פעם גנב תמיד גנב | הרב אמנון יצחק שליט"א
נציב יום: רפואה שלמה לעטרה בת אורה מהרה בכל האברים והגידים - אמן!!
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה" (שמות לח, כא) ארבע וחצי פרשיות בתורה נועדו לעניין המשכן וכליו "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח) הציווי וההוראה למשה רבנו עליו השלום, פרטיהם ופרטי פרטיהם של המשכן וכליו, קבלת התרומות מכל ישראל. מחצית השקל לאדנים, תרומת המזבח לקנות קורבנות ציבור, תרומות נדבה, פרשת חנוכת המזבח, קידוש אהרן ובניו לכהונת עולם, ואחר כך מסירת צו ישראל על הקמת המשכן ומינוי בצלאל ואהליאב לעשות כל מלאכת עבודת הקודש,
ואחר כך מספרת התורה על הביצוע המדויק של המלאכה לכל פרטיה ודקדוקיה "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (במדבר א, נד) ומשה רבנו מסר דין וחשבון מכל הכספים ומה עשו בהן. חידוש יש בפרשה הזו שלא מצינו שנצטווה משה רבנו עליו השלום על מסירת דין וחשבון מהנעשה בכספים". אז על כל השאר ראינו ציוויים, על כל דבר יש ציווי, אבל למסור דין וחשבון משה לא נצטווה, אז למה הוא מסר דין וחשבון? חכמים זכרונם לברכה מספרים: "עד שהוא יושב ומחשב שכח 1775 שקל מה שעשה לעמודים ווים,
התחיל יושב ומתמיה! אמר: "עכשיו ישראל מוצאים את ידיהם לומר משה נטלן!!" - "תפסנו אותו". מה עשה? האיר הקב"ה עיניו, וראה אותם עשויים ווים לעמודים, אותה שעה נתפייסו כל ישראל על מלאכת המשכן, מי גרם לו? על ידי שישב ופייסן - הווי אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן". עד כאן המדרש בשמות רבה פרשה נא' "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן" אלה המניינים, מנין הנדבות שנתנו למשכן ולכל הכלים ולכל העניינים.
המדרש שואל: 'ולמה עשה עימהם חשבון? הלא הקב"ה מאמינו! שנאמר (במדבר יב, ז): "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" ולמה אמר להם משה בואו ונעסוק במשכן ונחשוב לפניכם, בואו נעשה את החשבון? אלא, ששמע משה ליצני ישראל מדברים מאחריו, שנאמר (שמות לג, ח-ט: "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה... וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה"
רבי חמא אמר: "היו אומרים אה, חמי קדל דבן עמרם, תראה את הצוואר של בן עמרם כמה הוא שמן!",
אפילו 'משה' לא קוראים לו "בן עמרם" כמו ששאול לא יכול לדוד בשמו, כשלא אוהבים לא קוראים בשם, קרא לו "בן ישי" בן עמרם קוראים לו הליצנים של הדור. {'תראה את הצוואר שלו אין הוא שמן תראה תראה תראה'}
וחברו אומר לו: "אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהיה עשיר?! כל הזהב והכסף עבר דרך הידיים שלו! איך הוא לא יהיה עשיר?! בטח יהיה לו צוואר ושוקיים כאלה!"
כששמע משה כך אמר להם: "חייכם בגמר המשכן אתן לכם חשבון".
טוב יש לנו תמיהה: גם אם חסרו 1775 שקל, מתוך 300,000 (שלוש מאות אלף) שקל - הלא כל מה שעשה משה לא עשה אלא על ידי אחרים, שנאמר (שמות לח, כא): "עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" אז הוא לא עשה עם הזהב והכסף, מי שעשו זה הכל היה בעֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וכל כך הרבה אנשים עשו ועסקו בזה, אז למה שיחשדו במשה שהיה נאמן על הקב"ה ועל כל ישראל? מה היתה חרדתו של משה רבנו כאשר שכח ולא ידע מה עשו ב-1775 שקלים? {זה לא השקלים של היום כן}
ונראה מזה שעניין כי המשכן שנעשה בתבנית שמים וארץ, הרי זה היה כביכול העתק מה שיש למעלה למטה כי השם רוצה להשרות שכינתו בתחתונים, אז כעין ששכינתו היתה בעליונים, לכן בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שבהן נבראו שמים וארץ - אז הוא עשה את המשכן בדומה. וזה נועד להיות מקום שכינתו של הקב"ה בתוך ישראל, כל פרט ממנו חשוב מאוד לתכליתו! {כל פרטי המשכן - הכל זה עם תכליות לא סתם} וכל שינוי קל בעשייה או בכוונה של העושים - היה מאבד את ערכו ותכליתו של המשכן!
וגם לאחר הקמתו כאשר נעשה הכל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה עדיין היה צורך בברכה ותפילה 'שתשרה שכינה במעשה ידיהם!'. ולכן אמרו משה ואהרן (תהלים צ, יז): "וִיהִי נֹעַם השם אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" כדי שתשרה שכינה במשכן שנבנה, עם כל הכוונות הטהורות והקדושות! וכך יקוים הרצון של הבורא יתברך "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" כי יתכן שיעשו מקדש ולא תשרה שכינה בו! כמו בית שני.
לכן, כאשר שכח משה רבנו עליו השלום מה נעשה ב-1775 שקלים, מתוך 300 כן, מתוך 300 אלף שזה אחוזון קטן, אז מה זה אומר? אם הוא שכח אז אולי מישהו גנב! אולי מישהו לקח, איפה הם? ואם כן גם אם לא יעלה על הדעת שמשה רבנו עליו השלום לקח אותם - הרי היה גנב בין עושי המשכן, ואיך תשרה השכינה בבית שנבנה על ידי גנבים עושי עוול? הלא "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ השם" (תהלים י, ג) אז צריך לעשות דין וחשבון מכל הכסף שנגבה למטרה קדושה זו, למנוע את החשד בעשיית המשכן,
ולדעת כי הכל נעשה בקדושה בטהרה ובצדק! כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה. אז לכן הוא עשה איתם דין וחשבון כי אחרת לא תשרה שכינה! וזה לא רק לאותה שעה אלא לדורות!! כשאנו רואים גזל וגניבה בישראל עלינו לדעת כי בזה אין בנין קדושה למשכן השם, אלא בנין לעגל הזהב! - שאף אחד לא ביקש ולא נמסר דין וחשבון על מה שנעשה בכסף הרב שנתנו למטרה זו". פה כשעושים משכן - ביקשו לדעת את החשבון, כשנותנים לעגל - בלי חשבון, לא בודקים; מה עשו עם הכסף או לא עשו? לעגל לא בודקים.
"וזה דבר שהביא להתפרקות נוראה של (שמות לב, ו) "וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק" והיה במעשה העגל עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים! מזה נבוא לשאלה הגדולה: אם זה לא רק לאותו שעה שצריך לבדוק אלא לדורות, כשרואים גזל וגניבה בישראל - צריך לדעת: כי בזה אין בנין קדושה למשכן השם אלא זה בנין לעגל הזהב!
אז עכשיו אני חוזר להבין את דברי הרב שלום כהן (נשיא מועצת החכמים בשס), ניגש אליו אחד ואומר לו: "איך אתם בחרתם את דארעי (אריה דרעי)? הרי הרב עובדיה אמר עליו: "הוא רשע! הוא גנב! ואיך ניקח גנב?"
אז מה הוא ענה? "אז מה אם הוא רשע? העיקר הוא בונה בתי כנסת?!!"
אבל פה כתוב שזה לעגל! לא תשרה שכינה במעשה ידיכם! בתי כנסת שנבנים מגזל מגנבה – אין בהם שכינה! אז איך אתה בתור 'הכהן הגדול' אתה אומר דברים כאלה נגד הדין? ואיך זה שיש יותר מעשרה גנבים שנתפסו בשס, ואף אחד מכם לא מחה בהם ואמר: "חילול השם! איך אתם לא מתביישים? הכפשתם את המפלגה, גרמתם כך וכך"? לא מעניין.
ועכשיו הוא עומד להיכנס עוד פעם לכלא "פעם גנב תמיד גנב" ומישהו מוחה בו?
הוא אומר: "אני אמשיך להיות היושב ראש גם מהכלא!"
כולם קשורים אצלו בשרשרת וגם מהכלא הוא ינער אותם והוא יזיז אותם לאן שהוא רוצה, המפלגה שלו, אין 'חכמים' אין 'מועצת' אין כלום? גנב עומד בראש העיקר בונה בתי כנסת. לא יאומן כי יסופר זה! זה מפלגה 'להחזיר עטרה ליושנה'? איזה עטרה? עטרה של העגל.
זאת אומרת כמו שבעגל נתנו בלי חשבון, הרי פרסמנו בזמנו את מה שנאמר עליו בעניין המקוואות, איך נעלמו מיליונים! והגישו תלונה למשטרה, וסגרו אותה. לא יאומן כי יסופר! במקום מקוואות להציל נשים מכרת וגברים, כסף נלקח, עשרות מיליונים!! ואין פוצה ואין מצפצף ואין כלום,
בוכים שאין 'אין מקוואות!'... מסכנות הנשים ונוסעות מעיר לעיר וממקום למקום.....
ובסוף!! הכסף נעלם, אין פוצה ואין בדיקה, ואין דו"חות ואין פרסום כי כולם 'שקופים', - 'פעם גנב? תמיד גנב!'.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"