קפיצה קטנה לבלגיה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ששש, ששש.

תודה רבה מאוד,

לא, לא,

אנחנו באים מהולנד,

אנחנו יהודים אינטומוניטי מהולנד,

ואנחנו באים לרבי אמנון יצחק,

ואנחנו נחזור בתשובה, בעזרת השם,

ונוריד את הקוקווים שלנו ואת העגילים שלנו,

ונשים ציציות.

לנו יש קסטות, שם אנחנו כל שבוע אנחנו שומעים אותו,

יש לנו הרבה שיחות עליו.

אתה ראית אותו פעם?

לא, עוד לא ראיתי אותו, זאת הפעם הראשונה.

מה אתה מצפה מהאלב הזה?

שיהיה טוב.

ואני מקווה שכל הקבוצה שלי... כמה הגיעו מאמסטרלם? הגענו בערך 100 איש,

ואני חושב שיגיעו עוד. אתה קיבלת קלטות בדואר?

בציבת הדואר? לא, אנחנו קיבלנו את זה לבית הכנסת שלנו,

והחזן שם, הוא חילק לכולם.

ובאמסטרדם אתה לא תראה אף ישראלי בלי שאין לו באוטו את הקלטות שלו.

ראש המים, ראש המים, ראש המים, ראש המים.

שיגיעו לפה מכל המקומות,

באו מאילן, מברוקסל,

ומכל המקומות, בעזרת השם, הכול יהיה בסדר.

שכולנו יחזור לשלום.

אני מצפה שאיזה 70% בעזרת השם מחר יחשבו אחרת.

שיגיעו לפה.

נדלגה? מאיפה אני מגיע?

אז ברטל? כן.

תושב העיר. מאיפה שמעת על הערב הזה?

מכל עם ישראל ומכל האנשים שחוזרים בתשובה.

אתה קיבלת קלטות?

הרבה, הרבה מאוד. רק דרך הקלטות הגיעו אליך?

דרך אנשים, דרך

מפרסמים, דרך הווידאו,

דרך כל אלה גם שחזרו בתשובה, שרוצים להחזיר אנשים אחרים בתשובה.

מה אתה מצפה מהערב?

מהערב?

שזה יחזק אותי יותר,

באמונה שלמה. זה מתנה מהשמיים, איך שאומרים.

זה מתנה מהשמיים, הבן אדם הזה,

וזה מה שאנחנו מצפים גם.

זה בן אדם שרק מלמעלה שלחו לנו אותו.

אני מאוד גאה לבוא לערב הזה.

ערב טוב, בעזרת השם נחזיר להצליח, ובהשם עבירת הרוחה מרבייה.

לפני שנתחיל את ההרצאה הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן עדיין לא שמעו ההרצאה שלי בכלל, אם אפשר ללמד את זמן.

תודה.

כמה מן הציבורי שופכו קלטות, אם אפשר ללמד את זמן?

תודה.

היום אנחנו ננסה לעמוד על תכלית בריאת האדם,

בשם מה נקרא האדם, מה היעוד שלו.

ניתן הזדמנות גם לשאלות ותשובות למי שירצה.

שאלה אחרת מספיקת.

ונתחיל בכך, התורה הקדושה אומרת

בייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה בייפח באפיו משמת חיים.

התורה אומרת שהאדם מורכב מגוף ומנשמה.

וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, זה הגוף.

בייפח באפיו משמת חיים, זו הנשמה.

שלושה שותפים באדם,

הקדוש ברוך הוא, האבא ואמא,

כל אחד מותן את חלקו.

הקדוש ברוך הוא מותן את הנשמה,

האבא ואמא נותנים בשר, עצמות וגידים, שותפים.

יום אחד נחמיד לקדוש ברוך הוא לפרק את השותפות.

הוא לוקח את חלקו, זה נשמה.

וחלקם של ההורים מותן לפניהם, זה הגופה.

השם נתן, השם לקח, איש עם השם אמוריו.

אין מי יגיד לו מה תעשה,

ואין מי יאמר לו מה תפעל, כי הכל אעשה ידיו.

ואם תגיד לו, גם אותך ייקח.

זאת אומרת,

האדם מורכב מגוף ומנשמה.

נשאלת השאלה, מי זה האדם?

האם אדם

זה הגוף,

או אדם זה הנשמה?

אם נשאל אדם סתם, במה אתה רואה אותי, בעיניים או בנשמה?

אז רוב בני האדם חושבים שרואים בעיניים, שומעים באוזניים.

אבל אין הדבר כן.

אדם מת,

יש לו עיניים.

אם נפקח לו את העיניים בשעה שהוא מת,

הוא לא רואה.

מה חסר לו?

נשמה.

כשהייתה הנשמה,

הוא ראה.

יצאה הנשמה, הוא לא רואה.

אז מי רואה?

הנשמה, לא העיניים.

אדם מת, יש לו אוזניים.

תצעק לו באוזן, לא שומע.

כשהייתה הנשמה,

צש,

שמע.

יצאה הנשמה,

לא שומע.

אז מי שומע?

הנשמה, לא האוזניים.

זאת אומרת שאני אומר, שמעתי אותך, ראיתי אותך, מי זה אני?

אני זה נשמה שנמצאת בתוך גופה.

אני אשאל שאלה,

האם היד שלי לדעתכם כרגע היא חיה או מתה?

חיה.

לא, היד מתה.

גם זאת מתה.

כל הגוף הזה מת.

זה גוף מת שהגיע מישראל.

זה לא חי.

הדבר היחידי שחי זה הנשמה.

גם אתם מתים, ברוך השם.

אף אחד פה לא חי,

חוץ מהנשמה.

מדוע?

גוף האדם בשר.

כשאדם מת,

שמים את הגוף שלו בקבר,

הגוף מתפורר וחוזר להיות עפר.

מעפר באת ואל עפר תשוב.

עפר

זה דומם

או חי?

דומם. דומם זה חי או מת?

מת.

אז מה הגוף הזה?

מת.

אז איך הוא זז?

כיוון שיש נשמה, היא מזיזה את הגוף המת.

אבל אם תצא הנשמה, מה יקרה לגוף?

דומם, מת.

הוא תמיד דומם, מת.

רק כשהנשמה נמצאת אנחנו קוראים לו חי.

אבל בעצם הוא מת.

הנה, אני מזיז עכשיו את הכוס.

את הכוס הזה חי או מת?

מת.

נכון? איך הוא זז?

החי מזיז אותו. מי זה החי?

הנשמה.

אתם רואים את זה? זה זז.

זה חי או מת?

כמו זה מת.

מי מזיז אותו?

החי. מי זה החי?

הנשמה. אם היא תצא זה יזוז?

אז מי מזיז?

הנשמה. אז מי זה האדם?

הנשמה.

הגוף מת, הנשמה חי.

עד פה ברור?

עכשיו אני מבין.

למה אומרים ביהדות מת ונפטר?

מה ההבדל בין מת לנפטר?

נפטר זה לא מת.

אנחנו נאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר.

מה פירוש?

הנפטר יצא מן הגופה,

ואנחנו אומרים עכשיו קדיש לעילוי הנשמה שלו,

הנשמה הקיימת,

ועל ידי המצווה הזאת מעלים את הנשמה למעלה.

זאת אומרת, נפטר זה לא מת.

למה הדבר דומה?

אחד עבד בבנק דיסקונט,

פיטרו אותו, עבר לבנק לאומי.

הוא מת?

הוא רק נפטר מהבנק הזה, הלך לבנק ההוא.

מה זה נפטר?

עזב פיטורים, קיבל פיטורים, זה לא מת.

זה רק עזב מפה, הלך לשם.

הייתה הנשמה בתוך הגוף הזה, והיא נפטרה.

היא פשוט עזבה את הגופה.

אז אותו אדם בדיוק

יוסף, דוד, שלמה,

אותו אדם, אותן מחשבות, אותן ידיעות,

אותו בן אדם בדיוק נשלף

מתוך הגופה,

והוא חי לנצח נצחים, כי נשמה לא מתה

וגוף מת.

זאת אומרת, אנחנו לא מתים.

ולמה?

משום שהנשמה שלנו היא חלק אלוקה ממען.

כתוב בתורה,

בה יפח באפיו נשמת חיים.

אומר הזוהר הקדוש

מאן דנפח מדילה נפח.

מי שנופח, מתוכו הוא נופח.

אני לוקח בלון,

נופח בתוך הבלון, מה יש בתוך הבלון?

חלק ממני שהוצאתי לתוך הבלון.

השם נפח בנו נשמות,

יש בנו חלק אלוקה ממען.

כמו שהוא נצחי, גם אנחנו נצחים.

הנשמה נצחית

והגוף מת.

עד כאן זה ברור?

כן. ברור. כן, רצית לשאול משהו, בבקשה?

קשה.

לא יודע, בבקשה, כבודו.

פשוט, גם אמרו לי, גם נראה שהייתה פתוחה שלנו,

כי אני משה אמין לשאול, אז אתה אומר,

הוא שואל שאלה.

הרי גם הגויים הם חיים ונושמים ויודעים ורואים וכו', וכידוע אין להם נשמה.

לגויים יש נשמה, אבל לא במושג של ישראל.

זו הכוונה נפש.

כמו שיש

לבהמות נפש,

נפש שמחיה אותן,

כך יש גם להם נפש, וגם לנו יש נפש.

רק מעל לנפש יש דרגה יותר גבוהה.

הנשמה מתחלקת

לכמה חלקים.

הנמוך שבהם נפש,

מעליו רוח, מעליו נשמה,

מעליו חיה,

מעליו יחידה.

חמש חלקי הנשמה.

וככל שעולים יותר, זה חלק רוחני יותר גבוה.

חלק הנשמה של הגויים הגיע מעולם נמוך. יש ארבעה עולמות עליונים.

אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

זה נקרא העולם התחתון, עולם העשייה.

הנשמות שלהם נבראו מעולם העשייה.

נשמות ישראל נבראו מהעולמות הגבוהים יותר.

זה ההבדל בין נשמה לנשמה.

אבל מצד החיות,

בחיות,

בשביל להתקיים,

זה נקרא החלק החי.

כי יש ארבע דרגות בטבע.

יש דומם,

יש צומח, יש חי ויש מדבר.

כל אחד יותר גבוה מן השני.

דומם זה העצמים הדוממים.

מעל זה יש צומח, זה הצמחים, האילנות.

מעל לזה יש את החי, את הבהמות, העופות, הדגים.

ומעל לזה יש דרגה שהיא המדבר.

אנחנו חי מדבר, לא רק חי.

חי מדבר לא רק מדבר, משמיע צלילים,

אלא מדבר עם שכל ותבונה.

זו הדרגה הגבוהה ביותר.

בדרגה של מדבר יש עוד דרגות,

כמו שיש דרגות אפילו בישראל.

יש דרגה ישראל, יש לוי ויש כהן.

יש דרגות יותר גבוהות,

יש נביא.

זאת אומרת, גם במדברים יש דרגות.

אז בדרגות של המדבר, של בני האדם,

אין דרגתם של הגויים כדרגת ישראל שקיבלו את התורה.

כן, עוד מישהו רוצה לשאול?

בבקשה.

אני מסביר בגויים, בהרבה חברה שלהם, ויש הרבה מאמינים שהם לא מאמינים פה. אנחנו יודעים שקיים האלוקים בשומרים ובורא אורם והקול על אדם נברא ונאסר ומאמין גם בגן עדן.

כדאי כבודו לא יכול להסביר את זה.

הוא עובד עם גויים שגם הם מאמינים באל אחד ובהישארות הנפש שיש גן עדן וגיהינום.

איך אני מסביר את זה?

קודם כל, צריך לדעת דבר אחד.

כששלוש הדתות,

היהדות,

הנצרות והאסלאם,

הבסיס שלהן הוא אותו בסיס, התורה הקדושה.

זה כתוב גם בנצרות וזה כתוב גם באסלאם.

הבסיס זה התורה שניתנה במעמד הר סיני לעם ישראל בלבד,

ובזה הם מודים בדתות שלהם.

רק שהנצרות אמרה שבזמן מסוים הקדוש ברוך הוא החליף את האומה הישראלית באומתם,

והאסלאם אמר שנתייחד הנביא שלהם,

והוא הנביא האחרון,

והוא הנביא שצריכים להישמע אליו.

זה ההבדל.

אבל כולם משתמשים עם אותו בסיס.

על זה שיש גן עדן וגיהינום,

היום כבר לא צריך להאמין, כי יש הוכחות מדעיות

על ידי מתים קליניים,

על ידי סיאנסים,

על ידי גלגול נשמות,

על ידי היפנוזה ועל ידי ילדים אוטיסטים.

זאת אומרת, להוכיח שיש חיים לאחר המוות

זה כבר לא בעיה. אפילו אפיקורוס שרוצה להכחיש

ולומר שאין, לא היה אפשר להביא לו ראיות.

ממי?

מאנשים שלא מאמינים ובדקו עניינית,

מדעית, והגיעו למסקנות.

יש על זה סרטים שלמים.

אני מאמין שגם אצלכם יש אינטרנט,

ואם מי שיחדור באינטרנט לאתרים שמדברים בנושאים האלה של גויים,

של נוצרים ושל אחרים,

יראה שמביאים ראיות בנושאים האלה של חיים לאחר המוות.

אז זאת אומרת, זה שאתה רואה גויים מאמינים,

אין שום בעיה.

ואכן,

אם גוי מקיים שבע מצוות שנקראות שבע מצוות בני נוח,

נוח שיצא מנתיבה

וממנו התחיל העולם שוב,

הוא ובניו נצטוו בשבע מצוות.

איסור שפיכות דמים, איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות,

אסור להם לקלל חס ושלום שם שמיים,

אסור להם גזל, הם חייבים להעמיד עליהם דיינים,

ואסור להם לאכול עבר מן החיים.

אלה שבע מצוות שמצווים בהם כל העולם,

גם ישראל.

אבל אנחנו צריכים לדעת דבר נוסף.

במעמד הר סיני הקדוש ברוך הוא רצה לתת את התורה שבשבילה הוא ברא את העולם

לכל אומות העולם.

הם לא רצו.

העם שהסכים ואמר, נעשה ונשמע, זה העם הישראלי היהודי

שקיבל על עצמו את התורה.

מרגע זה מתייחד העם הזה להיות סגולה לקדוש ברוך הוא,

שונה בתכלית השינוי

מכל אומות העולם.

ואגדיל אתכם מכל העמים להיות בסגולה.

זאת אומרת,

זה מה שגרם את השינוי המהותי מרגע קבלת התורה.

אנחנו האמרנו את הקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא האמיר אותנו גם כן על פי זה.

אם גוי,

לא משנה מי,

מקיים שבע מצוות בני נוח, הוא נקרא חסיד אומות העולם,

ויש לו חלק לעולם הבא.

יהודי שמקיים את המצוות שהוא חייב בהן, אומנם יש תרי״ג מצוות, אבל אין יהודי אחד שחייב בתרי״ג מצוות,

כי יש מצוות לכהנים,

ויש ללוויים,

ויש לישראלים, ויש לנשים,

ויש רק לדברים.

יש מצוות שונות, יש מצוות שאינן יכולות להתקיים כרגע בעוונות שלנו,

כמו בית המקדש וקורבנות.

יש בסך הכול שש מצוות מעשיות כל יום,

בכל מצוות לא תעשה.

ויש מצוות מזמן לזמן.

שש מצוות כל יום שיהודי, גבר, צריך לעשות,

זה הנחת תפילים,

ציצית,

קריאת שמע, תפילה, זה ארבע.

ברכת המזון כשהוא אוכל, כשהוא אוכל סעודה עם פת,

ותלמוד תורה בכל יום, הוא חייב לקבוע לו זמן ללמוד תורה.

זה שש המצוות.

יש מצווה שבועית שהיא באה פעם בשבוע,

זה שמירת שבת.

יש מצווה שנתית,

שהיא באה אחת לשנה, כמו ראש השנה,

כמו יום כיפור,

כמו סוכות, שבועות וכו'.

יש מצווה שבאה לשבע שנים,

כמו שמיטה.

יש מצווה שבאה לחמישים שנה, כמו היובל.

זה המצוות של מעשה היהודי צריך לעשות.

אם הוא מקיים את כל המצוות שלו,

יש לו גם כן חלק לעולם הבא,

והוא גם כן יזכה למה שראוי לו.

אבל יש הבדל בין מי ששומר שבע מצוות למי ששומר תרי״ג מצוות.

זה ההבדל שיש בינינו לבין הגויים. דבר נוסף, מי שמהם

רוצה לחזור לדת האמת,

מי שרוצה לחזור, יכול להיכנס תחת כנפי שכינה, להתגייר.

אבל גיור אמיתי לא מזויף,

לא מהר בשביל אינטרסים,

אלא אמיתי, לפחות כמו רות המואבייה,

שבזכות הגירות האמיתית שלה זכתה שיצא ממנה דוד המלך

במשיח בן דוד.

זאת אומרת,

מבחינת האמונה,

כל העולם צריך להאמין באל אחד ובשכר ועונש.

השאלה, מי מקיים את דת האמת

ומי יש לו את הראיות והשטרות וההוכחות על כך.

לנו יש,

להם אין.

אנחנו יכולים להפריך את הדת שלהם והם לא יכולים להפריך את הדת שלנו, כיוון שאנחנו הבסיס להם.

ולנו היו אותות ומופתים שליוו אותנו 3,000,

300 שנה,

שאת זה גם הם לא מכחישים.

זה ההבדל.

האמנת?

ברוך השם.

תודה רב, יש לי שאלה שאני מתמודד איתה הרבה זמן כבר. אני הבנתי מדבריך שאנחנו עם בכור.

ויש לי שאלה שמתחוללת בהרבה ראשים מאיתנו,

שאנחנו עם בכור ונשמה בכורה.

איך אתה מסביר את זה שהגויים הם חיים יותר טוב מיהודים,

מצליחים יותר טוב מיהודים,

והם טבחו ביהודים,

כדוגמת גירוש ספרד,

נאצים,

6 מיליון,

והם הגרמנים עם האומה הכי מצליחה בעולם?

מה אתה חושב על זה? אתה אדם מאוד ספירטואלי,

מעניין אותי מה אתה חושב על זה, כבוד הרב. כן, אני אסביר לכם.

אני אסביר לכם.

איך זה שהגויים מצליחים במשגשגים,

ויותר מזה,

גם הם טמחו ביהודים, כמו בשואה, באינקוויזיציה וכו'?

אתה כנראה זוכר שהיה לנו אברהם,

שהוליד את ישמעאל ואת יצחק,

ויצחק בנו, שעליו אמר לו הקדוש ברוך הוא, כי ביצחק יקרא לך זרע,

יצחק הוליד

את עשו ואת יעקב.

אתה זוכר את הסיפור.

עשו יעקב התחלקו.

עשו לקח את העולם הזה, ויעקב לקח את העולם הבא.

כשהוא מכר לו את הבכורה,

אז הוא מכר לו בזה את העולם הבא.

והוא קיבל את הברכות, יעקב אבינו,

ונשאר עשו עם כל העולם הזה.

ואתה רואה איזה עולם הזה יש להם, אה?

אמריקה.

העולם הזה גדול,

כמו שהובטח להם. מה שהובטח להם, הם מקבלים.

הובטח להם משמני הארץ,

כל השמן, כל השומן של הארץ, הנפט, הכול,

הכול הם קיבלו. מה שהובטח להם בתורה, הם קיבלו.

אבל על העולם הבא הם ויתרו.

וייבז עשו את הבכורה, הוא בזה,

הוא מכר אותה בנזיד עדשים,

קם והלך

ואמר

אני חי עכשיו, עוד מעט אני מת, אכול ושתו, כי מחר נמות, מה יהיה לי?

זה למעשה הטעות של כל בעלי התאוות בעולם,

שהם חושבים על הרגע ולא חושבים על ההמשך.

אנחנו נעמוד על זה בהמשך.

זה שהם מצליחים גם לטבוח ביהודים,

הקדוש ברוך הוא הזהיר אותנו מספר פעמים,

גם בקללות בפרשת כי תבוא,

כתוב שם, אשר ישלחנו השם בך

ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כול.

כתוב שהקדוש ברוך הוא משלח את הגויים בנו כדי לפרוע מאיתנו את עוונותינו.

פסוק אחר אומר, אשור שבת אפי,

כשהקדוש ברוך הוא חורע פה בישראל על מעשיהם, אם לא חוזרים בתשובה,

אז הקדוש ברוך הוא שולח את אשור, שולח את מצרים, שולח את ארם,

שולח את כל העמים להילחם לישראל, להצר להם בשביל שיפנו את עיניהם לאביהם שבשמיים ויחזרו בתשובה.

ואם תקרא ספר שופטים, לדוגמה,

תראה כמה פעמים הקדוש ברוך הוא התרה בישראל,

כשהיו בסדר בתשקוט הארץ ארבעים שנה.

כשסרו מן הדרך,

שילח בהם את האוימים, מלחמות וצרות.

וזה כתוב בתורה, אם בחוקותי תלכו ושכבתם בעין מחריד וחרב לא תעמור בארציכם.

אבל אם לא, אז תתרבא חיית השדה ואז הגויים יבואו עלינו.

גם גרמי השמיים, העידותי בכם את השמיים ואת הארץ,

אז השמיים לא ייתנו את הלם, לא ייתנו מטר מן השמיים,

הארץ לא תיתן את פרייה.

אנחנו משועבדים לשבועות והתחייבויות ברית

שנכנסנו בינינו לבין אבינו שבשמיים בקבלת התורה.

כשאנחנו מפרים את החוזה,

אנחנו מקבלים את הפירעון של השטר.

כשאנחנו שומרים על החוזה,

כל אומות העולם לא יכולות עלינו.

בזמן שלמה המלך,

בתשקוט הארץ,

שקט,

כבוד, מלכות, כל אומות העולם מכירים בגדולת ישראל.

כל מלכי קדם באים אצל שלמה המלך לתת לו את שורות דורונות לשמוע את חוכמתו.

זאת אומרת, אם הולכים בדרך התורה,

טוב לנו,

ואם לא,

עשו שלום, כתוב בפסוק, חרב תעוקלו.

הבנת?

כן? נשאר לנו עוד משהו קטן.

כן.

סליחה, כבוד הרב, התשובה שלך, כמו כל תשובה אחרת, הולידה שאלה אחרת.

אני לא הבנתי דבר אחד.

אנחנו המבוגרים פשענו וחטאנו ונענשים,

אבל מה עם התינוקות של עם ישראל שנטבחו?

מה הם חטאו?

שאלה יפה. מה הייתה חטאתם?

שאלה יפה. הוא אומר, המבוגרים חטאו,

הילדים חטאו,

ובשואה נטבחו מיליון ילדים יהודים.

איך זה הולך?

ובכן, פה אני צריך כבר להיכנס לנושא חדש שלא דיברנו בו עדיין, זה גלגול נשמות.

אני אסביר לכם למה נבראנו לעולם,

מה התכלית של הבריאה, ועל זה אני אסביר, אז ככה תהיה התשובה ממצה.

הרמחר רבי משה חיים לוצטו, זכר צדיק וקדוש לברכה,

בספרו דעת תבונות, שואל

מהי התכלית שבעצם נברא האדם לעולם?

מה הסיבה?

בואו, אני אתן לכם עכשיו אפשרות לענות לי על שאלה. אתם שואלים אותי, אני אשאל אתכם גם.

שאלה אחת אני שואל.

האם יש למישהו מכם תשובה חילונית

לשאלה

למה באת לעולם?

לא תשובה דתית,

תשובה חילונית. אני רוצה הסבר חילוני

למה האדם נברא בעולם.

מי שיודע תשובה, בבקשה.

כל יום מתי שהוא נברא.

אתה אומר שאדם נברא לעשות כסף.

הוא אומר שאדם נברא לעשות כסף.

אייזנברג עשה כסף.

איפה הוא?

באדמה. שמעת, נכון?

כן, ברוך השם.

אייזנברג עשה כסף, היום הוא באדמה.

עכשיו מתווכחים

מי ייקח את הכסף.

אז בשביל מה הוא בא?

לא בשביל לעשות כסף, בשביל להשאיר כסף.

מאלה שיקבלו את הירושה, מה יעשו?

גם הם ימותו, וישאירו את הכסף.

הכסף היה לפניהם,

והכסף יישאר אחריהם. בשביל מה הם באו?

אתה יודע, אם אנחנו מדברים כבר בענייני כסף,

היו שניים שבאו לרב, היה להם ויכוח קשה מאוד,

הם התווכחו על קרקע,

חלק אדמה, שטח גדול.

זה אומר כולה שני,

וזה אומר כולה שני.

כל אחד אומר שכל הקרקע שלו.

הלכו לרב, אמרו לו, כבוד הרב יפסוק, של מי הקרקע.

אמר להם, יש לכם טאבו?

יש לכם כתב?

יש חוזה?

אמרו, אין כלום. בשביל זה באנו לרב.

הרב יחליט של מי הקרקע. מה שהרב יחליט,

אנחנו מקבלים.

אמר להם, טוב, תיקחו אותי בבקשה לקרקע, אני רוצה לראות אותה.

לקחו אותו לקרקע,

שאל מאיפה עד איפה, אמרו לו, מכאן עד כאן.

נו, מה הרב אומר?

אמר עוד פעם, אני שואל אתכם פעם אחרונה לפני שאני מחליט.

מה אתה אומר, של מי הקרקע?

אמר, זה שלי.

ומה אתה אומר? אומר, זה שלי.

אמרו לו, נו, איך תדע?

אמר להם, פשוט,

תכף תראו.

עמד באמצע הקרקע ואמר.

קרקע, קרקע

של מיעט

הטה את אוזנו וזקח.

אמרו לו, נו, מה היא אמרה?

אמר, היא אמרה ששניכם שלה.

זה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי, והיא אמרה את האמת, כולכם שלי.

אתם היום הולכים עליי, אבל אחר אני רוכבת עליכם.

אז על מה אנשים רצים כל החיים שלהם?

למי אתה אוסף? למי אתה מכין?

יבוא בן אדם, ייקח הכל מוכן.

זה לא המטרה שהאדם נברא בעולם.

כסף

זה אמצעי להשיג מטרות.

למה צריך כסף? זה אמצעי שבעזרתו משיגים מטרות.

הבעיה שהיום כסף נהיה מטרה,

ואתה הפכת להיות האמצעי.

זה הבעיה.

וכתוב בתורה,

אלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשון לכם.

אם עושים את האלוהים כסף, את הזהב,

כסף

זה בעיה, זה עבודה זרה.

כסף צריך בשביל לחיות, להתפרנס לצרכים,

למטרה שהאדם נברא.

אבל אם זה לא למטרה של הנברא,

כבר שלח אותנו שלמה המלך, עליו השלום, לנמלה.

אמר שלמה המלך,

לך אל נמלה עצן, ראה דרכיה בחכם.

שולח אותנו שלמה המלך לנמלה.

מה יש לנו ללמוד בנמלה?

הנמלה היא מאוד זריזה.

היא עובדת, עובדת, עובדת כל ימי חייה.

כמה היא חיה? חצי שנה.

והיא רצה, רצה. אי אפשר לעצור נמלה.

לא תראו נמלה נשענת על איזה מעקב.

לא תראו נמלה נחה.

תשים אצבע בדרך של הנמלה,

או שתפנה ימינה,

או שתפנה שמאלה, או שהיא תעלה למעלה.

אין רגע שילה.

לך אל נמלה.

הרי אין דרכיה בחכם.

חכמים, זיכרונם לברכה,

שמעו ששלמה המלך

שולח אותם לראות את הנמלה, הלכו לבדוק את הנמלה.

מצאו בחור של נמלה, מי שראה פעם חורים של נמלים,

זה כברות, כברות, שהן חופרות ומכניסות לשם מה אחת.

זה משהו לא יאומן, מה שהם עושות.

איזה חוכמה מופלאה יש בנמלה.

איפה המוח שלה בכלל?

איפה יש לה מוח בכלל?

איך זה?

והיא נכנסת ומסדרת בלי שרטוטים, בלי הנדסה, בלי כלום,

בלי סודות, בלי תומכים, בלי חגורות בטון.

מסדרת בתוך חול,

מחילות-מחילות,

ואף אחת לא נוגעת בשביל השני.

היא באה מרחלחת, רואה זה לא שלה, מניחה והולכת.

והיא מכינה. בדקו, מצאו בחורה של נמלה 300 קור. זו כמות אדירה עבור בן אדם.

מצאו מזון שהיא הכינה בפנים.

בכמה מאכלה של הנמלה כל ימי חייה?

שעורה וחצי.

ראיתם שעורה קטנה?

שעורה וחצי.

זה כל המאכל שאוכלת הנמלה במשך חצי שנה.

והיא מכינה מחסנים.

אמר שלמה המלך,

לכן למנה

ותהיה חכם.

אל תהיה טיפש כמוה.

היא אוספת ומכינה לאחרים.

היא רק אכלה מזה סעורה וחצי.

והכל נשאר לאחרים, כי היא יותר חכם ממנה.

ויש אנשים,

תהיה עשיר.

יהיה לך מיליונים דולרים.

נו, אז אתה יכול לאכול פעמיים כל ארוחות?

אתה יכול לישון על שלושה מזרונים?

תיסע עם שתי מכוניות?

מה אתה עושה?

כמה אדם אוכל?

כמה אדם אוכל ביום? אתם פעם עשיתם חשבון?

אדם אוכל ביום

בערך שלוש קילו עם שתייה

כל יום,

כפול 365 יום בשנה.

יוצא שבן אדם אוכל למעלה מטון אוכל בשנה.

משאית אוכל.

אם הוא יחיה 100 שנה, הוא אוכל 100 טון.

אונייה. כל האולם הזה מלא אוכל.

כל זה עובר דרך הפה שלו מכאן ויוצא במקום אחר.

100 טון.

לפני שהוא נפטר, כמה הוא שוקט?

בקושי 50 קילו, 60 קילו.

איפה 100 טון?

זה לא בזבוז.

כל החיים הם לא עד חד לפלף. הם לא עד חד לפלף. כמו מיקסר.

אוכל, טוחן, מוציא. אוכל, טוחן, מוציא.

אחר כך מתחתן עם מיקסרית. גם היא אוכלת, אוכלת, מוציא.

אחרי זה הם מגיעים מיקסרים קטנים.

משפחת מיקסרוביץ'.

כל היום טוחנים.

איפה אפשר לחטוף? פותח את הפרישדל. מה, אין כלום?

כל הזמן. לועס, לועס, לועס, לועס.

זה התכלית.

מה המטרה של האדם? אדם צריך להבין, יש לו מטרה.

כן, אני רוצה לשמוע עוד תשובה חילונית, אם יש.

כן, בבקשה. תעמוד בבקשה.

תשובה חילונית זה תוצאה של ברירה תחילה.

אם מסתכלים על זה בצורה חילונית, זה תוצאה של ברירה טבעית.

אנשים מולדים כתוצאה מבירור טבעי,

והם קטנים.

הם קטנים וכתוצאה מבירור טבעי. זה בכלל לא שאלה של

משאבות יקיימה. זו תוצאה שאולי כמו שעשוי חזק את האנשים,

חזק את גבע השכונה, אבל זאת דבר שנייה.

אחת, שתיים.

הבנתי. זאת אומרת, לפי מה שאתה אומר,

אתה מדבר על האבולוציה של דארוויץ'.

לא, אני מדבר על האבולוציה, אבל אני חושב שתשובה חילונית. מי שאמר את הברירה הטבעית זה דארוויץ',

אם אתה לא יודע.

אני יודע שהוא אמר.

אוקיי, אז אם הוא אמר, אז נשתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך. אני למדתי בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אל תראה אותי ככה. אני התקלקלתי פשוט.

אבל,

כשלמדתי בבית ספר תל-נורדוי בתל אביב,

אז נכנסתי לכיתה זן,

בית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נלמד שאתה קוף.

אמרתי לו, אני קוף, אינתה ואבוק קופי.

אמר, לא, אני מתכוון ברצינות.

אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, איך תוכיח? אמר, אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים,

ואני אראה לך, איך היה נראה? הסבא שלך.

אמרתי לו, אתה תראה לי את הסבא שלי?

אמרתי, כן.

הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים.

והראה לי את האדם הפרה-היסטורי, יוצא מהמערב,

עם אבו עגלה, עם מבוטה,

והוא אומר לי, זה הסבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר, אני אקח אותך לחדר טבע, ואני אראה לך איך אתה התפתחת.

בברירה הטבעית.

לקח אותי לחדר טבע,

וראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות.

איך הייתי קופיקו קטן?

לאט-לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך דין.

ואמר לי,

בשנת 2000 אתה עוד תוציף מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמר לי, זה תורת האבולוציה של דרמין.

אמרתי לו, תסלח לי, המורה, זה נשמע לי בלבולוציה של דרוויש.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה, המורה, גם אתה קוף.

אמר, שמור דיסטאנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשעון בתנ״ך.

המורה לתנ״ך

אומר לי, תקרא בתורה,

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקי את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך אל המורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם.

הוא אומר שאני קוף. מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה, על האספלט או על העצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו, אם לשיעור הבא ייתנו לנו בוטנים, בננות, משהו.

אמר שאין תקציב.

אתם צוחקים.

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בשפה.

מסכנים הם לא התפתחו.

כנראה הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעית,

השאירה אותם קופיקו.

יש פה מישהו, משפחת בבון?

משפחת שימפנזה הגיעו האלה? אולי אדון, הורנמו אותם?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני אדם.

דרווין נשאר קוף.

יש עוד שיטה של ברירה טבעית,

קוראים לזה The Big Bang,

המפץ הגדול

של סטיבן הוקינג.

הוא אומר שהעולם נוצר מפיצוץ.

תלמיד בין חמש עשרה לערך בבית ספר באילת

בעקבות שמיעת הקלטות שלנו

שאל את המורה שלו

המורה איך העולם נוצר?

אמרה לו מה פירוש?

היה פיצוץ

אמר לה כן

מה התפוצץ?

אמרה לו היו שני גופים גדולים שהם התקרבו אחד אל השני

ובום היה פיצוץ

אמר ומי פוצץ את הפיצוץ?

אמרה לו צא החוצה

פוצץ את השיעור

פה נתקעים מי עשה את הפיצוץ?

אף אחד לא יודע

אז אין ברירה טבעית יש מפוצץ

גם לשיטת המפוצצים

אבל אני אחרי שהתבונדתי בדברים

ושמעתי את הטענה של הפיצוץ

ואם מפיצוץ כזה יצא בן אדם חכם כזה

ששואל שאלות כאלה

אני רוצה להבין איך קרה כזה דבר, זאת אומרת מפיצוץ אפשר לעשות בן אדם?

אני רוצה שיפעו עכשיו פצצות ויעשו לי כוס חד פעמי מפצצה

שיפוצצו פצצה

אני רוצה לראות שיצא כוס חד פעמי

יכול להיות מפצצה כוס חד פעמי?

זה הדבר הכי פשוט שיש היום, נכון?

זה גומרים לשטות, זורקים

לא צריך חוכמה גדולה בזה

נו אפשר מפצצה לעשות כזה דבר כזה?

אני בכלל לא מבין למה בונים בניינים

אם עולם נהיה מפצצה בניין בשביל מה צריך לעבוד? שים פצצה, תרים בניין

עד היום אני ידעתי שפצצות מפרקות דברים, לא מרכיבות דברים

אבל זו שיטה חדשה

שפצצה מרכיבה בני אדם.

שאלתי פעם אדם אחר,

אמרתי לו תשמע כמה זה טיפשי כל התיאוריות האלה המסכנות

שבאות להרחיק את מציאות הבורא ואת קיומו ואת רצונו.

אמרתי לו פעם הסתובבתי ביער בן שמן ומצאתי את השעון הזה

אז הסתכלתי אם יש עיכבות ולא ראיתי

חיפשתי,

לא ראיתי אף אחד,

צעקתי,

אף אחד לא ענה,

התפלאתי איך יכול להיות שעון בלי אנשים, בלי עיכבות, בלי כלום.

אחר כך נזכרתי כשהיה פיצוץ

אז אמרתי אה בטח מאז ימי קדם לפני 15 מיליארד שנה

כשהיה פיצוץ,

היה רוחות, היה סופות, היה סחף, היה זה

הסתובבו מתכות וחול ואבנים והכול והתערבבו והתערבבו והתערבבו והתערבבו והגיעו ליער בן שמן והגיעו עד לשם וניהיה קאסיה.

מה אתם אומרים? יכול להיות כזה דבר שיש שעון מפיצוץ ככה במשך 15 מיליארד שנה?

לא יכול להיות.

למה לא יכול להיות?

אם זה לא יכול להיות,

שזה מורכב רק מכמה חלקים,

בן אדם שמורכב ממיליארדים של תאים,

שכל תא מורכב ממיליונים תאונים,

כל תא בגוף האדם, צריך להסתכל במיקרוסקופ,

להגדיל אותו בכמה מאות,

בתוך הכמה מאות האלה שאתה מסתכל בפנים אתה רואה מיליונים, כחמש מיליון תאונים קטנים של חולה קטה,

כשבכל תאון קטן בפנים רואים שיש נוזל,

ומשני צדדיו מספר גופיפים זהה, הנקרא כרומוזומים.

ובתוך הכרומוזומים האלה הצאצאים הבאים שלך נמצאים.

באיזה מכשירים משתמש הבורא או הפצצה האינטליגנטית

בשביל לברוא תא,

שצריך להגדיל אותו פי כמה מאות,

ורואים בתוכו כחמישה מיליון שבכל אחת כזה יש מספר גופיפים זהה שפה עובר לכרומוזומים.

ואנחנו מורכבים ממיליארדים של תאים כאלה,

שמחוברים להפליא בלי שום הכרג מכריע.

זה נהיה מפצצה?

פצצה יכולה לעשות עין?

פצצה יכולה לעשות עוד עין?

פצצה יכולה לשים לכולם את העיניים במקום?

למה אחד אין לו עין פה,

עין כאן, אחד יש לו עין פה?

איך הפצצה יודעה לסדר לכולם את העיניים?

אני שואל אתכם שאלה,

אתם מכירים אולי סוג בשר כשר או טרף שמצמיח אבנים?

בשר, בשר, חתיכת בשר, כשר, טרף, לא חשוב,

שמצמיח אבנים.

שיניים.

שיניים.

תגידו לי, איך בשר שלנו מצמיח שיניים?

בהתחלה לתינוק גודלות שיניים קטנות, שיני חלב.

אחר כך שהלסת שלו מתרחבת כי הוא גודל,

נופלות הקטנות ובאות גדולות ומסודרות שיני בשר.

תארו לכם שזה לא היה מתקיים,

והוא היה ממשיך לגדול עם שיניים קטנות.

תאר לך שהוא היה מחייך לך בבורסה,

עם שיניים קטנות כמו מעבר חצייה.

הוא היה מדבר, היה יורק עליך כמו ממטרה כל הזמן.

תאר לך שהשיניים לא היו מסודרות כמו היום.

חותכות פה, ניבים פה וטוחנות כאן.

תאר לך הייתה טעות בפצצה,

והיה טוחנות פה וחותכות פה.

היית רוצה לאכול גזר, היית צריך לעשות ככה,

להכניס אותו פה, לחתוך,

להעביר לפה וללעוס פה,

ובגלל שאין לך פה לחי כי זה פתוח,

אז זה יכול ליפול, היית צריך לאכול ככה.

כל הזמן שזה לא ייפול לך למטה.

מי סיתר את זה שזה יגדל ככה?

הפצצה.

איזה פצצה זו, ממש מחוכמת.

כמה טיפשי והביא לי אדם שממציא תיאוריה כזאת.

אבל טוב, אני אגיד לכם

מה הסיבה שנברא האדם.

אומר הרמחן,

רבי משה חיים לוצתו זכר צדיק וקדוש ברוך הוא כך.

הוא אומר,

הקדוש ברוך הוא טוב שנאמר טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשה.

ומדרך הטוב להטיב.

וכדי להטיב צריך שיהיו מקבלי הטבה.

נחזור.

הקדוש ברוך הוא טוב מדרך הטוב להטיב.

כדי להטיב צריך שיהיו מקבלי הטבה.

לכן ברא הקדוש ברוך הוא ברואים

כדי שיקבלו את ההטבה.

מי מרגיש טובה?

מי שחסר אותה.

אם תיתן לאדם שבע לאכול,

אתה לא עושה לו טובה, הוא לא חסר אותה.

אם תיתן לרעב לאכול,

אתה עושה לו טובה כי הוא חסר אותה.

מי מרגיש טובה?

מי שחסר אותה.

לכן ברא הקדוש ברוך הוא את כולנו בעלי חסרונות.

וכל הזמן אנחנו מבקשים להשלים את חסרונותינו.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו אבל דרך

שבה אנחנו יכולים לקבל את הטובה.

יש דרך אחת בחסד ויש דרך אחת בזכות.

שתי דרכים.

אחת בחסד.

אתה בא ומבקש, תן לי בבקשה לאכול.

נותנים לך לאכול, עשו לך טובה, אבל זה בחסד.

זה לא טובה גמורה כי אתה מתבייש. אתה צריך לעמוד ולבקש, אולי ייתנו, אולי לא ייתנו, וגם כשיתנו אתה מתבייש. קיבלת בחינם, לא עשית כלום.

זה נקרא טובה שאינה גמורה.

יש טובה גמורה, זה טובה בזכות.

אתה בא ואומר, תן לי לאכול,

נותנים לך לאכול, ואתה משלם על זה כסף.

אז אתה שילמת על הטובה הזאת.

אתה אוכל בזכות.

זו טובה גמורה, כי אתה לא מתבייש בשעה שאתה אוכל. שילמת.

מה עדיף?

עדיף שאדם

יקבל טובה בחסד או בזכות?

בזכות.

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, שתהיה להם זכות.

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

הקדוש ברוך הוא, שהוא טוב גמור,

רוצה לתת לברואים שלו טובה גמורה.

איזה טובה?

שהם יקבלו את הטובה בלי להתבייש.

לא להיות אוכלי חינם.

שזה יהיה בזכות ולא בחסד.

בשביל זה נתן להם הרבה תורה ומצוות,

כדי שככל שיעשו מצוות...

יקבלו יותר זכויות, ועליהם יקבלו טובה בלי בושה.

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל שיהיו להם זכויות,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

אבל בני האדם לא מבינים בכלל מה המטרה של נבראו, זאת הבעיה.

אז הם חושבים שמצוות זה עור כבד.

מה, לקום בבוקר, להתפלל,

להניח תפילין, לעשות ככה וככה וככה,

ואני לא יכול, לא יכול, לא יכול. הוא הולך להתמוטט, הוא רק חושב על זה, הוא מתמוטט.

אתה עומד כמו חמור מהבוקר עד הערב,

ואתה לא מתמוטט.

ובשביל כמה דברים קטנים אתה כן מתמוטט?

פעם שאלתי אחד,

תגידי, יהודי יקר,

אם אני בא אליך הביתה,

מביא לך בונבוניירה

עם 24 שוקולדים, מתנה.

אתה מגיש אותה לשולחן,

ואני מבקש ממך, אפשר לקבל בבקשה שוקולד אחד או שתיים?

תתן לי.

אמר לי, כן, בטח אתן לך.

אמרתי לו, יופי,

תגיד לי,

אם הקדוש ברוך הוא נותן לך 24 שעות ביממה מתנה,

שעה-שעתיים אתה מוכן לתת לו?

תגיד, בטח, נו, תגיד, בטח.

לתת שעתיים מתוך 24 שקיבלת? בטח.

אמר, אגיד לך את האמת,

הייתי מוכן לתת לו, אבל אין לי זמן.

יש לו 24 שעות זמן מהקדוש ברוך הוא,

ואין לו זמן לתת לו.

איך זה?

הרצון.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו

בשביל שיהיה לנו, ואנחנו לא יודעים במה נשתמש.

אחד בא לבורסה רוצה לעבוד בקבלנות.

אומרים לו, קח,

הנה,

שש אבנים,

לך תעבוד על המכונה, תשייף אותם.

בדיוק כשהוא נכנס,

בא אחר.

הוא אומר לו, אפשר גם פה לעבוד בקבלנות? אמר לו, כן, אין בעיה.

קח 600 אבנים, לך למכונה השנייה.

ההוא שואל הראשון, תגיד לי, למה זה? זה לא פייר?

למה אני ארץ שש והוא 600?

אז הוא אומר לו, מה זה למדת רק שש?

שתעבוד פחות, שיהיה לך יותר קל, שיהיה על הכיפאק,

תעביר את היום.

הוא אומר, מה, אם באתי להעביר את היום? אם באתי להעביר את היום, הייתי הולך לים.

אני באתי לעשות כסף, תן לי כמה שיותר להרוויח, תן לי אפשרויות.

זה הוא מבין.

כשהוא בא לעשות כסף,

הוא מבין כמה שייתנו לו יותר אפשרות להרוויח, שמה הוא רוצה.

למה אתה לא מבין שהמצוות ניתנו לך בשביל להרוויח,

וכמה שיהיה יותר, יותר טוב, ככה תרוויח יותר.

אז למה אתה מחפש להשתחרר מהמצוות?

אדרבאת, תרדוף אחריהם, תחפש אותם, בשביל זה נבראת.

אין משהו אחר שנבראת.

כל השאר נשאר כאן, לא תיקח איתך אפילו מברשת שיניים.

שום דבר,

שום דבר מכל העמל שתעמול תחת השמש לא יישאר לך כלום ולא יזכרו אותך בכלל.

וגם אם יזכרו אותך, יתלוננו שהשארת קצת.

בשביל מה באת?

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

לפיכך חרבה להם תורה ומצוות.

עכשיו רגע,

בשביל שהאדם יזכה ויעשה את המצוות בזכות ויקבל את הטובה גמורה,

בשביל זה נתן לנו הקדוש ברוך הוא את הבחירה.

אומרת התורה, ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים.

מי שלא יודע,

התורה נתנה אפשרות לאדם לבחור בין טוב לרע.

הוא השופט של עצמו, הוא הדיין של עצמו,

הוא נותן השכר לעצמו,

הוא-הוא הגורם לכל מה שקורה עליו בעולם הזה ובעולם הבא.

אתה הגורם, אתה הדיין.

אל תאשים אף אחד במה שקורה לך.

אתה האשם היחידי ואתה זוכה יחידי.

זאת אומרת, אם בחרת בטוב, יבוא לך שכר הטוב, אם בחרת ברע, יבוא לך הרע.

אם עשית קומסי קומסה, ככה יבוא לך.

איך שאתה מתנהג עם הקדוש ברוך הוא, ככה הוא מתנהג איתך.

כתוב בפסוק,

השם צילך על יד ימיניך,

כמו הצל של אדם.

כשהאדם מתכופף, הצל מתכופף איתו.

אדם זוקף,

הצל זוקף איתו. אדם הולך,

הצל הולך לידו.

ככה אומר הקדוש ברוך הוא, השם צילך.

איך שאתה מתנהג איתי, אני מתנהג איתך.

אתה מפעיל אותי ולא אני מפעיל אותך.

אז אם יש לך תלונה,

רב על עצמך.

נתן הקדוש ברוך הוא לאדם את האפשרות לבחור בין טוב לרע.

למה הדבר דומה?

נותנים לאדם פירות,

ואומרים לו, תראה, אלה מתוקים,

אלה חמוצים,

אלה מלוחים ואלה מרים.

תבחר מה שאתה רוצה.

אני מציע לך, קח את המתוקים.

שלח את ידו ולקח את החמוצים ועשה פרצוף חמוץ.

מי אשם?

הוא אשם.

אמרו לך, קח את המתוקים,

בחרת בחמוצים, אתה אוכל את החמוצים עכשיו.

מה שאתה עשית,

בישלת לעצמך.

אמר הקדוש ברוך הוא, אתה נותן לך שתי דרכים.

יש דרך של יעקב אבינו,

יש דרך של עיסר.

אתה רוצה את העולם הזה? אתה רוצה רק את העולם הזה? אכול ושתו כי מחר נמות?

איך אומרים בישראל?

אני רוצה שיהיה לי יכטה.

אני רוצה לקחת שחטה.

אני רוצה שיהיה לי בוכטה.

וכולו חרטה.

אנשים מחפשים המנים.

זאת אומרת, אנשים מחפשים עולם הזה.

אבל אנחנו באנו בשביל העולם הבא, כולנו בדרך ליציאה.

כל יום שעובר אנחנו בדרך החוצה.

זה כמו שעון חול. ראיתם בשחמט שעון חול?

הולך, שעון חול הולך ונגמר. יום עבר, יום מת, יום מת, יום מת. אתה מת,

אתה מת, אתה מת, אתה מת, אתה מת, אתה איננו.

אתם חושבים שעכשיו אתם לא מתים?

אתם בדרך.

רק עברתם דרך האולם הזה,

אחר כך אתם הולכים עוד קצת עוד צעד, מי יודע כמה זמן עוד תלכו,

ואחר כך כולם לבפנים,

ולהתראות.

זהו, אתה יכול להזמין מעכשיו שיש גרנית אם אתה רוצה, אתה יכול לשים ספרייה,

אתה שים לך נס קפה עם עוגות שם, תכין לך.

מה אתם חושבים, כשבן אדם הולך לקבר אז הוא שוכב שם ומדבר עם השני? נו, איך היה?

איך היה הביזנס?

הכל היה בסדר?

זה לא ככה.

אבל אדם צריך להאמין, כל יום שעובר זה למיתה.

אז כל יום שאתה יכול להספיק

להרוויח בשביל העולם שנבראת בשבילו, העולם הבא שאליו אתה הולך,

זאת החוכמה.

נתן הקדוש ברוך הוא לאדם שני צרים, יצר טוב ויצר רע.

זה אומר לו,

עולם הזה, עולם הזה, עולם הזה.

בא יצר רע, אומר לו, זה הכל הבלים, זה נגמר, זה הולך, לא יישאר מזה כלום, תכין, לעולם הבא, לעולם הבא, לעולם הבא.

והבן אדם בדרך כלל נשמע ליצר הרע.

למה?

יצר הרע משלם מזומן,

ויצר רע טוב משלם תשלומים,

ואנשים אוהבים מזומן.

יצר הרע אומר לך, תאכל במסעדה הזאת.

כשר, לא כשר.

זה פיקוח נפש, אתה רעב, אתה לא יכול להתעכב עכשיו, לבדוק אם יש תעודה, אם זה בסדר.

אתה יכול לקבל סנחונה וליפול, תאכל.

מה זה, הצלת נפשות?

יצר הרע אומר, תאכל עכשיו, תהנה עכשיו.

על המקום הוא משנה.

אומר, לך תעבור עבירה.

מפתה את האדם לעבור עבירה, הולך למקום מלוכלך,

עובר עבירה,

אומר לו, אתה רואה, אצלי נהנים עכשיו.

לא מחר, לא מוחרתיים, לא בעוד של עכשיו.

תגנוב, כדאי לך לגנוב, בשביל מה לעבוד חודש?

מכה אחת, לקחת קצת, שיק, על המקום יש בכיס.

על המקום נותן הנאות, על המקום.

בא יצר הטוב, אומר לך, קום לבית כנסת.

קום, קומו, תקום.

אתה אומר, מה אתה משנה?

אומר, עולם הבא.

הוא אומר, טוב, יש זמן, תן לישון.

עולם הבא, עולם הבא. מה בוער?

אז כשיש יצר הטוב ויצר הרע,

כשיש יצר הטוב ויש יצר הרע,

אז כמובן שבמלחמה הזאת יותר קל ליצר הרע לנצח. למה יש לו את כל העולם הזה? הוא מגייס את כל העולם הזה.

אתה יוצא החוצה, אתה רואה מרצדס,

אתה רואה ביואיג, אתה רואה...

ככה, אתה רואה לימוזים, אתה רואה עולם, אתה רואה בניינים, אתה רואה כסף, אתה רואה דברים טובים, יפים.

הוא אומר לך, בוא הנה, עכשיו תענה, עכשיו, עכשיו.

לא, לא, אני בדרך בית כנסת, עכשיו אני לא יכול, עכשיו אני לא יכול.

כמה יש חכמים כאלה שיכולים להגיד ליצר רק,

חכה, אתה רוצה שאני אעבור איתך?

רק שנייה, בואי תלוי בית כנסת, נגמור להתפלל, אחר כך נלך איתך.

אין הרבה חכמים כאלה.

יש כאלה שמוותרים על הבית כנסת, מוותרים על העולם הבא בשביל להביח את העולם הזה.

אבל עולם הזה בכל מקרה יש לך.

עליו לא צריך לעבוד בכלל.

העולם הזה קיבלת אותו במתנה, לא עשית משהו בשבילו.

לא היית צדיק לפני, בשביל שתבוא לעולם הזה.

זרקו אותך לפה,

בעל כורחך אתה נוצר, בעל כורחך אתה חי,

בעל כורחך אתה מת,

ובעל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש מלכו.

אתה לא עשית כלום בשביל לעולם הבא, קיבלת את זה מתנה.

אבל העולם הבא לא מקבלים מתנה.

מה שהכנת, יהיה מוכן לך, לא הכנת,

לא יהיה לך.

עכשיו אני אספר לכם מה עשו סיפרו חכמים, בשביל שנראה מי החכם ומי הטיפש.

הייתה מדינה אחת,

שהמדינה הזאת הייתה להם חוק משונה.

הם כל שנה היו בוחרים מלך.

כל שנה בוחרים מלך,

והמלך הזה

הוא נבחר לשנה.

רק לשנה.

ולא לוקחים את תושבי המקום, זה הכלל במדינה.

רק תושבי חוץ.

ואיך בוחרים?

כל חודש סיוון,

ראש חודש,

עומדים

ליד השער של המדינה,

שרי המלך,

והראשון שעובר שם בשבע בבוקר,

תופסים אותו, הוא מלך לשנה.

מדי יום אחד, אחד עובר באקראי, בלי ידיעה בכלל,

עובר ליד שער המדינה,

פתאום מתנפלים על הקבוצה של אנשים,

שמים לו כתר על הראש,

ואומרים לו, יחי אדוננו המלך.

ההוא נדהב, איזה כת של גנבים בטח התנפלו עליו.

הכניסו אותו לכרכרה והתחילו לדהור אותו עם הסוסים לתוך העיר.

הוא רואה בתוך העיר שדרות של אנשים עומדים וכולם צועדים ומרעים, יחי אדוננו המלך.

הוא אבל בחפוי ראש, פחד, פחדים.

בטח לוקחים אותו לכיכר העיר, שם יתלו אותו לפני כולם, מה עשיתי? מה פשעתי?

הוא לא יודע, לא מסבירים לו, רק כל הזמן, יחי אדוננו המלך.

והנה מביאים אותו לארמון, מכניסים אותו לאולם ענק,

טרקלין ענק,

כיסא רב ונישא,

מושיבים אותו עליו ואומרים לו,

יחי אדוננו המלך.

הבן אדם קיבל פחד חדים,

פחד לזוז, איך שהתניחו אותו ככה הוא משם.

24 שעות הוא לא זז, לא אמר כלום, שום דבר.

כלום, שלא עשה טעות.

אבל אחרי 24 שעות הוא היה צמא.

אז הוא לא ידע מה לעשות. אם הוא יגיד, הוא אמר, אבל אם אני לא אגיד, אני מת ולאה, אחי.

אז אני אגיד.

אז אפשר לקבל איזה כוס מים?

אמרו לו, כן, אדוננו המלך. אין בעיה, הלכו, הביאו לו כוסות וכל הצבעים, כל הגוונים, כל המשקאות בפנים. אמרו לו, תשתה, אדוננו המלך.

לקח כוס קטנה של מים,

שלא יתפסו אותו על שקר, וזו תהיה סיבה לתלות אותו.

לקח,

שתה אותה, נרגע.

חזר לאותו מצב.

שלא יגידו, אה, שינית?

שינית?

לא, לא, לא.

אחרי כמה זמן, לעי,

אם הוא לא יגיד כלום,

ימות מרעה.

אם הוא יגיד, אולי ימות, אבל יש סבב, כדאי לנסות.

אפשר אולי לקבל עוגיה קטנה?

אמרו לו, כן, אדוננו המלך.

הלכו, הביאו לו את כל השפים עם הכובעים הלבנים,

הביאו לו עוגות, הכול.

שמו לפניו, אמרו לו, בבקשה, אדוננו המלך.

הוא מזיז את היד ככה,

בציוד לוקח עוגיה קטנה,

והוא בלח אותה, זהו, חזר לאותו מצב.

טוב, זה לא עזר ככה לחכות, זה כבר 24 שעות כוסית מים.

אמרת, זהו, אני מהמר על כל החיים.

אני שואל שאלה, אם אכלתי אותה, אכלתי אותה.

אם לא, אז יכול להיות שבאמת אני מלך.

אמר להם,

יש נוף בחוץ?

אמרו לו, כן, כבודו רוצה לצאת?

אמר להם, כן, רציתי לראות קצת על נוף.

אמרו לו, בבקשה, אדוננו המלך.

לקחו כרכרה, תזמורת אחריו, מנגנת, טקה, טקה, טקה, טקה, טקה, טקה, טקה, טקה, טקה, טקה, טקה, טקה, מלווים אותו, כל העיר הוא מטייר וזה,

אפשר לראות עוד כן, כן, כן.

רואה אגמים, נהרות, הרים,

מפנים, איזה יופי, הוא שם,

הבין שהוא מלך.

הבין שהוא מלך,

חזר לארמון,

ישן 24 שעות להחזיר את הכוחות,

והחממי קם אחרי זה.

תביאו תזמורות, תביאו אוכל, תביאו, תביאו, תקחו אותי, טיילו אותי, תקחו אותי,

תאכילו אותי, טיילו אותי, כל השנה הוא רק מטייל, אוכל, אוכל, מטייל.

מבסוד, מה זה מבסוד?

נגמרה השנה,

שעתיים לפני ראש עודד סיוון,

באו אליו,

הכניסו אותו לכרכרה,

שמו אותו בפנים,

הורידו לו את הכתר,

הביאו אותו עד לחומה ונתנו לו שתי בעיטות והעיפו אותו החוצה.

הבן אדם עוב ככה,

פתאום אחד שם רואה אותו ואומר לו, מה קרה לך? מה קרה?

אמר לו, איזה מדינה של מטומטמים.

לפני שנה עברתי פה,

תפסו אותי, תפלו עליי, אמרו, אתה המלך.

אחרי השנה הבאו נתנו לי, שתי בעיטות העיפו אותי.

אמרו לו, מה אתה אומר? ככה פה המדינה?

אמר לו, כן. הוא אומר, והם מחפשים עוד מישהו?

אמר לו, כן. הם מחפשים על זה, אני לא יודע מה.

ההוא רץ לשם, אבל תפסו אותו.

שמו לו כתר על הראש,

אמרו לו, יחי אדוננו המלך, עם הכרכרה. כרכרו, כרכרו, עד ובפנים הכניסו אותו לתוך הארמון, אותו תהליך.

אבל השני היה יותר פיקח מהראשון.

הוא אמר, אני המלך?

אמרו לו, כן, אדוננו המלך.

אמר, יופי.

תזמינו לפה את שר האוצר,

תזמינו את שר הפנים,

תזמינו את שר הפתטות, את שר החקלאות,

את שרון, תזמינו את כולם, תביאו אותם לפה,

הביאו אותם.

אמר, עכשיו תגיד לי בבקשה את כל המאזנים של המדינה, כמה כסף יש?

תגיד לי אתה כמה יבול יש.

תגיד לי אתה כמה יש לנו אנשים במדינה.

והתחיל לקחת את כל הנתונים,

אמר להם, עכשיו יש לי עוד שאלה,

אני המלך? אמרו לו, כן, אדוננו המלך, אתה המלך.

מה שאני אומר אתם עושים, בבקשה, אתה המלך.

אמר יובי,

תגידו לי, יש אי גדול חוץ למדינה?

אמרו לו, כן, אדוננו המלך. אמר, אני מבקש לקנות את האי הזה על השם שלי.

כן, אדוננו המלך.

הלכו, קנו את האי.

אמר יובי, עכשיו תעבירו את כל הכסף לאי השני.

כן, אדוננו המלך, העבירו את זה לשם.

אמר יובי,

כל הטבעים הטובים, להעביר לאי שלי. אמרו לו, בוודאי, אדוננו המלך.

אמר להם, כל התזמורות, כל אלה טנטנטנטנטנט, להעביר לאי שלי.

העבירו לאי שלו.

אמר, כל המעפנים להשאיר כאן, לא להעביר.

וככה, העבירו, העבירו, העבירו, מה שלא טוב,

השאירו, אחרי שלושה חודשים ניקה את כל המלינה.

וחיכה תשעה חודשים,

מתי ייתנו לו שתי בעיתות?

שעתיים לפני ראש חודש סיוון,

לקחו אותו, שמו אותו על הכרכרה,

הורידו לו את הכתר, הביאו אותו לחומה,

שתי בעיתות והעיפו אותו החוצה.

לאן הוא הלך?

מי יותר חכם?

הראשון או השני?

עכשיו בואו נראה

מי אתם, אתם הראשון או אתם השני?

מישהו חכם מבין שהעולם הזה מקבלים יום אחד בעיתות ומעיפים אותך החוצה?

אם אתה חכם מהיום תעביר לאי, תעביר, תעביר, תעביר, עוד תפילין, עוד חצית, עוד צדקה, עוד מעשה חסד, עוד תפילה, עוד קריאת שמעות,

עוד סוכות, עוד כיפור, עוד תעביר, תעביר, תעביר, תעביר,

יום אחד תקבל בעיתה,

אבל תהיה מיליארדר שם,

שם יחכו לך כל המצוות, בשביל זה נבראת.

אבל אם אתה חושב רק פה בעולם הזה לטייל, לאכול, לאכול לטייל וכל זה,

אתה כמו המלך הראשון, תקבל רק שתי בעיתות,

ותקבל עונש עליהם גם אחר כך.

אז מה החכמה?

אז הקדוש ברוך הוא נתן לנו שתי אפשרויות לבחור בין טוב ובין רע.

שתי אפשרויות.

החכם בוחר בטוב ומניח את הרע.

שאלתי שאלה,

אם הקדוש ברוך הוא רצה שיהיה לנו טוב והוא ברא את העולם לטוב לנו,

למה ברא אותנו בשני יצרים, יצר הרע או יצר הטוב?

היה בורא אותנו רק עם יצר טוב, היינו עושים טוב ומקבלים טוב.

אם הקדוש ברוך הוא היה בורא אותנו רק עם יצר טוב, מה היה קורה?

היינו עושים רק טוב, אבל הייתה ברירה אחרת.

לא הייתה ברירה אחרת.

אז למעשה אנחנו אנוסים ומוכרחים לעשות את הטוב,

ואז אנחנו נהיה אוכלי חינם כי לא עשינו כלום בשביל הטוב.

ממילא לא מגיע לנו שכר בכלל,

אז נקבל שכר בתור חסד.

חסד זה בושה, בושה זה לא טובה גמורה,

והקדוש ברוך הוא, שהוא טוב גמור, לא ייתן לאדם טובה שאינה גמורה.

לכן נתן לנו הקדוש ברוך הוא את האפשרות

לעשות את זה כשיש את הממחל בין יצר הטוב ליצר הרע.

עוד דבר אחד נשאר לנו להסביר,

היכן מקום הטובה שייעד הקדוש ברוך הוא לברואה?

אז יש שתי אפשרויות, או עולם הזה,

או עולם המה.

אם הקדוש ברוך הוא היה נותן לאדם את שכרו בעולם הזה,

אז תחיה 70 שנה.

תחיה 120 שנה.

תהיה עשיר כמו קורח.

תהיה לך עולם ומלואו, אבל יום אחד תצא, נגמר השכר.

אבל חיי נצח,

אפילו אם תקבל שכר מועט,

שכר לנצח, בלתי משתנה,

רק עולה, אפילו שהוא מועט,

זה שכר אמיתי וטוב.

שכר חולף זה לא שכר בכלל.

יש לפניך, בוא, אתה ילד טוב,

אני אקח אותך עכשיו ואני אקנה לך עוגה טובה שמנה.

זה שכר?

אחרי כמה דקות שהוא אכל את זה, כבר נשכח השכר, לא נשאר ממנו כלום, ויש מזה רק קצרות.

שכר זה שכר אמיתי, קיים, נצחי.

הקדוש ברוך הוא, כיוון שהוא טוב גמור,

לא ייתן טובה חולפת.

טובה חולפת שנגמרת זה לא טובה,

זה דמיון.

רקדנו בחיים, אכלנו בחיים, שתינו בחיים, בילינו בחיים.

היום מה יש לנו מזה?

כלום.

רק זיכרונות שהיינו בזה.

ואם כרגע מצבנו לא כזה, אז יש לנו מזה צער.

השכר הפך להיות צער,

כי אתה מסתכל על העבר ואין לך אותו ביד.

אדם בבית חולים,

נו, שוכב אדם מתייסר.

לך תרגיע אותו.

תגיד לו, מה אתה כואב?

למה אתה בוכה מותר?

אל תשכח, שבוע שעבר רקדת בדיסקוטק.

אתה זוכר איך אכלת שניצל נוסף? ביקשת עוד?

נתנו לך? אתה זוכר איך היית שבע?

אתה זוכר איך נהנית?

זה עוזר לו עכשיו?

ברגע שאדם יצא מהעולם הזה,

כל הנוסטלגיה תעזור לו?

כל הסיפורים של העבר יעזרו לו?

שום דבר לא יעמוד איתו.

ביום עתיד לא יעמוד איתו מהעולם הזה שום דבר.

דבר אחד קיים נצחי,

זה השכר הרוחני שאתה הכנת לעצמך.

לעולם הבא לא מעבירים גשמי,

מעבירים רק רוחני,

רק מצוות.

לשם זה עובר.

שום דבר גשמי לא עובר לשם.

אז לא חבל כל כך לתרוח ולהתעייב,

לבנות בניין.

יש אנשים שבונים בניין עשר שנים, עשרים שנה, משקיעים,

מוסיפים עוד אורות, תקרה, עניינים, עיצוב,

עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד לא גמר לגבור את הביתה לך.

מה כל הצרחה של העולם הזה?

אדם צריך לאכול בשביל להתקיים, להיות בריא,

וכל שאר הזמן שלו הוא צריך להכין למקום שהוא הולך.

ברור לך שאתה עולה.

אדם מחתן ילדים.

מה הוא עושה בחודש לפני, חודשיים, שלושה לפני?

כל ההכנות לקראת החתונה.

מכין צלם, מכין וידאו, מכין פה אוכל, סעודה, מלון,

הכול מסדר.

הכול דואג לכל פרט ופרט, שלא יהיה חסר שום דבר שם.

אתם יודעים כמה זמן לקח לארגן את ההרצאה הזאת?

מגיע יישר כוח גדול פה ליוסי דגן, לדוד, למארגנים שארגנו בכלל את כל העניין הזה.

מחיאות כוח גדולה וכוח גדולה וכוח גדולה.

עשרה חודשים הם עומדים על ההרצאה הזאת.

הם לקחו 20,000 קלטות,

וחילקו אותם פה בבלגיה חינם לאנשים בשביל שאנשים יהיו להם קצת מושגים ורקע לקראת ההגעה שלהם.

אתם יודעים כמה לקח להם זמן עד שהם ארגנו את האולם הזה, עד שהם דאגו להביא את הצלמים האלה,

להביא את הגברה הזאת, לדאוג לכל פרט ופרט, לפרסום, לרוץ, להדביק, הכול.

כל זה בשביל כמה שעות, שעתיים-שלוש, וזה נגמר.

אבל זה לא נגמר.

מי שחכם,

הוא יצא מהאולם הזה, בעזרת השם יתברך,

עם עתיד.

העתיד זה לא מחר.

העתיד זה אחרי המחר.

את העתיד של מחר, זה אתם יודעים לעשות יותר טוב ממנו.

זה כל החדר. גם גויים יודעים לעשות. כולם יודעים לעשות את המחר, את המחר.

את המחר שאחרי המחר, רק החכמים יודעים לעשות.

איזהו חכם?

הרואה את הנולד. הנולד זה יום המוות.

זה הנולד.

זה על כולם עובר.

וזה כולם יעבור.

החכם רואה את זה כבר היום.

הוא לא אומר, יש לי עוד זמן,

כי הוא לא יודע, אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום.

אתה לא יודע מה ילד המחר.

יש כאלה חשבו שיש להם מחר

ואת היום לא גמרו.

החכם מכין כל הזמן לעולם שאליו הוא עובר, לאי.

אז זה לא משנה מתי ייקחו אותו.

מתי שיקחו אותו הוא עובר לאי בכל מה שהוא הכין הוא נהנה ממנו מיד.

זאת החוכמה היהודים עיקריים.

אדם צריך להתבונן.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

נתן לנו את השכר האמיתי לחיי נצח,

ודע מתן שכרן של הצדיקים לעתיד לבוא.

העולם הזה זה עולם חולף.

לכן הם לא חכמים.

מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת.

מי שטרח בערב שבת. העולם הזה זה כמו ערב שבת.

בערב שבת כולם ממהרים להכין את הקניות, להכין את צורכי השבת.

אין זמן. יום שישי ממהרים, תכף תיכנס שבת.

אז

מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. מה הוא יאכל בשבת? מה שהוא הכין, מה שהוא טרח.

אם הכנת הרבה לחמות שבת, תשאיר לך שולחן מלא.

אם לא הספקת הרבה, לא יהיה לך יותר.

העולם הזה דומה לערב שבת.

העולם הבא לשבת.

מי שטרח בעולם הזה שהוא דומה לערב שבת ויחיד,

כפי מה שהוא הכין, הוא יאכל בשבת.

אבל מי שלא טרח בערב שבת, יאכל אותה בשבת.

יהודים עיקרים.

בורא עולם ראה שיש אנשים,

גם בבלגיה,

יהודים.

יהודים.

עם נבחר.

אתם יודעים מה זה עם נבחר? אתם יודעים מה הסבילה שלכם בכלל?

יש לכם מושג כמה הסגולה שלכם?

אנחנו מברכים כל יום אשר בחר בנו מכל עמים ונתן לנו את תורתו.

הקדוש ברוך הוא בחר בנו.

אתם יודעים מה זה בחר בנו?

אם הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל עמים,

הקדוש ברוך הוא יודע במי לבחור.

ואם הוא בחר בנו, אז סימן שאנחנו באמת סגולה.

רק אנחנו לא מעריכים את עצמנו.

פעם הסביר רב שהגיע למקסיקו לגייס כספים,

אז הוא הגיע לשם, ראה, נכנס אצל עשיר, עשיר צחק,

ראה אותו שמח, שאל אותו, תגיד לי, למה אתה שמח?

אמר לו, אני כל החיים שלי שמח.

אמר לו, למה אתה שמח?

אמר לו, תראה,

אני אסביר לך בדרך משל.

אם נשיא מקסיקו

היה מחליט למחור עכשיו מתוך 40 מיליון מקסיקנים במקסיקו סיטי,

עשרה אנשים מתוך

כל הקהל,

היה מזמין אותם לרחבת העיר,

40 מיליון מקסיקנים מצטופפים, הוא יושב על במה,

והוא הולך למחור עשרה אנשים מתוך הקהל שיהיו

משנים לו לנשיאות.

אתה מתאר לך איזה אושר יהיה לאותו אדם שיצביע עליו נשיא מקסיקו ויאמר לו,

אתה,

בוא לכאן, אתה סגן שלי.

האדם הזה יוצא מתוך הקהל,

פוסע על עבר הבמה,

80 מיליון עיניים נתקעות בגב שלו.

אם הוא לא ימות בעין הרע עד הבמה,

הבן אדם הזה מאושר על האדמות להיות סגן של נשיא מקסיקו.

הוא אומר, ואם אחד מתוך 40 מיליון מקסיקנים

שזכה להיות סגן נשיא מקסיקו,

זה כזה כבוד, כזה מעבד, כזה אושר,

אני,

שנבחרתי מתוך שש מיליארד בני האדם בעולם

להיות הבן של הקדוש ברוך הוא,

איך אני לא אשמח כל היום?

כל אחד מכם,

בן של הקדוש ברוך הוא, שנבחר על ידו,

בני אתן השם.

אלוקיכם.

אז אם זכינו לזה,

למה אנחנו לא אושרים כל היום?

למה אנחנו לא שמחים? למה אנחנו לא עושים את רצונו של אבינו שבשמיים?

למה אנחנו לא מכינים את עצמנו לקראת המפגש עם אבק?

למה אנחנו לא רוצים להיות קרוב אליו?

אתם יודעים איזה עונש זה שבן אדם מגיע לעולם האמת והוא יהיה מרוחק מהקדוש ברוך הוא?

אתם מתארים לכם סעודה של מלכים שהזמינו את כל הציבור?

מי הכי מאושר? מי שיושב הכי קרוב.

מי הכי אומלל? זה שיושב במפגן של הדלת שם בסוף ורק מריח את הריחות שיש בפנים של מה שאוכלים.

אתה תגיע לעולם האמת.

איפה תהיה?

אם תהיה בגן עדן, איפה תהיה?

תהיה קרוב, תהיה רחוק, תהיה מרוחק, מה יהיה אצלך?

זה או-טו-טו, זה תכף ומייד.

120 שנה עפים צ'יק-צ'אק.

מה אתה מכין?

יהודים יקרים, הקדוש ברוך הוא ראה פה שיש בבלגיה יהודים טובים, נשמות טהורות.

והקדוש ברוך הוא רוצה שהבנים שלו יקדשו את שמו יתברך.

אחד מהדברים שמקדשים שם שמיים בעולם זה שמירת שבת.

שמירת שבת קודש.

ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ,

וביום השביעי שבת וינפש.

בורא עולם ברא את העולם בשישה ימים.

היה יכול לברוא אותם

ברגע אחד.

למה ברא אותם בשישה ימים?

להבדיל בין ששת הימים ליום השביעי,

כשביום השביעי הוא שבת, להראות איזה קדושה יש ביום הזה.

ויברך השם את יום השביעי

ויקדש אותו.

היום הזה הוא קדוש והוא מבורך,

וכל הברכה של ששת הימים הבאים תלויה ביום השבת הזה.

אומר הקדוש ברוך הוא,

אני זם ומפרנס את כל העולם כולו. לא אתה,

לא המעשים שלך,

לא החוכמה שלך,

לא ההשתדלות שלך,

לא הביזנס שלך, שאתה חושב,

זה לא נותן לך פרנסה.

טעות!

אל בינתך אל תישעק.

השם נותן לך כוח לעשות חי.

הקדוש ברוך הוא נותן לך כוח לעשות חי.

אומר התרגום, יאהב לך עצה למקנה נכסים.

הקדוש ברוך הוא נותן לך עצה לקנות נכסים.

אדם יושב בעסק, פתאום בא לו רעיון,

יש לי רעיון, אני יודע, אני אעשה ככה וככה ואני אפרסם ככה וככה וככה וזה ודאי ייתן לי ככה וככה.

עשה, והיה.

מה הוא אומר?

ראית איזה עצה?

ראית איזה עצה? מאיפה היא באה?

יש לך מחסן של עצות?

אתה קראת לאיזה עצה משם?

ואם הייתה לך העצה הזאת מקודם,

למה לא עשית אותה קודם?

למה היא באה באותו רגע?

מי שלח אותה?

ופתאום יש לאדם עצה, אני אשקיע בבורסה כאן,

וזאת העצה שהפילה אותו למטה.

מי שולח את העצות?

אתה חושב שאתה?

אתה חכה?

שאלו אחד מעשירי העולם,

איך זכית לעושר כזה גדול?

אתם יודעים מה הוא אמר?

הוא אמר, להגיד לכם את האמת,

95% מזל,

5% שכל.

95% מכל הביזנס שלי מזל.

רק 5% שכל.

גמרו את הריאיון איתו,

שאלו אותו,

אדם עשיר כמוך,

אפשר לשאול אותך איזה בקשה, איזה משאלה יש לך?

אמר להם, אתם יודעים, אני אגיד לכם את האמת,

יש לי משאלה אחת,

שגם ה-5% שכל יהיו מזל.

למה? לפעמים המסכת רק מקלקלית.

זאת אומרת, אם אדם חושב שהחוכמה שלו

היא הגורמת, ראינו כמה חכמים נפלו ואיבדו את כל ממונם בן לילה.

עבדו 20-30 שנה, עלו,

ופעם אחת נפלו,

ולא קמו יותר.

אנחנו צריכים להיות תלויים בקדוש ברוך הוא כל הזמן.

בורא עולם,

אנחנו אומרים, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

הקדוש ברוך הוא זן את העולם כולו.

פעם אחת אמר למישהו, תשמע, אם אנחנו לא נעבוד,

מה יהיה, מאיפה נאכל,

מה יהיה?

אמרתי לו, תשמע, בשביל שאתה תאכל,

לא צריך יותר מסנדוויץ' ביום.

אם תאכל סנדוויץ' ביום, אתה תחיה 120 שנה, לא 70, 120.

לא יהיה לך שומנים,

סכרת, סנדוויץ' אחד, אין בעיות, יהיה בריא מאוד.

בשואה אכלו פחות,

והאריכו ימים.

אתה, סנדוויץ' יספיק לך,

ואם הבעיה שלך סנדוויץ', אני מתחייב לתת לך.

אמרתי לו, בוא אני אשמיע לך דבר.

ברכת פעם ברכת המזון, מה אמרת?

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,

הזן אין את העולם כולו.

אתה שומע מה אתה אומר?

יש לקדוש ברוך הוא מיליוני מינים של בהמות.

מיליוני מינים של חיות,

שכל אחד מהמינים האלה יש ממנו מיליונים.

יש לו מיליארדים עופות בשמיים.

טריליונים, טריליונים של דגים וים.

יש לו מיליוני, מיליונים רמסים וחרקים.

שיש מיליארד בן אדם.

והוא זן את כולם, נותן לכולם מזון ועיתו.

כל אחד בשעה שלו, בזמן שלו, אם לא היו מתים.

הספקה סדירה 24 hours a day.

בזעיר לא. בזעיר לא, כי מגיע להם עונש.

24 שעות נותן הקדוש ברוך הוא לכולם לאכול.

רק לך לא נשאר לו סנדוויץ'.

אתה הולך כל כך לעמוד קשה בשביל הסנדוויץ'.

סנדוויץ' אין בעיה, יהיה לך גם אם לא תעמוד.

אבל אתה לא רוצה סנדוויץ'.

אתה רוצה רמת חיים.

אתה רוצה מעמד.

אתה רוצה לחיות כמו שאתה רוצה.

או, זה צריך להרים טלפון למעלה,

לשאול אם בראש השנה קבעו שאתה תהיה עשיר השנה,

או שאולי אתה תרד בנכסים השנה.

אז אני שואל אתכם שאלה, יהודים יקרים.

בורא עולם,

נתן לנו את השבת.

אני רוצה שתשמעו דבר אחד,

וזה יש לי כאב גדול מאוד. אני שמעתי שפה, בבלגיה, לצערי הרב, יש יהודים שמחללים שבת בפרהסיה, שזה המון גדול מאוד מאוד מאוד, רחמנא לצלן.

אדם שמחלל שבת, שידע,

הוא פשוט מאוד מעיד לפני כל העולם

שהוא כופר באלוקי השמיים בארץ.

כי בעשרת הדיברות כתוב פעמיים,

פעמיים,

שמור את יום השבת לקדשו,

זכור את יום השבת לקדשו.

למה?

כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ.

אדם ששומר שבת,

שואלים אותו, תגיד, למה אתה לא עובד בשבת?

בשבת תרוויחים פי שלושה.

למה אתה לא עובד בשבת?

אני מאמין בקדוש ברוך הוא,

שברא את העולם בשישה ימים ובשביעי שבת,

ועמד,

ויברך השם את יום השביעי

ויקדש אותו.

כל ששת הימים מתברכים מהברכה של הקדוש ברוך הוא משמירת שבת.

אני מאמין בו,

ובגלל שאני מאמין בו אני שומר את השבת.

בזה אני מעיד שיש מורה לעולם שברא אותו בשישה ימים ובשביעי שבת.

לכן ביום שישי בבית הכנסת ובקידוש כולם אומרים

יום השישי ויחולו השמים והארץ וכל צבאם.

למה אומרים את זה?

וישבור ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.

למה אומרים את זה?

ויברך השם את יום השביעי ויקדש אותו כי בוא שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות.

למה אומרים את זה?

עדות.

אנחנו מעידים.

אנחנו עם סגולה בני ישראל.

מעידים בכל העולם כולו איפה שנמצא יהודי שיש בורא לעולם שברא את העולם בשישה ימים ובשביעי שבת.

וציווה בעשרת הדיברות שאנחנו נשמור את השבת.

מי שלא עושה כך מראה שהוא כופר בתורה ובקדוש ברוך הוא.

אז אם הוא חושב שהוא רואה ברכה במעשי ידיו,

אם הוא חושב שהפי שלוש שהוא מרוויח ממעשי ידיו ביום השבת,

זה ההוכחה להצלחתו,

זאת החוכמה והתמונה שלו,

שידע,

אני מרחם עליו,

פשוט משלמים לו את שכרו בעולמו על מעט מצוות שעשה,

וכל עומשון חכה לו לעולם הבא.

אין דבר כזה שאדם מתפרנס מחילול שבת.

מחילול שבת לא מתפרנסים.

זמנית יכול להיות שיהיה לך הצלחה.

יצר הרע משלם מזומן, הוא אומר, תעבור לשבת, תקבל פי שלוש.

אבל אותו יצר הרע,

הוא גם המקטרק,

הוא גם המלאך המוות,

שהוא תובע אחר כך את הנשמה של האדם ואומר,

תראה איך זה,

נתת לו עושר,

נתת לו כבוד,

נתת לו אמצעים,

לא הסתפק במה שנתת לו,

ורצה להתחכם ולהשיג עוד.

ככה הוא הולך ומקטרק.

ואחר כך נופלת גזירה על האיש או בממונו או בגופו או בילדיו.

אפשר לשאול שאלה? עוד לא?

אני חייב לו תשובה על הגלגול.

כל ההקדמה הזאת שהקדמתי זה להסביר

מה יקרה

אם אדם יצא מן העולם ולא זכה לעשות את מה שרצה הקדוש ברוך הוא.

אחת מן הדרכים שהקדוש ברוך הוא

ברוב טובו,

כיוון שהוא מרחם על בריאותיו

והוא לא רוצה בצרתם וברעתם, הוא רוצה בטובתם.

הקדוש ברוך הוא לא ויתר על הנשמה הזאת

ונותן לה הזדמנות חוזרת

לתת לה אפשרות של ניסיון ומבחן עוד פעם.

קוראים לזה גלגול נשמה.

אותה נשמה, נגיד היה יהודי שקראו לו משה,

המשה הזה עשה 60% ממה שצריך,

40% הוא לא עשה.

הוא נפטר מן העולם,

החלק של 60% מן הנשמה מתחבר לשורש הנשמה בעולם העליון,

החלק של 40% מהנשמה הבלתי-מתוקן

נכנס לגוף חדש בעולם, נברא בתוך ילד חדש,

משפחה אחרת, מקום אחר יכול להיות,

וניתנת לו הזדמנות חוזרת

לעבור שוב פעם את השלב ולתקן את עצמו.

כמה פעמים ניתנת אפשרות כזאת?

שלוש פעמים.

אחרי השלוש פעמים, אם בן אדם לא תיקן את הנשמה שלו לגמרי,

היא חוזרת גם פעם רביעית,

אבל כבר לא בתור אדם אין בחירה,

אלא נשמה נכנסת בתוך דומם,

או בתוך צומח,

או בתוך חי.

והיא שוכנת בתוך זה למשך זמן שנקצב לה מן השמיים,

עד שיגמר התיקון של הנשמה.

מאז היא עולה למעלה,

ובדרך הזאת יכול אדם להתגלגל אפילו מאות פעמים עד שיתקן את הנשמה.

למה שלוש פעמים רק כתוב על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו?

פעם רביעית ואילך כבר לא מחזיר את הנשמה.

כי אם שלוש פעמים נתנו לו בחירה ותמיד הוא בחר ברע,

אז ודאי חזקה עליו שיבחר ברע ולא יעזור.

עכשיו, מה קורה?

יש אנשים שחסר להם רק תיקון קטן.

שימו לב, חסר להם תיקון קטן.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

מביא את אותה נשמה בתוך עובר.

והעובר הזה,

יכול להיות שבתוך הבטן ימות.

הוא לא חטא,

הוא לא עשה שום דבר, הוא לא אשם בכלום. למה שיביא?

בשביל מה נתנו נשמה בעובר אם הנשמה לא יצאה לעולם?

הקדוש ברוך הוא לא בורא שום דבר בעולם לתוהל.

שום דבר הוא לא בורא סתם בלי סיבה,

בלי תועלת.

חכם לא עושה דברים בלי תועלת.

מי שעשה את הכוס הזה עשה אותו לתועלת, מי שעשה את זה עשה לתועלת, מי שעשה את זה עשה לתועלת.

כל חכם עושה דברים לתועלת.

להורות נשמה, להכניס אותה בתוך גופה ולא להוציא אותה אפילו לעולם, אין בזה טוענת.

אז איך הקדוש ברוך הוא עושה כזה דבר?

אלא ודאי שיש טוענת.

נשמה של אדם שנכנסה בתוך עובר ולא יצא להעביר עולם,

היא פשוט נשמה של מגולגלת,

שהתיקון שלה היה צריך להיות המיתה שלה בתור עובר.

לדוגמה,

להרוג עובר בבטן של אימא שלו זה אסור על פי תורת ישראל וזה רצח,

מה שקוראים הפלה.

אישה, לא מתאים לה עכשיו להיות בהיריון, אבל היא בהיריון,

והיא מחליטה ללכת להפיל את הילד. היא קוראה לזה להפיל, זה לא להפיל, זה לרצוח.

אחרי 40 יום שהילד נמצא בבטן של אימא,

אפשר לראות היום באולטרסאונד,

הילד שלם, כמו שאתה שלם 100% הוא שלם.

הרופאים אומרים שזה ג'ילה, זה קלואו, זה קלואו.

לא, זה לא קלואו.

זה יכול להיות בפנים

יהודי גדול, חכם וחשוב,

שיכול לעזור לכל האנושות.

זה יכול להיות הבן שלך, הבן שלך,

שיכבד אתכם וייתן לכם נחת כל החיים.

אבל כרגע הם, יש להם בעיה, הם החליטו שהם לא רוצים אותו.

אז הם רצחו אותו.

הילד הזה יצא.

עכשיו, מה קורה עם ההורים האלה, אם הם לא חזרו בתשובה על הדבר הזה?

לחזור בתשובה, פירושו של דבר להתחרט על מה שעשו,

לקבל עליהם עתיד לא לעשות,

ולהתוודות ולומר, אנא השם חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך, ויותר לא אחזור לזה לעולם.

וכנות עם חרטה אמיתית.

ואם הוא ממזר? רגע.

גם ממזר אסור להפיל.

אסור לרצוח גם ממזר.

עכשיו צריך לדעת

שדבר נוסף,

שאלו את הרב חיים קנייבסקי,

אחד מגדולי הדעות בבני ברק,

באו אליו זוג כשהם גרמו להפלה, לרצח,

שאלו אותו מה התיקון, מה הם צריכים לעשות.

אז הוא אמר לזוג

שאותו יום שבוצעה ההפלה,

אותו יום כל שנה יעשו תענית מבוקר ועד ערב, יצומו

ויתחרטו על המעשה שעשו כל ימי חייהם.

ואם הם לא זוכרים את היום של ההפלה,

יבחרו להם יום אחד בשנה כנגד,

ואז יצומו כל ימי חייהם לתיקון העוון הזה.

אם לא,

זה אני אומר לכם,

אדם שלא תיקן עוון הפלה הוא בעצמו יבוא בתור עובר, יופל.

וזה התיקון שלו.

כשרואים עובר שנפל זה עם סיבה של העבר שלו, הגלגול הקודם.

למה ילדים בגיל שנתיים מתים?

למה בשואה מתו מיליון ילדים

שהם פחות מגיל 13?

הרי עד גיל 13 לא חייבים במצוות בכלל.

לא חייב ילד יהודי במצוות,

קטן,

פטור מן המצוות, עד גיל 13 עד שנהיה בר מצווה.

אז על מה הוא מת או נרצח או עומנה או נדרס? על מה? מה הוא עשה?

באמת הוא לא עשה עכשיו כלום.

ועל עכשיו הוא לא חייב כלום.

אבל על העבר שלו,

הנשמה הזאת מגולגלת

על העבר שלו, הוא בא בגלגול לתקן בדרך הזאת.

זאת אומרת,

הכול הולך עם חשבון.

רק אני לא יודע את החשבון הפרטי של כל אדם באדם,

לכן אני לא יכול לומר על איזה עבירה בדיוק הוא בא להענש בעונש זה.

אבל יש ספר שער הגלגולים של הארי הקדוש,

שבו בוערים כל ענייני גלגולים וסיבותיהם,

ועל איזה עוונות מתגלגלים כך ממשך הזמן שעושים את זה וכן הלאה הדרך.

הכול נעשה לטובת האדם, לתקן אותו.

זאת אומרת, הגלגול, נכון שהוא קשה,

אבל זו המטרה לתקן על ידי הדבר הזה.

אחרת, הנשמה הזאת תצטרך להתייסר בגיהנום מאות ואלפי שנים.

אז לכן הקדוש ברוך הוא נתן עצה,

גלגול, והגלגול בא לתקן את הנשמה.

עכשיו מובן

כל הסיפור של איוב.

איוב היה צדיק.

כתוב שם בתורה,

השם מעיד עליו, שהוא היה ירא נוקים בשר מרע,

היה צדיק, צדיק, צדיק.

אז למה הוא התייסר בייסורים קשים ונוראים?

עשרה ילדים שלא מתו ביום אחד.

כל הפרנסה שלו היה עשיר אדיר, הכול נפל והתמוטט.

כל הגוף שלו הוכה בשחים.

הוא היה מגרד את הגוף שלו עם חרס בשביל להירגע.

עונש איום ונורא.

כל הספר שלו זה שאלות על מה בא לו, למה בא לו, מה הוא עשה, מה הוא אשם.

והחברים שלו, כולם מסבירים.

לא מתווכחים איתו, מנסים לעזור לו להבין.

היה שם רק אחד שידע את הסיבה.

קראו לו אליהו.

תקראו את הרמב״ן

על ספר איוב.

אליהו אמר,

כל מה שאתה מתייסר

זה בגלל שאתה גלגול.

הארי הקדוש גילה לנו מי היה בגלגול של איוב.

אתם זוכרים, היה לנו אברהם אבינו עליו השלום.

אברהם אבינו עליו השלום, אבא שלו,

קראו לו תרח.

תרח היה עובד עבודה זרה.

לא סתם עובד, מפיץ עבודה זרה.

היה מוכר פסלים.

בית חרושת לפסלים היה לו.

משווק גדול הוא היה.

תרח הוליד את אברהם.

אברהם נקרא אברהם העברי,

על שם סבא שלו שקראו לו עבר.

סבא שלו עבר היה צדיק.

היה הולך בדרך השם כמו אדם, שט, נוח,

עד עבר.

היו כמה צדיקים במשך הדורות בודדים שהלכו עם המסר האלוקים מבריאת העולם.

תרח עבד עבודה זרה. אבל בסוף ימיו הוא זכה לחזור בתשובה.

אבל התשובה שלו לא הייתה שלמה ותרח היה מחטיא ערבים גדול.

ומי שמחטיא את הרבים זה עוון גדול ביותר.

ולכן היה צריך להתנקות יותר.

הוא בא בגלגול כאיוב וכאיוב הוא היה צדיק גמור.

ואת כל האיסורים שהוא קיבל זה היה על הגלגול הקודם שלו שהוא היה תרח.

וככה הוא תיקן את עצמו.

אפשר לשאול שאלה? כן, אבל תדעו לכם.

הדברים הכי תמוהים שנראים בעינינו

הכי תמוהים שנראים בעינינו

על פי תורת הגלגול הכל מתבהר ומסתדר.

ואחרי שגלגלנו את הדברים

והוא התגלגל ועוד לא שאל את השאלה, תיתן לו את האפשרות.

כבוד הרב, אתה דיברת על הגלגולה שלנו, זה לא עובד.

עובד.

אנשים פה צוחקים אבל אני חושב שזה לא מצחיק. אם באו פה לתיאטרון פה לצחוק זה לא זה. אתה דיברת על גלגול לשמות, כן?

אתה דיברת הרגע על הילדים שעד גיל מצוות ומתגלגלים וכל זה, אבל

מה אותם ההורים שהם ילדים ילד, בואו נגיד בן עשר, ואני יודע הרבה הורים ששמים יד בנפשם, הורגים את נפשם.

זה לא מהשמיים, נכון? למה הקדוש ברוך הוא לא רוצה שאנחנו נהרוג את עצמנו?

שאלה יפה.

שאלה יפה. יש לי עוד שאלה, שאת זה רציתי לשאול לפני כן, אבל ברגע שדיברת על הילדים,

זה גם בא לי.

אומרים כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא.

אבל גם אומרים שלא כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא.

דיברת פה על דומם,

צומח, שהקדוש ברוך הוא נותן צ'אנס.

אבל אנחנו גם יודעים שלא לכולנו יש צ'אנס כזה.

זה לא שבן אדם אומר, הנה אני יהודי, אני עובד שבת, או אני אנוצח, או לא משנה מה,

אבל מה, אני, יש לי עוד הדקה ה-90 להגיד שמה ישראל, ואני חזרתי בתשובה.

אבל זה לא זה גם.

יש פה שתי דברים האלה שזה מאוד מעניין, אני חושב.

בסדר, תודה רבה לך על השאלות.

הוא שואל שאלה יפה.

הוא אומר, טוב, ילד עד גיל 13 מת בגלל הגלגול הקודם שלו.

אמר, ההורים שלו שאיבדו את הילד בגיל 10, מה הם אשמים?

האם זה מן השמיים?

יהודים יקרים, אתם צריכים להאמין דבר אחד,

אין איסורים

בלא חטא,

ואין מיטה ולא עוון.

אין דבר כזה שיבואו ייסורים על האדם בלי שקדם לזה חטא שהוא עשה,

ואין דבר כזה בעולם שתהיה מיטה בעולם בלי שקדם לזה עוון, שזה יותר חמור.

יש איסורים של אהבה. עכשיו,

גם איסורים של אהבה יש להם חשבון כזה,

ואני אסביר.

אתם צריכים להבין דבר אחד, יהודים עיקריים.

הקדוש ברוך הוא, כתוב עליו, הצור תמים בעולו, כי כל דרכיו נשפט, אין אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא.

תשמעו טוב עכשיו.

מה זה שהתורה משבחת הקדוש ברוך הוא שהוא לא עושה עוול?

גם שופט בבית משפט לא עושה עוול.

כתוב שאם אדם רצח, מגיע לו 25 שנה בפנים,

הגיע לבית משפט, דן אותו השופט, ואמר לו, תשמע, אדוני,

אתה, לפי המעשים שלך,

אתה צריך לקבל 25 שנה בפנים.

זה כתוב בחוק, השופט ביצע את החוק,

האם הוא עשה עוול או לא עשה עוול?

מה אתם אומרים? השופט שקבע 25 שנה, כפי שכתוב בחוק,

עשה עוול או לא עשה עוול?

עשה עוול.

לא עשה עוול.

אז אני אסביר לכם.

השופט עשה עוול.

למה?

כלפי הנאשם הוא לא עשה עוול.

כלפי המשפחה הוא עשה עוול.

הוא רצח, נכון, מגיע לו 25 שנה.

אבל מה אשמה אשתו שהוא רצח, שהיא צריכה להיות אלמנה 25 שנה?

מה אשמים הילדים שלו שהם צריכים להיות 25 שנה יתומים?

למה הם אשמים?

שופט בשר ודם לא יכול לעשות צדק עם כל הצדדים הנוגעים באדמה לעולם.

אבל על הקדוש ברוך הוא נאמר,

עצור תמים פעולו.

הוא עושה הכול בשלמות.

אין אמונה ואין עמק.

צדיק וישר הוא.

אתן לכם דוגמה.

הקדוש ברוך הוא, לדוגמה, אחד התחייב מאיתנו. עשה עמוד שמגיעה עליו מאיתנו.

אתם חושבים שהקדוש ברוך הוא בא ישר והורג אותו? לא.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

מסתכל בכל הסובבים אותו, שמכירים אותו.

ההורים שלו, האחים שלו, האחיות שלו, הדודים, הדודות, הקרובים, המכרים, השכנים, החברים.

מסתכל בכל הסביבה.

ברגע שהוא ימות, לכל אחד מהם תהיה רמה שונה של צער.

הקדוש ברוך הוא לא ייתן לשום אדם מסביבו להצטער

מה שלא מגיע לו.

הוא יעקם את המיטה של הרשע עד שכל הסובבים מסביבו יהיו ראויים לצער הזה.

רק אז הקדוש ברוך הוא יפקוד עליו את המיטה.

זה אין עוול.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מוכן להעריך את אפו עם הרשע עד שכל הסובבים יהיו חייבים.

לכן אומרת הגמרא,

משפחה שמת למת תדאג כל המשפחה.

למה שהיא תדאג?

אם היה בהם אחד שלא ראוי לרמת הצער שנגרם לו מהמיטה,

הוא היה מעכב את המיטה שלו.

אבל כולם ראויים, לכן הוא מת.

הוא מת בגללו, אבל הם סובלים בגללם.

זאת אומרת,

הורים שאיבדו ילד בגיל עשר,

או בגיל שנתיים, לא משנה, או בדרך כלשהי,

נכון שהוא מת בגלל הגלגול הקודם שלו,

אבל הקדוש ברוך הוא מביא ילד מגולגל כזה להורים כאלה,

שעל פי מעשיהם הם חייבים ברמת הצער שייגרם להם בגלל מעשיהם.

אבל לכולם יש תשובה בעולם. ואז זה נקרא אין עוול.

עכשיו עוד דבר, הוא שאל עוד שאלה.

אבל כתוב, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

ואחר כך באותה משנה, בפרק חלק, פרק 11 בסנהדרין,

כתוב, ואלה שאין להם חלק לעולם הבא.

האפיקורוס, מי שכופר בתורה,

האומר אין תורה מן השמיים,

איזה חכמים כתבו, זה כל אחד כתב, יש פרשנים, הם כתבו.

אחד כזה, הוא נקרא כופר בתורה, הוא אומר שאין תורה מן השמיים.

הכופר בתחיית המתים מן התורה.

הוא אומר, לא, אין דבר כזה, בתורה לא כתוב תחיית המתים,

אין חיית המתים מן התורה.

רבי עקיבא אומר, אף הקורא מספרים חיצוניים,

קורא תרבויות זרות או אחרות.

כל אלה, אומרת המשנה, אין להם חלק לעולם הבא.

זאת אומרת, אם הם מתו

ולא חזרו מתשובה,

אין להם חלק לעולם הבא.

כל זה מדובר לפני הגרבולים.

זאת אומרת, אבל הקדוש ברוך הוא מגלגל אותם בגלגולים,

שנאמר שלא יידח ממנו נידח,

ואז הם מתקנים.

יש בודדים בעולם שהם רשעים גמורים, גמורים, גמורים,

שאלה,

אומר הרמב״ם, שהם נחרטים ועובדים.

ונידונים לעולם ולעולמי עולמים ועליהם נאמר שגיהינום תכבה והאש שלהם לא תכבה

אבל זה בודדים בודדים בודדים

אבל צריך לדעת יהודים עיקריים

כל אדם יש לו את האפשרות לשוב לאביב שבשמיים

ואני רוצה לשאול אתכם שאלה אחת יהודים עיקריים כן

אם באתי לבלגיה רק בשביל הדבר הזה היה שווה

תקשיבו טוב למה שאני אומר

הדבר היחידי והעיקרי יש שלושה סיבות למעשה שגורמות שאדם לא יחזור בתשובה

אחד חוסר ידיעה שהוא חושב שדברים זה ככה פחות או יותר יש לו תירוצים על כל דבר החכמים כתבו זה מוגזם זה הוסיפו זה רצו לעשות יותר טוב זה ככה יש לו כל מיני חוסר ידיעה יש לו חוסר ידיעה לכן הוא חי את החיים שלו ככה הוא לא למד לא נכנס בעובי הקורה

זה הבעיה שלו.

יש דבר שני זה תאוות אדם בעל תאוות הוא יודע הוא מכיר הוא יודע שיש מורא לעולם הוא מבין שיש תורה יש סכר ועונש הוא משכיל מבין את הכל אבל הוא אומר אני לא יכול אני בעל תאווה אני לא יכול אני נלחם לא קח ממני את זה לא צריך לאיזה צדיקה

יש דבר שלישי הוא הדבר הכי דומיננטי

זה הלחץ החברתי,

החברה שמשפיעה עלינו לא לחזור בתשומה.

זאת הבעיה הכי חמורה,

הכי חמורה.

ואני אתן לכם דוגמה, תראו כמה דברים פשוטים.

הקדוש ברוך הוא כל כך אוהב אותנו, יהודים יקרים. אין לכם מושג כמו אוהב אותנו.

אין לכם מושג.

אתם יודעים כמה זה מידת הרחמים של הקדוש ברוך הוא? אין לנו מושג.

פעם שאלתי אחד בהרצאה,

תגיד לי, יהודי יקר, אם אתה הולך בדרך,

פתאום עובר בן אדם

בבריסל

ועוצר אותך ואומר,

סליחה רגע,

אתה מסתכל על כן,

פתאום הוא נותן לך סטירה,

פעם!

אתה אומר לו, מה קרה?

מה קרה?

אז הוא אומר, אוי, סליחה, טעיתי, זה לא אתה, חשבתי שזה אני, זה לא אתה, סליחה, אתה תסלח לו?

אתה תסלח לו?

מה, טעות?

הבעיה שיש טעות לעולם חוזרת.

טוב, אתה כבר בא ללכת, אז הוא אומר לך, רגע,

רגע, אתון סיום, רק רגע, עוד שנייה,

ופעם! משתה אלף.

אתה אומר, מה קרה עכשיו? הוא אומר, התפלק לי.

זה כבר ברגילות.

אתה תסלח לו? לא תסלח לו, אה?

פעם שלישית אתה לא נותן לו צ'אנס יותר, נכון?

אם בן אדם

מקבל מכה אחרי מכה מהאדם,

הוא לא יסלח.

ואם זה בן אדם שאתה עשית לו טובות, עשית לו טובות והוא החזיר לך בעיטות,

לא רק שאתה תחזיר לו, אתה תנקום בו, אתה תרדוף אחריו עד סוף העולם,

אתה תדבר עליו בכל מקום, זה אסור.

זה אסור, אסור לנקום, אסור למתור, אסור.

אבל בטבע שלך, מה אתה רוצה לעשות?

תארו לכם בורא עולם,

אתה מחלל לו שבת בפנים

ועוד שבת,

ועוד שבת,

ועוד שבת.

הוא היה צריך לסגור לך את העשר.

לפי ההתנהגות שלך, אם הוא היה עושה לך את זה, היית סוגר לו את החיים,

לא תעסק.

ובורא עולם מקבל ביזיונות מאיתנו, נותן לנו נשמה, נותן לנו אוויר, נותן לנו כוח, נותן לנו אוכל, נותן לנו אוכל,

נותן לנו הכול, ועם כל זה אנחנו משתמשים למרוד בו ולכפור בו, ולעשות מה שמתאים לי ולא מה שהוא רוצה.

אתם יודעים כמה זה ערך אפיים?

ואחרי כל זה שעשית לו אפילו 70 שנה,

אומר הקדוש ברוך הוא, בני,

תחזור בתשובה.

אני אתן לך עולם הבא גדול ביותר.

תשמע לי, בני, אני לא רוצה שאתה תסבול.

אני יודע מה אני בראתי בעולם הבא.

אני יודע מה זה גיהנום, לא כדאי לך.

אני יודע מה זה גן עדן, הכנתי לך עוד.

תשמע לי.

אל תתעשב בחברה.

תתאפק עם התאוות קצת. עוד טיפה אתה כבר יוצא. חכה, תחזיק פעמיים.

וחביבי, אני אתן לך שכר לנצח נצחי.

למה הדבר דומה?

אחר כך מגיע לבית משפט.

בבית משפט

אומר לו השופט, אתה נידון על רצח 25 שנה.

באותו רגע שנשמע גזר הדין,

האדם הזה הופך להיות אומלל.

אתם יודעים מה זה להיכנס 25 שנה לבית סוהר בתוך מקום קטן, עם תחם, עם ריח של לגזול,

מסריע, עם כמה אנשים. 25 שנה.

לא אישה, לא ילדים, לא פרנסה, לא כבוד, לא לנסוע, לא לטייד.

מקסימום חצר קטנה, ללכת קצת ולחזור. 25 שנה של חושך.

25 שנה של חושך.

יהודים יקרים.

פתאום השופט אומר לאותו אדם,

תראה,

אני מסתכל עליך ואני רוצה להגיד לך דבר אחד.

יש לי עצה בשבילך.

אם אתה תהיה מוכן לקום פה,

בתוך בית המשפט,

ותבכה רבע שעה לפני כולם ותגיד, אנא שופט,

חטאתי, עוויתי, פשעתי, אני מבטיח שיותר אני לא ארצח.

אני מתחרט על מה שעשיתי ואני לא אעשה יותר לעולם.

אני מוכן להוציא אותך מכאן זכאי בדין ואני גם אתן לך תעודה של אזרח חגוג.

אם תקום, תבכה רבע שעה ותתוודה.

מה אתם אומרים? הוא יבכה רבע שעה או לא יבכה?

יבכה שעה. יבכה שעה.

הבן אדם התחיל לבכות.

קם.

התחיל לבכות.

אבל הוא התחיל לבכות וכל החברים שלו בבית המשפט התחילו לצחוק עליו.

אמרו מה אתה לא מתבייש?

אתה עושה לנו בושות?

תהיה גבר! תאכר רבע! אל תעשה לנו בושות!

אל תהיה!

מה אתה שחרר?

הוא שומע את החבר'ה שלו וכולם מסתכלים עליו ומצפים ממנו לגבורה אלאית.

פתאום הוא מפסיק.

הוא אומר לו, השופט, למה אתה מפסיק? יש עוד שמונה דקות.

הוא אומר לו, אני לא בוכר אותך.

הוא אומר לו, תשמע, תבכה, כדאי לך. אתה עוד פעם עובר חצי הדרך. תבכה, עוד שמונה דקות, נגמר!

לא בוכה!

לא בוכה.

אמר לו השופט, לא בוכה?

לא?

25 שנה תבכה עכשיו.

חתם לו על הגזר דין, הוא שלח אותו 25 שנה.

הוא בוכה, והחברים שלו צוחקים עליו.

אני שואל אתכם שאלה.

אחד, שנתנו לו את ההזדמנות הזאת לבכות רבע שעה ולכפר על כל העוון הנורא שעשה ולא בחף.

חכם או טיפש?

טיפש.

תחשבו על עצמכם.

אנחנו לפי המצב שלנו לא 25 שנה בגיהנום. וואי וואי וואי, מה מחכה לנו?

כמה עבירות אנחנו עושים?

כמה לשון הרע, כמה רכילות, כמה נקימה, כמה גאווה, כמה דברים.

אני לא מדבר על מי שמחלל שבת ומי שלא מתפלל,

מי שעושה עבירות פרסיה.

אני אומר, אף אחד לא היה שבסדר.

כמה מחכה לנו?

אומר הקדוש-ברוך-הוא. אבל אם תקום ותבכה רבע שעה ותגיד,

אנא ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי,

אני חוזר בתשובה.

אני לא הבנתי עד היום איך הדברים נראים וכמה אתה מחפש את טובתי.

היום הבנתי.

אני רוצה להיות הבן שלך. אני רוצה להיות קרוב אליך.

אני ממין שהעולם עובר וחולף.

יום אחד יגיע היום הדין.

אני לא רוצה להיות אייזנברג, להשאיר לאחרים.

אני רוצה לקחת איתי הכול, אני רוצה להכין.

אני רוצה לשבת לידך בגן העבר.

אבא, תקבל אותי בחזרה. תבכה רבע שעה.

תתחרט על העבר.

אומר הקדוש ברוך הוא,

אני מכפר לך על כל העוונות.

מהרגע הזה אתה נקרא צדיק גמור.

אם תמות עוד חמש דקות, זה גרם.

אדם שנותנים לו את ההזדמנות הזאת בחיים,

והוא לא יודע אם יש לו עוד חמש דקות, עוד עשר דקות,

אדם כזה שמנצל את זה הוא החכם הכי גדול שיש.

אדם שלא מנצל את זה, או אפילו דוחה את זה,

הוא טיפש שאין כדוגמתו.

הוא פשוט מהמר על החיים שלו.

אתם יודעים מה זה להמר על החיים?

רק טיפש, שלא מבין את ערך החיים,

יכול לעשות דבר כזה.

אני רוצה רק להגיד לכם למה.

נכון.

היה לי פעם ויכוח

עם חילוני

שהוא היה אפיקורוס גמור.

ובסופו של דבר

היהודי הזה חזר בתשובה.

אני אמרתי לו, תשמע, אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

יש עולם הבא,

אין עולם הבא.

בוא אני אסביר לך דבר אחד פשוט.

אמרתי לו, יש שתי אפשרויות רק.

אם אתה אדם חכם,

אתה תבחר באפשרות אחת.

אמרתי לו, תדע לך.

או שיש עולם הבא,

או שאין עולם הבא, אין משהו באמצע.

אמרתי לו, אני המאמין

אומר שיש עולם הבא, יש שכר ועונש, ויש לי גם הוכחות.

אתה לא מאמין.

אומר אין כלום.

מה אתה אומר בעצם?

אתה אומר, אדם מת,

הוא הופך להיות חול, הוא לא מרגיש,

הוא לא יודע.

הוא הלך לעבדות.

אני אומר, אדם נפטר מן העולם,

הולך או לגן עדן או לגיהינום.

שנינו טוענים שאנחנו צודקים.

אי אפשר ששנינו נהיה צודקים,

רק אחד יכול להיות צודק,

או אני או אתה.

האמת היא 100%. אנחנו לא יודעים כרגע מהי האמת.

אז אני אשאל אותך שאלה.

אני טוען 100% ואתה טוען 100%. איננו יודעים כרגע את האמת,

עד הרגע האחרון שתתברר.

אבל כרגע, מה הסיכוי של כל אחד לאחד?

50%. 50%. זאת אומרת, הסיכוי כרגע 50%. אמרתי לו, תשמע,

אם אתה צודק ב-50% שלך,

אם אתה צודק ב-50% שלך,

ברגע

שאתה תמות,

אתה הופך להיות חול, לא מרגיש, לא יודע, הולך לאבדון.

אם אתה צודק ב-50% שלך, ככה זה יקרה.

אם אתה צודק ב-50% שלך כשאני אמות, מה יקרה לי בדיוק מה שקרה לך? כי אתה צודק, לגבי כולם,

אז גם אני אהיה חול, לא ארגיש, לא יודע, הולך לאבדון.

בדקנו את 50% הסיכוי שלך,

אבל יש גם 50% סיכוי שלי.

50% סיכוי שלי, מה אומרים?

אם אני נפטר מן העולם,

לאן אני הולך?

לגן עדר.

עבדתי על זה כל החיים.

אם אני צודק ב-50% שלי,

כשאתה נפטר מן העולם, לאן אתה הולך?

לגיהנום.

אתה לא הכנת שום דבר, צידה לדרך.

עכשיו נעשה מאזן סופי.

אם אתה צודק ב-50% שלך,

אתה הולך לאבדון.

ואם אתה לא צודק ב-50% שלך, אתה הולך לגיהנום.

בכל מקרה, הלך עליך.

אבל אני לפחות, יש לי 50% סיכוי בגן עדן.

כשאדם יש לו 50% סיכוי בגן עדן,

או אפס סיכוי,

או 100% סיכוי להיות בגיהנום,

מה אתה צריך לבחור.

אתם שומעים מה שאני אומר?

זאת אומרת,

שאלתי אותו, תגיד, אם אתה תהיה בבית חולים,

בבית חולים יגידו שנשארו לך רק שבועיים לחיות.

הפרופסור הגדול יגיד, עוד שבועיים נשאר לך לחיות.

ואני אבוא לבית חולים ואני אשאל אותך, למה אתה בוכה? ואתה אומר, תשמע,

הודיעו לי שעוד שבועיים אני מת.

איך אני לא אמכין?

אז אני אומר לך, תגיד, מי אמר לך? הוא אומר, הפרופסור.

אז אני שואל שאלה כזאת.

תגיד לי,

הפרופסור אמר 100%?

כן, 100%. אני אומר לו, תשמע, אני לא פרופסור,

אבל אני אומר לך,

אם תחזור בתשובה עכשיו,

יש לך 10% סיכוי שתחיה.

מה אתם אומרים?

הוא ייקח את ה-10% סיכוי, או לא ייקח?

אז אני שואל אתכם שאלה.

אם ב-10% סיכוי בשביל לחיות עוד כמה שנים

אתה מוכן לחזור בתשובה,

בשביל 50% סיכוי להיות בגן עדן לנצח נצחים, אתם לא חוזרים בתשובה?

חכם ודאי שהוא הולך על זה.

טיפש, מפסיד את זה.

עוד דבר, שאלתי אחד, תגיד לי,

אם מודיעים שבאזור שלך יש 10% סיכוי שהמים מורעלו,

תיתן לילדים שלך לשתות?

אמר לי, לא.

שאלתי אותו,

למה לא תיתן לילדים לשתות? 90% סיכוי שהמים לא מורעלים.

אמר לי, אני לא לוקח צ'אנס.

10% סיכוי שהמים מורעלו?

אני לא לוקח צ'אנס.

אמרתי לו, אם 10% סיכוי אתה לא לוקח סיכון.

איך אתה לוקח 100% סיכון ואתה חי בתור חילוני,

כשיש לך 50% סיכוי שתהיה בגן עדן? למה אתה בוחר?

באפס סיכויים ובמאה אחוז סיכונים כשיש סיכויים. הרי אתה בעצמך אומר שאם יש סיכון קטן שתמות,

אתה לא רוצה לקחת אותו.

אז איך אתה לוקח סיכון של 100% למות לנצח נצחים?

סימן יהודים עיקריים שהיצר הרע מסמל לנו את העיניים.

התאוות מבלבלות אותנו.

החברה מפריעה לנו.

בחוסר הידיעה חוגג עלינו.

בבקשה,

מיקרופון.

כשבן אדם עולה לשמיים ונפטר מהעולם, מתוך 100% מצוות, בוא נגיד, הוא עשה 60% מצוות.

בשביל ה-40% שהוא לא עשה טוב, הוא חוזר, הנשמה שלו חוזרת בשביל לתקן את עצמו.

איך אדם יכול לדעת, או איזה סימן, אני לא יודע,

איך הוא יודע מה הוא צריך לתקן?

שאלה יפה מאוד.

הוא אומר, אדם שעלה לעולם האמת,

ונגיד 60% הוא היה בסדר, 40% לא בסדר,

אז הוא חוזר בשביל לתקן את ה-40%.

איך הוא יודע מה עליו לתקן?

ובכן, תדע לך,

קודם כול, אם אתה עושה כל מה שצריך עכשיו בגלגול הזה,

אז אין שום בעיה, ודאי שאתה פוגע גם ב-40%.

אבל תדע לך שהקדוש ברוך הוא, שהוא רב חסד,

הוא פשוט מטה את האדם כל פעם לדברים שהוא צריך לתקן.

איך אדם יודע מה הוא צריך לתקן?

יש סוג דברים שהם בעייתיים אצל כל אדם ספציפי.

נגיד, יש אדם שלהתגבר על שמירת העיניים אצלו זה קשה מאוד,

ובזה הוא נכשל כל הזמן.

זה, כל הזמן יש לו ניסיונות כאלה, וזה קופץ לו לעיניים, קופץ לו.

זה סימן שהוא צריך לתקן את הדבר הזה יותר מדברים אחרים.

יש אחד שיש לו הזדמנויות לגנוב,

והוא אוהב ככה, הוא לא קורא לזה לגנוב, הוא לשחוק.

זה לא.

ויש לו כל פעם את הבעיה הזאת לעגל. נגיד, אתה עובד עם אנשים,

יוצא לך חשבון, אתה מעגל. אסור לעגל.

זה גזל.

חייבים לעשות חשבון בדיוק.

אתה יכול לעגל על חשבונך, לא על חשבונו.

אבל יש לו תמיד בעיות בגזל.

אז האדם הזה צריך לדעת ששם הניסיון שלו יותר גדול. יש אחד, אין לו תאווה בכלל לדבר הזה.

הוא לא יכול, הוא פרץ, ישר. הוא לא יכול.

סימן שאצלו אין צורך בתיקון בנושא הזה, כי הוא מתוקן בזה.

במה שאתה נכשל הכי הרבה והכי קשה לך לעבוד עליו,

שמה עיקר העבודה שלך בתיקון.

הבנת?

ברוך השם. כבוד הרב.

כן, רגע, הוא רצה כבר מספר פעם. שעה טובה.

תכף אני אתן לך.

ערב טוב. מאוד.

רציתי להבין דבר אחד.

אנחנו הרי הבנים של אלוהים, אלוהים ברא אותנו או שלח אותנו לעולם הזה, כדי להתנסות בו ולהכין את עצמנו לעולם הבא.

עכשיו, בעולם הבא אנחנו נדבר של חוקר מכמה חלקים, גני דין גיהנון.

עכשיו, בואו נשאל שאלה פשוטה. איזה מין אבא ייתן עונש כזה לבן שלו? הרי הגיהנון מדברים עליו. אש, מי יודע מה, אחד מאוד לא יודע בטוויאת מה הולך שם.

איזה אבא ירצה לתת לבן שלו להגיע לדבר כזה?

אם היה אפשר,

אבא אבא היה מנסה לעצור את הבן שלו מלעשות מעשים רעים, כדי שישתדל להגיע לגנדת, שיקבל את הדבר הטוב, שבסופו של דבר, שלא יגיע ל...

אז זה דבר ראשון. דבר שני, קראתי בספר שנקרא משפט ישראל סיפור ערב גדול ואני כרגע לא זוכר את שמו מבחינת סליחה רב מאוד גדול מאוד צדיק שנפטר מעולם הגיע ישב בבית דין של מעלה ושם שאלו אותו עשית למדת שס וזה וזה בשביעיות והכל כן למדתי הכל עשית את זה ואת זה ואת זה כן עשיתי את זה ואת זה

אומרים לו רגע וכשהתפללת התפללת בכוונה אז הוא אומר בטח התפלתי בכוונה וביום זה בזה התפללת בכוונה שלמה אז הוא שתק כשהוא שתק יצא מקדרג ואמר לא באותו יום הוא לא התפלל מתוך כוונה החליט בית דין של מעלה לתת לו אפשרות לחזור לעולם הזה או ללכת לגיהינום הוא בחר אז ללכת לגיהינום אז אני שואל אם הרב הזה כל החיים

שלו נולד לתוך המסגרת הזו הדתית אז עבד ועשה כמו שצריך איזשהו שאלה הוא לא התקבל והם לא יפלים מתוך כוונה לא יפללים מתוך כוונה מהיום טוב באותו יום אז הוא נשלח לגיהינום או שאותה אפשרות לחזור לפה עושה פיקוד אז מי אנחנו איפה אנחנו נמצאים על זה שאלות

שאלות נפלאות

רק שכחתי את הראשונה

השאלה הראשונה אנחנו הבאים של אלוהים הוא הביא אותנו מהיום הזה ובאמת עם גיהינום ובכן

איזה אבא רוצה להכין לבן שלו גיהינום?

שאלה טובה מאוד

אתה אבא?

עוד לא יש פה הרבה אבות

איזה אבא רוצה לתת לבן שלו סטירה?

אף אחד. אבל אין אבא שלא נתן לבן שלו סטירה.

איזה אבא רוצה לזרוק את הבן שלו מהבית?

שום אבא לא הביא ילד בשביל לזרוק אותו מהבית, אנחנו לא חתולים.

אבל יש הורים שנאלצו לזרוק את הבן שלהם מהבית לטובת שאר הילדים

וכן על זה הדרך.

זאת אומרת אם אנחנו מבינים שלמעשה העונש מטרתו לקרב,

לחנך,

זו שיטה פשוט מאוד מקרבת.

שים לב, לא דוחה, מקרבת.

גם מה שעושים בתי סוהר,

המטרה שלהם לחנך, לא להעניש.

להרגיל את הבן אדם שהפשע לא משתלם.

אם אתה עושה כך, ישללו ממך את החירות ותיכנס לבית הסוהר.

אז אדם ששוקל בין טוב לרע,

רוב הציבור, אתה רואה, שוקל לא להיות עבריין,

וזה עוזר.

אבל אם לא היה בית הסוהר,

איש הישר בעיניו היה עושה,

והחזק היה מתגבר על החלש,

והיינו כמו חיות.

ככל שהעונש יותר חמור,

הוא גורם להרחקה מן הרע וקרבה אל התור.

אבל יש כאלה טיפשים,

כמו שהסברנו קודם,

שלא מסתכלים קדימה, מסתכלים רק על הרגע,

ולא רואים את העונש.

גם גנב בשעות הגניבה הוא אומר חמש דקות פחד ואחרי זה אני מסודר.

הוא חושב עכשיו על חמש דקות שאיתן הוא קונה את כל החיים מאושר.

והוא לא רוצה לצייר אפילו לרגע שיש גהינום על זה,

אם נתפסים.

פה זה הפספוס.

עכשיו,

אצל הקדוש ברוך הוא העונש הוא לא מטרתו לעניש.

אתה עשית ככה? דווקא תקבל עונש? לא.

אתה עשית לי טובה, שאלת את השאלה, כי אני מוכן להסביר עכשיו דבר חשוב ביותר.

אדם עובר עבירה זה לא מינוס.

אדם עושה מצווה פלוס.

בסוף עושים כמה פלוסים, כמה מינוס,

קיזוז ורואים טוטאלי. לא.

עבירה שאדם עושה זה כתם בנשמה.

כתם.

את הכתם הזה אי אפשר להסיר בנשמה רק על ידי תשובה אמיתית, שזה חרטה, שהיא מוחקת את זה,

או על ידי ייסורים שבאים והם משפשפים את הנשמה.

אתה יודע שייסורים פוגעים בנשמה.

אדם נהיה מדוכדך בדיכאון.

קשה עליו החיים כשהוא מתייסר.

מי סובל את הייסורים? הנשמה שהיא מרגישה.

כשאדם עובר עבירה זה מתוך התנשאות, מתוך גאווה.

רק בעל גאווה יכול למרוד במלך העולם שעומד מעליו והוא כזה זעתות קטן,

והוא עומד מולו ועושה עבירה. צריך להיות בעל גאווה גדול בשביל לעבור עבירה.

מה התיקון של בעל גערע?

צריך להשפיל אותו ולהנמיך אותו, להחזיר אותו לממדים האמיתיים, לפרופורציה הנכונה.

כשבאים ייסורים על הבן אדם,

הוא רואה כמה הוא אפס.

הוא רואה את המידה הטבעית שלו.

תלוי כמה הוא תגאה, ככה צריך להנמיך אותו.

משפיל גאים עדי ארץ.

אם אתה עובד לבד להיות שפל,

מגביה שפנים עד מרוא.

עכשיו,

אדם שלא תיקן את עצמו בעולם הזה והוא היה רשע,

והיה צריך לשלם לו על השכר של המצוות שלו בעולם הזה,

כי הקב' הוא לא מקפח אף אחד,

נשאר לו העונש,

נשאר לו הניקיון בנשמה.

אז כשהוא יוצא מן העולם הזה הוא הולך לגיהינום,

ושם שורפים את העבירות שבנשמה שלו. נכון שזה כהן,

אבל אין ברירה.

אי אפשר להוציא את רושם העבירות בנשמה הטמעה הזאת בלי הייסורים האלה.

זאת אומרת,

גיהינום זה מכבסה,

והם מחפשים כל אחד לפי רמת הכתמים שלו.

יש לך מכונת כניסה?

יש בגדים שמכניסים 45 מעלות.

יש בגדים 90 מעלות.

יש כאלה שצריך לשים סבון כזה.

יש כאלה שלפני שמכניסים צריך לשים אקונומיקה.

יש כאלה עמי אש.

יש דברים שצריך ניקוי יבש.

כל מיני סוגי ניקוי אש, לפי הכתמים בבגד.

נשמה מטונפת צריכה ניקוי לפי זה.

לכן הרמה של העונש משתנה לפי העבירות.

אבל המטרה, תיקון.

יש שבעה מדורים בגיהינום.

הכי קל זה הנקרא גיהינום.

זה הכי קל. זה שמדברים עליו כל הזמן, זה הכי קל.

מתחתיו יש עוד שישה מדורים שהגרוע שבהם קוראים לו שאול.

שאול תחתית, שמא עמוק עמוק עמוק.

חם חם חם.

אבל צריך לדעת,

אדם יכול לתקן את עצמו פה בלי איסורים על ידי תשובה בחיוך.

יכול לבוא לכדות ולכל כזה, ריבונו של עולם, טעיתי, חטאתי, עמיתי, פשט, די. אני מבין?

תודה לך שלא ענה שטופי עד עכשיו, תודה לך ששמעתי את הדברים,

תודה לך שאתה נותן לי את ההזדמנות לחזור, אני חוזר לתשובה.

מהרגע הזה אתה לא צריך להגיע.

אתה לבד, תיקנת את עצמך.

הקדוש ברוך הוא עשה לנו טובה,

כמו בטייפ, מקליטים, מקליטים.

הטייפ סובל הכול.

שומעים על הגלטת, את כל הצלילים, הכול, הכול נרשם.

כל מה שאתה עושה כל החיים שלך,

נרשם בסרט של החיים שלך.

אבל כמו בטייפ,

יש אפשרות למחוק את כל הסרט.

כן? אתה לוחץ, הקלטה, מעביר פס,

מנקה את הכול.

זהו, אין ערלן. אין.

תשובה, לוחץ, כל הסרט של החיים המלוכלך, לקי.

אתה יודע איזה פטנט זה, איזה טובה זאת?

יש אנשים שהגיעו לעולם האמת,

ישמיעו להם את הקסטות של החיים שלהם?

הגיעו לעולם האמת,

מה השם שלך?

גרשון. גרשון. אתה שומר תורה ומצואות?

משתדל. משתדל. אז אני אגיד לך איך ישמיעו לך את הקלטת.

אתה תגיע לעולם האמת, יגידו גרשון הגיע, נא לשים את הקלטת,

גיל 13 ויום אחד.

שומעים בקלטת?

מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך.

ואחר כך את הברכות, את התפילה והתפילים, הציצית.

אחרי שנגמר כל זה,

שומעים?

תעביר קצת.

תעבור קצת.

פתאום שומעים?

מנחה.

אשרי יושבי ביתך עוד ימים לך סלע,

אחרי זה ערבית, אחרי זה...

טוב, שים קלטת יום שני.

מודה אני לפניך. נגמר?

טוב, שים גיל 16. מההתחלה של הקסטה.

איפה מודה אני?

תהפוך קצת.

שים גיל 25. באמצע שומעים איזה משהו קטן,

אחר כך עוד משהו קטן,

אז אומרים זה בחור משתדל.

פששש. כן. גיל 30, גיל 40, גיל 50, גיל 60, גיל 70, עם גרשון, משאר הקלטות עד הסוף ככה. פששש. אתה יודע מה עושים לו?

פשששש.

כן, זה לא גרשון רץ.

ובכן, יהודים עיקרים, תדעו לכם דבר אחד.

אז גיהנום שתביא,

זה לטובת האדם בשביל להרחיקו. ואני אסביר לך איך הכוונה של הקדוש ברוך הוא.

לעולם הזה יש שני פתחים.

יש פתח אחד שמוביל לגן עדן, ויש פתח שני שמוביל לגיהנום.

הקדוש ברוך הוא עושה את הגיהנום כל כך קשה,

שלא יהיה בר דעת שירצה להיכנס לשם.

אם תהיה לך אפשרות לצאת בשני הפתחים, באיזה תמחה?

בשביל גן עדן.

ואתה רואה, יש אנשים שבוחרים גם בשביל הגיהנום.

וכתוב,

רשעים,

אפילו על פתחה של גיהנום, לא חוזרים בתשובה.

יש רשעים שאפילו על הפתח של הגיהנום לא חוזרים בתשובה.

למה?

מרוב עבירות, המציאות שלהם, הם הפכו את עצמם להיות רעים.

הם סיגלו לעצמם להיות רעים.

הם עבדו על עצמם להיות רעים.

ואיך זה יכול להיות כזה דבר?

פשוט מאוד.

הגאווה של האדם.

כמה שאדם מתגאה יותר הוא יכול למרוד במלכו של עולם ולצאת חוצץ נגדו.

אתם שמעתם?

היה אחד שהחריב את בית המקדש, קראו לו טיטו סרשע.

טיטו סרשע.

טיטו סרשע החריב את בית המקדש. אתם יודעים מה זה?

בית המקדש כתוב, הזר הקרב יומת. מי שנכנס לבית המקדש,

מי שנכנס לשם מת, על המקום.

הרשע הזה נכנס לבית המקדש, החרים אותו, לא מת.

ולא רק זה, אלא הרג.

מאות אלפים של יהודים.

טבח אותם.

עשה מעשים שלא ייעשו.

פעם אחת הוא נסע באונייה,

והיה נחשול של מים, סערה גדולה,

והספינה חישבה להיטרף ביד.

אז הוא אמר, אה, בטח זה האלוקים של היהודים.

הוא חזק במים, כן, שמענו עליו.

הוא הביא את דמי המבול.

או, הוא חזק במים, בים.

אבל נראה אותו על היבשה. נראה אותו על היבשה.

אמר הקדוש ברוך הוא, רשע בן רשע,

אתה רוצה להילחם איתי ביבשה?

אין בעיה, אני אביא אותך ליבשה.

הגיע טיטוס הרשע ליבשה.

איפשהו הוא שם את הרגליים שלו על היבשה.

הקדוש ברוך הוא שלח לו ברייה קטנה בעולמו יתוש.

יתוש.

הכניס לו אותו דרך האף,

עלה לו יתוש למוח,

מה היה עושה לו?

שם את הרגליים שלו. תודה רבה.

‫אתם לא יכולים לסבול שתי דקות.

‫הוא סבל שבע שנים.

‫עד שבזבז לו את המוח.

‫שבע שנים.

מת.

פתחו את הראש שלו,

‫מצאו שם כמין ציפור.

‫היתוש גדל נהיה כמין ציפור במוח שלו.

‫הוא רצה להילחם נגד הקדוש ברוך הוא.

‫רשע בן רשע.

‫הקדוש ברוך הוא צריך להילחם איתו?

‫נתן לו את הבריה הקטנה בעולם שלו ‫דרך האף למוח.

‫יתוש לא מוציא צרכים,

‫אז הוא גדל וגדל וגדל וגדל וגדל ‫וגדל וגדל וגדל וגדל, ‫עד שנייה כמין ציפור.

‫אתם יודעים איזה עונש זה?

‫זה בן אדם שרצה להילחם ‫נגד הקדוש ברוך הוא.

יש הרבה אנשים שהם נלחמים ‫נגד הקדוש ברוך הוא. ‫הם לא מכריזים מלחמה כמו טיטוס.

‫הם לא אומרים לקדוש ברוך הוא,

‫בוא נראה אותך את הגבר, יאללה, ‫תעלה ליבשה.

לא.

‫הם אומרים לו, מי אתה בכלל?

‫מה אתה יכול לעשות לי? ‫אני עובד בשבת, שטויות, דתיים, ‫עזוב אותך, הכול חרטא. ‫אני עובד בשבת, זה מה שקובע.

‫הם כמו טיטוס עושה רשע.

‫הם הכניסו מלחמה נגד הקדוש ברוך הוא, ‫אבל לא אמרו לו, בוא לזירה.

‫אמרו לו, אני לא רואה אותך בכלל במטר. ‫לא רואה אותך בכלל, אתה לא קיים בכלל.

‫אה, אתה נלחם נגד הקדוש ברוך הוא? ‫מה קורה בסוף, אתם יודעים?

‫פתאום נודע שפלוני לקה במחנה הקשה.

‫פתאום נודע שפלוני הלך לו ככה.

‫פתאום נודע שהוא נפל בממונו. ‫פתאום התלבשו עליו השלטונות. ‫פתאום כך, פתאום אחרת.

‫אין דבר, זה לא בסתר.

‫רק הקדוש ברוך הוא יש לו סבלנות, הוא מחקק.

‫קוראים לזה ערך אפיים.

‫אבל כתוב בגמרא, הקדוש ברוך הוא מאריך אפו, ‫אבל גובה בסוף.

‫זה כמו קפיץ. יש קפיץ, קוראים לו ערך אפיים.

‫תמתח, תמתח.

‫אתה מותח, תקפיץ, מותח, מותח, מותח, ‫אבל יום אחד זה ישתחרר. ‫כמה שמתחת, ככה יהיה כואב לך יותר.

‫פאח!

זה ישתחרר.

‫אל תמתח, תשמע ממני, אל תמתח תקפיץ יותר מדי, ‫שלא ישתחרר עליך.

‫יהודים יקרים, הקדוש ברוך הוא ‫לא רוצה שיהיה לנו רע.

‫הוא רוצה שיהיה לנו טוב. ‫יש לו דרכים ישרות להשיג את הטוב.

‫אז לא נחפש אותו מדרך אחרת. ‫-רגע, אפשר שאלה? ‫עוד לא.

‫שאלה ראשונה, עניתי לך. ‫שאלה שנייה הייתה...

‫אה, הוא סיפר לנו סיפור ‫שהוא קרא בספר נשמת ישראל,

‫שהיה רב אחד שקיים ‫את כל המצוות כולם,

‫למד, תלמוד, שס, ‫הכול בסדר גמור,

‫אבל אמרו לו שהייתה לו תפילה ‫אחת פעם אחת ‫שהוא לא התפלל בכוונה,

‫ונתנו לו את האפשרות לרדת בגלגול ‫או לגיהינום, ‫והוא בחר בגיהינום ‫בשביל לתקן את הדבר הזה.

‫אז הוא אומר, אז מה איתנו?

‫אנחנו המשתדלים,

‫אנחנו, שיש לנו קסטות, פסססססססססססססססססססססססססססססססססססססה.

ובכן, יהודים יקרים, אני אסביר לכם.

המעשה הוא מעשה אמיתי,

והוא על דרך פשוטה.

צדיקים

מגיעים לגן עדן.

בגן עדן גם יש מדורים.

כתוב שכל אחד זוכה לחופה שלו לפי מה שהוא הכי

בקדוש כל אחד נחווה מחופתו של חברו.

כי כשאדם רואה שמישהו היה צדיק יותר ממנו,

הוא מצטער, למה לא השתדלתי עוד טיפה והייתי זוכה למעלה הזאת גם כן.

כשאדם מגיע לעולם האמת,

אז הוא מגיע למקום מסוים.

עכשיו, אם הוא רוצה לעלות למדור יותר גבוה, כבר בודקים אותו בציציות יותר.

זאת אומרת, לא מסתכלים רק כמה מצוות הוא עשה,

וכמה עבירות.

בודקים מה האיכויות של כל מצווה ומצווה.

מה האיכויות של כל מצווה ומצווה.

אתה רוצה לעלות עוד? אין בעיה.

תביא את המצוות, נשים אותן ברנטגן,

נסתכל, ולפי זה ניתן לך.

אחד שמגיע למצב שהכול היה בסדר,

אבל במצווה אחת היה פגם,

והוא רוצה לעלות למעלה יותר גבוהה,

נותנים לו את האפשרות. אתה רוצה? אין בעיה.

תיישר את הפאזה ותיכנס.

אתה עוסק ביהלומים?

גם.

ביהלומים?

כולם עוסקים ביהלומים.

אבל מה קובע את הערך של האבן?

איך היה ליטוש?

נכון?

בין היתר.

זאת אומרת עכשיו אבל אם יהיה פגם קטן קטן אני לא מבחין בזה אני כשקנה ממך יהלום מבסוט יופי

אבל מי שמבין יודע שיש שם דפיקה קטנה שזה מוריד בהרבה את הערך של האבן נכון?

אבל אם ישלחו אותה עוד פעם לליטוש וניתן לתקן שוב פעם יעלו את הרמה שלה

זאת אומרת

האדם צריך לדעת אותו דבר, אותו בסיס בעולם העליון.

צדיקים כיוון שרוצים להגיע לתכלית השכר הראוי להם,

מה הם עושים,

הם מבקשים בעצמם

לתקן לגמרי ולעלות למעלה.

היה פה מישהו שצעק לי במשך ההרצאה ואמר לי

שיש גם ייסורים של אהבה.

הוא צודק.

ואני אמרתי לו שגם זה הולך באותו חשבון שאמרנו קודם.

אין ייסורים בלא חטא

ואין מיטה בלא עוון.

וגם ייסורים של אהבה גם הם באים בגלל חטא.

אומר הרמב״ן, מה הפירוש?

אומר הקדוש ברוך הוא אוהב את הצדיקים.

אבל לפעמים נעלם מן הצדיקים

שגגות טעות שהם לא שמו לב

וגם לא חוזרים על זה בתשובה,

כיוון שהם לא ידעו בכלל שהם חטאו ונכשלו בדבר.

אז אם הם יגיעו לעולם האמת,

הם יגיעו עם עוון בשגגה.

אבל עוון בשגגה זה גם כן כתם בנשמה.

ואז הם מאוד מאוד התאכזבו והתביישו לעמוד לפני המורא עולם, והם עבדו כל החיים שלהם להיות נקיים והייתה פשלה.

והם נכשלו במשהו ולא ידעו.

הקדוש ברוך הוא, בגלל שהוא אוהב אותם

והוא אוהב את העבודה שלהם בעולם הזה,

הוא נותן להם ייסורים של אהבה, לא של עונש.

ייסורים מאהבה בשביל למרק את אותם עוונות שהם לא הרגישו בהם,

שיגיעו לפנם ולא יתביישו כלל וכלל.

זה ההבדל בין ייסורים שמקבלים על מנת תיקון

שהוא על עוונות ופשעים ומרדים

לבין ייסורים של אהבה בדרגה של צדיקים שנעשו להם בשגגות.

הבנת עכשיו את המעשה שמובא בנשמת ישראל?

ברוך תהיה.

כן,

עוד שאלה יש פה.

כבוד רבה,

אתה דיברת פה על הנשמות, 60%, 40%. יש פה,

ככה, מה זה ה-60-40%? בוא נגיד,

אני עשיתי 20%. הנשמה שלי התגלגלה למישהו אחר, עשה 50% והאחרון עשה 30%. עכשיו, כל השלישייה הזאת, אנחנו,

מגיע לנו עולם הבא?

האחרון שמתקל את כל ה...

משלים את ה-100% אנחנו כולנו באים ביחד, או שהאחרון מגיע, או האמצעים מגיעים, או שמי שעשה הכי הרבה מגיע?

סליחה, חבר'ה, יש פה בן אדם, בשביל זה הוא פה, לענות על השאלות.

כולם נהייתם רבנים.

אחת, שתיים. רגע, רגע, עוד שאלה בבקשה. אצלך זה הולך בזוגות, שניים-שניים באו לטבע. יואו, מה זה.

אתה מדבר על גן עדן ועל גיהנום, אבל יש עוד מקום, שזה המקום הכי זוועתי, איך שאומרים, זה תחת הכלא.

כף הכלא. כף הכלא.

כף הכלא.

כן, מה המשמעות של המקום הזה? אומרים שזה כמו בית סוהר. כמו שאתה אומר, שופט נותן 25 שנה. אם אתה יודע, אז אני לא צריך להסביר.

אתה רוצה לדעת יותר טוב. אני אזמין לך.

תודה רבה. מה הייתה השאלה הראשונה?

תעבור לשניית הראשונה, שמענו.

בקשר ל-30 ו-40 אחוזים. ובכן,

באיזה נשמה,

השלוש נשמות האלה שתיקנו חוזרות,

או שלושתן, או השלישית רק, מי יהיה בעולם הבא?

ובכן,

אמרנו שזו אותה נשמה בעצם,

רק פשוט היא התגלגלה בגופות שונים.

זה לדוגמה.

אני לוקח את הכוס תה,

מכניס אותו לתוך בקבוק של קינלי,

ואחר כך את מה שנשאר פה מעביר לבקבוק של קולה.

זה אותו תה שעובר בגופים שונים,

אבל זה אותו תה.

אז אם השארתי פה 60% מהתה,

ו-40% שמתי בקינלי,

והשארתי 20% בתוך זה, ו-80% שמתי בבקבוק השלישי, זה אותו ה-100% של התה שהיה פה בהתחלה.

עכשיו זה מושלם.

הנשמה מתוקנת.

בכל הנשמה הזאת תזכה לחיי העולם הבא.

דבר שני,

אתה שואל מה זה כף הקלע. כף הקלע, אתה צודק, זה הרבה יותר גרוע מכל העונשים הקיימים.

גיהנום

זה טוב מאוד ביחס לכף הקלע.

כתוב את נפש אויבך ייקלענה בכף הקלע.

כף הקלע זה שהנשמה יוצאת מהעולם הזה ונקלעת מסוף העולם ועד סופו, בלי מנוחה, כשרודפים אחריה משחיתים, מלאכים משחיתים.

עכשיו, מהו העונש הזה של כף הקלע?

רשעים גדולים,

כמו רשעים שהחטיאו את הרבים, שגרמו לרבים לחטוא,

נגיד, אחד פתח דיסקוטק ומרכיד שם אנשים ונשים מעורב ונגורם להם עבירות גדולות, הוא מרוויח כסף מבסוט,

אבל הוא נקרא מחטיא הרבים.

דבר כזה, לדוגמה,

או אחד שהוא זמר שמרכיד מעורב או מתופף שגורם לאנשים לחטוא בהרכדה מעורבת,

הדברים האלה הם נקראים עוונות חמורים ביותר. זה חטא שמחטיא את הרבים.

אדם כזה, אם הוא לא תיקן את עצמו וחזר בתשובה,

הוא הולך לכף הקלע. כף הקלע, מה פירוש?

הנשמה נקלעת בלי מנוחה.

תראו מה ההבדל בין גיהנום לכף הקלע.

נשמה שיוצאת מפה,

אדם יוצא, אמרנו, כמו שהוא היה.

אז אם היה לו תאוות, הוא נשאר בעל תאוות.

אבל הוא מחפש את התאוות, למלא אותן בעולם העליון,

והוא לא יכול להשיג את התאוות, כי אין בעולם ההוא את התאוות שלו.

לדוגמה,

אם ניקח אחד שלוקח סמים בעולם הזה,

הוא נרקומן

והוא רגיל לסמים.

אם ימנעו ממנו סמים מספר ימים, הוא יתחיל לרעוד בגוף, הוא לא יכול לתפקד,

הגוף שלו יתחיל לעשות כל מיני פעולות לא סדירות,

ואדם כזה שהוא רגיל מאוד מאוד, יכול אפילו להזיק את גופו, את עצמו, הוא לא יכול לסבול.

הוא לא יכול לסבול.

למה? הוא מכור.

בעולם האמת תארו לכם אחד שהוא מכור לאיזה תאווה

והוא רוצה להשיג אותה ואין להשיג וגם אי אפשר להתאבד ואי אפשר לגרום לעצמו נזק.

התאווה הולכת וגדלה, הולכת וגדלה והוא לא מוצא מרגו על עצמו.

זה עונש שאין כדוגמתו.

זאת אומרת האדם הזה יסבול ייסורים נוראים.

אבל במשך הזמן, הרבה זמן,

משתכך את התאווה הזאת לאט-לאט

עד שהאדם הזה יוצא גם מכף הקלע.

אבל הדרך של העלייה והרדיפה על החיפוש

אחרי התאוות האלה היא איומה ונוראה.

גיהינום לדוגמה,

כשאדם מגיע לגיהינום יש לו לפחות את ההכרה שהוא כבר מקבל את העונש.

כשאדם בוכה הבכי עוזר לו להקל על המכאוב.

כשאדם נמצא בגיהינום וההכרה שלו שהוא חטא והוא פשע

והוא מקבל את העונש על מה שהוא עשה, זה גם מקל לו.

אבל אדם שנמצא בכף הקלע הוא בכלל לא בהכרה,

הוא ממשיך להתאוות תאווה ואין.

זה עוון קשה ביותר.

זה כף הקלע.

כן, בבקשה.

כבוד הרב,

קראתי לפני מספר שבועות איזו כתבה בידיעות אחרונות.

אני חושב שהרבה קראו את זה בנושא לחזרה בתשובה.

אני מאמין שגם כבודו קרא את הכתבה הזאת, גם שמו הוזכר שם.

היה שם איזה, עשו כמה אנשים איזה סקר. עכשיו, אני לא יודע עד כמה הסקר מדויק,

כן, אבל הראו שם את מספר האנשים שהתקרבו לדת. אמרו, כ-17% בערך מעם ישראל התקרב לדת התקרבות בכל מיני, בסוגים מסוימים.

ומתוכם רובם,

רוב האנשים שהתקרבו לדת היו אנשים שכמעט לא הייתה להם השכלה תיכונית אפילו.

השכלה תיכונית.

אלה שהיו להם השכלה על-תיכונית היו גם כאלה שהתקרבו לדת, אבל הרבה פחות.

האם יש הסבר לתופעה הזאת?

האם יש הסבר לתופעה למה אקדמאים ואינטלקטואלים ואינטליגנטים

חוזרים בתשובה פחות מהאנשים שהם עמך?

יש הסבר פשוט, כבר הסברתי אותו קודם.

מישהו בעל גאווה קשה לו לחזור בתשובה.

מישהו יותר פשוט

קל לו יותר לחזור בתשובה. השואל הוא דרך אגב רופא.

כן, אין לי בעיה.

הוא יכול... קל יותר לענות אולי. כן, הוא יכול להיות פרופסור גם.

אבל הוא יודע בתחום שלו אם הוא רופא,

כמה גאווה יש לרופאים,

כמה גאווה יש לפרופסור,

בשביל לדבר איתו כמה צריך.

זאת אומרת, ואיך פרופסור מתייחס לחולה, לפציינט?

וכן על זה הדרך.

כמה שאדם עולה יותר, הוא מתגאה יותר.

הקושי שלו להיכנע

לדברים פשוטים,

לדברים פשוטים,

זה יוצר אצלו קונפליקט.

הוא מחשיב את עצמו מאוד מאוד,

הוא לא הגיע להכרה הזאת לבד,

בא בן אדם פשוט

עם כובע עם פונפון ואומר לו, תשמע אתה טועה,

ככה לא חיים, זה לא נכון.

אז הוא אומר, מה הוא מבין?

מה הוא מבין? מה הוא למד? איפה למדת?

היית באוקספורד? איפה היית?

לא, אני לא הייתי באוקספורד, הייתי בתל נורדון.

אז יש לו בעיה, מה הבעיה שלו? הבעיה שלו,

איך אני מקבל את הדברים כשהם לא הוגשו לי,

לא הגיעו להכרה שלי,

כמו שאני רגיל לקבל את הדברים מאנשים חשובים בהיררכיה הידועה והמקובלת לפניי.

ופתאום באים אנשים פשוטים.

להיות מאמין שומר תורה ומצוות זה כל ילד קטן בחיידר יודע.

את מה שאני סיפרתי לכם פה עם כל מיני דוגמאות והכול,

ילד קטן גודל ואומר כל בוקר,

אלוקיי, נשמה,

תורה נתת בי, אתה נפחת, אתה יצרת, אתה ברתה, אתה עתיד לתלה ממני ואתה עתיד להחזירה בי לעתיד לבוא, וכל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך.

כל ילד יהודי קטן יודע את זה משעה שנולד שזה כל התורה כולה.

והפרופסור והדוקטור בתואר ראשון, תואר שני,

לא יודע את זה.

פתאום באים ואומרים לו את זה בפשטות,

בלי הוכחות, כל כך חתמים,

בלי שנה, שנתיים ללמוד את זה.

קשה לו.

לכן,

עושים סמינרים לאקדמאים.

יש סמינרים לאקדמאים.

להביא את האקדמאים,

אז זה קשה, למה הוא אומר, מה, אני צריך אותך בשביל שאתה תגיד לי?

אם הייתי את זה אני הייתי לומד לבד.

אבל מה,

כשהם באים,

מה קורה איתם? הם חוזרים בתשובה.

ואתה חושב שהם חוזרים בתשובה כמו אחרים?

קשה להם.

הוא לא יכול להודות על המקום.

שהוא יקום, אקדמאי שיקום,

ואחרי שהוא הבין את הדברים,

ואדרבה, הוא היה צריך לקלוט אותם תיק בהתחלה להבין שיש פה עניין.

אז הוא אומר, רק רגע,

לא למהר, קח את זה סלולי סלולי.

אחד כזה, קשה לו לקום לשים ציצית בסוף הרצאה.

בסוף הרצאה, ולהגיד, אתה יודע מה?

אני יוצא לדרך.

אני הולך ובודק את הדבר עד הסוף. קשה לו. קשה לו לעשות את הצעת קדימה.

הוא ייקח ארכה ויגיד, אתה יודע מה?

שמעתי,

זה נשמע טוב,

אני מוכן לבדוק את הדבר.

אוקיי,

ניפגש.

אני מקווה,

אני מקווה שאתה תצליח להשפיע עליי,

וניפגש.

לעומת זאת, הענכה, האדם הפשוט,

שהוא קולט את הדברים כמו אינטליגנט,

רק אין לו את המחסום האינטליגנטי.

קל לו לעשות פעולה כזאת.

פרופסור ודוקטור, אסור להם להיות מתלהבים.

אף אחד לא עושה את החשבון הזה.

ההבדל ביניהם

הוא רמת הגאווה שהוא צבר במשך שנות לימודיו, זה הכול.

נכון שיש לו אינטליגנציה יותר גבוהה, הוא עבד עם הראש, אבל לפעמים זה גורם לו לעיכובים.

למה?

כי הוא בודק את הדברים באריכות, דברים שאפשר לתפוס בקליק,

אצלו זה ייקח יותר זמן.

אתה חושב שבסמינר אקדמאי

נותנים לאנשים חומר אחר ממה שנותנים בעממי?

בדיוק אותו דבר.

רק לאקדמאי צריך להסביר שמונה שעות ולעמך שעתיים.

זה הכול.

אפשר לנאום תעשו את הדברים האלוהים.

בטח.

אבל רק רגע, אני אתייחס לסקר, כן, אני כבר אתן אפשרות.

אני אתייחס לסקר

שהוא שם.

אכן התפרסם בידיעות אחרונות

סקר

שבדקו אותו ועשו את הסקר הזה בצורה מאוד יסודית. בדרך כלל כשעושים סקר

שואלים 517 אנשים.

סקר גדול זה 1,112 אנשים.

פה שאלו 2,255 אנשים,

כשבבחירות

לא היה סכום של נשאלים כאלה לסקרים החשובים של הבחירות.

התוצאות היו מדהימות.

והם אומרים בסקר ש-17%

חוזרים בתשובה בארץ.

שזה אומר 515,000 איש חוזרים בתשובה היום בארץ.

הם אומרים בסקר שזה לא תוצאה סופית.

למה?

הנה אני מקריא לכם.

הסקר הקיף 2,255 אנשים שמהווים מדגם

מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת במדינה.

לטענת דוקטור מינה צמח, ייתכן שהסקר לוקה באומדן חסר,

כלומר שהתופעה אף גדולה יותר ממה שהתגלה בסקר,

זאת בגלל שחוזרים בתשובה שהפכו לחלק מהחברה החרדית,

לא שיתפו פעולה עם הסוקרים.

זאת אומרת, חלק נמנעו מלענות והם נחשבים בתוך הסקר,

כך שייתכן מאוד, היא אומרת,

שהמספר הוא הרבה יותר גדול.

אני אומר לכם,

בלי הסקר, מהעבודה בשטח,

יש לפחות מיליון חוזרים בתשובה בישראל.

אני אגיד לכם,

זו עבודה שנמשכת כבר למעלה מ-15 שנה בצורה יסודית, מסיבית.

אבל היום זה הגיע לממדים אדירים.

אחד מן הדברים והגורמים,

בנוסף לכל אלה שנעשים, כמו סמינרים על ידי ארגון ערכים, פעולות של לב לאחים וכל מיני ארגונים נוספים,

זה שהארגון שלנו, ארגון שופר,

יצא בפעולה שאין לה תקדים

ואין שני לה,

מעולם לא היה דבר כזה,

להפיץ מיליונים של קלטות בחינם בכל הארץ.

זאת אומרת, הופצו עד היום

למעלה מ-7 מיליון קלטות טייפ,

והופצו

כחצי מיליון קלטות וידאו.

זאת אומרת,

זה חודר לאוכלוסייה בכל מקום.

אוכלוסייה שהייתה סגורה בפנינו,

היום מגיעה אליה.

אתם יודעים,

השב״כ

שמר על רבין,

אבל זה לא עזר לו.

הגיעו,

והשם ירחם, פגעו בו.

נגמר.

השב״כ היה צריך ללמוד מהניסיון

ושלא יקרה דבר שני,

אבל אתם לא תאמינו.

היה תימני אחד שהצליח לחדור לבית של פרס,

חדר דרך השב״כ, הם לא הרגישו,

דיבר עם אשתו שעה וחצי,

החזיר אותו בתשובה, יצא ואף אחד לא הרגיש.

אתם יודעים מי זה?

אמנון יצחק.

איך זה קרה?

פשוט מאוד, הוא נכנס דרך קלטת.

הגברת סוניה פרס היום היא בשלבים של חזרה בתשובה בעקבות הקלטות.

ואנחנו יודעים מאנשים ואישים בכירים מאוד היום בישראל שחוזרים בתשובה בעקבות הקלטות.

ואני רוצה להגיד לכם, אני לא יודע אם אתם מכירים או לא,

יש שתי זמרות

מאוד מפורסמות

בישראל, מזרחיות.

קוראים לאחת מהן אהוב הבן

והשנייה זהב הבן, שתי אחיות תאומות.

מכירים את זהב הבן, נכון? היא יותר מפורסמת.

תדעו לכם

שהם היום בשלבי חזרה בתשובה.

וכנראה בעוד תקופה קצרה הם יודיעו שהן עוזבות

את הזמר לגברים ויעברו לזמר לנשים חרדיות.

יש תנועה גדולה ביותר של חזרה בתשובה.

יש מהפכה אדירה.

אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד,

אני עומד בעוד שבוע וחצי בערך לצאת לארצות הברית.

יש שם מהפכה שלא הייתה כדוגמתה.

הפיצו שם עשרות אלפים של קלטות טייפ שלנו וקלטות וידאו.

עושים שם חוגים בבתים.

עושים הקרנות של וידאו בבתי כנסת במוצאי שבת.

ואני יודע כרגע שיש כבר עשר הרצאות מתוכננות שהן למעלה מאלף איש כל הרצאות.

מפוצץ נמכרו כרטיסים, זאת אומרת מהפכה שאין לה שיעור בכלל.

למה? משום שהקלטות חודרות, מגיעות לכל מקום, ברכב, במטבח,

בסלון,

ואנשים שומעים וחוזרים בתשובה.

היום אפשר להחזיר יהודים בתשובה בקלי קלטות.

יש מהפכה אדירה בכמה ערים מיוחדות בארץ.

באילת לדוגמה,

יש היום מאות בני נוער

שחוזרים בתשובה.

אנשים שהורידו את הקוקו והעגינים.

אתם יודעים, בישראל יש אופנה שהגויים כבר זרקו אותה,

אבל אצלנו היא עוד הולכת.

הגרמנים,

הניאו-נאצים, הביאו את התופעה הזאת של פאנק,

תופעת הפאנק שהולכים עם עגילים ועם קרחות כאלה ופה וצמוד וכל מיני דברים כאלה.

והתופעה הזאת בארץ היא מאוד,

יש חבר'ה אצלנו שהולכים עם שש עגילים באוזן, שש.

יש כאלה בטבור, יש כאלה בלשון.

בלשון הולכים עם

עגיל קטן.

בלשון, הוא מדבר ואתה רואה יש לו כסף שם.

זז.

וצריך עכשיו להוריד להם את כל הדברים האלה, זו עבודה קשה.

אני הולך להרצאות עם מספריים,

ובסוף ההרצאה אנשים מורידים את הקוקו.

הנה, יש לי פה לדוגמה קוקו אשכנזי

בלונדיני.

אתם רואים?

יש לי פה גם קוקו תימני,

ליפה.

יש לי גם קוקו ספרדי.

זה של בחור, לא בחורה.

יש לי גם קוקו קדמי.

אתם שמעתם על קוקו קדמי?

זה היה לו פה מקדימה.

ככה, כמו וינקר.

ויש לנו היום שני קילו עגילים שעושים מהם, בעזרת השם יתברך,

כתר לספר תורה.

בזמן,

בזמן העגל הורידו בני ישראל את העגילים לעשות עגל.

היום מורידים את העגילים לעשות כתר לספר תורה.

השתבח מתעלה שמו הבורא ידברך.

יש עיר שנקראת בת ים.

בבת ים יש מהפכה אדירה.

יש שם אלפים של בני נוער

שהיום חוזרים בתשובה. יש 90 שיעורים בעיר לחוזרים בתשובה.

ערים שלמות בכל הארץ.

אני לא רוצה לצער אתכם,

אבל משרד החינוך בארץ עושה עבודה של החדרת כפירה, אסלאם, נצרות, בתוך בתי הספר.

אנחנו צריכים להילחם בתופעה הזאת.

אז מחלקים קלטות מחוץ לבתי הספר ומחלקים מאות אלפים של קלטות שהתלמידים יגיעו אליהם הדברים האלה וידעו.

זו עבודה קשה יומיומית

ונדרשים לכך משאבים אדירים.

אני רוצה להסביר לכם דבר אחד.

עכשיו אנחנו נמצאים בארץ בעיצומו של מבצע שנקרא שלוש המיליון,

מחלקים שלוש מיליון קלטות.

שני מיליון דולר המבצע,

לחלק שלוש מיליון קלטות בכל הארץ.

וברוך השם זה רץ,

זו מהפכה אדירה.

אני לא הסכמתי להגיע לבלגיה לפני שיקחו עשרים אלף קלטות ויחלקו אותן פה בחינם.

אני לא מסכים לצאת מבלגיה לפני שיתחייבו פה עוד כמה יהודים לקחת עליהם קלטות לחלק פה חינם.

חייבים להפיץ את הידיעה של הבורא יתברך בכל מקום ומקום.

השכר על זה הוא אדיר שאין כדוגמתו.

כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא.

אין לכם מושג.

יהודים יקרים,

כמה מנחת רוח יש לקדוש ברוך הוא מזה שמצילים את הבנים שלו.

אם היו מצילים את הבן שלכם מן השבי,

מה הייתם מוכנים לשלם למציל?

כל מה שיש לכם.

אם אתם תצילו בן של הקדוש ברוך הוא,

מה הוא יהיה מוכן לתת לכם על ההצלה?

כל מה שתבקשו.

בורא עולם אומר,

הבנים שלי טועים.

תקרבו אותם, תכירו להם את האמת.

תנו להם להתקרב לאמת.

אני אשלם לכם על זה, אל תפחדו.

תשקיעו קצת

מהחיים שלכם, מהזמן שלכם, מהממון שלכם,

שהבנים שלי יתקרבו אליי,

ואני אתן לכם שני עולמות,

עולם הזה ועולם הבא.

ולפני שאנחנו מסיימים,

מי יהיה הראשון שרוצה בעזרת השם יתברך לשים ציצית בברכת שהחיינו בכבוד?

בכבוד. בוא, תעלה.

הראשון שרוצה בעזרת השם יתברך לשים צהריים. הראשון שמברך שחיינו.

מי שחפף את השערות ויש לו קוקו יכול לבוא לפה ולהוריד לו את הקוקו.

כן, מי עוד? בעזרת השם.

אפשר לקבל מיקרופון?

תודה.

שחיינו. ברור שחיינו וכמענו.

ברור שהחיינו וקיימנו, והגיענו לזמן הזה. חזק וברור!

או וואו וואו וואו. איייי איייי או וואו וואו בכבוד. לענות!

איי-איי איי-איי-איי איי איי-איי איי-איי מי עוד עולה בעזרת השם יתברך לשים ציצית בברכת שליחינו, זכות גדולה של כסוי, של מצווה ועיתות.

כן, מי עוד זוכה?

מי היהודי הבא? הנה, איזה גבר, אשריך ואשריך לבך.

ברוך שהכיינו וקיימנו.

ברוך שהכיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. עזב וברוך שים עליך, כן, אתה הרביעי. בכבוד, בוא. בכבוד, מי הרביעי?

מי זוכה להיות רביעי?

כן, רביעי. מי זוכה, בעזרת השם, נתברך. בכבוד.

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

יישר כוח, אשריך ואשרי חלקך, ברוך שכיינת. אשריך ואשרי חלקך, שאלת שאלות, יש תשובות, קצת ציצית, בכל מקום. ברוך שכיינת, הגענו לזמן הזה.

עזק וברוך!

רואים שהגיענו וגיענו וגיענו וגיענו וגיענו וגיענו וגיענו. עזק וברוך!

אמן! עזק וברוך!

כן.

יש לי בטחה, היהודים זקוק לברכה ושפועה.

זקוק לברכה ולישועה.

אנחנו ניתן לו ברכה, טענו אמן חזק.

מי שבירך רבותינו, אברהם, יצחק יעקב, משה ואהרן, דוד שלמה, ובכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את השם הטוב.

אליהו בן?

חנה ברטה.

חנה ברטה.

אליהו חי בן חנה ברטה, השם ישלח לו רפואה שלמה!

נתקיים בפסוק אין נא רבנה לה, אין נא רבנה לה, וכן יהי רצון ונאמר אמן.

בשורות טובות.

הוא תרם גם עשר אלף פרנק, ברוך תהיה להשם, אשר יזכה אותך לרפואה שלמה.

מי עוד רוצה לזכור בעזרת השם בברכיה? קידוש השם גדול, יהודי מיתרי.

כן, בוא, בכבוד.

בוא, תזכה, בוא, תשכה.

תטהר לימנו!

כן, בסדר.

הראשי ישיאן הזמן הגיע גם לזמן הזה. אמן, חזק וברוך.

כן, מי עוד רוצה לשלוט במצווה?

לא הבאתי מטפחות ראש, אני מצטער בטח הייתם באותו תוכחות,

אבל אפשר להשיג לו מקום אחר. הנה עוד יהודי,

ומחמחות לא תערב.

זה גם תרם עשר אלף,

אשר יזכה אותך להצליח ממעשי ידיך, על עבודתו יתברך.

זכות המצווה תגן בעדך.

כן, מי שתרם עשר אלף ורוצה פה לבוא לשלם, כבר יכול כאן.

ואם לא, לפחות להירשם.

הנה, גם הוא לקח על עצמו עשר אלף.

אשר יזכה אותך לגדול בתורה ובירת שמים.

גבוהה שלמה ופרנסה טובה.

שלום בינתיים.

חג, אמן כביר רצון.

כן.

זה כמעט הגיענו לזמן הזה. עזב וברוך, כן.

עוד יהודי שרוצה לזכות, בכבוד, בוא.

הראשון מהולנד ששם את הסיצית, עזב וברוך, שני אוטובוסים הגיעו מהולנד.

אשריך, הגרוזינים גמרנו, כולם דתיים, חושבי מצרים. גם הוא תרם 10,000.

אמן. תזכה לכל המצוות הכתובות בתורה. אשריך.

כן, תן לו מקום.

כן, בכבוד.

אשריך.

שיהיינו וקימנו וגיענו לזמן הזה. חזק וברוך.

כן, מי עוד רוצה לזכות?

כן,

הצדיק הראשון.

ברוך אתה, ברוך שהיינו,

וקימנו וקימנו וקימנו וגיענו וגיענו וגיענו וגיענו וגיענו. חזק וברוך. אשריך, השם יזכה אותך ללכת בדרך טובים.

שיהיינו וגיענו וגיענו וגיענו לזמן הזה. חזק וברוך.

שים עליך,

משקיע למצוות, כן.

בוא, צדיק, בוא.

הנה גם הוא תרם עזר אליך.

מפסיק מהשבת?

לעבוד בשבת, אם אין.

ברוך השם, יותר לא בחלל שבת.

ברוך השם.

ברוך השם.

אמי תזכה למצוות ותצליח במעשה ידיך, והפרנסה תהיה בכפליים בזכות השבת.

ברוך השם.

מי החליט פה בציבור, בעזרת השם, לא לעבוד בשבת יותר?

מי החליט?

אה? מי החליט? להרים את היד, אני רוצה לראות.

מי החליט?

הנה, ברוך השם, אשר הם ישראל. ברוך השם.

כן, מי עוד?

מי עוד רוצה לשים ציצים?

עוד ציצים, בכבוד.

עוד ציצים.

ברוך הבא, אדוני היושב-ראש, בעולם, שחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן! חזק וברוך!

חזק וברוך!

כן.

גם הוא מפסיק לערוד בשבת. ברוך השם, ברוך השם.

כן, מי עוד רוצה לזכות במצוות ציצים? הנה, עוד צדיק אחד.

אמן! חזק וברוך!

רבותיי,

כשאני אומר לא מחללים שבת, זה לא רק לא עובדים בשבת, לא נוסעים בשבת, לא מעשנים בשבת, לא מדליקים אור בשבת.

כן.

ברוך אתה אדומה אמרנו את העולם שקיימנו וקיימנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן! חזק וברוך!

כן.

לא, לא עכשיו, לא בגילים.

כן, אחר כך.

ברור שציאנו וקיימנו ויאנו הזמן הזה.

עזק וברוך! תזכה למצוות ולגדול בתורה ביד שמיים.

כן.

פיצית אחרונה!

פיצית אחרונה!

פיצית אחרונה! הנה, עוד יוצא.

אה, יש עוד, יש עוד. ברוך השם, יש עוד. בכבוד. אה, אשריהם ישראל. ברוך שחייאנו.

ברוך שחייאנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

עזק וברוך! אשריהם ישראל!

נחזק וברוך!

נחזק וברוך!

נחזק וברוך!

נחזק וברוך!