שמוע תשמע | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 28.02.2014, שעה: 07:30
"וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה השם כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" (שמות לט, מג) הפסוק אומר (משלי כא, כח): "וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר" פירש רבינו יונה: "איש נותן לב לשמוע ולהאזין עד תכונת הדברים אשר ידברו באוזניו, כי אִישׁ שׁוֹמֵעַ הוא המאזין ויורד על מתכונת הדברים וכל דיוקם, ומקבלם כמו שהן בלי תוספת וגרעון, מוסיף דברים ובונה בניינים מעצמו ומשכלו - הוא איש לא שומע. ומה תקות אנוש אם חרש הוא?"
אז מה זה אִישׁ שׁוֹמֵעַ? נותן לבו ולרדת על מתכונת הדברים בכל דיוקם, והוא מקבל אותם בלי כל תוספת בלי גרעון לא מחסיר ולא מוסיף, אבל מי שמוסיף דברים ובונה בניינים מעצמו ומשכלו - זה איש לא שומע. ומה תקות אנוש אם חרש הוא?
"תנו רבנן: מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו שלושים הלכות בהלכות סוכה שתים עשרה (12) אמר להם: "שמעתי", שמונה עשרה (18) אמר להם: "לא שמעתי",
אמרו לו: "כל דבריך אינם אלא מפי השמועה?"
אמר להם: "לא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם".
אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי: "מימיו לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם. וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו".
רבי אליעזר הגדול היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, רבן יוחנן בן זכאי אמר, 'שהוא לא אמר דבר שהוא לא שמע מפי רבו לעולם'. אז תלמידו רבי אליעזר הגדול רבו של רבי עקיבא - הוא אמר אותו דבר - 'שהוא לא אומר דבר שהוא לא שמע מפי רבו'. לכן הוא ענה להם על 12 שהוא שמע, ו-18 שהוא לא שמע. "ורבי אליעזר בכל גודל כוחותיו, וכן רבן יוחנן בן זכאי 'שלא הניח דבר גדול וקטן'.
ואמר על עצמו... כך כתוב ב'מסכת סופרים' טז, ח: "אם יהיו כל השמים יריעות, וכל האילנות קולמוסים, וכל הימים דיו - אין בהם כדי לכתוב את חוכמתי, וכל רק מה שהוא שמע מפי רבותיו". הנה כל כולם היו כי אם מרבותיהם, זה מבהיל הדבר ממש! וזה למעלה מהשגותיהם, עד כמה גדול הוא אִישׁ שׁוֹמֵעַ אם יש לו אוזן - תראה מה הוא יכול להקיף, להאזין עד תכונת הדברים אשר ידברו באוזניו".
כשאדם מגיע לתכונת הדברים ומבין את הדברים לשורשם – אז משורש אחד יכול לצאת הרבה הרבה דברים. כשאדם רק מבין למעלה בעלה בענף - יותר מזה אין! כי זה מה שיכול לתת הענף זה מה שיש לו, אבל אם הוא חדר עד שורש הדברים, כמו ששורש מוציא הרבה עצים וענפים ופירות ועלים וכו', כשאתה מגיע לתכונת הדברים - אין גבול לחכמה שלך, כי משורש אפשר להצמיח הכל.
זה הסוד של אִישׁ שׁוֹמֵעַ, שהוא מגיע לתכונת הדברים. אדם חושב שאם רק מה שהוא שומע הוא ידע –אז כמה שהוא שמע זה מה שנשאר לו, לא, אם תשמע טוב ותבין עד תכונת הדברים, עד עומקן ושורשן - אווווווו!!! אתה תהיה בלתי מוגבל. "והאם כל דין ומקרה שבא לפני רבי אליעזר הוא בא לפני רבן יוחנן בן זכאי לשאול אותו?
אלא הם ירדו על מתכונת הדברים, על תוכנם של הדברים, הם דייקו בדבריהם של רבותיהם, וכשדייקו בדבריהם של רבותיהם – שם הם מצאו את הכל! ומרבותיהם הם לקחו הכל ולא אמרו מעולם דבר מעצמם ומשכלם. זהו אותו רבן יוחנן בן זכאי שדרש ב'מכילתא' במשפטים על הפסוק (שמות כא, ו): "וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ" ומה ראתה אוזן שתרצע מכל איברים?
היה רבן יוחנן בן זכאי אומרה 'כמין חומר': "אוזן, אוזן ששמעה על הר סיני (שמות כ, יב) "לֹא תִּֿגְנֹב" והלך וגנב? היא תרצע מכל איבריו!". אה כל הבעיה מתחילה באוזן. אוזן, אוזן ששמעה על הר סיני לֹא תִּֿגְנֹב והלך וגנב? היא תרצע מכל איבריו. "ואם מוכר עצמו - אוזן, אוזן ששמעה על הר סיני (ויקרא כה, נה): "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים" והלך וקנה אדון לעצמו - היא תרצע".
כל כישלונו של הגנב מתחיל משמיעה. לו היה לו אוזן שומעת לא היה חוטא. לא היה חוטא! השומע לדברים בעומק מתכונתם – הוא מבין הכל, יודע הכל, ולא היה נוטה מעולם מהדרכים שלימדוהו".
כשאני אומר לאחד (משלי יז, כד): "וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ"
בא אלי אחד אומר לי: "תשמע אני לא מוצא פה עבודה, לא טוב עם האנשים, אני לא מסתדר עם הבריות, אני הולך חוץ לארץ שמה אני מנותק מם החברים וזה... ואני אמצא לי עבודה, וגם יש פרנסה מרויחים אלפי דולרים..."
אז אני מסביר לו: 'שוְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ כי מזונות יש לקב"ה לתת לנמלים בארץ ישראל ובחוץ לארץ, אין נמלים אמריקאיות הם לא אוכלות יותר מאלה שבישראל, זה אותו דבר נמלים נמלים זה אותו דבר, הוא שאוכלים שם נמלים דולרים, זה לא אוכלים ככה זה...'
אז הוא אומר לי: 'כן כן בסדר אני הבנתי בסדר'
'הבנתי בסוף מה?'
- הוא טס! טס. אחרי שלושה חודשים הוא חוזר תפרן, מזל שהיה לו כסף לחזור אם לא היה נתקע שמה... איי אייאיי.
אז הוא אומר: 'שמעתי שמעתי!'
אתה מבין, איזה שמיעה זאת? זה שמיעה זה אוזן? צריך לעשות לו חור עם מקדחה בתוך האוזן, אתה מבין להשאיר אותו דבוק לדלת. זה הבעיה אנשים אומרים 'שמעתי שמעתי!' הם לא שמעו הם לא שמעו כלום!
אתה מסביר לבן אדם: 'פרנסה משמים'
אומר: 'כן אני יודע אבל צריך לעבוד מה לעשות...'
אז מה שמעת? אז מה שמעת?
'ברוך השם מצאתי עבודה',
במקום להגיד: 'ברוך השם אני כבר לא עובד - אומר ב"ה מצאתי עבודה...'
בקיצור: "וזה בגדר מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה על הפסוק (דברים כט, ג): "וְלֹא נָתַן השם לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" אמר רבה: "שמע מינה לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין (עבודה זרה ה, ב) רש"י אומר: "לידע לדעת סוף דעתו ותבונתו". הפסוק נאמר בספר דברים כט' אחרי 40 שנה שהיו ישראל במדבר.
אז משה רבינו אומר לעם ישראל: וְלֹא נָתַן השם לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אמר רבה: "שמע מינה מפה לומדים: שלא עומד אדם על דעת רבו עד 40 שנה, שעד עכשיו לא קלטו לא תפסו את כל העניין. אומר רש"י מה הכוונה: הכוונה 'לדעת סוף דעתו ותבונתו'. יודעים מה אומר זה וזה וזה אבל סוף דעתו ותבונתו, צריך 40 שנה להיות תלמיד אמיתי של הרב בשביל להבין בכלל על מה הוא מדבר.
"מי שהוא תלמיד הוא אומר רק מה ששמע מרבו, על כן רבי אליעזר לא אמר אלא מה ששמע מרבותיו, ולא הוסיף מעצמו כלום, מפני שרבי אליעזר היה תלמיד, ותלמיד כמו שהוא שומע ככה הוא מוסר ואומר. ומה שהוא שומע הוא יודע ולא יותר, מעצמו אינו מוסיף כלום. זה גידרו של תלמיד באמת". לכן הוא אמר להם 12 תשובות בסוכה אני יודע ו-18 ששאלתם לא יודע, 'לא שמעתי, לא שמעתי מרבי'.
"אבל מי שאינו תלמיד אף שגם הוא אומר מה ששמע מרבו, אבל תמיד יהיה לו מה להוסיף ומה לגרוע... וזה כבר נקרא של עצמו! וזה איננו כלל בבחינת 'תלמיד ורב'". הרב שלו לא רב והוא לא תלמיד. "כעניין שאמרו חכמנו זכרונם לברכה על הפסוק (שמות כג, כא): "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" כל מקום שהוא - המלאך הוא שם!'.
דבר אחר, כל מקום שרבי יוסי ארוך - שם רבו', רבי יוסי ארוך הוא תלמידו של רבו, ולכן רבי יוסי שאמר הכל של רבו היה ממילא רבו שם. מפני שהכל מה שאמר של רבו אמר.
אמרו זכרונם לברכה באבות ד': "הלומד על מנת ללמד - מספיקין בידו ללמד. והלומד על מנת לעשות - מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות"
מפרש רבנו יונה: "חס ושלום! שאין זה לומד על מנת ללמד", מה הכוונה? "ולא לעשות". אמרנו, המשנה אומרת: הלומד על מנת ללמד - מספיקין בידו ללמוד וללמד. מה הכוונה? הוא רוצה רק ללמוד וללמד ולא לעשות? כי ההמשך כתוב "הלומד על מנת לעשות" אז מה הקודם? בלי לעשות?! אומר חס ושלום רבנו יונה.
חס ושלום זה לא מדבר בלומד על מנת ללמד ולא לעשות, אלא על מנת לעשות איסור והיתר כמשמעו. ולא שיטרח ויעיין הרבה, אך לוקח את הדברים כפשוטן". הוא לומד ב'ילקוט' (ילקוט יוסף), יש לו ילקוטים, הוא לומד מה שכתוב וזה הכל, אסור מותר מותר אסור אמר הרב שלום זה לא מעניין אותי הלאה. לומד על מנת ללמד אחר כך הוא פותח לו גם נהיה 'מורה הלכות' ומדבר מהילקוטים...
ו"הלומד על מנת לעשות" - מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות, רוצה לומר: שדעתו לפלפל בלימוד! כדי לדעת אמיתת הדברים!" לחקור דברים על מתכונתם! לרדת לעומקן של דברים, לעיין בהן, "לטרוח ימים ושנים להשיג דבר קטן ולנהוג עצמו על פי האמת!".
לא 'סמוך על סמוך' – 'כתוב בספר' וזהו! רוצה לדעת לאמיתה של תורה, רוצה לדעת רוצה ללמוד את הדברים במקורם, פותח ספרים, רואה ספר מלקט מפה מביא מפה מביא מפה מביא מפה, מי אמר שכל מה שהוא ליקט זה בסדר? לפעמים מוציאים דברים בכלל מהקשרם! לוקחים קטע שזה אם תבדוק אותו בכלל לא מתאים מה שהוא לקח לפה, תפתח את הספר ההוא גם, תסתכל מה כתוב ותראה אם אפשר לשייך אותו לפה.
זה 'הלומד על מנת לעשות', הוא לא מחפש עכשיו כלום מחפש לעשות, איך אני עושה את זה הכי טוב הכי נכון הכי מדויק? לאמיתה של תורה! לא עם 'ספק ספקא' וכל מיני היתרים וזה וזה וזה... והמקל מקל 'והמחמיר חמור'... ואני לא יודע מה, הוא רוצה חביבי לדעת. זה מה שמסביר רבנו יונה. אז הלומד על מנת לעשות! - אוווו זה זוכה מספיקין בידו גם ללמוד גם ללמד גם לשמור וגם לעשות.
"המאזין לדברים טורח ימים ושנים להשיג אפילו דבר קטן".
מספרים על החזון איש לפעמים היה שבועיים רצופים ללא הפוגה מיגע את מוחו על תוספות אחת! דלג, על תוספות אחת ואחר כך תחזור אליו בסוף, מה בוער עכשיו? הספק הספק הספק, שבועיים וזה להשתמש עם המוח של החזון איש, זה להשתמש עם המוח של החזון איש!!
הוא הגיע למצב שהרופאים אמרו: 'שאסור! הוא יכול למות, אם ימשיך ללמוד גמרא הוא יכול למות, אמרו לו: 'שנה אסור לו לחשוב! שנה להרגיע את המוח' מרוב המאמצים שהיה משקיע. מה הוא עשה בשנה? למד את התנ"ך, אפשר לא ללמוד מה זה למות? איייי.
המאזין לדברים טורח ימים ושנים להשיג אפילו דבר קטן, אנחנו אין לנו מושג אפילו בדבר כזה אִישׁ שׁוֹמֵעַ שאנחנו קוראים לו אִישׁ שׁוֹמֵעַ, אִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר אדם כזה זוכה לָנֶצַח לדבר, אם הוא אִישׁ שׁוֹמֵעַ. אדם כזה שמחפש את האמת נקרא אִישׁ שׁוֹמֵעַ "הוא לא לוקח מקצת דברים, מידת האמת שבו מחייבת אותו לטרוח ולעיין, יורד וחוקר לתוך תוכיותם על כל הפרטים והדקדוקים, מהפך ומהפך שהכל בה,
'הפוך בה והפוך בה דכולא בה' הכל הוא מוצא בשמועתו ואין כל חסר אבל הלוקח את הדברים כפשטן, לא יורד על מתכונת הדברים, ממנו גם לא יצא מעשה בשלמות, כי חסר לו מידת האמת". מה אכפת לו הוא מחפף בכל, אתה מבין. "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ" (הושע ד, יב)
"זהו שאמר הכתוב (שמות טו, כו): "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל השם אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו" אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, אוה! אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, לְקוֹל השם אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו מה יָּשָׁר בְּעֵינָיו? שאתה תכפף בכל דבר, שכל דבר תחפש הכי קל? כל דבר לכפף זה יָּשָׁר בְּעֵינָיו? זה מראה כמה אתה מכבד את הקב"ה? או כמה אתה רוצה להתרחק ממנו והבל עול בשבילך? זה הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, זה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוְֹתָיו,
או שבסוף אתה אומר: 'נו, נו, אז מה עושים אז מה לעשות בסוף?',
לא מעניין אותך איך הגענו לפה? מזה.... מה עושים בסוף?! זה נקרא הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, זה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו? אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל השם אֱלֹהֶיךָ – לְקוֹל השם אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו" רש"י אומר: "וְהַאֲזַנְתָּ - תטה אוזניים לדקדק בהן", כי רק זה הוא האיש השומע כדברי רבנו יונה. "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל (דברים כז, ט) כתתו אוזניכם".
בפרשה הזו פרשת פקודי, בסידור כל המשכן וכליו, הנה בכל דבר ודבר כתוב: "כַּאֲשֶׁר צִוָּה השם את מֹשֶׁה" משה והחכמים אשר איתו לא עשו כלום מדעתם ומהבנתם, אלא כי אם מה שנצטווה, וכמו שנצטווה. כתוב בבצלאל (שמות לא, ה): "וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה... וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ".
לכאורה במלאכת חרושת עץ, מעשה פשוט של נגרות - בשביל זה צריך רוח אלוקים? אלא כמשה - כבצלאל, לא עשו במשכן כלום מעצמם ומדעתם, כל מה שעשה בצלאל לא עשה כי אם על ידי רוּחַ אֱלֹהִים שמילא אותו השם. אף לדבק נסר בנסר, קרש לקרש, מלאכה פשוטה שהכל יודעים אותה מה הבעיה לשים דבק ולהדביק?
אבל בצלאל לא עשה ולא ידע כלום כי אם על ידי ציווי השם יתברך. הוא אשר אמרו עליו חכמים זכרונם לברכה: "בצל אל היית!", הכל על פי השם כַּאֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה (שמות יב, כח). זו היתה גדולתו של בצלאל, כי הכל מה שעשה לא היה מגדלות עצמו מחכמתו שלו, הוא ידע והבין הכל רק מחכמת האלוקים, הוא שמע הכל וירד בכל על מתכונתם של דברים, בכל פנימיותם ודקדוקם, שם השם היה בקרבו, ובכל מקום שהוא היה - השם היה איתו! ומזה כל קדושת המשכן, "וּכְבוֹד השם מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לה).
זהו העניין אשר אמר שמואל לשאול (שמואל-א טו, כב): "הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב" הקב"ה רוצה זבחים? הוא רוצה שתשמע מה הוא אומר, מה הוא אומר? הוא ביקש ממך: 'למחות את עמלק!' לא להניח ולא לשמוע בקול העם ולא לחמול על הצאן ולא קשקושים ולא להשאיר את אגג ולא בינתיים ולא אחר כך ולא שום דבר, לשמוע!
מה יותר ברור לשמוע ממה שאמר השם. מה אתה שומר לו את כל הבקר בשביל להקריב להשם? מה חסר לקב"ה אלים? הוא צריך זבחים קורבנות? "הַחֵפֶץ להשם" זה הַחֵפֶץ של השם? הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב. כי תכלית כל עבודת הקורבנות – היא השמיעה, התקרבות! ועבדות בתכלית. ביטול עצמיות של כל כולו. ואם כן, אם אין שמיעה – זֶּבַח למה?
אם אין את הזבח את השמיעה של מה שהשם רוצה - מה הוא צריך את הזבח? הוא אוכל בשר? הוא נהנה מהריח? מה זה ריח ניחוח? 'שאמרתי ונעשה רצוני!' אמרתי: 'תעשו א' ב' ג' ד', לא אכפת מהמעשה עצמו - רק תעשו אותו כמו שאמרתי, שנעשה רצוני!'. לא תכלית המעשה מעניין אותי, אלא תכלית השמיעה שבמעשה! שהמעשה ייעשה כמו שצריך להיעשות בדקדוק,
אבל אני מחפש את התכלית; זה השמיעה ששמעתם מה צריך לעשות ועשיתם על פי השמיעה הזאת, הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב. ואין תכלית - אין דבר, לכן (ישעיה נה, ג) "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם" 'אשרי אדם במדבר על אוזן – שומעת'. אז אם קמים "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל השם" (הושע יד, ג) אוזן שומעת. אווווו, מי שיש לו אוזן שומעת ויורד על תכונת הדברים ומבין עניין - זה החכמה.
ואתם רואים שגדולי גדולי התנאים, לא היו מוציאים דבר שלא שמעו מרבותיהם, והם היו ענקי הענקים! ענקי הענקים שאין לנו שום השגה. למה? שומע, לא להוסיף ולגרוע וזה כאילו 'חכם' אה גם אני יודע גם, 'אפשר להגיד ככה וגם אפשר להגיד ככה ואפשר להגיד ככה...' מה הבעיה להגיד? להגיד זה בעיה? אפשר להגיד מה שרוצים, לשמוע הוא אמר, לשמוע, לשמוע. נו, אני מקווה ששמענו מה שאמרנו.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
שלום! רציתי להודות לרב אמנון יצחק, לפני כחודשיים (29.9.2018) שאלתי את הרב לגבי הבן שלי: 'האם לאשפז אותו בכפייה בגהה?'. בעקבות עישון סמים הוא נכנס למאניה פסיכוטי (ל"ע) הרב אמר: 'לשאול את הרב קנייבסקי' וברך אותו. הבן היה חודש ושבוע בגהה וב"ה חזר לעצמו. (זאת פעם ראשונה שזה קרה ו מקוה שאחרונה).
בוקר טוב רציתי להודות לרב, השבוע ראיתי בהרצאה שהרב דיבר על תולעים בסלמון. ב"ה בדקתי את הדג סלמון... -ומצאתי בו תולעים לבנות תודה לרב שמציל את משפחתי מאכילת תולעים בשבת. מש' ג. מושב ברקת. (לכתבה: בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).
ישר כח! רבנו על כל הלימוד, המוסר, החסד והנתינה במסירות נפש עילאית! לעם ישראל ללא תנאי וגבול אשרינו שזכינו שבורא העולם ברחמיו הרבים שתל בדורנו את כבוד הרב אמנון יצחק שליט״א.
רבנו הקדוש בוקר טוב. ב"ה אני מורה בצהרון חב"ד, בשעת צהרים הילדות לקחו את האוכל שלהם וילדה אחת שלא לקחה, שאלתי אותה: 'אם היא לא רעבה?' ענתה: 'שכן, אבל אסור לה לאכול את האוכל הזה בגלל הכשרות!' כל כך שמחתי ואמרתי לה בשקט: 'איזה יופי! איזה ילדה צדיקה את!!' (ילדה בכיתה א) הבאתי לה את הפירות שלי והתקשרתי לאמא לראות: איך זה קרה? כי זה נדיר בבית ספר חב"ד נתיבות והאמא אמרה: 'אנחנו אוכלים שחיטה פרטית בלבד!' שאלתי: 'של כבוד הרב אמנון יצחק?' ענתה: שכן ,:) יה"ר שיפוצו מעיינותיך אמן! ברוך השם. (הרב מרדכי גלאי - "השחיטה של הרב אמנון יצחק מפוארת, הכי טובה שאני מכיר!" shofar.tv/videos/11139).
מתפללי קפז בכותל המערבי על מאור בן משה גוזי בדרך לכתל מבני ברק🚍 אין על קפ"ז🥰😍 עם ישראל חי איזה מרגש בהתראה של רגע לעזוב הכל וללכת להתפלל על יהודי יה"ר שיהיו בשורות טובות אכי"ר הנשים הצדקניות בכותל לרפואת מאור בן משה (shofar.tv/videos/17470).
© 2024 כל הזכויות שמורות