הלכות חג השבועות שחל במוצאי שבת | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח,

היום נעסוק בעזרת השם בהלכות חג השבועות,

חג מתן תורה הקרב בעזרת השם.

השנה חג השבועות יוצא ביום

שבת בלילה, דהיינו מוצאי שבת,

יציאת השבת וראשון, יוצאת שבת וראשון.

שבת הקרובה היא שבת רגילה,

אמנם רבותינו כתבו שהשבת הקרובה נקראת בשם מיוחד,

כמו שיש שבת הגדול לפני פסח,

כמו שיש

שבת של יום הכיפורים,

זה נקרא שבת תשובה,

השבת הזאת נקראת שבת קלה.

שבת קלה. למה נקראת שבת קלה? לא בק, בכף.

כי אנחנו החתנים שהולכים להתחתן עם מי?

עם הכלה.

מי זאת הכלה שלנו?

התורה הקדושה.

כל שנה ושנה מחדש

הקדוש ברוך הוא מסיא אותנו עם התורה הקדושה.

שלא כאבותינו כפה עליהם הר כגיגית,

אלא עליהם הקשיחו רוצה שנקיים את התורה ואת המצוות כמו שצריך,

בהידור, בהקפדה, ביראת שמיים טהורה ישתבח שם.

לכן, היות והשנה זה יוצא לאחר השבת,

אין עירוב תבשילין. מהו הבסיס בעצם לעירוב תבשילין?

עירוב תבשילין, מתי אנחנו עושים?

כשיש לנו חג,

ואנחנו רוצים לעשות בו הכנות ליום אחר.

הרי כל מה שהתירו חכמים, מלאכת אוכל נפש,

מלאכת אוכל נפש, דהיינו בישול לצורך אכילה,

אפייה וכדומה,

התירו את זה דווקא ביום טוב לצורך היום טוב עצמו.

אה, אבל אם יש יום טוב ולאחר מכן שבת,

אי אפשר לבשל בלי עירוב תבשילין. לכן, מה שעשו חז״ל, תיקנו תקנה.

אדם צריך לעשות עירוב תבשילין. מה זה עירוב תבשילין? ביצה.

גם אם זה שבת? לא.

ביצה, אני מסביר מה זה עירוב תבשילין. ביצה,

לחם,

ועוטף את זה, אומר את הנוסח

של הברכה,

לאחר מכן אומר את הנוסח בארמית, בדין ערובה יהיה שרא לנה וכו' וכו',

ואת זה עוטף, משייר אותו במקרר שלו. עד מתי?

עד לסעודת

שבת השנייה, דהיינו ביום שבת,

אוכלים את זה,

או מוציא לחם מן הארץ, לחם משנה, הביצה, אוכלים את זה, או בסעודה שלישית, תלוי.

יש שיטות לכאן ולכאן.

השנה, היות ויצא מה?

יצא

חג אחרי השבת, אין עירוב תבשילין. למה? אתה יכול לבשל בשבת?

מי יכול לבשל בשבת?

רק גוי.

אנחנו אוכלים בשולי עכו'ם? אנחנו אוכלים בשולי גויים? לא אוכלים בשולי גויים, ברוך השם.

אנחנו מקפידים על הכל קלה כבחמורה.

לכן,

אנחנו את הכל מכינים מראש,

או למי שרוצה, מה שנקרא, לאכול חם חם,

אז מבשל בחג.

אבל זה אחרי שהוא משייר נר

שדולק 48 שעות, לא פחות.

24 שעות אי אפשר, ותדליק מנר אחר, אי אפשר.

זה יורד ללמטה, קשה.

48 שעות עולה 7 שקלים, 8 שקלים בעושר עד.

פתרת את הבעיה.

זה למי שרוצה לבשל.

הסיבה השנייה שצריך נר,

כדי שהאישה תוכל להדליק נרות

של החג.

מתי היא מדליקה את נרות החג?

בדרך כלל אנחנו יודעים שאת נרות השבת מתי היא מדליקה? קודם החשיכה, נכון? למה אחר כך נכנס שבת?

חילול שבת, עברה, לא תבערו אש בכל מושבותיכם עם השבת.

פה זה חג.

מתי היא תדליק?

קודם השקיעה? אוי ואבוי, זה שבת, אסור להדליק נרות.

לכן,

משיירים לה את הנר, מתי היא מדליקה במוצאי שבת? תלוי עכשיו.

אם היא מקפידה,

אחת שמקפידה על זמן רגיל, אין בעיה.

אז יצאה שבת, נוסח ברוך המבדיל בין קודש לקודש,

לוקחת

בנר קצר דווקא, ולא נר גדול,

מהנר הקבוע הזה, כן? מהנר ששבת,

ואיתו מברכת ומדליקה להדליק נר של יום טוב.

שהחיינו, לא אומרת בהדלקה.

לעומת זאת, אישה שמקפידה על זמן של רבנו תם, מה תעשה?

התשובה היא, אישה שמדליקה על זמן של רבנו תם, לא יכולה להדליק קודם לכן. למה?

היא רגילה להוציא שבת ברבנו תם, היא חייבת לשמור גם.

זה לא משנה אם זה ערב יום טוב או לא ערב יום טוב.

רבנו תם, רבנו תם כל הזמן, בין יום טוב, בין כיפור, בין שבת, כל הזמן.

לכן, היא לא תוכל להדליק עד מוצאי שבת בזמן רבנו תם את הנרות.

הטוב ביותר, כמו שאמרנו, שהאישה תדליק את הנרות כשהבעל חזר מבית הכנסת.

הבעל חוזר מבית הכנסת תפילת ערבית.

דרך אגב, בתפילת ערבית אנחנו אומרים את נוסח לא אתה חוננתנו,

אומרים את נוסח ותודיענו משפטי צדקיך.

זה מופיע במחזור, באותיות קטנות יותר,

כן?

אומרים את הנוסח הזה, ותודיענו, תפילת ערבית,

לאחר מכן הולכים הביתה.

הבעל הגיע, מועדים לשמחה, חג שבועות שמח, חג מתן תורה,

אז מדליקים את מים מדליקת הנרות, באו רדש, נדליק נר של יום טוב.

אותו דבר לגבי הכנת השולחן.

יש מחלוקת לגבי אם היא רוצה להוציא בשר, הוא רוצה לעשות,

היא רוצה לבשל מחר,

אני יודע מה, אורז עם בשר, זה נקרא אושפלו, עם גזר, צימוקים,

תלוי, כל אחד ושיטותיו שקדים.

היא רוצה לעשות תפשיל, היא רוצה להוציא את הבשר הזה מהמקפיא.

הבשר הזה לא מבושל,

הבשר הזה לא מוכן,

הוא קפוא עכשיו, או שיש לה סיר במקפיא, האם מותר לה או אסור לה?

נחלקו בזה רבותינו,

יש שהתירו, יש אסרו.

להלכה, מקלים בזה.

אפשר להוציא את זה, לחכות שמשתער. למה אני לא עושה שום פעולה, זה מפשיר מאליו.

אם הייתי עושה פעולה, זה משהו אחר. אני לא עושה שום פעולה, הוא מפשיר מאליו,

לכן באמת יהיה מותר לעשות את זה, זה לצורך, להוציא בשבת,

לצורך יום טוב.

שמעתם?

יוצאים בשבת, לצורך יום טוב. יש שהחמירו, כל אחד הולך כמנהגיו.

אנחנו מקפידים לעשות את הכל מראש.

האישה לא צריכה לעבוד בחג. לא ניתנו ימים טובים ומועדים לעם ישראל, אלא להתענג בהם.

מה זה משנה אם זה איש או אישה?

תכין את הכל בחם גשיות,

נגמר הסיפור, כאן מוציאים מהמקרר, צ'יק מניחים על הפלטה, הכל מוכן.

כנל לגבי שעונים,

שעוני השבת.

צריך לשייר אותם.

כמו שצריך לעשות אותם,

שיפעלו גם עבור השבת, גם עבור יום טוב.

כנל בבית הכנסת. אם אין ברירה,

שעונים דיגיטליים, אסור לגעת בהם.

בשעונים מכניים, זו השאלה, אם כן מותר או אסור. הגבאים יהיו חכמים, יפעילו את הכל מראש

עם השעון. לא נורא, שבת אחת, בליל שבת, הכל יעבוד עד הבוקר, מה לעשות?

אז יעבוד 24, מה לעשות?

והפעם אחת לא קרה כלום, יהיה לך הרבה הכנסות, הכל בסדר, לא לדאוג. זה לצורך גבוה.

הגוש ברוך הוא שבתות ומועדים,

ההוצאות של שבת וחג, גוש ברוך הוא מחזיר.

זה גם הם לא ידאגו. אותו דבר לגבי מיני מאכל ומשקה.

אדם צריך לדאוג שיהיה הכל כמו שצריך. מים במחם של בית הכנסת.

צריך לדאוג.

תעשה מחם ליום טוב, לא להשתמש בו, מחם לשבת.

אם יש לך מחם כזה גדול שמכיל שכונה שלמה, עוד יותר טוב.

פתרת את הבעיה.

אבל צריך לכל זה לדאוג מראש. אי אפשר בדקה ה-90 לבוא, אני אשים ככה, אני אעשה ככה. לא.

לא אעשה את כל הדברים הללו.

יפה מאוד.

אז זה לגבי הבישולים וההכנות. לגבי עירוב תבשילין, אין השנה, אז בישולים והכנות הכל מראש.

למי שלא עושה מראש, זו שאלה גדולה.

איך מדליק, אמנם עם הנר, אין בעיה.

אבל מה קורה לגבי הכיבוי שלו? אסור לכבות אותו, צריך לכבות מאליו.

ואיך מכבים את הגז?

אז מה, תשים מים, אתה צריך את המים האלו שנשפכים על הגז. זה לא תמיד, זה הורס את הגז בדרך כלל.

אז תשים, וגם הגז הזה, זה לא הכי 100%.

לכן עדיף לבשל את הכל, כמו שאמרנו מראש, לפתור את הבעיה.

יפה מאוד.

לגבי שבת קודש בתפילת מנחה,

מתפללים אותה מוקדם מהרגיל.

הגיע הזמן של זמן מנחה גדולה,

עדיף להתפלל בזמן מנחה גדולה.

אדם שנרדם,

ישן, פספס זמן מנחה גדולה.

עכשיו יש לו שני ברירות. הרי צריך לעשות גם ס... למה עושים את המנחה הגדולה? מהסיבה שיש סעודה שלישית.

ואי אפשר לאכול סמוך לחג, כי הוא צריך לאכול בלילה סעודת יום טוב.

אז מה יגיד, אני אוכל רק קוטג' והולך לבית הכנסת? ללמוד.

איך ישרוד כל הלילה?

הוא צריך לאכול טוב כדי שיהיה לו כוח ללמוד.

תכף ניגע בזה חלבי, בשרי.

אבל מה יעשה אדם?

לכן מאוד חשוב הדבר הזה, שמה?

שאדם יתפלל מראש מנחה מוקדמת,

לאחר מכן

ילך לנוח, אין בעיה לנוח בשבת,

ילך לנוח,

לאחר מכן יקום, יאכל סעודה שלישית כמו שצריך מוקדם מהרגיל,

ולאחר מכן הוא יכול לבוא לבית הכנסת בזמן, נגמר הסיפור. אדם שרוצה להתקלח, עכשיו ימים חמים,

אין בעיה, יכול להתקלח בקרים

או פושרים,

כן?

קרים,

יכול להתקלח, אין בכך שום בעיה,

רק לבדוק לגבי הסבון, שיהיה סבון נוזלי.

גם לגבי הניגוב, צריך מאוד להיזהר בדבר הזה.

רבותינו המקובלים הנהיגו והקפידו שאדם יטפול בשלושת ימי הגבלה שקודם חג השבועות אדם ילך למקווה,

והטוב והחשוב ביותר זה בליל שבועות.

לפני התפילה, בזה מאוד מאוד מאוד הקפידו שאדם ילך למקווה

כדי לטפול.

אז יפה. אז התפללנו תפילת מנחה מוקדמת, בתפילת מנחה לא אומרים צדקתך.

למה זה ערב יום טוב? אמרנו ערב יום טוב,

אין בו תחנון ואין בו משום אבלות

של השלושה דוד, משה ואדם הראשון,

לכן הדין הוא שמה שאומרים נוסח יהי שם.

מה צריך לאכול בסעודה שלישית?

אדם אומר, קשה לי לאכול, לאכול. מינימום קביצה. כמה זה קביצה? 54, 55 גרם.

זה צריך לאכול.

מגן אברהם כותב שצריך לאכול שני תבשילים.

אז אם יש לו ביצה ושני מיני, סליחה, יש לו לחם,

כן?

בשיעור של קביצה ושני סלטים מבושלים, כגון סלק,

או אני יודע מה, תפוח אדמה, אפונה וגזר עם היונז ביתי.

זה דברים מבושלים,

אין בעיה. קיים את מצווה, צעודה שלישית. הרי הקדוש כותב שעיקר אכילת הדגים לא בערב שבת.

זה שאנחנו אוכלים בערב שבת זה לתענוג בעלמא.

מתי העיקר של אכילת הדגים זה?

בסעודה שלישית.

לכן, אם הוא רוצה לאכול גם דג, כל האוכל דג ביום דג,

ניצל מדג.

יפה מאוד, ישתבח שמו לעד.

יפה.

עכשיו, מה הדין אם אדם פספס?

מה יעשה קודם? סעודה שלישית או יעשה קודם את תפילת מנחה?

פספס את המניין של מנחה גדולה. מתי יעשה?

אז

אין מה לעשות. יפסיד את העניין של הסוד.

יעשה סעודה שלישית לפני מנחה.

ואז זה יתפעל מנחה. אבל כל שבת לא יעשה ככה.

בסדר, זה רק אם פספס נתקע. אין ברירה, יעשה סעודה שלישית לפני.

הלאה.

לגבי ההכנות של הנרות, יש נשים שמשתמשות בנרות שעווה

והן תוקעות אותן. אז אם זה כוסית רחבה שזה נכנס בכיף, אין בעיה.

כל הבעיה שמה?

שצריך להיכנס בלחץ. צריך להיכנס בלחץ. הסתבכנו, מה עושים?

איך משחילים את זה בפנים?

אז מה היא עושה? היא בדרך כלל לוקחת גפרור, מדליקה,

מחממת את זה מתחת, ואז מדבקת אותו. זה נקרא איסור ממרח.

אסור לעשות את זה.

בסדר?

בין בשבת בין ביום טוב אסור לעשות את זה.

לכן מאוד חשוב שתעשה את זה מראש. תכין לה ספייר.

היא מדליקה שתיים? שתיים.

מדליקה שמונה? שש עשרה.

כמה שיש כלפי מה שהיא מדליקה, מכינה כפול.

אותו דבר לגבי הפתיל צף. יש את הפתיל צף.

זה מחובר, א' כל, ארבע ביחידה, נכון? ארבע כאלו, נו, חתיכות של השע״ם.

סתום,

ויש בנפרד את מה? את הפתילים, השעווה הזה עם החוט.

אז את זה תכין מראש. למה?

זה נקרא איסור מכה בפטיש. גמר מלאכה, אתה משחיל את זה בפנים. זה עכשיו סגור.

זה לא הכלי.

עכשיו, עשתה לו חור,

הכנסת אותו. עכשיו הוא נהיה כלי לשימוש.

אותו דבר לנתק אותו.

לכן מראש. אני קונה חבילה כזאת,

מה אני עושה? מכין את הכל מראש.

ככה אתה לא בא לשבת בלחץ. זה להכין את זה עכשיו, לא הכנתי, כן הכנתי.

צ'יק, שולפים, מניחים, נגמר הסיפור.

אותו דבר לגבי יום טוב, להכין את הכל מראש, שיהיה הכל מוכן. שמן, לשים בכוסית, אין בעיה.

מה, אני עושה סך הכל מלא שמן?

אולי שם את הפתילה, זה אין בעיה.

אבל כל זה עושים מתי? בצאת השבת. נזכור.

מי שמקפיד רבנו תם, רבנו תם.

מי שמקפיד סטנדרט, סטנדרט.

יפה מאוד.

זמן הדלקת נרות אפשר לראות אותו בלוח. עכשיו,

יש רעיון כזה.

אני עכשיו מדליק את הנרות שבת.

האישה הדליקה נרות שבת, או לצורך העניין זה הגבר, הדליק את הנרות של החג, סליחה.

יפה מאוד.

אני רוצה עכשיו לברך בורא מוראי,

הרי בקידוש שאנחנו נעשה בערב יום טוב,

זה לא קידוש רגיל.

זה על-פי סדר יקנה-אז.

יש מחלוקת בגמרא.

זו גמרא במסכת פסחים, דף קב,

עמוד ב'.

שם מביאה הגמרא שבע שיטות איך צריך לעשות איזה סדר.

יש אחד אומר יקנה,

יש אחד אומר הקניא, יש אחד אומר קניא.

יש שם, תראו את זה בפנים, הגמרא במסכת פסחים, קב עמוד ב',

שבע שיטות איזה סדר צריך לעשות.

אנחנו נוהגים להלכה לעשות את הסדר של יקנה-אז. יין,

קידוש,

נר, הבדלה וזמן.

יין זה בורא פרי הגפן, קידוש, נוסח

של

המועדים.

נר זה בורא מורה האש,

הבדלה המבדיל בין קודש לקודש, וזמן זה ברכת שהחיינו.

עכשיו, מה קורה?

מה קורה לגבי הדלקת הנר? אז מה אני עושה?

כל מה שהתירו לי לקחת, לדוגמה, מאש לאש,

זה דווקא עבור מלאכת אוכל נפש.

דוגמה, הרב בן-ציון, הבא שאול, כמדומני, כתב שסיגריה זה מלאכת אוכל נפש.

אנחנו נוהגים, אוי ואבוי, זה מזיק לבריאות.

כן? עדיף להימנע כל השנה.

לא רק במועדים,

כן? וימים טובים. כל השנה להימנע מסיגריות.

אבל זה נקרא מלאכת אוכל נפש.

למי שמחשן,

מותר לו. אז הוא רוצה לקחת את הנר,

וגפרור, פשוט להדליק,

מזה את הסיגריה, אחרי שהוא הדליק את זה מנר דולק, אין בעיה.

אבל כל הבעיה, אם אני רוצה לעשות סתם פעולה, דהיינו.

אני עכשיו רוצה לקחת את זה בשביל ההבדלה,

עם שתי גפרורים, שיהיה כמו להבה,

להדליק עם זה. למה?

תיגש לפמוטים עצמם ותברך עליהם. אה, תגיד לי מה, אני רוצה שזה יהיה דין של אבוקה. אבוקה,

אמנם נכון, זה טוב, מופיע בהלכה, זה הכול, בסדר.

הכול לא יפה, אבל זה נקרא נר של בטלה,

מה שעשית עכשיו. למה?

איזה מלאכה אתה עושה איתו?

בוראים לו, הרי יש שאתה יכול לברכך גם על ההוא, אז מה אתה עושה?

לכן מאוד צריך להיזהר בדבר הזה.

היום ראיתי, נכנסתי לחנות של תשמישי קדושה,

לפני כמה ימים כדי לקנות כיפות, לכבוד חג השבועות, לילדים ולי.

תראו מה זה, המנהל של הבית ספר כל כך התלהב מהכיפות הגדולות,

אלה הכיפות של העגורה.

התלהב מהכיפות הגדולות, נתן הוראה לכל בית ספר כמו משפחת רחמים.

כולם כיפות גדולות.

לא מסכים עם כיפות קטנות.

ככה תתלבשו. זה נקרא כיפה, האדם עושה טובה, שם איזה כיפה

של עגורה על הראש. מה זה?

אתה ירא שמיים אתה?

היום צריך ללבוש. אתה עושה משהו? תהדר, תעשה את הכי טוב.

אל תעשה את הכי ברירה.

ראיתם?

אל קין הקדוש ברוך הוא לא שעל מנחתו. למה הביאים ממה?

מכל הדברים הלא טובים מאז בא לי?

ואבל הבל הביא מבכורות,

צונו מחלבן את הכי טוב הביא. אה, הבאת את הכי טוב?

וישע אדוני אל הבל ואל מלכתו ואל קין ואל מלכתו לא שער.

אז אם כבר אדם עושה מצווה, אתה עושה את הכל כמו שצריך. לקח את הכיפה, לקח את הכיפה הכי טובה.

ציצית, ציצית הכי טובה. תפילין, תפילין הכי טובים.

יפה מאוד.

לכן, אז היום עשו רעיון חדש בחנויות.

אז מה היינו עושים? אמרו, תגזור קצת מהנר קלוע של העבדלה,

חתיכה קטנה, ואז כשאתה מדליק אותו, אתה מדבר עליו, ואז הוא נשאר כבה מאליו. אין בעיה, פתרון יפה.

בסדר, במקום עם גפרורים, למה לפעמים יש הרבה בני משפחה בחג,

כבר נשרף לזה הידיים, ואז הוא משליך את זה, מכבה.

בסדר?

היום מה עשו בחנויות? לקחו את הנרות הקטנים האלה, הנרונים,

חיברו להם שלושה נרות קלועים,

תקעו אותם בתוך חומר כזה כמו סיליקון מוצק, ועשו נר חמישה שקלים.

חמש שקל זה בדיוק לנר שזה, להבדלה.

יותר רעיון אשכנזי, מה שנקרא.

לקחו את זה, אז הוא נמכר בחנויות של התשמישי קדושה, תראו איזה רעיון יפה, ממש יפה, התלהבתי מזה.

עוד לא קניתי, אבל התלהבתי מהרעיון.

לקחו את זה, ועשו את זה, זה נר, ומברכים בורא מורא אש, משאירים את זה, אחר כך נגמר הסיפור.

אבל אם אדם סתם לוקח נר, זה בעיה.

אין לך שום שימוש בו, אז מה אתה סתם מדליק מנר,

אתה מדליק עוד נר, מה אתה עושה איתו? הבורא מורא האש זה לא מלאכה שהותרה

לצורך אוכל נפש. תראו, לצורך ההדלקה, אחרת איך היא תדליק.

אבל פה זה סך הכול לברך בורא מורא אש.

בסדר?

לכן מאוד חשוב הדבר הזה, אם אדם אין לו את הנר הזה,

או שיקח את החתיכה,

או יכול לברך ישירות, על מה?

על הנר של אשתו שהיא הדליקה, לא הולכת לנר אחד, בורא מורא האש, יצא ידי חובה.

כן.

יצמצם את זה, הם שתיים מצומצמים, גם יכול.

למרות שאין להם דין של אבוקה, אבל יכול.

הלאה.

יפה. עכשיו את הנר מי ידליק?

אז נותנים בדרך כלל לילד קטן להדליק וכדומה, כן? הוא יכול לעצמו להדליק.

מה קורה לגבי ברכת הבשמים? בכל מוצאי שבת אנחנו נוהגים לברך עצה יזבה, נותן לכתוב פירות,

כן? על דבר שיש בו עיקר.

כן?

הנה,

מה קורה פה?

במוצאי שבת שחל בערב יום טוב לא מברכים בסמים.

אה, תגיד לי, הנפש היתרה עוזבת אותנו?

אז הנה, יש בשבילכם חידוש יפה. התשובה היא כזאת.

צריך לומר, זו מחלוקת

בין תוספות כמדומני לרשב״ם.

אם אני טועה, אז טעיתי, אני בן אדם.

אבל תוספות ודאי, יש שם מחלוקת לגבי הבשמים,

אם צריך לברך בשמים ונסתלקה הנשמה יתרה או לא.

כמדומני, הרשב״ם כותב שלא נסתלקה הנשמה יתרה.

והיות ולא נסתלקה הנשמה יתרה אלא נטמעתה, לא צריך לברך

ברכת בורא עצה בשמים

במוצאי שבת שחל בערב יום טוב.

לכן המנהג שלנו,

על החג נפסקה כמוהו,

שלא מברכים על בשמים במוצאי שבת הקרוב,

שחל בו ערב יום טוב. לא מברכים על הבשמים.אתה רוצה לברך, יש לך כל השבת?

תברך. למה הנפש היתרה לא מסתלקת?

וכל התקנה שתקנו חז״ל

לברך על הבשמים, למה זה?

בגלל שהנפש היתרה מסתלקת במוצאי שבת,

אדם מרגיש מבואס,

מרגיש לא טוב,

מרגיש הרגשה של דיכאון, אה, מוצאי שבת,

מרגיש עייף, קשה?

למה תברך על הבשמים?

אה, תחייה את הנפש. למה, ההערכה של הבשמים זה הנעת הגוף? לא.

זה הנעת הנפש, הנעה הרוחנית.

יפה מאוד.

עוד דבר,

תפילת שחרית צריך להתפלל אותה,

דהיינו שתפילת שמונה עשרה, העמידה תהיה בנץ.

אין מושג כזה של פועלים. זו המצאה

של השנים האחרונות.

אין כזה דבר מעניין פועלים. מה, אתה הולך לעבוד?

מה, אתה עובד ביום טוב?

אתה עובד בחג, מה זה מיניהם פועלים?

לא, אני עייף.

אתה עייף? אין בעיה, יש לי פתרון.

לימוד ליל שבועות זה מנהג, זה לא חובה.

אין הלכה פסוקה בשולחן ערוך שחייב ללמוד בליל שבועות, לא מנהג.

שתיקנו רבותינו להישאר ערים, 70 כתרים, הזוהר כותב, וכן על זה הדרך.

אותו דבר ללא שנא רבה.

המקובלים נוהגים גם בליל ז' באדר.

ויש רבותינו שנוהגים גם בליל הסדר להישאר ערים.

אבל זה לא שולחן ערוך.

היות וזה לא הלך הפסוקה בשולחן ערוך ואתה עייף, תפילה זה דאורייתא, זה לימוד זה דרבנן.

הלימוד הזה בלילה זה דרבנן, זה לא דאורייתא.

לכן אם אתה כל כך עייף, אין בעיה. שב תלמד עד חצות הלילה.

קריאת שמע,

בא לך להישאר לסעודה שעושים בבית הכנסת, אין בעיה.

לא? לך לישון.

שנ שעתיים-שלוש, תקום רענן לתפילה.

אבל לא שאתה בתפילה, אתה מתנדנד.

אז מה עשו? אמרו, בואו נקדים תרופה למכה.

נעשה מהר, מהר, מהר, תפילה בעוד חצות, בעוד לילה, נו, לך זה,

עבדך במעלם, לך זה,

עבדך במעלם, זכות עבוד להם דזכור. עכשיו הוא רוצה להגיד כמו סליחות. מה זה סליחות?

עכשיו זה תפילה.

יש קריאה בתורה.

לכן להקפיד על העניין הזה שיהיה תפילת שמונה עשרה בנץ, בנץ, כמו שצריך.

מלבד זה שאדם שמתפלל בנץ, אמרנו, המון המון מעלות יש בו.

לא יאונה, לא כל אותו היום נזק, לא יאונה נורא,

הכל כמו שצריך. אז למה לך להפסיד את ההקפדה הזו של הנץ?

יש אנשים כל השנה כולה בנץ.

כל השנה. אבי הבן, לא מעניין אותו, יש לו ברית ב-12 בנץ.

תפילה זה תפילה, לא מפספסים אותה.

לכן מאוד חשוב הדבר הזה שאדם יקפיד.

אז תזכרו, אין מניין פועלים.

תפילה זה דאורייתא, לימוד זה דרבנן.

יפה. לגבי סעודות.

הגבינות והכול זה המצאה יפה, זה טובה.

מה זה המצאה, כן?

זה מנהג. בגלל שלא היה להם מה לאכול, אז אכלו מאכלי חלב.

אבל לא לעשות מזה עיקר. עיקר סעודת יום טוב ביום,

בבשר,

לחם ויין.

איזה בשר כבר?

ודאי שחיטה פרטית, כן?

אין דברים אחרים.

לא מכניסים שום

שיגרונות אחרים הביתה.

איזה בשר אתה רוצה לאכול, אחד רוצה דגים,

זה פחות טוב.

או עוף

או בשר בקר.

יכול להביא אנטריקוט, הכי טוב, אין בעיה.

משבח את החג, הגשברו מחזיר כפל כפליים, לא לדאוג.

הגשברו מחזיר, הוצאות שבת וחג,

תזכרו לבוא עליי ואני פורע.

הגשברו משלם.

לכן לא לחסוך בדבר הזה, לקנות את הטוב ביותר.

עכשיו, מה נעשה?

אבל קונים כל כך הרבה בסופר, אה? ראיתם את האנשים בסופר? כאילו, מאחר מלחמה

עם איראן.

קונים גבינות, זה קשקבל, גבינה צהובה וגבינה כזו וזה כזה וצלחות כאלה וכאלה. כולה אוכלים שתי יחידות, הולכים לישון כמה שעות ונגמר הסיפור, שכחו מכל העוגות וכל המאכלי חלב והכול.

אבל יש אנשים שהם עושים את זה חווייתי.

לכן, אכלנו סעודה שלישית מוקדם. אם אכלת בשרים מוקדם, אין בעיה, עבר הזמן.

אתה יכול לאכול חלבי.

אז הטוב ביותר, אם כבר אתה רוצה לאכול חלבי, שני אופציות.

או לאכול את זה בלילה.

אבל זה לא כזה טוב.

למרות שכל שנה הייתי אומר שעדיף בלילה. למה?

כי יש עניין לסיים את התמימות.

ובסיום של התמימות של החמישים יום,

שזה בליל שבועות,

מה אנחנו צריכים לעשות? סעודת סיום.

כמו שאדם לומד, עושה סיום מסכת. אז בוא, עושה סעודה, נכון?

לא חוסר, עושה סעודת מצווה כמו שצריך.

עד עכשיו שאני אוכל את מה, את הסעודה הזאת,

אז איזה הרגשה זה יהיה לי? זה כמו סעודת שבת, אם אכלתי בשרי.

לכן, אמרו רבותינו, תעשה חלבי.

לכן אלו שצורים לעשות מאכלי חלב, נוהגים לאכול בלילה. אבל לא יאכל הרבה. למה?

חלבי מביא לשינה יותר טובה מהבשרי.

לכן ימעית, יאכל משהו קל, נגמר הסיפור, כביצה ורוצה.

כוס גלידה או זה, משהו חלבי, פתח את הבעיה.

מה גם, כמה אפשר לאכול מתוק?

כמה נס קפה ישתה?

כמה גבינות יאכל?

הוא אמר לך, קצת כבר זהו, נסבע, הוא אחרי שבת.

בסדר?

עכשיו, אם הוא רוצה לאכול בשרי, אין בעיה, תבוא עליו ברכת טוב, הכי טוב.

האופציה השנייה לעשות את זה בבוקר, הגעת אחרי הבית הכנסת בתפילה, לא יודע מתי זה, שמונה וחצי בערך,

סיימת פחות או יותר.

הגעת לבית,

מיד תעשה קידוש, תאכל

כזית,

גבינה, מה שאתה רוצה, כן, עם הלחם הזה,

ותעלה לישון, שעתיים-שלוש,

לקום לפני חצות היום.

סעודת יום טוב חייבת להיות קודם חצות.

הוא קם,

כך הרמב״ם פוסק להלכה,

כן, שיטת הרמב״ם, זמן סעודת יום טוב, קודם חצות.

אז הוא קם, אוכל משהו בשרי ככה משובח, יום טוב.

ביום טוב אין ארבע סעודות, כן?

כמו בשבת, סעודה ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית.

אבל תכף נראה שיש שיטות שאומרים גם לעשות.

סעודה שלישית ורביעית גם ביום טוב.

אבל לא חובה, אלא אפשר.

מה שנקרא, אם כבר עשית, הואיל.

עלה לך שכר.

אז לכן יעשה את מה? את הסעודה הבשרית קודם חצות היום,

וכך פתר את מה? את הבעיה הביאה.

יפה מאוד.

עכשיו,

הבית יוסף, מרן הבית יוסף, כתב בסימן תקכט.

הוא הסתפק בדעת הרמב״ם.

האם ביום טוב חייב לאכול שלוש סעודות?

או שמספיק לאכול שתי סעודות?

מה אנחנו עושים הלכה למעשה? שתי סעודות.

והוא הסתפק בדעת הרמב״ם.

השולחן ערוך לא כתב

שצריך לאכול סעודה שלישית.

כתב לא נהגו.

אבל אם עשיתי,

הזקתי? לא.

הפרזתי יתר על המידה? לא.

הכל בסדר.

לכן אפשרי לאכול. פעם אמרו בשם החזוניש דברים לא נכונים,

ואז אחד מבאי ביתו של החזוניש הכחיש את הדבר, הוא אמר שמקובל,

והחזוניש לא אמר את זה.

אמרו שהחזוניש אמר שצריך לאכול...

מה?

צריך לאכול סעודה רביעית, אמרו.

מה פתאום שהחזוניש יגיד דברים כאלו?

ואז ענה החזוניש לאחד מבאי ביתו, הוא אמר, מה פתאום? אני התכוונתי שהרי יום למחרת, מה זה נקרא? יום תבוח.

איסור חג, ואז יום תבוח, כן?

אז מה אתם רוצים לעשות? לא הבנתי. לזלזל באיסור חג?

לכן אני אמרתי, תקפידו גם במוצאי יום טוב לאכול משהו,

שמה שיהיה הידור.

סיפרו על הרב עובדיה שלפני שהוא הלך לבית החולים,

בפעם האחרונה, והוא לא חזר,

אז הוא אמר לשמש שלו, חכה,

הוא אמר לו, אני רוצה לאכול קודם סעודה רביעית.

אז הוא אמר, ניקח לחמניות, גם בבית החולים יש משהו, נאכל שם. לא, לא, לא, לא, פה,

אני אוכל פה אחר כך. היה לו כאבי גב נוראים, חוליה אחת, לא היה שם בעיה.

כאבי גב נוראים.

לא מוותר, קודם כל לאכול,

בבית סעודה רביעית, אחר כך אנסה לבית החולים. אנסה, השם ישמור.

אז זה מראה לנו כמה ההקפדה שלהם על הדברים הקטנים האלה, שלנו זה נראה דבר קטן, אצלם זה א' ב', לא מזלזלים בסעודה רביעית. כמה מקפידים על סעודה רביעית, מהמוצי,

כמו שצריך?

יש בתים שפותחים שולחן.

כמו סעודה שנייה, כמו סעודה שלישית, מסדרים שולחן לסעודה רביעית. אבא בא מהזה,

מההבדלה מבית הכנסת, ההבדלה, זה הקידוף שהענתו, ההבדלה,

פתח, אוכלים סעודה רביעית, סלטים, דגים, מנה בשרי דימש, עוד יותר טוב.

יש מי רבותינו שכתבו שיעשה תבשיל מיוחד בשביל סעודה רביעית,

עד כדי כך.

כמה מעלה של סעודה רביעית חשובה. וזה בדוק ומנוסה לאישה

שרוצה לידה קלה. אישה שצריכה ללדת,

תאכל סעודה רביעית, אמוצי,

מובטח לה שהלידה שלה תהיה לידה קלה.

מובטח לה.

לכן,

אז בית יוסף הסתפק בדעת הרמב״ם, האם צריך גם סעודה שלישית או לא. לכן, אם מגישים לך,

אתה יושב על הספה, אכלת סעודה שנייה כבר, קמת מהשינה,

שבעת, פתאום אשתך מגישה לך, אורן היקר, הנה, אני מגישה לך עכשיו מיני מזונות, הכנתי עוגות גם פרווה,

לא רק חלבי.

לא נעים,

אבל הייתי כל כך קשה שלושה-ארבעה ימים, אתה לא מתבייש?

זה איזה ביס שתיים.

אז היא מגישה לו ככה על הספה,

יושב, לומד, מגילת רות, קורא תהילים,

קורא, נו, את כל הסדר שיש שם,

של הלימוד, של יום חג השבועות.

והנה, עכשיו השתבח שמו לעד, זה לא מעבירים אותו בשינה, את היום הזה.

זה יום שצריך ללמוד בו, לעסוק בו בתורה ובמצוות. קיבלת את התורה, תוכיח את עצמך.

מתי?

בלילה וביום.

לא, קיבלת תורה, אלא אני יכול ללכת לישון, התחתנתי.

מה זה התחתנת?

זה כמו חתן שמתחתן, לא קם בבוקר לתפילה.

אין דברים כאלה אצלם.

התחתנת בבוקר, מי? אתה ראשון בבית הכנסת.

הם בכלל הולכים לישון?

ספרת את המעטפות, נגמר, לך לבית הכנסת.

תגיד תודה להשם.

מה אתה הולך לישון?

הוא קם לו, בשתיים, שלוש, איפה שחרית, איפה זה?

מה שפטרו אותך, פטרו אותך מתי? בערב חתונה,

מתפילה. חתן פטור מכל המצוות.

להבדיל, כמו אדם שהוא אונן.

אבל מה, אחרי החתונה כבר שבעה ימים,

בזכותך לא אומרים את החנון.

אז תתייצר בבית הכנסת בזמן.

כולם רוצים להגיד יהי שם, שמחים.

אז תגיע בזמן לבית הכנסת.

חתן ירא שמיים מקפיד על הדבר הזה.

לכן,

אז הדין הוא שבאמת, אז היא מגישה לו,

תכוון באותו רגע שאתה אוכל,

אני מכוון עכשיו גם לסעודה שלישית. למרות שלא היה, סעודה שלישית. עלה לו.

עלה לו, אוכל את המזונות האלה, עלה לו לסעודה שלישית.

סעודה רביעית, חזר מבית הכנסת,

נוהגים בדרך כלל לנסוע לכותל במוצאי חג השבועות. למה?

שלושה רגלים חייב אדם לעלות לכותל. פסח, שבועות וסוכות.

אז פסח ושבועות יש חול המועד.

פסח וסוכות יש חול המועד. שבועות אין חול המועד.

אז עד שלושה ימים חייב אדם לראות את פני השם אלוקיו, שלוש פעמים בשנה.

אז הולכים שלוש ימים עד שלוש ימים אחרי. אז זה יום ראשון בלילה,

כבישים פתוחים, אין פקקים.

נכנס כל שנה, גם הרב קנייבסקי מגיע, אז כדאי להגיע.

כל מוצא יום טוב, הרב קנייבסקי מגיע של שבועות.

אתה מגיע לשם, מתפלל בכותל,

אומר תודה רבה לבורא עולם, וחוזר בחזרה הביתה, נגמר. מחר זה איסור חג.

יפה מאוד.

עכשיו, מה קורה לגבי סעודה רביעית של מה?

של מוצאי שבת, אורן?

מה קורה לגבי סעודה רביעית של מוצאי שבת? מתי יעשה אותה?

הרי אי אפשר לעשות סעודה רביעית של מוצאי שבת.

התשובה היא, יכוון בסעודת ערב יום טוב,

שהוא אוכל,

שזה יעלה לו לסעודה רביעית גם של שבת.

אז הרוויח.

לכן יש שנהגו לאכול את הבשר דווקא בלילה.

וביום אוכלים משהו קטן, הולכים לישון, ואז אוכלים סעודה בשרית. הם לא אוכלים סעודה חלבית גדולה,

מכינים ככה שולחן מדופלם.

יפה מאוד.

אותו דבר צריך לשים לב, כמו שאמרנו, על השעוני שבת, גם על המקרר.

מה קורה עם המקרר?

יש מקררים שיש להם כפתור שעושים מצב שבת.

48 שעות.

אתה צריך לשים את זה, שלא תעשה 24 שעות, תבוא ותפתח את המקרר ותראו, מה זה, מי נגע פה בכפתור?

תצעק על הילדים ואתה בעצמך אשם.

לכן מאוד חשוב הדבר הזה, להקפיד.

צריך להכין מראש מפת ניילון. אתה חותך, נכון? אתה חתוך מראש.

פאר הסעודות שיש לך.

ארבע סעודות, כן? כולל ערב יום טוב, חמש בבוקר ושש, גם שיהיה נקי.

אז את הכול. שש מפות לשולחן, חד פעמי.

שקיות אשפה, לתלוש אותם מהזה שלהם, שש.

אנחנו קונים לא כזה שצריך לתלוש, פתרנו את הבעיה.

נייר טואלט, למי שתולש.

צריך להכין את הכול מראש, שיהיה גם לשבת, גם לחג. אם יש לך תישעו, תישעו עוד יותר טוב.

הכול צריך להכין בכמות כפולה ומכופלת.

מגיעים ללימוד של מה של ליל חג השבועות. ליל חג השבועות אסור לדבר דברי חולין בבית הכנסת.

סיימת ללמוד, קרא את התהילים. סיימת תהילים, תרג מצוות. זה זוהר.

משנה תורה לומדים.

סיימת את הכול, נגמר הסיפור. שב, תלמד משהו.

אל תתבטל. אתה רוצה לדבר, לך לישון.

אף אחד לא התיר לך לדבר בלילה זה דברים בטלים.

לך למקווה שיהיה מוכן בתפילה,

כמו שצריך.

חובה שהאדם יקפיד להתפלל כמו שצריך,

בפרט שיש את קבלת התורה. לא ייתכן שהחתן ישן והכלה תבוא.

הכלה כזו ישר מתגרשת למחרת ברבנות.

אז אדם הלך ישן, כל לילה הוא לישן, פתאום בקבלת התורה הוא נרדם. לא טוב.

אדם שיכול לקנות את העלייה בחג, השתבח שמו לעד,

מעלה גדולה.

אדם קונה עלייה בתורה,

אל לא לפחד, בכל מחיר יכול לקנות עלייה חשובה,

יעלה אחת מן העליות,

הרוויח.

יש עניין להרבות בברכות

שחסרות לנו.

אם חסר לנו ברכות, איך תשלים אותן למאה ברכות?

לכן אדם יקנה, רוצה מפתיר, רוצה עלייה כזו, יקנה.

ככה ישלים את כל המצוות.

יהי רצון בעזרת השם

שנזכה לקבל את התורה מתוך נחת, שמחה.

הקדוש ברוך הוא ישפיע עלינו שפע, קדושה וטהרה בחג השבועות,

חג מתן תורתנו הקדושה.

יזכה שהאור הזה של התורה הקדושה ילווה אותנו כל ימות השנה כולה.

אמן ואמן. רבי חנינה בקשר, אומר הצג שברוך הוא לזכות ישראל.

לפי כך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ו...