אין שכל | הרב אמנון יצחק שליט"א
"וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה" (שמות לח, כב) ירושלמי פאה פרק א': 'אשר ציווה אותו משה' אין כתיב כאן, אלא אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה כתוב בְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה לא כתוב שהוא עשה את כל אשר ציווה משה אותו, עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה.
אפילו דברים שלא אמר לו רבו - הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני, הוא ישר קלע למה שהשם ציווה ומה שהשם רצה, בלי שמשה יגיד לו הפוך! משה אמר לו אחרת'.
מבאר רש"י: "כי משה ציווה לבצלאל: 'לעשות תחילה כלים, ואחר כך משכן'.
אמר לו בצלאל: 'מנהג עולם לעשות תחילה בית, ואחר כך משים כלים בתוכו'.
אמר לו משה: 'כך שמעתי מפי הקב"ה. בצל אל היית כך ציווה לי הקב"ה!',
וכן עשה - המשכן תחילה ואחר כך הכלים. ולכאורה דברי הירושלמי קשה להבין, איך אפשר ללמוד על עניינים רוחניים גדולים ממנהג העולם? מה הוא עונה למשה?
משה אומר לו: 'תעשה כלים ואחר כך תעשה משכן'.
מה הוא עונה לו? עונה: 'מנהג העולם!', מנהג העולם לעשות כך וכך,
מה, אתה לומד ממנהג העולם לעניינים רוחניים גדולים, עם סודות נשגבים? איך אפשר ללמוד מזה? אלא למדים אנו מזה, כי השכל ניתן לנו לקיום תורת השם ומצוותיו זה הכלי שאתו עובדים את השם יתברך ומבינים אותו, השכל ניתן לנו לקיום תורת השם ומצוותיו, ומי שעושה נגד השכל - זה חטא ופשע! הרי הגמרא אומרת: 'סברא היא! למה לי קרא?' דבר שאני משיג בשכלי בסברא ישרה, אני לא צריך פסוק, מתי אני צריך פסוק? כשהשכל לא יכול להבין דבר כזה, מי שעושה נגד השכל - זה חטא ופשע.
כי השכל הוא צֶלֶם אֱלֹהִים – "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל" (איוב לא, ב) כמו שכתוב (בראשית א, כו): "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" פירש רש"י: מה זה "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"? להבין ולהשכיל!" שיהיה בנו בינה ושכל זה נקרא בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ מה הצד דמיון שלנו? שיש לנו בינה להבין ויש לנו שכל שנוכל להשכיל. והשכל צריך להיות המנהל של אדם כל ימי חייו, מי המנהל? מי היו"ר שלך, מי היושב ראש, מי המנכ"ל? זה השכל! השכל. ואסור לאדם לחיות על פי תאוותיו,
לכן לפעמים אומרים למנכ"ל: "אין לך שכל! יש לך שכל?"
למה אומרים לו ככה? כי הוא היו"ר הוא צריך את המנהל, המנהל צריך להיות בעל שכל, מי מנהל את הבן אדם? שכל! אז איך יכול להיות שהוא יפעל בלי שכל? השכל צריך להיות המנהל של האדם כל ימי חייו. ואסור לאדם לחיות על פי תאוותיו, זה החלק הבהמי שמושך אותו לכל מיני כיוונים, לא מתחשב בשכל, גורר את השכל. כי התאוות מוליכות אותו שובב בדרך לב ובאורחות עקלקלות.
יש עוד בעיה אחת, ההרגל, גם כן מוליך האדם בדרך לא טוב ומסוכן. כדברי ה"מסילת ישרים" אומר המסילת ישרים: "לא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפילה" מה זה משנה לעיוור אם הוא באפילה או באורה? עיוור זה עיוור לא רואה לא באור ולא בחושך, מה הוסיפו עוד לומר "כעיוור באפילה"?
העניין הוא: כשעיוור הולך לא באפילה - לפחות אחרים רואים אותו, ויכולים לכוון אותו, אבל עיוור באפילה לא רואים אותו גם כשהוא נופל. ככה מי שהוא הולך במהלך הרגלו, הוא חושב שדרכו ישרה בעיניו, ואחרים גם כן לא יכולים להשפיע עליו נגד הרגלו. כמו עיוור באפילה שאין מי שיסייע לו,
'הוא רואה הכל הוא מבין הכל',
אין לך יותר גרוע מעיוור שאומר ש'הוא רואה', מקבל זאבטות על ימין ועל שמאל ואומר: 'ראיתי'.
- 'תראה איזה במבולה יש לך פה בראש!'
אומר: 'ראיתי'.
- 'אז מה לדעת זה הלכת לקבל נגחה?'
- 'כן, כן זה טוב לפעמים אתה יודע להתעורר...'
אין שכל! אין שכל... 'אין שכל אין דאגות' כן הוא לא יודע שיש דאגות... מזה הבין בצלאל, כיוון שמנהג העולם קודם בונים משכן ואחר כך כלים. הרי לא יתכן לבנות את הארון קודם ולהשאיר אותו בחוץ 'ואחר כך נבנה את המשכן', קודם מכינים משכן ואחר כך מכניסים פנימה את הכל. אז מבינים שככה השכל מחייב, ולמד מזה שגם כאן צריך לעשות את המשכן קודם, ובאמת כיוון לדעת הקב"ה שנאמרה למשה בסיני. 'ובצלאל – ובצל אל היית!'
משה רבנו אומר לו: 'ובצל אל היית, איך אתה יודע מה הוא אמר לי בדיוק?'
אומר: 'השכל, השכל מחייב!'
זאת אומרת: הקב"ה מדבר אתנו עם שכל, למה? הוא ברא אותנו בצלמו כדמותו - להבין ולהשכיל. השכל – זה המכנה המשותף בינינו לבין אלוקינו ואפשר להבין מה השם רוצה מאיתנו.
לכן, הטענה שאומרים לאדם: "אין שכל!" לא מעליבים אותו, זה לא העלבה זה ביזיון! מה פירוש? 'אתה לא בדרגת אדם!', דרגת אדם זה שיש לו שכל להבין ולהשכיל, דרגת אדם אם לא - זה בהמה בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. אז צריך אדם להשתמש בשכלו, למה באמת? אין לו שכל באמת? חוץ משוטה גמור - אין לו שכל? יש לו, אז איך הוא לא אומר אותו דבר מה שהתורה אומרת? התאוות מנהיגות אותו! הלב מדבר!! לא השכל, הוא לא נותן לשכל להתבטא, כיוון שהוא רוצה מה שהוא רוצה, רוצה בומבילה בראש
אז הוא מספר לך סיפורים: 'זה בריא זה טוב זה מזכיר לו כל מיני דברים... וכו' וכו'.
אבל בסך הכללי, הבן אדם ירד לדרגת בהמה מרצון, למעט שוטה שככה הוא נברא, או שהוא נפגע ונהיה כזה. אבל בסך הכללי, כל בר דעת - צריך לדעת! "דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית"? אז לכן רבותי! צריך להשתמש בשכל, לבטל את ההרגלים,
לא לחשוב: 'שאם אני רגיל - זה הדרך הנכונה...'
זה לא אומר שזה הדרך הנכונה, כי עיוור הוא רגיל ללכת לפי מעקה מסויים כל ימי חייו, אבל הוא לא יודע שיש עוד דרך רחבה שאפשר ללכת ימינה ושמאלה כי הוא לא רואה, אז הוא רק מחזיק פה והולך ככה הוא מתקדם והוא חושב 'זה הדרך!', הוא לא ראה מעולם מאורות, אז איך הוא יידע מה הדרך? הדרך רחבה - הוא לא יודע כי הוא הולך במהלך ההרגל,
אומר: 'לא יכול להיות! לא יכול להיות לא יכול להיות מה, אני לא אעבוד שבוע אני ירוויח אותו דבר? לא יכול להיות',
הוא עיוור! הוא עיוור.
שבוע הבא בעזרת השם מתחילים הקבוצה הראשונה ללמוד, שלחו לי חביבי אס אם אס SMS, שהם מרגישים 'כמו חתן שהולך לקראת הכלה!', הם באים יום ראשון כולם בנץ חביבי, מתחילים ללמוד תורה שבוע שלם! יא בא בי. והשבוע עבדו מה זה עבדו 'להספיק שבועיים', עכשיו מתגבשת קבוצה של עבודה גם, שהם יכולים לקחת פרוייקטים של חודש לגמור בשלושה ימים, כן, הם מתאגדים עכשיו. "איגוד הלומדים".
בכל אופן, אז מי שהולך במהלך הרגלו - הוא עיוור באפילה הוא לא יודע הלב שלו מנחה אותו, אבל מי שיש לו את הקאריג', את האומץ ללכת על פי שכלו - הוא עולה מדרגה! 'מדרגת אדם - שנברא בצלם אלוקים להבין ולהשכיל!'. נו, יש לנו הזדמנות להשתמש בשכל עד יום ראשון כדי להצטרף גם כן, ל'שבוע עובדים - שבוע לומדים!', כל בעלי המקצועות החופשיים,
אלה שרגילים ללכת במהלך הרגלם העיוור; 'שבלי עבודה - אין פרנסה!'.
אנחנו נוכיח לעולם: 'שבלי עבודה - יש יותר פרנסה!', בעזרת השם אמן.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".