בנייני האומה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הייתי יוצא המון, זה נכון, לבאבים, דברים כאלה בימי שישי,

אבל כרגע זהו, מאז שהכרתי את ההרצאות שלנו החלטתי שאני מפחיד בזה.

כיהודי חילוני שלא ראה בית-כנסת,

אפשר להגיד, בחיים שלו, נכנסתי פעם אחת וזה קרה לי, פשוט קיבלתי את זה בלב,

פשוט קיבלתי את זה בלב.

אני בתהליכים.

כמה זמן?

אה... חודש, מההרצאה הקודמת שלו.

יש לך דברים בתשובה?

יש לי כמעט קרובים.

ומה, הם היו חילונים לפני זה? חילונים כופרים.

ומה אתה אומר עליהם עכשיו?

אפשר להגיד רבנים.

הוא מזמיר את הדברים בפשטות,

וכל אדם יכול להגיד משהו.

אה... דברים נכלאים.

אין צוות למה ששמעתי על הדברים הטובים שהוא עושה כערבים. הרבה דברים טובים שמעתי עליהם.

לא שומעים אתכם!

אה... צריך ששמעו אתכם עד השמיים!

הרב אמנון יצחק שליטה!

מזכה אמין!

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

תודה רבה לכל הקהל הקדוש שהצטופף כאן

לשמוע דברי תורה.

יהי רצון שייצא קידוש השם מערב זה.

לפני חודשים מספר הגיע למשרתנו אחד ממפקדים של חיל האוויר

ובפיו הייתה שאלה

האם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם.

ברוך הוא תוהה לנו, חלוהינו, מהלך העולם שהכול נהיום בדבורה.

האם ניתן להוכיח

שיש בורא לעולם?

אמרתי לו, אפשר להוכיח תוך עשרים דקות

בתוך חמש דקות,

למי שמבין מהר.

אמר לי, בלי משנים אבל.

אמרתי לו, בלי משנים.

אני אדבר איתך על הוכחה לוגית.

שאל אותי מה ההוכחה.

אמרתי, ההוכחה זה אתה.

אמר, אני הוכחה למציאות הבורא?

אמרתי לו, כן.

כיצד?

אמרתי, אם אתה נבראת ולא על ידי עצמך,

מוכרח שהיה בורא שקדם לך.

אם נבראת ולא על ידי עצמך,

מוכרח שהיה בורא שקדם לך.

ומה ההוכחה שנבראת?

יש שתי אפשרויות.

או שהיית לפני שנבראת,

או שלא היית לפני שנבראת.

אם היית לפני שנבראת,

לא נבראת, כי היית.

ואם לא היית לפני שנבראת,

אם לא היית לפני שנבראת,

איך נהיית?

הרי לא היית.

אמרתי לו, זאת ההוכחה שיש בורא לעולם.

היה לו קשה קצת לתפוס.

הוא רגיל בטיסות, לא בדיבורים.

אז חזרתי עוד פעם.

ההוכחה שאני ואתם נבראים

היא שאנחנו לא בראנו את עצמנו.

איך נוכיח שלא בראנו את עצמנו?

יש שתי אפשרויות.

או שהיינו לפני שנבראנו,

ואז אם היינו לפני שנבראנו,

לא נבראנו, כי היינו.

והיינו תמיד,

זה בלתי אפשרי,

כי אנחנו בעלי זמן.

אם לא היינו לפני שנבראנו,

איך נהיינו?

הרי לא היינו מוכרח שהיה מישהו שקדם לנו שברא אותנו.

עד פה זה פחות מחמש דקות.

הבנתם כן או לא?

הבנתם כן או לא? כן. מי יכול לחזור על זה?

ובכן,

אם מוכרח שאני נבראתי,

מוכרח שיש בורא.

כל נברא מעיד על בורא.

דבר נוסף צריך לדעת.

כל מוגבל

יש לו מגביל.

הכוס הזה מוגבל.

יש לו גבולות.

מישהו הגביל אותו.

השולחן הזה מוגבל.

מישהו הגביל אותו.

האולם הזה גדול,

אבל מוגבל.

מישהו הגביל אותו.

השמש מוגבלת.

הירח, הכוכבים.

מישהו הגביל אותם.

הגלקסיות,

גם הן מוגבלות.

מישהו הגביל אותן.

מי שגדול מהן

הגביל אותן.

לכל מוגבל יש מגביל.

המגביל שהגביל את כולם הוא הבורא,

ולו אין מגביל,

כי אם לא היה מגביל, גם הוא היה מוגבל.

ואם הוא מוגבל,

אז זה שהגביל אותו הוא הבורא.

מוכרח שיש בורא,

ומוכרח שהוא מגביל ולא מוגבל.

מוכרח שהוא הכל-יכול.

אם הוא לא הכל-יכול, הוא מוגבל.

ואם הוא מוגבל,

אז הוא לא הבורא.

נראה, אם הוא הכל-יכול,

אולי נאמר שהיו שניים.

שניים הכל-יכול.

הנה יש לפנינו שניים.

אם נגיד ששניים...

אם הכל יכול נשאל

אם זה הכל יכול, האם הוא יכול להגביל את זה?

אם הוא יכול להגביל את זה

אז זה מוגבל

אז זה לא הכל יכול

אם הוא לא יכול להגביל את זה

אז הוא מוגבל

אז הוא לא הכל יכול

מוכרח שיש הכל יכול אחד

מגביל ואינו מוגבל והוא בורא לכל הנבראים.

אחרי שעברו פחות מעשר דקות,

נראה את הפתיחה של הרמב״ם בספר המדע.

הוא אומר בשורה אחת את כל מה שאמרנו.

יסוד היסודות ועמוד החוכמות

לדע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים.

אי-אפשר להעמיד שום דבר בעולם

אם אין לך יסוד.

את הבניין הזה העמידו על יסודות,

אבל גם ליסודות האלה יש יסוד, זה הקרקע,

כשעליה עומדים היסודות.

היסוד לכל היסודות

והעמוד לכל החוכמות

זה לדע,

לא להאמין, לדע

שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים.

בלעדי זה אני ואתם לא יכולים להיות כאן,

כי אנחנו לא עשינו את עצמנו.

מוכרח שיש בורא לעולם,

לוגית.

אם יש מישהו שיכול לסתור את מה שאמרתי,

אשמח לשמוע.

כן, בבקשה, תעמוד.

אתה הוכחת את זה באופן לוגי,

שלא יכולים להיות שניים, כי אז אחד יגביל את השני.

אבל אם יש אחד

שהוא כול יכול, הוא יכול להגביל את עצמו.

זאת סתירה?

זו לא סתירה,

משום שהכול יכול אינו מוגבל אפילו להגביל את עצמו-עצמו.

להגביל אחר,

זאת אומרת שהשני אינו יכול למנוע בעדו להגביל את עצמו.

אם הוא יכול להגביל את עצמו,

זאת אומרת שהוא מוגבל.

לא.

איך זה לא? מוגבל על-ידי אחר.

אני יכול להגביל את יכולתי עכשיו. אני יכול להרים 50 קילו,

ואני מגביל את עצמי עכשיו להרים רק 3 קילו.

זה לא שאני מוגבל לגמרי על-ידי אחר שלא אוכל לעולם להרים סך כזה,

אלא זו הגבלה של כול יכול.

האם אתה יכול להגביל את ההגבלות שלך?

האם אני יכול להגביל את ההגבלות שלי ככל יכול? כן.

כאני עצמי,

כאותו אחד.

אם אתה מגביל את ההגבלות שלך, אז מעתה אתה מוגבל.

איך?

מעתה אתה מוגבל. מאז שאתה מגביל את עצמך אתה מוגבל. לא, זה לא רק מוגבל.

אבל אם אתה לא מוגבל, אז עובדה שאתה לא הגבלת את עצמך. אין זו הגבלה קבועה,

משום שהגבלה זו היא כפי רצוני, לאורך זמן, לתמיד, באופן זמני.

הגבלה של אחר בלי יכולת להתנגד,

זוהי הגבלה.

לזה אני מתכוון בהגבלתי.

תודה.

ובכן,

אם יש לנו בורא שברא לכל הנבראים,

אנחנו שואלים לאחר מכן, האם הוא חכם?

מן הבריאה אנחנו רואים שהוא חכם.

חוכמה מנין לנו?

החוכמה שלנו נובעת מהנתינה שהוא נתן בנו.

אם כן,

אם אנחנו רואים שיש חוכמה בבריאה, ובכל פרט ופרט שבבריאה,

אנחנו יודעים שהוא חכם.

חכם עושה דברים לתכלית.

הבורא ברא נבראים.

מהי התכלית

שהבורא ברא את הנבראים?

אם תכליתו לא תצא לפועל,

אנחנו רואים שלמעשה החוכמה לא מתממשת.

אלא מה?

הוא צריך להודיע לברואיו

מהי התכלית.

מהם הדרכים העומדות לפניו?

או שהוא יציג את עצמו ויגיד מה הוא רוצה,

או שהוא יכתוב ויפרסם את המכתב,

או שהוא ישלח שליחים.

בשלושת הדרכים האלה נתגלה הבורא לברואיו.

במעמד הר סיני,

לעיני מיליונים,

כולל אומות העולם,

הופיע הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות

ואמר אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.

כתב מכתב, והמכתב מכתב אלוקים חרוט על הלוחות,

וגם שלח ביד עבדיו הנביאים

את אשר עתיד לקרות גם לאורך אלפי שנים.

לאורך ההיסטוריה שעברנו,

יש לנו כבר מספיק ראיות

שמה שהקדוש ברוך הוא שלח ביד עבדיו הנביאים,

שהתקיים לטובה,

התקיים.

והוצאנו על זה כבר מספר קלטות שמדברות בעניין,

ביניהן נבואות שהתגשמו, קלטת מס' 12 בט,

השלום עם ערפאת, קלטת 35,

גוג ומגוג, 51, מה שעתיד להיות,

וכן על זה הדרך.

אם כן,

נותן התורה במעמד של מיליונים לעיני

באי עולם,

אומר בתורה מהי התכלית שרוצה מברואב.

ואנחנו צריכים לקיים את רצונו,

כפי שהוא אומר,

ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים.

אני נותן לפניכם שתי דרכים,

דרך אחת

של טוב, דרך אחת של רע,

אחת נקראת חיים ואחת נקראת מוות.

ואני אומר לכם, ובחרת בחיים.

כרגע הבחירה נתונה ביד כל ברור וברור,

האם לעשות רצונו או לא.

והקדוש ברוך הוא יוציא את תכליתו.

אם הבוחר יבחר בדרך לא טובה ויישאר בה,

תינתן לו אפשרות נוספת לבוא בגלגול עד שלוש פעמים כאדם,

ולאחר מכן בדרך רביעית,

על ידי צומח,

דומם או חי,

כשהנשמה כלואה בתוכם,

ואז אותו אדם ישלים את תיקונו בדרך זו.

יש אפשרויות נוספות,

אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא דואג שלא יידח ממנו נידח.

זה קיצור הבריאה,

וכל מה שנברא בעולם נברא לצורך האדם.

זאת אומרת, כל מה שיש בבריאה

זה כלים כדי שהאדם יוכל להשתמש בהם ולהתעלות רוחנית, להגיע למדרגות הנישאות,

שיהפוך את החומר שלו עד למדרגת רוחני, שזה השיא בעולמנו זה.

ואם לאו,

הוא ממשיך בעולמות עליונים, כגון גן עדן,

לאחר מכן בעולם רביעי בתחיית המתים,

והאחרון בעולם החמישי, עולם הבא,

להרים את עצמו עד אין תכלית.

זאת הבריאה, בקיצור.

עכשיו אנחנו צריכים להתבונן.

מה עומד ממול?

מעבר למה שעברנו כרגע,

מנסים בכל מיני דרכים להסביר הסברים שונים ומשונים איך נוצר העולם.

איך נוצר העולם?

יכול להיות שזו שאלה מעניינת.

מי שהיה לומד מעשה בראשית

והיה זוכה לדע את סודות התורה,

היה יודע איך נוצר העולם.

מי שהיה זוכה יותר, היה גם יודע מעשה מרכבה.

אבל לא זאת השאלה, איך נוצר העולם.

לשם מה נוצר העולם?

מה התפקיד שלי בעולמי?

האם ייתכן שאני באתי לעולם

למשך 70 שנה לאכול, לשתות, לעבוד,

לנוח ולמות?

האם זו תכלית?

אם כן, במה אנחנו שונים מן הבהמות?

ובשביל מה האדם ניחון בשכל?

בשביל מה האדם מפתח ומשכלל כל הזמן,

כשבעצם מזה לא יישאר לו כלום?

ואם זה כהכנה לאחרים, שגם הם עתידים להסתלק,

אז למי התכלית של כל הבריאה הזאת?

שאלות כאלה חייב כל אדם מאיתנו לשאול

ולהתבונן בהן תדיר,

בשביל לא לפספס את החיים שבעצם ניתנו לו.

זה למעשה דבר...

שהאדם

היה צריך לשאול שאלה ראשונה בפתיחה

ברגע שהוא מתפקח

ממעשה הילדות

ולהגיע למסקנה מחייבת.

אין שום דרך חיים אחרת

שמסבירה את תכלית החיים ואת סיבת הבריאה.

ואם אני טועה,

אני מוכן להיתקן על ידי אחד מן הקהל.

כן.

פה מיקרופון.

נתת פעם דוגמה באיזה סרט וידאו

של מגדל שלום,

תכלית החיים, כדי להסביר למה נולדנו.

ואמרת שלא הגיוני שבן אדם יבנה מגדל וביום הפתיחה שלו, אחרי שהוא עובד כל כך קשה, יפוצץ אותו.

באותו עיקרון כמו אלוהים, שלא יכול להיות שהוא נתן לנו לגדול, להגיע לפנסיה,

לדעת מה לעשות, ניסיון.

ופתאום הוא ייקח אותנו וכאילו כלום.

לפי דעתי זה לא נכון.

ראה דוגמה. אני אומר שאנחנו יכולים לבוא,

באנו לעולם בשביל תענוג של הבריאה עצמה.

כגון ילד, אתה יכול לראות ילד קטן שבונה בלגו,

בונה מגדל, מתאמץ,

בונה חצר, בונה בית, בונה דלת,

נגמר הבריאה, נגמר המגדל, המגדל יפה מראה לאימא,

נגמר, הוא הורס אותו.

לנו, אנחנו אולי לא בונים מגדלים, כי אין לנו את האמצעים,

אין לנו את הכסף,

בראיון איתו בטלוויזיה,

אז ראיינו אותו, אמרו לו, תגיד לי, מה...

ראיינו אותו בטלוויזיה ושאלו אותו,

מה אתה מתכוון לעשות עם כל הבניינים שאתה בונה?

אז הוא אמר, לא אכפת לי, העיקר שזה יפה,

נהניתי לבנות,

נהניתי להראות לעולם שיש לי כסף לבנות.

תענוג בבריאה עצמה.

אני שואל אותך, אותו אדם שבנה

והוא נהנה בבנייה שלו.

אם הייתי בא בסוף הבניין שהוא בנה ומפוצץ אותו,

הוא היה מצטער או לא? שאלו אותו את זה והוא אמר שלא.

שלא. והוא, יש לו כסף להגיד שלא. אני הייתי מצטער מאוד.

אם הייתי מפוצץ לו את כל הבניינים וגם לא נשאר לו כסף, הוא היה נהנה?

מניח שלא.

לא היה נהנה. אני מניח שלא, בגלל זה, אבל אני לא מבין את תכלית מבול נוח. לא, למה הוא לא נהנה? הוא היה צריך להיענות עוד פעם. תראה, הוא צריך בית לגור.

תן, אני אסביר לך.

הוא היה צריך להיענות בכפלי כפליים,

כי סוף-סוף, אחרי שפוצצו לו את הכול ושרפו לו את הכסף,

הוא יכול להתחיל להיענות מחדש.

אבל, אז אתה טוען שמבול נוח נעשה כדי שיהיה לברום מחדש.

אני אסביר לך.

אני אסביר לך.

אם זה היה כמו שאתה אומר,

והאדם באמת היה חושב כמו שאתה אומר,

אף אחד לא היה בוכה על מת.

לא היו מדברים ברדיו על מקרים טרגיים כמו מישהו נפטר או מישהו נדרס.

הוא נהנה עד הרגע האחרון ומת. אחת מת בדיסקוטק. איזה כיף. אין דבר יותר טוב מזה.

בשיא ההנאה הוא הלך.

לא נשאר לו טוען מר אפילו מזה.

אבל אף אחד לא חושב כך.

כשזורקים פחית אחרי ששותים קולה,

לא בוכים.

למה?

כי זה מבינים היה לתכלית מסוימת,

וזה נועד בשביל זריקה.

אבל כשאנחנו זורקים אדם לקבר,

אנחנו מבינים שפה היה פספוס.

משהו פה נעצר, משהו נבלם, משהו נלקח מאתנו.

מה היה יותר פשוט לחשוק כמו פחית?

נגמר, זרוק לפח.

כן, אבל אנחנו לא הבורא.

אולי הוא לא בוכה כשאתה מת.

לכן הבורא נטע בך את הרגשות האלה

ואת הידיעה הזאת.

אפילו אם אתה לא יודע את זה בהבנה,

אתה מרגיש את זה.

אדם נלחם על חייו,

הוא רוצה להישאר.

מה אכפת לך אם תמות עכשיו או בעוד 70 שנה?

אם אין המשך אחר כך?

הרי לא תרגיש את החסרון של השנים האלה.

אז מה אכפת לך?

אלא לחימה על החיים.

יצר הקיום הוא יצר שהוטבע בך על-ידי הבורא בשביל שתשאל את עצמך למה בעצם אני נלחם להישאר ולמה כן אני עומד ללכת ביום מן הימים.

זו הסיבה

שנובעים בך מעיינות חיים בלתי פוסקים ואתה מבין בתוך-תוכך,

בלי הידיעה אפילו הברורה,

שזה לא נגמר,

שיש המשך, ואם לא חבל,

החבל הזה בא להגיד לך, תתבונן.

זה לא סוף הדרך.

יש לי הערה נוספת מקודם בקשר למקביל. רגע, הראשונה בסדר?

מצוין. מצוין, ברוך השם. בקשר

להערה הקודמת שנתת ציטוט מספר המדע של הרמב״ם,

ואתה מזכיר אותו הרבה, רמב״ם וכולם לומדים משנה תורה, היד החזקה, 14 ספרים.

תראה, הספר הזה שהוא כתב, הקבוצה של הספרים,

בזמנו כינו אותם ספרי המתייוונים,

רבנים עצמם, אבא מרי,

ורבנים בזמנו, הראב״ם.

הראב״ם כתב בזמנו השגות,

שזה כתוב ואסוף בישיבות,

שהוא השיג השגות על הדברים שהוא כתב.

היו שלוש טענות כלפי הרמב״ם, אחת שהוא לא הלך לפי התלמוד.

אז מה השאלה? השאלה היא,

איך היום יודעים? הטכנולוגיה עזרה להבין שהספרים שהוא כתב אז טוב? לא, בוא אני אסביר לך.

כשהראב״ם כתב השגות על הרמב״ם,

הוא כתב אותן מסיבה אחת.

הרמב״ם היה צעיר ביחס לראב״ם, שהיה זקן בין דורו והיה גדול לדור.

וכשהוא כתב, הוא כתב בהקדמה, הרמב״ם, שמי שילמד

בספרי אלה לא צריך לשום ספר אחר.

נכון. הם פחדו שיצטמצם ה... לא. והתורה שלנו, אין דבר כזה בעולם שהיא תגיע לדרגה סופית ולא צריך.

הרמב״ם לא התכוון לומר באמת שלא ילמדו יותר ספרים.

אלא אם אדם רוצה להיות בטוח שאם הוא יעשה את כל מה שכתוב פה, תהיה לו את התכלית הנצחית,

יכול לסמוך עליו ולא יפחד.

אבל שלא ייתפס חלילה כאלוקה, כדמות רוחנית, אתה מבין שאין עליה חולק.

הראב״ד השתדל לחלוק עליו במקומות רבים.

הוא כותב הוא בעצמו, שזאת היתה מטרתו במחלוקת שלו,

ולכן אפילו יש ביטויים חריפים שהוא משתמש כנגד הרמב״ם בשביל שלא יחזיקו ממנו יותר מדי שאי-אפשר לחלוק עליו בכלל.

ובאו רבים אחרים וגם עשו... שרפו את הספרים שלו, רבנים בזמנו, שרפו את הספרים שלו. החרימו את הספרים שלו, מורה נבוכים וספר המדע. נכון, אבל שם זה מסיבה אחרת, בגלל הפילוסופיה.

כן, זה עודד ללמוד תורות מחוץ לתורה. יפה. הוא גם כתב את כל הספרים, לא במטבע.

מטבע הלשון שנהוגה באותו זמן היתה, מטבע הלשון יהודית. זה היה מטבע הלשון של הפילוסופים היוונים. מסכים. טוב, מה שאתה אומר ידוע,

אבל אתה צריך

לדעת

שהיו הרבה מחלוקות

בדורות הקודמים,

והכול היה מאותה כוונה טהורה של שמירת התורה,

וחלילה שלא ינהו אחרי אדם או ספר מסוים בלי לחלוק עליו.

ככה דרכה של התורה, ולכן זה נקרא מלחמתה של תורה.

אז אתה אומר שכל הפסיקות,

כל ההלכות, אין אחת שסותרת את השנייה. תדע לך, אין היום בדורנו אדם שיכול ללמוד את הגמרא בלי להסתכל ברמב״ם,

והוא עמוד התורה שעליו נשען השולחן הערוך. כן, אבל הוא לא נתן מקורות בספרים שלו.

מאיפה הוא נתן את התשובה? לא כמו בגמרא, לא כמו במשיחה.

עמדו אחריו ונתנו מקורות על כל המקומות שלו. 300 שנה אחריו נתנו. לא נורא, לא נורא. הוא לא הלך לכתוב את כל המקורות, הוא רצה פשוט ספר שאדם יקרא ויקיים.

אוקיי, אז אני, יש לי עוד שאלה אחת שקשורה בנושא. עוד שנייה, ניתן עוד הזדמנות לאחרים שלא יכעסו עלינו.

כן,

בבקשה, שם, כן.

כן, שם.

לא, לא, אתם אני. תרים את היד.

זה מכוחותינו.

כבוד הרב, אם אתה זוכר, אני הייתי ברמות.

אם אפשר לעמוד, בבקשה.

השם זיכה אותי. הייתי ברמות ושמעתי שם את ההרצאה שלך.

איפה?

בשכונת רמות, ברחוב רקנטי. כן.

מאז שהייתי בהרצאה שלך, בבית שלי, חברים שלי כבר לא יכולים לראות אותי.

אני מסתגר בחדר, אני שומע את הקלטות שלך.

עכשיו, ברוך השם, אמרתי לך שאני גם, אני גדלתי בחינוך חילוני.

אדרבה, בתקופה מסוימת התחלתי אפילו להיות כופר,

הורדתי פאות, אכלתי לא כשר.

עכשיו, אני בוגר יחידה קרבית, ואמרתי לך שגם נלחמתי בלבנון,

ראיתי דברים.

עכשיו, אין לי היום שמץ של ספק, אני גם ניצלתי מהפיגוע בקו-18 ועוד הרבה דברים.

עכשיו, אין לי היום ספק שיש לנו אבא בשמים,

ומי שרוצה באמת רק צריך לפקוח עיניים ולראות.

אבל יש לי בכל זאת שאלה.

זה שיש לנו אבא בשמים, ההיסטוריה מוכיחה את זה. הזוהר הקדוש, הקבלה, עצם העובדה שאנחנו עומדים פה מול כל ארצות ערב, מלחמת השחרור,

אני רק פותח ספרים, אני פשוט נדהם איך ניצחנו בששת הימים.

אמרו לי שפה הכינו בכלל מחסנים, פחדו שישמידו אותנו, הכינו גברים המוניים, רק את זה התקשורת באמת, התשקורת לא רוצה להראות.

עכשיו, מה שאני מנסה לשאול,

אם הקדוש ברוך הוא, השתבח שמו, שהוא באמת גדול כל כך וזה,

אז למה הוא היה צריך לברוא את כל העולם הזה, את כל הבריאה הזאת, את כל הדברים המופלאים האלה?

בשביל מה הוא שם למעלה? האם הוא בורא וזה? למה הוא צריך את כל הכאב ראש האלה?

לברוא יצר רע, יצר טוב?

לבחון אותנו? להעמיד אותנו? זה כמו שעולים לטסט,

אתה עובר, אם אתה עובר אתה מקבל את הרשיון.

אם אתה לא עובר, אז תעבור לטסט הבא.

אז תחזור בגלגול, תחזור בגלגול, תחזור בעוד אלף גלגולים. בורא פה, בורא שם. למה הוא צריך את הכאב ראש הזה?

שמעתי. תודה.

ובכן,

הסברנו בקלטת

2930 את השאלה שלך באריכות. אני אחזור על זה בקצרה.

הקדוש ברוך הוא, אין לו צורך.

אין לו משהו שמחייב אותו להצטרך.

אלא מה?

ההגדרה שלנו,

כשעלה בדעתו יתברך לברוא את עולמו,

המטרה שלו, או אחת המטרות שאנחנו נוכל לדבר בה,

היא להיטיב.

מטרת הבריאה להיטיב.

ואתה רואה שכל הבריאה בעצם היא הטבה לאדם, אם האדם לא יקלקל את הבריאה.

זאת אומרת,

אם היינו מתנהגים לפי דפוסי ההתנהגות שרצה הקדוש ברוך הוא,

אין לך עולם יותר מושלם.

מה זה להיטיב?

היות והקדוש ברוך הוא הוא טוב, טוב גמור,

הוא מציבות הטוב.

היות והוא טוב גמור,

כשהוא ברא את ברואיו, ברא כדי להיטיב להם.

כדי להיטיב להם.

כדי שאדם

ירגיש את הטובה הוא צריך להיות חסר אותה כדי להרגיש אותה.

כשאדם מקבל את החסרון הוא מרגיש את הטובה.

יש הבדל בין טובה לטובה, יש טובה שהיא בחסד ויש בזכות.

טובה בחסד זה שאני בא ונותן לך משהו בלי שפעלת כלום בעבור זה.

זה מה שנקרא אוכל חינם.

כשאתה עושה משהו ובתמורה אתה מקבל,

אתה מרגיש שאתה מקבל בזכות, בזכות מעשיך.

ההרגשה הרבה יותר טובה.

זאת הטובה הכי מקסימלית שאתה יכול לקבל. מה אתה יכול לתבוע יותר מאשר את מה שמגיע לך?

רצה הקדוש ברוך הוא

לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

בשביל שאתה תהיה בעל זכות

ואתה תוכל לקנות זכויות שבעבורן תקבל את הטובה שהוא ייעד לך לנצח נצחים,

הוא נותן לך את האפשרות לזכות מהזכייה על ידי קיום המצוות.

אבל אם לא יהיו לך שני צרים שאחד פועל כנגד השני ואתה תצטרך לבחור ביניהם כדי שתהיה אתה בעל הזכות,

אם לדוגמה יהיה רק יצר טוב, לא יהיה יצר רע,

אז אתה תהיה מוכרח לעשות רק טוב, כי אין ברירה אחרת,

אין משהו אחר.

אם תעשה מוכרח את כל הדברים טוב,

אתה אוכל חינם,

כי אתה לא עשית כלום, הוכרחת.

לכן יש את הצד השני שמתנגד לצד הטוב.

אמרו לך מה טוב ומה רע בתורה, זה תעשה וזה לא תעשה.

כשתחליט להישמע לתורה ותשמור את מצוותיה,

תקנה לך בזה זכויות שעליהן תקבל את הטוב.

זאת אומרת, אם נסכם,

מטרת הבריאה להיטיב לברואים בדרך של בחירה,

שיהיה בזכות ולא בחסד.

זאת הטובה הגמורה ביותר.

ועוד טובה,

שמשך הזמן שאתה צריך להתנסות כאן הוא כל כך קצר.

70 שנה, שמתוכן 13 שנה אתה פטור ממצוות,

ומתוך ה-53 שנים יש לך שמונה שעות שינה,

שמונה שעות עבודה,

ועוד שעתיים אכילה.

כמה כבר נשאר לך בכלל?

אחרי שתעמוד במשך כל הזמן הקצר שנותר במצוותיו של הקדוש ברוך הוא,

תקבל שכר לנצח-נצחים.

תודה. עכשיו, יש לי עוד שאלה.

רגע, זה טוב? זה מעולה. בגלל הטוב והמתים.

זה טוב.

תודה.

יש לי פה שאלה אחרונה, ואני באמת אסתפק בזה.

היום הייתי בהר-הרצל. ביקרתי חבר שלי שזיכרונו לברכה נהרג בפיגוע בקו 18. הוא היה בן יחיד,

ועד כמה שאני מכיר, הם היו משפחה מסורתית, הם היו משפחה שטובה.

שלוש שנים אחרי, אני מסתכל על אמא שלו, אני מסתכל על הסביבה.

היום הסתכלתי על המצבה ואמרתי,

יש כל כך הרבה רשעים בעולם הזה שרוצים להשמיד את עם ישראל והכול.

למה דווקא אותו,

שבאמת הכרתי אותו אישית והוא היה בן-אדם טוב, שהיה אוהב לעזור,

למה היה צריך ללכת בגיל 22, בחור כל כך צעיר?

למה הקדוש-ברוך-הוא לא נתן אולי עוד הזדמנויות, עוד מסרים,

שהוא יחזור בתשובה? למה היה צריך לקטוע אותו? ועוד במיוחד כשהוא בן יחיד, ושלהורים שלו אין עוד ילדים.

השאלה שלך היא לא קלה.

שאל אותה משה רבנו, את הקדוש-ברוך-הוא, אמר לו, הראני נא את כבודיך,

את דרכי טוביך, איך אתה פועל בעולם? למה זה ולמה לא זה? ולמה זה הרבה וזה מעט?

ולמה, ולמה, ולמה?

אין סוף.

אי-אפשר בעולם הזה להבין את כל דרכי ה' יתברך כלפי היחיד.

בכללי כתוב מה דרכי ההנהגה,

אבל כלפי כל אחד ואחד אי-אפשר להצביע בדיוק. מדוע?

כיוון שאנחנו, לדוגמה,

גלגולים היום.

אין היום נשמות חדשות שיורדות לעולם.

אנחנו בסוף כבר, לקראת סיום האלף,

להיכנס לאלף השישי האחרון.

זאת אומרת, סליחה, לשביעי.

אנחנו צריכים להבין דבר אחד.

אם היינו רואים את הסרט מההתחלה עד הסוף,

היה ברור לנו שהקדוש ברוך הוא עושה הכול בדקדוק.

כיוון שאנחנו באים באמצע הסרט,

אנחנו לא יכולים לתפוס את התמונה.

למשל, הודיעו לאחד שדודו נמצא בחדר ניתוחים.

הוא ממש נבהל, נסע במהירות לבית-החולים

והתחנן שייתנו לו להיכנס.

אז הביאו אותו קרוב לחדר הניתוחים. הוא הסתכל דרך חלון וראה שאומרים שם ארבעה אנשים רעולי פנים לבנים,

כמו מלאכים קפואים עם סכינים,

מפשילים לו את הבגדים וחותכים לו את הבטן.

הוא משתולל מזעם, הוא צועק, רוצחים.

האם זה מוצדק מה שהוא צועק?

אם הוא היה בא קודם,

הוא היה רואה שאותו חולה, הדוד שלו, התחנן

במשך שמונה חודשים שכבר יקבלו אותו לניתוח,

כי הוא לא יכול לסבול את הכאמים שיש לו במעיים.

והם, פשוט תפס אותם בקטע שעושים לו את הטובה.

וגם אחרי הניתוח, אם הצליח,

אז הוא שולח להם עציצים ונותן להם תודה וברכות עם תמונה, אתה ראית פעם? תלוי בבתי-חולים.

מי שבא באמצע הסרט לא יכול להבין מה שקדם.

אם היית בא לפני הגלגול של אותו חייל

ורואה מה הסיבות שהוא היה צריך לרדת לעולם ולהגיע ולהיכתף בדמי ימיו,

אפשר שהיית מודה ומשבח ומהלל על החסד שנעשה אתו.

תודה רבה.

יהודים יקרים, לא להיבהל כשיוצאים מהאולם בסוף הערב.

יש בחוץ שש משאיות של אנשי מג״ב ששומרים על הערב מבחוץ.

זה לא פיגוע,

זה אירוע.

כן. התורה שבכתב כתובה לנו, ולכן אנחנו יודעים שהיא אמת.

סליחה, עוד פעם.

התורה שבכתב היא כתובה,

לכן אין ספק שזה נכון ויש דיוקים בתורה.

התורה שבעל-פה עברה מדור לדור.

איך זה שלא נוספו לה דברים ורב זה או אחר לא הוסיף כל מיני הלכות שהוא רואה לנכון להוסיף אותן?

ולרעיון לכך יש את המשחק הזה, טלפון שבור,

שמשחקים בכיתות. המורה אומרת למישהו משפט,

והוא מעביר את זה הלאה,

ובסופו של דבר מקבלים משהו אחר. בקיצור, אתה חושש מטלפון שבור על-ידי מסירת תורה שבעל-פה.

ובכן, אני אומר לך,

טלפון שבור אין.

אתה יודע מה הראיה?

במשך אלפי שנים היהודים היו מנותקים ומפוזרים בכל העולם כולו.

עכשיו נתקבצנו שוב פה לארץ, ואנחנו נמצאים כאן.

עכשיו, שים לב.

אדוני היושב-ראש,

כל היהודים שהגיעו לפה עם ציצית, לכולם יש אותה ציצית?

אותם שמונה בטילים שיש בכל ציצית?

לכולם יש אותה מזוזה עם שתי פרשיות מן התורה.

כולם אותה תפילין, תפילין מרובע, שחור, פה זה מחולק לארבע פרשיות, פה זה כרוך ביחד.

לכולם יש את אותו חג באותו תאריך,

את אותן הנחות באותם גדרים בדיוק אחרי אלפיים שנה של נתק.

פירושו של דבר שלא היה טלפון שבור.

יותר מזה, תורה שבעל פה באה להסביר את התורה שבכתב.

וכך אמר הקדוש ברוך הוא בתורה למשה,

ואתנא לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם.

ואתנא לך את לוחות האבן זה עשרת הדיברות,

והתורה זה תורה שבכתב,

והמצווה זה הציווי כיצד לקיימם.

אשר כתבתי להורותם אפילו כתובים בתלמוד.

כל זה קיבל כבר משה רבנו במעמד הר-סיני,

וזה רק מה שהוא עבר.

אם כתוב בתורה וקשרתם לאות על ידכם,

ולא כתוב מה קושרים, איפה קושרים, כמה קושרים,

מה תהיה סיבת הקשירה,

לא תוכל לעולם לקיים את הוראות התורה שבכתב.

כל התורה שבעל פה באה להסביר איך מקיימים את התורה שבכתב.

עכשיו, הערבים,

אברהם אבינו, קיבל את מצוות המלה,

והוא עשה אותה לישמעאל הבן שלו עם כל ההלכות והיהודים וליצחק שממנו יצא ישראל

והעם היהודי.

איך זה שאנחנו, העם היהודי,

עושים ברית מלה אחרת, כולל פרייה, וערבים עושים ברית מלה דומה, בלי הפרייה?

הערבים, אצלם ירד משהו.

תראה, אין שאלה על הערבים מסיבה אחת פשוטה,

אצלנו הדברים מעוגנים בנתינת תורה מסודרת מהבורא,

איך הציווי ומה ההלכות והדינים שלה.

אצלהם זה נשאר מזיכרון.

זאת אומרת, אצלהם אין תורה שירדה מן השמיים,

והם קיבלו אותה והם הולכים על פיה ומדקדקים עליה. לכן אצלהם יכול להיות שיבוש ואצלנו לא.

הבנת?

אחד הדברים שהוא שאל על העולם ואיך העולם,

שלוש פעמים ביום אנחנו אומרים לתקן עולם במלכות שדאי. העולם נברא

לא הכי שלם, ותפקיד שלנו זה לתקן.

וזה אחד מהדברים שאנחנו מנסים לעשות. מי שיתקן, יגיע למצב של גמורה, מגיע לעולם הבא.

האחיין שלי התאבד לפני חודשיים,

והדברים שאנחנו מדברים עליהם כרגע הם מאוד כבדים.

מאוד מאוד כבדים.

דיברת על מישהו, קצין בחיל האוויר שהגיע לפני כן בהתחלה ובפתיח,

והבחור דיבר פה על דברים מאוד גבוהים.

אני חושב שהשיחות האלה כרגע הן גבוהות לאנשים מבוגרים, ויש הרבה נערים. אחד התיקון שאני רוצה להביא לעולם הוא שהשיחות שלך היו ברמה של אנשים גדולים וחזקים,

ולא ברמה של קטנים, כי אני חושב שזה עושה להם לא טוב.

הבחור אמר שהוא הסתגר וכל זה. הוא בחור שעבר הרבה

והוא מצליח איכשהו לצאת מזה

ולהתעשר אולי ביכולות שלך וביכולות של הסביבה.

קטנים זה בעיה,

ואני חושב שבהרצאות מהסוג הזה אנחנו צריכים לעשות מבוגרים לבד

וצעירים לבד

וקטנים לבד. והרצאות הן כל דבר לפי הגיל. כמו שביהדות יש 13 למצוות,

בי'ח'

לחתונה וכלה וכלה.

שמעתי.

ובכן,

אני מכיר אותך, ראיתי אותך בטלוויזיה כשאתה דיברת על המנוח שהתאבד אצלכם במשפחה,

וניסיתם להאשים אותי בהתאבדות שלו.

נער בן 17 וחצי שם בשבוע שעבר קץ לחייו.

הוא חזר בתשובה בעקבות אחד הרבנים המפורסמים בתחום הזה של ההחזרה בתשובה, אבל הנער מאס בחייו כשניסה דווקא להוריד את הכיפה,

ואנחנו מקיימים עכשיו שיחה עם קרוב משפחה של הנער.

בני שמו.

אתה מוצא קשר ישיר, אני מבין, בין ההתאבדות לבין החזרה בתשובה.

ודאי, ודאי.

אני מכיר הרבה חוזרים בתשובה,

אבל בצורה שכלתנית.

ואתה ואימא שלו יכולים להעריך למה הוא עשה את מה שהוא עשה?

מה הסיבות לכך?

כי ההרצאות האלה שהוא היה בהן, וגם הקלטות.

יש לי גם חומר שמראה בדיוק מה היו הסיבות להתאבדות.

לא הוצאתי אותו משום כבוד המשפחה וכבוד הנפטר.

אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

אם יש טענה שמישהו שהוא צעיר או קטן יכול להיות מושפע בגלל חומר כזה, שמדברים על חיים לאחר המוות,

או שמדברים על דברים שאדם מתוודה עליהם פעם ראשונה,

אני חושב שמה שמתוודעים בטלוויזיה יום יום יום ילדים ונוער זה הרבה יותר גרוע והרסני והתוצאות ברורות.

כאן השיחה בין בני לרב נקטע מסיבה טכנית לגמרי, הפסקת חשמל.

אני מצטער לעבוד,

מהאולם לתקוף את החשמל,

יש בחוץ אלפים של אנשים שרוצים להיכנס והם פתחו את המקום, גם במצוות הגעתי,

גם במצוות הגעתי, אני שילמתי להיכנס, אני שילמתי להיכנס. האנשים שנכנסו כעת והתפרצו לתוך האולם,

ותקשיב עליהם, אחרת לא יאפשרו את המשך הערב.

חמאס, שלא יהיה סילול השם.

אנחנו ממשיכים.

לצערי הרב, השואל נעלם.

איפה השואל? איננו.

אני מאוד מצטער בסוגיה הזאת שנשאלתי כרגע.

אחרי 20 שנה שאני מדבר בסייעתא דשמיא

ודורש לה רבים,

והקלטות הגיעו כבר למיליונים יהודים בעולם כולו.

עוד לא שמענו דבר אחד

שיהודי התאבד בגלל זה.

שמענו שהתאבדו, לצערנו הרב, מכל הסיבות האפשריות האחרות.

ראינו מאות אלפים של חוזרים בתשובה,

שזכו לחזור בתשובה.

ראינו אלפים של חוזרים בתשובה שזכו לחזור על-ידי קלטות.

אני רוצה לשאול פה בציבור הקדוש שיושב כאן,

אם יש אנשים שזכו לחזור בתשובה

דרך קלטות

או הרצאות שלי, אם אפשר להרים את היד בבקשה גבוהה.

תודה רבה.

לפי מה שאני יודע,

מאות אלפים של משפחות מאושרים שהילדים שלהן חזרו בתשובה.

מאות אלפים של משפחות.

אבל התשקורת לא יודעת להתווכח תרבותית

והיא משתדלת להכפיש.

לכן, היא מחפשת כל פעם עלילות שונות ומשונות.

לדוגמה,

היום סיפרו לי על-ידי מנהלי הערב

שבשעה 1400 כבר היום בערך בצהריים היו מערוץ 2 כאן,

וביקשו להיכנס לערב. דרך אגב, הם נמצאים גם כאן, אומנם בלי המצלמות,

אבל הם ניסו למנוע את הערב הזה ולומר איך נותנים לאדם כזה לבוא למקום כזה.

אחר כך צלצלו למארגן הערב ואמרו לו שמדברים מערוץ 2, מבקשים להיכנס עם מצלמות, לעשות כתבה חיובית על הרב.

אתם מאמינים להם, נכון?

מאמינים. מאמינים או לא?

לא.

איך קוראים להם?

עוד פעם?

יופי.

ביום שני הקרוב

רבי יעקב אחימאיר

מהתוכנית פוליטיקה, פופוליטיקה, משהו עם פוליטיקה.

אמור לזמן כמה הורים של חוזרים בתשובה שנפגעו מהחזרה בתשובה של אמנון יצחק

אז הולכים לעשות תוכנית להביא הורים שיבכו שלקחו להם את הילד

ומה הם יעשו וצריך לעצור את זה

ככה עשו כבר בתוכניות שונות

קלטת מספר 53 בקרוב לווידאו

בבית היוצר של ארגון שופר

פרודיה מטורפת על המציאות הארץ-ישראלית

ספר הבישול של רשות השידור

קצת שקר

אני דואג את כל הנושא הזה כחשכה גדולה שמחולת עלינו. המהפכה הציונית קמה בגלל המהפכה החילונית.

יש לי תחושה עזה שהדעת והחזרה אל הדעת תוביל אותנו בחזרה על הגלות.

והרבה אמת כואב בזה.

ברור שהחזרה בתשובה היא רק קצה של משהו כזה. אנשים מלהטים מי לידכם,

ומולטים במחשבות חשוכות לחלוטין,

משקרים,

בעולם הטוב.

ברור שבסופו של דבר הבעיה אחת לאומי המצחק ופשוט תופס את האנשים האלה בקלוב ותראי קלוב.

לא הביאו אף פעם הורים מוכי סמים בשביל שיוציאו את הסמים מבתי ספר?

לא הביאו הורים שילדיהם נפגעו על ידי סכינים?

לא הביאו הורים כאלה, לצערנו הרב.

לא הביאו אנשים שיבכו על מערכת החינוך הכושלת ועל פשיטת הרגל,

ובעצם לא מביאים שום דבר.

רק הכול נגד החרדים.

לפחות פעם בשבוע הייתי מקרה של שליטה,

אלימות עולה וגוברת בין תמותית ובין איכותית.

יש פה עץ תמים,

עיסוקים.

התבראה הכי קטנה יכולה להיגרם פה בדקירה.

תופעה של אלימות בבתי הספר בישראל היא מהחמורות בעולם.

בבית ספר יש הרבה מאוד סמים והרבה מאוד אלימות.

כנראה בית הספר אמרתי, אם אני הודיע שיש לי סמים,

שנה בעוד לא יושמו את זה.

הפסקנו להיות בתי חינוך והפכנו להיות בתי חרושים.

תודה רבה, תודה רבה.

יש עוד הרבה מה לדבר בסוגיה הזאת.

תוכנית עובדה,

גם כן, אילנה דיין כבר עושה תחקיר שלוש שנים עלי.

שלוש שנים תחקיר.

והתחקרנית שלה נמצאת פה, מצולמת על-ידי הצלמים שלנו גם.

היא כבר פעם שנייה בהרצאות.

אתמול צלצלו מעובדה לחבר הכנסת יצחק וקנין משס,

והיא מדברת אתו 25 דקות

ומנסה להוציא ממנו שאמנון יצחק מפחיד.

אני מפחיד או מצחיק?

מפחיד.

מפחיד או מצחיק?

אני לא מבין איך מפחיד מצליח להביא אלפים.

מחיאות כפיים

ומחיאות כפיים ומחיאות כפיים ומחיאות כפיים. תודה.

אני רוצה להגיד לכם עוד דבר.

אז כשלא הולך להם בדרך זו, הם מנסים דרך אחרת. והיא מקשה ושואלת את חבר הכנסת,

תגיד לי,

איך זה שאתם הולכים אתו ביחד?

הרי ייתכן שיש קשר, שאתם למעשה עובדים ש״ס עם אמנון יצחק

בשביל להרבות קולות בשביל ש״ס?

כולם יודעים וכותבים גם בעיתונים שאנחנו לא מתעסקים עם פוליטיקה ולא מדברים על פוליטיקה. זה לא ענייננו.

מתייחסים רק לנקודות ששייכות ליהדות.

אני עצמי לא בוחר אפילו בבחירות,

לא מקבל כסף מהמדינה בשום דרך כלשהי.

נעזר בזכות תרומותיכם ועושה את כל מה שאפשר במקום משרד החינוך.

אבל אל תדאגו,

בתוכנית עובדה אתם תראו שאני גורם להתאבדויות,

אני גורם כנראה גם לסמים בדרך עקיפה,

וכן על זה הדרך.

הדרך הזאת היא ידועה ומפורסמת.

ערוץ 2 תמתין.

עוד רגע.

אלי חבני הוא הדוד של זוהר שהתאבד בירייה בתחילת החורף הזה,

והוא חושב שזוהר נשאב למערבולת התשובה של אמנון יצחק,

ונפשו לא עמדה בזה.

הבמאי לוי זיני והתחקירנית קרן מועלם הלכו בעקבות סיפורו של זוהר,

וגם בעקבות הרב בתעשיית התשובה שהקים. 70 מיליון קלטות הפיץ אמנון יצחק בשנים האחרונות.

מעולם לא חיפשו דבר טוב שנמצא ביהדות.

מעולם.

מחפשים רק דבר שיכול להיות שחור, מכפיש,

וגל ההסתה הפרוע שנראה בימים האחרונים ברחבי הארץ,

22 חיילים נהרגו בלבנון,

ואף אחד מאלה שיושבים בישיבות לא נהרג באוהלה של תורה,

כותרת אנטישמית כזאת מדברת בעד עצמה.

אבל,

לצערנו הרב, יש גיבוי לכל הקיצונים האלה על-ידי התשקורת,

ואין ביטוי לציבור שרוצה בעצם לשמוע גם את הפן האחר.

האם אתם חושבים

שהתשקורת נותנת ביטוי

ליהדות האותנטית?

כן או לא?

כמה חילונים יש פה, האם אפשר להרים את האצבע?

נו, ברוך השם, יש פה גוש נכבד, לפחות בהתחלה.

יהודים יקרים,

תדעו לכם,

מה שאנחנו רוצים לעשות זה רק דבר אחד,

שהיהודים יכירו את היהדות ויבחרו את הדרך שהם רוצים ללכת בה.

מעולם לא כפינו על אדם את הדרך שלנו.

מעולם היהדות בהיסטוריה שלה לא כפתה על עמים אחרים את התורה.

הנצרות כפתה על-ידי אינקוויזיציה,

האסלאם על-ידי ג'יהאד.

היהדות מעולם אפילו מסרבת,

משתדלת שלא לקבל גרים שעלולים להיות כספחת

ולא יהיו גרי צדק.

אם הם יהיו גרי צדק,

אנחנו מברכים עליהם גם בתפילת 18 ועל גרי הצדק.

מברכים אותם בברכת הצדיקים.

אז יהדות

אינה כופה,

אלא מה רוצים? לאיים על הציבור שנמצא בארץ-ישראל כאילו עומדת להיות מדינת הלכה.

ואז הדתיים יכניסו את החילונים לגטאות,

זה התסריט,

שם יושיבו אותם עד זיקנה ושיבה ולא ייתנו להם לצאת.

זה מה שרוצים לצייר.

תשכחו מזה, לעולם זה לא יהיה,

ואין דרך היהדות כזאת,

ואין אנו כופים את חיינו. מי שרוצה לחיות כמו שהוא רוצה שיחיה,

אנחנו מבקשים זכויות במינימום,

מה שניתן לקבל ביחס שנמצא בציבור.

כמו שהציבור הקיצוני השמאלי,

מרצ,

רוצה לבטא את מה שהוא רוצה וצועק את זה בחוצות,

אנחנו רוצים באחוז הקטן שלנו לבטא את מה שאנחנו מאמינים בו.

אם קראתם למשטר כאן דמוקרטיה,

אז תשתדלו להתנהג לפי מה שאתם הכתבתם,

אבל גם זה לא נותנים פה.

לסיום הקטע הזה אני רוצה להקריא לכם דבר שהתפרסם בעיתונים בימים האחרונים, זה אתמול התפרסם,

קצת סבלנות, ותשמעו פעם

בעיתון יתד,

עיתון חרדי,

חבל שהוא מתפרסם רק

אצל חרדים ולא מתפרסם אצל חילונים.

אם היו שומעים את האמת לאט-לאט, אולי היו מתעוררים.

ותשימו לב, הדברים מדברים בעד עצמם.

הכותרת היא מיהו בריון.

אין כמעט יום שבו התקשורתנים החילוניים אינם עוסקים בבריונות החרדית.

כל בר-דעת המכיר מעט תאווי החילוני היומיומי צריך להעלות חיוך על דל שפתיו

לנוכח צירוף המלים הללו.

עמודי הפלילים בתקשורת המקומית גדושים מדי יום במעשי פשע חמורים,

בבריונות אלימה וברוטלית,

המתגברת בהתמדה משנה לשנה.

ברחוב החילוני כבר התרגלו למעשי פשע אלו,

שרק החריגים והבולטים בהם זוכים לאזכור עיתונאי.

רובם הגדול כלל אינם תופסים מקום,

ורק הציבור הרחב, שצריך לאבטח את רכושו בכל דרך אפשרית

ולהגן על חייו מפני בריונים אלימים,

יודע כי מדובר במכת מדינה קשה ונוראה.

אבל כאשר חרדי נחשד בפגיעה בחילוני,

מובטח לו כי התקשורת תדוש במעשה יום אחרי יום,

שבועות ארוכים,

כדי שחלילה לא יהיה מישהו במדינת ישראל שישכח שגם החרדים אלימים.

לפני כמה שבועות

פגעו כמה חרדים ברכושן של נשים נוצריות שנחשדו במיסיונריות.

הנשים עצמן לא נפגעו,

אולם עובדה זו לא מנעה מהתקשורת הישראלית להכתיר את המעשה כפוגרום נוסח ליל הבדולח.

לא פחות.

אמירה שלא זכתה לגינוי מפי כל אלה שגינו את ההשוואה שערך עיתונאי חרדי בין ההסתה נגד החרדים לבין האנטישמיות הנאצית.

ואין יום בו לא קם איזה לבלר פוחז ומזכיר את הפשע הנורא.

כל מעשי הפשע והוונדליזם ברחוב החילוני מתגמדים ונשכחים

מול מעשיהם של יחידים שאינם מייצגים איש והופכים בידי התקשורת למייצגי כל הציבור החרדי.

לפני ימים ספורים נכנסו שני בריונים לביתו של קשיש בירושלים והיכו אותו קשות.

המכים היו רעולי פנים כך שזהותם אינה ידועה,

אבל החשד הוא שמדובר בחרדים שהכו את הקשיש על שהפעיל בביתו מכשיר טלוויזיה בשבת.

המשטרה עדיין חוקרת,

איש אינו יודע במה מדובר,

אבל דינו של הציבור החרדי כבר נחרץ,

ומעשה חריג,

גם אם בוצע על ידי מי שקורא לעצמו חרדי,

הופך לכתב אישום נגד כל הציבור החרדי.

העובדה שימים ספורים קודם לכן נפגע רכושו של צעיר חוזר בשאלה,

בחשד כאילו מדובר במעשה של חרדים,

הופרך לאחר שנלכדו הפוגעים,

אינה מונעת מלהזכיר גם מקרה זה בנשימה אחת

עם שאר מעשי הבריונות החרדיים.

וגם אני יודע את זה מעצמי,

אותה עלילה מתועבת של אנשי התשקורת

שאמרו שאני רציתי לעשות ערב של הומור ואטרקציה על חללי 73, חללי המסוקים.

שקר וכזב שלא נברא עוד כדוגמתו, והוצאתי קלטת וידאו שנקראת התגובה שלוש שעות.

אני בכלל לא הייתי בארץ באותה שעה.

והם משתוללים במשך ימים שלמים שאמנון יצחק מארגן הערב.

יתירה מזאת,

הם מצאו את מארגן הערב,

כתוב על המודעה מי מארגן הערב, תעודת זהות בפלאפון.

הביאו אותו לתוכנית והצלילו את פניו, שלא יראו אותו,

ואני, שלא הייתי בכלל בקטע,

שמו את הפנים שלי כל הזמן לעיני כולם.

יהושע פורת,

איש שמאל ידוע, מפרסם מאמר ברוח מודעות תנועת עם חופשי וכותב כך

מול גל הבריונות הזה, הכוונה לחרדים,

ניצב הציבור החופשי חסר אונים,

חסר הנהגה ומפולג,

במקום להבין כי מימון הפעילות החרדית בישיבות יוצר

תמריץ לגידול מספרם ולהפיכתם לכוח שיסכן את עצם הרקמה הכלכלית,

החברתית והפוליטית של המדינה,

ממשיכים רשם להחליף להם.

ברור לכול שמדובר כאן במסע שיטתי ומאורגן,

אשר מכוון לכפות בכוח האגרוף,

העלה והאבן את אורחות החיים המנוונים והטפילות של החרדים על הציבור כולו.

זה מה שכותב יהושע פורת,

איש השמאל מעם חופשי.

לכן,

כמשקל נגד,

נעסוק מעד על קצה המזלג, עד כמה שעיתוננו יכול להרשות לעצמנו בבריונות החילונית.

לשמחתנו, לאושרנו, רחוקים אנו מאותו הוואי,

וגם אם מכירים אנו את הבריונות החילונית המילולית,

אין אנו מודעים לבריונות המקומית המתמשכת,

זו שאינה באה לידי ביטוי ברבים.

לכן עלינו להזדקק להודאת בעל דין של עיתונאים חילונים המעידים על עיסתם.

בעקבות מעשה אלימות חמור שאירע בבית-ספר יוקרתי באחד מיישובי השרון,

שמיקומו ושמו נאסר לפרסום, לא כמו אצלנו,

פרסם עיתונאי בכיר שילדיו לומדים באותו בית-ספר כתב קטרוג חמור נגד מערכת החינוך החילונית המגדלת דור חדש של בריונים חילוניים.

העיתונאי רון מייברג כותב, בין השאר,

אני אב שנתקל זה כמה שנים במעשי אלימות קשים על גבול הברוטליות הבלתי-נסלחת

המיוחסים בדרך כלל לגלוחי ראש בעיירת שדה בגרמניה או לאדומי צוואר מדרום ארצות-הברית.

אני הורה שנאבק זה כמה שנים באותו יישוב עלום שם בשרון במעשי אלימות קשים,

שגם אם טרם הבשילו לכדי פשע כה מזעזע,

הרי שחניקות,

מכות רצח,

אגרופים, זריקת אבנים ודקירות כבר ידעתי,

כולל מקרים שבהם הוזעקתי על ידי מין ילדיי כדי לחלצום מבית-הספר מסיטואציה שכדי להתמודד איתה בעצמו היה עליו לזנוח את מה שלימדנו אותו בבית,

ולהרים את הלבנה הקרובה ביותר כדי להשיב מלחמה שערה.

מדובר בנוער

שאין לו נשמה,

אין לו יראה בליבו ואין שיקול דעת במוחו.

אין להם גרעין מוסרי ותרבותי,

גם לא משהו להתלקט סביבו.

לא תנועת נוער,

לא אתוס,

לא דת,

לא מסורת, לא אמונה,

לא חברות במובן האמיתי של המילה,

לא סייגים, לא משמעת ולא איפוק.

מה שהם רוצים, הם לוקחים,

מה שהם לא לוקחים, הוריהם נותנים להם.

מי שרוצה לחפש את האמת צריך לחפש את התשובה אצל הורי הנערים.

הם אנשים אמידים, מבוססים,

שמכבים בכסף את חוסר האהבה והפנאי שהיו אמורים להעניק.

אלמלא הייתי חי כבר כמה שנים את הפחד והגועל-נפש המתמשכים הללו באותו יישוב אלמוני בשרון,

אלמלא הייתי מתרסק פעם אחר פעם על אותם נציגים,

כל המרשימים

של מערכת החינוך הישראלית הנוכחית,

שיודעים להסכים עם שוועתי בקול רפא אך אינם מסוגלים למצוא לה מזור,

אלמלא הקילומטראז' הרב שיש לי במוסדות החינוך ביישוב החסוי בשרון,

קילומטראז' המורכב מעשרות גיחות לצורך מילוט ילדי מבין כותלי בית-הספר המוגנים באורח מרשים על-ידי שומרים מזוינים נגד פיגועים על רקע לאומני אך פרוצים לחלוטין לפיגועים על רקע של אלימות לשמה בחינוך שערורייתי וקלוקל,

בוודאי הייתי כותב על צרות אחרים.

ולמה הוא כתב את כל זה?

תשמעו למה.

איי, איי, איי. אין צורך להכביר במילים כיוון שחריף יותר מאותו עיתונאי שחווה על בשרו ובשר ילדיו את החוויה הנוראה, לא ניתן לכתוב.

רק השבוע החלימה צלקת על לסתו של בני האמצעי,

שהיה לפני כחודש פן-ניסוי של ילד בשכבה שלו,

שביקש לבדוק

האם ניתן לבטק את עורק הצוואר בעזרת עט כדורי ותקע את העט בלחיו של בני.

זאת הסיבה שכותב מייברק בסרקזם, מהול בזעם.

זה עיתונאי חילוני שחי את חיי הפחד האלה יום-יום.

הוצאנו קלטת חדשה עכשיו בווידאו

שנקראת פשיטת רגל על החינוך החילוני,

לאחר הקלטות טפט שיצאו בעניין והחוברת פשיטת רגל,

שאנחנו בסך הכול מקבצים את כל מה שהחילונים אמרו על עצמם בנושא חינוך.

מי שעדיין משאיר את הילדים שלו בבתי-ספר חילוניים כאלה,

משאיר אותם בסכנת נפשות לפי מייברג.

אבל זה?

אין גינויים.

כשיש כאלה בחורים ממקומות כאלה שעושים דברים שהם שליליים לחלוטין,

אומרים בני טובים פגעו,

בני טובים רצחו,

בני טובים, איך הם נשארו בני טובים?

לא, אלה בני טובים.

חרדי זה כבר מסביר הכול. לא צריך יותר. רק תכתוב חרדי ליד המקרה.

כולם מבינים כמה זה איום ונורא.

אתם מבינים כמה שזה הוגן.

תודה.

יש הקרנות מערוץ-2.

בסוף אנחנו נהיה חברים.

בסוף.

הלו.

עכשיו אני יכול להגיד, היה לנו ערב, תרחיק טיפה. היה לנו ערב חינוך, תקריב טיפה.

אה, הנה, עכשיו בסדר.

בסדרת חינוך, איך יכול להיות

שבשירים של אביב גפן נערים בישראל שמים קץ לחיים שלהם? איך זה יכול להיות?

איך ייתכן דבר כזה?

הרי אביב גפן,

שאין לי שום דבר נגדו כבן-אדם,

הוא הסמל והוא הזה והוא פה והוא שם.

אני היום, בחור בן 24,

גדלתי על חינוך חילוני.

אמרתי כבר קודם, הורדתי את הפאות שלי,

הוציאו ממני את הדת באכזריות.

הרי עצם העובדה, איפה שאני היום שומר,

אני שמתי יום אחד את הכיפה, אנשים נבהלו ממני.

מה, זה לא אותו איתי, הוא כבר לא יהיה נחמד, הוא לא יהיה זה.

עד שהם לא נרגעו קצת, והבינו שסך הכול זו מדינה דמוקרטית, ואם אני מניח תפילין, ואם אני אומר שמע ישראל ואני לא פוגע ולא כופה על אף אחד אחר,

אז זו זכותי, וזו דמוקרטיה אמיתית.

עכשיו, עם כל הכבוד לאחיין ההוא, אם מתאבד,

אז אני יכול להביא עשרות,

אם לא מאות מקרים של נערים בישראל,

בצבא יש כל כך הרבה מקרים של אנשים שמתאבדים,

שהמפקדים צוחקים עליהם, נערים חילונים. טוב, לא צריך להגיד את קלונם ברבים, הדברים המפורסמים. סליחה, אני אמין את זה. אבל בכל אופן... אין צורך, תודה.

רק אני רוצה להגיד לך דבר אחד. אם הזכרת את אביב ג'יפה,

אז אני רוצה להגיד לך משהו.

לפני כמה זמן,

כשנה בערך,

הזמינו אותי אנשים פרטיים לערב

בבית החייל בתל-אביב.

יש גם חרדים שתורמים לעמותה של בית החייל.

יש הרבה חרדים שתורמים את עצמם בזיהוי חללים למען חיילי צה״ל ואזרחי המדינה.

כל אחד תורם במה שהוא יכול.

אבל, הציבור שלנו מופלה לרעה.

בית החייל החליט לא לקיים בעקבות פנייה של עמותת עם חופשי את ההרצאה שלי.

למה? בגלל שהחרדים לא משרתים בצה״ל.

אני שירתי בצה״ל בחיל קרבי, כחייל קרבי, שלוש שנים מלאות, וסיימתי עם תעודת הצטיינות.

זה לא מספיק להם.

אבל השכנים שלך לא משרתים, אז אתה לא תיכנס.

אבל אביב ג'יפ, חצי שנה לפניי, היה בבית החייל,

וגם אחרי שסירבו לי היה עוד פעם בבית החייל.

ובשאילתא בכנסת

התחמק שר הביטחון במתן תשובתו לחבר כנסת למה הוא כן ואני לא.

מה איפה ואיפה? הוא שרשירים נגד צה״ל,

מטיף נגד שירות ובעד ירידה מהארץ.

הוא בסדר, כי הנוער הישראלי אוהב אותו.

אני לא.

אתה מבין איפה אנחנו אחזים?

זה לצערנו הרב.

רק רגע.

כן,

אני חייב לו תשובה שם.

כן,

כן, בחור.

לעמוד.

אתה יכול לשבת.

אחי, ככה?

שלום, קוראים לי עופר יאשר. אני חודשיים חוזר בתשובה.

ברוך השם.

באתי לפה לשמוע את הדברים שלך, ואני מבין כמה שאתה חכם.

אבל אני רוצה להביא לך עוד הצעה אחת.

נכון שאתה, מה, כאילו, אני אשאל אותך, אני אראה אם אני צודק במה שאני אומר.

מה המטרה שלך, אמנון? שכל העם ישמע את הדברים שלך ויתחזקו. לא כאילו שיעשו אותך גדול. אתה בן אדם מאוד ענב.

תיזהר, הוא בא מאחוריך.

נכון או לא, אמנון, אני צודק או לא? תענה לי רגע.

אנחנו לא... הרב אמנון, סליחה, בכלל. אל תתלהב, אל תתלהב. טוב, בסדר. דבר לאט כמוני, יש זמן.

לאט, תרחיק קצת, דבר ברור לאט-לאט.

מה המטרה שלך? עכשיו אתה מחזיר בתשובה. אני גילאתי כבר שאתה מציל נפשות, שזה דבר פי ארבע יותר יפה. אלא מציל נפשך בישראל, מציל עולם ומלואו.

אבל עכשיו...

שנייה, שנייה, רגע, שנייה. חבר'ה, לא כל פעם נרחם כפיים. כשאני אעשה ככה, נרחם כפיים.

אבל עכשיו, תסכים איתי,

יש לי אחות מאוד דתייה,

אבל היא שומעת אביב גפן, והיא נשארה דתייה.

עכשיו, אביב גפן הוא יהודי,

זה רשום בתורה, עם ישראל אחים זה לזה.

עכשיו, זה שאתה צוחק עליו זה לא בכוונה, אבל אני אגיד לך מה עשית עכשיו.

גרמת לו לפחד ממך בלי שיעודה. תראה כמה אנשים צחקו עליו.

אם אתה תתחיל לכבד את החילונים,

תראה להם את הדברים הטובים שיש בדעת, כמו שאני,

איך חזרתי בתשובה? ראיתי בהתחלה את הדברים הטובים.

ראיתי את כל העבריינים בשכונה שלי, איך הם חזרו, איך הם ויתחו על כל הכבוד שהיה להם.

אבל מה הם קיבלו? קיבלו משתת עטייה, כי הם נכנסו למשפחות טהורות.

זו התשובה שלך, אמנון. אתה עושה עבודה מאוד חשובה, תמשיך בה.

אבל תפסיק לצחוק על החילונים, זה לא יפה, למענה הייתי חילוני.

עכשיו אני חכם, אני יודע כל מה שאתה אומר, אתה צודק.

אבל אם עכשיו יעקב אחימאיר שומע אותך, מה הוא אומר? יש לו כוח גם בתקשורת.

זו מלחמה.

אנחנו רוצים שיהיה שלום,

שכולם ישבו פה וישמור את הדברים שלך. אתה מאוד חכם.

תראה, הם מוחאים לי כפיים, סימן שאני אמיתי.

אז רק הוא ברור.

חכה שנייה, לא באתי חס וחלילה לפגוע בך. באתי לעזור לך. אם אתה רוצה, תיקח אותי איתך, אני אתן לך את הנשמה.

אני אגלה לאנשים סימנים

שנייה, שנייה, אני חייב

אני מגבניק

אני שלוש שנים בכותל, רק עכשיו, לפני שאני משתחרר, חזרתי בתשובה.

אתם עוד איפה אני אשרת?

בכותל!

סימן!

סימן אחד.

אם אנשים... זה האדם החמוד הזה עכשיו.

אם תגיד לו על זוהר ארגוב, תלך לחזק אותו.

זוהר ארגוב, מה היה לו?

היה לו כסף, היה לו הכל!

אבל בשביל מי הוא חושב שזה?

בזכות הקול שלו.

הוא מת. נכון, התאבד.

אבל הוא השאיר פה את מי?

את מי הוא השאיר פה?

ואת גילי.

גילי, עכשיו אתה יודע מה? היה נרקומן מקבץ נדבות. אתה יודע מה עכשיו הוא?

חוזר בתשובה. מקווה שהוא יצליח.

אתה רואה?

תעשי להם את הדברים האלה, תראה להם

שבתוך החילוניות יש שכר גם.

תראה, בן אדם בעל עסק דתי.

תראה, הוא אומר תודה. אם הוא יצליח להגיד תודה לקדוש ברוך הוא,

ייתן לו עוד, עוד, אבל שלא ישתגע. למה כסף יעבור עיני צדיקים?

אבל אם תראה בעל עסק חילוני שאומר תודה רק לעצמו,

אז אתה תראה איך הוא נופל.

אני צודק או לא?

תראה, אתה מוחא לי כפיים גם.

אני כולה חודשיים דתי, תראה איזה מתנה קיבלתי, איזה שכל זה פתח לי. אם תוך חודשיים קיבלת שכל כזה, אוי ואבוי, מה יהיה עוד ארבעה?

עכשיו יש לי משהו לפני שאני יושב.

באתי לפה היום לא לשמוע את הדברים שלך, אנחנו שומעים אותם בבסיס, אנחנו לא יודעים כבר שאתה חכם.

באתי לראות שאני לא טועה.

אם הייתי בא, רואה פה שתי אנשים, אחד, שתיים, הייתי אומר, בואנה, אני מסוגע.

כל אלף שואלים.

אני שואל, אתם מסוגעים?

אני טעיתי כשחזרתי בתשובה?

לא לא לא לא. אם אימא שלי הייתה רואה אותי...

אפשר לתת לך ציצית?

מחבוד.

תודה רבה.

הוא רוצה לנצל את הערב כהזדמנות ומאוד מתרגש הוא אומר כך הוא מבקש סליחה מאימא שלו שעשרים ואחת שנה רצתה להחזיר אותו בתשובה ולא הצליחה

בערב

ברוך אתה ה' אלוהינו עולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה

כן אני רוצה לתת אפשרות פה לידידנו בבקשה

תן לו מיקרופון מגיע לו

מחיאות כפיים

יש לנו מצלמה פה למטה לאט לאט לאט רגע שאני אקשיב

יש לנו מצלמה למטה מדוע אנחנו לא יכולים לצלם את הבחור הזה

מדוע אתה לא מרשה לנו לצלם בתוך הערב

ובכן. שלא...

חבר׳ה,

לנו

אין חלילה וחס שנאה ביהודים האלה שעושים נאמנה את מלאכתם לפי אמונתם.

רגע,

אנחנו פשוט מאוד למודי ניסיון

שכל חומר שהגיע למערכת שלכם סולף, קוצץ,

לפי המטרות שאתם הגדרתם מראש.

אבל בשביל מה אתה צריך את המצלמה שלך?

אני מוכן לתת לך כל קטע שתרצה

ממה שאני צילמתי והבאתי רחף מהטלוויזיה

בשביל שיירחף מעליך.

תודה רבה, אני מאוד אשמח.

ומה שתרצה, אתה רוצה את הקטע של הילד הזה? אני מבטיח לך שאתן לך אותו בבטא.

תודה.

אין בעיה,

אבל אתה צריך להיות ג'נטלמן.

שאתה,

את אותה אווירה שאתה רואה פה,

תגדיר אותה על המסך.

אפשר לעשות את זה ככה.

אפשר להגיד, זה פחד. היו אלפים בפנים,

אלפים צבעו בבחוץ, שברו את הדלתות,

הגיעה משטרה ולא הצליחה להשתלט עליהם בגלל המטיף חומייני שיושב על הבמה.

אולמות שטופי תשובה. העם אומר כן לבורא עולם.

אנשים מחפצים את האור.

הקדוש ברוך הוא מעורר אותנו!

איפה הילדים שנראה פה?

אמנון יצחק לוקח אותם חזק.

מי אתה, אמוני?

האמונה הוא פחד. הערב, שמונה וחצי, הוא כבר.

את הביוגרפיה של הרב אמנון יצחק עוטף מעטה של סודים.

איננו יודעים מהי השכלתו התורנית,

מתי והיכן קיבל הסמכה רבנית,

ומי הרבנים שהוא שומע עליהם.

יש שמועות.

אחת מהן מספרת שהוא גדל בכרם התימנים בתל אביב.

אני מכיר את אבא שלו טוב, הוא עובד בבנק במזרח אבל שמעתי עליו סיפורים.

איזה? אלוף המחזיר. לא חייתי כאן, אני נולדתי כאן, אבל לצערי הרב חייתי בניכל.

לך, לך לספר, אני אתן לך עדות,

נאג'י קוראים לו, ותגיד לו ז'אקו ז'לחותי, תראה מה יגיד לך.

נאג'י הספר לא מוכן לדבר.

אני עובד כאן, הוא אומר, לא רוצה להסתבך.

לא מצלם, אז זה לא מצלם.

הוא השליח של הקדוש ברוך הוא לאור נשמות ישראל לתשובה.

הראש משפחות, להגיד אותם בתשובה ונפרידו באותם שלהם.

מאיפה אתה מכיר אותו? אני מכיר אותו מהסנוקר, בגילאי 22,

שלוש. אהה, זה אהבה וזה.

איזה מילי בן אדם הוא היה?

שובב.

היה כל היום לשבת בסנוקר.

הוא היה אחד משחקני הסנוקר הטובים בתל אביב.

כי זה רגע מתפרנס.

ביחובות הקרן.

ואפשר להגיד את זה אחרת.

אולי טעינו כל הזמן כשהאשמנו אותו ולא בדקנו למה יש אהדה בציבור לאיש הזה,

מה הוא עשה טובה לאנשים מסוימים. לחלק אולי לא, אבל לחלק אולי כן.

מה הטוב שפה?

למה לא לתת לאנשים את האפשרות לבחירה?

את מורי אמנון יצחק אני מכיר, שעוד הוא התחיל עם האופניים שלו,

והיה נכנס לבתים לחברים.

אנחנו, אני הייתי בין החברים.

היום כל בן אדם מבקש שתחזור בתשובה והיה מסביר לו, וזה עד שהוא היה אוסף לאט לאט קבוצות, אנשים.

ומסביר להם את תורת השם וכל הדברים האלו.

אני זוכר אותו, את התחלת הדרך שלו, שהתחיל עם ארבע-חמישה אנשים פה, ותראה למה הוא גדל.

האמת היא שאותי הוא החזיר באופן אישי בתשובה,

בגיל 14, משהו כזה.

והתחלתי לשמור שבת, וככה,

וזה איכשהו נעצר באיזשהו שלב,

ועכשיו הוא ממש חיזק אותי.

אז בזמנו אני הייתי משחק בשמשון.

ליגה הלאומית שהייתה, הייתי משחק בשמשון,

והוא פה השפיע על כל החבר'ה,

זאת אומרת, מבחינה חיובית,

זה היה חבר'ה שלמעשה הייתה להם דרך להבין.

למעשה הוא שינה פה את כל השכונה.

הוא עושה את השכונה לדבר יותר חיובי.

אנשים יותר נהיו בעלי חסדים.

אני רוצה לספר דבר שבחיים שלי אני לא אשכח אותו, על הבן-אדם הזה.

אשתי היתה חולת סרטן, ברכה, לברכה.

וחשבנו אולי רק לקחת אותה לחוץ-לארץ, שירפאו אותה שם בבית-חולים של יהודים בסיני,

וזה עלה 300 אלף דולר, היה צריך לעלות.

הוא אמר, אין בעיה, כסף לא יהיה בעיה. הלך וכבר דאג לכסף.

הלך, דאג לטרוענייה, עד עכשיו בוכה,

אני מדבר על זה ואני בוכה. נכון, אבל אני יודעת שהוא חזר להרבה אנשים וגם חזיר הרבה.

זוגות צעירים וכולם מבסוטים ושרים, הלוואי עליי גם, הלוואי עליך שאתה רוצה. כל החבר'ה פה, כל הזוגות צעירים חזור בתשובה פה.

כשרציתי לחזור בתשובה לקח אותי הרב אליו הביתה,

ראיתי פעם ראשונה איך שומרים שבת כמו שצריך.

אמרתי, אני מתאים לי גם במשפחה שלי,

היום אני בעל, אבא לארבעה ילדים,

שגם אצל המשפחה יהיה שבת, ויהיה דרך ארץ.

אני רק רוצה לומר שהוא עשה רק טוב לאנשים פה בשכונה, ולאנשים ששומעים אותו,

מתעודדים מדבריו,

והולכים בדרך ש...

בדרך האמת, סליחה. אמרתי שגם היא חזרה בתשובה, היא ביניהם. מי היא חזרה בתשובה? ליאת, הבת שלי.

זהו, אני מאוד מרוצה, מאוד מבסוטית. יש לי איפה ללכת לעשות שבת, יש לי איפה לעשות חגים,

יש לי איפה לשמוח עם הנכדים,

וכן, תסתבך שמו ברוך השם.

הוא היה נהיה הרבה הרבה אבריאלים מביבו באשכונה בתשובה. אני מכיר אותם אחד-אחד אישי,

שאנשים היו ממש אבריאלים והחזירו אותם בתשובה,

והאדם ישר. אני יכול לספר איזה מעשייה קטנה עליו?

היה איזה מקרה שבאמת נתגלה אליהו נביא לאישה שלא עלינו היתה לה את המחלה ממארת.

ואז רצו לעשות סעודת הודיה.

אני מדבר שבעלה הוא אדם שמשתמש בסמים, וכל החלקה שלו משתמשים בסמים.

הוא פנה אלי ואמר לי, רוני, אני רוצה לעשות סעודת הודיה ואין לי איפה לעשות.

אמרתי לו,

בתנאי אחד,

תזמין את, תבין כל הנרקומנים, כל החברים שלך, אלי לגג, נעשה משתה, סעודת הודיה כדד וכדין,

ואני אביא את מורי אמנון יצחק לפה, עם כל הקשיים. אני בעזרת השם מקווה שהוא יבוא.

אמר לי, הולך,

באמת, ארגן את כל הנרקומנים יומיים לפני. אני מתקשר אליו, מורי אמנון, אתה חייב להציל נפשות אבודות, נשמות טועות.

אתה חייב לבוא.

תעשה לי טובה, וזה אמר לי, רוני, יש לי הרבה דברים לעשות,

אבל אני אבוא.

היינו בערך מתשע בערב עד שעה שלוש וחצי, ארבע, לפנות בוקר, עם הנרקומנים ועם צוללים, ולאט-לאט מהם באמת השתפך הבורא, לפחות איזה חמישה-עשר חזרו בתשובה.

תפילין, קודם כול כולם קנו תפילין, ואחרי זה לאט-לאט התחילו לקיים מצוות. חלקם ממשיכים לקיים מצוות וחלקם התחזקו שהיום הם בצפת, בירושלים, הגיעים משפחה ברוכת ילדים.

דרך השם,

השם ישמר הרבה בחייהו. אני חושב שהוא עושה גדולות ונצורות בארץ הקודש.

הוא האיש שמחזק.

והביאו לי מיפעת קטע,

ששם הייתה איזה דוגמנית שאחיה חזר בתשובה,

והיא מספרת שהוא חזר בתשובה,

אחת מן הדרכים זה היה הקלטות שלי שהגיעו לידו.

זה התחיל מזה שהוא היה שחקן כדורגל בביתר תל אביב,

ושם התחילו כל מיני ילדים לחזור בתשובה,

או ללכת לפחות לכיוון הזה ולהתעניין בזה.

אבל אני יודעת שכל מי שטיפה נוטה לכיוון הזה ושומע קצת קלטות של אמנון יצחק,

אז משפיע עליו.

אז הרי שם טומי לפיד, אתה מכיר אותו, כן?

טומי אמר, בטח איזה מיסיונר תפס אותו.

זה לא קורה לי אלוהים, זה קורה לי אדם.

מישהו, מיסיונר, עבד עליו.

מישהו, מיסיונר, עבד עליו.

אז אמרו לי שהיה שם עורך דין בר-און שאמר,

אני לא מבין, אם בן 17 יכול להיות אחראי לחייו ולשמור על האומה,

להחזיק נשק ולדעת מתי לירות ומתי לא,

אם זה הוא יכול להחליט,

למה הוא לא יכול להחליט מתי לחזור בתשובה?

תראה, חזרה ותשובה, אתם דיברתם על בולימיה ועל אנורקסיה?

גם החזרה ותשובה היא סוג של מחלת רוח.

היא סוג של מחלת רוח. היא סוג של מחלת רוח.

ארוני, אתה היית יכול לשמור על הקשר עם גורם? אני יכולה להגיד משהו?

לי לא הייתה עם העניין הזה שום בעיה.

נער בן 17 וחצי,

אנשים שאנחנו שולחים לצבא לקבל החלטות ברמה של מפקדים,

ובכל רמה נשגבת אחרת הם אנשים שבהחלט

עומדים על דעתם. אני מכיר אסונות יותר גדולים מזה,

אני מכיר ילדים שהלכו לכל מיני כתות מופרעות, מה ההבדל? ושאיבדו קשר. יש הבדל ענק. מה ההבדל? הבדל ענק, טומי. תרשה לי, תרשה לי, הבדל ענק. מה ההבדל? כן ענק, טומי, בחייך. הרי אתה יודע שיש הבדל. אלה אנשים שחיים בתוכנו, אלה אנשים שלא עושים דברים מוזרים מהסוג האלה של כתות. לך הם מוזרים כי אתה לא נוהג כמותם.

כל מה שאתה עושה מוזר להם, טומי. נתלי. כל מה שאתה עושה מוזר להם. אני חייב פה להגן על רשות הדיבור של נתנית, כן.

אני רוצה להגיד... אתה שומע שהאבא הולך, הוא בא הביתה, אז לכו לו, אתה לא סומך על נתלי שהיא תדע לעבוד כמו שאתה. אני רוצה להגיד שאח שלי הוא נהיה בן אדם כל כך שונה ממה שהוא היה לפני כן. לפני כן הוא היה נורא סגור ומופנם,

ועדת נועה פתחה אותו. זה עשה לו טוב? כן, זה עשה לו טוב.

ומה, כאשר נער בנוער צעיר?

אני הבנתי את השאלה. הוא שואל

מה בקשר לנערים בני 14 ו-15?

ובכן,

אם נער בן 13 נוסע לאילת שלא על דעת הוריו ושלא ברצונם בגלל החינוך שהוא סופג מהטלוויזיה,

או אם נערים מחליטים ללכת לכת השטן בני 15,

או נערים בגיל 12 סוחרים בסמים בבתי-ספר,

ועוד כאלה תופעות שליליות,

בגלל הפתיחות,

בגלל הפתיחות, שהם חשופים לדעת את כל הדברים האלה,

אולי נגביל ונכניס צ'יפ,

כמו שיש בארצות-הברית בטלוויזיה שם,

שלא מאפשרת לנוער בתוכניות מסוימות להסתכל,

והשליטה תהיה של ההורים,

למה פה בארץ לא מגבילים את ההסתכלות לנערים עד גיל מסוים?

כשאני הייתי צעיר אני זוכר שהיו סרטים

שפחות מגיל 16 אסור להיכנס,

אז היו מתפלחים מאחורי אחד ענק,

אבל ידעו שעד גיל 16 אסור.

מה היה אסור?

נקודות של צניעות

היום, איפה יש צניעות?

בכל דוכן

יש מישהו שעומד, מפקח ממשרד החינוך, שאומר, ילד,

אתה אסור לקנות חוברת תועבה כזאת

כי אסור מתחת לגיל 16?

האם יש מישהו שעומד ושומר על הנוער מחשיפה בפני כל הפגעים בתחלואי החברה הישראלית? אין.

רק אם הוא עלול להיחשף ליהדות אותנטית,

ועלול בגלל זה לחזור לשורשים,

זה אסור.

מאיפה הבאתם את זה?

אני מרשה לך להביא מיקרופון שלכם.

תודה.

מי זה אתם?

למי אתה מתכוון? מי זה אתם, זה שעושים?

אלה שטוענים כנגד אלה שמדברים לגיל 14, 15,

אצלנו יש כלל,

קשות עצמך ואחר כך קשות אחרים.

אם תעמדו בקריטריון הזה לפנינו, מי זה אתם? מי זה אנחנו ומי זה אתם? מי שמעלה את הטענה הזאת בתשקורת ונותן לה את הביטוי ומביא הורים שיגידו דברים כאלה,

או לוקח יהודי כמו שהיה פה ונותן לו במה להאשים את

אמנון יצחק בהתאבדות שנגרמה מסיבות אחרות לגמרי,

וכשהוא התאבד הוא כבר חצי שנה חזר בשאלה בכלל,

ופיצול האישיות שלו היתה נובעת מבדידותו החברתית ועוד כהנה וכהנה. מי שנותן במה

לדברים מן הסוג הזה,

ודאי שלא אכפת לו גם מגיל 14, 15. אז איך שואלים שאלה כזאת בכלל?

אני חושב מהדות.

אלי חבני הוא הדוד של זוהר שהתאבד בירייה בתחילת החורף הזה,

והוא חושב שזוהר נשאב למערבולת התשובה של אמנון יצחק,

ונפשו לא עמדה בזה.

הבמאי לוי זיני והתחקירנית קרן מועלם הלכו בעקבות סיפורו של זוהר,

וגם בעקבות הרב בתעשיית התשובה שהקים 70 מיליון קלטות.

תחשוב על עוד משהו בינתיים. לא הבנתי אבל עדיין מי זה אתם ומי זה ההם. עוד לא הבנתי.

הבנת? לא הבנתי.

אז תאר לך שהייתי בא לראיון וקצבנו חצי שעה, זה היה נערך שעה וחצי.

שעה וחצי? היינו שמים שעה וחצי. אם אתה נותן לי שלוש שעות רצוף לומר מה שאני רוצה בערוץ שתיים, עכשיו אני עושה איתך עסק, אני בא.

ואני מבטיח לך עוד משהו.

אם הייתי יכול להבטיח לך שלוש שעות, בשמחה. ואני מבטיח לך עוד משהו.

אם אתה ערוץ שתיים, מה שמעניין אותך זה כסף.

ויהיה לך את הרייטינג הכי גדול שהיה בהיסטוריה היהודית.

שלוש שעות.

עם מראיין או בלי מראיין?

איך? עם מראיין או בלי מראיין?

מישהו יראיין? אני, אחרי שאדבר את מה שאני רוצה, מוכן לתת למראיין לשאול אותי שאלות.

אנחנו לא ננהל משא-ומתן כזה, למה אני לא מוסמך לנהל אותו.

אני מוכן לתת לך את הזכות

לעמוד במשא-ומתן עם אלה שמעליך.

נראה אם תעמדו בזה.

שלוש שעות, אגב, גם ראש הממשלה לא מקבל. שלוש שעות? גם ראש הממשלה לא מקבל שלוש שעות. אני יודע, אין לו מה למכור.

תודה רבה.

ברוך תהיה.

למעלה אין שאלות, שלא יגידו שמקפחים את הנשים,

אחר כך שלי תודיע ש...

כן, הנה יש שאלה למעלה.

בבקשה.

אני אראה קל אדם מה הסיבה שהרוב אקוניסה הוא לא שר החינוך והתרבות, הוא חייב להיות שר החינוך.

תראי, יש בעיה, חבר כנסת,

יצחק לוי עוד לא החליט מה הוא עושה.

אבל

אני אסביר לך.

כל מי שהיה שר החינוך בישראל,

בין שהיה דתי ובין שלא היה דתי,

לא עמד

על היהדות האותנטית להעביר אותה כפי שעברה במשך אלפי שנה.

הוא מוגבל,

ועיניים נטושות עליו, שלא ישנה כלום מהמצב,

וזה רק הולך ומחריף יותר ויותר,

כמו שהבאנו, לצערנו הרב, בקלטות אחרות,

שלללמד אסלאם ונצרות

בכל הרצינות זה נעשה.

אבל לזלזל ביהדות, כבר הבאנו דוגמאות רבות בקלטות וידאו וטפ.

זה, לצערנו הרב. לכן אנחנו העדפנו שנפיץ יהדות בצורה הפשוטה ביותר,

בדרך של הפצת קלטות.

כל אחד יקבל קלטת,

ישמע אותה,

יתרשם,

יחליט לעשות, יעשה, לא יחליט, לא יעשה.

ירצה להקליט עליה, שיקליט.

ירצה לבוא בעקבות זה להרצאה, שיבוא.

וכן, על זה הדרך.

אצלנו זה פתוח,

זה לא חינוך חובה,

לא כופים עליך להופיע שמונה או שבע שעות ביום.

קלטת אחת.

מצדי אתה יכול ללמוד 12 שנה בבית-ספר.

ועוד,

ללמוד אחר כך באוניברסיטה.

אני חושב שקלטת אחת יכולה להתמודד עם כל הלימודים שלמדת כל הזמן,

כיוון שאמת,

אי-אפשר לדחות על הסף.

והעם היהודי,

במשך אלפי שנים,

אי-אפשר להסביר

איך הוא מתקיים,

אם לא ההבטחה האלוקית שנצח ישראל לא יישקר.

ואני רוצה להקריא לכם קטע קטן,

שבואו נראה

עד כמה הדברים האלה הם חזקים ומרשימים.

לב טולסטוי, גדול הסופרים הרוסים,

ב-1891, כותב,

מה זה יהודי?

איזה מין יצור מיוחד הוא זה שכל שליטי העולם

וכל העמים העליבוהו,

דיכאוהו,

גירשו, רמסוהו, רדפוהו, שרפו והטביעו אותו,

ואילו הוא על אפם בחמתם,

ממשיך לחיות ולהתקיים.

יהודי הוא אדם שמדכאיו ורודפיו הציעו לו הכול,

ובלבד שהתכחש לדתו וינטוש את אמונת אבותיו,

אך לא הצליחו.

יהודי הוא סמל הנצח,

הוא שלא יכלו להשמידו.

לא טבח ולא עינויים,

לא אש ולא חרב האינקוויזיציה הצליחו להכחידו.

הוא אשר בישר ראשון את דבר ה'.

הוא אשר זמן רב כל כך

שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה.

עם כזה אינו יכול להיעלם.

יהודי

הינו נצחי,

הוא התגשמות הנצח.

יהודים יקרים,

אתם צריכים להבין דבר אחד,

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

לצערנו הרב,

גם בדורנו

רוצים להשכיח את התורה,

רוצים להשכיח את דרך היהדות היפה,

שרבים מעמי העולם ינקו ממנה שאבו ושמו אותה נס לדרכם.

אבל לצערנו הרב, המלחמה האחרונה,

כפי שהובטח לנו בספרים,

מה שנקרא שער החמישים,

זה שער הכפירה מול האמונה,

והדברים האלה מתחזקים בימינו לעינינו, אנו, לצערנו הרב,

שעומדים ויוצאים חוצץ מול היהדות,

יהודים מבינינו.

זה המצב,

אנחנו מודעים לו.

אנחנו משתדלים באפשרויות המזעריות שלנו לעשות את חלקנו,

מה שניתן.

ואני רוצה להראות לכם, בעזרת השם יתברך,

אחת מן הדרכים שאנחנו נוקטים

בשביל שכל יהודי לפחות יזכה פעם אחת בחייו

לשמוע דברים של אמת,

של היהדות שלו,

שמגיע לו לדעת,

פעם אחת

אנחנו משתדלים להראות לו במבצע 75,000 קלטות וידיאו

שחילקנו בחודש אלול מאשדוד ועד ערד,

שיהודים קיבוצניקים,

מושבניקים,

עירוניים,

באחרים יוכלו לשמוע לא טוב תזרוק,

אם תרצה תקיים ואם תחס על הממון

תעביר לאחר.

אם הדרך הזאת מקובלת עליכם,

תראו את הסרט ותגידו לי לאחר מכן.

בבקשה.

במלחמה.

מזל טוב תעביר לאחר מכן.

תודה רבה.

תודה רבה.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שיש תנאי התעוררות וחובה עלינו לאזור

מותנאי וללכת ביחד כדי לקרב את עם ישראל לגאולה הקרובה כי הדרך היחידה

להגיע לגאולה היא לתקן עולם במלכות שדיים.

אנחנו עושים מבצע של חלוקת 75 אלף קלטות וידאו שנתרמו לנו על ידי אלקון שופר שעומד בראשו הרב אמנון יצחק שהשם ישמור אותו וחייהו

עשינו חלוקה כזאת שאנחנו מכסים בעצם את כל אזור הדרום מאשדוד עד לערד כולל באר שבע, טירת גד, ירוחם, דימונה, אשקלון

‫תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

‫בוא, בוא, בוא, סינייה.

‫אוספוך בן אדם היושב-ראש.

יש בצורה להתחזר

אני בזכותו חדרתי למשיח, זה לחבר'ה

אני נכנס אותה לוידאו, ואני אראה במה מדובר.

אני מפריעה לו שהוא מצליח בזה.

נגמר, נגמר, פעם הבאה! אה, קיבלתם!

אני קיבלתי קלטת של הרב אמנון יצחק שליטה,

היא הולכת לצפות בה בבית, שלום לאומה.

עוד רגע, עוד רגע.

לידיעתכם אנחנו בעזרת השם יתברך

התחלנו לפני כמה ימים, ביום רביעי שעבר,

לחלק את המיליון החמישי של קלטות טייפ.

100,000 הראשונים חולקו כאן בירושלים בשבוע שעבר.

אנחנו נראה לכם קטעים מן החלוקה שהתחילה.

אנחנו, בעזרת השם יתברך, בתוך חודש מקווים לסיים את המבצע

עם 100,000 נוספים בירושלים לסיום,

ובעזרת השם יתברך

אני מקווה שזה לפחות יהיה בשווה למשרד החינוך.

ירושלים אוירו של אוילון ירושלים אוירו של אוילון ירושלים אוירו של אוילון ירושלים אוירו של אוילון ירושלים אוירו של אוילון ירושלים אוירו של אוילון ירושלים אוירו של אוילון ירושלים אוירו של אוילון ירושלים אוירו של אוילון ירושלים אוירו של אוילון

מי היא אוירו של ירושלים אוירו של ירושלים היום?

מי היא אוירו של ירושלים הקדוש ברוך הוא?

מי היא אוירו של ירושלים אוירו של ירושלים היום?

מי היא אוירו של ירושלים הקדוש ברוך הוא?

ירושלים,

ירושלים,

ירושלים אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי

ירושלים אוירו של אוילום ירושלים אוירו של אוילום ירושלים אוירו של אוילום ירושלים אוירו של אוילום ירושלים אוירו של אוילום ירושלים אוירו של אוילום ירושלים אוירו של אוילום ירושלים אוירו של אוילום ירושלים אוירו של ירושלים אוירו של ירושלים

מי יאירו של ירושלים, הקדוש ברוך בו

פעם אחרת, אחר כך לאט לאט, כל הסיפורים שאתה רוצה צפה.

אני ביטוח חילוני, עכשיו לקחתי את זה, אני קונה נרגש.

ירושלים, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי

כל יום ירושלים הלבואי ראשי לילות, בואי רגע נגיד

אסור שהמנגינה הזאת תפסיק, נכון?

כן.

יהודים יקרים,

לפני שנגיע לשיא,

בעזרת השם יתברך, באולם גדול כזה וקידוש השם כזה.

אני רוצה עם ציבור קדוש

כזה

להגיד מזמור תהילים

לכל החולים,

לכל העקרות,

לכל הזקוקים,

לזיווג הגון ולכל אלה שרוצים שמבוקשם יתמלא, ובפרט

להורדת גשמים מהרה, אמן.

אני מבקש,

אני אגיד

פסוק

והציבור מתבקש לחזור אחריי.

שיר למעלות

אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי

עם אדוני עושה שמים בארץ.

אל יתן למות רגליך,

אל ינום שומריך.

הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

אדוני שומריך,

אדוני צלך על יד ימיניך.

אדוני שומריך,

יומם השמש לא יכה כדי ירח בלילה.

יומם השמש לא יכה כדי ירח בלילה.

אדוני ישמרך מקורה,

ישמור את נפשך.

אדוני ישמור את צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

אדוני ישמור את צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

יהי רצון שנבשע כולנו מהרה באחדות שלמה.

אנחנו עוברים לראות

סרט קצר שנקרא כוחה של מצווה ואחרי זה זה ייתן לכם כוח רב

לקיים את מצוות התורה בעזרת השם יתברך.

אם אפשר לכבות את האור בבקשה.

הגעתי להרצאה בעקבות ניסן אחי.

היה לנו ויכוח קטן על כל מיני נושאים

של הדעת והחזרה בתשובה וכל זה.

הוא אמר לי, תשמעי, אני שאלתי אותו את אותה שאלה ששאלתי את כבוד הרב.

הוא אמר לי, אני מוכן שתבוא איתי, ונשאל את הרב.

הוא יענה לך, מה אכפת לך לשמוע? תשמעי מה שהוא אומר.

אמרתי לו, אתה יודע מה? בסדר. יום אחד הלכתי לדואר,

ראיתי את הפתקים שיש הרצאה באולמי אמבר בחולון.

התקשרתי לניסן ואמרתי לו, תשמע, יש ביום,

לא זוכרת איזה יום זה היה,

יש את ההרצאה,

אם אתה רוצה, אני אבוא איתך.

ואז נראה, בוא נלך, נראה. באותו יום של ההרצאה לא רציתי ללכת.

התקשרתי אליו, אמרתי, הוא גר בירושלים. אמרתי לו, אם הוא לא יצא מירושלים,

אנחנו מבטלים את הסיפור, אנחנו לא נלך להרצאה.

התקשרתי אליו, הוא כבר היה בכניסה לחולון.

אמרתי, אין ברירה, חייבים ללכת.

מאוד התביישתי לשאול את השאלה, כאילו,

פחדתי וזה, בסוף שאלתי.

אני אומרת שאני רוצה שתעשה סידור ביפו.

מבחירים יהודיות שלנו שנשואות שם לערבים וחיות בדירות פאר ויש להם עשרה ושישה ילדים ואני, שאני נשואה כדת משה וישראל ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את זה שאלוהים נותן לה ולי לא?

היא שואלת שאלה,

אז זה היה רב יפו.

היא אומרת איך מיפו יש ראשים מנת אצלם שנשואות לערבים

עם שישה ועשרה ילדים וגרות בבנייני פאר,

ואילו היא גרה בחולון.

והיא נשואה עקידת משה וישראל ואין לה ילדים.

שיודע עם הכול נעשה עסק.

אני בלי נדר

מוכן לברך אותך פה לפני כל הציבור,

והציבור יענה עמים,

אבל אני מבקש ממך בקשה קלה קשה.

רגע, אתה מבין שזה יפה.

קלה קשה.

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,

ללכת בכיסוי ראש שאני אתן לך,

אני אשפלח עליהם שאת לא יכולה לצפות אותם בבעיה של פעמיים.

ובעזרת השם אני מקווה שאין להם ילדים יותר מהערביות כולם.

יפה.

אני רק אספר לך סיפור.

לפני מספר שנים היה סמינר

במרום שורש

בדרך לירושלים.

בסמינר הזה הייתה רבנית שהזמינה את שלוש אחיותיה עם המשפחות על חשבונה בשביל שיבואו להתחזק ביהדות.

בסוף הערב הייתה התחזקות גדולה מאוד,

עשרות של אנשים שמו שם ציציות ומספר נשים שמו כיסויי ראש.

פתאום

אומרת הרבנית,

כבוד הרב, אני מבקשת ממך שתשפיע על אחותי,

עם מי תשים כיסוי ראש,

שתי אחיותיה נוספות יראו בעקבותיה.

התחלתי לדבר איתה בקשר לכיסוי ראש,

שזה מחויב על פי התורה,

זה מצווה מן התורה שנאמר ופרה את ראש האישה,

זה נאמר בספר במדבר,

פרקי פסוק שמונה עשרה,

שבנות ישראל היו הולכות מכוסות ראש.

התחלתי להסביר לה את המעלות על פי הזוהר הקדוש,

מצד שני הסברתי מה גודל העוון ללכת בלי כיסוי ראש,

השפעתי ודיברתי ולא עזר.

לא עזר.

ניסיתי עוד פעם להסביר, לא עזר.

פתאום אומרת לי האחות הרבנית,

תדע לך שהיא עקרה, אין לה ילדים.

אמרתי לה, תשמעי,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכנה.

קשה לך לשים כיסוי ראש, כי את מתביישת מהחברה.

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד שיבכה.

מוכנה או לא מוכנה?

היא אמרה, לא מוכנה.

בינתיים כמה נשים התרגשו מאוד והחליטו הן לקבל על עצמן כיסוי ראש, ושמו כיסוי ראש.

אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה,

כי היא פרצה בבכי

ניגשה אליי ואמרה,

אני מוכנה.

אמרתי לה, בלי נדר ועזרת השם,

אם תבטיחי לי שתלכי עם כיסוי ראש חצי שנה לא תורידי,

בעזרת השם ובלי נדר, השם יזכה אותך לזרע של קיימא,

וכל הציבור ענה אמן חזק.

שמה את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא באולם אליצור,

ונתניה בהרצאה ניגש אליהם בסוף ההרצאה ואומר לי, אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.

אמר, אני בעלה של ההיא שברכת במלום שורש.

כן, מה אתה עושה פה?

אמר, ראיתי שיש הרצאה שלך פה, רדפתי אחריך עד כאן.

אני רוצה להגיד לך,

שפעם ראשונה

אחרי שש עשרה וחצי שנה,

שבוע ימים החל לי אשתי.

הוא אומר, הייתי היום במעבדה,

ביקשתי לקבל תשובת דם,

מה התוצאות?

הייתי מוכן לשלם אלף דולר,

שיגידו לי עכשיו מה התוצאות.

לא הסכימו, אמרו, רק מחר.

אני לא יכול להתאפק.

באתי לפה,

תברך אותי שתהיה תשובה חיובית.

אמרתי לו, תראה, הברכה כבר נמצאת למעלה.

השם יעזור שיהיה פסולות טובות ותודיעו לי מחר מה קרה

למחרת בשתיים בצהריים כל החבר'ה שלי במשרד רואים אותי רוקד לבד

היא נקלטה

ואחרי תשעה חודשים ילדה בת

הם קראו לה הודיה

ואחרי שנתיים נולד להם בן

ברוך הוא, ברוך שמו, מה הפריד ביניו לבין הילד?

מטפחת מבד

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא, נותן לך ניסיון קטן,

קח דבר קטן,

ואני אתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחודש ומחט,

אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

את רוצה בעזרת השם שאנחנו עוד כמה זמן ניפגש ונהיה בברית עם ארצי השם?

כבוד הימנים תשימי לה,

כן,

בעזרת השם.

אם יש נשים צדקניות שרוצות לזכות גם כן במעמד הקדוש הזה, יש שעת רצון גדולה עכשיו בשמיים.

מי שרוצה פה לשים בעזרת השם את ברך, יש שעת רצון גדולה מאוד בשמיים.

שתבוא לכאן, תזכרו, שעת רצון גדולה.

האמת היא שלא ציפיתי לתשובה כזו, כאילו, לא ציפיתי לכיסוי ראש,

אבל גם לא ידעתי שתהיה לו תשובה חותכת לשאלה הזו,

אבל כשהוא אמר לי

אם אני אהיה מוכנה לשים כיסוי ראש, אני לקחתי את זה, כאילו,

לקחתי את מה שהוא אמר נטו. כאילו, כל מה שהוא אמר האמנתי שאני אעשה בלב שלם, וכאילו חשבתי רק על זה,

ולא פחדתי ולא... חשבתי רק על זה, אמרתי,

זה הצ'אנס האחרון שלי בסיפור הזה.

שחייבו,

בגללכם הזמן הנזכרו.

אמן.

גם את החיילים כולנו מלבדך, כוח של כולנו גדול מאוד בשחיים.

מי שבירך ונותן לו קדושים במלחמת יצחק, יעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב מיכל בניתה בת רבקה.

השם יזכה אותה להתפקד בזרע של קיימה ונהרה!

פיסוי ראש הזה!

השם יזכה אותה לגדל בנים ובנות לעורביהו יתברך,

אמן! אלא שמיים קדושה ודרה, אמן! כן יהי רצון!

תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה. קודם כל, יש לי להגיד דבר ראשון, תודה עליהם.

היה לי מורח כשהגעתי הבית,

לבית חילוני, בעלי חילוני.

הגעתי עם כיסוי ראש, הוא היה בהלם.

שלושה ימים הבחור לא תפקד,

ועם העידוד שלי היום הוא שומר שבת,

ומתפללים, היה לי מאוד קשה, כל העולם,

מה קרה, השתגעת, מה קרה.

הרבה לא קיבלו והרבה ממש היגדו אותי.

כל המשפחה שלי מאושרים.

קודם כל, חשוב שאני מאושרת היום.

היום שבת זה שבת, אנחנו לא טלוויזיה ולא חשמל ולא סיגריות.

תפילות, ברכות, הכל השתנה ממש רעים שונים. חודש של

רגיעה אמיתית.

אני מציעה לכם,

תחזרו בתשובה. אין, אין דבר יותר טוב מזה.

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה? את יכולה להחזיק

ילד ביד,

שיבכה.

אין, אין, אין.

אהה!

אההההההההההה

אהההההההה

היא אומרת איך ביפו יש נשים יהודיות, רחמנה לנצירן, של תנועות ערבים עם שישה או עשרה ילדים בבירות בבנייני פאר ואילו היא גרה בחולות והיא נשואה כדת משה וישראל ואין הילדים

תודה רבה, בואו נעשה עסק

אני בלי נדר,

מוכן לברך אותך כל כך ולכל הסיבור והציבור יעלה עמי

אבל אני מבקש מהתבקשה, תנוע קשה

אם תהיי מוכנה בעזרת השם את ברק ללכת בכיסוי ראש

תוציאו לי פתח, חוצו של פחד, אני אצטרך לכם כפתחו של כולם, חבל שלכם.

תודה בעזרת השם שאנחנו עוד כמה זמן נפגש וניהיה בברית

את מעטיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכינה?

איך קטוע ראש הזה?

עכשיו תשקר אותה לגדרי פנים ובנות,

מעורבות ונגדרה,

וכפירת שמיים וזכור לברה, אמן.

תודה רבה.

מוזיקה

מוזיקה, מוזיקה, מוזיקה,

אבי מטוס, השם יבלה כל משאלו וחיבה למוניו ולהצליח להגיד להם אשם בן אדם בן אדם בן אדם בן אדם בן אדם בן אדם בן אדם בן אדם בן ישראל

וגם לו ידידנו היגר הרב אבינו יצחק שהוא מתכה את העזים והשפיע עליהם בגבודות קדשו, מתבטרתם לה כדושה.

הקדוש ברוך הוא יליך הרבה טוב ושיםותה ונעמי ובחודש שנים זה יזכיר ויצליח וישיב רבים מעם לכתור את התשובה שדמר

בטוח ברוך הוא ישייך לגאו אלינו, להסכים לכבדנו ולשכחנו, שיקרא את דבריו אל ימינו, אמן זה אמן.

בן יהודים יקרים,

מי שרוצה להתקרב לאבינו שבשמיים הוא.

הקדוש ברוך הוא מושיט לו יד ימין,

היא מנחה פשוטה לקבל שווים.

מי הערב רוצה לצאת לדרך לקבל עליו עול מצוות,

שיבוא כאן לבמה בעזרת השם יתברך לשים ציטית בכיסוי ראש בעזרת השם.

הראשונים שרוצים לשים ציטית, בכבוד.

אמנה זה בורא עולם מזמין אתכם לקלט את חינם. אחי, זכית, זכית.

מורידים קוקו!

מורידים קוקו!

שר גדל טובים שמוסיפה גם לא רבו רבו רבו רבו רבו אמונו נוסחו.

שר גדל טובים שמוסיפה גם לא רבו רבו רבו רבו רבו אמונו נוסחו.

איפה הראשונה שרוצה לשים כיסוי ראש?

הנה, שם למעלה, נמסור לה כיסויי ראש.

נגמרו 450 ציציות, איפה מחיאות הכפיים?

אדוני, אדוני, אלוהינו, אדוני, אחד.

אדוני,

הוא האלוהים.

אדוני, הוא האלוהים.

אדוני,

הוא האלוהים.

אדוני, הוא האלוהים.

אדוני,

הוא האלוהים.

אדוני,

אדוני, מלאך.

אדוני,

נמלוך לעולם ועד.

אדוני, אדוני, אדוני, אדוני, ערב טהור ועלי אלוהים.

רוח נכון חדש בקרבי קראתי בכל לב

עמי אדוני אלוהים.

קוראים לי אליעזר קרן נולדתי במפלסים התחנכתי במפלסים רקע חילוני לגמרי

עזבתי את הקיבוץ. מה זה ריקע? רק חילוני לגמרי. רק החילוני לגמרי, זאת אומרת שאין שום קשר לדת ישראל.

ידעתי בקיבוץ בית השיטה, בקיבוץ,

ופעם לא הייתי קשור ליהדות. האמת היא שאני זוכר זכרונות היום מהילדות שהיה לי איזשהו קשר עם הקב' ברוך הוא.

אבל לא דרך, לא קשור לתורה ולא קשור ליהדות, רק לשמוע ששמעתי על מצוות ודברים כאלה.

שמי אלון, אני מקיבוץ סלגציר בעמק הירדן.

מה אתה רוצה לשמוע?

הלכתי לצבא,

המסלול הרגיל כמו כולם,

הייתי בחיל האוויר, התחלתי מטוסים, אחרי זה יצאתי לקצונה,

ואחרי איזו תקופה הייתי תקופה בקיבוץ, אחרי הצבא הייתי תקופה בקיבוץ שנה,

ובמהלך השנה הזאת, אחרי הצבא בעצם, אדם מתחיל לחשוב,

מתחיל לחשוב מה הכיוון, לאן הולכים, מה צריכים ללמוד, אולי נלך לאוניברסיטה,

החלום תמיד זה לנסוע לחו״ל, לטייל בעולם, לראות עולם.

מישהו הציע לי, אמרו לי, לפני שאתה נוסע לעולם,

לראות את העולם בהודו, סין,

בוא תראה, יש כוכבים אחרים פה בארץ גם,

יש סמינר, אמרו לי

סמינר שאפשר להוכיח,

מוכיחים שם שיש אלוקים.

אני מנסה להסביר להרבה אנשים ששואלים אותי איך זה קרה,

שהבן הגדול לפחות נולד כזה.

אי אפשר אחרת להסביר את העובדה שמגיל צעיר מאוד הייתה לו משיכה לדת.

הוא נולד דתי.

זה לקח זמן פשוט עד שהוא נהיה דתי.

הייתי בשריון, הייתי מפקד טנק.

ברמה.

ואחרי זה גמרתי לצבא, נסעתי לארצות הברית.

עבדתי בארצות הברית שלוש שנים.

וגם שם לא היה לי שום, כל התקופה הזאת לא היה שום קשר עם היהדות.

עד שמתי התחילה לי ההערה? כי אני חושב שמה שקרה לי זה לא היה על דרך ההיגיון, פשוט על...

פשוט נס מה שקרה לי, שקראתי לאיזה ספר שנקרא כוחו של תת המודע,

שהוא ספר שבכלל איזה סופר אמריקאי, בכלל לא יהודי.

הוא נותן שם עצות, כמו משהו דומה לתפילה.

היום כשחזרתי בתשובה, אני יודע, זה דברים שדומים לתפילה. כמו לבקש מהתת המודע הזה, לבקש ממנו להשפיע עליך חיובי.

וכשהתחלתי לבצע את הדברים ולפנות אליו, אל התת המודע הזה, ככה, לפני השינה ובבוקר הייתה לי הערה מאוד גדולה. מאוד פתאום ראייתי שאני זורח.

וכל ה... הרבה מושגים מוטעים שחשבתי בקשר לדרך חיים השתנו לי דרך זה,

וכתוב שברוך הוא זימן, ברוך השם, איזה בחור חרדי בקהילה במונצי,

קוראים לו יוסי מזרחי,

וסיפר לי כמה, לא הרבה,

על גלגול נשמות ועל סיפורים של אנשים שהיו במוות קליני,

ועוד דברים של... הייתי עמום, דברים שחשבתי, תמיד עמדו לי איפשהו בראש, אבל...

כי כל אחד שומע על זה איפשהו. אבל הוא סיפר לי ככה את זה ממש עם פרטים,

ופשוט קיבלתי החלטה לחזור בתשובה.

טוב, הגעתי לסמינר, ו...

קשה להיכנס לפרטים, אבל הוכיחו לי.

פתאום אני מגלה שאני בצד ה...

בצד השני, תמיד חשבתי שה...

מאוד הופתעתי, דבר אחד שמאוד הופתעתי בסמינר,

שתמיד חשבתי שאנחנו,

החילונים בעצם זה הנאורים,

החושבים,

אלה שבעצם, הם מחליטים מה יהיה בחיים שלהם, הם ינווטו,

הם יעשו את ה... הם עושים את החיים שלהם, לא מכתיבים מה לעשות מלמעלה.

ופתאום בסמינר הייתי,

אחרי ששאלתי את השאלות הנכונות בעזרת ה...

בעזרת הרבנים, כששאלים את השאלות,

אז פתאום ראיתי שבעצם זה היה הפוך.

אלה ששומרים את התורה והמצוות, החרדים, מה שקראנו להם,

השחורים האלה, הם דווקא אלה שיותר רוצים לברר מה זה החיים באמת,

איך לקלוט את החיים יותר טוב,

איך לעשות את כל דבר, כל פרט בחיים,

איך לעשות אותו בצורה יותר טובה לעצמם,

יותר טובה לעולם.

עכשיו פה בעצם התחיל המאבק, כאילו.

טוב, אז אתה יודע את האמת, עכשיו נדלק האור,

עכשיו מה עושים עם זה?

הציעו לי פעם ראשונה שהם לימודו בישיבה, אני נרתעתי.

אמרתי, מה, ומה עם הלימודים,

כל מה שהם צריכים לדעת, איך הם יצאו לחיים.

היום אני יודע שאני פשוט חשבתי דברים לא נכונים,

עשיתי שטות.

הייתי צריך להסכים לזה הרבה לפני.

לא ניסיתי להתנגד, בהתחלה ניסיתי להתנגד, אחרי זה רציתי להיות בטוח שהם רוצים.

הרב אורי זור התקשר אליי הביתה

בדיוק באותו יום שאני שאלתי את הבן את השאלה האחרונה,

אם הוא באמת באמת רוצה ללמוד בישיבה, וכשהוא אמר לי כן,

ואני אמר לו, אם ככה אתה הולך ללמוד בישיבה,

בדיוק התקשר אליה הרב אורי זוהר ושאל אותי למה אני מתנגד.

אז הסברתי לו שהוא מתפרץ לדעת פתוחה, בדיוק עכשיו הסכמתי.

אני אבא של רז ועידן קרן. אה, כן, שלום וברכה. סולום.

יום בן חמש עשרה.

המסלול שלו ברור, הוא רוצה להיות רב.

והוא יהיה רב,

ואני אעזור לו.

מה שהוא כן הציעו לי שקיבלתי זה ללמוד בעצם, שעה היה אברך

יהודי יקר מרכסים,

שמסירות נפש היה מגיע כל מוצאי שבת לקיבוץ.

בהתחלה כל כך הבינו מה פתאום איזה יקר, מגיע חרדי לקיבוץ,

אז היה אמר שהוא מגיע לאלוני ללמוד איתו,

וככה התגלגל.

למדנו קצת, כל לימוד כזה מאוד הוסיף,

הרגשתי ממש התעלות, כל לימוד כזה, הרגשה מרוממת

וסיפוק אדיר שבחיים שלי לא הרגשתי.

זה היה סך הכול שעה בשבוע, זה הכול, לא יותר מזה, אבל לאט לאט, סביב השעה הזאת הסתובב כל השבוע, הייתי חושב הרבה על מה שהוא אמר לי בשיעורים,

בסוף,

אחרי, כמובן, אחרי הפגישות שהיו לי עם אותו אברך, שאפשר להגיד שאני חייב להיות החיים שלי בעצם, הוא אמר לי, אמרתי לו, תשמע, אני רוצה להגיע ללמוד, אני רוצה ללמוד תורה.

הוא אמר לי, יש ישיבה,

ישיבת נתיבות עולם בבני ברק,

ושם זה אנשים שחוזרים בתשובה כמוך, אנשים שעשו צבא, אנשים שהרבה קיבוצניקים,

טייסים, יש

נוסעי סיירות, יש שם כל טוב.

היי.

שלום, מה נשמע?

אני חושב שהיה לי הרבה עזרה מהקדוש ברוך הוא כשחזרתי בתשובה שממש

הבלתי את כל מה שחשבתי, את כל הדברים שהיו לי לפני זה, הבנתי שזה הכל הפוך,

ומיד החלטתי לרוץ לישיבה, זה היה לי מאוד פשוט.

אני בכלל לא, אולי קצת, כמה, בשבוע ראשון חשבתי, עוד לא ידעתי בכלל מה זה, בהתחלה שחזרתי בתשובה.

אמרו לי, יש רק קצת,

קצת מצוות, אתה לא צריך לעשות הרבה, בוא נתפלל רק טיפה.

אבל כשהבנתי שזה מה שזה אומר, אמרתי, אני הולך על הכול.

מה קורה?

תשמעו עם הטרוריים, הטרוריים.

להורים קשה להסביר, מיכל, קשה להסביר את הדרך הנכונה, רק לקבל, הם מקבלים, כי הם רואים שטוב,

טוב, הם רואים את האור, אני חושב, על הפנים,

הם רואים שיותר טוב לי.

קשה להם להאמין, כי העולם החרדי נראה מאוד שחור וזה,

אבל מידה אחת לחליפה, מי שמכיר קצת את הבן אדם,

הוא רואה שהבן אדם מאושר, והוא שמח,

וטוב לו, והוא לא רוצה דברים אחרים, טוב לו איפה שהוא נמצא.

אנחנו לא מבינים איך זה קרה,

אנחנו לא מאמינים, ואנחנו

לא אנשים דתיים.

ויחד עם זה, עמוס הוא אדם מבוגר,

וכשהוא החליט, ודעתו נחושה בעניין,

הבנו שאין לנו ברירה,

ואם אנחנו רוצים שלא לאבד את הקשר עם עמוס,

אז אנחנו חייבים לקבל אותו כמו שהוא.

בהתחלה היה לי המון מתח עם עמוס,

מכיוון שלא קיבלתי את הדרך שלו,

וניסיתי לעשות את הכל על מנת שהוא יחזור בחזרה

אלינו,

וראיתי שזה לא הולך וזה רק

גורם לעימותים בלתי רגילים. אני חושב שהדבר היחיד שנכנס ללב, זה היה ממש ככה שאחרי שהתווכחנו ככה איזה פעם, זה ממש ככה היה ויכוח חריף,

אז אני קצת הזלתי דמעה, אז זה נכנס קצת ללב.

אנחנו הפסקנו באיזשהו שלב להתווכח,

אבל המשכנו לדון בנושאים.

כשאנחנו דנים בנושאים זה כדי לשמוע אחד את השני,

ובין שאתה משתכנע ובין שאתה לא משתכנע,

אתה דן בנושא, ועל ידי זה אתה יותר מבין. עמוס מאוד גם ביקש מאיתנו שאנחנו נצא לסמינר,

לסמינר לארבעה ימים, ואנחנו יצאנו לסמינר הזה,

ואנחנו מאוד מאוד חששנו מהסמינר הזה,

זה היה בזיכרון,

ואנחנו יצאנו בגלל שעמוס ביקש מאיתנו.

והיו לי חששות, במיוחד לי,

היו לי חששות מאוד מאוד כבדים.

אני באתי לסמינר, נכנסתי למלון,

וראיתי שבתוך המלון אין טלוויזיה ואין רדיו ואין כלום,

ואני אמרתי לאורי, אני לא נשארת פה אפילו רגע אחת, אני נוסעת הביתה. ואורי אמר לי,

בואי נחכה ונראה מה יתפתח פה.

והיו לנו ארבעה ימים ממש מרתקים, לא הטלוויזיה הייתה חסרה ולא הרדיו,

והיה מעניין והעבירו את זה בצורה מאוד יפה, כי רצינו קצת לקבל מושג,

רצינו לדעת לאיזה עולם עמוס נכנס.

היה יום חדש עוד קוסקוס של קוסקוס בדץ. אה, זה שיחה, מעולה, יפה. קטעו כאן בדץ. מה, הביאו את זה מהקיבוץ?

כן, מביאים למשק, אבל אז לא היה. אחרי ראיתי שאתם הבאתם, אז שאלתי את יאי אם היא יכולה להביא. מצוין, יפה. כשחזרתי מהישיבה,

אז אמא שלי ישר הביאה אותי לארון,

אמרה לי, תשמע, זה הארון שלך?

דברים בדציים, יש לך עוגיות,

סכום חד פעמי וזה, לא הייתי אוכל כלום, דווקא, רק קופסאות.

הם ארגנו את הכול וזה, ואמרו,

אם זה טוב לך, זה טוב לנו.

אבל אני זוכרת שהיה לומד,

אחרי הסמינר היה פה בחור צ'יק, איך קראו לו ארז?

אחד שהיה בא ללמד אותו.

מרכסים, מה המשך? מרכסים, כן. והוא היה חוזר מהשיעור כל כך מאושר.

אז עוד עבד בקיבוץ, ואז עוד נסע,

הוא רק התחיל עם החזרה בתשובה. ואני ראיתי את האושר שלו בעיניים, והוא מבסוט.

אני ממש הייתי, היה לי טוב מזה.

היו כאלה שגיחכו, אמרו, מה זה? איש אחד בא הנה עם כובע ללמד את אלון, בא לבקר את אלון? מי זה?

היו כאלה שגיחכו, והיו כאלו שקיבלו את זה, ובסך הכול, הרוב קיבל את זה יפה. ויש כאלה שגם שאלו, מה קרה לו? מה, הוא השתגע פתאום ללכת חזרה בתשובה?

גיליתי להפתעתי דבר מאוד מדהים, שאני,

אני רואה שככל שאתה יותר מתקדם,

אתה עושה יותר צעדים, אז אנשים יותר מקבלים את זה.

פתאום אתה רואה גילויי הערצה קצת.

אנשים אומרים לך, ישר כוח, איך אתה הולך נגד הזרם, אתה מצליח,

אפילו ששוחקים עליך וזה, אל תשמע להם, אפילו היו כאלה שאמרו, תלך בדרך הזאת, וזה, אנשים חילוניים לגמרי, שלא ידעתי שהיה יש להם קשר ליהדות.

מה שבעצם הכי פחדתי זה הקשר המשפחתי שהתנתק.

אנחנו הרגשנו שאלון מאוד מעוניין, גם הישיבה, גם הרבנים,

כל, נגיד שהיה איזה אירוע או מה, כמו החתונה, לפני החתונה שלו,

המפגשים והאהבות וכל ה...

בגלל שהם יחד איתנו.

זאת הייתה חתונה אדירה,

לגדו ושרו ואנחנו מאוד התלהבנו.

הרי את מקודשת לי בטבעת זו,

כדת משה וישראל.

הרבה חברים אמרו שההתנתק הייתה משהו אחר, רקדו שם במעגלים, והיה שמחה גדולה.

לי זה מאוד שימח שאנשים ראו שאפשר אחרת, אפשר לחזור בתשובה, ואפילו לשמור על קשר יהיה טוב עם ההורים, ולשמור על קשר עם החברים. זו שאלה של רצון,

שאלה של רצון.

אמן.

אני מקווה שאני מכיר אלוהיי, כי אליך יפנד וקטל ויתקדש מי רביי.

אמן.

ברור לי דבר אחד, אחרי שהבן הגדול פתח לגמרא והראה לי דברים,

שיש משהו בדבר הזה.

זה משהו שאני לא יכול לדבר עליו עכשיו, כי אני צריך לחזור וללמוד אותו.

אבל הטענה שזו איזושהי השקפת עולם מלפני אלפיים או שלוש אלפים שנה, שעבד עליה כלח,

זו טענה קצת מוזרה.

כי גם המדע היום

מגלה לאחרונה דברים שכבר בגמרא כתובים לפני אלפיים שנה.

אז בואו נבדוק.

ואני ממליץ לכל האנשים, תבדקו.

כשאתם אומרים, אנחנו לא מאמינים,

תלמדו במה אתם לא מאמינים.

ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו,

ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו,

הוא מתעלה, והעולם עצמו מתעלה עמו.

מה כתוב לנו פה? וואו, איזה יופי של דברים.

ראינו שעמוס בעצם מרוצה בדרכו,

ואנחנו מאוד שומרים על קשר,

ואני חושבת שכמעט כל יום, כל יומיים, יש בינינו שיחות טלפון,

ועמוס הוא חלק מאיתנו.

הוא לא כפה עלינו ואמר, אימא,

את צריכה ככה וככה, את צריכה ככה וככה.

הוא אמר לי, אמא, מה שאת יכולה תעשי.

אמרתי, תקראי לי פרק בתהילים, תאמין לי, אימא, זה יצלח נורא טוב.

ובאמת אני קוראת פרק בתהילים, ואני אומרת שזה ממש עושה לי את היום.

הרבה פעמים הייתי, לפעמים, סבוח לא טוב, הייתי קוראת כל בוקר את ה-18 ברכות, וזה עשה לי טוב.

זה נותן חוזק.

זה נותן חוזק.