מה למדים מן הסוטה? | הרב אמנון יצחק
הרב: נציב יום להפלת משטר השטן, שלוחותיו, גרורותיו והמסיעים לו, תבוא חרבם בליבם וקשתותם תישברנה ובראשם בילי הדבילי, במהרה בימנו אמן.
קהל: אמן.
הרב: וידבר ה' אל משה לאמור "דבר אל בני ישראל איש איש כי תסטה אשתו ומעלה בו מעל" תנו רבנן, סוטה נתנה עיניה במה שאינו שלה, מה שביקשה לא ניתן לה ומה שבידה ניטל ממנה, וכן מצינו בנחש הקדמוני, נתן עיניו במה שאינו שלו, מה שביקש לא ניתן לו ומה שבידו ניטל הימנו. אמר הקב"ה אני אמרתי הא מלך על כל בהמה וחיה ועכשיו ארור יהיה מכל החיות. אני אמרתי ילך בקומה זקופה, עכשיו על גחונו ילך. אני אמרתי יהא מאכלו כאדם ועכשיו ועפר יאכל כל ימי חייו. הוא אמר, אהרוג אדם ואשא את חוה ולפיכך ואיבה אשית בינך ובין האישה, בין זרעך ובין זרעה וכן מצינו בקיין וקרח ודואג ואחיתופל וגחזי ואבשלום ואדוניה ועוזיה והמן, שנתנו עיניהם במה שאינו שלהם, מה שביקשו לא ניתן להם ומה שהיה בידם ניטל מהם. עד כאן גמרא סוטה ט'. ועלינו ללמוד מוסר השכל מהגמרא הזאת, אדם שלא מסתכל רק בצלחת שלו, אלא פוזל לצלחות של השכנים, אדם זה מסכן את שלו ואת של זולתו, שהרי את שלו ייטלו ממנו ואת של זולתו הוא לא יקבל. והדוגמא לזה היא הסוטה, לכל האנשים שפוזלים לדשא של השכן, הגמרא מונה עוד מספר לא מבוטל של אנשים מוכרים מההיסטוריה של עם ישראל, שלאותם אנשים היו כלים חזקים שבאמצעותם הייתה להם אפשרות להצליח מאד, אך הם לא הסתפקו במה שבידם אלא חיפשו במחוזות שלא שייכים להם וכאן החלה נפילתם. הדוגמא המאלפת ביותר לכך אדם הראשון, הגמרא מונה את קין, קין והבל שני אנשים יחידים בכל העולם, כל כדור הארץ על כל מכלוליו השונים נתון להם בלבד. חצי לקין וחצי להבל, אז מה חסר לקין? חצי מכל העולם שלך, ממה אתה מתהלך כל כך אכול קנאה מכמה כבשים שהקריב אחיך, זה הכול, הלא חצי מכל ראשי הבקר שנמצאים תחת כיפת השמיים שייכים לך, אבל כאן ההיגיון לא עובד. כי הקנאה חזקה מכל היגיון, קין מקנא באחיו הבל, עד שאותה קינאה מובילה אותו לרצוח את אחיו נפש.
אנחנו רואים את בילי הדבילי, שיש לו כמעט יותר מכולם, אולי קצת פחות מפוטין, אבל בכל אופן לא מסתפק, עוד רוצה כסף וגם לרצוח, גם לרצוח אנשים. טרוריסט, פילנטרופ, חייכן. וגם לעשות כסף ועוד כסף ועוד כסף, לא יאומן כי יסופר, ממה זה נובע, מה השיגעון הזה. הקנאה היא תכונה מולדת הנמצאת בכל אחד ואחד מאיתנו. כבר מגיל קטן ילד פעוט מקנא למה אחיו קיבל סוכריה ואביו דילג עליו, אם לא יהיה ילד מקנא בהיותו קטן, צריך לשלוח אותו לבדיקה, כיון שהקב"ה נטע בכל אחד ואחד מידה מסוימת של קינאה. מה טוב בקנאה? זה מנוע מצוין בשביל להשיג דברים טובים, מידות טובות, התנהגות נאותה ומכובדת. על ידי הקנאה הוא לומד עד כמה הוא יכול להשתפר ולהיטיב את מידותיו גם אצלו, בשעה שהוא רואה את חברו טוב ממנו. חז"ל אמרו קינאת סופרים תרבה חוכמה, כשאברך רואה חברו עם הרבה ידיעות ובקיאות ועמקות בסוגיה הנלמדת, זה גורם לו לקנא וכך הוא רוצה להשיג גם את אותה מדרגה. אדם צריך לטפח בקרבו את רגש הקנאה לדברים שבקדושה, לקנות מעלות רצויות, אבל במה שקשור להבלי העולם הזה צריך אדם לדכא את הרגש. ואם ישאל השואל כיצד, הלא המציאות היא שאני רוצה. התשובה לכך היא האמונה, האמונה זה הבלמים, כי אדם יודע ומאמין שכל מה שיש לו מזה העולם, הכל זה מתנת הבורא. אשתו זה מבורא עולם, ילדים מבורא עולם, פרנסה מבורא עולם. כל מה שיש לו מזה העולם, הכל תלוי ברצון הבורא, שכך יהיה לו ולא אחרת. זהו השמח בחלקו, אדם כזה לא מקנא, הוא יודע שמה ששלו זוהי המתנה שקיבל מהבורא ומה שלא שלו הבורא פשוט לא רוצה לתת לו.
הקנאה מנוע רב עוצמה, מניע אותנו להשיג הישגים כמו שאמרנו, אבל צריך מעצורים. אדם שלא מרסן את הקנאה שבו, יכול להגיע למחוזות הגרועים ביותר. הקנאה היא טובה במקומות הראויים והיא פסולה במקומות שאין בהם צורך. אדם באשר אתה, דע לך, שאתה מקנא בזולתך בדברים שאין הקנאה ראויה בהם, אתה מסכן את עצמך וגם את זולתך. כיון שלא תצליח בקנאה שלנות את רצון הבורא, לא תוכל להיכנס לנעליים שמוכנות לחברך. אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה. ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה. כמו שהוא לא יוכל למלא את התפקיד שהוטל עליך בעולם, כך אתה לא תוכל למלא תפקיד שהוטל עליו בעולם.
אדם שזוכה לחיות באמונה חייו חיי שלוה, הוא לא דואג לעולם ממה שאין לו, הוא יודע שהכל מאת הבורא, ברצונו נותן, ברצונו גם נוטל. לכן לא צריך לדאוג על כלום, הוא יודע בדיוק מה אתה צריך, מה חסר, מה ראוי וכן הלאה.
יש אנשים אומרים אם היה נותן לי עושר, אני הייתי בונה בתי מדרש, היכלות להקב"ה, הקב"ה לא נותן לך כי הוא יודע שאתה יכול להיות כמו בילי הדבילי.
זהו המסר שאנחנו לומדים מהסוטה. נלמד להסתכל בצלחות שלנו, כדי שלא נסכן גם את מה שיש לנו. כי לוקחים גם את מה שיש לך, אם אתה נותן עיניך בשל אחרים, לא תקבל את שלהם וגם את שלך יקחו לך, חבל, עד שיש לך כבר משהו תשמור עליו.
רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.