל לפעמים החלון היה סגור בכניסת השבת בן השמשות היה סגור. הילד היה לו קר, הלך סגר את החלון באמבטיה. הוא בא אחר כך ביום שבת הוא פותח את החלון. או גם אם החלון היה פתוח אבל הדלת של האמבטיה הייתה סגורה. שאתה פותח את הדלת נוצר מהדלת לחלון רוח פרצים. ואז התנור הגז הזה יכול להיות בו מלאכת מעיר או מכבה. גם שמה יכולה להיות בעיה. אני מדבר בעיקר לתנורים, תמורי גז הישנים. היום יצא תמור חדיש, תמור גז חדיש שנקרא בשם תמיר טורבו. התמור הזה יש בו את כל המעלות וגם עוד מעלה שהם כאן ספק חילול שבת. אבל בתנורים הראשונים יכול להיות שבפתיחת הדלת אולי אתה מגדיר את עוצמת הבעירה או הפוך או מזהיר או מכבה. זה משפיע לרעה או לטובה ולכן שם הראוי להקפיד לפני שאתה יוצא את הבית בערב שבת תקפיד שהחלון יהיה פתוח או לגבי הדברים האחרים אמרנו תוציא את הטקע מהשקע של הרדיו של המכונת כניסה של כל הדברים כדי שהילד לא יבוא לשחק לך לא יבוא להדליק לעשות איזה משהו וכן כל כיצא בהם אבל אם האדם הזה אומר אני ברוך השם נזהר כל הזמן זה פתוח הכל בסדר אז אין חשש חילול שבת גם אם אחרי שעה פתאום באה הרוח החרון היה פתוח מערב שבת מה שהרוח ליבתה עשתה מה שעשתה לא אני עשיתי שום דבר לא אני פתחתי ביום שבת ולכן אני בדקולע עלמה הכל היה בדרך היתר התנור הטורבו יש בו את המעלה שכל הגזים יוצאים דרך הארובה ולכן לכן לא צריך שיהיה חלון פתוח. החלון יכול להשאר סגור כל השבת. הוא לא מושפע מהחלון, לא מושפע כמעט מהחלון, אלא הכל, כמו שאמרתי יוצא דרך הרובה, כמו שהטורבו של התנור אפייה או דברים אחרים. הויסות הזה הוא מעולה גם שם וזה פותר לנו את הבעיה. גם במקרה משהו, זה יכול להיות שמה בגדר פסיק רשה ולא נחלה בדרג רבנן. ולכן שם הדבר קל יותר אבל בתנורי גז הישנים שם יכולה להיות איזה בעיה רבן אמר לא גז יש איזה זז באבנים זז עליהם זה לא עושה כלום הגז אותו הדלקה כל זמן אין פה כיבוי הוא הדלקה כך עוו תנו זה יש כאלה כך ויש כאלה אחרת יש את הבירה זה לא אומר יהיה לו חזקה זה יכבה אותו זהו זה עליות אם היה רוח פרצים חזקה אז כל השלבת הכל נעלם ואז המשיך להזרם גב אבל בלי אש אז הוא קיבע או לא קיבע אני הבנתי שהוא אומר שהאש הנה הזאתי זה ברנ זה נגד רוח עוד פעם כאלה יש כאלה נגד אבל לא כולם יש כאלה שיכול להיות התמירים הישנים אם תהיה רוח פרצים חזקה כל השם אוהב את כולה נכבד אין יותר אש הגז ימשיך לדלוף אבל הגב הזה שמשיך לדוף זה מסוכן מאוד כן ולכן צריך מיד לסגור את השימר כדי שלא ידלוף אבל עקרונית צריך להשתדל להרחיק את אותו התנור מהחלון והדלת מהרוח פרטים כדי שלא יבוא ידי הבעיה המורה אפשר לעשות לא אי אפשר לכתחילה אי אפשר אי אפשר אי אפשר לא רק אם זה דבר שהוא רחוק על פי רב לא יקרה אז אנחנו יכולים לסמוך על זה אבל אם על פי זה יקרה מה שיקרה לכן לא יכולים להסתמך על הדבר הזה גם בית כנסת שבאים לבנות תנור לפעמים הגבאי רוצה ספה וגם כן אתה נפשו שבית הכנסת שלהם יהיה חם ואיך הוא יסיק את כל הרדיאטורים האלה על ידי התור גז וכולי שיעשה למה לא שיזכה המצוות אבל שישים לב למיקום של התנור שהכל יהיה תום את ההלכה לפני שהוא מחליט יש חכם בבית הכנסת יקרא לחכם חכם רבנו התכנאי אומר לשים פה פה איפה כדאי אם החכם יתן את הניקום יחשוב על הנקודה של שבת כדי שיהיה הכל מושלם לכל הדעות בכלל עשית את הנרות על הדלת אם הוא לא היה לנו בעיה של מבעל ומכבה אז אם היה רק בעיה של מוקצה היינו יכולים לומר שהד תפלה לבית עיקר הדונת היא בשביל הבית ולא בשביל החנוקים הזו לכן מצד בסיס אין בעיה אלא עיקר הבעיה היא אך ורק מצד בעיה של מבעיר ומכבר על שי כתב שאדם שהזיק מעצמה לא יצא אוזה ש שאומר שם הזיק פחות חצי שעה במספר ברכה בסדר זה נכון אם מרן היה בוודאי ב100% אומר כך אז יש לך אהבה מנהל לומר מרן אמר חגו נמצא הברכה לא מספק ברכות להקל נגד מרן אבל אם אתה אומר שההלכה היא כדברי המרם שיק שמרן עצמו מסופק מרן עצמו לא פוסק בודאי כדברי הראש אז אם מרן מסופק ולא פוסק בוודאי אז איך אתה יכול לברך בוודאי תשאל את מרן ברח או לא מרן היה אומר לך לא אל תברך מרן מסופק לכן מרן אמר לא אבל מרן התחיל יש מי שאומר לא קראתי לך שנה של אה א מעצמ פשוט יצא בסדר אבל היא גופה גם שם יש מחלוקת רבנו יעולקת במס בסדר אבל יש יש לך מחלוקת ויש לך עדיין את ספק ברכות אז מרן אומר לך לא יצא תדליק עוד הפעם מי אומר שמרן יאמר לך עוד הפעם נחזור לברך כי כאן המחלוקתי בדרבנן אז חומרה תדליק מי אומר שמרן אגיד לך שגם נברך זהו אלה הם הבעיות שיש לנו כאן בדברים האלה ולכן כשאדם שואל אותנו קרא לו תקלה זו וזה זה אז אומרים לו מחייבים אותו עוד הפעם לחזור אמרנו זו חומרה שקרובה לדין אבל לעניין הברכה אנחנו נזהרים יותר אם הוא רוצה יש לו עצה א' הרהור או ילד כן תגיד בשם אמרו מי אומר את העצה של ילד קטנות הלכות קטנות לא אני לא זה הלכות קטנות הלכות קטנות היה פה בירושלים לפני 350 370 שנה דווקא מנה לפעמים אתה אומר את ההלכה הז זו לאיזה חכם חכם אומר לך מי אומר לך לפעמים כשאומר את זה אדם שהוא לא חכם אז לפעמים חוכמת המסכן בזויה תגיד בשם אומרות תגיד הלכות קטנות אמר את זה ואז ברגע שאתה אומר את הדברים הירים יותר זה משכנע יותר לכן תזכור טוב גם את השמות הרב לגבי התנור לגבי התנור גן מותר להזו פה הבן אמר שמותר להז הוא לא חילק בחדשים שנים כלומר שתנור עולה בעיתי להזיד אותו כי יש פה הברה אז תנור גם תגיד אתה רוצה להזיד אותו חמורה כמו שאמרנו תלוי באיזה צורה הצתה שמה עובדת תרא באיזה צורה יש בישנים יש בעיה כמו שאמרתי בחדושים יש פחות צרות פחות בעיות אבל בישנים יש אנשים ששומרים את הישן בששתש תמות בראשית יש תמורים מלפני 40 שנה בפרט אם הוא לא טיפל בו טוב יש כאלה כל שנה רוחצים את זה כשעשים לקיים מסדיר בערב פסח מנקים לא רק את החמץ גם את התמור שוטפים את זה זה נקי נהיה נקי כמו חדש בסדר אחד כזה זה כי לא חדש אבל יש כאלה מזניחים את זה ואז יש צרות גם לגבי שבת ולכן כדאי להיזהר כן לא צדיק לגבי הבירות הבירות בהירתה מצדיק עושה קבוע כן יש את זה וגם אלקטרוני זה הדוגמה שאמרת זה אלקטרוני ההצתה אלקטרונית כמו במציאית יש מצית היום אש כן לכבוד במציא שאתה לוחץ יש לך מן אש כזו שאתה מנס לא יכול לכבוד זהו כל הזמן זה קיים תמיד כזה זהו הנה אתה רואה את ההבדלזה מותר להזיז כן בדיוק זה כן וזה לא אני אחזר לסימן שלנו סימן תרכעה סעיף ג אישה מדלקת נר חנוכה שאף חייבת בה אישה לא ולא יהיה אלמנה גרושה הרווקה שגרה לבד ממילא היא חייבת גם היא מברכת תגיד אבל זו מצווה שהזמן גרמה שנשים פטילות כיוון שאףן היו באותו הנס ולכן גם היא חייבת במים אמורים כשאין לה בעל יש ברוך השם בעל בעלה מברך ומדליק בוודאי שהוא מוציא אותה ידי חובה ואסור לה לברך יותר מזה גם אחריאשכנזים שהילדים הקטנים כל אחד ואחד מהילדים גם מדליק ומברך האישה לא בזה לא נהגו להדר שואל החתם סופר למה אם הילד הקטן ילד בן 10 כן למה האמא שלו לא יכולה מה היא פחות ממנו מסביר החתם סופר ואומר כשחכמינו תקנו את התקנה להדליק נרות חנוכה. איפה הייתה התקנה? להדליק בחוץ. לצאת החוצה ולהדליק נרות חנוכה לאישה זה לא צנוע. דוד המלך אמר כל כבודה בת מלך פנימה. אתה רוצה שהיא תעשה למהדרין? זה חומרה דעת ליד כולה. בגלל שזה לא צנוע. לכן תראה על כמה שניות ההדלקה אמרו זה לא צנוע. כל כבודה בת מלך פנימה. תראה כמה חכמינו החשירו את הצניעות ולא תיקנו להם הילד הקטן בן 10 למה לא שהילד יצא עם האבא שלו הילד יכול להסתובב ברחוב אבל אנשים הכבוד של האישה אשתך כגפן קוריה בהרכתי ביתך איך קוראים לזה באנגלית לידי היא מלכת הבית זה מה שהיה טוב ו יהיה טוב גם בעובה ובעתידם זהשה לא יהיה סכולת לגינה דווקא בדקה של המצח לא תמיד לא תמידה פנימה לא תמיד זכתה אישה שעושים לה הכל בחוץ לפעמים מסכנה יש את בעל שלא דואג לה והיא צריכה ללכת לשוק היא צריכה ללכת למכונת טוב מסכנה אין לה ברירה צריכה להתבזות ולצאת החוצה אבל אם זכתה יש לה בעל חרוץ זרוז אז היא עובדת בתוך הבית מבשלת אופה מתגנת תופרת רוקמת הכל בתוך הבית אבל מה שצריך להיות שר החוט זה הוא היא שר הפנים יש חלוקת תפקידים בצורה ברורה כל אחד איש על מחנה ואיש על דגלו היום יש טשטוש בתחומנים האלה לפעמים לא זכתה יש לה איזה בעל גדול עצל גדול אומרת לו תלך למקומת אין לי כוח אני טעבן אני עייף וכן על זה הדרך טוב מסכנה אין לה גורה תלך תקנה חלל תביא להם וכולי. אבל אם אתה שואל מה היה צריך להיות ההנהגה של העולם שהקדוש ברוך הוא ברא אותנו? חלוקת התפקידים הייתה ראויה להיות כך. היא שר הפנים והיא שר החוץ. ככה היה צריך להיות וחידו. ולכן גם היא חייבת. תמיד דברים אמורים כשאין לה בעל יש לה ברוך השם בעל בעלה מברך ומדליק. בוודאי שהוא מוציא אותה ידי חובה ואסור לה לברך. יותר מזה גם החינו האשכנזים שהילדים הקטנים כל אחד ואחד מהילדים גם מדליק ומברך האישה לא בזה לא נהגו להדר שואל החתם סופר למה אם הילד הקטן ילד בן 10 כן למה האמא שלו לא יכולה מה היא פחות ממנו מסביר החתם סופר ואומר כשחכמנו תיקנו את התקנה להדליק נרות חנוכה איפה הייתה התקנה להדליק בחוץ לצאת החוצה ולהדליק נרות חנוכה לאישה זה לא צנוע דוד המלך אמר כל כבודה בת מלך פנימה אתה רוצה שהיא תעשה למהדרין זה חומרה דעת דכולה בגלל שזה לא צנוע לכן אתה יודע על כמה שניות ההדלקה אמרו זה לא צנוע כל כבוד נולך פנימה תראה כמה חכמינו החשירו את הצניעות ולא תקנו להם הילד הקטן בן עסר למה לא שהילד יוצא עם האבא שלו הילד יכול להסתובב ברחו אבל אנשים הכבוד של האישה אשתך כגפן פוריה בהרכתי בתך איך קוראים לזה באנגלית ליידי היא מלכת הבית זה מה שהיה טוב והיה טוב גם בערוב ובעתידם זהשה לא יגולת לגינה דווקא בדקה של המצח לא תמיד לא תמידה פנימה לא תמיד זכתה האישה שעושים לה הכל כל בחוץ לפעמים מסכנה יש את הבעל שלא דואג לה והיא צריכה ללכת לשוק היא צריכה ללכת למקומת מסכנה אין לה ברירה צריכה להתבז ולצאת החוצה אבל אם זכתה יש לה בעל חרוץ זריז אז היא עובדת בתוך הבית מנשמת אופה מתגנת תופרת רוקמת הכל בתוך הבית אבל מה שצריך להיות שר החוץ זה הוא היא שר הפנים יש חלוקת תפקידים בצורה ברירה כל אחד איש על מחנה ואיש על דגלו היום יש טשטוש בתחומים האלה לפעמים לא זכתה יש לה איזה בעל פוסט גדול עצל גדול אומרת לו תלך למכולת אין לי כוח אני טעבן אני עייף וכן זה הדרך טוב מסכנה אין לה ברירה תלך תקנה חלב לך תביא להם וכולי אבל אם אתה שואל מה היה צריך להיות ההנהגה של העולם שהקדוש ברוך הוא ברא אותנו חלוקת התפקידים הייתה ראויה להיות כך היא שר הפנים והיא שר החוץ ככה היה צריך להיות וחילופיהם בגונ טוב נכון אדם שברוך השם נשוי יש לו אישה וילדים אבל הוא לא יכול להגיע בזמן כדי להדליק את נרות החנוכה יאמר לאשתו בשעה 5 היא תברך ותדליק יקיים את המצווה כהלכתה אתה לא יכול לומר איך היא תוציא אותו ידי חובה שהרי החיוב שלו והחיוף שלה שווה אף הידי באותו הנס האישה חייבת ולכן גם יכולה להדליק ולהוציא ידי חובה את בעלה זה מה שאנחנו אין בעיה אין זמן גם בשי בלילה אם האדם הזה לא הגיע ואומר לאשתו גם בשתיים בלילה היא יכולה הפוך אם הוא יגיע לפני 5 וחצי מצווה בו יותר מבשלוח אבל אם הוא יגיע אחרי 5 וחצי יותר טוב שיאמר לה מראש את מדליקה בזמן זו ההגדרה לגבי שיעור תורה כן לא אכפת לי לא חשוב לי לא אכפת לי מה הסיבה שהוא לא רוצה להגיע לבית לפני 5 וחצי אם זה בעמס ברצון בצורך מצווה דבר אחר זה עניין של מציאות כי לפי הרמבם והרמבם המגיד מי שמברך ומדליק אחרי 5 וחצי לא מקיים את המצווה הוא ברכתו לבטלה כדי להיזהר לא להגיע לזה לכן צריך להדיק בהדלקה אם הוא לא מסוגל להגיע לבית שאשתו תברך ותדליק בזמן בור הלכה הבאור הלכה מעתיק לנו כאן את דברי הגמרא במסכת ברכות כ נכון שאפשר לקיים לצבח חובת הדלקת נרות חנוכה על ידי האישה אבל שמה אמרו כתוב בגמרא גבר ששומע את ברכת המזון מאשתו שומע כעולה ורצה לצאת ממנה ידי חובה אמרו חכמים תבוא נערה לאדם שאשתו ובנה מברכים לו מערה זה קללה מה הקללה שכל הזמן הוא ירגיש רעב כאילו יש לו חור כל מה שהוא אוכל ולא יודע כמה על קרבנה הוא כל הזמן מרגיש שהוא רעב חילה וחסן לו קללה שהוא נותן את זה לאישה אל דברי דור הלכה. זאת אומרת זה לא ממלץ לתת לאישה זה פתרון משעת חירים משעת הדח שאפשר כשאפשר הוא חייב להתאמץ אני מסכים כדברי באור הלכה שבלכתחילה אדם צריך להתאמץ אם הוא מסוגל להגיע לבית יעשה כל מאמץ אבל כשהדבר קשה לו יש מקום לחלק ולהבדיל בין מה שהוא הוזכר שם בגמרא לבין הדוגמה שלנו הדוגמה של הגמרא שם אנחנו הגברים חייבים בברכת המזון מדאורייתא האם אישה שאכלה ושרה חייבת גם היא מדאורייתא או מדרבנן הג ש מסתפקת כי אנחנו אומרים בברכת המזון על דרכתך שחתנת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו אנשים לא שייך לא בברית ולא בתורה ולכן השאלה היא האם אנשים כיוון שלא שייכות בזה מלא לא חייבות מדאורייתא כל זה מדרבנן אם זה מדרבנן י דאורייתה יודע רבנן איך היא יכולה להוציא אותי ידי חובה אני לא יכול להוציא במדי חובה ושומע כעונה אבל אם דאורייתא כן זה הספק של הגמרא הגמרא לא פשטה את הספק וגם הפוסקים מרן בשולחן ערוך סימן קו פסק נשים ספק אם חייבות מדאורייתא או לא ולכן אסור לאישה שהיא תוציא ידי חובה גבר ותבא נרה לאדם שאשתו ובניו מברכים בשבילו למה בחרו חכמים את הביטוי הזה תבוא מהר מסיים בסעיף ב' שם שאם הגבר הזה אכל מעט רק הזית האישה אכלה ושבה אז יש כאן חיוב שווה גם אם תאמר שהאישה לא חייבת מהתורה בגלל ברית והתורה אבל מדרבנן חייבת אני אכלתי רק כזית גם כזית זה רק דרבנן מלא אתה דרבנן הוא מציא דרבנן אז חלילה מקללים את אותו האדם אומרים לו שגם אם הוא אכל הרבה שיהיה במערה שאף פעם לא יהיה שבע זה הקללה אם הוא לא שבע אשתו כן יכולה להוציא אותה זה יהיה דרבנן אתה דרבנן הוא מוצא דרבנן לכן חכמים בחרו את הקללה הזו לא אמרו עם השפעם לא קללות אחרות אלא בחרו דווקא את הדבר הזה בגלל טוב נחזור לעניין כאן אצלנו החיוב שלי ושלה אותו דבר שמה אולי היא דרגנן והוא דאורייתא ולכן יש את הקללה תבוא מהרע פה פה האישה חייבת בדיוק כמו הגברים למה אף אף היו באותו המס ולכן אם קשה לו להגיע בשעה חמש יכולה להדליק ולהוציא אותו ולכן הקשר שהבאר הלכה אומר לנו יכול להיות שזה לא דומה כל כך למה הדבר דומה הגמרא שמה אומרת האישה שרוצה לקדש ולהוציא ידי חובה את בעלה מותר לכתחילה למה זה כל ש בדיבור אחד נאמר הוא כמו שאנשים חייבות בשמירת שבת חייבת את האישה במצרת עשה דאורייתא של קידוש זכירת השבת זכור את יום השבת לקדשו ולכן אם הבעל קשה לו היא רוצה לקחת את שרה יד הקדוש מותר לה לכתחילה יכולה להוציא אותה שמה לא נזכר חלילה הקללה תבוא נראה לאדם שאשתו מקדשת לו מרן פסק את ההלכה הזו למעלה בסימן רעא שהאישה יכולה לקדש לבעלה ממילא גם פה אצלנו גם עניין הדלקת פני החנוכה זה דומה יותר לעניין הקידוש ולא דומה כל כך לעניין ברכת המזון כאן זה הרבה יותר חזק לברכת המזון גם אם תאמר שהאישה אינה בכלל ערבות אבל בעניין הקידוש ראינו שהיא כן יכולה להוציא אותו ידי חובה היא בעצמה חייבת כאן במר חנוכה היא זוכה לעצמה מגודל זכה לנפשה זכה נעם לבני ביתה ולכן כל אדם שיודע שמאיזה סיבה לא יגיע לבית בשעה אחת חמש ומה אותו יום מילה ראוי שיתן לאשתו את התפקיד שהיא תברך ותדליק בשעה שלא סמוך שלחי איך לא סמוך של ענבי בבית של לבד הכל לבד אז צריך לברך ולהדליק לבד גם כן הרב עניין שברכת אומרים שבערבחת יום סיפות בערך כן צריך לחזור עם שכך להמו סיכנו הלכה שבנן סוכות אם שכחה ולא אמרה יעלה ויבוא לא חוזרת לא לסוכות ועוד 10ה חודשים יחול גם בשבת כמו שהיה השנה הזו כך יהיה השנה הבאה והם שכחה באמת ואמרה יעלה ויבוא אינה חוזרת לנו בגברים יש את החובה לחזור בליל הסדר אין הבדל ליל הסדר החובה היא בגלל כזאת מצה והקש דין מצוות אכילת וערב תוכלו מצות אכילת מצה לאיסור אכילת חץ לא תאכל עליו חץ שבעת ימים תאכל מצות מי ששנו מי שמוזהר לאכול חמץ חייב גם במצוות כזית מצא בליל הסדר שם אם האישה שחיה עליו וזה האישה כמו הגבר וחוזרת עוד הפעם את ברכת המזון אבל בסוכות יש הבדל גדול כל הי זרח בישראל האישה פטורה ממצוות הסוכה ולכן אם היא שכחי עליו ויבוא לא חוזרת אפילו אם נמר האישה הזו כן החמירה כן ישה בסוכה בסדר שתחמיר שתשב אין בעיה מרשים מה להיכנס יש הרי שאין כניסה אבל עדיין לא יכולים להתיר בשום אופן אי אפשר להתיר לה לחזור עוד הפעם את ברכת המזון אם יעלה ויבוא יש כאן ספק ברכה מבטלה אמנם יש מישהו חולק לכן אם היא רוצה לאכול עוד כזית לחם ועוד הפעם לברך ברכת המזון למה לא אני לא מתנגד אבל אם קשה לה כבר שמעה מה יהיה אסור בטח אין לך סח הדעת גדול מזה דרך ברכת המזון יש לך סח הדעת היה כמח מים אחרונים אלא יותר מזה גם ברכת המזון תצטרך עוד הפעם נטילה בלי ברכה עוד הפעם המוציא ועוד הפעם ברכת המזון אם היא רוצה להחמיר לת חובה לבד לכולע עלמה אבל למעשה דעת רוב הפוסקים שבאותה אישה אינה חוזרת התעודה בסוכה לא בדיין פסוכה אלא בדין שבת שגם את גזרה שבת גם על האישה אז תתחיל את הסדר כך למה צריך פסוק כל האזרח הרי זה נצא שהזמן גרמה בלכי נשים פטורות ועל זה הגמרא אומלעד הפסוק הייתי טעם לומר טוטו מחג המצוות ונחייה לכן צריך פסוק כל האזרחניש נכון עכשיו מדין סעודת יום טוב אנחנו הגברים מדין סעודת יום טוב חייבים לאכול כזית לחם השמחה של הגבר ביום טוב אכילה ושתייה. אוכל בשר, שתי יין, את הבשר אוכלים עם הפיטה, עם לחם אבל הנשים איך שמחות? איך אתה משמח את האישה? בגדי צירענים. על בגדי צבירים לא יעלה ויבוא ולא מלא. החיוב שלהן לגבי האכילה של סעודות ם טוב, חיוב יותר חלש. בלכתחילה תאכל לחם, בלכתחילה תאמר יעלה ויבוא. אבל מי אומר שזה תקנה שהיא חובה בדיוק כמו שאנחנו חייבים. זה הוויכוח שיש בפוסקים ולכן סיכמנו מן הראוי שתיזהר גם היא תאמר מתוך הסידור כדי שלא תשכח לא יעלו יב ולא על הניסים ולא צחצנו בכל השנה שימו לב אבל אם קרה מה שקרה בחי גבונה אינה חוזרת אישה שמקום הבעל סימו שלם בן נמצא או לא נמצא לא אין הבדל אין הבדל הוא יכול אם יש לה בן גדול והיא רוצה לחד הבן שהוא אחרי בר מצווה שהוא ידליק גם כן אפשר איך שהיא רוצה אם היא רוצה לזכות היא יכולה אין בעיה איך שהם יחליטו הקבינט המשפחתי יחליט ועל פי זה ינהגו ויעשו אין הגדלה מבחינת ההלכה הכל אפשרי הכל בסדר בנ שהוא אחר מצווה נכון שמה הוא נתן דוגמה לגבי ההבטלה שמי שמסיק רבנו הבטלה נותן לילד כן מי ששומע רבנו אתה נותן לילד כן זה לא חייב לא בהבדלה ולא שוב מי אמר מי אמר בכל ר את ההבדלה ממי אתה יוצא ידי חובה מהילד לאבא מהאבא זהו אז אני שומעה ולא ש אני שומע מהאבא שומע קעונה מהאבא והאבא מציא אותי הדין שאמרו חכמים שחייבים לטעון זה לאו דווקא האבא זה גם ילד קטן פחות מבר מצווה זה כבר יותר קל ההבדלה דאורייתא התעימה זה רק ברבנן לד ב דקולעלמה אף פסוק לא יגיד לך שחייבים מדאורייתא לשתות רבעית מהיין זה אף פסק לא יגיד ולכן האבא קשה לו נטעם עלברניה רזעית יין אחרי צום של כיפור נלד בן שמשתה את זה אין שום אין שום בעיה אני בא לכולעלמה הדבר מותר אני חוזר לעניין אם אתה אומר עוד דוגמה נכונה הרבה אנשים מחמירים במוצאי שבת צת הכוכבים דרבנותם לא עשים מלאכה עד 10 לשש אבל אשתו לא מחמירה אשתו אין סבלנות מיד 5ח ורב היא אומרת ברוך הבדיל עם כל אשתי חול ומתחילה לעשות כלים אז אם היא לא מחמירה אז יש לך עצה פשוטה למה לך לעקב את המצווה עד שעה ש עד שתגמור את ערבית אחרי רבנו תם חמש האישה תיקח במוצאי שבת את הנרות תברך להדליק נר חנוכה בשעה עשה ניסים הוא יעלה אמן יגיד יחד ישאיר איתם נרות ללו ואחר כך ילך לבית הכנסת תפלל תפילת ערבית הנה החלמה גם זה טוב וקשר לכתחילה אין בזה שום חשש כאן הוא שמע בעצמו את הברכות לידע גם זה מצוין גם זה יכול להיות מעולה כדי להתחיל להדקה לא בדיעבד לא זה לא דעבד לא אמרת אם ידיק השחר כמו שאבא חייב לחנך את בנו בכל המצוות. כך גם צריך לחנך אותו במצוות הדלקת נרות חנוכה. אבל האבא שמדליק ממילא פותר אותו. אבל אם הילד הזה בר מינן יתום מאבא ואמא, צריך הוא בעצמו לקיים את מצוות הדלקת נר חנוכה. אם האבא לא נמצא בבית ורוצה למנות שליח את הבן שהבן הוא יברך וידליק ויוציא אותה ידי חובה וזה אינו רשאי מרן מביא לנו כאן שתי דעות והמסקנה היא להחמיר מרן אומר בסתם היא מדליקה אחרי שטבק קטן לא עשה כלום אף על פי שהניחה גדול ויש מי שאומר וקטן שהגיע לחינוך אתה יודע יש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר. בעל העיתור והרן אומרים שאפשר אבל רוב הפוסקים נוקטים כדברי הריף הראש הרמבם והתוספות במגילה יט שאי אפשר. התוספות לא דיברו שם לגבי מצוות הדלקת נר חנוכה אלא התוספות דיברו לגבי מקרא מגילה. ושמה המשנה אומרת שילד קטן לא יכול לקרוא לנו את המגילה להוציא אותנו. שואלים התוספות למה? הרי הילד חייב מדרבנן. גם אנחנו חייבים מדרבנן אתה דרבנן מוציא דרבנן. תרצים התוספות אנחנו חייבים חד דרבנן הילד הקטן שהוא פחות מבר מצווה תראה דרבנן ואין תראה דרבנן מוציא חדרבנן. ממילא גם אצלנו פה לגבי מצוות נר חנוכה גם כאן זה תרה דרבנן אצל הילד ולכן לא יכול להוציא אותנו ידי חובה האבא לא יכול לתת לו את הזכות הזו שהוא יברך וידליק ויוציא אותו ידי חובה אלא בשעת הדחק הוא צריך לנסוע הוא לא יהיה בבית או אשתו או אחד מהבנים הגדולים ואם אף אחד מהם לא ימצא כולם נוסעים איתו יתן את המפתח לאחד מהשכנים אדם גדול אבל בשום אופן לא יתן לילד קטן. זה הדין בלכתחילה. עבר ונתן לילד, הילד כבר ברך והדליק. השאלה אם יצא ידי חובה או לא. יש בזה מחלוקת בדעת מרן. והמסקנה היא כדאי שיחזור וידליק. אבל לעניין ברכה אנחנו אומרים ספק ברכות להקל. תודה. יחזור וידליק. אבל ללא ברכה. כך הוא הדין גם לגבי דברים אחרים. גם שם שייך את הכללמור. ילד קטן שאכל והאבא אכל, אבא חייב מן התורה ואכלתה ושבעתה וברכתה. הילד חייב רק מדרבנן. אין דרבנן יכול להוציא ידי חובה דאורייתא. ולכן אי אפשר לצאת ידי חובה מהקטן גם בדיעבד. למרות שהאבא הזה כבר שמע מהילד הקטן וכיוון לצאת ידי חובה, אף על פי כן אינו רשאי בשום אופן להסתמך על זה חייב לחזור ולברך שוב את ברכת המזון עד ברכת בוני ירושלים אמן אבל אם האבא אכל רק כזית וכזית לדעת רוב הפוסקים זה רק בדרבנדם לפי הזוהר הקדוש ספר חינוך יש אומרים דאורייתא אבל רוב הפוסקים מקדים שזה דרבנן והילד אכל ושבע עכשיו אצל הילד זה חד דרבנן וגם אצל האבא האם יכול רשאי בזה או לא מחלוקת לפי ראשי והרמבן הילד לא חייב גם מדרבנן ואסור לו לברך להוציא אותנו ולפי דברי שאר הפוסקים אפשר כל וחומר אם הילד אכל רק כזית שאצל הילד זה טרה דרבנן ואצלנו זה חדרבנן קל וחומר שבזה אסור בלכתחילה לשמוע ממנו את ברכת המזון. אבל הוא לא ידע את הדין. כבר הילד ברך ברכת המזון בכל רם והאבא שמע ויצא ממנו ידי חובה. האם בדיעבד יצא או לא? מחלוקת. המחלוקת שהזכרנו כאן לפי דברי הרם ובעל העיתור יצא. לפי דברי התוספות לא יצא. והמסקנה היא יאכל עוד כזית ויחזור ויברך ברכת המזון. יצא ידי חובה הליבה דכולה עלמה. כך הוא הדין בשאר כל מצוות דרבנן. אבל לגבי תפילת ערבית הדבר קל יותר. פרב בית יוסף בסימן נג מספר שהיה להם מנהג שילד יתום היה עומד חזן בכל מוצאי שבת היו נותנים לו לילד היתום שיהיה חזן בתפילת ערבית. ולמה תגיד איך הוא מוציא אותנו אומר קדשים תרץ מרן כיוון שתפילת ערבית רשות לכן הקלו בדבר אז למרות שמרן בהלכות חנוכה בהלכות פורים בכמה מקומות מרן גילה דעתו שתרה דרבנן לא מוציא חדרבנן אף על פי כן בסימן נג לגבי ערבית בגלל שתפילת ערבית רשות לכן קלו לאותו הילד היתום שעמוד בתפילה במוצאי שבת אבל רק שם בדברים אחרים לאחבר מדובר בילד פחות מבצווה ילד היתום הזה נניח בן 10 אף על פי כן שי כך גם לגבי עליה לספר תורה קטן עולה למניין שבעה אפשר לכתחילה לתת לו עלייה משלים מפטיר אין בעיה גם שם אם הוא יודע לקרוא יפה מותר לכתחילה לתת לו עלייה לספר תורה אבל במצוות אחרות כמו שאמרנו הוא מנוע מלא להוציא אותנו ידי חובה ולכן אסור לילד לקדש או להבדיל. לפעמים האבא לא נמצא. יצא או למילוים או למקום אחר. וברוך השם הילד הגדול הוא חכם בנבון, גבר בגוברין. אף על פי כן הילד הזה לא יכול ולא רשאי להוציא ידי חובה את האמא שלו בקידוש. הקידוש לא רק לנו אלא גם לנשים הוא מדאורייתא. ואצל הילד הוא מדרבנן. כך גם לגבי הבדלה לפי השאלטות והרמבן מצוות ההבדלה היא מן התורה הם גורסים בפסחים קב זכור את יום השבת את בא לרבות גם הבדלה הלשון שם אין אלא בכניסתו ביציאתו מנין תן מומר את יום השבת ולכן אם אתה אומר שגם במוצאי שבת מצוות ההבדלה מן התורה איך ילד קטן יוכל להוציא את הגדול ולכן משום זה לא הוא אלא לה האמא היא תיקח את היין היא תקדש והיא תבדיל היא תוציא את בני ביתה אם קשה לה לשתות מהין שתיית היין הלבד כולעלמה הילד הקטן יכול לטעום יכול לשתות מהין כמו שכתב הרן בבית יוסף בסימן רסט על זה אין ויכוח אבל האמירה בכל רם אמירת הקידוש מקדש השבת את זה חייבים לעשות אך ורק על ידי האמא על ידי הגדול ולא על ידי הילד מרשל בשאר האחרונים נחלקו בדבר אם חייב מצוות חנוכה או לא המסקנה היא חייב אבל לא ברכה במיוים אם כל בני הבית כולם שם שמים שמה אין לך ברירה ידליק בי ברכה אבל אם הוא שומע אשתו ברוך השם פקח אמרנו קודם נשים חייבות יתן לאישה היא תברך ותדליק או לפעמים גם אשתו סוה אבל יש לו ילדים גדולים הבן שלו בן 14 15 ברוך השם הבן שלו הפיקח הבת של הפקחית היא למעלה מגיל 12 למעלה מגיל בת מצווה יתנו להם לברך כדי לפתור את כולם לצאת לחורה הליבה דכולה שותה פטור מכל המצוות ולכן הוא בעצמו פטור מלא יכול להוציא אחרים ידי חובה אפילו בדיעבד לא ידעתי את ההלכה אמרתי לא קח תברך תוציא אותנו הוא לקח בירך את כל הברכות בהתלהבות בקולי קולות מילה במילה ואחרי זה הדליק הנה אתה רואה הוא ביצע את הכל טוב זה לא שווה מה שהוא ביצע צריך שיבצע גברה בר חיובה הוא חייב יכול גם להוציא אותי להבדיל גוי גוי שהגוי ידליק גם כן זה לא יעין אותו דבר גם פה גם בשטה הזה שותה פירוש הדבר אדם או שקורע את הבגדים שלו מחמת העצבים יושב בבית הקברות לבד מאבד מה שנותנים לו. אתה נותן לו שקל אחד, לך תקנה לי. חזר לא קנה. נו איפה הכסף? נאבנתי. הוא מפוזר מסכן זה מראה כן לא צריך בשביל זה להיות שר אוצר במדינת ישראל כדי שניתן לחותמת לאבד מה שנתנו לו. קרוב ל90 מיליארד דולר האמריקאים נתנו לנו במשך השנים. איפה זה? 90 מיליארד. אם היו נותנים את זה לגבאי כאן אחד הגבאים של בתי הכנסת היה מבזבז מי היה מבזבז תראה זכומי עתק טוב הם מצליחים יש להם כישרון גאוני לבזבז מה שנותנים לו וכולי ואין הגדול בזה בין כל שרי האוצר לצערנו 10 מיליון דולר 10 מיליארד דולר הם גנבו כן רק לפחות 75 נחדות ההתחדות את כל המכיר כן טוב אמרנו שתה אין מה להסתפק לפעמים יש עתים חיים עים שטה פעם כך פעם כך אם באותו רגע שהוא הדליק היה נורמלי אז נולה יצא ידי חובה חצי שעה נורמלי בשביל זה לא רק דלק דקה לא לא הדלקה עושה מצווה לא חצי שעה מספיק באותו רגע ראוי חצי שעה לא הדלקה עושה מצווה אז אם באותו רגע היה בסדר אחר כך בא מישהו התחיל איתו שהגיע אותו ונדלק אפילו אחר כך קרה מה שקרה זה לא פוסל מפריע כי הדלק מצווה כל מכל מקום לא כנ להתעסק עם אנשים כאלה תדליק אתה בעצמך ולא תיתן לו גם אם זה בבית הכנסת לפעמים רוצים לעודד את האדם הזה תעודד אותו בדברים אחרים תגיד לו אנחנו הלילה יט כסר נדליק נר בשביל בעל התניה אתה תדליק את הנר תן לו דברים אחרים שמה אין ברכה תעשה לו חג הגאולה עם הנרות אבל בני חנוכה יש ברכה לא כדאי לתת לאנשים האלה ספק אם באותו רגע הוא כן בסדר לא בסדר גם לגבי דברים אחרים מי שנמצא בבית חולין הרצוג לפעמים בבית הכנסת שם יש מניין מצוין אנשים שהם ברוך השם נורמליים יש לו בעיה עם היד אז הוא נמצא שמה במחלקה כדי לעשות פיזיותרפיה או דברים אחרים יש שמה גם חולים בריאים בנפשם אבל חולים בגוף כן חולים בגוף הם באים להתפלל יש לך מניין כזה זה מצוין אבל לפעמים יש לך בדיוק תשעה ובא איזה איזה כוכב שמה מוכן גם לא רק שהוא מוכן להתפלל להשלים מניין הוא החזן הוא לבש את הגרטיל וניגש מיד והוא מתחיל אשרה זה בדיחה אי אפשר להתפלל איתו לפעמים אתה מרגיש הכרת פניו של האדם הזה ענתה בו שהאדם הזה מרחעב כוכב גדול אבל לפעמים אתה לא מרגיש מראש אבל אחר כך אתה רואה לכן עדיף לא להתפלל במניין שם תתעלם מהמניין תגמור את העמידה תגיד עלינו לשבח תלך לחיים טובים תעזוב את המשוגעים האלה לא כדאי להתפלל איתם לפעמים אנשים הולכים המנוחות יש להם הזכרה בא עם כל המשפחה בדיוק תשעה חסר עשירים בא מישהו אומר הנה אני ראיתי מישהו מסתובב שמה עם פיג'מה בלי פיג'מה אתה מביא אותו הוא מוכן לבוא אין בעיה מוכן גם להגיד קדיש אבל אם אתה רואה שהאדם הזה מרחף לא כדאי להגיד את הקדיש למרות שאין ברכה לתנה אבל אתה יודע שמסתנה האדם הזה יותר גרוע משיכור יותר גרוע יותר גרוע משיכור שיכור הראש הראש עובד טוב הכל בסדר הוא לא הגיע לשחרותו שלות ההשפעה של אלכהול שהוא לא יכול לדבר לפני המלך אבל הוא נשאר שפוי ולכן הוא חייב בכל המצוות שבתורה רק אם הגיע לשחרותו שלט אז הנרקומן או האלגאליסט הזה נחשבים כשותים אבל אם הוא שותה קצת שתה סך הכל חצי כוסית אז אז בזה אדם חייב במצוות מצטרף למניין אבל מה שאין כן לגבי הדוגמה השנייה לגבי אותם השתים אנשים נורמליים לא משפיזים שמה יבוא אדם יגיד אני מוכן בהתמדבות להיכנס לשם אף אחד לא יתן לו להיכנס לשםבר נפשי או משהו כזה זה לא אחד משוגר תראה היום אומרים בעדינות על אותם המשוגעים אומרים להם היה לו דיכאון היה לו משבר נפשי מעדינים את הביטוי אבל בעברית קלה האדם הזה מזום משוגע הוא מדבר לעניין תיתן לו כסף שילך יקנה קוקה קולה יקנה לך קולה יביא לך עודף וכן על זה הברך יש הרבה או אז לפעמים השיגעון שלו הזה לפעמים הוא הוא מפזר את הכסף אבל יש כאלה משוגעים שהשיגעון שלהם אחרת אתה נכנס לשם לפעמים אתה רואה אדם לבוש מחלצות איזה עניבה מדבר יפה ואתה מדבר איתו כמה מילים אחר כך אתה מגלה אתה שואל אותו תגיד לי למה האדם ההוא נמצא שמה הוא לבוש יפה מדבר תראה איזה אינטליגנציה גבוהה הוא נראה לי מדע בכיר מה אתה אומר אומר לך לא משוגע מאיפה אתה יודע אומר לו תראה הוא אומר שהוא משיח זה לא משוגע הזה תגיד לו אבל מי אומר לך שלא אולי באמת הוא משיח אז הוא אומר לך אני אליהו הנביא אני לא שלחתי אותו עדיין נו אז אם הוא לבוש טוב אז זה אומר שהוא נורא לי לפעמים אתה רואה את המשגע איך שהם מדברים לא צריך הרבה כדי להגיע אתה מדבר איתם שני מילים וחצי אתה רואה כבר איפה האנשים מרחפים ולכן אל תיכנס לספק ברכה לבטלה אתה אומר חזרה אתה נכנס 19 ברכות אולי הם ברכה לבטלה אם האדם הזה היה כך הלוואי והנורמנים שלנו כשאתה אומר נגן אברהם כולם יכו יענו עליהם יהיו תשעה עונים לברכותיו אתה רוצה שהכוכבים האלה יכוונו אולי באמצע צחשק יקום צא אתה יכול להגיד לו אל תצא אתה יכול להגיד לו מה לעשות שמה זה הבית שלו הוא בעל הבית אתה אורח ולכן ולכן קדושה בכל רן כן קדושה בכל רם אם אתה רואה שהאדם הזה מדבר לעניין יש סיכוי שהוא נורמלי אז תגיד קדושה בכל רם אין לך בעיה של ברכה לבטלה אבל חזרה בשום אופן לא נתיר לומר שם דבר כזה אלא אם כן אתה יודע כל המניין כולו נטו נורמלי אתה יודע שאנשים אלה דרעים בנפשם יש להם רק בעיה גופנית אז אתה יכול להתפלל איתה שלו כן יש עניין להחזיר לו מחזלים לו חיים אדם שבר מנן הוא שותה בדרך כלל יש לו אפוטרופוס בזמנם היה הבדין ממלא את האפוטרופוס היום לצערנו לא הבדין אבל על פי החוק יש אפוטרופוס אם האדם הזה נניח יש לו אבא בדרך כלל האבא שלו אפוטרופוס אין לו אבא הפוך ואדם מבוגר אז יש לו בן לפעמים הבן אז יש מצוות השבת עבדה גם למשוגעים סוף סוף הוא יהודי אלא מהשבת עבדה תמיד אני מחזיר לבעלים פה אסור להחזיר לו שאתה נותן לו עוד הפעם לזרוק את זה ואז מעלת בתפקיד הרי שומר עבידה שומר שכר כשנתת לו את זה אתה מתחייב לכן תשאל מי אפוטרופוס עליו תלך ותיתן לו השאלה היא כך שבא לטפל בו שצריכים לטפל בף אחד לא בא ישפטרו השכנים בסדר השכנים עכשיו כשהוא זרק את הכסף יש פה רופס כסף הוא ליהוות יום אחד מחליט שבזה זה לא קר החוצה טוב זה לא קצת החוצה בסדר אז אם האדם הזה השתגע וכולי אם יש לנו מצווה מן התורה מצוות השבת עבדה לכל יהודי גם ליהודי משוגע גם כן יש לו מצווה השאלה מתי הוא לא שומר מצוות אם אם בזמן שהוא היה נורמלי לא היה שומר מצוות אתה צודק אבל אם עד שהוא השתגע הוא כן היה בסדר. מה שעכשיו הוא מחלל שבת עושה דברים אחרים הוא לא חייב במצוות. אין עליו שום טענות ומעלות. למה הוא לא מתפלל מנחה או דבר אחר? בגלל שהוא משוגע. משוגע פטור מכל התורה כולה. ולכן יכול להיות שהוא כן חייב במצוות השבת עבדה. ולכן ילכו ויתנו את זה לאפוטרופוס שלו. או אתה קונה לו לפעמים אוכל אתה נותן לו לקנות לאכול כל וזה הוא בסדר. זה הוא בסדר. בזה הוא בסדר. בדברים האחרים כמו שנורים לחץ טוב אז יש מצוות השבת הבדה בזה יש על כל מי שרואה לא דווקא השכנים כל אדם שרואה יש עלים מצווה חובת השבת עבדה יש בעיה אחרת באותם המשוגעים הרבה פעמים הם הולכים לאסוף כסף יושבים את החנה המרכזית ומתחילים לאסוף אז בבוקר כשהוא התחיל לאסוף הוא היה עוד נורמלי היה עדיין מתול היה בסדר ואז נתנו לו כסף צדקה הוא זכה בזה אחרי שעתיים יש מישהו הרגיז אותו נתן לו חמישה גורות אתה לא מתבייש חמישה הגורות התחיל להשתגע התחיל לצעוק צעקות לקח את כל הכסף שהיה לו אין לך חבילת כסף זרק עליו לפעמים הוא הולך מיד לאסוף טוב אם הוא עוסף מצוין אבל לפעמים הוא לא עוסף הוא עסף את זה והולך גם פה יש את המצווה מצוות השבת הדה אם מעיקרה מהבוקר כשהוא הגיע לשם הוא כבר היה משוגע אז משוגע אין לו קניין לקבל אפילו לדעת אחרת מקנה לו יש בעיה היה שם יהיה יותר קל אבל מה שאין כן בבוקר היה נרמלי אחר כך הוא השתגע מתחיל לזרוק את הכסף אתה הולך ואוסף את כל הכסף היה שמה 300 400 שק אסבתא אתה לא יכול להחזיר לו את זה אלא תשאל תתעניין מי האפוטרופוס בדרך כלל אם יש שמה איזה קיוסק או דבר אחר תשאל אותם הם מכירים את הכוכבים האלה תגיד לי זה המשוגע מי הוא מה הוא מי הפטרופס עליו איפה הוא דר הם יודעים את כל הפרטי פרטים עליו הם אומרים אחד הכוכב הזה גר מקום פלוני אבא שלו פלוני אלמיני לפעמים יש לו אבא מחובד מסכן האבא הזה תיגש תגיד לו הנה זה 400 שק הילד שלך זרק הנה אתה מקיים בזה מצוות עשה דאורייתא מצוות השבת עבדה אם זה 10ה גורות אתה לא חייב לבזבז את הזמן שלך בשביל 10עשרה הגורות הייתה של מרובה משל חברו בזה התורה אמרה והתעלמתה פעמים שאתה מתעלם כמו שמרן כתב בסימן רסג בחושי משפח אבל כשזה כסף גדול 400 500 ש₪ אז בזה בוודאי שיש צורך לטרוח ללכת ולהחזיר את זה לאותו הפרוטופרים המקר הזה יש כאלה כמו שהוא אמר הוא לוקח אותו רק טלוויזיה ולאן מכניסים אותו הוא עכשיו מתחיל א אני מהישיבה אנחנו רואים שקחו זרקו טלויזיה מהבית כן לקחו אתם את הלביה לכל מיני מקומות כאלה יש חודשיים ושלושה תשעה חודשים ישר כן אז מה אז מה הדין שלו לגבי זה הוא יוצא החוצה הוא היה בית משוגעים אז הוא נשה משוגע גם משוגע כמו שאמרת עתים חלים עתים שותה בזמן שהוא חלים אז אם האדם הזה עבר את המשברך ברוך השם עכשיו הוא בסדר אז כפיקח לכל דבר זאת אומרת לא בגלל שפעם הוא נכנס לבית משוגעים אז כל החיים תיתן לו את הסטיגמה הזו לא אלא רק לאותה התקופה אחר כך הוא מתאושש אין בעיה אדם שהוא חירש אילם גם הוא דינו כשוטה פטור מכל המצוות לאורך כל הדרך בכל התרייג מצוות גם לגבי מקח ממנכר גם לגבי גיטין וקידושין וכל הדברים מהתורה הרי הוא כשוטה אלא שחכמים תיקנו לחרש תקנה של קידושין תקנה של גירושין לפעמים יש צורך ויש תקנה מדרבנן אבל הקידושין שלו זה לא דאורייתא אלא זה תקנת חכמים ואין כאן בעיה מדאורייתא כל זה היה בזמנם בזמנם לא היו בתי ספר לחירשים תכניס סת בית ספר רגיל הוא לא קולט הוא לא מבין כלום מלא היה גדל האדם הזה פרא איך עובדים בערבית נור היו גודלים פר מסתובבים ברחובות ולא היה להם שליטה על אף אחד לא מלא היו גודלים כמו משוגעים וזה לא היה ספק ב200 שנה האחרונות התחילו להעלף אותם ולכן דנו הכתב סופר שבט סופר ושאר כל גדולי הדור בנושא הזה מה דינם של אותם החרשים לים שהצליחו להלף אותם. אבל אם אתה מתבונן באותם החירשים אמים, הרבה מהם עובדים, מתפרנסים למחייתם. הם רואה חשבון כלכל, מדעים מהשורה הראשונה הם אנשים מזריקים, לפעמים הכישרון הטבעי שלו הוא נפלא. אנחנו מאבדים את הזמן שלנו בהרבה פטפוטים, מדברים בטלפון וכולי, מעבדים, שרפים הרבה מהזמן. הם לא יכולים לדבר ממנה כל הזמן שלהם קודש. אם הם לומדים לומדים ברצינות עד הסוף וכולי ולכן יש מחלוקת גדולה האם האילוף הזה הפך אותם לאנשים נורמלים חייבים בכל המצוות הוא יכול לברך ולהדליק בשבילך נר חנוכה או שהעילוף הזה להבדיל כמו שאתה מעלף את הקוף אתה מעלף גם את האדם הזה ועדיין הוא פטור מהמצוות גם המדענים בינם לבין עצמם נחלקו בפרט הזה לגבי מהותם של החרשים מדמיים ורובם של המדענים מסכמים את העניין כך ילד קטן בגיל חמש אפילו אם יש לו כישרון עצום הוא גאון שבגאונים כל דבר שאתה נותן לו הוא לוקח לומד יודע תיקח מהקרים בו התחיל לצעוק עליך להשתולל תגיד לו אני אשלם לך הוא ילד אני רוצה לתקרם בו זהו גם החירש אילם הזה הוא לא יוצר קשר עם הסביבה הוא מנותק הוא לא שומע ולא מדבר הם נשארים ילדים קטנים יש לו כישרון עצום הוא מדען הוא בן 60 אבל הראש שלו כלו בן שש. מבחינת הסביבה והחברה יש להם בעיה. ולכן גם אם נור שהאדם הזה יש לו כישרון גדול, משוגע זה לא אומר שהוא מפגר. יש משוגעים יש להם כישרון נפלא. אולי דווקא מרוב שכל הם משתגעים. ולכן גם פה אצלנו. אולי אותו המדען שהוא חירש אליהם אולי חלילה עדיין בדברים אחרים הוא כמו ילד. ולכן הדבר לא יצא מידי ספק, לא יצא מידי מחלוקת. כמילה הראשונה, האבא הזה בא ושואל, יש בירושלים שני בתי ספר דחירשים מדמים, האם אני חייב לשלוח אותו לבית ספר הדתי או שאני יכול לשלוח אותו לבית ספר השני? זה תלוי במחלוקת הזו. המסקנה היא חייב לשלוח אותו לבית הספר הדתי. דבר שני, הילד הזה יודע להתפלל, הוא כבר לומד, מלמדים אותו שם להתפלל וכולי. שתדל לאבא לחלך אותו בכל המצוות, שמירת שבת וכן הלאה. יגיע לגיל בר מצווה. אם האבא יודע שהילד הזה שומר על ניקיון של גופו, יש לו מחשבה, נקיה, גוף נקי, צריך לקנות לו תפילין. וכן על זה הדרך. יכול להיות שהקידושין אצלו זה כבר דאורייתא. זה לא בעיה. בדרבנן הנושא שם יהיה הרבה יותר חמור. אם תצטרך גזה דאורייתא. וכן בערך כל הדרך וכל הדברים האחרים כאן אצלנו אם האדם הזה שואל אומרים לו לא אל תיתן את המפתח שלך לחרי שנלם שהוא ידליק בשבילך ספק אם הוא יוציא אותך ידי חובה ולכן בלכתחילה אל תיתן כבר נתן כיוון שזה מחלוקת בדרבנן וכבר הדליק אחר שלם אומרים בזה ספק דרבנן לכולם בדעבד מה ידבה אבה הוציא אותו ידי חוזת הדלקת נר חנוכה כן שכאן המחלוקת היא בדרבנן אבל צריך לשים לב בדברים אחרים שהם דאורייתא. לפעמים האדם הזה מתנהג ברשעות. כל אדם שעושה עוון אני מוכיח אותו. הוכיח תוכיח את עמיתך. שוטה שעושה עוון לא צריך להוכיח אותו. אם השוטה הזה מעשן ביום שבת אתה צריך להוכיח אותו. מה פתאום? הוא פטור מכל המצוות ולכן לא צריך להוכיח את השוטה. אל תגיד לו שום מילה. אל תתחיל עם המשוגעים. אבל חרשן כזה. האם צריך להוכיח אותו? אתה רואה אותו מעשן בשבת? תלוי במחלוקת האמורה ולכן המסקנה היא ברמז תנסה תנסה בעדינות שמע לך כן לא שמע אתה פטור אל תתעמט איתו אם הוא מחלל שבת עושה דברים אחרים אתה לא צריך להריב לו אבל בדרך רב כדאי להשתדל לכוון אותו שילך בדרך הטובה והישרה לפעמים אתה מביא לו קלטות קלטת וידאו אז הוא רואה הוא לא שומע אבל הוא רואה את הדברים וכן זה הדרך יש כל מיני דברים שהוא יכול לאט לאט להבין אתה מביא לו חומר בכתב הוא יכול לחזור בתשובה שלמה כדאי לקרב את האנשים האלה להחזיר בתשובה גם את החרשים לומים לבלתי ידח ממנו נידח זאת ועוד הרבה פעמים הוא חירש אליהם אבל הילדים שלו כולם פיקחים מנורמלים אם אתה מחזיר אותו בתשובה ולשלח את הילדים שלו לבתי ספר דתיים בישיבות אולי יהיו לו בנים תלמידי חכמים אז לכן בוודאי שאותם שעוסקים בקיב רחוקים מן הראוי שהשתדלו לקרב גם אותם הם חייבים להערך מבחינת החומר בכתב וכיוצא בזה כדי לעשות סימולנרים גם לאותם האנשים כמובן הסימינרים מחרשים מלמ יכולים להיות במתכונת רגילה הם לא יכולים לשמוע הרצאות אלא חומר בכתב בעיקר כדי לקרב גם אותם להבינו שבשמיים חי לבד יכול לבצ כן חייב ודאי אם האדם הזה מדבר ולא שומע עליבדקולעלמה חיה בנר חנוכה וכן להפך אם האדם הזה שומע ומדבר גם כן חייב ליבדקמה בנר חנוכה כל הדיכוח שדיברנו על חירש אילם שאילפו אותו רק בזה יש את המחלוקת את הפוסקים חרשם שזה קל לו אחרי שהוא היה יש הבדל בין אם האדם הזה נולד כך או לא אם האדם הזה נולד נורמלי הכל היה בסדר חלילה בגיל 30 40 עבר איזה תאולה דבר אחר נבהל ונהיהם אז בחי גבונ דינו ודאי ככל אדם רגיל הוא שומע הוא לא יכול לדבר אבל הלבד לכולעלמה הוא חייב בכל המצוות לפי תנועות הפה והם מבינים מה אתה מדבר נכון אבל מה שהוא מבין מה שאתה מדבר האם זה הפך אותו בדבר אחד להיות שפוי נורמלי בכל או שבקטע הזה הוא בסדר אבל יש קטעים אחרים שהוא לא בסדר אדם שמתנהג בכלל הוא נורמלי רק דבר אחד הוא לא נורמלי. הוא הולך יושן בית הקברות אפילו שהוא בכל נורמלי הוא לש יפה הכל אבל הדבר האחד מגלגל על הכל. אותו דבר גם בדבר הזה. ולכן צריך לבחון אותו בהיקף הכללי. אם אחד כזה ירצה לתת גט לאשתו צריכים לבחון אותו לדעת אם הוא נורמלי ב-100% כדי שיתן את הגט. אחרת אשתו צריכה להמתין. הם נמצאים בקשר עם מלא את החולים. רק אם יהיה איזה שעה שהוא פיקח ונורמלי לחלוטין ב-100% אז הם מזעקים את בית הדין. בית הדין מיד נוסע לא רק הצוות המזכיר אלא גם הסופר שכותב את הגט. כולם נוסעים ישר לשם עוזבים את כל הדברים האחרים קודם כל כותבים את הגט כדי לסיים את הפרשה שם. כמובן זה תלוי ברצונו הטוב. אם הוא מוכן לגרש אם הוא מתנגד הוא לא רוצה לגרש זה בעיה. לפעמים אתה משכנע אותו אתה אומר לבן כ אתה חי בבד למה לך שהיא תישאר שם לזה לפעמים הוא מבין מרחם עליה אבל לפעמים הוא מתעקש אומר לא מחר אני אהיה בריא אני אוכל לחזר הביתה אז הוא מדבר בהגיון מבחינתו ולכן אין לנו אפשרות לכפות עליו רבי חן הקשה אומר אני קורא בסימן תרעז סעיף ב קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק כמו שהאבא מחנך את בנו יש מצוות חינוך בכל המצוות גם במצוות דאורייתא וגם במצוות דרבנן הוא הדין גם במצוות נר חנוכה ולכן ילד יתום אין לו אבא אין לו אמא אין מי שידליק עליו כמו שהוא דואג לעצמו בכל המצוות הילד הזה חכם לנבון מתפלון ערבית מנחה אותו דבר צריך לדאוג לעצמו להשיג שמן לנר חנוכה לקיים את המצווה כהלכתה איך למרות שהוא קטן כיוון שהוא בגיל שבע שנה הגיע לחינוך לכן צריך לדאוג לעצמו לברך ולהדליק אבל מעילד זה ברוך השם לא יתום האבא שלו ירא שמיים והאבא שלו מברך ומדליק. יוצא ידי חובה במה שהאבא שלו מברך ומדליק. האבא שלו פותר אותו, מציא אותו ידי חובה. לא רק אם העילד הזה קטן, אפילו אם העילד הזה אחרי גיל בר מצווה גם כן האבא פותר אותו. מנין לנו. אנחנו לומדים את זה מהגמרא במסכת במציאה יב. שמה הגמרא אומרת ילד שצא מציאה מציאה שייכת לאבא לא רק מציאה מציעה עבדה מילה טור טוטו לאטו זכה 20 מיליון של מי זה שייך לאבא והגמרא אומרת אמא רבי יוחנן לא לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שולחן הרי הוא כמו קטן אפילו שהוא בופרים זה לא הגיל קובע אלא מי נותן אוכל אם האבא